 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
רק בגלל הרוח
סרטים / רז גרינברג
יום ראשון, 06/03/2005, שעה 9:08
מהדורת DVD חדשה לסרטו של מיאזאקי 'נאוסיקה מעמק הרוח'
|
|
'נאוסיקה מעמק הרוח' נולד כהצעה לסרט אודות מעלליה של נסיכה בעולם פוסט-אפוקליפטי, אותה ניסה הבמאי הייאו מיאזאקי ('הנסיכה מונונוקי', 'המסע המופלא') לשווק לאולפנים שונים לאחר שסיים את העבודה על סרטו הראשון באורך מלא, 'טירתו של קליוסטרו'. אף אופן לא הביע עניין בהפקת הסרט, אך בעקבות פניה של כתב העת Animage החליט מיאזאקי להשתמש בהצעה כבסיס לסדרת מאנגה (קומיקס) בהמשכים. הסדרה, שהחלה כפרויקט-צדדי, הפכה לאפוס עשיר בדמויות, פרטים וקווי-עלילה שונים, ושתים-עשרה שנים נדרשו להשלמתו. במהלך זמן זה הפך מיאזאקי לבמאי המוביל של האנימציה היפנית, ולטענת רבים הסרט המבוסס על הסדרה, בבימויו, היה הראשון שהעיד על כך.
הוצאת טוקומה, בעלת כתב העת Animage, הביעה עניין בהפקת סרט בעקבות הפופולאריות העצומה לה זכתה הסדרה. לשם כך גויס אולפן האנימציה Topcraft, שסיפק עד אז שירותים בעיקר לבמאי אנימציה מערביים – בין היתר בסרטים 'ההוביט', 'חד-הקרן האחרון' ו'מעוף הדרקונים'. העבודה על הסרט הושלמה בפרק-זמן מופרך, כשמונה חודשים, והסרט יצא לאקרנים ב-1984, שנתיים לאחר תחילת העבודה על סדרת הקומיקס. הצלחתו הביקורתית והמסחרית הגדולה של הסרט ביפן הובילה להקמת אולפן האנימציה ג'יבלי בראשותו של מיאזאקי, והשאר הוא היסטוריה.
לצופים מחוץ ליפן היה הרבה פחות מזל. ב-1986 יצא בהפצה מערבית 'Warriors of the Wind', גרסה מקוצצת באכזריות של הסרט המקורי, בתוספת דיבוב אנגלי הנחשב לאחד הגרועים ביותר בהיסטוריה. שחיטה לא-כשרה זו היתה הסיבה העיקרית בגללה סרב מיאזאקי לאשר הפצה מערבית של סרטיו במשך תקופה ארוכה. זאת עד 1995, שאז קנו אולפני דיסני את הזכויות להפצת הסרטים, תוך הסכמה שלא יערך בהם כל שינוי תוכני. כעת, עשור לאחר מכן, 'נאוסיקה מעמק הרוח' מובא סוף סוף במלואו על גבי DVD, בליווי דיבוב אנגלי חדש ובתוספת כמה בונוסים מעניינים.
נקודת-המוצא העלילתית של הסרט זהה לזו של סדרת הקומיקס: אלף שנים לאחר חורבן העולם בשואה גרעינית (''שבעת ימי האש''), רוב שטחו מכוסה ביער הפולט גזים רעילים אל האטמוספירה. היער מאוכלס בנחילים של חרקי ענק וזחלים עצומים המכונים ''אום''. רק מעט שטחים נותרו ראויים למחיה, ועל אלה מנסה להשתלט טולמקיה – אימפריה צבאית המונהגת על ידי אשת-מלחמה חסרת רחמים, הנסיכה קושנה. תכניתה השאפתנית של קושנה היא השמדתו של היער הרעיל בעזרת כלי-נשק הרסני, שריד ממלחמת החורבן. לצורך הוצאת התוכנית אל הפועל, כובשים חילותיה של קושנה את עמק הרוח – ממלכה קטנה בגבול היער הרעיל המונהגת על-ידי הנסיכה נאוסיקה. נאוסיקה, עמק הרוח ותושביו הם היפוכם המוחלט של קושנה וטולמקיה – קהילה הדוגלת בשלום וקיום הרמוני עם היער בו היא גובלת ועם יושביו. נאוסיקה מנסה לשכנע את קושנה כי תוכניותיה יובילו את העולם לשואה נוספת, אך בינתיים נכנסים למשוואה גורמים נוספים – ניצולים מפג'יטה, עיר שתושביה נטבחו על ידי חילותיה של קושנה, המחפשים נקמה. נסיונותיה של נאוסיקה לשים קץ לאלימות ולסבל בעולמה הופכים נואשים יותר ויותר.
