יליד 68', נשוי ואב לשתיים, זקן עם זקן ששותה קפה ורב עם הענן. בעברו בעל שיער וזמן פנוי, חבר ועד האגודה הישראלית למדע-בדיוני ולפנטסיה, העורך השני של ״המימד העשירי״, וממייסדי העמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל.

האזנה לפרק:

נושאים שהוזכרו בפרק:

תמלול הפרק:

אהוד: היום איתנו דותן דימט. דותן, תציג את עצמך בבקשה. 

דותן: שלום, אני דותן דימט. יליד 1968. אני חושב שזה ה… כאילו אני יכול להגיד שאני חובב קומיקס, חובב משחקי תפקידים וחובב מדע בדיוני, אבל… אני מאמין שהרלוונטיות ההיסטורית שלי היא בעיקר כי אני זקן. 

(כולם צוחקים)

דותן: כן, וכאמור, הייתי הרבה שנים בימים שלפני היות האינטרנט, וכשהיית רוצה ליצור קשר עם מישהו אחר שמתעניין במה שמעניין אותך, או למצוא משהו, אז היית בעצם נתון לחסדי המזל והגורל. חו"ל היה מקום שהיית צריך להגיע אליו פיזית כדי למצוא שם דברים מעניינים. וכן, כל דבר שהיית נתקל בו בחנות ספרים משומשים, או מישהו שהיית פוגש שבמקרה היה גם חובב קומיקס, זה היה הפתעה וחגיגה ותיבת אוצר. הייתי במועדון המדע בדיוני של רחובות של אהרון שיר זכרונו לברכה, הייתי חבר מייסד בעמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל, ששינתה את שמה אחר כך למשהו פחות פומפוזי. הייתי בכנסים הראשונים, איגור, אייקון, דברים כאלה, מילאתי כל מיני פונקציות. הייתי עורך המימד העשירי פעם, היה דבר כזה. יצרתי קשר עם כל מיני אנשים שהעלו כל מיני אתרים, של כל מיני דברים שונים ושונים. והיום אני גר בדרום, יש לי שתי ילדות בכיתה א', אז אפשר להגיד שפרשתי מהקהילה בגדול. 

קרן: זה הרבה, אתה אומר זהו, זה הרבה, אבל אני חייבת לשאול איך הגעת לקהילה בעצם.

דותן: השאלה מה זה קהילה? כאילו כמו שאמרתי, הרבה שנים לא היה קהילה, היה… פגשת איזשהו בן אדם שהוא בקטע של הדבר שלך. כן, זה היה בבית ספר יסודי, פתאום הבליח עוד מישהו שמתעניין בקומיקס, ואז הוא נעלם. עשיתי בייבי סיטר למשפחה אמריקאית, והיה להם מבוכים ודרקונים בבית. היה להם את הקופסה האדומה של מבוכים ודרקונים, עם העטיפה המפחידה. וזהו. וישבתי כל זמן הבייבי סיטר בסלון שלהם וקראתי את החוברת וניסיתי להבין מה לעזאזל הדבר הזה. והעניין עם מכובים ודרקונים שאתה צריך למצוא מישהו. כאילו, חובב קומיקס אתה יכול לשבת בחדר שלך ולקרוא קומיקס, אבל בשביל לשחק משחקי תפקידים, אתה צריך למצוא אנשים. אז צילמתי את החוברת הזאת, וניסיתי לשחק את זה עם המשפחה שלי, כמו מונופול. עם אמא ואבא ושני האחים שלי, וכן, להורים לא היה זמן, שני האחים שלי רבו כל הזמן, אז זה די קפא, עד ש… בגיל קצת יותר מאוחר שיחקתי רק עם אחי, אחר כך פגשנו איזשהו חבר ילדות, שגם הוא היה ב… שהוא דרך בית ספר הכיר חובב משחקי תפקידים. בתיכון, מישהו שגם קרא קומיקס, חבר של חבר, ודרכו הגעתי לעוד קבוצת משחקי תפקידים ואז פגשתי את בועז רימר ועוד אושיות למיניהם. לא בהכרח אושיות קהילה, אבל בועז רימר הביא אותי לעולם הBBS-ים שזה הדבר הכי קרוב לקהילה באמת שאני חושב.

קרן: עולם המה? 

