 |
 |
• שאלות נפוצות
• פורומי האגודה
• קישורים
• אתר פרס גפן
• עדכוני הוועד והאספה
• העדכון החודשי (דואל)
• צוות האתר
• RSS
• דרושים
חיפוש באתר:
חיפוש מתקדם
פעילויות האגודה
• המימד העשירי - כתב עת
• כנסים ומפגשים
• פרס גפן
• תחרויות כתיבה ויצירה
• הפצת סיפורת עברית
• תרומות ספרים
• מבצעים והנחות לחברים
• מועדון הקריאה
• סדנאות כתיבה
• אייקון 2010
|
 |
המנצחים!
חדשות האגודה / המערכת
יום שני, 21/04/2003, שעה 1:49
זוכי תחרות הקצרצרים השלישית
|
|
תחרות הקצרצרים השלישית נערכה לכבוד כנס פנטסי.קון 2003. יחודה של תחרות זו - הגבלת אורך הסיפורים ללא יותר מ-300 מילה. בתחרות השתתפו ארבעים ותשעה סיפורים.
אנו גאים להציג כאן את הסיפורים הזוכים שנבחרו על ידי צוות השופטים: ורד טוכטרמן, רני גרף וגל חיימוביץ'. הפרסים:
מקום ראשון: ספרים בשווי 250 ש''ח במיתוס
מקום שני: מנוי לכתב העת חלומות באספמיה, מתנת מערכת חלומות באספמיה.
כמו כן יפורסמו שלושת הסיפורים הזוכים בכתב העת של האגודה, המימד העשירי.
הנה הזוכים כפי שהוכרזו באירוע הפתיחה של כנס פנטסי.קון 2003:
מקום שלישי:
אשם / גיא בקר
צליפת השוט חתכה את חלל האולם. מספר שניות עברו מרגע שפגע בעור ועד לרגע שהרגשתי את מלוא תחושת הכאב.
''אני מתכהה,'' עוברת בי המחשבה, בקרוב גם תחושת הגחלים הרוחשות ברגלי תיהפך רק לצל חיוור של כאב.
באולם הייסורים הפרטי שלי, לוחשות הגחלים בזוהר שאינו כבה לעולם – מטילות על הקיר את צלליהם המעוותים של המענים.
אני מסתכל על המצליף הראשי. על פניו מסכת שד יפנית ללא כל פתחים. המצליף אינו נזקק להם כמובן. לעולם לא מסתכל בי ישירות ולעולם לא מחטיא בהצלפותיו. לידו עומדת המוכיחה, גם היא במסכה, זרם שאלותיה האינסופי מלווה את צליפות השוט, כואב לא פחות מהן.
''הוא נראה לך חשוד, למה נתת לו לעלות לאוטובוס?''
''לא שמתי לב,'' אני ממלמל.
''שקרן, פחדן, למה נתת לו לעלות?''
''איך יכולתי לדעת?,'' אני עונה, ''הוא נראה כמו סתם ערבי עם תיק גדול.''
השוט נוחת עלי, קורע בבשרי. הידיעה שהפצע יתאחה מייד אינה ממעיטה
בכלום מהאימה.
''ערבי עם תיק גדול,'' חוזרת המוכיחה בבוז, ''אתה ידעת מיד ופחדת.''
''לא פחדתי,'' אני אומר, מנסה להחניק את הבכי.
רגע של שתיקה עובר עלינו ואז מתפרצת המוכיחה, ''לא פחדת, חזרת פנימה לשרפה, חילצת שישה ילדים לפני שהכול נגמר,'' היא כורעת על הרצפה, המסכה נושרת מפניה ואני רואה שעיניה הכחולות דומעות.
המצליף רוכן מעליה, מסוכך עליה בכנפיו.
''אולי נפסיק?'' הוא אומר, ונדמה לי שאני שומע שמץ של תחנונים בקולו.
אני לא משיב והמוכיחה פורצת בבכי קולני ונעלמת בריצה מבעד לדלתות האולם.
דרך הדלת הפתוחה, אני מבחין במשטח דשא אינסופי ופיסת שמיים כחולים.
ממרחק נדמה לי שאני שומע צחוק של ילדים משחקים.
''אמרנו שתקבל כל מה שתרצה, אבל אנחנו לא יכולים יותר,'' אומר המצליף.
''פשוט תהיו חייבים להמשיך לנסות,'' אני אומר.
מקום שני:
אם המושבות / עידן לוי
הכדור האחרון נפל באיטיות לרצפה. אדם מחה את הזיעה ממצחו ופנה למקלחות בריצה.
''חמישה כדורים! איפה מחיאות הכפיים? ואלוף היקום בג'אגלינג שוב זיין את קוריוליס!'' צעק לחלל אולם הכושר. כאן השטיחים בלעו את ההד.
במסדרונות, ההד המתגלגל החליא אותו.
בחודשים הראשונים אדם מיעט לדבר, וכשהיה צריך לפנות למחשב גילה שכמעט שכח איך. מאוחר יותר גילה שצעקות וקללות גורמות לו עונג כמעט ילדותי.
לאדם תרבותי אין הזדמנויות רבות לשאוג ולקלל.
''קריאה למחשב, דו''ח מצב!'' הוא צעק לתקרת המקלחת.
''דליפה במכלי חיות מושהית באולמות אחד עד שמונה עשר, לכל הנוסעים בספינה, למעט אחד, סימני חיים שליליים. נא אשר.'' ענתה המחשב בהודעה הקבועה. ארור מי שנותן למחשב קול סקסי.
''מאשר! מאשר! ואל תדווחי על תקלות בנות שנתיים!''
''תקלות חמורות אינן נמחקות עד תיקונן.''
אותו טכס קבוע של פתיחת כל שיחה ושיחה עם המחשב מאז שהעירה אותו, שנתיים לפני הזמן המיועד, בטיפות האחרונות של מיץ התעוררות שנותרו במכליה המרוסקים. כמו טכס דתי מחורבן. נקווה לפחות שאני פה האל והיא המתפללת, אדם חייך. חשב עוד קצת והפסיק לחייך.
''שאר מערכות קיום חיים תקינות. הינע ראשי תקין וכבוי. מסלול יציב. מיפוי יעד יושלם בעוד ארבע הקפות. נא אשר.''
''מאשר. מצב נחתת?''
''תדלוק הסתיים. מטען %99.7 פנוי. תכולת מטען, את חפירה ומריצה. נא אשר.''
''מאשר. חממי לי את אולמות אחד עד ארבע, תביאי לכניסה של אחד אלונקה ממונעת. וסתמי ת'פה!''
