 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
שבירת המונופול
מאמרים / גיא חסון
יום שלישי, 19/04/2005, שעה 10:00
גילוי דעת של סופר מד''ב: עולם מד''ב חדש ואמיץ באדיבות רשת האינטרנט
|
|
בארץ
רשת האינטרנט משנה את העולם.
לאט לאט היא מתחילה לשנות את פני המד''ב ברחבי העולם.
אין ספק שהרשת שינתה את פני המד''ב בארץ ללא היכר. אנשים שחשבו שהם לבד בעולם מנוכר למד''ב ופנטסיה, פגשו אנשים עם טעמים דומים בפורומים. עם הזמן צצו באינטרנט פורומי כתיבה, שהוקדשו לאנשים שרצו לשפר את יכולת כתיבת המד''ב שלהם. בפורומים האלה, כמו גם באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, צצו תחרויות כתיבה. בתחרויות הכתיבה החלו להתבלט כותבים מסויימים.
'חלומות באספמיה', מגזין המד''ב הישראלי, החל ביוזמה באינטרנט. הוא התפתח באמצעות צוות שמתגורר ברחבי הארץ, שנפגש באינטרנט, מכיר מהאינטרנט, ומתכתב בענייני המגזין באינטרנט. רון יניב, המו''ל, וורד טוכטרמן, העורכת הראשית, מעולם לא היו נפגשים בלי האינטרנט. פעם, כדי ליצור פרויקט כמו 'חלומות באספמיה', היו צריכים ארבעה אנשים מוכשרים לגור באותה סביבה, להכיר זה את זה אישית, ולדבר מדי לילה בכסית. היום אנשים מוכשרים גרים ברחבי הארץ, מכירים זה את זה בפורומים ברשת ונפגשים מדי לילה בפרטיות בתיהם ב-ICQ. 'חלומות באספמיה' לא מקדם רק את המד''ב בארץ כיום – הוא מקדם את העתיד שלו. כותבים חדשים משחיזים את הכשרון שלהם מול קהל, עומדים מול עורכים מקצועיים, מקבלים סירובים, זוכים להצלפות מהעורכת בגין אי עמידה בלוחות זמנים, נחשפים לתגובות קהל בפורומים, בדואר אלקטרוני וברחוב. דור חדש של כותבים מתאפשר באמצעות המגזין הזה. כל זה מתאפשר אך ורק על ידי האינטרנט.
'לפעמים זה אחרת', ספרה של ורד טוכטרמן, לא היה מתפרסם בלי האינטרנט. ורד היתה זוכה סדרתית בתחרויות סיפורים ברשת. כשבהוצאת אופוס הוחלט להוציא לאור ספרות מקור ישראלית, דידי חנוך, שהיה בזמנו עורך המד''ב של אופוס, פנה לורד. הספר זכה בפרס גפן בקטגוריית 'ספר המד''ב/פנטסיה הישראלי הטוב ביותר לשנים 1998-2003'. בלי האינטרנט זה לא היה קורה.
'הצד האפל', הספר הראשון שלי, לא היה מתפרסם בלי האינטרנט. הסיפורים פורסמו במקור ברשת, באנגלית. פרסום הסיפורים הוביל לספר אלקטרוני אחד, שהוביל לפרסום אחר שהיה אמור לצאת גם בכריכה רכה. וזה הוביל להוצאת הספר בעברית, בהוצאת ביתן, שהוביל להוצאת 'מציאות – המשחק', הספר השני שלי, שוב בהוצאת ביתן. בלי האינטרנט כל זה לא היה קורה.
רשת האינטרנט משנה את פני המד''ב הישראלי. וזוהי רק ההתחלה.
בעולם
לפני כשנה וחצי פנה אלי בדואר אלקטרוני (שוב האינטרנט) מייקל איוולייט, עורך המגזין 'נובה', שהוא מקבילה גרמנית ל'חלומות באספמיה'. הוא קרא סיפורים שלי באמצעות אתר הבית שלי (שוב האינטרנט) ורצה לפרסם אחד מהם בתור הסיפור הזר במגזין שלו.
הסכמתי. הוא ביקש מאמר על מצב המד''ב בארץ. שוב הסכמתי. המאמר תיאר באריכות את מה שהחלק הראשון של המאמר הזה אומר בתמצות. מייקל סיפר לי שאותו תהליך שהתרחש בארץ מתרחש גם בגרמניה, וכבר עכשיו מתחילים להתבלט שם מספר סופרים בעלי קולות מיוחדים, שאפילו הוציאו ספר או שניים.
מייקל סיפר שהוא מתכתב בדואר אלקטרוני עם סופרים ברחבי העולם, ושהוא מאד מעוניין גם במד''ב אחר, מארצות אקזוטיות יותר. הוא היה במגע לא רק עם סופרי מד''ב מארצות כמו ברזיל וסין, אלא גם מארצות כמו קרואטיה.
היה לו חלום, להקים מגזין מד''ב עם קולות מד''ב מכל הארצות האלו, להקים משהו חדש, אחר וטוב. אולי, הוא אמר, אני אצליח להקים את הפרויקט בשנה הקרובה. צריך לבדוק, הוא אמר.
ארבעת הגדולים
'ארבעת הגדולים' הם מגזיני המד''ב הגדולים בארה''ב: אסימוב'ס, פנטסי אנד סיינס פיקשן, אנאלוג וסייפיקשן. הם שולטים בשוק. הם מכתיבים את השוק. הם מפרסמים את הסופרים הגדולים ביותר גליון אחרי גליון. הם משלמים הכי טוב. וכולם – אבל כולם – רוצים להתפרסם בהם.
ארבעת העורכים של המגזינים לא רק שמחים לפרסם מדי פעם סופר או סופרת חדשים ולא מוכרים, הם לא רק מפרסמים שוב ושוב את הסופרים המוכרים, הם לא רק מציבים רף גבוה לכותבים חדשים, הם גם מכתיבים סגנונות, קולות מסוימים שלדעתם עובדים, מוכרים, מעניינים את הקוראים.
האם הקולות השונים שניתן למצוא בארבעת הגדולים הם הקולות הטובים היחידים שבנמצא? האם יתכנו קולות או סגנונות שהוחמצו בדרך, לפעמים רק משום שהם כתובים באופן לא מקובל? 'מלחמה לנצח' של ג'ו הלדמן הוא ספר ש-21 מו''לים סרבו לקבל. האם יצירות מופת אחרות מתחבאות אי שם בשטח? האם מד''ב ופנטסיה הם באמת נחלת הסופרים האמריקאים והבריטים בלבד? האם לא מתקבל על הדעת שקיימים סופרים גדולים בארצות שונות בעולם, שאינן דוברות אנגלית? ואם קיימים כאלה, סגנונם ודאי שונה מאד מהסגנונות הפופולריים בארה''ב.
הגיוני, לא?
שבירת המונופול
לאחרונה יצא לאור הגליון הראשון של 'אינטרנובה', מגזין מד''ב בינלאומי חדש בעריכת מייקל איוולייט. הגליון כולל הקדמה מאת בריאן אלדיס וסיפורים של סופרים מאיטליה, ארגנטינה, אנגליה, דרום אפריקה, גרמניה, ברזיל, סין, הודו, קרואטיה וישראל.
כמה מלים על התרומה הישראלית: הגליון הראשון כולל את 'חרוט בסלע' שלי, שפורסם במקור ב'חלומות באספמיה', ומאמר מאת לביא תדהר על מצב המד''ב בסין. שני הגליונות הבאים יכללו סיפורים של לביא תדהר, של ניר יניב ('מכונת אהבה', פורסם ב'חלומות באספמיה' ותורגם לאנגלית במסגרת פרויקט התרגומים של האגודה), ושלי.
גילוי נאות צריך להיות כאן. בהקדמה, מייקל איוולייט מודה ללביא תדהר ולי, ועליי לציין שאני לא אובייקטיבי. אני חושב שהרעיון גדול. עזרתי מעט למייקל, ואמשיך לעזור לו ככל יכולתי, כי לפי דעתי המגזין הזה יתחיל לשנות את פני המד''ב בעולם.
