 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
שתיים קצרות לקינוח
ספרים / ניר יניב
יום ראשון, 11/07/2004, שעה 10:00
הנובלות 'כלבי יהלום' ו'ימי טורקיז' של אלסטר ריינולדס נאספו בספר אחד. טובות השתיים?
|
|
אלסטר ריינולדס כותב מדע בדיוני קשה וטוב, בדרך כלל, במקום מוזר כלשהו שנמצא לא בדיוק באמצע הדרך בין לארי ניבן להאל קלמנט. שני ספריו הראשונים – 'חלל התגלות' (Revelation Space) ו'עיר הבקיע' (Chasm City, ראה אור בעברית בהוצאת אופוס) – היו מוצלחים למדי וזכו לאהדה רבה אצל קהל הקוראים והמבקרים ('עיר הבקיע' אף זכה בפרס האגודה הבריטית למדע בדיוני). הספרים הללו הפכו את ריינולדס – בחיי היום יום מדען בסוכנות החלל האירופית – לאחד מהמוכרים שבסופרי המד''ב הקשה מהדור הצעיר.
שני הספרים הראשונים הללו, ואף ספר שלישי, חדש, בשם 'Absolution Gap', מתרחשים ביקום עתידי עתיר פרטים שהגה ריינולדס ממוחו הקודח. יש בו צורות חיים חייזריות לא שגרתיות, אנשים שטיפלו בעצמם (או עיוותו את עצמם) בכל מיני אופנים מעניינים, כוכבי לכת וערים בעלי תכונות חריגות, ועוד ועוד. ביקום זה מתרחשות גם עלילותיהן של שתי נובלות נפרדות של ריינולדס – 'כלבי יהלום' ו'ימי טורקיז' – שחוברו להן יחדיו לכלל הספר הנושא את שמות שתיהן.
הנובלה 'כלבי יהלום', יש להגיד זאת מיד, היא מעין נסיון של המחבר ליצור גרסה משלו לסרט 'קיוב'. הדבר נזקף לזכותה – היא ''מתקנת'' כמה מהמרכיבים הבולטים באומללותם בסרט (החביב) ההוא, ולחובתה – היא לא הולכת עם הרעיון רחוק מספיק.
העלילה, בקצרה: על כוכב הלכת גולגלתא מתגלה צריח מסתורי המגן על עצמו מפני פולשים על ידי עימותם עם חידות מתוחכמות הכרוכות, לפותרים שלא ענו נכונה, בעונשים אכזריים למדי. הוא מוקף שרידי אדם – ככל הנראה הרפתקנים שניסו לפרוץ לתוכו. הגיבור, ריצ'ארד סוויפט, מוזמן להצטרף לצוות המוקם על ידי ידידו במטרה לפרוץ אל הצריח ולפתור את התעלומה. הצוות מורכב, פחות או יותר, מכל החשודים (החריגים) הרגילים בגרסתם הריינולדסית – האקרית, דוקטור מפוקפק הנוטה להחליף איברים (לאו דוקא את אלה שלו) בחלקים מכאניים, מפענחת תבניות, הידיד הנ''ל, המשמש בתפקיד ראש הצוות, וגיבורנו עצמו.
הנובלה קריאה מאד, מעניינת, אבל בסופה נשאר הקורא וחצי תאוותו בידו. דמויות משנה מסוימות משורטטות בחטף, ללא הסבר למעשיהן או קיומן, מעבר להיותן בשר תותחים. אחרות מעוררות עניין רב אך נעלמות מהאופק, באופן זה או אחר, בטרם הספיק הקורא להתוודע אליהן לחלוטין. הדמות הראשית, לעומתן, המספרת לנו על ההתרחשויות בגוף ראשון, מתנהגת באופן לא הגיוני במיוחד ומתורץ קלושות בלבד עד מעט לפני סוף הנובלה, שאז מתפנה המחבר להציגה ביתר עומק.
