 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
לא פראיירים
ספרים / עידו גנדל
יום ראשון, 09/04/2006, שעה 11:12
קוסמים, נוכלים, מסעות ותעלולים – 'סיפורי ארץ הגוועת' מאת ג'ק ואנס
|
|
אי שם בעתיד הרחוק מאד, במקום שהוא ספק כדור הארץ שלנו ספק מקום אחר לגמרי, השמש קרבה אל מותה הבלתי-נמנע. פרפורי גסיסתה צובעים את השמיים באינספור צבעים עזים ומרהיבים, אלא שאיש אינו שם לב אליהם עוד. כולם חוששים בגלוי או בסתר מהיום שבו תכבה השמש לגמרי ותותיר אותם באפלה תמידית.
הטכנולוגיה, אם היתה כזו, עברה מזמן מן העולם ונשכחה: במקרה הטוב אפשר למצוא מישהו שיאמר מילה בזכות המתמטיקה. הכוח המניע והמשמר את התרבות כעת הוא הקסם. בעידנים הקודמים חיו קוסמים גדולים שהמציאו לחשים רבי-עוצמה ויצרו קמעות וחפצים קסומים מכל המינים והסוגים. הקוסמים בעידן הנוכחי דומים יותר לטכנאים, המתפעלים את מה שניתן להם אך אינם מחדשים הרבה משל עצמם.
תושבי העולם אינם רבים, יחסית, אך סוגיהם רבים מאד, החל באנשים זעירים הרוכבים על שפיריות, המשך בשדים מכונפים, בני אדם ואנשי-חרק, וכלה בישויות חסרות גוף מכוכבים ומימדים שונים ומשונים. רובם גרים (או שורצים או אורבים) בכפרים קטנים, ביערות ובחורבות של תרבויות עתיקות מעידנים עברו, וכולם – כך נראה – עסוקים בדבר אחד בלבד: לא לצאת פראיירים. כורח המציאות, אנוכיות טהורה או שניהם גם יחד הופכים כל איש וכל יצור למתחבל תחבולות ערמומי המוכן לנסות כל דבר כדי לשפר את מצבו על חשבון אחרים. סיכויי הצלחתו של כל אדם, אם לא הישרדותו ממש, תלויים ביכולתו להיות חשדן בכל הנסיבות, להתכונן לכל מצב ומלכודת ולהערים על האחרים.
זהו העולם הפסימי שמציג ג'ק ואנס בארבעת החלקים של 'סיפורי ארץ הגוועת', שיצאו לאור בעברית בשני כרכים. החלק הראשון, 'ארץ הגוועת', מכיל שישה סיפורים, חלקם קשורים מעט זה לזה. גיבורו של הראשון הוא טורג'אן הקוסם, הנכשל שוב ושוב ביצירת יצור אנושי במעבדתו ויוצא לבקש את עצתו של מכשף חכם בשם פאנדלום. הלה אינו עובד בחינם, כמובן, והוא דורש מטורג'אן לבצע עבורו משימה. הסיפור השני, מעין סיפור המשך, מציג קוסם אכזר בשם מזיריאן המנסה גם הוא ליצור חיים תבוניים אך נכשל, ובנוסף זוכה לביקורה של אשה מסתורית בגנו בה, הוא חושד כי היא מרגלת אחריו. שני עניינים אלה גורמים לו לצאת למרדף מסוכן וגורלי. הסיפור השלישי מגולל את קורותיה של ט'סאיס, יציר כפיו של פאנדלום, המגלה את היופי שבעולם אך חווה גם התפכחות כאובה. בסיפור הרביעי מנסה ליאן הנודד, הרשע האיסטניס, לפתות מכשפה יפה שאינה תמימה כפי שהיא נראית. גיבור הסיפור החמישי נשלח למצוא ידע עתיק ורב עוצמה בעיר רחוקה, ששליטה האחרון הטיל על נתיניו קסם הרסני כנקמה על נהייתם אחר האמונה במקום הדעת. הסיפור השישי עוסק בגויאל, בחור תאב-דעת היוצא לחפש את האוצֵר של מוזיאון האדם האגדי, שיוכל לענות על כל שאלותיו.
