ענבל שגיב נקדימון תרגמה כמאתיים ספרים, ביניהם ספרי מדע בדיוני ופנטסיה רבים, היא מרצה על תרגום ספרותי ועל ההיסטוריה של הלבוש.

את עבודת התזה "מדע בדיוני בישראל" ופוסטים על תרגום אפשר לקרוא באתר http://www.metargemet.com/

על ההיסטוריה של האופנה ושאר היבטים של מסע בזמן אפשר לקרוא באתר http://www.inbalhistory.com/

להאזנה לפרק

נושאים שהזכרנו

תמונות מהממות שקשורות לפרק!

תמלול הפרק

קרן: שלום, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לעתיד מתמשך. אני קרן לנדסמן, איתי אהוד מימון, והיום אנחנו מארחים את המתרגמת, המומחית להיסטוריה של הביגוד והביגוד של ההיסטוריה, ובן אדם מגניב באופן כללי, ענבל שגיב נקדימון. ענבל, ספרי לנו קצת על עצמך, בבקשה.

ענבל: שלום לכם, ולמאזינים ולמאזינות. אז אני, כפי שהצגת אותי, מתרגמת ומרצה. אני מתרגמת מאז שנת '93 ספרי פרוזה ועיון. תרגמתי כבר יותר ממאתיים ספרים, שיש בין מקום מכובד ואהוב לספרי מדע בדיוני ופנטזיה. ובשנים האחרונות פיתחתי עניין בתחום חדש, שהוא ההיסטוריה של האופנה. ולכן אני קוראת, מעיינת, כותבת ומרצה על היסטוריה של האופנה, ונהנית גם מזה, וגם לשלב את התחום הזה בקהילה שלנו, של המדע הבידיוני והפנטזיה, שנפגשת בכנסים שלנו. ולשמחתי יש מתעניינים בהרצאות גם האלה, וגם אני מנסה לעשות כל מיני שילובים וזה נורא נחמד. 

אהוד: אז אני רוצה להתחיל עם השאלה הקבועה שלנו, שאנחנו שואלים את כל מי שמתארחים את זה, וזה השאלה איך את הגעת לקהילת המדע הבדיוני והפנטזיה? איך ומתי? 

ענבל: אוקיי. אז אני חושבת שקרן תשמח לשמוע שכמו שלא הפכתי להיות פמיניסטית, אלא הייתי כזו מאז שנולדתי, אני חושבת, או לפחות מרגע שעמדתי על דעתי, נדמה לי שגם חובבת מדע בדיוני ופנטזיה הייתי מרגע שהייתה לי אפשרות לבחור את חומרי התרבות שאני צורכת. אז אני אוהבת מדע בדיוני משחר נעוריי, אפשר להגיד. כלומר, מרגע שהתחלתי לקרוא, קראתי גם מדע בדיוני. הלכתי למדף הספציפי בכל ספרייה שהייתי מנויה בה, קראתי אסימוב, קראתי סייר החלל, החל מילדות. וכשצפיתי בטלוויזיה, אז צפיתי בתכנים המד"בים שהיו זמינים אז. אם זה היה מנהרת הזמן, או האיים האבודים, מסע בין כוכבים, כל דבר כזה שהיה אז, אהבתי וצפיתי. את הקהילה, אי אפשר להגיד שהכרתי, כי לא יכולתי למצוא קשר אליה ולא יכולתי להעלות על דעתי שקיים כזה דבר. כשהגעתי לתיכון, למדתי בבית ספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב, ובאופן טבעי היו מסביבי חנונים נוספים, שגם הם אהבו את הדברים האלה, ודיברנו על סדרת אמבר וכן הלאה. אבל עדיין לא ידעתי שיש קהילה. וזה היה מזמן. וכלומר המשכתי, ראיתי מסע בין כוכבים, סדרות טלוויזיה נוספות, סרטים, כמה שהיו. הגיעו שנות התשעים. הגעתי לאוניברסיטה התחלתי ללמוד בתוכנית הבין תחומית לתלמידים מצטיינים על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. והרעיון של התוכנית הזאת הוא שאת יכולה ללמוד כל קורס שמתחשק לך, בערך, ולראות מה יצא עם זה בהמשך. כשבסופו של דבר עושים, זה מסלול ישיר לתואר שני. אז קודם כל עשיתי קורסים בשלל נושאים ואז הייתי צריכה לבחור נושא לתזה ומסלול, בעצם באיזה תואר שני אני עושה, ובחרתי לעשות תואר שני במחקר תרבות. ולכתוב את התזה שלי על התפתחות המדע בדיוני בישראל. שלא לחלוטין היה ברור מלכתחילה שזה הכיוון, אבל מרגע שהוא נקבע, לא היה ברור איך זה לא היה ברור. כלומר זה די התבקש, לכאורה לפחות.

קרן: יכולה לספר לנו קצת על התזה שלך כי התזה שלך היא הדבר שאותו מצטטים כשמדברים על הקהילה והחובבים שהיו עד… מתי זה פורסם? 98' אלפיים…?

ענבל: התאריך שכתוב על ההדפסה העבה של התזה, הוא שנת 99'. כלומר, אני חושבת שהתחלתי לעבוד עליה בשנת 96', נגיד. בדקתי את ההיסטוריה של כל מה שאפשר לכנות מדע בדיוני ופנטזיה בתרבות הישראלית עד אז. וזה אומר, כיוון שלפני כן למדתי די הרבה קורסים בתרגום ותורת התרגום אצל מורי ורבי פרופסור גדעון טורי ז"ל, אז קודם כל התחלנו לדבר על זה, והתחלתי לבדוק איזה ספרים תורגמו לעברית. כלומר היה ברור שזה תחום מיובא. אז בעצם הלכתי לספרייה וישבתי על כרכים של "קריית ספר", שזה כתב עת שבו, אני לא יודעת אם הוא שייך לספרייה הלאומית או מטעמה, בכל אופן כל ספר שיצא לאור בעברית הודפס שם מדי שנה. אז פשוט עברתי על הכרכים האלה, כמה אחורה שאפשר היה עד לשנות התשעים. וכל ספר שנראה היה לי רלוונטי סימנתי אותו וכתבתי לי את פרטיו, כדי לבנות בסיס נתונים של בעצם מה קיים. ואחר כך, או במקביל בנוסף לזה, התחלתי לחפש את האנשים שהיו פעילים בתחום, ונפגשתי לדבר איתם. אז עם המרואיינים לשעבר שלכם, עמנואל לוטם ז"ל, ואהרון האופטמן מפנטזיה 2000, ונחמן בן יהודה שהיה איתם גם בפנטזיה 2000 ואנשים נוספים. דיברתי איתם, וחיפשתי כתבות בעיתונות, ורקע תיאורטי עד כמה שיכולתי למצוא, בשביל להבין איך התחום מתפתח. ובגדול אפשר לומר שמדע בדיוני הוא תחום תרבותי שיובא לתוך התרבות הישראלית על ידי אנשים ספציפיים, שרצו שיהיה פה מדע בדיוני כפי שהם מכירים בחו"ל, למשל שלדון טייטלבאום שבהמשך ערך עם עמנואל את Zion's Fiction. הוא שנים מסוימות היה בארץ, כעולה חדש מארצות הברית. הוא הכיר את הקהילה ואת התחום מהבית, והוא רצה שיהיה פה גם. אז הם, האנשים האלה ואנשים נוספים פעלו כדי שתהיה בארץ קהילה של מדע בדיוני ופעילויות שמתקשרות אליה. 

