 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
הפסיכוהיסטוריה המטורפת של העולם
מאמרים / גל חיימוביץ'
יום רביעי, 20/12/2000, שעה 11:58
האם פסיכוהיסטוריה אסימובית ניתנת ליישום, או שמא היא תישאר בגדר מדע בדיוני?
|
|
בתחילת שנות הארבעים כתב סופר מד''ב יהודי-אמריקאי צעיר בשם איזק אסימוב מספר סיפורים קצרים אשר אוגדו מאוחר יותר לסדרת ספרים המכונה סדרת המוסד. הסדרה שבתה את לב הקוראים (וממשיכה בכך גם היום) עד כדי כך שבשנת 1966 היא זכתה בפרס ההוגו לסדרה הטובה ביותר של כל הזמנים - היא נחשבת היום לקלאסיקה במד''ב. שנים לאחר כתיבת הסיפורים המקוריים, המשיך אסימוב את הסדרה ואיחד אותה עם סדרות הרובוטים והאימפריה שלו.
סדרת המוסד מתרחשת כעשרים-אלף שנים בעתיד (שנת 12,096 לאימפריה הגלקטית ליתר דיוק). מתמטיקאי בשם הארי סלדון מפתח מדע בשם פסיכוהיסטוריה, בעזרתו הוא חוזה שהאימפריה הגלקטית נמצאת על סף התמוטטות שלאחריה יבואו שלושים-אלף שנים של ברבריות עד לעלייתה של האימפריה השניה. באמצעות הפסיכוהיסטוריה מפתח סלדון תוכנית שמטרתה לקצר את הזמן עד לעליית האימפריה השנייה לאלף שנים בלבד. לצורך כך הוא מקים שני מוסדות ''בקצוות הרחוקים של הגלקסיה'' אשר יהוו מוקדים להקמתה של האימפריה החדשה. סלדון מתכנן אותם תוך ידיעה כי במהלך אלף השנים הללו יהיו משברים סוציולוגיים-פוליטיים, כאשר פתרון כל משבר יהווה קפיצה קדימה עד להקמתה של האימפריה השניה.
מהו מדע הפסיכוהיסטוריה?
לפי האנציקלופדיה גלקטיקה, פסיכוהיסטוריה היא ''אותו ענף במתמטיקה העוסק בתגובות הכוללות, של קבוצת בני אדם גדולה, לגירוי מסוים תחת תנאים מסוימים''. כלומר הפסיכוהיסטוריה אמורה לנבא תהליכים סוציולוגיים-היסטוריים.
הארי סלדון השתמש בתיאוריה הקינטית של הגזים כמודל לפיתוח הפסיכוהיסטוריה. עקב כך הפסיכוהיסטוריה היא מדע סטטיסטי ביסודו.
הפסיכוהיסטוריה מבוססת על מספר אקסיומות:
1. האוכלוסייה המדוברת אינה מודעת לקיומה של הפסיכוהיסטוריה (או יותר נכון לחיזויים של הפסיכוהיסטוריה)
2. מסגרת הזמן המדוברת היא לפחות שלושה דורות.
3. ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר כך הדיוק בחיזוי יהיה רב יותר. כדי שהחיזוי הפסיכוהיסטורי יהיה מהימן יש צורך באוכלוסייה של עשרות מיליארדי בני אדם לפחות.
4. בני אדם הם הגזע האנושי היחיד ביקום.
הנחות נוספות הן שתגובותיהם של בני האדם לגירויים ישארו קבועות ושלא יהיה שינוי בסיסי של תרבות האנושית.
האם באמת ניתן לפתח חוקים מתמטיים שיחזו את ההיסטוריה האנושית?
ישנם כאלו שמנסים:
סימון אלאין הוא מתמטיקאי צרפתי אשר, בצעירותו, הוקסם מהאפשרות של פסיכוהיסטוריה עד כדי כך שהוא מנסה לפתח תיאוריה משלו. אלאין הולך בעקבות (לפני?) סלדון ומבסס גם הוא את הפסיכוהיסטוריה על התיאוריה הקינטית של הגזים.
כל אטום או מולקולה בגז מתנהגת באופן אקראי אך ניתן לפתח חוקים מתמטיים אשר יחזו את התנהגות אוכלוסית המולקולות כולן. אך מה משמש ''אטום'' עבור הפסיכוהיסטוריה (אשר אלאין קורא לה גם תרמודינמיקה חברתית)?
אלאין משתמש במושג מתורת המשחקים בשם Senaire. המשמעות, בגדול, היא שקיימת רק תבנית אחת המסוגלת לתאר אדם מסויים (או קבוצה מסויימת) במצב מסויים. כמו כן, הצופה (Observer) מסוגל לתאר את עצמו בתוך המערכת אותה הוא מתאר. לא אכנס כאן למתמטיקה - המעוניינים יכולים לעקוב אחר המודל אותו פיתח, כולל דוגמאות, באתר הבית שלו.
