 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
ההיסטוריה של העתיד
מאמרים / גל חיימוביץ'
יום שישי, 17/05/2002, שעה 13:00
על הטבלה ההיסטורית המפורסמת ביותר בתולדות המדע הבדיוני
|
|
רוברט היינליין הוא אחד מסופרי המד''ב הקלאסיים הידועים ביותר, ויש הטוענים כי הוא גם הטוב מכולם. הוא מוכר לחובבי המד''ב ולשאר בשל ארבע סיבות עיקריות: לוחמי החלל, גר בארץ נוכריה, עריצה היא הלבנה ו''ההיסטוריה של העתיד''. למרות ש''ההיסטוריה של העתיד'' מופיעה כאן במקום האחרון ברשימה, הרי שהמוניטין שהיינליין צבר בתחילת דרכו כסופר מד''ב טוב מבוסס רובו ככולו על סדרת סיפורים זו.
''ההיסטוריה של העתיד'' הוא השם שניתן לטבלה אותה שרבט היינליין באוגוסט 1939 (על אחד מהדפים שנותרו לו מקמפיין הבחירות שלו, שנכשל). השם, אגב, ניתן לה על-ידי עורך המד''ב הנודע ג'ון וו. קמבל ג'וניור, עם פרסומה בגליון מאי 1941 של המגזין Astounding Science Fiction (או בקיצור ASF, לימים ''אנלוג''). הטבלה, כשמה כן היא, מתארת בתמצות את מהלך ה''היסטוריה'' החל משנת 1940 ועד שנת 2600. היינליין הכין אותה כמסגרת מסודרת שתעזור לו בכתיבת סדרת סיפורים היוצרים, יחד, היסטוריה המתפרשת על פני העתיד הקרוב והרחוק. בכך הוא יצר תקדים: הרעיון אומץ מאוחר יותר על-ידי סופרי מד''ב אחרים דוגמת לארי ניבן וסדרת המרחב המוכר שלו. למעשה, היינליין הודה כי זה אינו רעיון מקורי שלו - הוא גנב אותו מלואיס סינקלייר (זוכה פרס נובל לספרות, 1930).
הטבלה מחולקת למספר עמודות שכותרתן: שנים (עמודה זו מכילה גם שמות סיפורים), קווי חיים של דמויות מרכזיות, פיתוחים טכנולוגיים עיקריים, שינויים חברתיים עיקריים ועמודת הערות.
במהלך השנים עברה הטבלה מספר שינויים. הטבלה המקורית נכתבה, כאמור, באוגוסט 1939, אך פורסמה לראשונה במאי 1941. בפרסום השני של הטבלה, באוסף ''האיש שמכר את הירח'', כבר נראים כמה שינויים. למשל, ''השביתה של 60''' הפכה להיות ''השביתה של 66''', הסיפור ''הדרכים חייבות לנוע'' נע משנת 70' לשנת 75', הסיפור ''-ויבן לו בית עקום-'' הושמט מהרשימה אך התווסף ''Da Capo'' (לימים ''די זמן לאהבה''). בטבלאות מאוחרות יותר נערכו שינויים נוספים, ביניהם השמטת שמות סיפורים שלא נכתבו, הכללתם של סיפורים אחרים ושינויי תאריכים נוספים שנועדו ''להתאים'' את הטבלה לעולם האמיתי.
קטע מתוך טבלת ההיסטוריה של העתיד
אבל ההיסטוריה של העתיד אינה רק טבלה. זו נהגתה, כאמור, על מנת להיות לעזר בכתיבת סיפורים. למעשה, שבעת סיפורי היינליין הראשונים לראות אור שייכים לסדרת ההיסטוריה של העתיד. היא כוללת בסך הכל 24 סיפורים קצרים ושני רומנים (בני מתושלח, די זמן לאהבה). המהדרין נוטים לכלול גם שני סיפורים קצרים שמעולם לא נכללו בטבלה אך מתאימים לה (''דבר לא קורה על הירח'', ''קולומבוס היה מטושטש''), כמו גם את הספרים העוסקים ברב-יקום (''מספר החיה'', ''החתול העובר דרך קירות'' ו''לשוט מעבר לשקיעה''). הרומן האחרון של היינליין, ''לשוט מעבר לשקיעה'', נותן מבט אלטרנטיבי על מספר סיפורים בהיסטוריה של העתיד, בייחוד ''הדרכים חייבות לנוע'', ''Blowups happen'', ו''האיש שמכר את הירח''.
במאמר זה יתוארו מספר סיפורים קצרים מהסדרה אשר, לדעת כותב שורות אלה, הינם הטובים והמעניינים ביותר.
קו חיים
זהו הסיפור הראשון שהיינליין פרסם, באוגוסט 1939 במגזין ASF. בבסיסו עומדת המצאה - מכונה המסוגלת לחזות בדיוק רב, אצל 100% מהנבדקים, מהו התאריך בו ימותו. רעיון מקורי זה כבר נמצא רמה אחת מעל סיפורי החייזרים/חרקי הענק/הרובוטים של אותה תקופה. מצד שני, הסיפור לא עוסק בהמצאה עצמה. כבר בסיפור ראשון זה חושף היינליין מעט מגאוניותו בכך שהוא מתאר בצורה הגיונית למדי את ההשלכות החברתיות של ההמצאה.
הממציא, ד''ר פינרו, נתקל בספקנות של מדענים כמו גם בעוינות רבה מצד חברות הביטוח (שהרי מי ירצה לקנות ביטוח חיים אם יום מותו ידוע מראש?). היינליין מראה לנו כי הוא לא מעוניין כל כך בטכנולוגיה המתוארת בסיפור כמו בהשלכותיה הפוליטיות והכלכליות. עקב כך, למרות שהדמויות די שטוחות, הסיפור עומד במבחן השנים ומעניין גם כיום, ממש כמו לפני למעלה משישים שנים.