קרן: אז את אומרת שהלכת וראיינת אנשים, ואנשים שרצו להביא את המדע הבדיוני לארץ אבל אני יודעת שחלק מהתזה גם מדבר ממש על הקהילה, על הכנסים, על הפורומים. את יכולה לספר על זה עוד קצת בבקשה? 

ענבל: כן, כלומר בעצם במקביל לזה שאני עובדת על התזה ומחפשת חומרים היסטוריים ועדכניים. זאת הייתה תקופה פריחה. תקופת פריחה של הקהילה או התחלת פריחה של הקהילה. בין השאר בזכות האינטרנט שהתחיל להיכנס, ופתאום היו פורומים אינטרנטיים. אז גם נכנסתי לפורום אורט והכרתי שם המון אנשים, שחלקם חברים עד היום, לשמחתי. והתחילו אז להיות כנסים בקטן. בעצם כשסיימתי לכתוב את התזה, ההרצאה הראשונה שלי בכנס אייקון הייתה ב-99' להציג את התזה. זה היה, אם לא אייקון הראשון, אז השני. כלומר, התחילו אז הכנסים, והקהילה התחילה להתגבש מתוך המפגשים האינטרנטיים, ששינו את התרבות בכל מיני היבטים. אז פתאום אנשים צעירים, יותר או פחות, יכולים היו להיפגש גם לא רק עם מי שגר לידם, אלא להיפגש על המסך עם אנשים שיש להם תחומי עניין משותפים. וזאת הייתה נקודת צמיחה ופריחה של הקהילה שלנו. כי משם זה התחיל ובעצם אני באייקון ובכנסים מאז. לא בכל כנס וכנס הרצאתי, אבל הייתי ברובם. כלומר המשכתי, אחר כך, הרציתי על תרגום כיוון שזה תחום שאני עוסקת בו והוא מעניין והוא רלוונטי. אז הייתי נותנת סדנות תרגום, הרצאות על תרגום, ספציפית על תרגום מדע בדיוני ופנטזיה, שזה תחום שהוא ייחודי ומעניין, ומאז שהתחלתי להתעניין בהיסטוריה של האופנה, אז כבר הייתי בתוך הכנסים, אז היה לי קל להכניס הרצאה על עיצוב תלבושות בסדרת מסע בזמן, זה היה לחלוטין רלוונטי.

קרן:  מהצד זה נראה שזה היה, ענבל שגיב קדימון מתרגמת מדע בדיוני, ענבל שגיב קדימון מתחילה לקרוא דיאנה גמבלדון ונוכריה, ענבל שגיב קדימון מתחילה לתפור תלבושות היסטוריות ופוף, נושא חדש וענק נפתח, שאני מאוד נהניתי לקרוא דרך הבלוג שלך, וגם לדבר איתך בכלל על התחום הזה, אבל אני, את יכולה עוד קצת כאילו טיפה לתת יותר על הלבוש ההיסטורי והקשר לקהילה שלנו, של המדע הבדיוני. 

ענבל: קודם כול, את די צודקת בתיאור שלך, התמציתי. למרות שאני לא היחידה, יש מרצות נוספות שמדברות על תלבושות וההרצאות שלהן נהדרות ומומלצות. נגיד היו כאלה שהגיעו לזה דרך סרטי דיסני, שכמובן נסיכות דיסני מבוססות על האופנה ההיסטורית במאות 16 17 18 19, ועל זה ראו הרצאתי XYZ. זה, לא יודעת, זה כאילו מההתפתחויות הטבעיות האלה, שבאמת זה כיף, זה מעניין. עכשיו איך זה קשור? זה קשור כמו שכל מיני היבטים תרבותיים מתקשרים זה לזה. אז עיצוב תלבושות שמבוסס על מה שלבשו פעם רלוונטי לספרי פנטזיה שמתרחשים ב-setting שהוא כמו-היסטורי, אם בעולם שלנו אם בעולמות אחרים. ועיצוב תלבושות עתידני לסרטי מדע בדיוני שמתרחשים בעתיד, ואם זה מסע בזמן אז מסע בזמן. יש לנו את העבר והעתיד גם יחד. ובגלל זה קראתי למותג שלי, "מה תלבשי למסע בזמן" או "מה תלבשו למסע בזמן" כי האמת זה ידע מאוד חשוב ואם חלילה נאלץ לנסוע בזמן, צריך לדעת מה ללבוש מה לקחת בכיסים. 

קרן: אנטיביוטיקה (צוחקת)

ענבל: כן אנטיביוטיקה. קלייר עושה את זה.

אהוד: הזכרת שהגעת מתחום תרגום גם באקדמיה וגם שהרצאת והעברת סדנאות תרגום בכנסים, אני אשמח לשמוע על זה קצת גם ההיסטוריה שלך, הביוגרפיה שלך בתרגום, וגם באמת קצת על הנושא של תרגום הז'אנר והאתגרים המיוחדים שלו. 

