 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
מטריצה לעם
סרטים / רני גרף
שבת, 24/05/2003, שעה 12:02
מהי כפית? מהי דלת? מהי המציאות? מהו המטריקס? מהו סרט? מהו סרט טוב? את התשובות לא תמצאו ב'מטריקס Reloaded'
|
|
לא שזה יפריע למישהו מכם לבחור לגשת לבית הקולנוע הקרוב ולבחור לקנות כרטיס לסרט שיספר לכם שהכפית לא נמצאת פה ושדברים מסוימים לעולם לא משתנים אבל דברים אחרים דווקא כן. וגם ש: בחירה היא לא ממש בחירה כי כבר ביצעת את הבחירה, אבל עכשיו צריך להבין אותה, רק שניאו, וגם הצופים, לא ממש מבינים במה לכל הרוחות מדובר, לא פלא בהתחשב בעובדה ששורות הדיאלוגים שהושמו בפי הדמויות בסרט נשמעות כמו כתב חידה של חמיצר. מצד שני, כבר הרבה זמן לא היה סרט בו כל כך הרבה שחקנים אנושיים גילמו כל כך הרבה תוכנות, אז מי יודע – אולי זה בעצם אמין ואנחנו לא מבינים כלום.
נתחיל מההתחלה. סליחה: ריסטארט. סליחה: אתחול.
הבלגן התחיל ב 1999, כשהאנושות גילתה שהמטריקס כולו מצוי מסביבנו ומסמא את עינינו מלראות את המציאות כפי שהיא באמת: בני האדם אינם יותר מאשר סוללות דורסל המגודלות בתרמילים כדי לספק אנרגיה למכונות שהם עצמם המציאו. בהמשך גילינו גם ש: כפית אינה באמת כפית, יש לשחרר את המוח, לקליעים יש זמן משלהם. כל התובנות המעמיקות הללו הסתדרו נהדר יחד עם מראה קולי לאללה, ומשקפי שמש ומעילי עור מעולם לא נראו טוב יותר. קיאנו ריבס וקארי אן מוס הקפידו שלא לחייך, ובעצם לא להפעיל את שרירי הפנים כלל, והתוצאה – צירוף של כפיות ומציאות עם תסריט קולי מהודק שהצדיק את כל קטעי הפעולה המגניבים שהיו בו (והיו הרבה) מלווה בפסקול אנרגטי ומסיבות רייב (כן, גם בסרט הראשון היתה כזו – כבר בהתחלה, למי שלא זוכר) שזורים באפקטים מיוחדים שנראו, אז, לראשונה על הבד. הסרט, שהצלחתו נבנתה מפה לאוזן, לא היה המצליח ביותר באותה שנה, אבל בהחלט המגניב ביותר. כזה שדיבר אל חובבי האקשן והפילוסופיה בעת ובעונה אחת. הדיוידי כבר הפך ללהיט היסטרי, ונחשב עד היום לנמכר ביותר בהסטוריה המאד הקצרה של הפורמט. הדרך ליצירת מיתולוגיה יח''צנית היתה קצרצרה, וסרט המשך, או שניים, או אחד עשר (אם נחשיב את תשעת סרטוני האנימטריקס) ו/או משחקי מחשב היו רק עניין של זמן. הרבה זמן. ארבע שנים תמימות משולות לנצח במציאות רעבת הסיפוקים שאנו חולמים אותה, מציאות שהצמיחה מיליוני מעריצים, ספרי הגות, ואפילו הגנות משפטיות ביזאריות. כל אלה לבדם מוכיחים ללא הרף שהמציאות לא באמת קיימת, ואילו זו האמיתית קיימת רק במוחם הקודח של אנדי ולארי וושאווסקי. אם לא הבנתם את המשפט האחרון, לא נורא. המשפטים הנאמרים ב'מטריקס Reloaded' בכל דקה (מתוך 138) חידתיים וחסרי פשר הרבה יותר. רש''י היה חוגג.