למעשה, שינוי הכיוון של הנובלה לקראת הסוף, מסיפור מתח למעין דרמה פסיכולוגית (דגש על ''מעין''), הוא אחד הגורמים לאכזבה הקלה של כותב שורות אלה. רוצים לדעת מהו סודו של הצריח? לא תדעו. מעוניינים לנחש מהי מטרתו? לא תצליחו. למה? כי הצריח, בסופו של דבר, לא רק שאינו עיקר הסיפור – הוא למעשה לא יותר מאמצעי להציג בפנינו את נפשו – הלא ממש בלתי-שגרתית – של הגיבור. סופר ''ספרותי'' יותר אולי היה עושה מכך מטעמים, אבל במקרה של ריינולדס, נראה כי הוא ניסה לעכל את שאינו יכול לבלוע. כל עוד מדובר בפרטים טכניים ובגיבורים חריגים, הכל בסדר, אבל נבכי נפשו של הגיבור – כפי שראינו גם ב'עיר הבקיע' – הם לא בדיוק התחום החזק ביותר של ריינולדס, ודאי לא כשהם מנגנים סולו.
עדיין, חובה לציין כי מי שאהב את 'קיוב', או לפחות את הרעיון של הסרט ההוא (ריינולדס ממש מתאר סצנה מתוך הסרט בתחילת הנובלה, על מנת לא להותיר מקום לספק), ודאי יהנה מאד מגרסה משופרת זו של החידות המוזרות ועונשיהן הקטלניים. למעשה, למרות הסיום המעציב משהו של הנובלה, עדיין מדובר בשיפור ניכר לעומת סופו של הסרט.
הנובלה 'ימי טורקיז' היא כבר סיפור אחר. ראשית, למיטב הבנתו של כותב שורות אלה, היא לא מנסה לחקות אף סרט או ספר. שנית, הדבר העיקרי עליו יש להצטער בנוגע אליה הוא בחירתו של ריינולדס שלא לכתוב אותה כספר באורך מלא.
''מלהטי התבניות'' הם חייזר/ים המצוי/ים במימי האוקיינוס של כוכב הלכת טורקיז, דבר המזכיר במקצת את 'סולאריס' של לם, אם כי באופן שטחי ביותר. שתי אחיות המתגוררות בכוכב הלכת חוקרות את המלהטים, ואחת מהן נעלמת/טובעת/נמוגה במהלך שחיה באוקיינוס, ומשאירה את השניה, כנהוג במקרים כאלה, אכולת ספקות ורגשי אשם. שנתיים לאחר מכן מגיעה חללית שאנשיה מבקשים גם הם לחקור את האוקיינוס ואת המלהטים, וכאן העניינים מתחילים להתחמם.
תחילתה של הנובלה איטית למדי, ועוברים כמה עמודים טובים עד עליית קצב ההתרחשויות לזה המקובל כסביר אצל כותב שורות אלה. לאחר מכן, למרבה הצער, העניינים הופכים חפוזים למדי, אולי אפילו מדי, ונראה כאילו המחבר אץ רץ אל עבר הסיום, מפזר תגליות, גילויים ורעיונות בדרכו אך ללא עומק ממשי. עדיין, הדמויות כאן מוסברות טוב יותר מאלה שבנובלה הקודמת, ורוב הנקודות המעניינות נפתרות, פחות או יותר, אם כי, כאמור, הרחבה לא היתה מזיקה.
בסופו של דבר, למרות הכל, אם מתעלמים מעט מהרובד ההגיגי, מדובר בשתי נובלות מהנות למדי, קריאות, זורמות ומעניינות. הן לא מגיעות לרמתם של שני ספריו הקודמים של ריינולדס (אם כי מן הסתם מי שמכיר את היקום שתואר בהם יהנה יותר ויחשף לפרטים חדשים), אבל בהחלט אפשר להשתמש בהן כמקבילה ספרותית ליומית בקולנוע. ספרו השלישי של ריינולדס, 'Absolution Gap', מתרחש גם הוא באותו יקום, ויתכן שלאחר קריאתו יקבלו הנובלות הללו משנה תוקף לחובבי ריינולדס בפרט והמד''ב הקשה בכלל.
כלבי יהלום, ימי טורקיז (Diamond Dogs, Turquouse Days)
מאת אלסטר ריינולדס (Alastair Reynolds)
תרגום: אורי שגיא
הוצאת אופוס, 2004
182 עמודים
אלסטר ריינולדס
כלבי יהלום - פרק א'
חלל התגלות
עיר הבקיע
קיוב
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
היכן ניתן למצוא תא סולאריס, הספר? (חדש)
אנדרואיד יום ראשון, 11/07/2004, שעה 13:08
ומהי עלילתו?