ראשית: המונופול ישבר. קוראים – בארה''ב ומחוצה לה – יחשפו לסגנונות שונים לחלוטין. הם יחשפו לסופרים טובים, כאלה שכבר פרסמו ויש להם קהל משלהם. לפנינים חדשות שאותן הם אפילו לא דמיינו. קיים צמא גדול מאד לחומרים חדשים, למד''ב חדש, לחלומות חדשים, לדמויות, רעיונות וסיפורים שיפתחו לנו את הראש, לסופרי מד''ב חדשים, לסיבה האמיתית שבגללה אנחנו קוראים מד''ב.
קיים צורך גדול לשבור את המונופול, ואת זה האמריקאים לא יכולים לעשות לבד.
הרשת משנה את העולם
מגזין כמו אינטרנובה לא יכול להתקיים בלי האינטרנט – הדבר פשוט בלתי אפשרי. בנוסף, הקרקע שהולידה אותו גם היא לא היתה מתאפשרת בלי האינטרנט. כמעט כל אחד ואחת מהסופרים בארצות הזרות לא היה מצליח לפרסם בלי תהליך שדומה, במדה כזו או אחרת, לזה שהתרחש כאן בארץ.
רשת האינטרנט משנה כל ארץ וארץ, ועכשיו גם את העולם. אנחנו עדים לשינוי ביחסי הכוחות, שינוי בפני המד''ב, אותו נתחיל להרגיש בשנים הקרובות, ושהשלכותיו ילכו ויגדלו בהמשך המאה.
וזה רק השינוי הראשון.
אינטרנובה - מגזין מד''ב בינלאומי
חלומות באספמיה - כתב עת ישראלי למד''ב ולפנטסיה
לפעמים זה אחרת מאת ורד טוכטרמן
הצד האפל מאת גיא חסון
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מעניין (חדש)
יולי יום שלישי, 19/04/2005, שעה 12:00
יוזמה ברוכה בהחלט, מקווה שהכתב עט יצליח.
יש סיכוי שזה ייובא לארץ בדרך שאינה דואר?
אם עושים הזמנה ישירה מהאתר זה יוצא משהו כמו מאה ש''ח לגליון.
|
|
|
|
|
הממ.. באיזה שפה בדיוק העיתון? (חדש)
יולי יום שלישי, 19/04/2005, שעה 12:07
ממה שהבנתי הוא אמור להיות באנגלית, לא?
הבעיה ששאר האתר הוא בגרמנית (או במשהו דומה) יש גרסה אנגלית לאתר? כי לא הצלחתי למצוא כזו.
|
|
|
|
|
אנגלית. (חדש)
NY יום שלישי, 19/04/2005, שעה 12:55
בתשובה ליולי
וגם האתר המובא בקישור כתוב באנגלית, אם כי הוא אכן חלק מאתר גדול יותר שכתוב בגרמנית.
|
|
|
|
|
אני מסכימה עם כל מה שכתבת כאן, א-ב-ל: (חדש)
Boojie יום שלישי, 19/04/2005, שעה 14:23
הרשת מחזקת אפילו יותר את העובדה שאנגלית היא השפה השלטת.
אני כותבת בעברית. אני גם שמחה על זה שאני כותבת בעברית, ובימינו כבר הפסקתי להצטער על העובדה שאני לא כותבת באנגלית, כי החיים שלי וכל צורת החשיבה שלי הם ישראליים, ובאנגלית אי אפשר באמת להיות ישראלי. אפשר לומר שאני לא רק כותבת בעברית, אלא גם בישראלית.
אבל בסופו של דבר, גם במגזין כמו אינטרנובה, מי שיפרסם זה הסופרים שכותבים באנגלית או מצליחים לתרגם את סיפוריהם לאנגלית, ושהסיפורים שלהם פונים למכנה המשותף התרבותי האוניברסלי. והרי ברור שבתוך כמה זמן, הם יקבלו כל כך הרבה פניות עד שיהיה קשה להתקבל אצלם ממש כמו באסימוב'ס ואחיו (ואולי אף יותר, אם הם פונים במוצהר לכותבים מכל העולם). התוצאה? שוב רוב הסופרים שיתפרסמו שם יהיו בעיקר אלה שכותבים אנגלית, כי אלה שכותבים בשפה אחרת, כמוני, יודעים איזה בלגן נוראי זה לתרגם סיפורים לאנגלית. ולא בכדי אנחנו רואים ששני הסופרים הישראליים הראשונים שמתפרסמים כרגע באינטרנובה הם שני סופרים שכותבים את יצירותיהם *באנגלית*, ומלכתחילה מייעדים אותם לשוק רחב יותר מאשר השוק הישראלי.
אז שלא יובן לא נכון: אני חושבת שהתהליך שאנחנו רואים כרגע הוא נהדר, אני חושבת ש''אינטרנובה'' הוא יוזמה ברוכה ואני מקווה שהוא יצליח, מאד. אני רק לא חושבת שמגזין כזה באמת יוביל שינוי משמעותי, מבחינת רמת הבינלאומיות של הז'אנר. השינויים המשמעותיים יותר מתרחשים *בתוך* כל מדינה ומדינה. מחסום השפה והתרבות הוא מחסום מגביל ביותר.
או, כמובן, שהדור הבא של כותבי מד''ב בארץ יכתוב כולו באנגלית מלכתחילה. גם זאת אופציה.
|
|
|
|
|
צודקת ולא צודקת. (חדש)
NY יום שלישי, 19/04/2005, שעה 18:48
בתשובה לBoojie
גם אני כותב בעברית או ב'ישראלית', וגם אני לא מתחרט על כך. טוב לי עם זה. ונכון, אנשים טובים (עידו רייף, ג'ו בראון, לביא תדהר, גיא חסון, יבורכו ויזכו לחיים ארוכים) עבדו קשה מאד על כל סיפור שלי שאתרע מזלם לתרגם ולערוך, וכמה סיפורים אחרים שלי מן הסתם לא יתורגמו לעולם. אבל בסופו של דבר, כשאני קורא תרגום של סיפור שלי, או שלך, או אפילו של לביא תדהר (שכותב באנגלית, כאמור), הוא לא נראה לי כמו משהו שאנגלי או אמריקאי היה כותב. החשיבה אחרת, המבט אחר. כשאני קורא ספר של (להבדיל אלף אלפי הבדלות, למרבה הצער והשמחה) סטניסלב לם, או של האחים סטרוגצקי, אני מרגיש מיד שלא מדובר בכותב אמריקאי. למה? כי השפה אמנם חשובה מאד (מי כמוני זועק זאת בראש חוצות), אך גם בשפה אחרת האופי - האישי וה'לאומי' (מילה אומללה) - נשאר. לביא תדהר גדל בקיבוץ, וחיים שלמים בדרום אפריקה ובלונדון לא ישנו את זה. 'ניכור ואהבה באלף-בית העברי', שהתפרסם לאחרונה במגזין רשת נחשב באנגלית, הוא דוגמה טובה לכך. 'מכונת אהבה' שלי מתרחש בתל אביב (כמעט), וגם אם התרגום לא כולל את שם העיר, הרי שרוח העיר נותרה שם. אפילו בסיפוריו של גיא חסון, שעל פניהם נראים אמריקאיים מאד (ויש לזכור שהוא גר ולמד בארה''ב בצעירותו, ושרוב סיפוריו המוכרים לנו נכתבו באנגלית ובמיוחד לשוק האמריקאי), מופגנת הרבה פעמים חשיבה שאינה בדיוק אמריקאית.