בעת הכנת הסרט, סדרת הקומיקס עליה הוא מבוסס היתה רחוקה מסיום, ומיאזאקי, כך נראה, עדיין לא פיתח את הטכניקות שלו בבניית סיפור קולנועי. סיומו של הסרט מאכזב למדי (ומיאזאקי עצמו מכיר בכך), וגם פתיחתו רחוקה משלמות – חצי השעה הראשונה מתנהלת באיטיות ומכילה מעט יותר מדי הסברים. עיקר כוחו של הסרט מצוי באמצעו: מעבר להיותו סיפור על מלחמה או משל אקולוגי, 'נאוסיקה' הוא סיפורן של כמה מהדמויות המרתקות ביותר אותן יצר מיאזאקי – קושנה, המתגלה כטיפוס מורכב בהרבה ממה שנדמה בתחילה, אסבל, הנסיך תאב-הנקם של פג'יטה, תושבי עמק-הרוח, וכמובן גיבורת הסרט – דמות נשית חזקה ועצמאית, ששינתה מן הקצה אל הקצה את יצוגן של דמויות נשיות באנימציה היפנית, אם כי אופיה המושלם-מדי צורם מעט על רקע גווני האפור בהם נצבעות יתר הדמויות בסרט.
עוד בגרסת הקומיקס שלו, משך 'נאוסיקה' תשומת-לב בשל הנושאים האקולוגיים בהם הוא עוסק. נראה כי מיאזאקי, בהשראת ספרי המד''ב והפנטסיה שקרא (ובמיוחד סדרת 'ארץ ים' של לה-גווין, 'אחר הצהריים הארוך על פני האדמה' של אולדיס וכמובן 'חולית' של הרברט), כמו גם בהשראת המשברים הסביבתיים אותם חוותה יפן בשנות השבעים, רצה להוכיח, בעשיית הסרט, כי אפוס מד''ב קולנועי יכול גם להתמודד עם נושאים גדולים. אך דווקא הדיון האקולוגי בספר גרם ללא-מעט ויכוחים ופרשנויות שונות: לא כל שוחרי איכות הסביבה אהבו את החזון של מיאזאקי בנוגע ליחסי הטבע והאדם. גם תפיסתו האקולוגית והאידיאולוגית של מיאזאקי התפתחה בשנים שלאחר עשיית הסרט, והדבר ניכר בסופה של סדרת הקומיקס (השונה מאד מזה של הסרט) וב'הנסיכה מונונוקי', שהנו, לדעת רבים, גרסה שלמה ובוגרת יותר של 'נאוסיקה'.
בשני העשורים שחלפו מאז צאתו, 'נאוסיקה' לא איבד דבר מיופיו החזותי. בעיצוב הסרט, שגם עליו לא פסחה השפעה חיצונית (במיוחד של אומן הקומיקס הצרפתי ז'אן 'מוביוס' ז'רו), ביצע מיאזאקי בפעם הראשונה את הקסם שיפרסם אותו בסרטיו המאוחרים יותר: עולם פנטסיה חי ונושם הקם לתחיה על המסך. החל ביער הרעיל המאוכלס בחרקי-ענק, המשך בארכיטקטורה דמוית ימי-הביניים של עמק הרוח, וכלה בשדות-הקרב האוויריים וכלי המשחית המעופפים – הכל מאויר בתשומת-לב יתרה עד הפרט האחרון. גם האנימציה עשירה מאד, במיוחד בסצנות התעופה (האובססיה הגדולה של מיאזאקי) של גיבורת הסרט על גבי גלשן-הרוח שלה. והצבע – חגיגה לעיניים, במיוחד עבור מי שקרא את סדרת הקומיקס, שהופיעה בשחור-לבן.
הסרט אף היה תחילת שיתוף-הפעולה הפורה בין מיאזאקי והפסקולן היסאישי ג'ו. זה האחרון סיפק לסרט שילוב מעניין בין סוגים שונים של נעימות – ממוסיקה אלקטרונית, דרך נעימות בעלות מגע אסייתי ועד לשירי-ילדים – עם לא מעט הפסקות נטולות כל ליווי מוסיקלי שהוא. זה אינו הפסקול הטוב ביותר אותו הלחין היסאישי לסרט של מיאזאקי, אך הוא ללא ספק יוצא-דופן, בייחוד בהתחשב בציפיות הרגילות ממוסיקה המלווה סרט אנימציה.