קוריוז משעשע הנוגע לסיפור טמון בדמותו של ד''ר ואן רייט-סמיט, אחד ממתנגדי פינרו, שתואר כ''נשיא האוניברסיטה יפה התואר ביותר באמריקה.'' דמות זו מבוססת, כמעט ללא צל של ספק, על ד''ר רופוס פון קליינסמיד, נשיא אוניברסיטת דרום קליפורניה משנות העשרים עד שנות החמישים של המאה העשרים. פון קליינסמיד היה ידוע כאדם המקפיד מאד על מראהו החיצוני וכמי שדאג לפרסום תמונתו בעיתונים ובמגזינים בתקופתו. פון קליינסמיד ''כשל'' בכמה הערות מתנשאות לגבי איכות התלמידים ורמת הלימודים באוניברסיטת UCLA, שם למד היינליין בשנות השלושים. היינליין נעלב, מן הסתם, כמו כל הסטודנטים, והשתמש בסיפורו הראשון כדי להתנקם קלות.
האיש שמכר את הירח, רקוויאם
שני סיפורים אלה, העוסקים בחייו של ד. ד. הארימן, נכתבו בהפרש של עשר שנים (רקוויאם ב-1940, האיש שמכר את הירח ב-1950) והם שונים זה מזה בקצב, באווירה ובתחושה.
''האיש שמכר את הירח'' הוא נסיונו הרביעי והאחרון של היינליין לספר את סיפור 'הטיסה הראשונה אל הירח' (הקודמים היו ''Rocketship Galileo'', הסרט ''היעד: הירח'' והסיפור הקצר המבוסס על הסרט). אך בניגוד לקודמים, נובלה זו מתארת בפירוט את התהליך לא רק מבחינת טכנית, אלא גם ובעיקר מהצד הכלכלי-משפטי. סיפור זה מעולם לא פורסם במגזין מד''ב, אלא ישירות באוסף הסיפורים הנושא את אותו שם. הנובלה זכתה בפרס הרטרו-הוגו לשנת 1951, שהוענק לפני שנה בכנס המילניום (פילקון 2001).
ד. ד. הארימן הוא איש עשיר ובעל השפעה שהשקיע את כספו, במשך כל חייו עד עתה, בפיתוחים טכנולוגיים: החל מדרכים נעות (המתוארות בסיפור ''הדרכים חייבות לנוע'', תורגם באוסף ''מבחר הסיפורת הבדיונית'' בעריכת רוברט סילברברג) ועד לרקטות בין-יבשתיות וכורים גרעיניים (הסיפור Blowups Happen). חלומו, עוד מימי ילדותו, היה להגיע לירח. כעת, בהיותו עשיר וכשהטכנולוגיה נמצאת בהישג ידו, הוא רוצה להגשים את חלומו. אך למרות קשריו הפוליטיים והכלכליים; למרות כל התוכניות והתככים; למרות כל הכסף, הארימן עצמו לא זוכה להגיע לירח בסיפור זה.
''רקוויאם'' נכתב, כאמור, עשור לפני ''האיש שמכר את הירח'', אך למעשה הוא מהווה את המשכו. בעוד הסיפור הקודם מלא בעשיה - המצאות טכנולוגיות, תככים פוליטיים, רעיונות כלכליים - הארימן תמיד עסוק מאד, הרי שסיפור זה מנוגד לו באופיו (ולמעשה גם לרוב שאר סיפוריו של היינליין). ''רקוויאם'' מתנהל באוירה שקטה ורגועה. הסיפור משרה תחושת עצבות והשלמה.
הצלחת הטיסה הראשונה אל הירח הביאה לפריחה בעסקי החלל: הקמת בסיס על הירח, טיסות סדירות לשם ובחזרה, תחילת טיסות מאוישות לשאר הגופים במערכת השמש. אך החוק קובע שכדי לצאת לחלל אתה חייב להיות כשיר, פיזית. אין יוצאים מן הכלל. אפילו לא ד. ד. הארימן.
בסיפור זה הארימן מנסה, בשארית כספו והשפעתו, לשחד טייס חלל כדי שייקח אותו לירח בניגוד לחוק.
הסיפור היפה הזה כמעט ונהרס בידי ג'ון קמבל, כאשר פרסם אותו בגליון ינואר 1940 של ASF. היינליין רתח מזעם, כיוון שקמבל הוסיף עוד שני משפטים לאחר משפט הסיום שלו. היינליין טען (די בצדק) ששני משפטים אלה כמעט והרסו את כל הפואנטה של הסיפור.
The Long Watch (''המשמרת הארוכה'')
סיפור קצר זה עוסק למעשה בגבורה על פי היינליין: לעשות את המעשה הנכון למרות שיש לך הזדמנות נאותה וקבילה לברוח. סיפור המעשה עוסק בסגן ג'ון עזרא דלקוויסט, המשרת בבסיס של משמר החלל על הירח. דלקוויסט לומד שבכיריו במשמר מתכוונים להשתמש במאגר פצצות הגרעין שבבסיס על מנת לתקוף את ארץ ולהפיל את הפדרציה/האו''ם. ג'וני עושה את המעשה הנכון - הוא נועל את עצמו בחדר עם הפצצות כדי למנוע את השימוש בהן, גם אם זה יעלה לו בחייו (בסצינת הפתיחה של הסיפור ג'וני מאד משועשע לגלות שדי בנשיפת אוויר מריאותיו כדי להקפיץ את מחוג מונה הגייגר).