מעבר לכך, לדעתי אינטרנובה הוא מעין שלב המשך, או משלים, של התהליך שמתרחש בארץ ובארצות אחרות. הוא לא מחליף שום דבר - הוא תוספת. ארבעת הגדולים לא יעלמו עם בואו, והוא גם לא תחליף לכתבי עת מקומיים. אבל היזון-חוזר והפריה הדדית בינו לבין כתבי עת מקומיים יכולים לחולל נפלאות, לדעתי, ובשלב מסוים גם הגדולים יאלצו לשים לב לילדים החדשים (אהם) בשכונה.
|
|
|
|
|
בנוסף (חדש)
goshdarnit יום שלישי, 19/04/2005, שעה 21:51
בתשובה לNY
סופר כמו ש''י עגנון, אם היית שואלת אותי, לא היה מעניין אנשים לא ישראלים (או ממסורת יהודית). הוא זכה בפרס נובל לספרות. בשביס זינגר עובד באנגלית. מעולם לא הייתי חושב שאפשר לתרגם את 'עיין ערך: אהבה' של דוד גרוסמן, והספר תורגם לשפות רבות. מאיר שלו חוגג עם השפה העברית, ומתרגמים גם אותו. 'אלף שנות בדידות'? אני שמח שתרגמו את הספר. אני יכול להמשיך למנות דוגמאות כל הלילה. הנקודה שלי היא שהעולם מרוויח מזה שקהלים בשפות שונות נחשפים לסופרים שונים. אין בכך חנק, אין בכך נזק, יש בכך רק רווח. לכולם.
הטענה שלי היא שמד''ב, כרגע, הוא מספר סגנונות בלבד, ואם מגזין כמו אינטרנובה יתפרסם כראוי, זה ישתנה. השינוי הזה נראה לי חיובי.
בנוסף, הדבר בסופו של דבר כן יחזור אלינו. אם סופרים שלנו יתפרסמו גם בחו''ל, יפרסמו עוד סיפורים ואולי גם יפרסמו ספרים בארצות שונות בחו''ל, יהיה להם קל יותר לפרסם בארץ. ואם להם יהיה קל, ואם הם יצליחו, הלב של המו''לים בארץ לא ידפוק כל כך חזק כשהם יחשבו לפרסם חומר מקורי.
|
|
|
|
|
באמת רציתי לדעת (חדש)
גרומיט יום רביעי, 20/04/2005, שעה 0:25
בתשובה לgoshdarnit
''אלף שנות בדידות'' אכן טוב פי עשר מ''מאה שנים של בדידות''?
|
|
|
|
|
''אלף שנות בדידות'' זה ספר ההמשך. (חדש)
goshdarnit יום רביעי, 20/04/2005, שעה 1:04
בתשובה לגרומיט
|
|
|
|
|
הבעייה בעינה נותרת. (חדש)
Boojie יום רביעי, 20/04/2005, שעה 1:56
בתשובה לNY
תרגום סיפור לאנגלית הוא סיפור מהתחת, נא סלחו לי על הצרפתית. כרגע, אינטרנובה הוא מגזין חדש ושמח לקבל סיפורים על רף יחסית נמוך (ואל תתחילו להעלב לי, אם הוא קיבל סיפורים שמגזינים אחרים דחו, זה אומר שהרף שלו עדיין יחסית נמוך. גם הרף של חלומות באספמיה יחסית נמוך. כלומר, יחסית ל''ארבעת הגדולים'').
ברגע שיתחילו להיות להם הרבה פניות לפרסום (ואם הם יצליחו, *יהיו* להם הרבה פניות לפרסום), הרף יעלה, ויהיה הרבה יותר קשה לפרסם אצלם סיפור. ואז תיתקל במצב הסטנדרטי אצל כותב שמתרגם את סיפוריו לפרסום - שתעבור את כל התהליך הארור של תרגום סיפור לאנגלית, רק כדי להידחות שוב ושוב.
כמה כותבים ישראליים (או כל כותב שאינו כותב אנגלית) ימשיכו בזה לאורך זמן? רק אלה שכותבים באנגלית באופן שגרתי באמת ייהנו מהתוספת של שוק בינלאומי נוסף. אלה שכותבים בעברית, מרגע שתסתיים תקופת המעבר ואינטרנובה יהפוך למגזין גדול, ימצאו את עצמם בדיוק באותו מצב שהם נמצאים בו כיום, עם המגזינים הגדולים - או שתעבור לכתוב באנגלית, או שתשקיע את ההשקעה הבלתי אפשרית - ושלא בהכרח תשתלם - בתרגום הסיפורים שלך, או שתשכח מלהיות מעורב בגלובליזציה. אני, אגב, מתכוננת ללכת בדרך השלישית, פשוט כי לא בא לי על בלבול המוח של לתרגם עוד ועוד סיפורים שלי, עם כל הברדק הכרוך בלהגיש אותם שוב ושוב ושוב למגזינים (שזה התהליך הקונבנציונלי כשמדובר במגזינים שאינם בתהליכי הקמה).
מה ייצא מזה לקורא המד''ב הישראלי? שכותבים כמו גיא חסון ולביא תדהר ימשיכו לכתוב באנגלית (על כל הכרוך בכך), כי הם יעדיפו להמשיך להאבק על השוק הזר (שעכשיו כבר טיפה יותר פתוח בפניהם מאשר קודם) מאשר לכתוב ''הביתה''. אני לא ממש קוראת לזה תועלת.
בתכל'ס, מה שמייחד כרגע את אינטרנובה, לעומת המגזינים הגדולים השולטים בתחום אינו הגלובליות שלו. מה שמייחד אותו זה שהוא מקבל סיפורים שנדחו ממקומות אחרים. אני מצטערת אם אני ישירה עד אכזריות כאן - האכזריות היא גם כלפי עצמי, כי גם אני עברתי את התהליך הזה של דחייה שוב ושוב מהמגזינים הגדולים - אבל זה המצב. קל יותר לפרסם בו כרגע כי הוא חדש, אז זה יוצר רושם של משהו חדשני ומדהים. ברגע שהרף שלו יעלה, אני לא חושבת שהוא יהיה שונה משמעותית מאסימוב'ס, פנטסי אנד סיינס פיקשן או כל מגזין אחר. גם הם ישמחו לקבל סיפורים - באנגלית - של כותבים זרים כל עוד אלה יעמדו ברף שלהם. וגם אצלם הרף יהיה גבוה במידה כמעט בלתי אפשרית, שתהפוך את הרעיון של קריירת פרסומים רצינית ללא סביר עבור אדם שאינו כותב באנגלית.
|
|
|
|
|
לא היה בכל דברי שום רמז (חדש)
NY יום רביעי, 20/04/2005, שעה 11:49
בתשובה לBoojie
לכך שתרגום לאנגלית הוא לא סיפור מהתחת...
וגם אני, כמוך, בטוח שרף הקבלה יעלה מאד עם התפתחות המגזין, בדיוק כפי שקרה וקורה עם אספמיה. ועדיין - קורה הרבה פעמים שכתב עת אחד מקבל סיפור שכתבי עת אחרים דחו. אין בכך כדי לרמוז על איכות הסיפור, בדיוק כפי שהעובדה ש'מלחמה לנצח' נדחה על ידי 21 מו''לים לא מרמזת על איכותו.
ולסיום - כולי תקווה שאצליח להוכיח שכותב עברי הכותב בעברית מסוגל להגיע לפרסום סביר בחו''ל - רק כדי להראות לך, כמובן. לא משום סיבה אחרת...
|
|
|
|
|
אז גם אתה, כמו כל אחד אחר כאן, (חדש)
Boojie יום חמישי, 21/04/2005, שעה 1:43
בתשובה לNY
בסופו של דבר מתרכז שוב באותה נקודה: הידד, יש לנו עוד שוק לנסות לפרסם בו.
זה לא בדיוק דבר להכריז עליו בכאלה תרועות, לא? עדיין לא שוכנעתי בייחודיותו של השוק הזה ביחס לאחרים, או בתועלת הצפויה שלו למד''ב *הישראלי* (כמי שנדמה שנאמר פה יותר מפעם אחת).
יופי. שוק חדש. אחד שלפחות מתיימר להיות יותר בינלאומי מקודמיו - אם כי גם הוא רק באנגלית. מה הביג דיל?
