 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
משחק הנסיכים
פרקים לדוגמה / גארת' ניקס
02/06/13
תגובות: 3
ציידת הלילה
פרקים לדוגמה / המערכת
04/05/12
תגובות: 2
דם כחול
פרקים לדוגמה / ורד טוכטרמן
23/09/11
תגובות: 1
ימי תל-אביב האחרונים
פרקים לדוגמה / לביא תדהר וניר יניב
24/09/10
תגובות: 0
מגן הלהט
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
19/12/08
תגובות: 0
בן אלמוות
פרקים לדוגמה / רוג'ר זילאזני
12/12/08
תגובות: 0
פנטסיה 2000 - דבר העורך
פרקים לדוגמה / המערכת
06/10/08
תגובות: 39
תחיית האגדות
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
17/09/08
תגובות: 1
חוק הקוסמים השני - אבן הדמעות
פרקים לדוגמה / טרי גודקינד
13/09/08
תגובות: 11
סימנטוב
פרקים לדוגמה / אסף אשרי
18/04/08
תגובות: 6
המים שבין העולמות
פרקים לדוגמה / הגר ינאי
06/04/08
תגובות: 6
דרקון הוד מלכותו
פרקים לדוגמה / נעמי נוביק
24/09/07
תגובות: 16
המגשר
פרקים לדוגמה / רביב מיוחס
14/09/07
תגובות: 74
התחדשות
פרקים לדוגמה / קרול ברג
05/05/07
תגובות: 3
בנות הדרקון
פרקים לדוגמה / מרית בן-ישראל
02/04/07
תגובות: 25
|
 |
פלישה לכדור הארץ
פרקים לדוגמה / רוברט א. היינליין
יום שני, 24/06/2002, שעה 17:13
'שליטי הבובות' של היינליין היה אחד מתרגומי המד''ב הראשונים לעברית. אנו מביאים כאן פרק ראשון מתוך מהדורה היסטורית נדירה זו
|
|
הספר הופיע כ'הפלישה לכדור הארץ', בתרגומו של עמוס גפן בהוצאת מצפן ב-1961.
פרק ראשון
האם היו בעלי אינטלקט? משל עצמם, כוונתי. אינני יודע ואיני יודע כיצד נוכל לגלות זאת אי פעם.
אם היו מחוסרי אינטלקט משל עצמם, הרי שמקווה אני שלא אהיה כאן שעה שנסתבך עם מישהו כמותם שהנו בעל אינטלקט. יודע אני מי יפסיד. אתה, אני, והגזע האנושי.
*
עבורי התחילה הפרשה מוקדם מדי בשנים עשר ליולי, 07' שעה שמכשיר הטלפון שלי החל מצווח בתדירות שאיימה לקלף את גולגלתי. סוג הטלפונים בו משתמש מדורי אינו סטנדרטי; האפרכסת נקברה על ידי ניתוח מתחת לעור שמאחורי אזני השמאלית – העצם שימשה כמוליך. ''בסדר,'' נהמתי. ''אני שומע. הפסק את הרעש הארור.''
''שעת חרום,'' אמר קול באזני. התייצב מיד.''
הסברתי לו בדיוק מה יכול הוא לעשות עם שעת החרום שלו.
''התייצב בפני הזקן,'' עמד הקול על שלו. ''מיד.''
זה היה שונה. ''מיד,'' אישרתי והתיישבתי בקפיצה. נכנסתי לחדר הרחצה, הזרקתי גרעין של ''ג'ירו'' לזרועי והנחתי לויברו לזעזעני שעה שהשתלט עלי הסם. יצאתי משם כאדם חדש, או לפחות כחיקוי טוב של כזה, ונטלתי את מעילי.
נכנסתי למשרדי המדור דרך תא רחצה שבתחנת מקארתור. לשוא תחפש את משרדינו במדריך הטלפונים. למעשה, אין הם קיימים כלל ועיקר. אשליה בלבד. נתיב אחר מוליך אליהם דרך חנות קטנה ונידחת ששלטה אומר בולים ומטבעות נדירות. לשוא תנסה לחדור דרך נתיב זה – הם ינסו למכור לך בול בפרוטה.
אל תנסה לחדור בכל דרך שהיא. אמרתי לך שאיננו קיימים, לא כן?
קיים דבר אחד שאין ראש המדינה יכול לדעת, והוא: כמה טוב הנו שרות הביון שלו. הוא מגלה זאת אך ורק במקרה של כשלון. זהו טיבו של מדורנו. ארגון האומות המאוחדות לא שמע על אודותינו מעולם, וכמוהו גם שרות הביון המרכזי – סבורני. כל מה שאני יודע על כך הנו האימון שקיבלתי והתפקידים שהטיל עלי הזקן. תפקידים מעניינים כל זמן שלא אכפת לך היכן תישן, מה תאכל או כמה זמן תחיה. אילו היתה לי טיפה של שכל, הייתי מתפטר ומשיג לעצמי משרה הגונה.