דותן: או. אני שמח שאת שואלת את השאלה הזאת. ניר יניב, בטח יש לו יותר מידע על מה זה הדברים האלה, אבל אני מודה שאני עשיתי כתבת מגזין על BBS-ים, ואני לא הצלחתי להבין בדיוק מאנשים שדיברתי אותם מה זה לעזאזל. אז פעם לא היה לכל אחד בבית אינטרנט, אבל התחילו להיות אנשים עם מודמים. ואז השאלה אם אין לך אינטרנט, ואין לך איזה קומבינה באוניברסיטה להשיג חיבור לאינטרנט, מה לעזאזל אתה עושה עם מודם? ומה שאנשים היו עושים… הם היו מתקשרים למחשב של מישהו בבית, ששם הייתה רק את התוכנת שרת, ושם אתה היית עושה צ'טים, קורא הודעות, מוריד תוכנות פרוצות או מודים, או אני לא יודע מה. דום הופץ בדבר הזה, זה היה להיט. ומתי שהוא חבר שלי בועז בא ושם לי על המחשב איזה תוכנה ו… והתחלתי להתכתב באינטרנט עם חנונים של משחקי תפקידים, מקומות אקזוטיים כמו פתח תקווה וכפר אז"ר. ועל המחשב הביתי של טל לירון. והוא בעצם הג'נסיס של מה שלימים נהיה העמותה למשחקי תפקידים. וזה היה מין, היית מתחבר למחשב שלו, מוריד הודעות… מתנתק מהאינטרנט כי אינטרנט זה יקר, קורא את כל ההודעות, כותב את התשובות, ואז מתחבר עוד פעם למחשב שלו כדי להעלות את התשובות, ואז רואה אם מישהו כתב בינתיים עוד תגובות ואז מוריד גם אותן, ואז אתה יכול להיות בלופ כזה של התכתבויות, שנמשך בעצם כל הלילה, אבל… אני חושב שזו הקהילה הראשונה שלי. זה קהילה במובן שבעצם אתה יוצר קשר עם חובבים אחרים שהם… שהם לא חברים קרובים, הם לא מהבית ספר, הם לא חברי ילדות או חברי משפחה. אלא פשוט אנשים זרים, ומה שמחבר אתכם זה החיבה לאיזשהו תחום אזוטרי, משחקי תפקידים, מדע בדיוני, פנטזיה וכו'. ומקביל לעולם הבי-בי-אסים, אז היה את חוג המדע הבדיוני של רחובות, אני חושב. אני מנסה… לתאר איפה שהוא, איך זה. היה כנס מדע בדיוני קדמוני בארץ, ארגן אותו הנספח התרבותי האמריקאי, אני חושב, שהצליח להביא את תומס דיש לארץ. השנה, אני לא זוכר בדיוק, אני הייתי בצבא, שזה אומר סוף שנות ה-80, כנראה. הקרינו את הסרט רובוקופ, שיצא… לא יותר מדי שנים לפני, אז… אם זה עוזר למישהו למקם את זה היסטורית. זה היה כנס בבית הסופר, מה שאומר שאורציון ברתנא היה מעורב, כי הוא הקשר של מדע בדיוני בבית הסופר. הופיעו שם עמנואל לוטן, אבי כץ, המאייר המדהים, ומישהו מהחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב שקראו לו בריאן מקאל. שנראה מה זה מגניב כזה עם זיפים ומשקפיים ומעיל של אקדמאי. רזה וחתיך, ומדבר על סייבר פאנק. בשנה הראשונה שלנו באוניברסיטה, אני מצאתי שיש לו קורס על מדע בדיוני, והלכתי לקורס הזה ועשיתי המון עבודות שם, ולא הייתי רשום אליו. וזה היה כיף. מהכנס הזה, אז בעצם אתה… אני דיברתי על מי שהיה על הבמה, אבל תכלס בקהל, גם כן היו מן פרוטו-חובבים, הייתה דינה שונרא, שאני חושב שהיא הייתה רחובותית אז, זה לא בטוח. ולא רוצה להשמיץ ולהגיד על האנשים שהם היו רחובותים. אבל כנראה איכשהו דרכה, היא רצתה לעשות פנזין של מדע בדיוני. שאני חושב שהיא הוציאה איזה חוברת אחת, איזה עלון אחד, אבל בעקבותיה בא אהרון שיר. אהרון שיר, אדם מבוגר מרחובות, אני הגעתי אליו דרך… הקבוצת מדע בדיוני של רחובות, נפגשה בבית של ביל סילברמן, שעבד אני חושב, בוייצמן, והיה לו אוסף ענק של ספרי מדע בדיוני. ואני שמעתי אליו כשהתקשר אליי, Out of the Blue, רמי סילברמן הבן שלו, שרצה להקים מין מועדון לקומיקס. כאילו להתחבר לחובבי קומיקס אבל לא היה אינטרנט ולא היה ממש מה לעשות עם המועדון הזה. אבל בכל אופן, מועדון רחובות, אהרון שיר, זה היה מין גם כן קהילת חובבים, שעשו פעם בחודש פגישות שבהם הם השאילו ספרים מהספרייה של ביל סילברמן, ובדרך כלל הזמינו מרצה אורח שדיבר על מדע או מדע בדיוני, אבל בעיקר מדע. בעיקר מי שהיה אפשר להשיג מוייצמן שפנוי לאיזה ערב. אוקיי, אז זה פה קהילת חובבים כזאת, פה קהילת חובבים כזאת. ומתי היה המפץ הגדול? ואז היה אבנר פרידמן בעצם בפגישה שלכם עם עמנואל לוטם, אתם די כיסיתם את היווצרות האגודה, אז גם כן, התקשר אליי, Out of the Blue, ילד בן 14 מרחובות, לא רחובות, סליחה, רמת השרון. הוא מאוד הרשים אותי וקצת הפחיד אותי בשיחה הראשונה, בגלל שאתה רגיל לדבר עם הרבה ילדים חכמים, הרבה אנשים מוכשרים, אתה מתכתב ומנהל ויכוחים פילוסופיים ארוכים, ואתה לא מבין שאתה מתווכח עם מישהו בן 14 או 16, אבל בדרך כלל אנחנו רואים IQ גבוה, ואני חושב שמה שהדהים באבנר פרידמן שיש לו EQ גבוה. לפגוש מישהו שהוא מסוגל מבחינת היכולת שלו לגלות אמפתיה לאנשים, זה ביזארי. אנסטלינג. ואני חושב שזה מה שנתן לו להיות מן מנוע של ארגון של האגודה, ואחר כך ללכת ולעשות כל מיני דברים מגניבים אחרים בחיים שלו, שלא קשורים למדע בדיוני ולקהילה. אבל בכל אופן, ברגע ש‬‬‬‬‬‬‬‬הגעתי לאגודה למדע בדיוני, הגעתי לאסיפות, פעילויות, ומתישהו אחרי הבחירות השניות היה איזה מין מצב שעמנואל לוטם אמר לי, בוא תגיע לוועד. לא ממש ברור לי למה, אבל חוץ מזה… אוקיי, במקביל לאגודה, דיברנו על ה-BBS של טל לירון, גוסטוויל, שזה המשחקי תפקידים. ומתי שהוא התחילו לדבר בפורום הזה על "בוא נארגן כנס", כנס משחקי תפקידים. עכשיו, הייתה תיאוריה מאוד מורכבת על איך מארגנים כנסים, אבל הוחלט שיהיו שבעה אנשים שהם יהיו הגוף המכונן. אני חושב את הכנס הראשון, טל לירון פשוט מצא את בית העם בכפר אז"ר ומשם התגלגל הכנס. אני זוכר שהגעתי מצונן, באיחור מטורף, לאולם קפוא והרצתי משחק שכנראה מאוד לא התאים לילדים שקיבלתי הוא היה אפל וזה… אבל כן, זה היה מגניב בכל מקרה. בדיונים שהיו ב BBS של גוסטוויל אמרנו, איך נקרא לכנס? ואחת ההצעות הייתה אייקון. ישראלי קון, וההצעה שכן התקבלה הייתה איגור, הישראלי gathering of all players. כאשר גם… אני חושב שהטרנדס… קצת היה, אנחנו משחקי תפקידים יותר בוגרים, כי כבר היה… טדי ואתמי, שזה משחקים שאירגנו יבואני ומתרגמי מבוכים ודרקונים, שהיו מין מיועדים לילדים. אנחנו נארגן כנס רציני, והוא יהיה לגיל 16ומעלה, ויהיו לנו משחקים שאינם מבוכים ודרקונים. יהיו מותחנים בוגרים, ויהיה אימה, ויהיה קונספירציה ומדע בדיוני. אז איגור מתחבר לנו אני חושב לתמה הזאת של אימה ומשהו שיהיה קצת יותר אפלולי מאייקון הפרווה והגנרי. 