לסיפור זה אין קשר ממשי לשאר סיפורי ההיסטוריה של העתיד, למעט הכללתו בטבלה. אך למעשה הוא מקשר את ההיסטוריה של העתיד לאחד מספרי הנעורים של היינליין, ''צוערי החלל'', שם מוזכר עזרא דלקוויסט כאחד מגיבורי משמר החלל.
''אנו גם מוליכים כלבים - ''
הקשר של סיפור זה להיסטוריה של העתיד נראה אף קלוש יותר מזה של הקודם, ולמעשה הוא מופיע רק החל מהגרסה הרביעית של הטבלה, ב-1951. הממשל המתואר בסיפור זה אינו תואם את זה המופיע בשאר הסיפורים, מוזכרים חייזרים וטכנולוגית כבידה שאינם מופיעים בסיפורים מאוחרים יותר.
''אנו גם מוליכים כלבים'' הוא למעשה קטע מפרסומת של חברת ''שירותים כלליים'', חברה המתפארת ביכולתה לבצע כל משימה (חוקית), החל מארגון נשף מלכותי וכלה בהוצאת כלבך לטיול. הממשלה שוכרת את החברה כדי לארגן מגורים אופטימליים למספר נציגי גזעי חייזרים לצורך פגישת ועידה על כדור הארץ. הבעיה העיקרית העומדת בפני סוכני החברה היא הקלת נטל הכבידה עבור נציגי הפלנטות הקטנות (מאדים, למשל). בסיפור זה היינליין עולה על נקודת תורפה פוליטית של כדור הארץ - בעוד לנציגי ארץ אין בעיה להגיע לועידה על מאדים, ההיפך אינו נכון בשל מגבלת הכבידה.
Ordeal in Space (''תקלה בחלל'')
גם סיפור זה עוסק באומץ, אם כי בצורה שונה מאשר ''The Long Watch''. הגיבור הוא חללאי שלקה בפחד נפילה חמור עקב תאונת עבודה בחלל. עתה הוא מנסה למצוא שגרת עבודה בטוחה על כדור הארץ. אבל בעת ביקור בביתו של חבר בקומה ה-35, הוא מגלה חתלתול תקוע על אדן החלון...
לפריט טריוויה מעניין הקשור לסיפור זה, ראו המאמר ''רוברט א. היינליין - מדריך לקורא (ולגולש)''.
הגבעות הירוקות של הארץ
''לנחיתה אחרונה אתפלל,
לאל שיעמוד לי בפרץ
וייתן לי לראות, רק עוד פעם אחת,
את הגבעות הירוקות של הארץ.''
(עברית: עמוס גפן)
זהו אחד מסיפוריו היפים והמרגשים ביותר של היינליין.
זהו סיפורו של ריזלינג, זמר החלל העיוור.
ריזלינג היה Jet Man, אחראי על מנועי החללית, כאשר קרתה תקלה. במהלך הטיפול בה קרתה תאונה וריזלינג התעוור. כעת הוא נווד, בטלן חלל, שר ומנגן על אקורדיון למחייתו, עד אשר הגעגועים גוברים עליו והוא עולה על הטיסה שתחזיר אותו אל הגבעות הירוקות של הארץ.
הסיפור מכיל מספר קטעי פרוזה של ''שירי חלל'' ומסתיים בקטע הפרוזה המרגש המוכר ביותר לקהילת המד''ב (שתרגומו מופיע למעלה).
ריזלינג, אגב, מופיע שוב באחד מסיפוריו של לאזארוס לונג בספר ''די זמן לאהבה''.
כותרת הסיפור אינו מקורית של היינליין. השורה לקוחה מתוך סיפור קצר בשם Shambleau של ק. ל. מור (אשתו של סופר המד''ב הנרי קוטנר, שניהם ידידים טובים של היינליין) משנת 1933. בשלב כלשהו בסיפור הגיבור מהמהם לעצמו את המנגינה ''הגבעות הירוקות של הארץ''. אין בסיפור פרטים נוספים על המנגינה או המילים.
''הגבעות הירוקות של הארץ'' לא התפרסם במגזין מד''ב, אלא בעיתון ''איכותי'' - The Saturday Evening Post. היתה זו הפעם הראשונה בה עיתון איכותי פרסם סיפור של סופר שצבר מוניטין אך ורק במגזיני Pulp. יתרה מכך, העורך של TSEP כתב להיינליין מספר חודשים לאחר פרסום הסיפור, ש''הגבעות הירוקות...'' גרר יותר תגובות קוראים מאשר כל סיפור שהתפרסם לפניו.
ריזלינג עצמו זכה לכבוד רב. צוות אפולו 15 קרא על-שמו מכתש על הירח וג'ו אלן, אחד האסטרונאוטים, ציטט שתיים משורות השיר לפני ההמראה מעל פני הירח. אין מחמאה גדולה מזו לסופר מד''ב ולדמות שיצר.
בעניין סיפורים שלא נכתבו
רוב סיפורי ההיסטוריה של העתיד אוגדו בתחילת שנות החמישים לשלושה אוספים: ''האיש שמכר את הירח'', ''הגבעות הירוקות של הארץ'' ו''מרד בשנת 2100'' (מבין השלושה רק ''הגבעות הירוקות...'' תורגם לעברית). הראשון עוסק, ברובו, בתחילת דרכה של האנושות אל החלל, החל משנות הארבעים ועד לקראת סוף המאה העשרים. השני מכיל סיפורים על ימיו הגדולים של חקר מערכת השמש, אשר רובם ככולם מתרחשים בסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. הספר השלישי מתחיל 75 שנים לאחר הסיפור האחרון בספר השני.