ואני ממש, אבל *ממש* אשמח אם תוכיח לי שכותב עברי וגו'. זה אחד מאותם מצבים שבהם אני מעדיפה לגלות בסוף ששגיתי.
|
|
|
|
|
מעבר למה שאמר NY, אני פשוט לא מסכים. (חדש)
goshdarnit יום רביעי, 20/04/2005, שעה 12:14
בתשובה לBoojie
האם אינטרנובה, מגזין ששואב את הסיפורים שלו מארצות ברחבי העולם, יכול להיות אסימוב'ס 2, עם אותו טון ואותו סוג סיפורים? אני בספק רב.
האם יש מין טענה שאומרת שרק מה שמתקבל לארבעת הגדולים הוא טוב ושאין סיפורים טובים שלא מתקבלים? שוב, אני בספק רב.
המסקנה שלי מזה היא שהקוראים ברחבי העולם ובארה''ב ירוויחו מכך שייחשפו לסיפורים מסוג אחר. אני מאמין שהסופרים עצמם ירוויחו מכך שייחשפו לאפשרויות שונות. אני מאמין שהתוצאה הכוללת - הדינמיקה בין שני המשפטים הקודמים - יביאו למד''ב טוב יותר, שזה דבר שיקדם את הקוראים והסופרים כאחד.
האם רף גבוה של אינטרנובה יסתור את זה? לא. האם הקושי לתרגם סיפורים משפת מקור כלשהי תסתור את זה? שוב לא.
מד''ב אחר וטוב הוא דבר שכולם רק ירוויחו ממנו.
|
|
|
|
|
אני מניחה שההיסטוריה כבר תגלה לנו (חדש)
Boojie יום חמישי, 21/04/2005, שעה 1:39
בתשובה לgoshdarnit
עד כמה מגזין שנועד להיות בינלאומי ולפנות לקוראי אנגלית בכל רחבי העולם יכול באמת להיות קוסמופוליטי בתכניו - וגם להצליח.
אתה טוען לשתי תועלות מאינטרנובה. האחת, שאתה אני מסכימה, זה פתיחת שוק חדש. שוק חדש זה תמיד יופי. האם זה באמת ירחיב את נפח השוק הקיים, או ינגוס בו? ימים יגידו.
השנייה, שאתה אני מסכימה רק חלקית, היא שאינטרנובה יתן הזדמנות לכתיבה בעלת טון שונה.
וכאן אני חייבת לשאול אותך, בכנות, ומתוך זה שאתה יודע שאני מאד אוהבת את הכתיבה שלך: מה כל כך שונה בטון של הסיפורים שלך, ביחס לסיפורים שמתפרסמים בדרך כלל באסימוב'ס? מה מאפיין את ''חרוט בסלע'' ככתיבה שונה, בעלת טון שונה? אני תרגמתי אותו לעברית ולא הרגשתי בטון שונה ממה שאני מתרגמת בדרך כלל. איפה הטון השונה הזה?
איפה הטון השונה ב''מכונת אהבה''? מה עושה אותו ישראלי? מה עושה אותו אחר ממה שקוראי המגזינים רגילים לקרוא בדרך כלל? (כלומר, פרט לעובדה שהוא סיפור שכתוב ברוח קצת חריגה וקצת נסיונית, אבל לא חריגה ונסיונית באופן שמשייך אותה למקום כלשהו).
היחיד שאני עוד יכולה לומר שיש משהו בסיפורים שלו שעושה אותם ממוקמים יותר זה לביא, וגם זה כי לחלק ניכר מהסיפורים שלו יש תמה יהודית. לא ישראלית, יהודית. וההתמקדות שלו, מדי פעם, ברעיונות שמקורם בקיבוץ נותנת זווית שונה מהרגיל. אולי.
אז קודם נראה שבגליון הרביעי-חמישי של אינטרנובה באמת יהיה ''טון שונה'', ואחר כך נדבר. לי, מה אני אגיד לך, קצת קשה להאמין שזה מה שיקרה.
הדבר היחיד שאני רואה פה זה *שוק חדש*. שוק חדש זה אחלה. מעבר לזה? נחיה ונראה.
|
|
|
|
|
בשום מקום לא הזכרתי (חדש)
goshdarnit יום חמישי, 21/04/2005, שעה 9:41
בתשובה לBoojie
ואני לא חושב שמובטח לנו טון ישראלי או יהודי. (אם כי סיפורים של לביא תדהר הם כאלה.) הדבר עליו כן דברתי הוא סגנונות שונים וקולות שונים. 'מכונת אהבה', הוא סגנון אחר. אין מה לעשות, הוא כתוב בסגנון שאולי (אולי) עורכים מסויימים בארה''ב לא יכולים לעכל. אנחנו בארץ כן. אינטרנובה כן. והם (אולי) לא.
הסיפורים שלי? גם אני חושב שהם כתובים לשתי החברות בהן גדלתי - ישראל וארה''ב. אבל קיבלתי יותר מדי פעמים מעורכים תגובות מסוג ''אנחנו אוהבים את הסיפורים שלך, אבל הקהל לא יוכל לקבל את הסגנון הזה.'' יש חיפוש אחרי פרוזה יפה ומשפטים מורכבים וסלידה מאוד גדולה ממשפטים פשוטים ופרוזה 'שקופה'. קיבלתי יותר מדי תגובות כאלה כדי לא לקחת אותן כמגמה קיימת. אז באינטרנובה תמצאי, בסיפורים שלי, סגנון שלא תמצאי בארבעת הגדולים. כמו שאמרתי: סגנונות אחרים. ומה נמצא בסיפורים מהארצות האחרות? אני לא יודע. אני מניח שגם שם הדברים יהיו קצת אחרים.
ולגבי התוצאה, אכן ההיסטוריה תגלה.
|
|
|
|
|
תיקון קל (חדש)
לביא תדהר יום רביעי, 20/04/2005, שעה 23:29
בתשובה לBoojie
תראי, בוג'י, דעתי בנושא ברורה כך שאני לא אכנס פה לויכוח, אבל תרשי לי לתקן אותך בדבר אחד.
כתבת: ''שכותבים כמו גיא חסון ולביא תדהר ימשיכו לכתוב באנגלית (על כל הכרוך בכך), כי הם יעדיפו להמשיך להאבק על השוק הזר (שעכשיו כבר טיפה יותר פתוח בפניהם מאשר קודם) מאשר לכתוב ''הביתה''. אני לא ממש קוראת לזה תועלת.''
במקרה שזה לא ברור - אני דווקא *כן* כותב בעברית. *גם* בעברית. ודווקא כי חשוב לי. הרשימה לא גדולה, אבל הנה היא לרשותך:
לילות עקרב וסתר - פרויקט גלגל המזלות, בלי פאניקה.
הרפתקאות איש העץ בעיר הקרקס - האורק מגזין למשחקי תפקידים
שני השעונים של סבתא - אתר האגודה
רשימות מאירופה - אתר האגודה
המוות במחילות - אמור להופיע ב ISF בזמן הקרוב
אז זהו. אני פשוט לא רוצה לגרום לרושם הלא נכון שיכול להתקבל מדבריך.
תודה. :-)
|
|
|
|
|
ואיפה זה עומד ביחס לנפח (חדש)
Boojie יום חמישי, 21/04/2005, שעה 1:29
בתשובה ללביא תדהר
של שאר הכתיבה שלך? ספרים בעברית, יש לך כוונה לכתוב? (אני יודעת שלגבי ספרים באנגלית, התשובה היא כן).
וכן, גם גיא חסון כותב סיפור-פה סיפור-שם בעברית (שניים מסיפורי הדוד יוסי, אזא''מ). ו...?
|
|
|
|
|
ואיפה זה עומד ביחס לנפח (חדש)
לביא יום ראשון, 24/04/2005, שעה 19:18
בתשובה לBoojie
אז תגידי ''לא כותב מספיק''. יש הבדל משמעותי. ואני לא בטוח שההשוואה של הנפח נכונה. יחסית לשאר הכותבים בארץ, חמישה סיפורים זה אולי לא מספר גדול אבל גם לא כל כך קטן. אם תעשי השוואה כזאת נראה לי שהתרומה שלי מכובדת (וזה בלי להזכיר מספר מאמרים, נניח).