קרן: אני כאילו, אני מחכה שתספר איך האייקון של משחקי התפקידים הפך להיות האייקון של שאנחנו מכירים. 

דותן: הזכרתי שעמנואל צרף אותי לוועד האגודה, אז כן, שאחרי ההצלחה המטורפת של סטארבייס 972, שלא הייתי בו, שלא הגעתי אליו ולא הייתי מעורב בארגון שלו, כי פיכסה סטאר טרק. אז מה שקרה מסטארבייס 972 בעצם נוצרה מן קהילת מתנדבים חובבים שהיא נהייתה סטארבייס. רגע, רגע. הכנס נקרא סקטור 972  וסטארבייס זה הגוף, מועדון החובבים שקם, והוא בעצם איתגר את האגודה. והאסטרטגיה הנבונה הייתה כמובן בואו נשתף כוחות, והיו ויכוחים על התוכניה, איזה אחוז סטאר טרק צריך להיות בתוכניה? וכנס אייקון  הראשון, אני הייתי מעורב קצת בלארגן את התוכניה, זרקתי רעיונות לפאנלים, וחיפשתי אנשים לארגן אותם וגם עשיתי את האתר. שהוא די זוועתי ואני מבקש שלא תמצאו אותו באינטרנט. 

קרן: האינטרנט לא שוכח, דותן. 

דותן: אני יודע, אני יודע. 

קרן: אני מרגישה מאותגרת עכשיו. מה היה ה-URL? 

דותן: מה שהכי… ה-URL כמובן התחלף, אבל… מי שיודע ללהטט ב-URL בטח יכול לחפור אותו מתוך… קורקינט, שזו השרת של בועז רימר שאיחסן המון דברים ראשוניים של האגודה והעמותה וכל מיני התארגנויות אחרות של שחקני תפקידים וחובבי מד"ב. כן, מה שהכי מזעזע אותי זה החוסר הפורמליות הנוראה שהייתה באיך שכתבתי את האתר. אבל כן, היה כנס, אייקון  98, זה הכנס שאני מדבר עליו, הגיעו  בריאן סטייבלפורד ואיאן ווטסון, כאמור כתבתי קצת התוכניה מבחינת מה יהיה באיזה סלוט, ואז אנשים הרבה יותר חדורי מטרה ואנרגיה ומוטיבציה הגשימו את כל הראשי פרקים האלה, ואני זוכר שהגעתי לכנס, וארן רהט שם התרוצץ, ופגשתי את אלי אשד במדרגות, הוא אומר לי, "כל הכבוד שאתה מאציל סמכויות ונותן לאנשים אחרים לעשות את ההתרוצצויות". כן, אני צריך להסביר מי זה אלי אשד….. כאילו כן. אותו פגשתי במועדון המד"ב של רחובות. משם ההיכרות שלנו. אבנר פרידמן ערך את הממד העשירי, הוציא כמה מהגיליונות, באיזשהו שלב גייס אותי, אני לא זוכר למטרת מה, אבל אני חושב שכשהוא התגייס או קצת אחרי… הוא הפך אותי לעורך. גם בקריירה שלי כעורך הממד העשירי אני לא כל כך מתגאה, אם יש מישהו שהייתי מעביר עליו ביקורת, אז זה אני. בזמנו הייתה תקופה שהיה יוצא גיליון כל פעם שהיה נכנס כסף כדי לשלם על ההדפסה שלו. אני כמובן ניצלתי את זה, בצורה חסרת רחמים כדי להתבטל, מתפקידי כעורך ולא לקדם ביתר נמרצות את ההוצאה לאור. ואז היה מן שנה שיצא גיליון אחד של רבעון, כן? עד שכמובן הושיבו עליי צוות עורכים, נכון? אמיר ורמי, רמי שלהבת, ניר יניב ואהוד מימון, שירש את התפקיד. 

אהוד: ועדי לויה!

דותן: נכון, עדי לויה גם. 