בסופו של ''מרד בשנת 2100'' מופיע מאמר קצר של היינליין ''בעניין סיפורים שלא נכתבו''. אלה הם אותם שלושה סיפורים שאמורים היו לכסות את פער 75 השנים (שמותיהם מופיעים בסוגריים בטבלה).
הראשון מבין אלה הוא ''The Sound of His Wings'', שהיה אמור להיות סיפורו של נחמיה סקאדר: כומר מטיף בטלויזיה הממשיך לקריירה פוליטית והופך, לבסוף, להיות ''הנביא הראשון'', נשיא ארה''ב, האיש שהפיל את החוקה האמריקאית וייסד את התאוקרטיה. במאמר נותן לנו היינליין כמה פרטים על עלייתו לשלטון של סקאדר ומביא קצת ממחשבותיו (העגומות) על האפשרות שתאוקרטיה כזו עשויה לקום גם במציאות. היינליין מסיים לדבר על סקאדר באומרו שהסיפור ודאי לא יכתב מכיוון שהוא מתעב את סקאדר יותר מדי.
הסיפור השני שלא נכתב, ''Eclipse'', היה אמור לעסוק בניתוקן של המושבות על מאדים ונוגה מכדור הארץ והפיכתן לעצמאיות, תהליך שגרם להפסקה כמעט מוחלטת של הטיסה הבין פלאנטרית.
השלישי היה אמור להקרא ''The Stone Pillow'' ולעסוק בראשית המרד בתאוקרטיה. סיפור זה אמור היה לגשר בין הקמת התאוקרטיה לבין המהפכה הדמוקרטית השניה, זו המתוארת בסיפור הראשון באוסף, ''If This Goes On-''.
סיכום
ההיסטוריה של העתיד כוללת שני סוגי סיפורים: ''גדולים'', בהם הגיבור ''מציל את העולם'' פחות או יותר (האיש שמכר את הירח, The Long Watch, If This Goes On) ו''קטנים'' הנותנים לנו מבט על חיי האיש הפשוט בעתיד: חללאי שעבר תאונה, זוג לונאים המתגעגעים הביתה ועוד. אך בכל הסיפורים אנו רואים כי ההמצאות הטכנולוגיות, הרעיונות המדעיים, ההשלכות החברתיות והפלפולים המשפטיים לא הפריעו להיינליין לתת לנו הצצות קטנות אל חיי היום יום של גיבוריו. אין פלא, אם כך, שסיפוריו הצליחו וכי תוך עשר שנים מתחילת דרכו כבר קיבל את התואר ''דיקן המדע בדיוני''.
למי שלא קרא היינליין מימיו אין התחלה טובה יותר מאשר סיפורי ההיסטוריה של העתיד (בייחוד האוסף ''הגבעות הירוקות של הארץ''). אלה הם סיפורים עקביים, מעניינים ורובם - טובים. יודעי היינליין, לעומתם, מוזמנים לחקור שנית את הטריטוריה העתידית הותיקה והמוכרת ביותר.
בכתיבת מאמר זה הסתייע המחבר רבות בספר ''רוברט א. היינליין - מדריך לקורא'' מאת ג'יימס גיפורד.
רוברט היינליין - האתר הישראלי
ההיסטוריה של העתיד - טבלה מעודכנת
מדריך לקורא (ולגולש) - על רוברט היינליין
אנלוג - מדע בדיוני ומדע עובדתי
לואיס סינקלייר
קולומבוס היה מטושטש - תרגום לעברית, מתוך פנטסיה 2000
גר בארץ נוכריה - ביקורת
עריצה היא הלבנה - ביקורת
עמוס גפן
אתר האגודה ההיינליינית
מיהו סופר המד''ב הקלאסי החביב עליך? (באמת מי?...)
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
אתם מרגישים את זה? (חדש)
אבישי יום שישי, 17/05/2002, שעה 13:58
אתם מרגישים? הנה, זה מגרד לי באף... אני לא יכול להתאפק... הנה זה בא --
א-ה-רוווווכ! (בלס יו)
ובכן. סקירה מצויינת, באמת. רק ניטפוק קטן - כתבת שאין פרטים לגבי המילים והמנגינה של ''הגבעות הירוקות''. אבל משום מה זכורים לי בבירור בתים שלמים מן השיר המופיעים איפשהו באיזור.
הכיצד?
|
|
|
|
|
תודה רבה. אבל ניטפוקך שגוי (חדש)
גל (ממחשבה של מייפל) יום שישי, 17/05/2002, שעה 21:20
בתשובה לאבישי
הגבעות הירוקות של הארץ הוא שיר שהיינליין כתב ומספר בתים שלו מופיעים בסיפור.
אבל, מה שאני כתבתי הוא שבסיפור ממנו היינליין שאב את ההשראה (למעשה כותרת השיר) - סיפורה של מור - שם אין שום פרטים על השיר.
כאמור במאמר, בסיפורה של מור מוזכר פשוט שהגיבור מהמהם את המנגינה של הגבעות הירוקות. זהו.
|
|
|
|
|
מעניין. החכמתי בנושא שחשבתי (חדש)
השועל בכרם יום שישי, 17/05/2002, שעה 14:01
שאני מכיר על בוריו.