לא פלא שעם רמת ציפיות שכזו סרט ההמשך הראשון בין השניים (את השני יזכו עיננו לשזוף בנובמבר) הפך לסרט עם הפתיחה השניה בגודלה בהיסטוריה. ספק אם השלישי יגיע לדרגה הזו.
ההמשך שומר על הרבה מאד מרכיבים מהסרט הראשון: הקוליות מגיעה למחוזות חדשים, משקפי השמש ובגדי העור מעולם לא נראו טוב יותר. סצינות הפעולה והקרבות – כמו גם האפקטים – מרשימים במידה שלא תיאמן. לכוריאוגרף של הסרט, יואן וו-פינג, מגיע אוסקר על מה שהוא עשה כאן – אלו לא סצינות קרב אלא ריקודי בלט מסובכים ומרשימים שמשכיחים את העובדה שהם משובצים בתסריט מבולשט היטב. טכניקת זמן הקליע המהוללת מתפתחת גם היא, וגם אם אין בה את הראשוניות של הסרט הפותח, הרי שהיא עדיין מנוצלת בצורה מקסימלית. רק מה: אם בסרט הראשון הפעלתם את כל שרירי הגוף, כולל זה החשוב ביותר (פראפרזה על אחד המשפטים היותר ברורים שבסרט- אך אך, אייג'נט סמית), הפעם אתם יכולים להשאיר אותו בחוץ. הפילוסופיה בגרוש שגרמה לסרט הראשון להיות כל כך מהודק, כל כך טוב, כל כך מושלם – הפכה לקישקושים ניו-אייג'ים חסרי פשר (מי יודע, אולי יוציאו גם את מילון המטריקס, כדי שנוכל להשלים עוד כמה פרטים בעלילה).
כמה מילים על חצי-העלילה שאולי קיימת בסרט:
שדר ששלחה ספינת המורדים ''אוסיריס'' (נא להשלים פרטי עלילה לא הכרחיים בסרטון האנימטריקס 'הטיסה האחרונה של אוסיריס') מגלה כי המכונות החליטו להשמיד את ציון, העיר החופשית האחרונה – זו שבסרט הקודם רק דיברו עליה בעיניים מצועפות (באותו זמן עתיק בו תסריטאים כתבו בשיטה הישנה: זו שמעודדת כתיבת משפטי דיאלוג ברורים הגורמים לדמויות להשמע כמו בני אדם ולא כמו תוכנות... אוּפס!). הנבוכדנצר (ספינתו של מורפיאוס – לקצרי הזיכרון שביניכם) מחליטה מייד להפר פקודות של המפקד העליון (גם כי זה חשוב וגם כי החברה שלו היתה פעם של מורפיאוס ויש דברים שלעולם לא משתנים אבל יש כמה דברים שכן) ולשמור על קשר עם האוראקל. זו מצידה נפגשת שוב עם ניאו ומשפריצה עליו ברצינות שייקספירית תשפוכת מילים חסרת פשר שמסתכמת בהסבר מלומד על יונים, חייזרים, רוחות רפאים וערפדים, וגם על בחירות שיש להבין אותן ועל כך שאולי שום דבר ממה שהיא אומרת אינו בעצם נכון. ניאו מחליט לשבת. הנבוכדנצר גם מגיעה לציון (כבר בתחילת הסרט), עיר שמצטיינת במסיבות רייב מגניבות ביותר (כן, השמועה נכונה: יש בסרט ריקודים. הצילו!), שם פוגש ניאו איזשהו נער שהוא הציל (ואולי לא, התסריט לא ממש סגור על זה) באיזשהו סרטון אנימטריקס נוסף. חוץ מזה אנו למדים שעושה המפתחות נחטף ושניאו צריך לפגוש את המקור (נכון שהכל נורא ברור?). בדרך צריך לפגוש כמה אנשים, לפוצץ כמה דברים ולהלחם בכמה, ועוד כמה, ועוד כמה ועוד קצת אייג'נט סמיתים. להוגו וויווינג, המתחבב והולך, יש בסרט הרבה יותר דקות מסך מאורך הסרט עצמו, אבל זהו המטריקס, וכאמור – זו לא ממש כפית.