אה, אוקיי, הבנתי את העניין עם ריינולדס. אבל מישהו מוכן להסביר לי, אם כדאי לי בסופו של דבר לקרוא את הספר כחובב מד''ב או לאו?
|
|
|
|
|
היכן ניתן למצוא תא סולאריס, הספר? (חדש)
רועי יום ראשון, 11/07/2004, שעה 13:37
בתשובה לאנדרואיד
''סולריס'' נחשב לקלסיקה. הוא נכתב ע''י סטניסלב לם (סופר מד''ב יהודי פולני) בשנות ה50. הספר מספר על תחנת חלל סביב עולם מימי שנקרא ''סולריס'', שקוראים בה כל מיני דברים מוזרים וחסרי פשר (שמפאת ספוילריים לא אפרט אותם).
הוא יצא מחדש בכתר (בתרגומו של אהרון האפטמן אם אנני טועה) לא מזמן כך שאין בעיה להשיג אותו בכל חנות ספרים.
|
|
|
|
|
או ספרייה (חדש)
דפנה יום חמישי, 15/07/2004, שעה 11:06
בתשובה לרועי
|
|
|
|
|
כדאי ועוד איך כדאי (חדש)
נדב יום ראשון, 11/07/2004, שעה 18:37
בתשובה לאנדרואיד
בניגוד לביקורת הפושרת אך החיובית אני מתייחס לספר כמו שהוא ולא בהשוואה לשום דבר וככזה הוא נהדר.אישית אני חושב שכלבי יהלום היא בין הנובלות הטובות שיצאו בז'נר וממש לא שינה לי שלא נפתרה לי תעלומת הצריח.
|
|
|
|
|
ריינדולס כותב מד''ב ''קשה''? (חדש)
רועי יום ראשון, 11/07/2004, שעה 13:33
קראתי את ''עיר הבקיע'', שהוא לא יותר מספייס אופרה עם רעיונות מעניינים, ולא מצאתי בו שום דבר ''קשה''.
|
|
|
|
|
ושוב אנו לא מסכימים. ''כלבי יהלום'' היא בעיני יהלום של ממש (חדש)
רני יום ראשון, 11/07/2004, שעה 14:02
_____ ספוילר_______
נובלת מד''ב לא קשה במיוחד אשר מהרגע הראשון ברור כי היא מדברת על נפשם של הגיבורים, ובמיוחד של הגיבור המספר. לי, למשל, היה ברור מההתחלה כי ''מטרתו'' של הצריח לא תיחשף, גם אין טעם לחשוף אותה. הצריח מייצג משהו זר ומוזר וכדי להשאירו ככזה עליו להישאר כתעלומה.
הסיפור כולו דן בכל מה שכל יצירת ספרות טובה דנה: המין האנושי. העובדה שגם בסביבה זרה ועוינת, שגם במעטה גשמי לא אנושי אנשים תמיד ישארו אנשים.
ההצלחה של ריינולדס לתאר זאת יחד עם החיבור שלו לתרבות הפופולרית של היום הופכת את ''כלבי יהלום'' לפנינה של סיפור.
|
|
|
|
|
כמו שאמרה אורסולה ק. לה גווין: (חדש)
the raven יום ראשון, 11/07/2004, שעה 18:44
''דבר טוב הוא שיש תכלית למסע. אולם המסע הוא שחשוב,בתכליתו של דבר''.
האמירה של ריינולדס על בני האדם בספר הנידון חשובה לאין שיעור מפתירת חידות כגון מה היה הצריח ומה תפקידם של המלהטים.
הכלים בהם מכיל ריינולדס את הרעיונות והאמירה שלו על האנושות מענינים גם בפני עצמם וגם כחידה שהם אולם הפיתרון מצוי בגורם האנושי ולא בשום מקום אחר.
כמו כן, קיוויתי שתהיה התייחסות כלשהי להוצאה של נובלות מד''ב בעברית. פורמט שלא נתקלים בו רבות במקומותינו.