אבל בעקבות הלינקים הגעתי למאמר הקודם, ושם ברשימת הספרים בעברית יש שתי טעויות צורמות:
1. אזרח הגלאקסיה יצא באודיסיאה ולא באופוס
2. בעברית, הספר נקרא ''מנהרה בשחקים'' ולא ''תעלה בשחקים''.
|
|
|
|
|
שמח שהצלחתי לעניינך. (חדש)
גל (ממחשבה של מייפל) יום שישי, 17/05/2002, שעה 21:27
בתשובה להשועל בכרם
לעניין שתי הטעויות -
גל אומרת לי לא לזרוק את האשמה על אחרים. אז אני לא. אבל אני לא אשם כי כשמאמרי פורסם אי אז, בכלל לא ידעתי שאזרח הגלקסיה עומד לצאת.
לעניין הטעות השניה - ידוע. אשמתי. אבל כבר שם תמצא הודעה או שתיים שמתקנות אותי.
|
|
|
|
|
ואם כבר ''טעויות''... (חדש)
שלמקו יום ראשון, 19/05/2002, שעה 1:18
בתשובה לגל (ממחשבה של מייפל)
Jet Man תורגם כסילונאי.
|
|
|
|
|
סקירה נחמדה (חדש)
קני יום שישי, 17/05/2002, שעה 15:44
שמחתי מאוד למצוא אותה, כי היינלין, והסיפורים הקצרים שלו במיוחד, מאז ומעולם היו אהובים עלי.
תיקון קצרצר שמו של הסיפור Ordeal in Space תורגם על ידי עמוס גפן כ''מבחן בחלל'' (הגבעות הירוקות של הארץ, מסדה, 1979).
|
|
|
|
|
כמו מלאך משמיים! (חדש)
נועה יום שישי, 17/05/2002, שעה 21:03
תשמע גל, באמת המון תודה!
אני מחפשת עכשיו חומר לעבודה על הינליין.
אז המון תודה וגם עשית לי סדר בסדר הקריאה, כך שזה בכל טוב.
ועכשיו לדבר אחרון חביב ומאוד חשוב,
ציינת ספר שנעזרת בו.
איפה ומתי אפשר להשיג אותו, וכמה זה יעלה לי?
|
|
|
|
|
ובכן, ברשימת הקישורים כאן (חדש)
גל (ממחשבה של מייפל) יום שישי, 17/05/2002, שעה 21:44
בתשובה לנועה
נמצא קישור למאמר שלי למדריך לקורא. שם תוכלי למצוא את כל הפרטים.
אבל כדי לחסוך לך מעט - למיטב ידיעתי ניתן להזמין אותו רק מההוצאה לאור בארה''ב. אני לא זוכר מה המחיר אבל זה בסדר גודל של 25$ לא כולל משלוח.
אם את לא רוצה לקנות - אוכל להשאיל לך אותו.
שלחי לי דואל כדי לתאם היכן ומתי.
נ.ב. שמח שעזרתי :-)
|
|
|
|
|
מעניין מאוד (חדש)
עידו שבת, 18/05/2002, שעה 2:53
חבל שאין קישור שבו ניתן למצוא את הטבלה המקורית (או שיש ופספסתי) אבל בכל מקרה מאמר מאיר ומהנה על אחד מסופרי המד''ב החשובים ביותר שאי פעם חיו.
|
|
|
|
|
את האמת, לא חיפשתי קישורים כאלו (חדש)
גל שבת, 18/05/2002, שעה 12:38
בתשובה לעידו
למיטב ידיעתי את הטבלה המקורית ביותר (זו שהיינליין שרבט) ניתן למצוא רק בארכיב היינליין בסנטה קרוז.
בכל אופן, הנה קישור למאמר על ההיסטוריה של העתיד (שרק הרגע מצאתי, אגב, ועדיין לא קראתי) ושם יש את הטבלה בגרסה האחרונה שלה (מתוך the past through tomorrow).
חיפוש ברשת עשוי להניב עוד.
|
|
|
|
|
היסטוריות של העתיד (חדש)
אלי שבת, 18/05/2002, שעה 9:35
סדרות שמנסות למפות ולתאר תקופות שונות בסכמה כללית של העתיד לבוא ( בניגוד לסדרות שעוסקות באותה התקופה גם אם במיקומים שונים) ,הן נדירות. אני יכול לחשוב על סדרת הרובוטים והמוסד של אסימוב , על הסדרה הטכנית של פול אנדרסון ,על החלל הידוע של לארי ניבן ,על סדרות של אורסולה לה גוין ,צ'ריה ,וג'מס בליש. וזהו .
אני יכול לחשוב רק על ג'מס בקסטר ובריאן סטבלפורד שעוסקים בכך.ובטלוויזיה בבילון 5.
כנראה שסופרים כיום שוב לא מרגישים את הביטחון העצמי שהיה להינלין ואנדרסון ושות' בנסיון למפות את פני העתיד.
|
|
|
|
|
נדירות? (חדש)
אסטרו-נעמי שבת, 18/05/2002, שעה 13:38
בתשובה לאלי
בהתחשב בעובדה שהזכרת תשע סדרות של שמונה סופרים מהמוכרים ביותר, אני לא רואה את הנדירות המדהימה של התופעה הזו.
|
|
|
|
|
נדירות? (חדש)
אלי שבת, 18/05/2002, שעה 13:58
בתשובה לאסטרו-נעמי
יש יותר מ-100 סופרי מד''ב ידועים. אינני חושב שתמצאי נוספים שכתבו היסטוריה של העתיד.
|
|
|
|
|
הבה נראה: (חדש)
NY מאושר שבת, 18/05/2002, שעה 15:03
בתשובה לאלי
שתי שניות הרהור העלו במוחי את קורדוויינר סמית' ופרנק הרברט.
