עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
קסם העולם האחר
ספרים / אהוד מימון
29/12/12
תגובות: 0
|
 |
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
יום ראשון, 04/08/2013, שעה 20:39
ביקורת על הגיליון הראשון של הרפתקאת ספינת החלל!
|
|
במאמר של דייוויד ברנט שדן באפשרות הופעתו של ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני, הוא מציין את הפרויקט ''הרפתקאת ספינת החלל!'' כאחד הסמנים של גל זה. הפרויקט הוא כתב עת חדש, היוצא לאור בפורמט של ספר (מה שמכונה בלשון התחום Trade Paperback, הפורמט המקובל בארץ לספרי כריכה רכה) הכולל ראיונות, מאמרים וסיפורים. הגיליון הראשון, והיחיד בינתיים, של כתב העת הזה יצא לאור לפני חודשים אחדים, באפריל 2013.
כל גיליון אמור להיות מוקדש לנושא, ונושאו של הגיליון הראשון, שנקרא ''בואו נלך לדיסקוטק המדע הבדיוני'', הוא הקשר בין מוזיקה, תרבות-נגד ומדע בדיוני. סימן הקריאה בסוף שמו של הפרויקט הזה, ''הרפתקאת ספינת החלל!'', הוא כנראה המפתח להבנתו. הוא מקפל בתוכו את ההתלהבות והמרץ שמאחוריו, המסבירים כנראה את חוסר ההבחנה שבה נבחרו הראיונות, המאמרים והסיפורים שכלולים בגיליון הראשון, ואשר בסופו של דבר אינם יוצרים יצירה אחידה או לכידה.
רוב הגיליון (117 מתוך 205 עמודים) מוקדש לכעשרים ראיונות ומאמרים שאמורים להתייחס לאותו קשר בין מדע בדיוני, תרבות-נגד ומוזיקה. בהקדמה מסביר העורך ג'ונתן רייט שהם מסודרים פחות או יותר בסדר כרונולוגי כדי להראות את ההתפתחות של הקשר הזה. ואכן מבחינת ציר הזמן הם נעים ממאמר המתאר את פועלה של דיליה דרבישייר, שהייתה אחראית לאפקטים של מנגינת הפתיחה של ''דוקטור הו'' בשנות ה-60 ואשר הייתה חלוצה בתחום המוזיקה האלקטרונית, ועד למאמר הסוקר את שווקי קובצי ה-MP3 במאוריטניה היום, אבל קשה לומר שהם מראים התפתחות כלשהי. הם מאירים נקודות אחדות בזמנים שונים, אבל לא באמת מצליחים להתחבר יחד לאמירה כוללנית. הבעיה היא שהם פשוט מגוונים מדי.
הם מגוונים נושאית, וכך למשל הכתבה המתארת את הקשר בין קווין ג'יי אנדרסון ולהקת ראש ממוקדת מדי, ותהיה רלוונטית בעיקר לחובבים של הסופר והלהקה, בעוד שהמאמר על השפעתו של בלארד על הפוסט-פּאנק מציע מבט הרבה יותר כללי על התפתחות ז'אנר במוזיקה ועל הקשר בין מדע בדיוני ומוזיקה. הם מגוונים באופן הכתיבה, ומכסים הכול מהכתיבה העיונית הפוסט-מודרנית (והקופצנית עד כדי בלבול) של מארק סינקר במאמר שלו על Boney M ועד לכתיבה האישית מאוד (והמרתקת) של נ''ק ג'מיסין על ג'נל מוניי ומקומם של לא לבנים בעתיד שמתאר המדע הבדיוני. אי-אפשר לכן לומר משהו כולל על הרלוונטיות או האיכות של חלק זה, רק שהוא נראה לא מגובש.
פריט בחלק זה שאני רוצה לייחד לו כמה מילים הוא הריאיון עם מייקל מורקוק, שהוא בעיניי הבעייתי ביותר בחלק זה. רייט, העורך של כתב העת שגם ראיין מורקוק, פותח באמירה שבאחד מיקומי הרב-יקום מורקוק ''היה יכול להיות כוכב רוק'', ומנסה לומר שגם בעולם זה המצב לא היה רחוק מכך. מה שהוא מביא כתמיכה לדבריו הוא את העובדה שמורקוק הוחתם אי-אז על ידי חברת תקליטים והוציא אלבום אחד שלא עורר גלים, ותיאור של מורקוק הצעיר שהסתובב עם כוכבי רוק בלונדון המרדנית של שנות ה-60. אלה לא ממש נימוקים משכנעים. הריאיון נראה קצת כמו ניסיון ''לעשות כבוד'' לאחד הסופרים המכובדים בתחום ולקשור אותו לכל מיני שמות בעולם הרוק (בצדק לעתים, אך לא תמיד), ולקוות שהשפה המתלהבת תחפה על המחסור בעובדות.