ענבל: אוקיי, אז כש… התחלתי דרכי בתרגום, בערך בתקופה שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה כעבודה סטודנטיאלית נוחה, הנושא עניין אותי קודם, ופשוט הלכתי להוצאת ספרים שהכרתי מישהו ממנה ואמרתי תנו לי, תנסו אותי. ואז כמה שנים תרגמתי להוצאת שלגי, ניר עם. ספרי מתח, רומנים רומנטיים, מה שהיה להם להציע. זה היה נוח ונהניתי ובמקביל למדתי באוניברסיטה על תרגום כך שהתמקצעתי תוך כדי. והם נתנו לי גם לתרגם ספרים של "מסע בין כוכבים – הדור הבא". לשמחתי הרבה, כי כבר אז הייתי חובבת של הסדרה. אז אלה ספרי המדע בדיוני הראשונים שתרגמתי. אחר כך, התקדמתי לתרגם להוצאת אופוס, שהוציאה ספרי מדע בדיוני, מוציאה עד היום מדע בדיוני ופנטזיה. חברתי יעל סלע קיבלה לתרגם מחדש, או בעצם לערוך את התרגום של "מעוף הדרקון" של אן מק'אפרי. ואופוס בהחלטה נכונה ומבורכת, החליטו אז להוציא לא רק את הספר הראשון, לא רק את "מעוף הדרקון", אלא גם את "מסע הדרקון" ו"הדרקון הלבן" שהם יוצרים טרילוגיה שפותחת את רוכבי הדרקונים של פרן. אז בעצם יעל ואני עבדנו במקביל ותרגמנו את הסדרה הזאת, וזה היה כיף גדול. כי את הסדרה הזאת אהבתי לפני כן וכשהייתי בצבא חרשתי חנויות ספרים יד שנייה בשביל למצוא עוד ועוד ספרים בסדרה. אלה היו ימי ממש תקופת האבן, לא היה אינטרנט, לא ידענו. לא יכולנו לדעת איזה ספרים יש בסדרה שאנחנו קוראים. אז ככה, כל פעם מצאתי עוד אחד, וזה היה אושר גדול. ובהמשך, בעצם כבר הצגתי את עצמי כמתרגמת שהיא גם חובבת מדע בדיוני. אבל לא רק. כלומר, יש מתרגמות שמתרגמות רק מדע בדיוני ופנטזיה. זה תמיד ביחד, כשאני אומרת מדע בדיוני זה גם פנטזיה, נגיד. אבל אני פחות בררנית, כלומר כמו שאני מתרגמת גם סיפורת וגם עיון, אני מתרגמת מדע בדיוני, מתח, סטטיסטיקה, מה שנופל לידי.

קרן: אני כזה, סטטיסטיקה, ספרי לי על זה עוד!

ענבל: אפשר לעניין אותך בספר בן שמונה מאות עמודים שנקרא סטטיסטיקה למדעי החברה? אחלה ספר. אחלה ספר עבדתי עליו הרבה חודשים.

אהוד: ענבל, עוד לא למדת שאסור לרצות אותה? זה לא נגמר טוב אף פעם. 

ענבל: באמת שתרגמתי ספרים בהמון נושאים. תרגום של מדע בדיוני ופנטזיה כשלעצמו נוגע בהמון נושאים. כלומר למשל ב"עיר הבקיע" של אלסיטר ריינולדס, יש תיאורים מאוד מפורטים של המנוע של החללית. אז… זה כמו תרגום טכני של הנדסה. עכשיו בספר פרוזה רגיל, שאני מתרגמת שנגיד "החיים הסודיים של הדבורים", יש תרגום מפורט של כוורת וחיי הדבורים. זה אותו סוג של אתגר רק שבמדע בדיוני בדרך כלל יש הרבה יותר ממנו. זה יהיה גם נושאים טכניים, גם זה יכול להיות מיתולוגיות, גם רפרנסים לספרות קלאסית ולספרי מדע בדיוני אחרים, וצריך לדעת לאתר ציטוטים ולחפש אותם. וצריך לפעמים להמציא מילים, שזה נדיר יותר בספרים שמתרחשים בעולם המשעמם שלנו. אז להמציא מילים, להמציא מונחים, לחשוב איך להמציא משהו שיבינו מתוך הצלילים שלו את המשמעות. להסתמך על שורשים עבריים. זה נכון, זה לא נכון… אם יש לטינית, צריך להביא אותה באותיות לטיניות או עבריות? צריך להעביר אותה לארמית? יש כל מיני שיקולים שבכל ספר הם צריכים להיות בתוכו. עוד היבט שמייחד מדע בדיוני ופנטזיה, יותר מהספרות הכללית, הוא סדרות. כלומר סדרה שיש בה ספרים רבים ולפעמים מתחילים לתרגם אותה כשלא כולם נכתבו עדיין. אז צריך לשמור על אחידות, צריך לעשות מונחון, כדי שתמיד נתרגם את אותו שם באותה צורה. לפעמים הספרים עוברים מיד ליד, כלומר מתרגמת אחרת התחילה את הסדרה, ואני לוקחת את זה באמצע או ההפך. או שנמאס לי, או שהייתי עסוקה, ומישהי אחרת תתרגם את המשך הסדרה אחריי. אז צריך לשמור על אחידות. רצוי. כלומר, אנחנו מכירים הרבה מקרים של ספרים שתורגמו לעברית ולא נשמרה בהם האחידות. ואז יש את התלונות הקבועות על השם של הגיבור שהשתנה, או המין של הגיבורה שהשתנה. 

קרן: אני שמחה שאמר תלונות, כי אנחנו קהילה מאוד מעורבת, ומאוד עם הרבה מאוד דעות לגבי הספרים שאנחנו אוהבים ואוהבות. אז, יצא לך להיתקל באירועים כאלה על תרגומים שלך או מהצד הקהילתי ו/או מהצד המתרגמי?

ענבל: אז קודם כל אני רוצה לחזק את האמירה שלך שאנחנו קהילה מעורבת ואכפתית. וכמתרגמת זה כיף גדול שיש קהילה שאיכפת לה מהתרגום. עכשיו, אני לא חושבת שיש בצורה דומה קהילה של קוראי ספרות מתח, שהייתה עושה מהומה על בחירת תרגומית במונח זה או אחר. בשנים הממש אחרונות יש קהילה מאוד נלהבת של קוראות רומנטיקה. אני יודעת שהן נלהבות, אני לא חושבת שעד כדי כך אכפת להן מהבחירות התרגומיות. אז שוב, כמתרגמת, קהילה ערנית ואכפתית ששמה לב לעבודה שלי, זה כיף, זאת מתנה. והרצאות בכנסים הן הנאה גדולה כי אני יכולה לבוא גם בלי יותר מדי הכנה, ופשוט ישאלו אותי שאלות למשך שעה וחצי. ואני אוכל לספר על ההחלטות התרגומיות, שלי כל מיני אנקדוטות. סיפורים מצחיקים, סיפורים עצובים על הפעם ששלושה ימים חיפשתי משהו, ויעריכו את זה. 