''מאשרת.''
אדם עמד מול הראי, מתגלח. לא יפה לנציג הראשון של כדור הארץ על כוכב לכת זר להיראות מוזנח. אפילו שאין מי שיקבל את פניו.
וטוב שכך. דוקטורט בגיאולוגיה לא מכין אותך למשרת שגריר. גם ההכשרות בתחזוקת ציוד חקלאי ומסגרות לא תרמו הרבה.
כבש הנחתת נגע בקרקע. אדם עמד ביציאה עם את חפירה בידו. בוחן לרגע את אדמת המשקע הרכה.
''הו ארץ חדשה, אני גאה להיות היחיד מששת אלפי טובי בניה של האנושות הנוגע באדמתך. מלמעלה.'' אמר אדם בקול רך.
ופנה לחפור את הקבר הראשון.
מקום ראשון:
בקצב שלה / מירון גופר
על הכורסה האהובה עליה, בידיה תיבה ישנה שמכילה מזכרות מימי נישואיה, מעיינת במסמכים שנשמרו מאותן שנים רחוקות, ממתינה שרה למוות.
''אף על פי כן ולמרות הכל – אוהב אותך לנצח.
המון מזל טוב ליום הולדתך.
מאחל: שותפך לזוג המושלם בעולם.
מאיר.''
שרה מנסה להזכר במתנה אליה צורף הכרטיס. מה הביא את מאיר להוסיף את המשפט ''אף על פי כן ולמרות הכל'' לברכה הסטנדרטית שלו? כנראה שהיתה זו אחת מהשנים הקשות שלהם. הילדים היו קטנים והקריירות תובעניות.
הבדלי המזג ביניהם עוררו לא מעט חיכוכים. רק אחרי שהילדים גדלו קצת שבו ההרמוניה והשלווה לביתם. היא מנסה להזכר בהבדלי המזג האלו. הוא נהג לומר: ''אנחנו פשוט שונים'' אבל שרה לא מצליחה להזכר במה. טוב, אחרי הכל חלף לא מעט זמן.
היא נזכרת שמאיר שנא לחכות לה. שתמיד היה מוכן לפניה. מסיים לאכול לפניה. הולך בצעדים נמרצים צעד או שניים לפניה. והיא במין איטיות שלווה, חולמנית משהו, מצטרפת אליו. מופתעת מהכעס הכבוש שהאיטיות שלה מעוררת בבעלה הרגוע בדרך כלל.
את הסוף היא דוקא זוכרת היטב: הוא מרותק למיטת חוליו והיא סועדת אותו בקצב שלה, האיטי. מאיר כבר לא כעס. ההכרה בסוף הקרב נסכה בו תחושת קבלה והשלמה. כמו סיכם לעצמו את חייו, מרוצה מההספק. ''מזל שהייתי זריז,'' היה מחליף את הכעס בעקיצה מבודחת, ''בקצב שלך לא הייתי מספיק כלום בכל כך מעט שנים.''
היא נזכרה בהערה הזו שלו בהלויתו, עוצרת בקושי את עצמה מלקפוץ לקבר הפתוח, להצטרף אליו.
היא נזכרה בה שוב, בחיוך, כשנכנסה לחידוש הנעורים הראשון שלה. לפני כשלוש מאות שנים. היא נזכרה בה בכל פעם שהובלה לחדר הניתוח בכל אחד מששת ניתוחי החידוש שעברה מאז.
היא נזכרה בה השבוע. כשהחליטה שחייתה מספיק.
שרה חשה שהעת הגיעה. השלווה אופפת אותה.
אור רך נובע מהמנהרה הזוהרת.
ליד הפתח, נועץ בה מבט שהיה בו זמנית זועם ומשועשע.
עומד, מחכה לה.
מאיר.
ציון לשבח (מקום 4):
ביקורת דרקונים / רמי שלהבת
שלום, אדוני.
ארזת לבד?
יש לך נשק?
נתנו לך משהו להעביר למישהו?
אתה מוכן בבקשה לפתוח את המזוודה שלך?
סליחה, למה לא? אתה עושה ממני צחוק? מה זה בכלל דרקון-כיס??
אני מבין.
א-הה.
אפילו רשיון יש לו? מה אתה אומר?
הוטרינר המחוזי? יפה.
לא, אתה לא יכול להתקדם הלאה. אני צריך לבדוק בהוראות.
אוקיי, אני רואה שיש לנו בעיה. בן כמה הוא?
סלח לי אדוני -- זה בהחלט ענייני. ההוראות אומרות שדרקונים נחשבים
סיכון בטחוני מרגע שהתפתחו אצלם בלוטות האש. גיל 5.5-7 חודשים.
שנה וקצת? אם כך, אני מצטער, לא תוכל להעלות אותו לטיסה.
הא? אין שום דבר בתקנות על מחסום פה תקני.
אה, נכון. אז אני מניח שזה בסדר. עכשיו, מה עם שאר המסמכים?
מה זאת אומרת איזה מסמכים? כתוב כאן שלהטסת דרקון יש לצרף רשיון
עירוני לחיות מחמד, רשיון טיסה לחיות מחמד, רשיון טיסה לחיות טרף,
תעודת בטיחות-אש, ויזה, מס-כנפיים, תעודת-יושר, חמישה עשים גדולים
וסליחה גבירתי את לא רואה שיש כאן תור? תחכי בסבלנות כמו כולם.
כן, כולם עומדים פה בסבלנות, תחכי גם את. עכשיו, איפה היינו? עשים?
כן, זו תקנה חדשה בעקבות המקרה המצער בטיסת אייר-פרנס. אנחנו לא
רוצים דרקון רעב על המטוס, נכון?
אוקיי. אבל קח את המזוודה אתך. תעקוף את התור כשתגמור.
שלום גברת, רואה שלא היית צריכה לחכות הרבה?
ברוך שובך, מיד אני מתפנה. אני רואה שהבאת אתך את העשים.
חיחי. שני עשים ושלושה חרגולים. הרגת אותי. יאללה בסדר. תכין בינתים
את המסמכים.
אוקיי, המסמכים אתך?
אני רואה. שני רשיונות טיסה חתומים, בטיחות אש, תעודת יושר, ויזה
לאדם ולבעל-חיים, את העשים כבר ראיתי... ומה זה הנייר הזה?
לא, אני לא חושב שצריך רשיון נשק על דרקון.
טוב, ומה עם הרשיון העירוני?
גבעתיים? מה הקשר?
לא צריך שם רשיון? חכה שניה.