אהוד:  נכון, נכון, נכון. תודה שפתרת לי את החידה של למה לעזאזל זה נקרא איגור? אבל רציתי לשאול כן על העמותה, אם תוכל לחזור קצת לספר על הקמה של ההעמותה ואחר כך הכנסים של משחקי תפקידים כי מיטב זיכרוני אתה גם ניהלת את ביגור, את הכנס במשך כמה שנים, אם אני זוכר נכון, אני יכול להיות שאני לא… 

דותן: או, אני חושב שאתה לא. אז אני אגיד ככה. הכנסים של העמותה במקור היו כאמור איגור. אני מנסה לחשוב מתי היה התאריך המסורתי שבו ארגנו אותם. נראה לי ש… אני לא זוכר אם זה היה סוכות או זה היה פסח. אני מניח שזה אחד מאלה. אוקיי, אז אמרתי שאת איגור הראשון טל לירון ארגון בכוחות עצמו. באיגור השני, אני  חושב שהאיגור השני, עשינו אותו כבר במועדון פוקוס של אוניברסיטת תל אביב, ואת האיגור השלישי אני בטוח שעשינו שם. בכל אופן, באחד מהם היה, הרעיון היה, היו שבעה, היה קבוצה של שבעה אנשים שהם המועצה המנהלת של הכנס, או משהו כזה. מהר מאוד הבנו שאנחנו רוצים הרבה פחות אנשים, כדי תכלס לארגן את הכנס. באחד האיגורים, אני חושב שהשני, אני הכנתי איזשהו… אח שלי הכין לי… אוקיי, אז חשבנו על… הכנס קוראים לו איגור, אנחנו רוצים לפרסם אותו. איפה מפרסמים כנס? נחלק פליירים, כן? זו הייתה הטכנולוגיה. אז אמרתי, אה, מגניב! איגור, מתחבר כזה לפרנקנשטיין, אנחנו נקרא… וזה משחקי תפקידים, אנחנו… הסיסמה תהיה, "איגור, בואו לשחק במוח של מישהו אחר", ויהיה ציור… שבו יש מדען מטורף איגורי כזה, מוציא את המוח של מישהו ושם מוח אחר. ואח שלי צייר את הציור הזה, והכין את זה באילוסטרטור באיזושהי תוכנת מק עלומה, ואז נסע לחו"ל והשאיר אותי להבין איך אני הופך את זה לפלאייר אמיתי, ולמצוא בית הדפסה שידפיס את זה. כתוצאה מזה היה המון עותקים של הפלאייר הזה, כי זה מעל ומעבר למה שאפשר היה לחלק, אבל זה היה אחד האיגורים. באתי להגיד שמבחינה ארגונית, אחרי שהכנו את הפלאייר הזה והכנו, כנראה בכנס אחר, איזה מסמך שאומר תכלס את רשימת המשחקים שיהיו, וכל מיני קבצי וורד נוראים, עלה הרעיון שכדי לארגן כנס צריך שלושה מארגנים. למה? כי זה המינימום, כדי שאחד ידאג שהשני עושה משהו.

(כולם צוחקים)

דותן: והשלישי… אז זה המתודולוגיה הארגונית שלי כאחד המארגנים העצלנים בתולדות הקהילה. ואני חושב שזה… כן, זה משהו שאני מאמין בו, כן. אתה צריך שלושה אנשים כי זה המינימום כדי לשמור שמישהו עושה משהו, ומצד שני, ברגע שאתה מוסיף עוד אנשים אתה מסרבל. אנחנו נראה את זה בהמשך כי לאגודה יש ועד של… היה אז ועד של, אני לא יודע, שבעה אנשים או משהו. ולעמותה היה ועד, לפחות בתחילתה היה ועד של שלושה אנשים. כי קראנו את התקנון המצוי והיה כתוב שצריך יו"ר, גזבר ומזכיר. והמון שנים היו שם רק שלושה אנשים. כן, אז היו איגורים, ואני חושב שאחרי שלושה איגורים, אסף הרשקו, ליה מירינברג, ואני חושב שאיתמר פארן, תסלחו לי אם אני שוכח מישהו. הגישו לוועד תוכנית, פרוגרמה, שהם אמרו, תשמעו, לא ייתכן שהעמותה למשחקי תפקידים צוברת כסף מהכנסים שהיא אירגנה, כי בסך הכול הכנס היו… ההוצאות העיקריות שלך היו לשכור את המקום. זהו, והרווח היה בערך בסדר גודל של שכירת מקום כדי להספיק לכנס הבא. לא יתכן שהעמותה תשקוט כדרקון השוכב על זהבו, ולא תנצל את משאביה הכספיים כדי לארגן משהו רציני. הם ארגנו כנס של יומיים בכפר בתיה. כפר בתיה זה בית ספר, זו פנימיה בעצם, ברעננה, כי לאסף בר טוב, אבא שלו היה לו קשרים עם רעננה, עירית רעננה, אני חושב, וזהו. וזה, אני חושב ששם גם התחיל העניין של כנס שמערב לינה. משהו שהיו לו השלכות הרות אסון כשזה הגיע לאייקון. אז העמותה פתאום הרגישה… כאילו, אמנם גם אייקון, אני חושב, היה יומיים ושלושה כבר מתחילתו, אבל העמותה… כאילו, ברגע שהגיעו ביגורים, אז כאמור, אני לא הייתי…‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ המארגן באף ביגור. בכל ביגור אני ארגנתי משחק, אולי הרצאה, אבל כאילו לא… כי להיות מארגנים זה פתאום נהיה דבר חשוב, עם הרבה תפקידים, עם אחראי לוגיסטיקה, וע' אחראי, וכל התפקידים המוכרים והאוהבים. ואני כבר הוכחתי באיגורים קודמים שאני ממש גרוע בלארגן. מה שכן, בגלל שהיה לי כאילו גם את הקשר עם האגודה וגם את הקשר עם העמותה, אז אני יזמתי את שיתוף הפעולה בין העמותה והאגודה באייקון. בעצם כבר יש שיתוף פעולה של העמותה וסטארבייס, אז אמרתי, יאללה, בואו נצרף גם את העמותה. ובשנה שאני ארגנתי את הצד של העמותה, את המשחקי תפקידים באייקון, אני חושב הראשון, אז גם זה השנה שהבאנו לארפרים, משחקי תפקידים חיים, אושר אל נתנתי, אני מקווה שאני זוכר את השם שלו נכון, ודרכו אני חושב הוא הביא את קהילת הלארפרים הרוסית, וגם הם הביאו סופרים מד"ב רוסיים, אלכס ריבלקה, פסח עמנואל, כאילו היה פה איזשהו משהו סינרגיסטי, ואני הסתובבתי באייקון הזה כאילו… היה דברים כמו משחק תפקידים רב שולחני, שבו אנחנו, כל שולחן משחק ממשלה של אחת המעצמות, שצריכים להתמודד עם חייזרים שהגיעו פתאום. כן, שזה כאילו גם משחק תפקידים, גם משהו שהוא בעיקר קבלת החלטות, זאת אומרת, אין פה לגלגל קוביות ועניינים, וגם מתחבר למדע בדיוני. אסף ברטוב ואיתמר פארן אני חושב, ארגנו את זה בעיקר. אני הייתי נוכח שם, ישב שם איש מבוגר, שפשוט הגיע, לא יודע אפילו אם הוא חובב מדע בדיוני, שמע שיש איזושהי פעילות. הוא אמר שזה מאוד מעניין. הסתובבתי בכנס הזה באיזושהי אופוריה של איחוד קהילות וסינרגיות ודברים כאלה, ואז, שנה אחרי זה… החבר'ה שארגנו את ביגור באותה שנה, אמרו שלא לא לא. ככה לא צריך לראות שיתוף פעולה בין העמותה לאגודה, אנחנו שארגנו את ביגור אנחנו יודעים איך מארגנים כנס עכשיו וזה ניר שיפר, ג'וני סילבר וטז, אני כבר לא זוכר את השם שלו, אני לא יודע אם הוא עוד בקהילה עדיין. כן, היו שלושה חבר'ה, הם אירגנו את ביגור, היה מאוד מוצלח, והם באו להראות לאגודה איך מארגנים כנס כמו שצריך, וכאילו, הזיזו הצידה את החובבנים כמוני, ונכנסו במקצועיות לכנס, ואכן הכנס בשנה אחרי היה הרבה יותר מאורגן, ועם הרבה יותר משחקי תפקידים.