סיפורים אלה מייצגים היטב את המשך הספר ואת נקודות החוזק והחולשה בכתיבה של ואנס. לצד החיוב, הכתיבה היא תיאורית מאד ופורשת בפני הקורא את הנופים ואת הדמויות בצורה אפקטיבית ורבת-הבעה. כמו כן, ואנס בורך בדמיון עשיר והוא משתמש בו בכל השלבים והמרכיבים של סיפוריו: בעלילה עצמה, בתיאור המקומות אליהם מגיעים גיבוריו והיצורים אותם הם פוגשים, בקסמים השונים ובדרכי השימוש בהם. לצד השלילה, ואנס אינו מסוגל להתמודד היטב עם רעיונות מופשטים. נושאים כמו יופי, פילוסופיה, אמונה וכדומה זוכים אצלו לטיפול שטחי עד כדי רשלנות, שאפילו קורא סלחני לא יוכל לתרץ אותו כסאטירה. למרבה המזל, עניינים אלה אינם מופיעים לעתים קרובות. הדמויות אינן עמוקות או מגוונות במיוחד: כיוון שאת רוב מאמציו מקדיש ואנס לתחכום ולקרבות-המוחות המרתקים, הרי שהנפשות הפועלות הן כמעט תמיד טיפוסי מתחבל-תחבולות ערמומי וחריף. לעתים נוצר רושם מטריד, כאילו בכל רגע ניתן לעצור את הסיפור ולהחליף בין שני היריבים העסוקים בהטמנת מלכודות זה לזה, ואז להמשיך כאילו דבר לא קרה. הרגישים לנושא יתאכזבו לגלות גם נימה של שוביניזם לאורך כל הספר. לא מדובר בעובדה שדמויות הנשים ככלל מרושעות או ערמומיות: כאלו הם, כאמור, כל תושבי העולם של ואנס. הבעיה היא שהיחס אליהן מצד הסופר והגיבורים הגברים נגוע תמיד בהתנשאות ובאכזריות מסוימת. הנשים הן לרוב אובייקט מיני בלבד, חלשות יותר מהגברים גם בתחום הקסם (המנותק כמובן מההבדלים הפיזיים), וגורלן באופן כללי רע יותר. התיאורים הקשורים למין, יש לציין, דלים ואינם ''הולכים עד הסוף''.
על אף הקסמים והשמות בעלי הצליל האופייני, 'סיפורי ארץ הגוועת' אינו פנטסיה נוסחתית כלל. אין כל מאבק אפי בין טוב לרע – רק כמה גיבורים, תועלתניים ומנוולים למדי בפני עצמם, המנסים לקדם את האינטרסים שלהם. מצד שני, קיימת מדי פעם תחושת דז'ה-וו מעיקה המזכירה, למרבה הפלא, סדרות כמו 'פוקימון' ודומותיה. הדבר נכון בעיקר בחלק הראשון, 'ארץ הגוועת': הגיבורים מונעים על ידי משימות שיש לבצע, חפצים שצריך להשיג ועסקאות שנערכות עם ידידים ועם אויבים. הם יכולים להצטייד בלחשים ובקמעות לצורך הגנה עצמית, אך בכמות מוגבלת בלבד ומסיבות שרירותיות כמעט. גם במצבים בהם קיימת סכנת חיים ברורה ומיידית, הגיבורים לוקים בקהות רגשית, ונדמה שהם עסוקים יותר בשנינויות ובויכוחים על קוצו של יוד מאשר בדאגה אמיתית לגורלם.