צודק, סליחה. שתהיה לך נסיעה טובה.
שלום אדוני.
ארזת לבד?
יש לך נשק?
טרול? רגע, אני בודק.
תחרות הקצרצרים השלישית
המימד העשירי
פנטסי.קון 2003
חלומות באספמיה
התוכנית להפצת סיפורת עברית
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
תהיה לגבי הסיפור הזוכה (חדש)
elric win יום שני, 21/04/2003, שעה 11:04
קודם כל ראוי לציין כי הסיפור הזוכה הוא אכן סיפור נפלא. הוא כתוב בצורה יפהפיה ומלאת רגישות, ואכן התבלט בין שאר הסיפורים.
התהיה שלי הינה לגבי שייכותו לז'אנר. כלומר, אם נוריד את אותה הפיסקה המדברת על חידוש הנעורים, האם הדבר ישפיע על הסיפור, או ישנה אותו במשהו? לדעתי לא, והפיסקה הנ''ל בעצם שודכה לסיפור (הנהדר לכשלעצמו) על מנת להתאימו לז'אנר. לא אתפלא אם במקור נכתב הסיפור ללא הפיסקה הנ''ל.
התהיה שלי היא האם בין שיקולי השופטים לא אמור להינתן משקל לעניין זה? האם סיפור אשר זוכה בתחרות מעין זו לא צריך להיות שייך לז'אנר מיסודו?
|
|
|
|
|
יש מאין מוסכמה כזאת (חדש)
Afalknon יום שני, 21/04/2003, שעה 15:02
בתשובה לelric win
שכל סיפור העוסק בעולם הבא או מכיל התיחסויות לתכונותיו של העולם הבא הוא סיפור פנטסיה, כך שגם ללא הפסקא על חידוש הנעורים (שלדעתי משנה מאוד את המשמעות של הסיפור) הוא היה נכלל בז'אנר.
|
|
|
|
|
א. איני רואה היכן הפסקא של (חדש)
elric win יום שני, 21/04/2003, שעה 18:03
בתשובה לAfalknon
חידוש הנעורים משנה את משמעות הסיפור - הסיפור עוסק בזכרונותיה של אישה מחייה המשותפים עם בעלה, ובין אם היא נמצאת בזמן הסיפור בגיל 90, או בגיל 300 לאחר מספר טיפולי חידוש נעורים, אין שום התייחסות שונה מצידה לעניין הזיכרון מחייה המשותפים עם בעלה.
דוגמא לעניין שהיה משנה את הסיפור והופך אותו לסיפור ז'אנר מובהק היא, באם היתה מגלה לנו כי בעלה הינו אנדרואיד, ומכאן הקצב המהיר שלו לעומת הקצב שלה.
ב. קשה לאמר כי הסיפור עוסק בעולם הבא או בתכונותיו. את הפסקא האחרונה בסיפור (בה היא רואה אור לבן שבקצהו מחכה לה בעלה) ניתן לראות כמטפורה למוות.
|
|
|
|
|
לעניות דעתי (חדש)
Afalknon יום שלישי, 22/04/2003, שעה 11:13
בתשובה לelric win
הפסקה משנה את התייחסותינו לסיפור בכך שהיא הופכת את הוויתור על החיים וההשלמה עם המוות לדבר רצוני ואף פעיל. אמנם, הסיפור יכול היה להציג תהליך זה פשוט במצב נפשי המוביל למוות, או אף בהתאבדות, אך התחושה שהייתה מתקבלת במקרה זה הייתה של וויתור וייאוש, ולא כפי שמתקבלת מהסיפור, של השלמה. בנוסף עניין חידוש הנעורים הופך את הארכת החיים עצמם גם כן לבחירה מודעת ואפילו, יש שיאמרו, מלאכותית. הדבר מדגיש את בחירתה של שרה לעשות דברים ''בקצב שלה'' ולא להניח אפילו לחוקי הייקום לעמוד בדרכה.
עכשיו תראה, כמעת כל סיפור מד''ב שתבחר ניתן להציג גם באמצעות ז'אנרים מקבילים, ההבדל הוא התחושה שמתקבלת מהסיפור. הרי התחושה שאתה מקבל כשנאמר לך ''חללית'' שונה מהתחושה הקשורה ל''ספינה''. לכן, כל עוד הנושא המד''בי הוא חלק מהסיפור, ולא הוכנס אליו באופן מלאכותי, יש לסיפור מקום בז'אנר.
|
|
|
|
|
תהיה לגבי הסיפור הזוכה (חדש)
חתולי יום שלישי, 22/04/2003, שעה 21:06
בתשובה לelric win
גם הסיפור הזוכה במקום השלישי לא מתאים לז'אנר אין בו שום מרכיב פנטסטי או מד''בי - למה עליו לא תהית ?
|
|
|
|
|
הסיפור במקום השלישי מדבר על העולם הבא (חדש)
elric win יום שלישי, 22/04/2003, שעה 21:28
בתשובה לחתולי
נושא פנטסטי למהדרין. הסיפור במקום הראשון נראה (לפחות לי) כסיפור חוץ ז'אנרי, בעל תוספת ז'אנרית שאינה מוסיפה לו. אך כפי שציין אפלקנון, ישנן נקודות מבט שונות להסתכל עליו.
|
|
|
|
|
אני חוששת שאתה מחמיץ משהו. (חדש)
Boojie יום רביעי, 23/04/2003, שעה 16:20
בתשובה לelric win
הסיפור שבמקום הראשון עוסק בחידוש נעורים. אחת השאלות המעניינות שחידוש נעורים עשוי לעורר, זה השתמרותו של הרגש אחרי הרבה מאד שנים. האם הרגש האנושי יתקיים באותה עוצמה אחרי שלוש מאות שנה? האם אהבה שהתקיימה לפני שלוש מאות שנה עדיין תיראה בעלת משמעות?
השאלות הללו הן חלק ממה שהסיפור עוסק בו, ולטעמי - בצורה יפהפיה. במידה מסוימת, אפשר להבין מהסיפור שבשביל אהבת אמת, גם שלוש מאות שנה של פער הן רק ''עיכוב קל''.
והפעם אני מקווה שהתשובה אכן תיקלט - מאיזושהי סיבה, אתר האגודה גורם למחשב שלי לקרוס לעתים מזומנות, כשאני עוברת מדף אחד לדף אחר בו, ואני אפילו לא יודעת מה זה שעושה את האפקט המעצבן הזה.
|
|
|
|
|
חושבני שהפער בעמדות שלנו כלפי הסיפור (חדש)
elric win יום רביעי, 23/04/2003, שעה 20:53
בתשובה לBoojie
נובע מתפיסה שונה של הפיסקה האחרונה. בעוד את (וגם אפלקנון בתגובותיו הקודמות) מתייחסים למלל בפיסקה האחרונה כפשוטו, כלומר כפגישה המחודשת בעולם הבא אשר הינה גמולה של אהבת האמת, אני התייחסתי לפיסקה האחרונה כאל מטפורה של מוות.