אך האם פסיכוהיסטוריה צריכה, או יכולה, להיות בעלת אופי סטטיסטי?
בעיתון ''אפליקציות בינה מלאכותית'' פורסם מאמר המשווה בין הגישה האסימובית-סטטיסטית לגישתו של העתידן אלווין טופלר, הטוען כי האנושות אינה קבוצה אחת גדולה (כגון גז) אלא אוסף גדול מאד של קבוצות קטנות ושל יחידים, ועל כן גישה המבוססת על סטטיסטיקה אינה מתאימה. טופלר מעדיף לנתח את המצב האקונומי-חברתי-אקולוגי וכך להסיק מסקנות לגבי העתיד.
גם בסדרת המוסד התברר כי האופי הסטטיסטי של הפסיכוהיסטוריה היה בעוכריה. זה התבטא בעלייתו של ''הפרד'' – אדם בעל יכולת לשלוט ולעצב את רגשותיהם של בני אדם. הופעתו של הפרד הייתה בעלת סבירות נמוכה ולכן תכניתו של סלדון לא יכלה לחזות אותה. הפרד הצליח לכבוש את המוסד ובכך גרם לסטייה חדה מתוכנית סלדון, אשר תוקנה מאוחר יותר בידי אנשי המוסד האחר, גאיה ודאניל.
מהי כמות הנתונים שתספיק לנו לבצע ניתוח פסיכוהיסטורי מהימן?
רוברט היינליין בספרו ''עריצה היא הלבנה'' (הוצאת עם עובד 1980) ניתח בצורה מעולה את השאלה ואף נותן לנו פתרון בדמות בינה מלאכותית (גם המאמר באפליקציות ב''מ מדבר בזכות האפשרויות הגלומות בבינה מלאכותית לעריכת תחזיות).
הסיפור, למי שלא מכיר, הוא על המרד של לונה סיטי בכדור הארץ. כאשר שלושת הגיבורים מנסים לתכנן את המהפכה, פרופ' שואל את מנואל ''אתה באמת מתכוון לכך שהמכונה הזו (מייק, המחשב המרכזי של לונה סיטי) יכולה לחזות את תוצאותיה של מהפכה?(...) - אם יוזן בכל הנתונים (...) זו הנקודה שלי, מנואל. איני מטיל ספק בכך שהמכונה הזאת יכולה לפתור בעיות שאינני מסוגל לתפשן. אבל בעיה בהיקף כזה? יהיה עליה לדעת את כל ההיסטוריה של המין האנושי, את כל פרטי הפרטים של המצב החברתי, הפוליטי והכלכלי על טרה כיום, ואותם פרטים על לונה; צריך להיות לה ידע רחב בפסיכולוגיה על כל שלוחותיה, ידע רחב אף יותר של טכנולוגיה וכל אפשרויותיה, כלי נשק, תקשורת, אסטרטגיה וטקטיקה, טכניקות תעמולה...''. על כך מנואל עונה לו ''האם זה הכל?'' (עמ' 87-8).
בינה מלאכותית יכולה לקרוא כמות אדירה של חומר ולשמור אותה בזכרון המושלם שלה ולהשוות את כל הנתונים במהירות אדירה – ''תוך דקות – תושווה כל עובדה לעומת המידע המאוחסן אצלו, כל אי התאמה תצויין, ערכי הסתברות יוצמדו לכל אי ודאות. פרופ', מייק קורא כל מילה בכל עיתון המגיע מטרה, קורא את כל הפרסומים הטכניים, קורא ספרות בדיונית – יודע שהיא בדיונית – מפני שאין מספיק חומר להעסיקו כל הזמן...'' (עמ' 88).
בספר, מייק נותן תחזית שאם לא יוטל אמברגו על טרה יהיו מהומות מזון תוך 7 שנים. תחזית אחרת, אשר לוקחת בחשבון את האפשרות של המרת חומר מבוקרת – כל איזוטופ יוכל להפוך לכל איזוטופ אחר, נתנה תחזית של 7000 מיליארד שנים לפני שימוצה אחוז אחד מלונה. כשמייק נדרש לחשב מתי תהיה המרת חומר מבוקרת הוא עונה ''(המרת חומר מבוקרת) מחייבת פריצת דרך תיאורטית. אין שום דרך, בהתבסס על המידע שלי, לחזות מתי יופיע גאון'' (עמ' 92-93) .
מכאן אנו למדים שני דברים – יתכן כי בינה מלאכותית תוכל לתת תחזיות, בהנחה שתהיה לה גישה ונפח זכרון לכמות כל הידע האנושי (אולי בינה מלאכותית מבוססת רשת, כמתואר במאמרו של אהרון האופטמן), אך גם בינה מלאכותית כזו תוכל לחזות רק על סמך ידע קיים. היא לא תוכל לחזות פריצות דרך תיאורטיות (אבל כן תוכל לתת תחזיות מה יקרה אם תהיה פריצה כנ''ל) וגם לא את הופעתם של אנשים כדוגמת הפרד.