הספר ממריא באמת בשני החלקים הבאים, 'עיני העל-עולם' ו'הסאגה של קוג'ל', המהווים למעשה סיפור אחד ארוך. קוג'ל הוא נוכל עלוב המסתבך בנסיון גנבה מארמונו של הקוסם רב-העוצמה יוקונו הצוחק. כעונש, יוקונו מטיל עליו משימה מסוכנת: להשיג עבורו עדשה קסומה, שדרכה ניתן לראות את העל-עולם. כדי להבטיח ציות, יוקונו מחדיר לגופו של קוג'ל יצור קטן וקוצני בשם פירקס, הדוקר את אבריו הפנימיים בכל פעם שנדמה לו כי קוג'ל פועל בניגוד לאינטרסים של שולחו. קוג'ל חייב לעשות כפי שצווה, להתחמק מכל המלכודות והסכנות שבדרך וגם לתכנן את נקמתו הגדולה והאיומה בקוסם המרושע. נסיבות קשות אלה מוציאות ממנו את מיטב הערמומיות והתככנות, והסיפור הופך למסע משעשע ומקסים למדי ברחבי הארץ המופלאה, בין מקומות שונים ומשונים עם מנהגים תמוהים, יצורים מפתיעים ועלילות-משנה חביבות הכוללות מסעות בזמן, מיטות מעופפות ומה לא. ואנס מתמודד במקוריות מחויכת עם הפחים שהוא טומן לגיבורו ואף אינו מהסס לחבוט בו לא פעם בלי רחמים, לשמחת הקוראים. הסיפור מאבד לעתים את המיקוד ומשאיר קצוות פתוחים, או פותח נושאים בעלי פוטנציאל נהדר רק כדי לסגור אותם בקול ענות חלושה בעוד תעלול של קוג'ל, אך אף על פי כן, עדיין מדובר ביצירה ראויה לשמה שנקראת בהנאה מרובה.
החלק הרביעי, 'ריאלטו המופלא', עוקב אחר עלילותיו של ריאלטו הקוסם, החבר בקבוצה של קוסמים שהתארגנו על מנת, כמה מפתיע, ''להגן על ענייניהם טוב יותר''. הסיפור הראשון עוסק במאבקה של הקבוצה כנגד קוסמת רבת עוצמה מעידנים שעברו, החוזרת במטרה לנקום בקוסמים הגברים ולהשתלט עליהם. הסיפור השני עוסק בעלילה שרוקם הקוסם האכי-מונקור במטרה להבאיש את ריחו של ריאלטו בעיני חבריו, ובמאמציו של ריאלטו להשיב לעצמו את שמו הטוב (ואת רכושו שהוחרם) ולהתנקם ביריבו. בסיפור השלישי יוצאים הקוסמים בארמון-חללית אל כוכב שנמצא בקצה היקום כדי למצוא את הקוסם מוריאון, שגילה את סודן של אבני היון הנחשקות. בכל הסיפורים הללו, כמו בסיפור של קוג'ל ואף יותר מכך, עיקר העלילה נסוב סביב תרמיות ונסיונות תרמית, שקרים ותעלולים, ומידרדר עד כדי התנצחויות משפטיות ממש. עבור הקוראים שאוהבים סגנון זה, מדובר בתוספת מרנינה לחלקים הקודמים. אחרים עשויים לחוש בטרחנות מסוימת ובחזרה על מה שכבר קראו לפני כן.
התרגום העברי מכובד ביותר, מושקע ומליצי במידה הנכונה, אם כי פה ושם הוא נוסק לגבהים שישלחו את הקורא הממוצע קמוט-מצח אל המילון (דוגמה קיצונית: מי יודע מהו ''קופי'', ולא במובן של קוף או העתק?). גם העריכה טובה, ושגיאות ההגהה נדירות וזניחות מכדי לפרטן. איורי הכריכה של אבי כץ נאים ומשקפים היטב את האווירה של הספר, אם כי למרבה הצער נדמה שלא מדובר בכריכות של שני כרכים של ספר יחיד, אלא בשתי סקיצות של כריכה אחת. הגוון השונה של גב הספר, החלפת צבעי הגופנים ובעיקר הגופן הלא-נעים של שם הספר והמחבר (למרות הכוונה הגראפית הברורה שבבחירתו) עושים עוול ליצירה הסימפטית והמומלצת שבפנים.