קרן: אני רוצה לשמוע את הסיפור העצוב על הפעם ששלושה ימים חיפשת משהו. 

ענבל: אוקיי, זה לא מעלה בדיוני אבל סיפור מאוד עצוב. פעם תרגמתי תזה שהפכה, תזה לדוקטורט של מישהו שכתב באנגלית על סרטי בורקס. והוא הפך את התזה שלו לספר. ובעצם תרגמתי את התזה ואחר כך הוא הפך את זה לספר בעברית. עכשיו הוא מצטט שם בין השאר משלום עליכם. כי אחת הטענות המרכזיות שלו היא שאפיונים של סרטי בורקס, איך הקהילה והדמויות מאופיינות, מבוססים על ספרות יידיש קלאסית. אז הוא מצטט משלום עליכם באנגלית. ואני כמובן רוצה להביא את הציטוטים האלה בעברית. עכשיו, שלום עליכם כתב ביידיש, ויש יותר מתרגום אחד שלו לעברית. והבעיה הייתה שהמחבר ציטט מתרגום מסוים, ואני לקחתי ליד תרגום אחר, וחיפשתי בו קטעים שלא היו בו. 

קרן: אוי לא.

ענבל: כי התרגומים של שלום עליכם ערוכים בצורה שונה. ואז במשך שלושה ימים זה היה שלום שלום ואין שלום. אני מחפשת ומחפשת, ומוטל בן פייסי החזן, הוא כבר הגיע לאמריקה, ועדיין לא מצאתי את הקטע שהוא מתלונן על שכנים שלו. אז זה היה סיפור עצוב, ואזהרה למתרגמים, להבין טוב טוב למה הם נכנסים, ולעמוד על זה שאם הלקוח הבטיח שהוא ימסור לך את הציטוטים, אז הוא יעשה את זה, ולא את תצטרכי לחפש את זה שלושה ימים.

קרן: מצד שני, את יודעת, לקרוא את שלום עליכם זה לא באמת מטלה. 

ענבל: זה היה כיף. זה היה כיף והתוודעתי לקלאסיקה תרבותית חשובה, לא בפעם הראשונה, אני חושבת שקראתי אותו בילדות, אבל זאת הייתה קריאה מעמיקה, עם זאת היא לא הייתה משתלמת.

(כולם צוחקים)

קרן:  היו מקרים שבהם מישהו מהקהילה יצרו אותך קשר ואמרו תקשיבי, ברוכבי הדרקונים של פרן בעמוד 15 פסקה שלישית נכתב אוכף, ולעומת זאת בדרקון הלבן עמוד 32 פסקה רביעית מלמטה נכתב דבר לרכוב עליו, את צריכה לתקן את זה?

ענבל: היו מקרים, לא רבים, נגיד כשתרגמתי את האפיפיורית יוהנה, ששוב לצערי זה לא ספר מדע בדיוני אבל בוא נגיד שזה פנטזיה כי זה לא באמת היה, אז הגיע למערכת, להוצאה לאור, הגיע מכתב, בכתב יד, שמתלונן על זה שלא תרגמתי את המונחים הלטיניים. עכשיו בואו, זה בלטינית, גם קוראי אנגלית לא מבינים לטינית. זה בכוונה. אז זו הייתה תלונה שלא התקבלה. לא קיבלתי אותה, כלומר, כנכונה. היו מקרים שבאמת פנו אליי לגבי איזה מינוח. אני לא זוכרת תלונה שתפסתי את הראש ואמרתי אוי ואבוי מה עשיתי. כאילו גם, יכול להיות, יכול להיות שתפסו ולא הגיעו אליי. הייתה זה איזה ביקורת שנתקלתי בה, לא ישירות אליי, אבל ביקורת באתר סימנייה נדמה לי, שקורא צעירה מתלוננת שם על מילים גבוהות מדי. בתרגום של איזה ספר שתרגמתי. שהיא לא מכירה בחיים לא נתקלה במילה, לא יודעת, אנדרלמוסיה. לא, משהו מקביל לאנדרלמוסיה. אוקיי, חמודה, את בת  15. יכול להיות שיש מילים שלא נתקלת בהן, ואני כן. 

קרן: אני זוכרת את המילה אנדרלמוסיה כי בסבתא מספרת… הסיפור השני מתחיל ב"אנדרלמוסיה שררה בחדר הילדים", ואני ישבתי וקראתי את זה, הייתי בכיתה ב', ישבתי וקראתי את זה עם סבא שלי, והוא עזר לי לפענח את המילה הזאת אות אחרי אות. אני חושבת שזו המילה הכי ארוכה שלמדתי באותו יום, או בכלל בכלל. 

ענבל: אכן מילה ארוכה. אבל היו מחמאות. סליחה היו מחמאות. למשל ב"כננת האווירונאוט" אהבו שהשתמשתי במילה "קרת" בתור סוג של עיר. יש שם מגדלים גבוהים כאלה שגרים בהם, אז כל קומה היא עיר או משהו כזה. אז אני הולכת לפעמים, אני הולכת לאגרון מילים נרדפות, לספרי עיון שיש בהם אוספים של מילים שאפשר להשתמש בהם. החיפושים האלה, אחרי המילה מדויקת, הם החלק הנחמד בעבודה. האתגרים המעניינים. למצוא חריזה, למצוא מילים ש… שהמצאתי אבל יתקבלו נכון עם המשמעות. 

קרן: הזכרת את יעל סלע קודם ובראש שלי יש מן גילדת מתרגמים בינלאומית, תת קהילה קטנה שמתייעצת אחת עם השנייה בלי הפסקה. בעיקר מאז האינטרנט. וגם יש את קבוצת הפייסבוק של המתרגמים והמתרגמות. זה באמת קהילה ממשית חיה וקיימת? אולי תת קהילה של מתרגמות מדע בדיוני ופנטזיה?

