על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

בית הארקונן
ספרים / איתי שלמקוביץ
יום שני, 01/10/2001, שעה 13:29

על חלקה השני של טרילוגיית קדימוני חולית


החלק המקופח ביותר בכל טרילוגיה קלאסית הוא השני. תהיה זו טרילוגיה של סרטים או ספרים - מצבו של האמצעי הוא תמיד הקשה ביותר. בחלק הראשון מוצגים הקונפליקטים והדמויות הראשיות; בשלישי נסגרים כל קווי העלילה, הראשיים והמשניים. השני...
''חולית - בית הארקונן'' נופל בדיוק בין כסאות אלה. מצד אחד - גם מי שקרא את ''חולית'' המקורי לא יכיר חלק מהדמויות המרכזיות המופיעות בו ולא יבין אזכורים כמו ''המרד האייקסי'', חלק מרכזי למדי מהעלילה. מצד שני - למרות סגירתן של עלילות המשנה המופיעות בספר, נמשכות העלילות הראשיות שנפתחו ב''בית אטרייאדס'' גם אל תוך הספר השלישי.
אין בכך לומר כי ''בית הארקונן'' אינו עומד בפני עצמו, אך בכל זאת לא מומלץ לקרוא אותו בנפרד מהספר שקדם לו, וברור שלא לפני ''חולית'' המקורי.
ספר זה משתלב היטב בעולם הרחב אותו המציא פרנק הרברט וגורם לקיסרות להראות, שוב, כדבר מה מורכב יותר מאשר זירת קרבות של בני אטרייאיידס בבני הארקונן. הוא מרחיב את העולם שבנה הרברט האב, ובכך יגרום, מן הסתם, שמחה רבה לכל אוהביו וביחוד לאלה האמונים על הפרטים, אך אין טעם לקראו אם לא אהבתם את הספר המקורי או אם עדיין לא קראתם אותו.

אין טעם להשוות בין ''בית הארקונן'' לבין ''חולית'' המקורי. השוואה להמשכים (ואף למקדימון הנוסף), עם זאת, בהחלט מתקבלת על הדעת. בריאן הרברט לא מגיע, כמובן, לרמתו של אביו, אך הוא מצליח לכתוב סיפור מרתק. מתחילת הקריאה קשה להניח את הספר מהיד. העלילה קולחת, סצנות אקשן מעניינות וכתובות היטב פזורות בנדיבות, ורק לעתים נדירות נעצר שטף הקריאה בתיאור מפורט מדי.
מוטיב אחד מייחד ספר זה לעומת הספרים האחרים, והוא ההזדהות והדחייה הרגשית מהדמויות. מדובר במשפחת הארקונן (על שמה קרוי הספר, למרות חלקו הלא מבוטל של אטרייאידס). בכל הספרים האחרים מתוארים ההארקוננים כרשעים מרושעים, סדיסטיים הנהנים להרוג בכל מיני דרכים מוזרות. תירוץ אחד שנתן לדבר היה הטענה כי הם סדיסטיים עקב גנטיקה, וכי מעשיהם נובעים מאופיים המולד הרע. בא ספר זה ומוכיח (בסדרה של תיאורים מחרידים) כי הברון הארקונן ואחייניו אינם רעים מטבעם, אלא פיתחו נטיות כאלה עקב החינוך שקיבלו. עובדה זו משתקפת בדמותו של אבולורד הארקונן, אחיו של הברון הארקונן. אבולורד, אביהם של פייד-ראותה וראבאן החיה, אינו הארקונן טיפוסי - הוא טוב לב, מיטיב עם אנשיו ומסתפק במעט ששלו. דוקא עובדת קיומו של אדם ''אנושי'' במאגר הגנים של בני הארקונן הופכת את הסדיסטיות שלהם לרשע טהור. כך, בפעם הראשונה לאורך כל סדרת חולית, נראים בני הארקונן כיותר מאשר אלה שקבלו את תפקיד הרעים למרות שכל עוונם היה שמירה על האינטרסים שלהם (גם אם בדרכים סדיסטיות-מה). לאחר ספר זה ההארקוננים נתפסים כרעים באמת ובתמים.
אך לא רק ההארקוננים נמצאים בספר. כדרכם של ספרי חולית, עלילת ''בית הארקונן'' היא רחבת יריעה במיוחד, וכמו בכל ספר, העולם בו נמצאת אראקיס מתרחב עוד יותר. כאן אנחנו לומדים עוד על הפוליטיקה הגלאקטית, דרך בתי אצולה נוספים המופיעים כאן לראשונה; על שיטות אימון צבאיות עתידיות (בהן מתנסה דאנקן אידהו ואשר, באופן מוזר, מבוססות כולן על פילוסופיות לחימה ארציות כגון סיוף, טאי-צ'י וסמוראים. דוקא ההתייחסויות הרבות של בריאן הרברט לכדור הארץ, בניגוד למנהגו של אביו, יוצרות תחושת זרות מה לקטעים אלה). כאן אנו גם פוגשים לראשונה דמויות אשר שיחקו תפקיד חשוב בחולית, כגון גורני האלק וד''ר יואה. ניתן אף לעמוד בפירוט על התהליכים אשר הובילו לאירועים המתוארים בספרים הבאים, כגון השאלה מדוע בחרה ג'סיקה ללדת בן, כיצד הפך ד''ר יואה לכלי שרת בין הבתים היריבים ועברו של גורני האלק.