הארי סלדון אגב, לא השתמש בבינה מלאכותית לצורך ביצוע התחזיות שלו אלא בצבא של כ-100 אלף מדענים ומומחים אשר עבדו במשך שנים רבות. במקרה זה נראה שאסימוב המעיט בכמות הידע האנושי, בייחוד כזה שהצטבר במשך למעלה מעשרים אלף שנות היסטוריה. ספק רב אם צבא של מאה אלף איש יוכל לנתח את המתרחש על כדור הארץ עצמו, ודאי שלא גלקסיה של 25 מיליון כוכבי לכת מיושבים.
אבל גם אם נוכל לנתח את כל הידע האנושי הקיים, האם נוכל לחזות מה תהינה ההשלכות של כל פיתוח טכנולוגי על ההיסטוריה של העתיד?
ג'פרי לנדיס מדגיש את הנקודה במאמר קצר ומרתק אשר פורסם במגזין המד''ב של אסימוב. במאמרו הוא מתאר כיצד המצאת גלגל הטוויה הביאה, בהשתלשלות עניינים יוצאת מן הכלל, לדמוקרטיה המערבית, לקונדומים ול''סקוטי'' - המהנדס הראשי על סיפונה של ה''יו. אס. אס. אנטרפרייז''. אם לצטט את מסקנתו הסופית - ''אם זה היה מד''ב, אני לא בטוח שהייתי מאמין בזה''.
האם פסיכוהיסטוריונים יוכלו לחשוב על כל ההמצאות האפשריות וההשלכות הסוציו-אקונומיות שלהן?
מלבד הנסיון לפתח פסיכוהיסטוריה מתמטית, או כל שיטה מדעית אחרת לחיזוי העתיד, קיים כבר שנים רבות ענף מחקר אשר נקרא גם הוא פסיכוהיסטוריה. השם פסיכוהיסטוריה אינו בא מספריו של אסימוב אלא מאופי המחקר - שימוש בשיטות של פסיכואנליזה על מנת להבין את הבסיס לשינויים חברתיים ופוליטיים בעבר ובהווה.
המכון לפסיכוהיסטוריה מוציא לאור כבר כמעט שלושים שנה עיתון בשם ''Journal of Psychohistory'' ובו מאמרים בנושא (כגון ''התוצאות הפוליטיות של התעללות בילדים''). למעוניינים - הספריה המרכזית של אוניברסיטת ת''א מנוייה על עיתון זה ואחרים בנושא.
תחום מחקר זה בוודאי יתרום רבות לפיתוח של פסיכוהיסטוריה אסימובית.
מה מדע הפסיכוהיסטוריה יכול לתת לנו? - חיזוי ועיצוב העתיד!
האם אנו רוצים לדעת מה צופן העתיד? בוודאי! הרי חיזוי העתיד זה תחום שאנו, חובבי המד''ב, מתעסקים בו כבר שנים. ולעיתים, כמו במקרה דנן, זוהי תחזית המגשימה את עצמה.
אך הפסיכוהיסטוריה אינה נוגעת רק לתחזית, אלא גם באפשרות לעצב את העתיד, בדיוק רב. הארי סלדון, הפילנתרופ, השתמש בפסיכוהיסטוריה על מנת למנוע עידן של ברבריות. אך מה אם הארי סלדון היה מבקש למנוע את תקומתה של אימפריה חדשה, סתם בגלל שנאת אדם? כבכל מדע, בפסיכוהיסטוריה גלום, בנוסף לטוב, גם כוח הרסני. הפסיכוהיסטוריה יכולה לעזור ביצירתו של עולם טוב יותר. השאלה היא, כמובן, טוב יותר למי? לאנושות? או אולי להיטלר II?
וכמו בכל תחום מדעי, גם לפסיכוהיסטוריה יש מגבלות. לא ניתן לחזות מתי, אם בכלל, יהיה לנו מנוע מגמ''א או התנגשות אסטרואיד בכדור הארץ, או התפרצות מגיפה שתחסל את כל הכבשים. והחשוב מכל - האם אנו לבד ביקום וכיצד ישפיע עלינו מגע ראשון?
אנשים רבים מנסים לפתח פסיכוהיסטוריה. האם זה שווה את המאמץ?
איזק אסימוב
אנציקלופדיה גלאקטיקה
סימון אלאין
אפליקציות בינה מלאכותית
רוברט היינליין
מאמרו של אהרון האופטמן
מאמר קצר ומרתק מאת ג'פרי לנדיס
המכון לפסיכוהיסטוריה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
(ללא כותרת)
אורן ברקאי יום רביעי, 20/12/2000, שעה 22:10
(11 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
הערה קטנה
יהונתן יום שני, 01/01/2001, שעה 0:24
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
תום יום חמישי, 22/02/2001, שעה 0:58
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