זה טוב? זה רע? זה מעניין?
|
|
|
|
|
''כלבי יהלום'' הוא סיפור חזק (חדש)
גרומיט יום שני, 12/07/2004, שעה 0:04
בתשובה לthe raven
אבל זה בעיקר בגלל הפואנטה שלו. הסיפור עצמו סובל מאותה בעיה שהקשתה עלי את הקריאה של ''עיר בקיע'' ופגמה בשני המקרים בהנאה - ריינולדס מנסה לדחוס בכתיבה שלו יותר מדי דברים: סגנון, טכנולוגיה גבוהה (והסברים עליה), מתמטיקה, יחסים מורכבים בין דמויות, תעתועי זכרון ומידע, והסיפור מתקשה להחזיק בכל כובד המשקל הזה. ''ימי טורקיז'' דיבר אלי הרבה יותר, ובדיוק מהסיבה הזאת: האמירה בו אמנם פחות חזקה (אם כי שני הסיפורים בוחנים את גבולות האנושיות), אבל יש לסיפור יותר מרחב נשימה. בלי אותה הצפה שאפיינה הן את ''עיר בקיע'' והן את ''כלבי יהלום''.
את דעתי על פרסום נובלות אתה בודאי יודע - אני מאוד בעד, והתלוננתי יותר מפעם שהמקומות בהם אני מפרסם תרגומים לא מאפשרים טכנית פרסום של סיפורים ארוכים מדי. כל המרבה הרי זה משובח.
אבל השיקולים שלי לא ממש רלוונטיים עבורך, אני מניח. נקודתית למקרה הזה, נדמה לי שהבחירה היתה טיפה בעייתית. כשכתבתי את הביקורת שלי על הספר (תתפרסם בקרוב, לא לדאוג), עברתי גם על התגובות שהתפרסמו בפורום אורט על הספר וראיתי שאנשים מתקשים לאהוב את שתי הנובלות גם יחד. הסגנון הדחוס והסייברפאנקי של ''כלבי יהלום'' והסגנון הרגוע יותר של ''ימי טורקיז'' לא מסתדרים טוב במיוחד בכפיפה אחת, למרות הנושאים המשותפים.
|
|
|
|
|
אני לא חושב של''כלבי יהלום'' יש פואנטה במובן הרגיל של המילה (חדש)
רני יום שני, 12/07/2004, שעה 2:17
בתשובה לגרומיט
___זהירות, ספוילרים____
נכון, הסיום אינו צפוי אך במחשבה לאחור הוא הסיום האנושי ביותר שניתן להעלות על הדעת. ''כלבי יהלום'' מדבר גם , לא רק, על התמכרות, וריצ'רד לא יכול כבר בלי הצריח. במיוחד לאחר שנכלא בגוף של כלב יהלום ללא אפשרות להיחלץ. למעשה, עתה, הצריח הוא המקום בו הוא ירגיש בבית יותר מכל. לא פלא שהוא רוצה לשוב לשם.
בנוגע לפרסום שתי הנובלות בספר אחד, ובכן, בעיני זו היתה בחירה נבונה מאד - בחירה שמאפשרת הצצה לעולמו המאד עשיר של ריינולדס משתי זויות כתיבה שונות בתכלית: מצד אחד נובלה עשירה ודחוסה בפרטים שעדיין מאפשרת הזדהות עם הדמויות (או חלקן) הלא ממש סמפטיות שמאכלסות את דפי הנובלה, מצד שני נובלה רגועה יותר שמעניקה מבט קצת שונה אל היקום של ריינולדס. העובדה ששתי נובלות בעלות סגנון שונה מאכלסות את דפיו של אותו ספר היא בעיני יתרון עצום שמאפשר לי, כקורא, לחוות כמה שיותר מסגנונו של ריינולדס ולהיוכח איזה כותב מעניין הוא. אישית הייתי מאד שמח לראות נובלות נוספות מתפרסמות בפורמט כזה בעברית בעתיד.
מה שלא יהיה, שלוחה כאן המלצתי החמה לקרוא את הספר. יש בו נובלה אחת שהיא כמעט יצירת מופת (כלבי יהלום) ואחת שהיא ''סתם'' טובה מאד.