עוד סופרים, אנשים?
|
|
|
|
|
אן מק'קפרי, באיזה שהוא מובן. (חדש)
אסטרו-נעמי שבת, 18/05/2002, שעה 16:49
בתשובה לNY מאושר
גם אם לא על כדור הארץ הקטן שלנו.
קוני ויליס - רק שני ספרים, אבל היסטוריה די מפורטת. את לארי ניבן הזכרנו כבר? וויז והיקמן עם ''מחזור שער המוות''.
סטאר טרק, כולל ספרים.
סטארגייט.
בעצם, כמעט כל סדרת טלוויזיה.
ון-ווגט, ב''ספינת התעתועים'' - ספר אחד שהוא כולו ''ההסטוריה של העתיד''.
עוד מישהו?
|
|
|
|
|
ספינת התעתועים הוא לא. (חדש)
אלי שבת, 18/05/2002, שעה 19:28
בתשובה לאסטרו-נעמי
סדרת היסטוריה של העתיד במובן של הינלין.
חולית של הרברט נכון זאת היסטוריה של העתיד . וסטאר טרק זאת היסטוריה של העתיד ,אבל מה פתאום סטאר גאט?
|
|
|
|
|
ווייז והיקמן? (חדש)
אבישי שבת, 18/05/2002, שעה 21:50
בתשובה לאסטרו-נעמי
עד כמה שזכור לי, ההסטוריה ב''מחזור שער המוות'' היא בערך ברמה של זו ב''רומח הדרקון'' (ברר) המקורי. אין סיפורים שונים בתקופות שונות לאורך ההסטוריה, אלא היא שם בתור ''מה שהיה לפני שהתחלנו לספר''. דווקא את ''רומח הדרקון'' (ברר) מיצו אחר כך ב-TSR עד כדי כתיבת כל ההסטוריה שלו, ע''י כותבים בינוניים עד גרועים. זה נמכר לא רע.
|
|
|
|
|
דוק סמית (חדש)
נמרוד יום שני, 20/05/2002, שעה 0:02
בתשובה לאסטרו-נעמי
רואים בדוק סמית כאב הרוחני של אותן Space Operas המנסות לתאר עולם דמיוני עשיר ומפורט באמצעות סיפור רחב יריעה ומתמשך.
היצירה הידועה ביותר שלו היא Lense Man אולם לא נראה לי כי היא תורגמה לעברית. מישהו יודע איפה אפשר להשיג אותה? (עד כמה שזכור לי מדובר בשישה חלקים)
|
|
|
|
|
נמרוד (חדש)
עידו יום שני, 20/05/2002, שעה 6:50
בתשובה לנמרוד
תעשה לעצמך טובה ותוותר כבר עכשיו. אני השגתי את שני החלקים הראשונים של הסדרה ותרשה לי לומר לך שזבל כזה רע לא קראתי כבר שנים. זה כתוב איום ונורא, עם עלילה מטומטמת ודמויות שטוחות כמו קרטון. ואם זה לא מספיק רע, אז זה גם גזעני, פאשיסטי, מיליטנטי ושוביניסטי להחריד. חבל לך על הזמן.
אבל אם אתה ממש ממש חייב לבזבז זמן וכסף על טינופת ברמה של כל עלון ביוב של ש''ס, אז חפש באמזון.
|
|
|
|
|
הבה נראה: (חדש)
טל כהן שבת, 18/05/2002, שעה 20:49
בתשובה לNY מאושר
מדליין ל'אנג'ל (לעברית תורגם רק ''קמט בזמן''). הספרים שלה הם על הגבול בין המד''ב לפנטזיה.
סטניסלב לם (ספרי איון טיכי מתחברים במידה כלשהי עם ספרי הרובוטים, כגון הקיבריאדה); אבל בניגוד לל'אנג'ל, היינלין וכו', אין כאן ''משנה מסודרת'' של העתיד.
|
|
|
|
|
ל'אנג'ל (חדש)
Kipod שבת, 18/05/2002, שעה 21:38
בתשובה לטל כהן
ה-''רוח בדלת'' תורגם אף הוא. ספר די סתמי, אם זכרוני משרת אותי נאמנה.
|
|
|
|
|
ל'אנג'ל (חדש)
טל כהן שבת, 18/05/2002, שעה 21:44
בתשובה לKipod
סתמי מאוד, למעשה. אף אחד מהספרים שקראתי (4 מתוך 12 (או יותר?)) לא *מתקרב* לאיכויות שהיו לראשון (''קמט''). השני והשלישי (''הרוח בדלת'' ו- ''A Swiftly Tilting Planet'' (''כוכב מתנועע בעוז''?) פשוט עצובים מבחינת איכותם, והרביעי (Many Waters, ''מים רבים'') ספר בינוני-עד-סביר-בקושי.
|
|
|
|
|
האמת היא (חדש)
Kipod שבת, 18/05/2002, שעה 22:55
בתשובה לטל כהן
שאיני זוכר איכויות מיוחדות בקמט בזמן. אולי קראתי אותו בגיל מאוחר יותר?
אולי תזכיר לי מה אהבת בו כל כך? אני מצאתי בו לא יותר מסתם עוד ספר ילדים.
|
|
|
|
|
פורנל (חדש)
Preacher יום שני, 20/05/2002, שעה 10:36
בתשובה לNY מאושר
אני לא יכול להמליץ על הסדרה במיוחד (או בכלל) אבל סדרת הקודומיניום שלו, ש''הקיסם בעינו של אלוהים'' מתרחש בעולם שלה.