קרן: אני רוצה לשאול על הוועד. בתור מישהו שאומר, עמנואל בא ואמר… מספר מפתיע של אנשים אמרו, מישהו אחר אמר לי בוא תצטרף לוועד, כל אחד מסיבה אחרת. אז אני אשמח לשמוע מה היה אצלך ואיך באמת היה בוועד באותה תקופה, זה ממש היו השנים הראשונות, נכון? 98-99 כזה? 

דותן: זה ממש ממש היו השנים הראשונות. אני חושב, הוועד הראשון הוא היה אושיות ואישים, עמנואל, אהרון האופטמן, אורציון ברתנא. אני חושב שאבי כץ גם, יכול להיות, עמוס גפן, שבעצם, בחייו, הוא בעצם היה בית הדפוס שהדפיס את המימד, אז… והוא גם חיבר אותנו לסינמטק, נכון? בענייני אייקון. אז כן, כל מיני טיטאנים מבוגרים כאלה, ואבנר פרידמן הקטן המזכיר. עכשיו, אני התחברתי עם אבנר. והגעתי לאסיפות מליאה, ואני לא יודע איזה פעילויות, היו כל מיני הקרנות, אתם זוכרים שהיה בהתחלה, בהתחלה היה כל מיני… כן, אפשר היה להגיע לטרום בכורות, דרך זה שאתה חבר אגודה. וזה קצת הפסיק כשהמפיצים הבינו שבמילא הם מזמינים לטרום בכורה, את האנשים שבמילא יבואו להקרנה של הסרט, נכון נקרא, את קהל הליבה שלהם. אבל הייתה קומבינה בהתחלה. אני לא יודע אם גם היה… הייתה איזו יוזמה של עמנואל לארגן כנס בבית אריאלה בנושא דרקונים, שהייתה איזו ישיבה אחת עליו, והוא רצה שנפנה לאן מקאפרי, והצלחתי לשלוח מייל לאן מקאפרי, והיא ענתה לי שהיא בת יותר משמונים, והנכדים שלה לא מרשים לה לנסוע לבד לכל דברים הקוראים. 

קרן: וואו.

דותן:  אז כן, כן. זה קצת התחבר לטרגדיה של עמנואל כ… כמשה, שכאילו הביא אותנו לארץ המובטחת, אבל לא זכה להיות בה. אני חושב שהפיק, לדעתי, מבחינת עמנואל והאגודה היה שהיה את הכנס של לארי ניבן. כן? שלארי ניבן היה מספיק תקין כדי להביא אותו לארץ. ואז היה עמנואל וסופר מדע בדיוני שהוא ממש אוהב, וזה כאילו היה… התמוגגתי לראות את זה. 

אני חושב ששנה, בעצם הבחירות הדמוקרטיות הראשונות או השניות של הוועד, האסיפה, כאשר היה ועד נבחר בעצם, היו בחירות, אני חושב שמישהו הציע אותי, אותי, אסי פלאטו היה שם, אני חושב… אני לא יודע מי עוד. ואני חושב שאני זכיתי איפה שהוא בלמטה בקולות, ויכול להיות… אה. הוא היה צריך להכניס מישהו לבד, עמוס גפן נפטר, כי עמוס גפן נפטר ואני לא יודע, צריך שבעה אנשים לדבר, איזה שהיא סיבה. אני חושב שצריך שבעה אנשים… כדי להקים עמותה. כאילו, צריך שבעה שמות, או לפחות היה צריך פעם. שבעה שמות כדי להקים עמותה.

קרן:  עדיין צריך. 