כבר הבנתם שעלילת הסרט היא בעצם ממבו ג'מבו של קישקושי ניו-אייג' לא ברורים. אפילו הדמויו... סליחה: התוכנות בסרט מתנצלות על כך בחצי פה: המשפט ''אולי לא ממש תבין את מה שאני אומר/ת'' נשמע בסרט, בוריאציות שונות, מספר חשוד מאד של פעמים.
אבל בתוך כל התערובת המבולגנת הזו מסתתרות להן כמה סצינות מבריקות. סצינת הקרב של של ניאו בהמוני אייג'נט סמיתים המגיחים מכל פינה היא הברקה הומוריסטית של ממש, מלווה בכוריאוגרפיית מחול/קרב מופתית. סצינת מרדף המכוניות (שימו לב ל-Product Placement של קאדילק) המתמשכת על פני עשרים וכמה דקות תמימות היא תענוג של ממש (אולי מפני שהשחקנים גם לא נדרשים לדבר בה יותר מדי – ענין מועיל ביותר בסרט הזה). והמבריקה מכולן: המפגש עם מרובינג'יאן ופרספוני. האחד מדבר במבטא צרפתי על בחירה חופשית, והשניה מעניקה לו (וגם לניאו וטריניטי) שיעור יסוד בבחירה חופשית שלא ישכח לעולם. אנו מקבלים גם שיעור מאלף על הקשר בין אפיית עוגות לסקס, ושגברים הם חרא של אנשים, גם אם הם תוכנות. וחוץ מזה תמצאו פה את צמד התאומים הזהים המגניב ביותר שנראה על המסך בשנים האחרונות, וכל סצינה איתם (ויש מעט מדי) היא תענוג צרוף.
אם בעקבות כל זה חושב מישהו שאפשר לוותר על הסרט הרי שהוא עושה זאת על אחריותו שלו. הסרט מהנה באופן בלתי רגיל, השעתיים ועשרים שלו חולפות ביעף, ואם תקפידו לרכוש כרטיסים לאולם המצטיין במערכת הסאונד שלו כמו גם במסך גדול במיוחד, ההנאה מובטחת. (כותב שורות אלו צפה בסרט באולם 1 של קומפלקס סינמה סיטי, שם הסאונד הרעיד בניינים והמסך היה ענק כיאות).
לאחר הסרט מובטחת לכם שיחת ניטפוקים ארוכה כאורך הגלות שתסתיים רק בנובמבר, כשיעלה חלקה השלישי והאחרון של טרילוגיית הבולשיט שיצרה תת-תרבות חדשה. או כך, לפחות, אוהבים לחשוב אנשי יחסי הציבור של הסרט, כי כאמור: כפית שתתכופף בסרט הראשון פעם אחת, תתכופף עוד המון פעמים בסרט השני והשלישי.
מטריקס Reloaded
(ארה''ב – אוסטרליה, 2003, צבע, 138 דקות)
במאים: אנדי ולארי ושאווסקי
עם: קיאנו ריבס, לורנס פישבורן, קארי אן מוס, הוגו וויווינג, גלוריה פוסטר, מוניקה בלוצ'י, אנתוני זרבה, גאדה פינקט-סמית', למברט ווילסון, אדריאן ריימנט, ניל ריימנט
מהו המטריקס?
מטריקס Reloaded
הגנות משפטיות ביזאריות מבוססות מטריקס
הטיסה האחרונה של אוסיריס (וקצת ס. קינג לקינוח)
מועדון מטריקס גורלי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
על העיוורון
ירון שבת, 24/05/2003, שעה 13:04
(28 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
נכון מאוד.
ארז לנדוור יום ראשון, 25/05/2003, שעה 14:14
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ממש אהבתי!
MicRawMan יום רביעי, 02/07/2003, שעה 0:18
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אהבתי!
מה אכפת לכם?! יום ראשון, 20/07/2003, שעה 17:55
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