לגבי כתיבת ספר בעברית - ברגע שמוציא לאור יציע לי מקדמה על ספר בעברית אני בשמחה אכתוב אותו. המציאות הפשוטה היא שלא ניתן להתפרנס מכתיבה בעברית - לא שזה כל כך אפשרי באנגלית, אבל האפשרות לפחות קיימת. ומה לעשות, זה משהו שאני רוצה בשלב מסוים להתפרנס ממנו. חוץ מזה שאם נשכח לרגע מהאידיאולוגיה הצעקנית, אני אוהב לכתוב באנגלית ואוהב את השפה.
אבל בסופו של דבר, מה שחשוב הוא הסיפור, לא השפה. ומספר התרגומים שאני צובר - לסינית, יוונית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית ועוד בדרך - מוכיח, נראה לי, שהסיפור עצמו (ושהרבה פעמים אכן עוסק בנושאים יהודים/ישראלים) חשוב יותר מהשפה שבה הוא נכתב.
אגב, אם אנחנו מדקדקים עד הסוף, אז כבר יצא לי ספר בעברית. שירה, מה לעשות... :-)
|
|
|
|
|
אבל אתה שם לב שלא סתרת בכלום (חדש)
Boojie יום ראשון, 24/04/2005, שעה 22:15
בתשובה ללביא
את מה שאמרתי.
אני לא מאשימה אותך על שאתה כותב באנגלית. אילו הדרך הזאת הייתה פתוחה בפניי, בהחלט יכול להיות שגם אני הייתי בוחרת בה.
אני מסתכלת על מה שמיזמים כדוגמת אינטרנובה צפויים לעשות למד''ב העברי (ספציפית, כי זה מה שמעניין אותי, אבל באותה מידה אפשר להסתכל על מד''ב מקומי מכל רחבי הגלובוס) - לא, הוא בהחלט לא צפוי לתרום לפיתוחו של המד''ב העברי. ואתה, בתכל'ס, לא סותר את דבריי. זה שיש שוק לאנגלית ואין שוק לעברית (כפי שאמרת, מקדמות וכאלה) לא ממש עוזר לכתיבה העברית, ופתיחת *עוד* שוק לאנגלית לא צפוי לשפר את המצב הזה.
עיני אינה צרה באינטרנובה. אני חושבת שזה מיזם מבורך והלוואי שישגשג ויפרה וירבה. אני רק לא חושבת שיש מה להתלהב על מה שזה יעשה למד''ב המקומי בארצות שונות. אז נוסף עוד שוק אחד לפרסום סיפורים באנגלית, שיהיה, אולי, קצת יותר גמיש בנכונותו לקבל סיפורים מארצות שאינן דוברות אנגלית. זה לא ממש עניין לתרועות חצוצרה.
|
|
|
|
|
אם יורשה לי לחלוק על דברייך (חדש)
רני יום שני, 25/04/2005, שעה 6:17
בתשובה לBoojie
הרי שאני סבור שזו התפתחות חיובית מאין כמוה, ואולי אפילו ראויה - רחמנא לצלן - לתרועות חצוצרה.
המד''ב השולט כיום בעולם, מוצא חן בעינינו או לא, הוא מד''ב הנכתב בשפה האנגלית ואשר שואב את מהותו מעולם המושגים האנגלו-אמריקאי. מגזין בנוסח אינטרנובה ישנה, כך אני מקווה, את המצב דווקא משום שיפרסם בין דפיו סיפורים מתורגמים לאנגלית מארצות שאינן דוברות אנגלית. אנגלית, מה לעשות, היא המיינסטרים, לטוב ולרע. אם שוקי מד''ב אחרים רוצים לפרוץ את המסגרת המקומית עליהם לפרסם גם באנגלית ולו רק כדי שקוראי האנגלית בלבד יכירו את מה שקורה במקומות אחרים.
השוק הזה פתוח לא רק למחברים הכותבים ישירות באנגלית אלא גם, ולטעמי בעיקר, לכאלה שלא. כי ממש כשם שעמוס עוז ודויד גרוסמן ואב יהושוע כבר עשו לעצמם שם בעולם בזכות תרגומיהם לאנגלית (והם כותבים את יצירותיהם בעברית) כך ניתנת פה הזדמנות פז לכותבי מד''ב מקומיים לפרוץ אל עולם המד''ב הבינלאומי, ובכך גדולתו של אינטרנובה.
אני סבור שיש פה סיבה נהדרת לתרועת חצוצרות.
|
|
|
|
|
אבל למה? למה להתעלם (חדש)
Boojie יום שני, 25/04/2005, שעה 7:54
בתשובה לרני
מדברים שכבר התייחסתי אליהם קודם?
א. גם כתבי עת אחרים פתוחים בפני סיפורים מתורגמים משפות אחרות, כפי שמלמד נסיוני-שלי.
ב. כרגע, מי שהכי צפויים להיעזר בשירותים של אינטרנובה, הם אלה שמלכתחילה כותבים באנגלית (כבר הזכרתי, כל התהליך הארוך והמייגע של הגשת סיפורים שנהיה הרבה יותר ארוך ומייגע כשצריך לתרגם אותם קודם), שממילא מכוונים לשווקים דוברי האנגלית הקיימים. ע''ע גיא חסון ולביא תדהר.
ג. הרעיון שכתב עת שמכוון אל קוראי אנגלית בכל העולם וכתוב כולו באנגלית יוכל לתת רב-תרבותיות מגוונת יותר מאשר כתבי עת *קודמים* שגם הם, אה, כתובים כולם באנגלית ומכוונים אל קוראי אנגלית בכל העולם נראה לי קצת מוזר, אפעס.
בחיאת, רני. למה שלא תקרא את מה שכתבתי קודם לפני שאתה מתפרץ לדלת פתוחה? מה אני, רני?
________________________
אגב, בעניין אחר: בדקות אלה ממש סגרתי את כריכתו האחורית של הספר שעסקתי בתרגומו עד כה. כן, רני. בדיוק מה שאתה חושב. מיד אחרי עולמות. :-)
|
|
|
|
|
טוב, הכתבה הותירה אותי חדור מוטיבציה, הרמתי את הכפפה, ניגשתי (חדש)
רז יום שלישי, 19/04/2005, שעה 17:17
לאתר של אינטרנובה, אבל-
לא הצלחתי למצוא שם את החלק שעוסק באיך מגישים סיפורים. יש אימיילים של העורכים, אבל לא נראה לי שפנייה ישירה אליהם דרך האימייל יהא הדרך שבה הם רוצים שיגישו להם סיפורים.
למישהו יש מושג?
|
|
|
|
|
בינתיים, פנייה ישירה לעורכים, בהחלט. (חדש)
goshdarnit יום שלישי, 19/04/2005, שעה 17:52
בתשובה לרז
|
|
|
|
|
ואם בפניות מדובר (חדש)
אריק יום שלישי, 19/04/2005, שעה 20:31
בתשובה לgoshdarnit
מתי יוצא לאור הספר שלך שאנו מחכים לו מפברואר?
|
|
|
|
|
הספר החדש , 'מציאות - המשחק', יוצא מהדפוס (חדש)
goshdarnit יום שלישי, 19/04/2005, שעה 21:38
בתשובה לאריק
בדקות אלה ממש. בשבוע הבא בחנויות ובכנס 'עולמות'.
|
|
|
|
|
:-) :-) (חדש)
אריק יום שלישי, 19/04/2005, שעה 21:57
בתשובה לgoshdarnit
:-)
אני מזמין הקדשה
|
|
|
|
|
נרשם. :-) (חדש)
goshdarnit יום שלישי, 19/04/2005, שעה 22:29
בתשובה לאריק
|
|
|
|
|
סיפור עצוב: (חדש)
Boojie יום רביעי, 20/04/2005, שעה 1:41
בתשובה לgoshdarnit
העורכים הנ''ל פנו אלי בזמנו בהצעה להשתתף.
לפני שהספקתי לענות על האימייל שלהם, החלפתי מחשב.