אלא שבמקרה זה שוב לא הייתי עובד בשביל הזקן, וזה היה שונה.
לא שהנו מעביד נוח. הוא מסוגל בהחלט לומר, ''בחורים, חייבים אנו לזבל עץ אלון זה. עכשיו קיפצו נא לתוך אותו חור שבגזעו ואני אקבור אתכם.''
ואנו היינו עושים זאת. עד האחרון.
והזקן היה קובר אותנו חיים, אילו סבר שאילן זה שהנו מזבל הנו אילן החרות.
הוא קם על רגליו וצלע לעברי שעה שנכנסתי, כשעל פניו נסוך חיוך זדוני. גולגלתו הגדולה והקרחת ואפו הרומאי האיתן גרמו לו שיראה כתערובתו של שטן ומוקיון. ''ברוך בואך, סאם,'' אמר. ''מצטער שהוצאתי אותך מהמיטה.''
אני יודע בדיוק כמה לעזאזל הצטער. ''הייתי בחופשה,'' השיבותי קצרות.
''אה, ועדיין הנך בחופשה. אנו יוצאים לטיול.''
לא בטחתי ב''טיוליו'' כך שנמנעתי מלבלוע את הפתיון. ''ובכן שמי 'סאם','' השיבותי. ''ומהו שם משפחתי?''
''קאבאנוף. ואני הוא דודך צ'ארלי – צ'רלס מ. קאבאנוף, בדימוס. הכר את אחותך מרי.''
אמנם שמתי ליבי שאדם נוסף היה מצוי בחדר, אלא שבנוכחותו של הזקן נוטל הוא את כל תשומת הלב כל זמן שהנו חפץ בכך. עתה הצצתי ב''אחותי'' וחזרתי והצצתי בה. היא היתה שוה זאת.
יכולתי להבין מדוע החליט לזווג אותנו כאח ואחות, לקראת התפקיד המשותף. כך יוכל לחסוך לעצמו צרות. סוכן מאומן אינו מסוגל לחרוג ממסגרת תפקידו המדומה כשם ששחקן מקצועי אינו מסוגל לסרס בכוונה תחילה את שורותיו. לפיכך חייב אני לנהוג בה כבאחותי – תחבולה מהשפלות ביותר שראיתי בחיי.
גוף מוארך ודק, אך נעים למראה. רגליים נאות, כתפיים רחבות לגבי אשה, שער אדום, גלי ומתלקח. פניה היו נאים יותר משהיו יפים; והיא סקרה אותי כמו הייתי צלע של בן בקר.
רציתי לקפוץ כתיש צעיר. הזקן הבחין בכך, כנראה, ואמר בעדינות, ''טוט, טוט, סאמי. אחותך נותנת בך אמון ואתה מחבב אותה מאד, אלא שבצורה בריאה, נקיה, אבירית עד לתיעוב, כנער אמריקאי מהוגן.''
''עד כדי כך?'' שאלתי, כשעדיין מתבונן אני ב''אחותי''.
''גרוע מזה.''
''אוה, כאלה הם החיים. ובכן, אחות, שמח אני להכירך.''
''היא שלחה את ידה. היתה זו יד יציבה ואיתנה כשלי. ''הי, אחא.'' קולה היה קונטראלטו עמוק, ובדיוק לזה נזקקתי. לעזאזל הזקן!
''יכול אני להוסיף,'' המשיך הזקן, ''שאתה כה מסור לאחותך עד שמוכן אתה למות בשמחה כדי להגן עליה. אינני מחבב לומר לך זאת, סאמי, אבל ערכה של אחותך רב יותר לארגון, לפחות כרגע, מאשר ערכך.''
''תפסתי,'' אישרתי. ''תודה על הדרוג המנומס.''
''באמת, סאמי –''
''היא אחותי החביבה ביותר; אני אגן עליה בפני כלבים וגברים זרים. בסדר, מתי אנו זזים?''
''מוטב שתעבור במחלקה הקוסמטית; הם מכינים פרצוף חדש בשבילך.''
''הייתי מעדיף ראש חדש לחלוטין. להתראות. שלום, אחות.''