הבעיה בכל הסדרות האלה היא שהן מתיישנות מהר: בגלל שהן מתחילות קרוב לתקופה שלנו הן פשוט הופכות ללא-רלוונטיות בגלל שהמציאות מתרחשת בצורה אחרת.
|
|
|
|
|
מתיישנות? (חדש)
Entil'zha יום שני, 20/05/2002, שעה 19:12
בתשובה לPreacher
אני דווקא לא מסכימה איתך בנוגע להתיישנות הסדרות. למשל, ספרי המוסד והרובוטים של אסימוב עדיין רלבנטיים ומהנים לקריאה ולדעתי ישארו כאלה גם בשנת 2500. אני רוצה להפנות אותך להקדמה של אורסולה לה גווין לספרה ''The Left Hand of Darkness'' שבה היא מתייחסת בדיוק לשאלה הזו. היא טוענת שם שאף אחת מהספרים שמתארים עתיד כלשהו במסגרת מד''ב אינו מתיימר לחזות את העתיד, אלא להפך: מטרת הספרים היא להגיד משהו על הכאן והעכשיו. לכן, אם הספרים מתמודדים עם בעיה שכבר אינה קיימת, רק אז הם יתיישנו. אבל ישנן בעיות מוסריות ואחרות שהטרידו את האנושות מאז ומעולם ולכן ספרים שעוסקים בהן רלבנטיים גם היום, אפילו אם הם נכתבו במאה ה18 או ביוון העתיקה.
|
|
|
|
|
מתיישנות? אכן (חדש)
Preacher יום שלישי, 21/05/2002, שעה 23:52
בתשובה לEntil'zha
העתיד הוא מטאפורה, עד שאת קובעת לו תאריך ברור וקו זמן וטכנולוגיות ספציפיות. זה עדיין רלוונטי, אבל זה גורם לדיסוננס קוגניטיבי, mind my french, כשהטכנולוגיה של רובוטים ביתיים מומצאת ב-1970, או מחשב תבוני ב-1999 או ברית המועצות ששולטת עם ארה''ב בחלל.
זו בעיה שתמיד היתה לי בספרי העתיד הקרוב של היינליין - נהיה קשה מאוד לסספנד אותם. דן סימונס פתר את זה בקלילות - הוא התחיל את ההיסטוריה העתידית המאוד מפותחת של היפריון מספיק רחוק מההווה. גם פרנק הרברט עשה את זה, והוסיף את הג'יהאד הבוטלריאני נגד מכונות חושבות כדי לא להסתבך בנבואות כושלות לגבי מחשבים (החלטה נכונה ביותר, במבט לאחור).
ולגבי אסימוב - בספר ''האלים עצמם'' שבדיוק יצא בארץ (מומלץ!) הוא הצליח לכתוב על העתיד בלי לפרט כמעט על דברים מחוץ לנושא העיקרי (והעל-זמני) של הספר, וזה הצליח לו - הספר נכתב ב-73 בערך ואין בו אפילו פרט אחד מיושן.
|
|
|
|
|
וזו הסיבה שהתאריכים בגרסאות (חדש)
גל יום רביעי, 22/05/2002, שעה 12:07
בתשובה לPreacher
מאוחרות יותר ויותר של הטבלה הוזו קדימה - כדי שהטבלה תשאר ''עתידנית''.
בסופו של דבר היינליין הפך את כל ההיסטוריה של העתיד לקו זמן חלופי ובספר האחרון, לשוט מעבר לשקיעה, הוא חזר לתאריכים המקוריים (הנחיתה הראשונה על הירח ב-66 או 7, לדוגמה).
|
|
|
|
|
האם כל סדרה היא ''היסטוריה''? (חדש)
עמנואל יום חמישי, 23/05/2002, שעה 8:17
בתשובה לגל
חברות וחברים, בואו נבחין: יש המון סדרות של סיפורי מד''ב, ועוד יותר מזה של פנטסיה. לאחר שהמחברים טרחו כל כך הרבה על יצירת רקע מפורט, הם נשארים בו ומוסיפים סיפורים. ''היסטוריה של העתיד'' היא רק תת-קבוצה במסגרת זו, שבה הסיפורים הראשונים בכרונולוגיה הסובייקטיבית שלה מתרחשים בהווה האובייקטיבי של כולנו, או ממש קרוב אליו ובהמשך ישיר שלו. אחדים אפילו חוזרים אחורה (דורסאי! של גורדון דיקסון, או שלוחת משפחות הווארד בהיסטוריה של היינליין). לכן, המרחב המוכר של לארי ניבן הוא היסטוריה של העתיד, אבל הדרקונים של אן מק'קפרי לא. בעצם, כל סדרה שסיפוריה (לפחות הראשונים) אינם מתרחשים בכדה''א אינה היסטוריה של העתיד, וזה פוסל את חולית, למשל.
עוד נקודה חשובה היא שהיסטוריה של העתיד מגוללת יריעה רחבה של רקע חברתי, פוליטי, תרבותי וכלכלי שמתוכו צומחים הסיפורים, ואינה מתמקדת בתחום מצומצם כלשהו. מסיבה זו, גם סיפורי מכונת הזמן של ויליס אינם היסטוריה של העתיד (אם כי יש בהם כמובן המון היסטוריה של העבר). ונקודה אחרונה: כדי להיקרא ''היסטוריה של העתיד'' ולא ''סיפור עתידני'', צריכים להיות בסדרה כמה וכמה סיפורים, לאורך רצף זמן (המתחיל כאמור בהווה שלנו); סיפור יחיד אינו ''היסטוריה''.
הסיכונים ברורים: אם אתם מתחילים מהיום ומספרים מה יקרה מחר, מי שיקרא אתכם מחר ישפוט אתכם, באופן טבעי, כנביאים - ולא כסופרים, אם כי זה מה שאתם.