במחשב החדש, האאוטלוק אקספרס לא הצליח לפתוח קומץ (קטן ומובחר, למרבה השמחה) מהאימיילים שהיו. ביניהם, האימייל הזה.
השגתי מחדש את הכתובת, ושלחתי להם שוב אימייל. פעמיים.
עד היום לא קיבלתי תשובה.
הייתי מקימה צעקת קיפוח, אבל לאור העובדה שכרגע לא כל כך דחוף לי לפרסם סיפור בחו''ל, אני אעבור על זה לסדר היום. P-:
|
|
|
|
|
הכל טוב ויפה, אבל אנחנו עדיין בגטו (חדש)
נועה יום רביעי, 20/04/2005, שעה 16:10
הרשת משנה את העולם? חדשות ישנות.
הרשת משנה את פני הכתיבה המד''בית? יתכן. היא אכן פותחת עוד ועוד זירות ובימות.
מכאן ועד להכרה ''לגיטימית'', כלומר כזו שבאה לידי ביטוי בפרסומם של ספרים ''אמיתיים'' על נייר, החומר הזה שרוב בני האדם עדיין מעדיפים אותו על פני מסך המחשב או הסלולרי שלהם, הדרך עוד ארוכה.
יש כותבים רבים עד מאוד ברשת, אבל ורד טוכטרמן הגיעה לפרסומם של סיפוריה בספר ''של ממש'' לא בגלל שהיא כותבת ברשת ולא רק בגלל שהיא זכתה לפרסים על סיפוריה שנתפרסמו שם, אלא כי היא פשוט כותבת טוב.
כמי שיוצא לה להתעסק מעט בתחום הכתיבה המקומית בימינו, אני יכולה להבטיח לך שפרסומים בזירות שונות ברשת אינם מרשימים את הוצאות הספרים. להיפך. הסיבה היא ברורה ואחת. ברשת, כל אחד יכול, כל ממזר מלך וכל תפוח מלמיליאן. אין בקרת איכות ברוב האתרים, נקודה.
עד שלא יתפתחו אתרים שיציעו עריכה סלקטיבית, איכותית וקפדנית לתכנים המופיעים בהם, הרשת תישאר רק עוד מגרש משחקים ענק שבו אנשים יכולים להוריד פורנו ולפרסם את הגיגיהם, ובכך אין רבותא. הנה, גם אני עשיתי את זה ברגעים אלו ממש.
|
|
|
|
|
מה גורם לך לחשוב שאין אתרים כאלה? (חדש)
NY יום רביעי, 20/04/2005, שעה 16:19
בתשובה לנועה
''אתרים שיציעו עריכה סלקטיבית, איכותית וקפדנית לתכנים המופיעים בהם''?
את נמצאת באחד כזה. ויוזכר לטובה גם 'בלי פאניקה'. ובחו''ל יש עוד - כולל כאלה שמשלמים עבור הסיפורים המופיעים בהם. למיטב ידיעתי, אחד המועמדים להוגו בתחום הסיפור הקצר הופיע באחד כזה.
ובקרוב, אגב, גם אני.
|
|
|
|
|
אתה מועמד להוגו??? משהו שאתה רוצה לחלוק עם הכתה? (חדש)
רני מתעניין יום רביעי, 20/04/2005, שעה 21:26
בתשובה לNY
|
|
|
|
|
לא, לא. (חדש)
NY יום רביעי, 20/04/2005, שעה 22:45
בתשובה לרני מתעניין
גם אני עומד להופיע באחד כזה.
|
|
|
|
|
והנה - הופעתי. (חדש)
NY יום ראשון, 01/05/2005, שעה 17:45
בתשובה לNY
סיפור שלי - ''Yours Shall She Be'' (במקור: ''לך אתננה'', תרגום: לביא תדהר) - פורסם היום בגליון מאי-יוני של כתב העת Lenox Avenue האמריקאי, שאף שילם מספר מעות בעבורו.
הנה קישור:
|
|
|
|
|
מה גורם לך לחשוב שאין אתרים כאלה? (חדש)
נועה יום חמישי, 21/04/2005, שעה 23:09
בתשובה לNY
אתרים שמשלמים עבור התכנים שמופיעים בהם זה משהו אחר לחלוטין. ברגע שיש תשלום הרבה הבדל בין אתרים אלו לבין מגזינים ''של ממש''. אני מדברת על מקומות בסגנון של במה חדשה, שמוקדשים לנושא, ולא, במחילה, לאתרים כמו זה שאינם מוקדשים לקידומה של הספרות אלא לחתך רוחב של ז'אנר. ואגב, גם כאן, העריכה היא אולי קפדנית וסלקטיבית אך היא עדיין של החובבים למען החובבים ואנחנו עדיין בגטו.
|
|
|
|
|
תני לי לנחש: (חדש)
Boojie יום חמישי, 21/04/2005, שעה 23:49
בתשובה לנועה
מעולם לא נכנסת ל''בלי פאניקה'', נכון?
בכל מקרה, רשת האינטרנט אכן משחקת תפקיד משמעותי במתן במה לכל מי שרוצה בכך. ובניגוד למה שנדמה לאנשים מסוימים, שחושבים שמספיק שיעלו את הגיגיהם לרשת וכבר יתפרסמו בקרב מיליוני גולשיה, גם באינטרנט רק מתי מעט מגיעים באמת להישמע בקרב רבים, בין אם בגלל איכות או בגלל סיבות אחרות.
|
|
|
|
|
יותר מאחד (חדש)
גרומיט יום שישי, 22/04/2005, שעה 2:28
בתשובה לNY
בין המועמדים להוגו ולנבולה בשנים האחרונות נכנסו כמה וכמה סיפורים שפורסמו ברשת - הן בסייפיקשן (שהוזכר גם במאמר של גיא, וסיפור מתוכו גם זכה בשנה שעברה) והן בכמה כתבי עת אינטרנטיים קטנים יותר. הבולט מתוכם הוא Strange Horizons שהכניס כבר 2-3 מועמדויות בשנתיים האחרונות למרות מגבלת האורך שיש בו לסיפורים, המאפשרת לו להתחרות רק בקטגורית הסיפורים הקצרים.
|
|
|
|
|
את צודקת בהרבה ממה שאת כותבת, (חדש)
Boojie יום חמישי, 21/04/2005, שעה 23:55
בתשובה לנועה
אבל אני חייבת לסתור את דברייך בנקודה אחת: *לא* הייתי מגיעה לשום דבר ממה שהגעתי בלי האינטרנט. נקודה.
כן, יש לי, ככל הנראה, מידה מסוימת של כשרון, שזוכה להערכה מצד אנשים. אבל בלי האינטרנט שיצר עבורי, בשלבים די התחלתיים של ההתפתחות שלי ככותבת, מאסה קריטית של קוראים שנתנו לי פידבקים, עזרו לי להשתפר ובעיקר עזרו לי להאמין בערך הכתיבה שלי, לא הייתי מגיעה לשום מקום. ובז'אנר נישה כמו מד''ב, קשה להשיג את המאסה הקריטית הזאת. תתקשי מאד לפרסם סיפורים קצרים בז'אנר בכל מקום שאינו האינטרנט (או המגזינים הייעודיים שקמו מאז). ובלי האפשרות להביא את הסיפורים שלך אל מאסה מסוימת של אנשים כדי שיכירו אותם, אי אפשר להתפתח כראוי ככותב - רעה חולה שאפשר לראות, אגב, באחוז גבוה מספרי המד''ב של כותבים מתחילים בימינו. פשוט לא היה להם איפה להשתפשף בכתיבה לפני שהחליטו להוציא ספר.
|
|
|
|
|
רשימה יפה (חדש)
מספר 666 יום רביעי, 20/04/2005, שעה 21:18
ואני יכול להעיד שגם אני ככל הנראה לא הייתי מגיע לפרסום ספרים ללא רשת האינטרנט , ספרי המקצועי הראשון ''מטרזן ועד זבנג'' הורכב בכמה מקרים מכתבות שהופיעו בתחילה באתר זה ונתנו את הראיון לספר כולו.