מדע בדיוני משובח מכל בחינה שהיא.
|
|
|
|
|
המממ... (חדש)
גרומיט יום שני, 12/07/2004, שעה 2:44
בתשובה לרני
פואנטה היא שינוי מפתיע בסוף הסיפור הגורם לקורא לראות את הסיפור כולו בצורה שונה. הסוף של ''כלבי יהלום'' הוא פואנטה במובן הכי רגיל שיש; בלעדיו זה היה סיפור שונה לגמרי (וקצת חסר תכלית).
ו''כמעט יצירת מופת''? תעשה לי טובה. הסיפור לא רע, חלילה, אבל לא צריך להיסחף.
|
|
|
|
|
אבל הסוף של ''כלבי יהלום'' לא גרם לי לראות את הסיפור כולו באור אחר (חדש)
רני יום שני, 12/07/2004, שעה 3:27
בתשובה לגרומיט
למעשה, הסיום אפילו לא גרם לי לראות דמותו של ריצ'רד באור אחר לגמרי. זה פשוט האיר עליו קצת יותר והעניק לנו הצצה מעמיקה יותר אל נפשו המיוסרת, אבל הסיום - גם אם מפתיע - לא גרם לי לראות שום דבר באור אחר. עדיין עיקר הסיפור הוא בלב הסיפור, הסיום רק מרחיב כמה נקודות שכבר היו שם קודם. יתרה מזאת: לו לא הייתי קורא את הסיום, ידיעתי על מה שהתרחש בסיפור לא היתה משתנה. זהו ממש, אבל ממש, לא סיפור פואנטה.
|
|
|
|
|
לדעתי הוא גם לא ממש מפתיע (חדש)
kenny יום שני, 12/07/2004, שעה 18:28
בתשובה לרני
---- כולל ספויילרים ----
האובססיה היא החוט שעליו תלויה כל הנובלטה, והשיבה של ריצ'רד למגדל היא כמעט מתבקשת בהקשר זה. זה נרמז בתחרותיות שלו, ובגורלן של כל הדמויות הראשיות בסיפור. ההליכה צעד נוסף מעבר למה שנחשב ''נבון'' או ''כדאי'' חוזרת שוב ושוב בכל הדמויות - ניצול המלהטים כדי לשנות את המוח האנושי ולהרחיב את היכולת המתימטית; החמדנות של ההאקרית המביאה למותה; הרופא המפרק את עצמו כדי שמעשיו ישרדו; השיבוט והשתלת הזכרונות החוזרים ונשנים של החבר של ריצ'רד (ברח לי השם שלו).
מאפיין זה של הנובלטה מציל אותה מהגורל של ''עיר בקיע'' - למרות שהיא ''דחוסה'' ומכילה המון מידע, יש לה קו מלכד ששומר אותה מלנסות לתפוס מרובה.
בכלל, לטעמי רינולדס הוכיח כאן שעדיף לו להתרכז בנושאים צרים יותר ולא לנסות לכתוב אופרות. אני הייתי מעדיף לראות את היקום של עיר הבקיע נפרש על פני מספר נובלות וספרים קצרים המתארים דמויות בודדות ואת עולמן, מאשר הניסיון שלו לכלול את הכל בספר אחד.
|
|
|
|
|
כלבי יהלום היא לדעתי (חדש)
Preacher יום שני, 12/07/2004, שעה 0:04
אחת הנובלות היותר טובות שקראתי בשנים האחרונות. אני מסכים שקצת יותר היכרות עם דמותם של סוויפט וצ'יילד והיחסים ביניהם בילדות היתה עוזרת, אבל עדיין - הסיום של הנובלה היה אחד החזקים ביותר שראיתי מעודי.
קראתי את חלל ההתגלות לפני הנובלה הזו, ולא המשכתי הלאה. הנובלה הזו היא שגרמה לי להמשיך ל- redemption ark (המשובח) ו- absolution gap (המאכזב ביותר). וכמובן לעיר הבקיע.
האזהרה הרגילה לגבי ריינולדס: ריינלודס לא כותב על דמויות שתחבבו. אם חשוב לכם שהגיבור יהיה אדם חביב שניתן להזדהות עימו, זה לא בשבילכם.
|
|
|
|
|
מה שנכון... (חדש)
לוסי יום שני, 12/07/2004, שעה 22:14
בתשובה לPreacher
טיפה מסובך להזדהות עם הגיבורים בעיר הבקיע או בכלבי יהלום;-)
אני דווקא סבורה שכלבי יהלום היה יכול להיות ספר הרבה יותר טוב מאשר נובלה.