ואכן, כאשר מסתכלים על הסיפור לפי נקודת הראות שלכם, הסיפור הופך לסיפור ז'אנר. מכיוון שלגבי כוונת הפיסקה האחרונה (מטפורה או לא מטפורה) רק למחבר פתרונים, הרי ניתן להחשיב את הסיפור כסיפור ז'אנר, והריני מסיר בזאת את תהייתי, לאחר שקיבלתי תשובה מספקת :-)
|
|
|
|
|
כל הכבוד לכולם. (חדש)
אלון יום שני, 21/04/2003, שעה 11:56
בא לי סתם להחמיא לכולם, גם לשופטים וגם למשתתפים, שאני ביניהם, ולומר שהיתה תחרות קשה הפעם. לפחות לדעתי.
היו הרבה סיפורים מקוריים, כתובים היטב, חלקם הזויים יותר, חלקם הזויים פחות.
באשר לזוכים, מזל-טוב.
אני, אישית, יכול להגיד שהרבה היו יכולים לזכות, ושהרמה היתה הרבה יותר טובה מהתחרות הקודמת (לפחות, זו שכללה מטאורים...)
|
|
|
|
|
מה עם דבר השופטים? (חדש)
מתחרה יום שני, 21/04/2003, שעה 13:59
הייתי שמח לקרוא סיכום של שופטי התחרות.
|
|
|
|
|
עזוב, העיקר זה הציון לשבח (-; (חדש)
גרומיט יום שלישי, 22/04/2003, שעה 1:16
בתשובה למתחרה
בכל מקרה, אני רק יכול לומר שהסיפור הטוב ביותר בעיניי היה זה שדורג בסוף שלישי: ''אשם'' - ממוקד מאוד, מפתיע, אכזרי, מאוד רלבנטי, כל מה שצריך להיות בסיפור קצרצר טוב באמת. בטוח יותר מעניין מ''ביקורת דרקונים'' שלי, שהוא בעצם לא הרבה יותר מהלצה מוצלחת על בסיס מצב מוכר.
|
|
|
|
|
ל''אשם'' היתה בעייה קשה אחת: (חדש)
Boojie יום שלישי, 22/04/2003, שעה 14:00
בתשובה לגרומיט
חלק מהאנשים שקראו אותו (כפי שאפשר לראות מהפתיל הרלוונטי בפורום אורט) לא הבינו אותו. זה סיפור שעשוי לדרוש קריאה שניה. כשמדובר בתחרות סיפורים, שבה השופטים קוראים מספר גדול של סיפורים, זו מגבלה קשה, כי קשה יותר לתת לכל סיפור את ההתעמקות הראויה לו כשקוראים מספר כל כך גדול של סיפורים בבת אחת.
אבל את זה, אני מניחה, אתה יודע. :-)
ואם היה לנו פרס ''חביב הקהל'', נראה לי ש''ביקורת דרקונים'' היה לוקח. סיפור מהחמודים שראיתי בהרבה זמן. :-)
|
|
|
|
|
ל''אשם'' היתה יותר מבעייה קשה אחת. (חדש)
אלון יום שלישי, 22/04/2003, שעה 16:10
בתשובה לBoojie
ישנה בסיפור דואליות שלא מסתדרת לי מבחינה הגיונית.
הוא מבכה על הכאב הפנימי שלו, שכואב לו יותר מהכאב החיצוני שנגרם לו.
אם זו היתה המשאלה שלו, בהגיעו לגן-עדן, אז מבחינתי זו המחזה כפולה של רעיון הכאב.
כמו לומר, לדרוך לי על הפצעים, אבל בלי לדגדג אותם יותר מדי.
הרעיון שהוא כביכול לא עשה מספיק, למרות שעשה הרבה מאד, יכול היה לעבוד טוב יותר - ושוב, זאת דעתי בלבד - אם היה מתבצע ניגוד לעולם החיצוני השקט והאוטופי (כמו לדוגמא - כרי הדשא וצחוק הילדים, כנגד הרגשתו הפנימית המיוסרת).
|
|
|
|
|
הושי בהבנה דוקא נראה לי יתרון (חדש)
גרומיט יום שלישי, 22/04/2003, שעה 20:36
בתשובה לBoojie
או ליתר דיוק, העובדה שהסיפור מכריח את הקורא לחשוב פעמיים. אבל הקושי לשפוט אותו מובן (היי - גם אני שפטתי בשתי תחרויות. בררר...).
ונראה לי שציון לשבח זה בערך כמו פרס חביב הקהל. חן חן לקהל (-:
|
|
|
|
|
לגבי הפרס למקום השני, (חדש)
השועל בכרם יום שלישי, 22/04/2003, שעה 1:33
אני רק רציתי לומר, שאם הזוכה במקום השני הוא כבר מנוי, (ולפחות לפי השם הוא אכן כבר מנוי) אזי הוא זכאי לקבל עפ''י הנוהל הקבוע למקרים מעין אלו ספרי מד''ב עפ''י בחירתו בשווי הכספי של המנוי.
מזל טוב.
|
|
|
|
|
דבר שופטת אחת: (חדש)
Boojie יום שלישי, 22/04/2003, שעה 14:07
ראשית, עלי לציין לשבח את רמת הסיפורים. אני חושבת שיש שיפור מוחשי מאז תחרות הקצרצרים הראשונה. נדמה לי שחלק מהעניין זו ההגבלה שנוספה מאז לסיפור אחד למשתתף. ברוב הסיפורים, איכות הכתיבה (מבחינה טכנית) היתה סבירה ומעלה, והיו גם הרבה רעיונות מוצלחים.
אני לא יכולה לתת נימוקים לכל סיפור וסיפור, אבל כמה מהבעיות העיקריות שנתקלתי בהן בשיפוט:
1. רעיונות מוצלחים עם סוף חלש. היו כמה כאלה - סיפורים שמבוססים על רעיון טוב אבל שנראה שכותבם לא ידע איך לסגור אותם טוב. בקצרצרים, במיוחד, הסוף חייב להיות חזק (לפחות בסיפורי פואנטה, אבל לרוב גם בסיפורים אחרים).