במקרה האחר הספר ''הגולם'' אם כי מוצאו לא היה באינטרנט דווקא מצא לעצמו חיים חדשים דרך הרשת ודרך סדרה בוינט המבוססת עליו אילולא הרשת הוא מן הסתם היה גווע ונשכח.
וכידוע כיום יש ספרים שלמים שמועלים לרשת בניסיון להגדיל את חשיפתם. אבל מצד שני החשיפה חינם באינטרנט רק מצמצמת או אף מחסלת תיאורטית לפחות את הרווח הכספי של המחברים והעיתונאים , אם כי זה לא היה גבוה מעולם ברוב המקרים . כך שיש כאן גם אלמנטים בעייתיים .
אבל כנראה ככה זה בכל דבר.
|
|
|
|
|
הבעיה, זו הרכישה... (חדש)
אנדרואיד שבת, 23/04/2005, שעה 0:19
לפי דעתי כל היוזמה של עיתון מד''ב בינלאומי היא יוזמה ברוכה ונהדרת. מהפכה בעולם המד''ב, שעליה אנו צריכים להודות לחלוצים כמו עורך כתב-העת וכמו גיא חסון (חוץ מזה,שכבר קראתי את מאמריו של חסון וסיפוריו, ונהנתי מכל רגע. חסון, אתה מודל לכל עולם המד''ב). עם זאת, הבעיה מסתכמת ברכישה ובעלויות הגבוהות של כתב-העת. מה, אין מי שייבא דבר כה רווחי לארץ? אין מצב שהדבר יימכר בחנויות דוגמאת סטימצקי? אין מצב שהוא יימכר בכנס הפנטסיה והמד''ב הקרוב? למה הנ''ל צריך להעשות באינטרנט.
ודבר נוסף שעלה לי במהלך הקריאה הוא הצורך בתירגום. אם יקום אדם, או אותם אנשים ברוכים חברי חלומות באספמיה, ויתרגמו תחת חסותם, וחסות ''חלומות באספמיה'' את כתב-העת הדבר יהיה נפלא. מספר הקוראים הפוטנציאלי גם ככה, יעלה אף יותר!
בכל אופן, לדעתי זוהי יוזמה ברוכה בהחלט, כתב-עת שכזה, רק שהרכישה שלו צריכה להעשות בצורה יותר בטוחה מאינטרנט וגם נוחה יותר...
|
|
|
|
|
כמה תשובות: (חדש)
Boojie שבת, 23/04/2005, שעה 0:45
בתשובה לאנדרואיד
1. אני בטוחה שאחרי שהם יתבססו, הם יפתחו עוד כמה דרכי רכישה נוחות יותר. גם אנחנו, בתחילת דרכנו, מכרנו רק בכמה חנויות נבחרות ולקח זמן עד שהגענו להפצה ארצית ולמערך מנויים סביר, ובהתחלה גם אנחנו לא קיבלנו כרטיסי אשראי. ברגע שזה יקרה, יהיה קל יותר להשיג אותו, ואני מקווה שגם במחירים סבירים יותר.
2. מן הסתם יגיע שלב שבו סיפורים מכתב העת הזה יתורגמו לעברית. אני לא חושבת שהוא יתורגם בשלמותו, כי אני בספק שמישהו יכול להרשות לעצמו יוזמה כזאת, אבל אני מאמינה שמתישהו יתורגמו מתוכו סיפורים.
3. לגבי שאלתך הנפרדת: המימד העשירי כמעט לא מפרסם כתיבת מקור, כך שמהבחינה הזאת הוא לא באמת באותה נישה כמו ''חלומות באספמיה'' והאחרים. לגבי מתחרה, כרגע אני בספק אם מתחרה יצליח להחזיק מעמד. השוק, נדמה לי, עוד קטן מדי, ולמי שייכנס אליו לא ממש צפויים רווחים. אבל כשנגיע למצב שבו ל''חלומות באספמיה'' יהיה מתחרה אמיתי, אני חושבת שכולנו נשמח מאד, כי זה יגיד דברים טובים על שוק המד''ב הישראלי. אני לא מאמינה שנראה את זה קורה בעתיד הקרוב, למרבה הצער.
|
|
|
|
|
מסכים, אבל... (חדש)
אנדרואיד שבת, 23/04/2005, שעה 23:02
בתשובה לBoojie
בקשר לתירגום, אינני חושב שזוהי יוזמה כבדה מדי. בסופו של דבר, חובב מסויים עלול לרכוש את כתב-העת, לתרגמו וברגע שיפנה להוצאה, הריני בטוח שההוצאה תשמח להוציא זאת לאור, שלא לדבר על השגת זכויות היוצרים. מה, אני טועה? אפילו את יכולה לעשות זאת, בוג'י (דבר שישמח כאן רבים, אני בטוח)
|
|
|
|
|
חלומות באספמיה, תרתי משמע... (חדש)
NY שבת, 23/04/2005, שעה 23:46
בתשובה לאנדרואיד
|
|
|
|
|
אני מאמינה שאתה טועה. (חדש)
Boojie יום ראשון, 24/04/2005, שעה 1:43
בתשובה לאנדרואיד
בכל מקרה, תרגום של משהו בנפח כזה זו עבודה ענקית, ואף אחד לא יעשה אותה בלי שיובטח לו מראש שיקבל על זה תשלום. בטח לא אני, שאני חומרנית איומה בנוסף להיותי מתרגמת ענייה.
טוב, נו, האמת, יש כאלה שעושים דברים כאלה בלי לקבל עליהם תשלום (ע''ע אהוד מימון), אבל זה לא קורה הרבה. רובנו מסתפקים בלהשקיע את העבודה ההתנדבותית שלנו במאסות קטנות (סיפורים למימד העשירי וכד'), ולא בנפח שווה ערך לספר שלם. בפעם האחרונה שיצא פה ספר שהתבסס על עבודה התנדבותית של משוגעים לדבר, התוצאות היו, אה... המ.
חוץ מזה, אני גם מאמינה שהוצאות לא יתלהבו להוציא דבר כזה. סיכון גדול מדי.
|
|
|
|
|
למען האמת (חדש)
גרומיט יום ראשון, 24/04/2005, שעה 11:18
בתשובה לBoojie
בפעם האחרונה שיצא בארץ ספר שהתבסס כולו על עבודה התנדבותית, זה היה ''הצל של אלוהים'' של גיא חסון. כמובן, הוא יצא ברשת, ולא בדפוס, אבל אני מעז לטעון שהתוצאות היו משביעות רצון. (-:
|
|
|
|
|
אני מאמינה שאתה טועה. (חדש)
BAndroid יום שלישי, 26/04/2005, שעה 22:26
בתשובה לBoojie
חלומות באספמיה? אני לא חושב שזה ככה. NY ראיתי אותך בכנס, אתה יודע. הג'ינג'י הזה שבא לדבר עם גיא חסון ועשית לו סימנים? ובכן, זה אני. אני לא חושב שאדם בעל רום מעלה שכמוך יפסול אפשרות מדהימה כל-כך לפתח את המד''ב בארץ. אתה לא איכזבת עד עכשיו, למה שתתחיל עכשיו? אז נכון שדרושה השקעה כספית? אבל שלא כמו ורד, אני לא חושב שזה סיכון גדול מידי. אני חושב שזאת השקעה למען פיתוח המד''ב והפנטסיה, שפשוט חשוב להמשך התקיימותם...
זו דעתי, לפחות...
|
|
|
|
|
תשמע, ג'ינג'י... (חדש)
NY יום שלישי, 26/04/2005, שעה 23:40
בתשובה לBAndroid
(סליחה. הייתי חייב.)
ראשית, תודה על העלאתי בדרגה. למרבה הצער, איני בעל רום מעלה, בייחוד בתחום הממון, ויעידו על כך מנהלי הבנקים השונים הרודפים אחרי מעת לעת בבקשות מופרכות הנוגעות למשכנתאות, תשלומים ושאר חייזרים.