סיפורי ארץ הגוועת (Tales of the Dying Earth)
מאת ג'ק ואנס (Jack Vance)
תרגום: ורד טוכטרמן
הוצאת אודיסיאה, 2004
כרך א': 320 עמודים, כרך ב': 431 עמודים
סיפורי ארץ הגוועת - כרך א'
סיפורי ארץ הגוועת - כרך ב'
הספר באתר אודיסיאה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
אני! אני יודעת מה זה ''קופי''! (חדש)
Boojie יום ראשון, 09/04/2006, שעה 11:56
אהמ.
האמת, את הסיפור הקודם שלך באתר אהבתי יותר. P-:
וביתר רצינות: אחלה ביקורת. אני נוטה להסכים איתך מאד. רק לגבי השוביניזם - כן, העולם שבספר נגוע בשוביניזם בוטה, אבל נדמה לי שזה העולם, לא ואנס עצמו. ואנס תיאר עולם שחזר לפרימיטיביות ונגרר בחזרה לדפוסים הפרימיטיביים הידועים. הוא מגחיך את זה להפליא בסיפור המורת'ה (בריאלטו המופלא), עם כל משחקי שינוי המין והמאבק האפי בין המינים.
|
|
|
|
|
זה היה חמור מאד אם *לא* היית יודעת :-) (חדש)
עידו גנדל יום ראשון, 09/04/2006, שעה 12:56
בתשובה לBoojie
רק שיהיה ברור: גם אבן-שושן המרוכז לא יודע מה זה (לפחות לא בצורה הזאת; שם זה מופיע תחת ''קפה''). אבל כמו שאמרתי, זו דוגמה קיצונית, ואם כבר יורדים לפסים אישיים אציין שוב שהתרגום באמת משובח.
בנוגע לשוביניזם: לדעתי אפשר לייחס רק חלק מזה ל''חזרה לפרימיטיביות''. אפשר להסביר ככה את היחס של הגברים לנשים, אולי גם רמת חינוך פחותה של הנשים (אם כי למיטב זכרוני דבר כזה לא מצוין במפורש), אבל אי אפשר להסביר את התפקידים שואנס בחר להעניק לדמויות הנשים, את מה שקורה להן ואת תשומת הלב הפחותה שהוא מקדיש להן. מדובר כמובן בניואנסים, לא משהו שזועק לשמים, ובכל זאת.
|
|
|
|
|
האם רק לי, הספר הזה מזכיר (חדש)
מרק יום שני, 10/04/2006, שעה 14:20
את הקיבריאדה?
|
|
|
|
|
זה נכון שגם בקיבריאדה היו (חדש)
עידו גנדל יום שני, 10/04/2006, שעה 18:35
בתשובה למרק
לא מעט קומבינות ותרגילים, אבל במהלך הקריאה לא התעוררה אצלי שום תחושת דז'ה-וו, ולא חשבתי בכלל על הקיבריאדה עד שהזכרת אותה. זה עולם אחר לגמרי. אצל ואנס התרמיות הן הרבה יותר נפוצות, מעשיות ודקדקניות מאשר אצל לם, והן מתרחשות בהקשרים שונים עד כדי כך שאין מקום להשוואה (גם לאור העובדה שבקיבריאדה, הנוכלויות אינן מוקד הסיפורים).
|
|
|
|
|
קראתי... (חדש)
אסף יום ראשון, 04/06/2006, שעה 3:03
היי...
קראתי את הספר (את הראשון במלואו) בשני כבר לא יכולתי להמשיך...
מממ לא ממש דיבר אלי השתעממתי עד מוות אם לאמר את האמת...
בספר הראשון מקבץ סיפורים קצרים בחלקו הראשון שלא קשורים זה לזה... בהמשך גיבור בשם קוג'ל אגאיסט ברמות קשות שנשלח ע''י מכשף לארץ רחוקה, משם עושה את מסעו חזרה, במהלך הדרך נקלע לצרות (בשל אגואיסטיותו) ויוצא מהן במרמה... ככה כל הספר וחצי ספר שני שבו כבר התייאשתי..
אבל אינני ידוע בטעמי המופלא, אולי זה יעניין אתכם :)
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