2. רעיונות מוצלחים שדרשו בתוקף סיפור ארוך יותר, ולא התאימו למסגרת הקצרצרים.
3. לכמה סיפורים, כרגיל, היו רעיונות משומשים, ולא הצליחו להתעלות מעל לרעיון המשומש כדי ליצור סיפור חזק באמת (דבר שאפשר לעשות עם רעיון משומש, אבל קשה יותר).
4. חלק מהנסיונות להומור פשוט לא היו מצחיקים, או מצחיקים ברמת צחוקים ודחקות עם החבר'ה. זה די סטנדרטי, כך שאולי אפילו לא הייתי צריכה לציין את זה כאן.
5. היו יחסית מעט סיפורים שמהבחינה הטכנית (אוצר מילים, איות, פיסוק ושאר בעיות לשוניות) היו גרועים או בעייתיים - אבל היו. טוב לראות שהכותבים מפנימים בהדרגה את הרעיון שסיפור שנשלח לתחרות הסיפורים צריך לעבור בקרת איכות מקסימלית.
אני אשמח מאד אם חלק מהכותבים, לפחות, יזדהו כאן, כי במהלך השיפוט הסתקרנתי מאד לגלות מי כתב כל סיפור.
|
|
|
|
|
למעשה, הרשימה הכמעט-מלאה (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 22/04/2003, שעה 15:02
בתשובה לBoojie
נמצאת אצלי, אבל אני מוכן ומזומן לתת למחברים את הכבוד שבזיהוי העצמי.
אני אישית כתבתי את ''קוסם בדרך''.
|
|
|
|
|
אני המרתי על שני סיפורים... (חדש)
אלון יום שלישי, 22/04/2003, שעה 16:13
בתשובה לNY מאושר
את הסיפור הזה... ואת הסיפור עם המעבורת בחלל, למרות שהסוף של הסיפור האחרון, לא מתאים לסגנון שלך.
מה לעשות, שאני יכול לזהות כתיבה של המאושר מקילומטר.
אה, וגם הביקורת דרקונים, חשבתי שזה שלך, וביטלתי את זה, לו רק בגלל העובדה שזה מזכיר במקצת את ''פצקרשת'' (אם כתבתי נכון).
|
|
|
|
|
משום מה, (חדש)
שלמקו אחרי שבוע בלי מחשב, אויה! יום רביעי, 23/04/2003, שעה 23:48
בתשובה לNY מאושר
ברגע שבו קראתי את ''קוסם בדרך'', אמרתי לעצמי שזה ללא ספק סיפור של ניר.
והסיפור שלי היה ''אבי'', ואני מבין למה הוא לא זכה- למה הייתי חייב לשלוח סיפור בלי רגש, כשללא כל ספק זה הדבר הראשון שהשופטים מחפשים בשביל הזוכים?
|
|
|
|
|
מעניין (חדש)
יולי יום חמישי, 24/04/2003, שעה 0:00
בתשובה לשלמקו אחרי שבוע בלי מחשב, אויה!
איך שהוא ממש לא קישרתי את ''אבי'' אליך :)
שלי היה ''המקום אליו הולכים הטיסים'', יש אולי באמת סיכוי לקבל עליו ביקורת בלי ללכת לפורום הסיפורים :)?
|
|
|
|
|
הביקורת העיקרית שלי על טייסים (חדש)
רני יום חמישי, 24/04/2003, שעה 1:42
בתשובה ליולי
היא שהסיפור פשוט לא מובן. וזה גם אחרי קריאה שניה ושלישית (עכשיו, לאחר שהתחרות נגמרה).
ברשימות שלי הוא קיבל מקום די נמוך, ורק מהסיבה הזו - משום שיכולת כתיבה דווקא יש שם.
|
|
|
|
|
אם הבנתי נכון את הסיפור שלך, (חדש)
Boojie מקווה שהמחשב לא יתקע יום חמישי, 24/04/2003, שעה 2:19
בתשובה ליולי
הרעיון הוא שגן העדן של הטייסים הוא התגלגלות בדמות נץ, או משהו כזה. נכון?
אני מסכימה עם רני שהרעיון של הסיפור לא מספיק ברור. מעבר לזה, הוא גם לא ממש מחדש. מילא שרעיון מאד דומה הופיע ב''שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש'' של אדאמס (אמנם לא מדובר בטייס מת, אבל...), אבל גם הסיפור כשלעצמו לא ממש נותן חומר חדש למחשבה, לפחות לטעמי.
אני חייבת להבהיר שהסיפור כתוב יפה ושהוא בהחלט לא רע, פשוט הסיפורים הזוכים היו טובים ממנו, מפני שהם נתנו הרבה יותר חומר למחשבה או חידשו יותר.
|
|
|
|
|
לגבי ''אבי'', (חדש)
Boojie מקווה שהמחשב לא יתקע יום חמישי, 24/04/2003, שעה 2:15
בתשובה לשלמקו אחרי שבוע בלי מחשב, אויה!
הבעייה אתו לא היתה שהוא היה חסר רגש. הבעייה אתו היתה שהוא היה עמוס מדי. זה אחד הסיפורים שהיו צריכים מספר מילים גדול יותר. ככה היתה תחושה שיש שם בילבולת של רעיונות, גדושים כולם יחדיו בשטח קטן מדי. מעתיק מסות, איש עם שש אצבעות, קונספירציה, ''There can be only one'', מרדף האבים, אבי ממין נקבה... כל הרעיונות האלה מעורבבים יחד למין בליל בלתי ניתן לעיכול ולא ממש מוסבר. (למה בדיוק הכוח של כל אבי שורד גדול יותר? אבולוציה למארקיאנית??? או שמא רעיון דרוויניסטי לא מבושל עד הסוף? ואולי סתם רעיון בנוסח איש הנצח?)
תנסה לקרוא את הסיפור הזה מנקודת הראייה של אדם שלא מכיר אותו ולא יודע מה עומד מאחוריו, ואולי תבין למה אני מתכוונת.
|
|
|
|
|
מה, צריך להסביר לך כל דבר קטן? (חדש)
שלמקו יום חמישי, 24/04/2003, שעה 19:32
בתשובה לBoojie מקווה שהמחשב לא יתקע
וכן, ניסיתי להכניס כמה שיותר סיפור בכמה שפחות מילים, באופן הכי מהודק ותמציתי שאפשר. כנראה שזה היה תמציתי מדי...
|
|
|
|
|
הרעיון בכתיבת קצרצרים הוא אחר (חדש)
גרומיט יום שישי, 25/04/2003, שעה 12:39
בתשובה לשלמקו
אין שום טעם לנסות להכניס כמה שיותר סיפור בכמה שפחות מלים - המטרה היא להכניס רעיון סיפורי טוב אחד בצורה תמציתית ובמספר מוגבל של מלים.