שנית, לענייננו: אני לא פוסל שום דבר, אני מציאותי. אין לי כסף ואין לי זמן לעסוק בפרויקט שכזה. בחיי. על מה אני מוציא את זמני, תשאל? בתור התחלה אני עורך את האתר הזה, עורך לשונית את כל החומר המופיע במימד העשירי, מחבר הקדמות לסיפורים המופיעים בחלומות באספמיה וכן נמנה על צוות הלקטורים של כתב העת, מחבר טורים קבועים המתפרסמים בשני כתבי העת הנ''ל, מקים אתרי אינטרנט לחלק מכנסי האגודה (בקרוב - בדיון 2005!), ואחרי כל זה צריך למצוא זמן לקרוא ספרים וכמובן - לכתוב סיפורים. מעבר לזה אני מוסיקאי פעיל, וגם להתפרנס צריך ממשהו, במקרה שלי הי-טק, משרה מלאה, לעזאזל.
ואני בהחלט לא העסוק ביותר מבין העוסקים במלאכה. בוג'י, גרומיט, גיא חסון, לביא תדהר - כולם עסוקים לפחות כמוני, אם לא יותר, ולכולם רשימת עיסוקים מזעזעת כמעט כמו שלי, וודאי ארוכה יותר. מביניהם אני כנראה האמיד ביותר (רק כלכלית, בוג'י! לא רוחנית!), וזה רק מראה כמה אומלל מצבנו (תרומות יתקבלו במערכת ח. באספמיה, לפקודת נ. יניב). לכולנו ביחד אין, למיטב ידיעתי, אפילו חלק קטן מסכומי הכסף הדרושים לכינון כתב עת מודפס בנושא כלשהו. וגם לא, כאמור, את הזמן הנדרש לכך.
אני מבטיח לך שאם יבוא מישהו ויסכים לממן פרויקט שכזה - ואני לא מדבר כאן על משכורות למשתתפים, כי אם על העלות הבסיסית של הדפסה, גרפיקה, הפצה, פרסום וכל הכרוך בכך - אשתדל לעזור לו. לשלם בעצמי את הסכומים הללו? מצטער. זה פשוט לא יקרה.
אם *אתה* מוכן לשלם, אגב, יש על מה לדבר.
שלישית, ת'כלס: אתה מעוניין לקדם את תחום המדע הבדיוני בארץ? שב וכתוב ביקורת או מאמר לאתר האגודה או למימד העשירי (מידע על כך - בעמוד ''כתבו אלינו'' באתר זה). או התנדב לתפקיד כלשהו באחד הכנסים הקרובים (כתובות הדוא''ל של חברי ועד האגודה נמצאות בעמוד ''על אודות האגודה'' באתר זה). אני אומר לך, בשיא הרצינות, שזה יקדם את התחום בארץ יותר מכל תרגום לעברית של כתב עת באנגלית.
ובפעם הבאה, כשאני עושה לך סימנים, לא לברוח!
|
|
|
|
|
אז יש לי עוד עבודה בשבילך... (חדש)
בונו יום רביעי, 27/04/2005, שעה 17:52
בתשובה לNY
חשבת פעם לעשות סדנה (עדיף אונליינית לטובת האנשים העסוקים) לכתיבת הומור?
סתם רעיון.
|
|
|
|
|
כתיבה הומוריסטית היא הקשה מכולן. (חדש)
NY יום רביעי, 27/04/2005, שעה 23:37
בתשובה לבונו
סדנת כתיבה הומוריסטית קשה אפילו יותר. אני לא בטוח שאני מסוגל לכך, ולו כי יש הבדל גדול בין היכולת לבצע דבר מה לבין היכולת ללמדו לאחרים.
מצד שני, גיא חסון מעביר סדנאות אינטרנטיות נהדרות ומשכילות להפעים, ואני בטוח שהוא ישמח מאד לדון במסגרתן גם בתחום ההומור.
נכון, גיא?
|
|
|
|
|
כמו שאומרים, דודג'ינג דה בולט :-). (חדש)
בונו יום חמישי, 28/04/2005, שעה 22:42
בתשובה לNY
ניסיתי.
|
|
|
|
|
בפנטסיקון לפני שנה (חדש)
goshdarnit יום שישי, 29/04/2005, שעה 1:22
בתשובה לNY
הרציתי על כתיבה קומית. אבל שם היתה לי אפשרות להראות קטעים והשתתפות הקהל היתה מוגבלת ללצחוק במקומות הנכונים.
בפורומים באינטרנט אין דרך טובה לתת דוגמאות, וגרוע מכך: התרגילים שאני מעביר בפורום כותבי מד''ב בתפוז הם בדרך כלל תרגילים שמטרתם לעמוד בקריטריונים אובייקטיביים. תרגילים על הומור? כל תגובה שנייה תהיה: 'אבל אותי זה כן הצחיק' או 'אבל אותי זה לא הצחיק'. זה יהיה אסון. לא באינטרנט. לא אצלי.
|
|
|
|
|
וזה צריך ללמד אותי לקח (חדש)
NY יום שישי, 29/04/2005, שעה 10:50
בתשובה לgoshdarnit
בכל הנוגע לסרקאזם באינטרנט.
|
|
|
|
|
QED (חדש)
goshdarnit יום שישי, 29/04/2005, שעה 11:40
בתשובה לNY
|
|
|
|
|
עוד משהו ששכחתי לומר... (חדש)
אנדרואיד שבת, 23/04/2005, שעה 0:23
האם ישנה סיבה מסויימת המסבירה את זה ש''המימד העשירי'' לא הוזכר כאן...
אה, ולמה אין עיתון מתחרה ל''חלומות באספמיה''? יותר חומר לקרוא, אתם יודעים. ועוד איכותי...
|
|
|
|
|
היוזמה בהחלט ברוכה, אבל... (חדש)
אהרון ה. שבת, 23/04/2005, שעה 19:47
זה נהדר שיופיע מגזין מד''ב בינלאומי, ואני מקווה שיעמוד בסטנדרטים גבוהים כהבטחת העורכים. תמיד חשבתי שמיטב היצירה במד''ב היא לא רק בארה''ב, ולא רק באנגלית.
ואני שמח במיוחד על התרומה הישראלית הבולטת!
אבל... תמיד יש ''אבל''.
אני מבין שהיוזמה היא גרמנית. אין לי בעיה עם זה (לאחרונה זכיתי להתיידד עם מדען וסופר מד''ב גרמני מצליח, שמאמר שלו יופיע ב''מימד העשירי'' הבא). אבל עם כל ההערכה ליוזמה הגרמנית, בעיתון בינלאומי היה רצוי שתהיה מערכת בינלאומית.
שנית, במגזין שלפי הכתבה נולד הודות לאינטרנט, הייתי מצפה שלפחות חלק מהחומר יהיה זמין אונליין, ושאולי אף תהיה גירסה אלקטרונית (בתשלום).
ולבסוף, זה לא זול: כמאה ש''ח לגליון כולל משלוח. כמה מנויים יהיו בארץ?
|
|
|
|
|
למען האמת, יש לו מערכת בינלאומית (חדש)
גרומיט יום ראשון, 24/04/2005, שעה 0:22
בתשובה לאהרון ה.
כשהרעיון עלה, העורך פנה אלי וביקש את עזרתי כנציב המערכת בישראל. למיטב ידיעתי כך הוא עושה במקומות נוספים.
כמובן, מפאת חוסר זמן כמעט שלא עשיתי שום דבר עד כה למענו, אבל המערכת היא בינלאומית. בהחלט.
|
|
|
|
|
אז מדוע הם מחביאים אותה? (חדש)
אהרון ה. יום ראשון, 24/04/2005, שעה 3:04
בתשובה לגרומיט
תקליק על EDITORS באתר של אינטרנובה, ותמצא שלושה גרמנים. אין זכר לעורכים מחוץ לגרמניה.
|
|
|
|
|
המערכת בפועל היא גרמנית (חדש)
גרומיט יום ראשון, 24/04/2005, שעה 11:09
בתשובה לאהרון ה.
אבל למיטב ידיעתי היא מקבלת יעוץ מנציגים בארצות נוספות, ע''ע לביא תדהר ואנוכי.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