הם לא הרחיקו לכת עד כדי כך, אלא חזרו והתאימו את הטלפון האישי שלי מאחורי גולגלתי ואחרי כן הדביקו עליו את השיער. הם צבעו את שערי לאותו גוון כזה של אחותי החדשה, הבהירו את עורי וטיפלו בעצמות לחיי ובלסתי. המראה הוכיחה לי שהנני אדום-שיער לא פחות מאחותי. הצצתי בשערי וניסיתי להזכר מה היה גונו הטבעי, אי שם בעבר. אחרי כן תמהתי אם אחותי היתה באמת כפי שנראתה. קיויתי שכן.
נטלתי את התיק שמישהו תחב בידי. הזקן, ללא ספק, ביקר אף הוא במחלקה הקוסמטית; גולגלתו כוסתה בתלתלים סבוכים בגוון שבין הארגמן והשיבה. הם עשו משהו לפרצופו – אינני יכול לומר בדיוק מה – אלא שברור היה ששלשתנו קרובי משפחה וששייכים אנו לאותו תת-גזע מוזר – אדומי השיער.
''בוא, סאמי,'' אמר. ''אסביר לך את המצב במכונית.'' המראנו בנתיב שלא הכרתי ונחתנו ברחבת הנחיתה הצפונית, גבוה מעל לברוקלין החדשה, על פני מנהטן.
אני נהגתי שעה שהזקן דיבר. ברגע שיצאנו מתחום העיר הורה לי לכוון את המכונה אוטומאית לדס מוינס, איובה. אחרי כן הצטרפתי אל מרי ו''דוד צ'רלי'' מאחור. הוא מסר לנו את קורות חיינו עד כה. ''ובכן, הנה אנו,'' סיים, ''משפחה עליזה – תיירים. ואם ניתקל במקרה בדברים מוזרים, הרי שכך ננהג, רעשנים וחסרי אחריות כתיירים.''
''ומהי הבעיה?'' שאלתי. ''או שמא הולכים אנו הפעם אחרי חטמנו?''
''ממממ – אפשרי.''
''בסדר. אלא שאוהב אני לדעת מדוע בדיוק אני נהרג. אה, מרי?''
מרי לא השיבה. היתה לה אותה תכונה, נדירה בין הנשים, שלא לפטפט שעה שלא היה לה מה לומר. הזקן סקר אותי במבטו; לבסוף אמר, ''סאם, שמעת על 'הצלחות המעופפות'.''
''הה?''
''למדת היסטוריה, לא כן?''
''אתה מתכוון לאלו? שגעון הצלחות המעופפות, זמן רב לפני תקופת התוהו-ובוהו? חשבתי שהתכוונת למשהו מוחשי, מהזמן האחרון; אלו היו הזיות המוניות.''
''האמנם?''
''לא הקדשתי זמן רב לסטטיסטיקה של פסיכולוגיה בלתי נורמלית, אלא שנדמה לי שאני זוכר משוואה מסויימת. כל אותה תקופה היתה פסיכופטית לחלוטין; מחצית בני האדם נכלאו בבתי משוגעים.''
''ותקופתנו שלנו הנה נורמלית, אה?''
''אוה, לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך.'' חיטטתי במוחי ומצאתי את התשובה שביקשתי. ''עכשיו זוכר אני את המשוואה – האינטגרל המעריך של דיגביי ממעלה שניה או גבוהה יותר. לפיו הרי שאפשר היה לומר ב-93.7 אחוזים של בטחון שאגדת הצלחות המעופפות, אחרי סילוק התופעות שנמצא להן הסבר, לא היתה אלא הזיה. אני זוכר זאת משום שזה היה המקרה הראשון מסוגו שבו לוקטו העובדות והוערכו באופן שיטתי. מבצע ממשלתי, אלוהים יודע מדוע.''
הזקן נראה נרגן. ''הכן את עצמך, סאמי. אנו עומדים לבדוק צלחת מעופפת היום. אולי ננסר אפילו חתיכה למזכרת, כתיירים אמיתיים.''
פלישה לכדור הארץ (The Puppet Masters)
רוברט א. היינליין (Robert A. Heinlein)
עברית: עמוס גפן
הוצאת מצפן, 1961
רוברט היינליין - רשימת קריאה וצפיה
ההיסטוריה של העתיד של היינליין
רוברט היינליין - מדריך לקורא ולגולש
עמוס גפן
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
המערכת מודה
NY מאושר יום שני, 24/06/2002, שעה 17:14
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
נפלא! נהדר!
גל יום שני, 24/06/2002, שעה 17:43
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ערך לספרים
Flash יום שני, 24/06/2002, שעה 18:33
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אה, נהדר
אבישי יום שני, 24/06/2002, שעה 20:31
(8 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
נובמת
יו יום שני, 24/06/2002, שעה 21:33
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
''השליטים''
יעל יום שלישי, 25/06/2002, שעה 14:11
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