אם מנסים להכניס יותר מדי, זה פשוט לא עובד. החסכנות שהז'אנר דורש נוגעת לכל מרכיבי הסיפור, לא רק לתמציתיות הניסוח.
|
|
|
|
|
חוששני כי אתה לא היחיד. (חדש)
NY מאושר יום חמישי, 24/04/2003, שעה 2:50
בתשובה לשלמקו אחרי שבוע בלי מחשב, אויה!
היו עוד כמה שזיהו את הסיפור כפרי עטי ללא קושי. אני, כרגיל, מקבל זאת כמחמאה.
אגב, בעניין הרגש שהוזכר למעלה (או למטה?) - הסיפור שלי חוטא בכך שהרגש כולו מצוי עמוק עמוק מתחת לפני השטח ובין השורות. כנראה עמוק מדי.
|
|
|
|
|
נראה לי שלאנשים יהיה יותר נוח להזדהות (חדש)
יעל יום שלישי, 22/04/2003, שעה 15:35
בתשובה לBoojie
אם השופטים יפרסמו רשימה של פייבוריטים.
אני יודעת שלי באופן אישי יהיה יותר נוח להזדהות אם הסיפור שלי יופיע ברשימה כזו של אחד השופטים.
|
|
|
|
|
דבר שופט שני: (חדש)
רני יום שלישי, 22/04/2003, שעה 16:41
בתשובה לBoojie
בסך הכל אני חותם על כל מה שבוג'י אמרה. היה שיפור ניכר ברמה מאז התחרות האחרונה בה שפטתי (המטאוריטים), ובחלק גדול מהסיפורים (אבל לא בכולם) גם רמת העברית היתה גבוהה, ובהחלט ניכר שספורים רבים נקראו ונערכו לפני שנשלחו.
אחד בסיפורים שאני באופן אישי מאד אהבתי היה ''סיגנופלי'', ואשמח לדעת מי כתב אותו.
מעבר לזה, הבחירות שלנו כשופטים היו דומות למדי, ו''בקצב שלה'', ''אשם'' ו''ביקורת דרקונים'' הופיעו ברשימות הפייבוריטים של כולנו.
בסך הכל - תחרות ראויה.
|
|
|
|
|
אחח.. איזה שיטה נפלאה לחשוף (חדש)
האיש במצודה הרמה יום ראשון, 27/04/2003, שעה 10:23
בתשובה לרני
את הכותבים. :-) רק זורקים להם מחמאה - ישר הם קופצים.
אני כתבתי אותו, אבל לא בשביל לזכות (ולכן לא שלחתי מייל מזהה כנדרש עפ''י חוקי התחרות) אלא סתם בשביל הכיף.
|
|
|
|
|
ולמרות שלא שלחת מייל מזהה, מאד (חדש)
רני יום שלישי, 29/04/2003, שעה 13:15
בתשובה להאיש במצודה הרמה
קל לזהות אותך. (רמז: העבר את הסמן על שמך, ראה את כתובת המייל המופיעה בתחתחת הדפדפן, לך לאחד מגליונות אספמיה ומצא שם של מחבר שמצורף לו שם זהה. ולא, לא עשיתי את ההליך הזה בכוונה, אבל במקרה נתקלתי בסיפור אחר שלך באספמיה והמייל נראה לי מוכר משהו :-)
אבל אני לא אסגיר את שמך. הכבוד הזה שמור רק לך, אם תרצה.
|
|
|
|
|
תודות (חדש)
mio יום שלישי, 22/04/2003, שעה 17:38
טוב, אני כתבתי את ''בקצב שלה''.
אבל את זה בוג'י כבר יודעת, אז זה לא מוסיף הרבה.
תודה לשופטים על שהמתיקו קלות את הגלולה המרה של חוסר יכולתי להגיע לפנטסי.קון. תודה למגיבים (כיף לדעת שניצחת בתחרות שהוגדרה ''ראויה'') על שהמתיקו בקצת את הקנאה הצורבת למקרא פתילי ההתלהבות מהכנס בפורום אורט. וחג שמח לכולם.
|
|
|
|
|
תודות (חדש)
baby g יום שלישי, 22/04/2003, שעה 21:10
בתשובה לmio
בכדי לשפר את הרגשתך, נשמח להזמין אותך לבאר להקריא את הסיפור בערב הסיפורים הבא שנערוך... ''תפסנו אותו'' כבר זכה אצלנו לכבוד בערב הקודם והוקרא ע''י קיבוצניק כדי לשמר את האוירה המתאימה
|
|
|
|
|
פעמיים תודות (חדש)
mio יום רביעי, 23/04/2003, שעה 0:00
בתשובה לbaby g
לכבוד הוא לי. (פעמיים). אם כי נראה לי שיהיה קצת קשה להפקה. עמק יזרעאל לא ממש יושב על שפת הבאר. והדלתות בימיינו הם לא מה שהם יהיו פעם. :)
|
|
|
|
|
ואני כתבתי את ''אולי הפעם'' (חדש)
אלון יום ראשון, 27/04/2003, שעה 14:13
ואם אחרים לא עשו זאת, אולי אני אעשה...
אשמח לשמוע את חוות השופטים, האנשים, וכול מי שרוצה ומעוניין להגיד...
מה? מה לא בסדר איתו?
בקיצור...
אשמח לחוות דעת
|
|
|
|
|
קודם כל (חדש)
גרומיט יום ראשון, 27/04/2003, שעה 15:39
בתשובה לאלון
הוא לא מספיק מובן. היה לי קשה מאוד להבין מה קרה שם, למה בדיוק הוא ניתק אותה מהרשת ומה זה בכלל אומר.
מעבר לזה, היתה בעיניי גם בעיה סגנונית - יש בסיפור הרבה יותר מדי קטיעות והתחלות של פסקה חדשה. עשר פסקאות לשלוש-מאות מילים זה הרבה יותר מדי לפני כל קנה מידה סביר.
|
|
|
|
|
בסיפור שלך היו הרבה יותר... :-) (חדש)
Boojie בהתקף רשעות יום ראשון, 27/04/2003, שעה 20:28
בתשובה לגרומיט
|
|
|
|
|
הסיפור שלי מושלם! (חדש)
השתן עלה לראש של גרומיט יום שני, 28/04/2003, שעה 1:01
בתשובה לBoojie בהתקף רשעות
עובדה - הוא קיבל צל''ש!