שתי הפתעות נעימות כלולות בהדורת ה-DVD החדשה של הסרט. האחת היא הדיבוב האנגלי. הכוכבת העולה אליסון לוהמן ('סיפורי דגים') נפלאה בתפקיד נאוסיקה, ואומה ת'ורמן מספקת אף היא דיבוב משובח בתפקיד קושנה. עוד עושים את עבודתם נאמנה שיה לביוף ('קונסטנטין'), מארק המיל ('מלחמת הכוכבים') וכריס סרנדון ('הנסיכה הקסומה') בתפקידים שונים. עבור חובבי מד''ב, אחת האטרקציות הגדולות בדיבוב האנגלי החדש היא מפגש הפסגה בין פטריק סטיוארט, קברניט האנטרפרייז, ואדוארד ג'יימס-אולמוס, קברניט הגלקטיקה המחודשת, המגלמים בקולם שניים מנאמניה של גיבורת הסרט. ככלל זהו, ככל הנראה, הדיבוב האנגלי הטוב ביותר שניתן עד כה לסרט של מיאזאקי. לטהרנים אין מה לדאוג – הדיסק מכיל גם את האפשרות לצפיה בדיבוב המקורי של הסרט, בליווי כתוביות תרגום.
ההפתעה השניה היא סרט תיעודי – 'לידתו של סטודיו ג'יבלי' – העוסק בהקמת אולפן האנימציה של מיאזאקי. זהו סרט מקסים, אינפורמטיבי ומשעשע, ולמרבה הצער, גם קצר למדי – כעשרים דקות. אלה המתעניינים בתהליך העשיה של הסרט עצמו, יכולים לצפות באיורי הסטורי-בורד שלו, המובאים על גבי דיסק נפרד.
מאז צאתו לאקרנים, הווה 'נאוסיקה' השראה ליוצרים רבים בתחום המד''ב והפנטסיה, בקומיקס, באנימציה, בטלויזיה ובקולנוע, ביפן ומחוצה לה. נדרשו לו למעלה משני עשורים כדי להגיע לצופים המערביים. ההמתנה השתלמה.
הייאו מיאזאקי - אתר מעריצים
נאוסיקה - ביקורת על סדרת הקומיקס
המסע המופלא - ביקורת
הנסיכה מונונוקי - ביקורת
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
עושה חשק לקרוא את המנגה (חדש)
הוביט מציירת דרקון יום ראשון, 06/03/2005, שעה 10:37
נאוסיקאה אכן סרט מדהים, והפסקול נהדר - עלו לי דמעות בעיניים כששיר הילדים החל להתנגן בכל פעם שראיתי את הסרט.
יהיו עוד סיקורי אנימה בזמן הקרוב?
|
|
|
|
|
כולי תקווה. (חדש)
NY יום ראשון, 06/03/2005, שעה 13:02
בתשובה להוביט מציירת דרקון
למר גרינברג פתרונים. כמובן, אם מישהו אחר מעוניין לכתוב ביקורות על סדרות וסרטי אנימה, או בכלל, או על ספרים, או על קומיקס, או על כל דבר שקשור למד''ב ופנטסיה - דלתנו פתוחה.
|
|
|
|
|
זאת הגירסה שתוקרן ב''עולמות''? (חדש)
Shabby שבת, 26/03/2005, שעה 1:40
כי אם כן אני בא.
|
|
|
|
|
כן. (חדש)
רז שבת, 26/03/2005, שעה 8:55
בתשובה לShabby
|
|
|
|
|
יש רוח (חדש)
שני יום ראשון, 17/04/2005, שעה 19:29
אני מאוד היתעניינתי בסרט כי הוא דרמתי יותר ויש לו הרבה דברים שאני אהבתי כשהילדה ישבה ליד האיש ושאיש חימם את עצמו והילדה מדברת איתו.
|
|
|
|
|
אם כבר הזכרנו ''חולית'' (חדש)
אלמוני יום ראשון, 01/05/2005, שעה 0:03
אז עוד אנקדוטה היא שפטריק סטיוארט גילם את גארני האלק בעיבוד של לינץ' ל''חולית'' מ-1984, וכאן סטיוארט דיבב את לורד יופה שאפשר למצוא יותר מנקודת דמיון אחת בינו לבין גארני (וכיון שלא קראתי את הקומיקס אלא רק את הביקורת של רז, האם זה רק נדמה לי או שבקומיקס הדמיון צריך להיות אפילו יותר משמעותי?).
ונכון רז, הקשר הנאוסיקאני ממשיך גם כאן, כיון ש''חולית'' (הגרסה הארוכה) הוקרן אף הוא בכנס כלשהו של האגודה.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