כמו שפריצ'ר אמר, דרושה כאן הרחבה.
|
|
|
|
|
ימי טורקיז (חדש)
השמ יום חמישי, 15/07/2004, שעה 9:36
ימי טורקיז זה בהחלט סיפור מוצלח, עולם מעניין דמויות מעניינות ומסקרנות , עם כתיבה נהדרת, בהחלט מוצלח.
סיפור שמשאיר טעם של עוד !!
מצד שני כלבי יהלום, זה סיפור ''מבוזבז'' לחלוטין, רעיון מעניין , צריח בעל יכולות אנושיות או לפחות יכולות הגנה עצמית אינטילגנטיות שנתקל בחבורה הרפתקנית של דמויות שטוחות חסרות מניעים לא מעניינות המתנהגות באווילות לכל אורך הסיפור.
לכל אחת מהדמויות הללו יכול היה להיות סיפור חיים המעניין פי 1000 מהעלילה שהוגשה לנו, רק שריינולדס בוחר לקחת את שלל הדמויות הססגוניות, לתפור להם מניע קלוש ולשלוח אותם להתמודדות בצריח, אין התחלה אין אמצע וגם לא סוף.
שוב ריינולדס כמו בעיר הבקיע מניע את דמויותיו במניעים פסיכולוגיים (בגרוש) סמויים מעין הקורא ואני חושד שגם מעין הכותב...
אז יש עולם מגניב ויש תעלומה ואפילו טכנולוגיה מעניינת, אבל סה''כ סיפור מבוזבז - אכזבה.
סיפור שמשאיר טעם רע של - לא עוד !!
|
|
|
|
|
שאלה חשובה (חדש)
קרעכצן בחלל יום שישי, 06/08/2004, שעה 4:50
''כלבי יהלום'' - יש קשר לדיוויד בואי?
או שאני פשוט לא מכיר את המקור המשותף לשתי הכותרות?
|
|
|
|
|
אבל התשובה לחידת הצריח מתגלה ב''ימי טורקיז''. (חדש)
אלמוני יום רביעי, 19/04/2006, שעה 14:09
או, מכל מקום, ניתן פתרון אפשר.
ספוילרים:
ב''ימי טורקיז'', רפאל וייר מספר לנאקי אוקפיק שקיימת שמועה שרוצח המלהטים שברשותו התגלה בראשו של מגדל חייזרי.
נ.ב. אני חייב להגיד, שהתרגום של שתי הנובלות מאכזב למדי. לא הייתי אומר שהוא גרוע, אבל לאורך כל הספר פגשתי, פעם אחר פעם, בביטויים ואף במשפטים שלמים שידעתי שאפשר לנסח הרבה יותר טוב מהניסוח של המתרגם.
|
|
|
|
|
שתי סיפורים מעולים (חדש)
ZED יום שישי, 06/04/2007, שעה 2:21
אני לא מסכים עם התגובות השליליות ,לדעתי למרות שהסיפור אינו קל לעיכול ואולי הוא לא לטעמו של כול קורא .. ואנשים הסבירו למה התקשו להתחבר לנובלות בגלל הקושי להזדהות או מחסור בפרטים או ההפך עומס יתר על מבנה העלילה כול אלו סיבות שטותיות שאינן משנות את העובדה שאלו 2 סיפורים מעולים 2 סיפורים על הגדרת המושג ''אנושי'' וכלבי יהלום מעביר את המסר בצורה מופלאה ,הסופר רצה להעביר מסר מסוים ולכן הנובלה היא נובלה ולא סיפור ארוך יותר שיתכן והיה פחות עוצמתי באמירה שלו , יחסית לסיפור קצר 2 הנובלות מפורטות הדמויות הגיוניות כול דמות והאובססיה האנושית (אנושית לכאורה) שלה שבעצם מקדמת את העלילה .
לדעתי סיפור חובה (כלבי יהלום) מזרם ה''סיבר-פנק'' ברמה של
אדון האור\זילאזני
מחר כפול9\אסימוב
המשחק של אנדר\אורסון סקוט
ושאר סיפורי מדע בידוני בעלי אמירה וחזון
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