ענבל: אז כך, כמתרגמות, מתרגמי מדע בדיוני ופנטזיה הייתה לנו קבוצה דיוור שלא הייתה מאוד פעילה, לאורך כמה שנים, שבאמת היא הייתה ספציפית לשאלות ז'אנריות, אבל זה באמת היה בימים הראשונים של האינטרנט, כשהקהילות התבצעו בקבוצות דיוור. והיא מזמן הפסיקה לתקשר. יש לנו קבוצה גדולה, פעילה, שהיא ממש קהילה של מתרגמות, מתרגמים, עורכים, עורכות, באופן כללי, שהיא ממוקדת ספרות אבל לא רק. עכשיו היא התחילה, אני חושבת שהיא התחילה בפורטל IOL ועברנו לנענע ולאג'נדה ואחר כך לפייסבוק. המייסדת שלנו היא מרב זקס פורטל, שהיא מתרגמת, סופרת ומשוררת. וזאת קהילה של ממש. כלומר, יש לי המון חברות מתרגמות ועורכות, ובאמת שזו הקהילה האמיתית שלי. זה לא רק, אבל זה גם למדע בדיוני ופנטזיה. עכשיו, בתחילת דרכי, כמתרגמת, הייתי חברה באגודת המתרגמים הישראלית. שהייתה לא כל כך ממוקדת ספרות. כלומר עד היום. האגודה היא איגוד מקצועי מצוין. אבל, מבחינת העיסוק שלו, הוא יותר מותאם לתרגום עסקי וטכני. אז בתחילת הדרך אני הייתי, אני חושבת, החברה היחידה גם באגודת המתרגמים הישראלית וגם באגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. והייתי הולכת לכנסים שלנו ולכנסים שלנו, ולא הייתי בטוחה איפה יש מבחר נאה יותר של גיקים. כי תרגום הוא מקצוע של אנשים מיוחדים, ממוקדים, ולא תמיד חברותיים. יש סיבה לזה שאנחנו עובדים בבית מול המחשב. וכנסים של מדע בדיוני ופנטזיה, מאזיננו מכירים. אז לשמחתי הרבה אני ממש לא יחידה כבר בשיוך הכפול הזה, כי יש הרבה יותר מתרגמי ומתרגמות מדע בדיוני ופנטזיה, שגם מזדהים ככאלה, ושואלים את השאלות הנכונות בפורומים שלנו כשצריך להתייעץ ואנחנו עוזרים בשמחה רבה. זו קהילה מאוד מאוד תומכת. 

קרן: המעבר של קהילה, אמרת, עברתם בין כמה פורמים, IOL ונענע ואג'נדה, איבדתם אנשים, כאילו, שפשוט לא מצאו אתכם אחר כך, או שזה היה כאילו מעבר כקבוצה? 

ענבל: אני מניחה שכן. אני בהחלט מניחה שכן. גם יש אנשים שלא אוהבים להיות בפייסבוק, מנופף אהוד. 

אהוד: לא, אני הייתי, אני הייתי בקהילה של IOL, עברתי איתם ל… עברתי איתם לפורומים אחרים. כשזה הגיע לפייסבוק, אני נשרתי כי לא אהבתי את פייסבוק, וכי האינטנסיביות שם הייתה כזאת, שאני לא הייתי מחובר לפייסבוק כל היום, פשוט הרגשתי שאני נשאר מאחור, אז כך נשרתי מהקהילה ההיא. 

ענבל: כן, אז אני מניחה שאיבדנו חברים נוספים בדרך, לצערנו. אבל אני חייבת להודות שנוספו הרבה יותר. כלומר בקהילת הפייסבוק הזאת יש היום אלפי אנשים, בעוד שבפורומים פעם זה היה ב… אני יודעת? בשעת השיא מאות. הרבה יותר אנשים, לא כולם משתתפים כל הזמן כמובן. כמובן יש גרעין קשה אבל של משתתפים קבועים, שגם אפשר לסמוך על התשובות שלהם. זה קהילה מקצועית, וחשוב מאוד לדעת מי עונה לי, כלומר אני לא מקבלת תשובה של כל אחד. אבל אם מישהי שאני מכירה כמתרגמת טובה וחובבת ספנות, עונה לי לשאלה לגבי שמו של המפרש העליון, אז את התשובה שלה אני אקבל. אני אדע שיש פה סימוכין, וכששואלים שאלות למשל על ביגוד, אז כבר יודעים לתייג אותי, שאני אתן את התשובה, בדרך כלל התשובה שלי היא, "אין לזה מילה בעברית". 

אהוד: מכיוון שאנחנו עוסקים בקהילות, אני רוצה לשאול אותך על הדור הבא של חובבים, והדור הבא של קהילות, כי הבן שלך, אני ראיתי אותו בכנסים… כאיש סגל גם. אז איך זה להגיע לכנסים ולקהילה עם ילדות קטנות וילדים קטנים. 