וחוצמזה, יש בו רק חמשה חלקים, שהחלוקה שלהם היא מ-ה-מ-ו-צ-ד-ק-ו-ת שבחלוקות שנעשו אי פעם (-:
|
|
|
|
|
מזל טוב לזוכים (חדש)
ג'יי האמיתית יום שני, 28/04/2003, שעה 21:05
אני שמחה להודות שמתוך ארבעת הסיפורים, שלושה ציינתי לעצמי כאהובים עלי במיוחד בזמן שקראתי אותם. מבין הארבעה - המקום השני פשוט לא עושה לי את זה.
ביקורת דרקונים הוא אכן חמוד מאד מאד. מאד.
הסיפור של גיא ''אשם'' הצליח להיות עבורי מרגש ומעורר מחשבה. קצר ובכל זאת מצליח להכיל בתוכו כל כך הרבה! אהבתי גם את השימוש במסכה היפנית של המענה, ואת קול הצחוק של הילדים המשחקים במרחק - דברים קטנים שהופכים סיפור ליותר חי ואמיתי.
הסיפור הזוכה ''בקצב שלה'' - גם הוא היה יפה בעיני. יכולתי להזדהות עם הנגיעה בנושא של הקצבים השונים שיש לבני זוג לעיתים. ההקצנה והפרישה על פני הזמן היתה מוצלחת. הסיפור הצליח גם להעביר את תחושת השלווה וההשלמה, בין השאר אולי מסיבה זו היה לי נעים לקרוא אותו...
בקיצור מזל טוב.
והערה ליעל ולכל מי שמפחד להזדהות עם סיפורו: בסך הכל הגולשים באתר הינם קבוצה תומכת של אנשים (אני מניחה שכמה מכם מחניקים שיעול כרגע ובכל זאת) ובתור מי שכבר כתבה הרבה סיפורים מוצלחים (את יעל, לא אני) אני לא מצליחה להבין את החשש שלך! טוב, כמובן שאני יכולה להבין, אבל לדעתי למרות החשש לכי על זה, ספרי מה הסיפור שכתבת, ושחררי גם כותבים אחרים מהפחד שלהם.
אני אישית לא הספקתי לכתוב סיפור. אפילו לא קצרצר :-) אז אני פטורה.
|
|
|
|
|
זה לא ממש פחד (חדש)
יעל יום שלישי, 29/04/2003, שעה 12:37
בתשובה לג'יי האמיתית
והאמת יותר התלבטתי אם להביא אותו לפורום הסיפורים או לא.
אני כתבתי את ''הפרי האסור''. לא, באמת לא חשבתי שהוא יזכה כי כבר כששלחתי אותו איתרתי כמה סיפורים שהיו יותר מוצלחים בעיני, אבל אמרתי, ''שיהיה''...
מן הצד השני, הסיפור כבר קיבל מחמאה אחת בפורום אורט, אז הוא כנראה לא ממש מחורבן.
|
|
|
|
|
דווקא סיפור חביב שמצא את דרכו (חדש)
רני יום שלישי, 29/04/2003, שעה 13:11
בתשובה ליעל
אל רשימת החביבים של שלושת השופטים, טם אני זוכר נכון, פשוט היו סיפורים שקיבלו ציונים גבוהים יותר.
|
|
|
|
|
לטעמי, הבעייה העיקרית אתו (חדש)
Boojie יום שלישי, 29/04/2003, שעה 18:33
בתשובה ליעל
היתה שהוא היה צריך להיות ארוך יותר. היו בתחרות שניים שלושה סיפורים כאלה, כמו שציינתי בעבר, וזה אחד מהם. הבעייה פה לא קיצונית כמו בסיפור של שלמקו שהגבתי לו כבר בעניין (בסיפור שלו ממש נשארתי קצרת נשימה...), אבל קיימת.
הרעיון דווקא היה יפה, וגם הביצוע היה יפה, אבל הוא דרש קצת יותר מילים, לטעמי. והסיפור בהחלט היה ברשימת המועדפים הראשונית שלי.
|
|
|
|
|
נו, אז לפחות הסיפור שלי הוציא תגובה כלשהי... (חדש)
שלמקו יום שלישי, 29/04/2003, שעה 19:07
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
הוא כמובן היה ארוך יותר במקור (חדש)
יעל יום שלישי, 29/04/2003, שעה 19:56
בתשובה לBoojie
אבל הייתי צריכה לקצץ בבשר החי...
אולי אני אנסה לעבד אותו למשהו יותר ארוך.
|
|
|
|
|
מה עם... (חדש)
DarkeN יום שני, 28/04/2003, שעה 23:59
הסיפור ''נשבע לך בנשמתי''?
אשמח לדעת מה דורש תיקון.
|
|
|
|
|
מה עם... (חדש)
רני יום שלישי, 29/04/2003, שעה 2:55
בתשובה לDarkeN
מה עם קצת מדע בדיוני או פנטסיה? הסיפור לא היה אף אחד משניהם, ולמען האמת גם ללא החיסרון הקטן הזה לא ממש הבנתי מה רצה המשורר להגיד.
|
|
|
|
|
מה שהוא אמר. (חדש)
Boojie יום שלישי, 29/04/2003, שעה 18:30
בתשובה לDarkeN
הבנייה היתה לא רעה. הסיפור עורר ציפיות שבאמת יהיה בו משהו. ואז... מה? הוא נוסע לגיהינום בקו אוטובוס? כי הוא נשבע בנשמתו? איך זה קשור למה שקרה קודם? איך זה מתפתח מהעלילה הקודמת? ולמה ההתפתחות הזו מעניינת? האם הוא ידע מראש על הבחירה שהוא בחר? ואם כן, למה הוא בחר אותה? ואם לא, למה הוא מתייחס לזה בכזו סתמיות? ולמה הוא נוסע לגיהינום באוטובוס? יש לזה סיבה מיוחדת, או סתם כי הוא בתחנה המרכזית?
בקצרה, הסוף סתמי נורא. ''הייתי גועלי, הלכתי לגיהינום. באוטובוס''. הוא לא נותן לקורא שום ערך מוסף מעבר לבנייה הדי מוצלחת שהיתה בהתחלה.
|
|
|
|
|
מה שהוא אמר. (חדש)
DarkeN יום חמישי, 01/05/2003, שעה 21:35
בתשובה לBoojie
טוב, את דיי צודקת.
אני מניח שנסחפתי עם הרגע.