גם החלק השני של הגיליון, המוקדש לשישה סיפורים, סובל מחוסר אחידות זה. הם שונים באיכותם, בסגנונם ואפילו בקרבה שלהם לז'אנר ולנושא הגיליון – מוזיקה, תרבות-נגד ומדע בדיוני. ''שיכוני נתיב הבריחה'' של טים מוהאן הוא הסיפור הטוב ביותר בגיליון, והרלוונטי ביותר. זהו סיפורה של מוזיקאית מחתרתית המנסה לעורר תשומת לב לנושאים זנוחים בעולם עתידי אורבני וקודר. לעומתו Starmen של ליז וויליאמס הוא מחווה לדיוויד בואי ול''זיגי סטארדאסט'', ובקלות היה אפשר לפטור אותו כלא ז'אנרי כלל.
''בלוז לאחאב'' של ניר יניב, סיפור מצוין שהתפרסם בעברית בקובץ ''כתוֹב כשד משחת'', הוא הסיפור הכי ''מוזיקלי'' בגיליון, מכיוון שמסופר מפיו של מוזיקאי ומשוקע עמוק במוזיקה, ככל הנראה בזכות הרקע של יניב במוזיקה. ''בין התווים'' של לביא תדהר ו''מוזיקאים'' של מרטין מילר (שניהם סיפורים טובים) מרוחקים יותר ומשקיפים על המוזיקאים מבחוץ. ולבסוף ההתייחסות של ''דלת אחת נסגרת ואז דלת אחרת נסגרת'' של סטנלי דונווד למוזיקה קלושה למדי ומרומזת עד שכמעט אינה קיימת (ולדעתי הוא החלש שבסיפורים כאן). כשהם זה ליד זה, התוצאה היא שוב לא אחידה.
האכזבה שלי מהגיליון הראשון של ''הרפתקאת ספינת החלל!'' לא נובעת מכך שהיו בו דברים שלא אהבתי, אף גיליון של כתב עת לעולם לא יקלע לטעמם של כל הקוראים. יתר על כן, היו בו סיפורים ומאמרים שמאוד נהניתי מהם ומי שמתעניין בקשר המשולש בין מוזיקה, תרבות-נגד ומדע בדיוני ימצא בו דברים מעניינים. הבעיה היא שהוא לא עומד במטרות שהוא עצמו הציב בכך שאינו מצליח ליצור מסך החלקים שלו תמונה גדולה יותר. אולי הגיליון הבא, שאמור להיות מוקדש לשנות ה-70 וייתכן שההיקף שלו צר יותר, יהיה מוצלח יותר במובן זה. אני רק מקווה שרייט לא יתעקש לקרוא לו Denimpunk כפי שהוא הצהיר.
אם לחזור לקראת סיום למאמר של ברנט שבו פתחתי – האם יש לפרויקט, לפחות לגיליון האחד שהתפרסם כרגע, רלוונטיות כמבשרו של ''גל חדש'' חדש כפי שברנט טוען? אני לא ראיתי את זה כך. מה שבבירור אין בו היא הצהרה פרוגרמטית, מצע כלשהו או הצהרת כוונות גלויה או משתמעת. ל''גל החדש'' היו מדיניות העריכה של מורקוק ו''חזיונות מסוכנים'' של אליסון; לסייברפאנק היו ''אמת זולה'' והאסופה ''משקפי שמש כסופים'' על ההקדמה שלה; ל''מדע בדיוני היום-יומי'' היה המניפסט של ג'ף ריימן. הצהרה כזו לא קיימת כאן. יתר על כן, הגיוון הגדול של המדע הבדיוני כיום הוא כזה שקשה להבחין מה מאחד את המאמרים והסיפורים כאן ובמה הם נבדלים מעל ה''עדר''. אולי האשם בי ואני לא מכיר מספיק את הרקע כדי לזהות את הייחוד, אולי העריכה האקלקטית מדי מכשילה את המסר, ואולי ברנט עלה על ניצניה של תופעה שתתברר יותר מאוחר כממשית ואני עדיין לא מסוגל לראות אותה.
Adventure Rocketship! No. 1: Let's All Go to the Science Fiction Disco
Ed. Jonathan Wright
Adventure Rocketship!, 2013
205 p.
דייוויד ברנט / האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מדע בדיוני היום-יומי - מאמר של אביגיל נוסבאום
|
 |
|