ענבל: אז קודם כל זה נחמד. נתחיל בזה. כאימא לילדים מאוד קטנים, לא הבאתי אותם, וגם היו שנים שלא באתי, שהיו לי ילדים ממש קטנים בבית. אבל מרגע שאפשר היה, ניסיתי להביא אותם. כי אני אוהבת את הקהילה, ואני אוהבת את התכנים שלה והם נראים לי מתאימים. אז אני זוכרת את עצמי מביאה את בכורי בן השמונה להרצאה של תומס גודמן, ויוצאת אחרי כמה דקות כי תומס מדבר נורא מהר ובמבטא כבד והילד לא הצליח לעקוב אחרי מה שהוא אומר. אז זה היה ניסיון ראשון. אחר כך היו ניסיונות נוספים ובאמת נמרוד היה בא לכנסים. בהתחלה איתי, אחר כך לבד, אחר כך כאיש סגל, ואז הוא הפסיק. כלומר כשהוא עבר לצבא למשל, וכבר לא יכול היה להגיע. אבל זה מבחינתו אני חושבת זה חלק מתקופת ההתבגרות, להיות בכנסים של המדע הבדיוני. עכשיו אנחנו גרים בגליל, אנחנו קצת רחוקים, ואני יודעת שהילדים שלי ספציפית גררו איתם ילדים נוספים מהפריפריה, שלא יכולים היו לדעת על הקיום של הכנסים האלה בלעדיהם, והיו גם פעמים שנתתי את הטלפון שלי להורים חוששים ואמרתי, הילד יכול לצלצל אליי, אני שם, אל תדאגו. כלומר הייתי מן עוגן כזה שלהורים שחוששים באופן טבעי, כלומר ילדים צעירים יחסית, אני יודעת, 11-12-13-14 לנסוע למקום שהוא מרוחק, שעתיים שלוש נסיעה מהבית בתחבורה ציבורית, זה לא טריוויאלי. צריך לדעת שיש שם מישהו שאפשר לדבר איתו. או שכותבת לי מישהי במסנג'ר, תשמעי אני יודעת שאת שם, הילד שלי נתקע בלי טלפון, נתקע בלי כסף, אז יש מישהו שאפשר לדבר איתו. אז גם הבן השני שלי בא קצת לכנסים, פחות עניין אותו. הבת הקטנה הייתה כבר בכמה כנסים ואתמול היא אמרה לי שהיא הכי אוהבת לבוא לכנס ולפגוש חברות של אמא. אז זה היה לי ממש כיף, ואני מקווה שהיא תמשיך, אני לא יודעת אם היא תמשיך, באופן עצמאי גם, אבל לפחות בינתיים היא יכולה לבוא איתי, ולבוא בקוספליי, שזה גם נושא שרצינו לדבר עליו, שזה תחום יצירתי נוסף, שאני ממש אוהבת לראות בכנסים. פעמיים שלוש בעצמי, באתי בקוספליי, תפרתי לעצמי תלבושת היסטורית, ובאתי איתה. לא יודעת עד כמה יש לי סבלנות לעשות את זה עוד פעם, אני מקווה שתגיע תקופה שאני אהיה מספיק פנויה בראש לזה, אבל רבאק, אין לי בעיה להסתובב ברחוב הארבעה במחוך וחצאיות של המאה ה-18. ויש איזה יתרון להיות אישה מספיק מבוגרת, שלא אכפת לה איך מסתכלים עליה ומה אומרים עליה. ואני חושבת שזה שיעור ממש טוב לילדים, לראות את אמא מוכנה להשתטות, מוכנה להשקיע בתחביב, פוגשת אנשים בני כל הגילים, שמתעניינים באותו דבר ולכן יכולים להיות חברים שלה לפחות לעניין הזה. וקצת ככה זה מוציא מקיבעונות, זה משחרר את הראש. זה שיעור בביטחון עצמי. עוד כמה מהיתרונות של הקהילה שלנו. וגם ללחום בחרבות ספוג, זה שיעור חשוב, ופורקן יפה לכל מיני דברים. 

(כולם צוחקים)

קרן: אז אם אני רוצה להתחיל לעשות קוספלי, איך כדאי לי להתחיל? 

ענבל: להסתכל מה מוצא חן בעינייך. יש כל כך הרבה מקורות מידע באינטרנט שזה פשוט נפלא. יש ביוטיוב ויש בטיק טוק, סיפרו לי הצעירים, אני לא נכנסת בעצמי, יש הנחיות לתפירה, ויש הנחיות לתפירה עם דיוק היסטורי מדוקדק, שתתפרי ביד ולא במכונת תפירה, ותשתמשי בדיוק בחומרים הטבעיים שהיו זמינים במאה ה-18. ויש הנחיות ל-"קחי את הקרטון הזה ותדביקי עליו עם אקדח דבק חם נצנצים", וזה גם יהיה בסדר. כל אחד ואחת יכולים לבחור בדיוק את רמת ההשקעה שמתאימה להם. זה יצירתי, זה כיף לבוא לכנסים עם הקוספליי ושיזהו אותך. זה בוסט נהדר לביטחון עצמי. בכיף! כאילו אני, מבחינתי, לעשות את זה בכיף. אני הכי אוהבת משמשים, כלומר, סטורמפטרופר/האלו קיטי, זה מקסים בעיניי. אני ראיתי פעם קוספליי של אאוטלנדר, שמישהי בתלבושת של קלייר, אישה מהמאה ה-18, הולכת עם מישהו שמחופש לסלע. 

קרן: לסלע. 

ענבל: לסלע, כן, הרי איך היא עוברת בזמן, המסע בזמן נעשה על ידי נגיעה באבנים מיסטיות שעומדות בסקוטלנד. אז היא קלייר, והוא הסלע.

קרן:  אני, אני, אני קצת עכשיו כזה, תוהה אם אני אוכל לשכנע אנשים להסתובב, על כמה סלעים אני צריכה להסתובב, בשביל שזה יהיה מדויק?

ענבל: מספיק אחד, אבל טוב. 

(צוחקים)

ענבל: לא, יש מישהי יש מישהי בקהילה של האוטלנדר, אני חושבת שהיא אמריקאית, אני רואה את הפוסטים שלה. היא הולכת לכנסים שלהם, של החובבים, והיא תמיד הולכת להצטלם עם הכוכבים. ויש לה רעיונות מדליקים לקוספליי ברמות. כלומר פעם אחת היא הצטלמה עם שני השחקנים. ו/או עם הסופרת, אני כבר לא זוכרת, לא, זה היה עם השחקנים, והיא מחזיקה ספר שעשתה לו כריכה של time travel for dummies. והם מסתכלים בספר ועושים כזה פרצופים של… אז , אישה מקסימה עם חוש הומור כל כך נחמד, פעם אחת היא התחפשה לאיזה חיה, אני כבר לא זוכרת, כאילו נגיד בעונה שלושה הם מפליגים ובספינה יש עכברוש, והעכברוש בורח מהספינה, אז היא התחפשה לעכברוש. לא, כי ככה בא לה. 

קרן: מושלם. אם היית עושה את התזה שלך היום, איך היית ניגשת לזה?