דותן: כן, אז באספה איכשהו זה נהיה הוועד הוא שבעה אנשים, באגודה. ואני חושב שאני הגעתי אולי אחד למקומות… כאילו, הייתי הבא בתור, או משהו. או שאולי היה מישהו אחר שדילגו עליו. וכדי להיכנס לשם, כאילו, מספיק היה שאתה מכיר מספיק אנשים שיושבים באסיפה. אז בגלל זה הייתי בוועד. מה עוד היה בוועד… אני חושב שלי עדן החליפה את אבנר פרידמן כמזכיר, מזכירה. ואז היה הפוטץ' של הפוטץ', זה לא הפוטץ'. הפוטץ' של פורום אורט. 

קרן: הפוטש של פורום אורט? 

דותן: הפוטש. המהפך, המהפך, המהפך. מפלגת פורום אורט באה והשתלטה על האגודה.

קרן: אוקיי, דותן, אנא פרט, הפוטש של פורום אורט, כן. ליל המקלדות הארוכות, כן. 

דותן: כן, אז היה… אני חושב שאחד הדברים בתחילת, כשהאגודה לא היה לה ממש מה לעשות, שזה נגיד, לפני אייקון, הייתה תופעה שאנשים היו נבחרים לוועד ואז, אני לא יודע, לא מגיעים לישיבות או… או בעצם מה הוועד עושה, אם העמותה לא עושה, אם האגודה לא עושה שום דבר. אז כאילו כאמור, הוועד הראשון היה כל מיני אושיות, אחר כך חלק מהאושיות האלה, שלא היו פעילות כל כך באגודה או שלא עניין אותן כל כך, הוחלפו על ידי פעילים, ובאיזשהו שלב הייתה ישיבה, הייתה ישיבת אסיפה, הייתה אסיפה כללית בבית אריאלה. ואנשי פורום אורט הגיעו בהמוניהם. עכשיו, צריך להסביר מי זה פורום אורט, יואל, whoever. אז הם התחילו בתור IOL, והיה דבר כזה. הייתה מערכת פורומים, והיה להם פורום מדע בדיוני, ואתם מכירים את זה יותר ממני, אני חושב שאתם הייתם שם. מתישהו הם הגרו למערכת פורומים של… של אורט, כי לאורט הייתה כנראה מערכת פורומים דומה, IOL ניסו לעשות איזו מוניטיזציה של הפורומים שלהם כנראה, אז כולם היגרו לפורום אחר, לשרת אחר, ומתי שהוא כל… וכל האנשים האלה, אנשים כמו אסף דקל, והדס פרבר, אלוהים אדירים, אני שוכח את כל השמות. וארז.  אני לא זוכר את השם משפחה שלו, אבל קניתי את האוטו שלו פעם. ונחום, היה שם גם נחום אחד. כולם הגיעו לאסיפה, ואני חושב שהיה שינוי גדול בעצם בוועד, פעילים מהקבוצה הזאת של הפורום בעצם נכנסו…‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ נכנסו לוועד ואני חושב עם רוח מאוד מהפכנית, שינוי, קידום, ווט אבר, ואני לא יודע, אני נשארתי שם. מאיזושהי סיבה לא הודחתי בפוטש. 

קרן: אני מרגישה שאתה קורא לזה פוטש, אבל זה נשמע לי יותר כמו הרבה מאוד חנונים יושבים ביחד ואומרים, ידידי היקר, אני חולק על דעתך, ולפיכך אני מציע את מועמדותי לוועד.

דותן: אוקיי, נכון כן. זה נשמע נורא מנומס כשאת מנסחת את זה. אני חושב שזה יותר כמו… אה, דידי חנוך, דידי חנוך היה בוועד. נכון, נכון. אז בפורום המדע בדיוני של אורט, וואטבר, התנקזו אנשים ש… למה האגודה לא עושה ככה ולמה האגודה לא עושה ככה, ומתישהו כולם באו לאספה ונכנסו לוועד כדי להוביל את השינויים המבורך. עכשיו, איפה זה ביחס לפעילות של האגודה אני לא זוכר, אבל נגיד דברים כמו להוציא את המימד ביתר סדירות… רמי שלהבת גם היה בקבוצה הזה בעצם הוא גם פורומיסט במקורו, לא? תקנו אותי, אתם יודעים. 

קרן: אתה לא טועה, רמי היה בפורום. 

אהוד: ארז דרך אגב זה ארז אברמוביץ', שהיה… 

דותן: ארז אברמוביץ', כן. כן, אני חושב שהדס קיבלה את מרב הקולות, אבל ארז היה היו"ר בגלל ש… הם החליטו שזה יותר מתאים לו. או משהו. 

קרן: הזכרת ברבע מילה את המימד, ואני כן רוצה לדבר עליו בבקשה, כי המימד היה… לי כצרכנית, שלא הייתה מעורבת בוועד ולא ידעה שום דבר מה שקורה מאחורי הקלעים, בתור מישהי שכן קראה את המימד בצורה פחות או יותר סדירה. מה זה אמר להיות העורך של הממד? מה זה אומר, מה עשיתם? מה לא עשיתם? מה נכנס? מה יצא? אני רוצה לציין שכרגע בשיחה הזאת יש שני עורכים של המימד העשירי. דותן הבוגר ואהוד הצעיר הפוחז.