ברור כשמש כי הספר נבנה על גבי השלד העשיר אותו סיפק פרנק הרברט בחולית. זהו היתרון של מקדימון - השימוש בראייה לאחור. אך, כפי שהוכיח ג'ורג' לוקאס, צריך לדעת גם כיצד לפתח עלילה לאחור, ובריאן הרברט מצליח לבצע את העבודה. קשה אמנם להשתחרר מההרגשה כי פרט זה או אחר נמצא בסיפור רק על מנת ליצור קישור לנאמר בספרים האחרים, אך רוב הזמן ניתן להאמין כי השתלשלות המאורעות היא אכן אורגנית ותוביל, בסופו של דבר, למתואר מאוחר יותר. אפילו מכשיר עלילתי צפוי כמו ויקטור אטרייאדס מצליח לעתים להשתלב בקו הזמן כאילו הרברט האב כבר חשב עליו כשכתב את עלילותיו של פול מואדד'יב.

לסיכום: ''בית הארקונן'' מהווה תוספת מעניינת לעולם רחב היריעה של חולית, וכמה מהסיבות שהוא נותן להתרחשויות אשר נערכו בחולית המקורי נראות הגיוניות לחלוטין, גם אם נכתבו בדיעבד, דבר המוסיף עומק להתרחשויות בסדרה. הספר הוא חומר קריאה מרתק למי שנכבש בקסמה של קיסרות המרקוח.

ולסיום - כמה מילים על המהדורה העברית של הספר. מבחינה חיצונית, הספר עשוי באופן מקצועי. ישנן מספר טעויות בעריכה הלשונית של הספר (טעויות כמו ''עפילו'' או אות י' חסרה), אך בספר ארוך שכזה כמותן סבירה. פחות סבירים הנם שני מקרים שבהם מופיע הביטוי כך (ע''מ 186-187), שריד למה שכנראה היה הערות סגנוניות של המתרגמת ונשארו בנוסח הסופי.
בעייתי יותר הוא התרגום עצמו. מאז יציאת ''חולית'' בעברית, מוסכם תרגומו של עמנואל לוטם כתרגום ה''רשמי'' של היקום של חולית. למרות שרוב המונחים והשמות ב''בית הארקונן'' תואמים לתרגום זה, דווקא הסטיות ממנו מורגשות היטב: ''גולה'' במקום ''ר'ולה'', ''סולארים'' במקום ''חמנים''. אין זאת כאילו התרגום אינו נכון - הוא פשוט לא תואם. דוקא מתרגום היוצא באותה הוצאה לאור כמו הספר המקורי ניתן היה לצפות ליותר.
למרות מספר טעויות וחוסר התאמות, עדיין התרגום קולח ברובו ואינו מפריע לשטף הקריאה המהיר של הספר, וטוב שכך, שכן ''חולית - בית הארקונן'' אינו החוליה החלשה ביותר בסאגה הקרויה ''חולית''.



חולית - בית הארקונן (Dune: House Harkonnen)
מאת בריאן הרברט וקוין אנדרסון (Brian Herbert & Kevin Anderson)
תרגום ועריכה: דורית לנדס
הוצאת עם-עובד, 2001
710 עמודים



חולית - בית אטרייאידס - ביקורת
חולית - בית קורינו - הספר הבא בסדרה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אוי וי, עכשיו עשית לי חשק לקרוא
גל  יום שני, 01/10/2001, שעה 14:05
סתם ניטפוק
עפר סקר יום שני, 01/10/2001, שעה 14:42
(2 תגובות בפתיל)
ביקורת מצויינת, איתי!
אסטרו-נעמי יום שני, 01/10/2001, שעה 17:08
נכון מאוד.. וגם...
שרון יום שישי, 05/10/2001, שעה 0:49
כתבה טובה אבל...
dusk יום רביעי, 10/10/2001, שעה 0:09
(6 תגובות בפתיל)
(ללא כותרת)
עמית שבת, 13/10/2001, שעה 23:05
(2 תגובות בפתיל)
אזהרה
אלמונית יום שישי, 26/10/2001, שעה 15:05
לא ממש
מהמה יום שישי, 26/10/2001, שעה 15:56
קריא ומהנה אבל עם בעיות
לופו יום חמישי, 01/11/2001, שעה 0:38
לא חוות דעת מלומדת
משה יום חמישי, 22/11/2001, שעה 11:27
(ללא כותרת)
קטיה פבלוב יום שני, 25/09/2006, שעה 0:47

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.