ענבל: וואו, באינטרנט. היום יש אינטרנט! חשוב לי להגיד שמי שרוצה לקרוא את העבודה שלי אז היא זמינה אונליין באתר שלי שהוא מתרגמת נקודה קום. או שאפשר לחפש מדע בדיוני בישראל ענבל נקדימון, ענבל שגיב נקדימון כל הצירופים בגוגל יובילו אתכם. אז אפשר ממש לקרוא אותה ואפשר להיכנס לדאטאבייס עם כל רשימת הספרים שתורגמו עד שנות התשעים, ולעשות עם זה מה שאתם רוצים. היום לעשות את העבודה הזאת, זה בערך פי מאה עבודה כי מאז שגמרתי לכתוב, ההתרחבות של הקהילה היא נפלאה ונהדרת וענקית. וכמות הכתיבה בעברית, קרן, היא נהדרת וענקית. סיפורים, ספרים, כתבי עת, פשוט יש המון המון חומר וזה נפלא. אני בעצם, בעצם בחרתי בתבונה רבה ובלי שום מחשבה מראש את התקופה שבה כתבתי את העבודה, לפני שכמות המידע התפוצצה. מה שכן, מה שכן, יש כל מיני כתבות, שעברתי על כתבות בעיתונות שבודקות את היחס לחובבים. ומה שעצוב בעיניי, זה שעדיין היום יכולות להיות כתבות עם אותה גישה מזלזלת ואותן כותרות שאינן מכבדות, כמו "עב"מים אכלו לי את הסוסיתא" שהתפרסם בעיתון במחנה בשנת 94'. אז היום אנשים לא יודעים מה זה סוסיתא, אבל עדיין יכולות להיות כתובות עם אותה גישה. בחיי. זה מסתכל. זה מסתכל אותי. יש לי שם בביבליוגרפיה כתבה עם הכותרת "חיי המין של הערפדים", מ"דבר" בשנת 1989. 

ענבל: אני מרגישה שזו הנקודה להגיד, לספרה של ורד טוכטרמן, דם כחול. אנחנו שמים בלינקים שאנחנו נשים באתר. 

ענבל: הספר מומלץ מאוד, כתיבת מקור ישראלית משובחת. 

קרן: ויש שם על חיי המין של ערפדים, למי שמעוניין בתחום. 

ענבל: כן, אבל אני שמחה לבשר שיצא ספר מאוד מעניין, ספר עיון חדש שנקרא סוגות בספרות הפופולרית, ממש יצא לאור לפני איזה שבועיים והזמנתי אותו וטרם הספיקותי לעיין בו כי הוא לא הגיע אלי אבל יש בו מאמרים. על ז'אנרים פופולריים בכללם, ערפדים ומדע בדיוני ורומנטיקה שזה גם תחום מאוד מעניין. 

קרן: ופנטזיה, שרמי שלהבת כתב את החלק על זה.

ענבל: נכון. נכון. אז זה ספר ממש מעניין של מכון מופת. ואני ממליצה לקרוא אותו עוד לפני שקראתי אותו, כי אני מכירה חלק מהכותבים, ואני בטוחה שיהיה ממש מעניין.

קרן: מצטרפת להמלצה כי קראתי את הפרק על פנטזיה. מה הדבר שאת הכי אוהבת בתרגום? 

ענבל: אני אוהבת את היצירתיות. כלומר, יכול להיות ספר שהולך ממש ממש מהר. אבל הוא משעמם, אז זה באסה. אבל אם יש משחקי מילים, בתנאי שאני מצליחה לפתור אותם.

אהוד: אוי לא. 

ענבל: או כל מיני בעיות מעניינות בניסוח, או למצוא כל מיני דברים שטמונים בטקסט, ובעצם יש לי תחושה כזאת של, מצאתי, גיליתי, פתרתי את החידה. ועל זה יש לי סיפור נחמד, ששוב אינו מדע בדיוני אבל כן קשור לתלבושות, שתרגמתי רומן רומנטי היסטורי חמוד מאוד מאוד, שנקרא "עסקת הדוכסית". הגיבורה שלו היא תופרת במאה ה-19, יש המון תיאורי בגדים, אז קודם כל נהניתי, וגם מהעלילה וגם מהדמויות הם נורא חמודים. ופתאום לקראת הסוף היא לובשת שמלה, שמלת נשף מיוחדת ומפוארת, ואני קוראת את התיאור, ואני מבינה שאני מכירה את השמלה הזאת. וזאת שמלה אחת ויחידה, ספציפית, קיימת באוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט. ואני נכנסת לחיפושים שלי ומוצאת את התמונה שלה באתר המוזיאון. וזאת פשוט השמלה הזאת שהסופרת מתארת אותה, אין שמץ של ספק, יש שם תיאור מאוד מפורט. ואמרתי לדורית, שהיא המו"לית של ספרים בעלמא, שבחרה את הספר הזה לתרגום. "דורית זאת השמלה הזאת! זאת השמלה הזאת!" אז היא הלכה ואמרה למאייר של הכריכה עומרי קורש, הנה השמלה, תצייר לנו אותה לכריכה. והכריכה של הספר הזה בעברית. מקסימה ויפה, הרבה הרבה יותר מהכריכות בכל השפות האחרות ויש עליה את השמלה המסוימת שמתוארת בספר וזה היה כיף. זה היה כיף גדול כי אני מצאתי את זה. 

קרן:  זה ממש מגניב. אני רוצה לציין שאומנם עסקת הדוכסית איננה מדע בדיוני ופנטזיה, אבל יצא בהוצאת ספרים בעלמא של דורית תמיר, שהיא גם חברת קהילה, וגם הוציאה את את סדרת המגפאי של קיי ג'י צ'רלס שהיא לגמרי פנטזיה, אז מבחינתי בי פרוקסי זה האחות הצעירה ולכן זה לגמרי און טופיק. 

ענבל: כן, ויש בהוצאה הזאת ספרי פנטזיה נהדרים. מומלצים כולם. 

קרן: "מכשפה עצלנית" את גם כן תרגמת, נכון? 

ענבל: כן זאת טרילוגיה שהיא פנטזיה, בהחלט פנטזיה בתקופתנו לכאורה, אבל… גם מומלץ וספרים שהם כיפים. אז באמת ספר כיפי זה נחמד לדעת שהקוראים ייהנו ממנו, זה נחמד. 

קרן: יש לי עוד שאלת תרגום. ברשותך. 

ענבל: כן. 

קרן: אנחנו מסתכלים, הראיון נעשה בזום, אז אני יכולה לראות מאחוריך את הספרייה הענקית, וגם הייתי אצלך בבית, ואני יודעת שיש לך מלא ספרים, לכל המתרגמים יש מיליון ספרים, מילונים, ומילון העת החדשה, ומילון העת העתיקה, ומילים נרדפות, ומילים נרדפות בלי האות אל"ף ומילים נרדפות בת"ו. כאילו מלא מלא מלא ספרים. ובו זמנית יש לנו היום גוגל. במה יוצא לך להשתמש יותר היום בתרגומים המאתגרים יותר? בדברים הפיזיים או בדברים הווירטואליים? 