לדעתי, שני גורמים חשובים גרמו להיעלמותן של היסטוריות של העתיד: הפסקת המירוץ לחלל, והופעת טכנולוגיות רדיקליות במחשבים, בביולוגיה, בתקשורת ועוד. המד''ב ממש לא היטיב לחזות את ההתפתחויות האלה. לדוגמה, היינליין עצמו תיאר בסדרה שלו אסטרונאוטים בונים תחנת חלל שחגורות הכלים שלהם כוללות סרגלי חישוב (שם הסיפור אינו זכור לי, אבל אני חושב שהוא נכלל בקובץ הגבעות הירוקות). בימים שהסיפורים התפרסמו בירחוני פאלפ, הסיכון לא היה כה גדול; אבל מאז שהם נכרכים בספרים שמוסיפים לקרוא אותם כעבור עשרות שנים, מי ירצה ששגיאותיו יונצחו? עדיף להרחיק בזמן ובמרחב, וכדאי גם לכלול בעבר הרחוק ג'יהאד בוטלריאני.
|
|
|
|
|
האם כל סדרה היא ''היסטוריה''? (חדש)
טל כהן יום ראשון, 26/05/2002, שעה 22:56
בתשובה לעמנואל
לגבי ההתיישנות המהירה - יש גם את הגישה שניבן ופורנל בחרו בה בחלק מספריהם (זכור לי שפורנל התייחס לעניין כשדיבר על ''הקיסם'') - המנעות מוחלטת מתיאור טכנולוגיה. הדמות ''מבקשת מידע מהמחשב'', אבל אין שום איזכור למראה המחשב או לאופן בקשת וקבלת המידע. התיאור יעבוד באותה המידה אם מדובר במחשב Palm של ימינו, כשהדמות כותבת על המסך בעט, או אם מדובר במחשב עם חיבור נוירוני ישיר למוח, והדמות צריכה רק לחשוב על שאלה כדי לדעת את התשובה.
|
|
|
|
|
האם כל סדרה היא ''היסטוריה''? (חדש)
Preacher יום שני, 27/05/2002, שעה 21:47
בתשובה לטל כהן
זה נשמע קצת מוזר היות שדווקא ב''קיסם'' יש תיאור מדויק ביותר של המחשבים האמורים, והם אכן דומים דמיון כמעט טוטאלי ל''פאלם'' - מחשב כיס עם מסך שניתן לכתוב עליו בעזרת עט.
מה שניבן ופורנל כן עשו זה שמו את ה''קיסרות הראשונה'' בין תקופת הקודומיניום (העתיד הקרוב עליו כתב פורנל - עתיד שכיום הוא כבר מציאות חלופית) ותקופת הסיפור. כל התפתחות בין ההווה לזמן הסיפור יכולה להיעלם בהתמוטטות הטכנולוגית שסיימה את תקופת הקיסרות הראשונה.
|
|
|
|
|
מישהו יכול לתת רישמה של הספרים (חדש)
THE OY יום שני, 27/05/2002, שעה 18:49
שתורגמו מההיסטריה של העתיד לפי הסדר הכרונולוגי שלהם
|
|
|
|
|
מה שתורגם לעברית זה הסיפור (חדש)
גל יום שני, 27/05/2002, שעה 19:34
בתשובה לTHE OY
''הדרכים חייבות לנוע'' (הופיע באוסף ''מבחר הסיפורת הבדיונית'', חלק א, בעריכת ר. סילברברג), האוסף ''הגבעות הירוקות'', בני מתושלח ודי זמן לאהבה.
קולומבוס היה מטושטש תורגם אף הוא, אבל כמוזכר במאמר, הוא אינו חלק רשמי מההיסטוריה של העתיד.
כמו כן, תורגמו גם 3 ספרי הרב-יקום (מספר החיה, החתול העובר דרך קירות, לשוט מעבר לשקיעה).
|
|
|
|
|
תודה (חדש)
THE OY יום שני, 27/05/2002, שעה 20:21
בתשובה לגל
|
|
|
|
|
וכאן יש את סדר הקריאה הרצוי. (חדש)
ארז לנדוור יום שני, 27/05/2002, שעה 22:22
בתשובה לTHE OY
|
|
|
|
|
גם ''עריצה היא הלבנה'' היא חלק (חדש)
Sabre Runner יום חמישי, 30/05/2002, שעה 18:56
בתשובה לגל
מאותה סדרה, לא? מתייחסים אל האירועים שקרו שם ב''החתול שעובר דרך קירות''.
|
|
|
|
|
סדרת הרב יקום כוללת בדיעבד בערך (חדש)
גל יום חמישי, 30/05/2002, שעה 21:49
בתשובה לSabre Runner
מחצית מספריו של היינליין (רובם מקושרים דרך הפרק האחרון של מספר החיה).
לרשימת מי היו כל הדמויות שבפרק האחרון הנ''ל, ראו כאן:
אבל מבחינת ספרים בהם יש התייחסות לרב יקום, כאלה יש רק שלושה - אותם שלושה שהזכרתי למעלה (אם כי ''איוב'' גם הוא עוסק במעבר בין עולמות. ככל הזכור לי היינליין לא קישר בין איוב לבין הרב יקום. אבל אני צריך לבדוק זאת).
|
|
|
|
|
וגם כאן אזכיר שרקוויאם תורגם (חדש)
גל שבת, 19/04/2003, שעה 18:01
ממש לאחרונה, ופורסם בגליון מספר 4 של חלומות באספמיה http://aspamia.co.il
ולרשימה כוללת של כל יצירותיו של היינליין, כולל תרגומים, סרטים ועוד - ראו כאן:
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