דותן: אוקיי, אז מבחינתי, המימד הלך ככה, בלקושש חומרים, שזה לפנות לכותבים, לאנשים שכתבו במימד הקודם, לאהרון האופטמן, לניר יניב, שהיה לו טור כבר בימי אבנר, שלח איזה טור זועם, ואז היה לו… הטור שלו היה ניר הזועם, או משהו כזה. אני לא יודע, אנשים אקראיים באינטרנט, פניתי אליהם בכל מיני בקשות. סרקתי את "במה חדשה" לחפש סיפורים שהריחו כמו מדע בדיוני. ומתי שהוא הייתה מצטברת לי בתיקיית הדואר כל מיני מאמרים, דברים למימד, והייתי מתחיל תהליך מול אנה הגרפיקאית, אנה קדרי שהייתה גרפיקאית בתירוש, בהוצאה של תירוש, והיא הייתה מעמדת לי מאמר מאמר, בפידיאפים, ניר יניב התעקש שהוא עושה הגהה להכל, וכמי שפעם פרסמו דברים שלו בלי הגהה, בכתב העת של העמותה, העורך הראשון. אז כן, אני מאוד מאוד מעריך הגהה. אחרי שקראתי מה קורה שמישהו פשוט לוקח את הטקסט שלך ועושה לו פאבליש. וזהו. מתי שהוא היה מסתדר מספיק חומר, והייתה מגיעה העטיפה של אבי כץ, שהיא כאילו באמת, אני חושב, ההיילייט של הממד היה כל פעם לקבל, להבין מה… לפעמים היו תכנים שהייתי מעביר לאבי ו… הייתי מספר לו על מה המימד, כן, הייתי אומר לו, כן, זה יהיה על טים פאוורס, והנה הוא… צייר את אנוביס בחופי תל אביב, או… אני חושב שהעטיפה האייקונית ביותר, הייתה של גיליון מספר 10, איור שלו על הסיפור של ניל גיימן, שלג זכוכית תפוחים, שהוא כאילו הגרסה האפלה של ניל גיימן לשלגיה, ואבי יצר… אחד הציורים, התמונות האיקוניות והמטרידות, שהיא הגרסה האפלה של שלגיה של דיסני. והעטיפה הזאת, האיור הזה שימש גם… אחר כך כעטיפה ל…‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ לאוסף הסיפורים של גיימן, כן? הוא התחיל מהמימד. וארז אברמוביץ' גם הוציא פוסטר שלו, שהיה תלוי לי במשרד הרבה שנים.

אהוד: יש לי עוד שאלה על המימד. כשאני הגעתי למימד, כבר היה… היינו מתרגמים, היה לנו הסכם עם… 

דותן: כן. 

אהוד:  פנטזי אנד סיינס פיקשן, מתי ואיך הוא התחיל והגיע אלינו? 

דותן: אני חושב שצריך פשוט להסתכל על הגיליונות ולראות מתי מתחילים להופיע בו הרבה סיפורים מתורגמים. אבל… כן, הרעיון היה… אני לא יודע אם ההשראה באה ישירות מאהרון האופטמן, אבל דיברנו על פנטזיה אלפיים, המיתולוגי.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ איך פנטזיה אלפיים קיבלה את הזכויות לכל הסיפורים המגניבים האלה, ומתברר שהיה לה הסכם עם Fantasy & Science Fiction. אז יצרנו קשר עם Fantasy & Science Fiction , שאני חושב העורך היוצא היה… עדיין המו"ל, היה אד פרימן והעורך הנוכחי היה גורדון ון-גלדר, ומאוחר יותר גורדון קנה את המגזין ואמר לי ש… זה בערך כמו לקנות בית. משכנתא ועניינים. אבל כן, וברגע שיצרנו את הקשר, אז בעצם קיבלנו את הזכות עבור, בתשלום סמלי, אני חושב, לתרגם סיפורים משם. העברנו לרמי שלהבת את כל הגיליונות של Fantasy & Science Fiction שמצאנו, היו מסתובבים כל מיני ספרים משומשים, וגם היה לי מנוי עליו תקופה, וזהו. רמי בחר משם סיפורים, זה הסיפור. ובעצם… זו הייתה מנת הסיפורת במימד, כי זה תכלס סיפורים מקומיים או שלא הגיעו למימד, זה מתחבר לזה שהוא היה יוצא בתדירות נמוכה, ואני לא יודע, אנשים פשוט היו שמים אותם בבלי פניקה או…‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ מקומות אחרים, או אספמיה, שאספמיה התחיל לשלם על סיפורים, שומו שמיים. כן, אז זה בעצם הדרך שלנו הייתה להוסיף תוכן שהוא מדע בדיוני למימד.

קרן: דותן, הזכרת את אהרון שיר, נשמח אם תספר לנו עליו קצת יותר. 