ענבל: אין ספק שגוגל הוא המלך להכל. קודם כל. כולל גוגל תמונות. שלחיפושים שמאוד מאוד עוזרים בשביל להבין מה זה בעצם, על מה מדובר פה, הוא נראה ככה, אז אני יודעת איך לתאר אותו, אני יודעת איזה מילה למצוא. אבל באמת, כשהולכים לדברים המאתגרים יותר, אז יש ספרים שעוזרים, וזה למשל אוצר המילים, או לקסיקונים שהם יותר ספציפיים. למצוא מילים נרדפות, למצוא מילים בתוך ההקשר, כדי לדעת איזו מהן לבחור נכון וגם ספרי עיון לדברים שהם יותר אזוטריים. אבל שוב, 98% מהחיפושים הם דרך המחשב. זה נכון וסבבה. כלומר היתרון הגדול של תקופתנו. גם היום אין תירוץ כמעט ללא למצוא משהו. אם אני לא מצאתי בחיפוש, אז אני אלך ואשאל אנשים שידעו איך לחפש והם ימצאו, בסוף הם ימצאו תמונה של זה, הם ימצאו הסבר, וימצאו את ה… וזה עוזר למצוא את הפתרון ואת הדיוק. ולפרסם את התוצאה הטובה ביותר. 

קרן: ויוצא לך להיעזר באלף קהילות שאת חברה בהן כדי… נגיד, "חברים, מה השם של המפרש העליון של התורן?"

ענבל: כמובן. זה מעשה של יומיום. ובאמת שאלות רבות נענות בקהילת המתרגמים, אבל אני יוצאת גם לקהילות אחרות שאני חברה בהן או חברים של חברים נמצאים בהן, כדי לשאול את השאלה הספציפית של "חבר'ה, מי מכיר? אולי מישהי מכירה פה איזה מומחה לחלל במקרה?"

קרן: אני, אני, אני מכירה. 

ענבל: אז כבר קרה שהעברתי שאלות דרכך. 

קרן: זה השאלות שהכי כיף לי להעביר, כי אני בדרך כלל לא יודעת את התשובה, ואז אני יכולה לעשות קופי פייסט, לשלוח ליואב ולהגיד לו, בהצלחה. 

ענבל: כן. כן, אז באמת לדעת לשאול זה… כישור מאוד חשוב למתרגם, בעצם הדבר שהכי חשוב לי לדעת זה מה אני לא יודעת. להבין שיש פה איזה משהו שצריך לברר. אם אני מניחה שאני יודעת הכל אז יש יותר סיכוי שאני אטעה כי היה פה משהו שלא ידעתי. אבל הרבה דברים אני כבר יודעת. 

אהוד: מעניין אותי, אנחנו היום עשרים וכמעט חמש שנה אחרי התזה שלך מעניין אותי לשמוע. מה הסיכום, מה המסקנות של אותה התזה? ממרחק הזמן? 

ענבל: אז אני יכולה להקריא את תחילת פרק הסיכום, והוא יהיה רלוונטי כמובן לזמנו, ואני שמחה שהרבה השתנה מאז, ובחלק, בעיקר של היצירה המקורית, גם של טקסטים וגם של הקהילה פה. אז אני מסכמת…באלף הקודם:"המדע הבדיוני בישראל הוא תחום שיובא לתוך רב המערכת של התרבות הישראלית, מן התרבות האנגלוסקסית, תוך התאמות מסוימות. מה שקיים בתחום זה בארץ, אינו העתק שלם ומדויק של הקיים בחו"ל, וגם לא המצאה הישראלית מקורית, אלא שילוב של שניהם. למרות שחלק מחובבי המדע הבדיוני היו רוצים לראות בישראל תת תרבות מד"בית כמו זו  המוכרת להם מארצות הברית או מרוסיה הדבר בלתי אפשרי, כיוון ששדות מסוימים בתרבות אינם מתקיימים בבידוד מוחלט מאחרים. התנאים השונים בתרבות הישראלית ככלל משנים בהכרח את מה שמיובא לתוכה מתרבות אחרת. בתחום המד"ב ניסתה קבוצה מצומצמת למדי של אנשים, חובבי המדע הפעילים לבצע תכנון תרבות בכיוון ספציפי של רכישת רפרטואר חדש והטמעתו בארץ. אך הצלחתה של הקבוצה הזו עד היום הייתה מוגבלת, כיוון שהיא פעלה ופועלת מבלי שיהיו לה סוכנים רבים בעמדות ההשפעה המסורתיות על התרבות בתחומי העיתונות הכללית, החינוך, האומנות והתרבות."

ענבל: אז מאז ועד היום, יש לנו יותר סוכנים פעילים, והשפענו על התרבות, אני חושבת שהיום היחס הוא מאוד שונה. כלומר, להיות חובב מדע בדיוני היום זה כמעט מיינסטרים. זה כבר לא להיות תמהוני מוקצה מחמת מיאוס. זה להיות תמהוני אָהוּד. 

אהוד: אני אגיד לך שאני יושב בכיתות של תואר שני לספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, ולא רק שבין הסטודנטיות והסטודנטים אנחנו מחליפים המלצות לספר מדע בדיוני ופנטזיה, אלא יש לי מרצות ומרצים שמשתמשים מדע בדיוני כ… א', כותבים על מדע בדיוני וב', משתמשים בו ככלי לגיטימי לניתוח כחלק ממחקר הספרות היום. אז כן, אני חושב שעברנו תקופה, עברנו כברת דרך מסוימת.

קרן: אני חושבת שזה הראיון הכי אופטימי שהיה לנו עד היום. אנחנו צריכים לעצור בשיא. אהוד, סגרנו את הפודקאסט. אין יותר. 

אהוד: לא נגיד אפילו שלום? 

קרן: טוב, אתה יכול להגיד שלום. 

אהוד: אז תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים, ותודה רבה לקרן לנדסמן, ותודה ענקית לענבל שגיב נקדימון שהייתה איתנו היום, ונשתמע בפרק הבא. 

ענבל: תודה לכם שאירחתם אותי. היה כיף.

אהוד: להתראות.