אבל בכל זאת היה כיף לכתוב משהו כזה :-)
|
|
|
|
|
ומה בדבר... (חדש)
hdr יום שלישי, 29/04/2003, שעה 10:51
הסיפור ''השיטה''.
|
|
|
|
|
בעיקר... (חדש)
גרומיט יום שלישי, 29/04/2003, שעה 18:02
בתשובה לhdr
הוא צפוי עד אימה. כשסיפור מגויס כולו לפואנטה והפואנטה עצמה לא מפתיעה, משהו פשוט לא עובד.
|
|
|
|
|
בוא נגיד שבאמצע הסיפור (חדש)
Boojie יום שלישי, 29/04/2003, שעה 18:25
בתשובה לhdr
תפסתי את שערותיי בידיי והתחננתי ''בבקשה, תגידו לי, תגידו לי שזה *לא* טלוויזיה''.
לא הצליח.
לא נעים, אבל באמת צפוי מדי ומשומש. אם לא בגלל זה, הסיפור סביר בהחלט.
|
|
|
|
|
שמינית הכוס המלאה (חדש)
hdr יום שלישי, 29/04/2003, שעה 19:18
בתשובה לBoojie
דבר הביקורת על ''השיטה'':
- ''תפסתי את שערותיי בידיי''
- ''עד אימה''
|
|
|
|
|
שמינית הכוס המלאה (כה''ב): (חדש)
Boojie יום שלישי, 29/04/2003, שעה 19:33
בתשובה לhdr
לפחות לא התברר בסוף שהמדען-החייזר הוא אלוהים, ושני החייזרים ששרדו הם... אדם וחוה.
|
|
|
|
|
(חדש)
מיקי יום שלישי, 29/04/2003, שעה 12:31
האמת היא שאני מופתע.
אני זוכר לטובה הן את ''אשם'' והן את ''ביקורת דרקונים''. בכלל, היו הרבה סיפורים שדיברו אלי, אבל לאורך כל התחרות היה לי ברור שהסיפור שעתיד לזכות הוא ''לזכור את דיסני''.
זהו סיפור שעושה את מה שמדע בידיוני טוב צריך, לדעתי, לעשות: הוא משתמש במד''ב ככלי אלגורי/מטפורי, על מנת לשפוך אור על המציאות שבה אנחנו חיים.
אני חושב ש-''לזכור את דיסני'' מתאר בצורה חדה, קולעת, ותמציתית כמה אבסורדים שאנחנו, בזמן האחרון, לוקחים כמובנים מעליהם. גם הפורמט בו הוא כתוב לא הרתיע אותי. להיפך, זה רק גרם לו לבלוט בנועזות שלו.
אני לא מאלה שיבואו וישאלו ''מי כתב את זה?'', אבל מי שאת(ה), לדעתי, עשית עבודה נהדרת.
|
|
|
|
|
ואם לא בגלל העובדה (חדש)
Boojie יום שלישי, 29/04/2003, שעה 18:23
בתשובה למיקי
שכבר התעסקו עם הנושא הזה לא מעט לאחרונה (ובכלל זה בסיפור שהתפרסם באתר זה עצמו), הייתי מסכימה אתך. אבל סיפור שכתוב בפורמט של מכתב - ובמיוחד מכתב רשמי - מלכתחילה מייגע יותר ומפגין פחות יכולת ספרותית בעיניי, ומכיוון שהנושא גם נלעס במידת מה לאחרונה, לא ראיתי בו אותה חדשנות שאתה ראית (זו אפילו לא פעם ראשונה שאני רואה את הרעיון להחיל זכויות יוצרים על זכרונות, אם כי למרבה האירוניה אני לא זוכרת איפה ראיתי אותו קודם...)
וכדי להבהיר - אכן סיפור טוב, שהיה אצלי ברשימת המוצלחים, אבל לא ברשימה הסופית, בגלל העובדה שהוא לא כל כך חדשני כמו שאתה מציג אותו, ופחות מעניין מבחינה ספרותית מכמה סיפורים אחרים.
|
|
|
|
|
בטח ב''עתידות'' (אייקון מקיא) (חדש)
גרומיט יום שלישי, 29/04/2003, שעה 22:44
בתשובה לBoojie
מקוריות רבה לא היתה בספר הזה - כל נושא שם מוחזר לפחות שלוש פעמים... (בלעכס).
|
|
|
|
|
גם אני אהבתי את ''לזכור את דיסני''.... (חדש)
ג'יי האמיתית יום רביעי, 30/04/2003, שעה 20:22
בתשובה למיקי
אבל באמת בגלל הרעיון, ופחות בגלל הפורמט של המכתב. עדיין, הסיפור היה כתוב טוב.
|
|
|
|
|
דווקא הכי אהבתי את הרביעי! (חדש)
עדי דביר יום ראשון, 26/10/2003, שעה 15:42
''בקצב שלה'', הסיפור שניצח, הוא אמנם נחמד, אך אהבתי יותר את ''ביקורת הדרקונים'' שהיה מצחיק, חביב, ומלא בדמיון.
|
|
|
|
|
מחאה על עוול (חדש)
באיחור קל יום שישי, 14/05/2004, שעה 20:26
לדעתנו, גם אם זה ב''איחור קל'', הסיפור שזכה לציון לשבח היה צריך לזכות במקום ראשון. כן, כן, ראשון! מבין ארבעת הסיפורים המוצגים לעיל, זהו הסיפור היחידי שכתוב ברמה ראויה כלשהי לאיזשהו פרס. לא לשכוח שהוא גם המקורי מביניהם.
אנחנו דורשים לשנות את החלטת השופטים, בשם העם!
בתודה מראש,
אנחנו.
|
|
|
|
|
אז תארגנו הפיכה. (חדש)
Boojie יום שישי, 14/05/2004, שעה 22:39
בתשובה לבאיחור קל
לפי לשון הרבים של הודעתכם, אנו מנחשים שאתם רבים כחול אשר על שפת הים. קטן עליכם לארגן הפיכה (אלימה או לא אלימה, לפי טעמכם האישי) ולהביא לשינוי התוצאה.
בינתיים, אנא אל תטרידו אותנו.
(לשון הרבים אצלנו, אגב, היא לשון רבים מלכותית. הלאה העם, תחי המונרכיה!)
|
|
|
|
|
(חדש)
זבואים יום ראשון, 23/05/2010, שעה 15:52
אני אישית הכי אהבתי את הסיפור שזכה מקום רביעי.
|
|
|
|
|
לא מעט אהבו (חדש)
יעל יום שלישי, 25/05/2010, שעה 11:45
בתשובה לזבואים
הוא אפילו זכה בפרס גפן.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