דותן: אז אהרון שיר, אני הכרתי אותו כמארגן חוג המד"ב של רחובות, שהיה מתכנס פעם בשבוע, פעם בחודש, סליחה, פעם בחודש… מפגשי החלפת ספרים ואכילת פופקורן ושמיעת הרצאה מדעית מלומדת. מי שדיבר או שמע את אהרון שיר, אז הוא מאוד היה בולט. הקול שלו, הוא היה לו קול מאוד מאוד צרוד, כנראה, מסיבה רפואית, אני מניח. והוא היה מוציא פנזין חודשי גם שנקרא סייברקוזן. שהוא כמה… לא בנפח גדול, כמה עמודים מודפסים, שהוא היה שולח לך באדיקות בדואר, כל עוד שילמת, וממה ש… ואני אמרתי, אבל מה אם אני לא אשלם? הוא אמר, אז נשלח לך במייל. ואני זכיתי, באחד הסייברקוזנים  הראשונים שנשלחו אליי, היה מאמר נרחב של ביל סילברמן כנראה, שהוא הבן אדם שאירח את המפגשים האלה, על known space של לארי ניבן, כל היקום של לארי ניבן, וזהו, זה היה מאמר מדהים ומגניב, ואני מאוד עצוב שאיבדתי אותו. עכשיו, אהרון שיר היה פעם חבר במועדון תל אביבי, אבל המועדון התל אביבי החזיק הרבה פחות מהמועדון הרחובותי, אולי פשוט בגלל שלא הייתה לו תוכנית מסודרת, והתוכנית מסודרת כאמור של אהרון שיר הייתה להביא מרצה כל חודש. היו כמה חברים קבועים של המועדון שהיו להם קשרים באקדמיה, היו ממכון ויצמן אנשים, אבל כן, הוא היה… מאוד הקפיד על המפגשים האלה, אני חושב שהם הפסיקו כשהאגודה קמה. אולי המפגש האחרון היה שבו הביאו את בריאן אלדיס לרחובות, בביקור המיתולוגי שלו שבו הוא הקים את האגודה. וזהו. אהרון שיר נפטר לפני כמה וכמה שנים, וסייברקוזן, הפנזין שלו, עדיין יוצא לאור. יש בחור בשם לייבל בוטניק, שעדיין שולח את ה… עדיין מלקט מן הגורם ומן היקב הגיגים ודברים, ודואג שכל חודש ייצא גיליון. וזהו, זה מה שאני אספר, זה כאילו… אני חושב שבאחד האיקונים אנחנו הזמנו את אהרון שיר כ… fan guest of honor, אורח כבוד…  חובב אורח כבוד, כאילו. במקום סופר, זה חובב. ואני בהחלט חושב שמגיע לו. כי הוא בימי טרום האינטרנט, ליכד אוסף אקראי, אבל מסקרן של חובבים יחד, ויצר כל מיני הקשרים וחיבורים. מבחינתי, אחד השיאים שם היה שהוא הביא את דוקטור ג'ק כהן, שהוא…‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ ביולוג, חוקר רבייה, ביולוג, אנגלי, איש מדהים ורב פעלים, שהוא חובב מדע בדיוני והוא ייעץ להרבה סופרי מדע בדיוני על הביולוגיה של החייזרים שהם המציאו, בין אם זה הטריבלים של דייויד ג'רולד במסע בין כוכבים או הגרנדלים באחד הספרים של לארי ניבן וג'רי פורנל.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ ואני ראיינתי אותו פעם אחת, אמרתי, אני חייב, הבן אדם המדהים הזה, אחרי שראיתי אותו ברחובות, אני חייב לרוץ אחריו ולראיין אותו, ואכן יום שלם התרוצצתי אחריו, והוא אמר, כן, אה, טרי פראצ'ט, חבר שלי טוב, וגם מרטין גרנר, חבר שלו טוב, והם כתבו ספר יחד, והם כתבו, הוא כתב יחד עם מרטין גרנר ספר על הפיזיקה של עולם הדיסק של טרי פראצ'ט. ואני קראתי את Interesting Times של טרי פרצ'ט, שיש בו את כהן הברברי, ואני אמרתי, כן, כן, זה כהן הברברי. כהן הברברי הוא ברברי זקן מאוד, וכן, להגיע לגיל מופלג במקצוע הזה, זה אומר שאתה חתיכת טיפוס, וכן, אני הרגשתי, אני אמרתי, כן, מה שרינסווינד חווה פה, שהוא רץ אחרי כהן הברברי, זה מה שאני חוויתי, כשניסיתי לראיין את ג'ק כהן והתרוצצתי אחריו ברחבי מכון ויצמן מפגישה לפגישה. וכאמור הכול בזכות אהרון שיר שיצר את כל החיבורים המופלאים האלה בעולם לפני האינטרנט, או קצת אחרי האינטרנט. 

קרן: אז יש לי שאלה, כי הזכרת ממש ממש בהתחלה שיש לך שתי ילדות בכיתה א'. 

דותן: כן. 

קרן: ושאיכשהו זה קשור לזה שאתה כבר לא מגיע לכנסים ולא חלק מהקהילה. שזה קצת מעניין כי הכנסים נעשו הרבה יותר תומכי ילדים ממה שהם היו כשאני נכנסתי לקהילה ואז היה מאתגר יותר. 

דותן: כשהילדות שלי נולדו, ישר ידידה צירפה אותי לקבוצת פייסבוק של הורים חנונים, ואני אומר, אבל רבאק, אני מחליף חיתולים ו… מנער אותן שיצליחו להירדם מהגזים. אני לא הולך להקריא להם עכשיו הארי פוטר או מה שזה לא יהיה. אז כן, אני… יש את הפאוזה הזאת, שהילדים שלך עוד לא ממש מוכנים לצרוך תוכן בצורת כנס. אני לא פוסל שמתישהוא אני כן אגרור אותם לאיזשהו כנס. בנוסף יש העניין שאני עברתי לגור בדרום, בקיבוץ לשעבר של אשתי, אז זה קצת מרחיק אותי מהמרכז ביום יום. פחות אפשר לקפוץ לאייקון מתי שבא. זהו, אני חושב שגם… כאילו גם הקהילה… אני רוצה להגיד, הקהילה היא עכשיו הרבה יותר צעירה משהיא הייתה אז, ויש תחלופה, זאת אומרת, יש סיכוי שאני אגיע לכנסים ואני אפגוש אנשים שאני מכיר, אבל יש גם סיכוי שאני אסתובב ואני לא אכיר אף אחד, aging out כזה. אני חושב שגם ליבת הקהילה, אם יש דבר כזה, אז היא קצת יותר צעירה ממני בכללי, וזה כמובן, עם הזמן היא הולכת ונהיית יותר צעירה ממני, וזה… דבר טוב בעיני, זאת אומרת, זה מראה על חיות של התחום. אני זוכר שאני הגעתי, הייתי פעם אחת בוורלדקון, נסעתי לוורלדקון בבוסטון, וככה חיפשתי עוד את הכניסה לבניין, איזה אולם כנסים ענקי, אני רואה, לא יודע, מישהו בן 70 עם ביני קאפ על הראש. אתם יודעים מה זה ביני קאפ? זה כזה כובע עם פרופלור עליו? וכן, הכנסים בארצות הברית, ההטייה שלהם היא בבירור לקהל הרבה יותר מבוגר, אתה רואה הרבה, לא הרבה, אבל אתה רואה קלנועיות, אני מניח שזה גם קשור לזה שטיסות ודברים כאלה, ואחרי כנסים בארץ שבהם, אז כאילו כן, כנסים בארץ מרגיש יותר חי וצעיר ובועט ומתלהב. עם כמה זה שבחו"ל אתה פוגש את כל הסופרים המפורסמים, ואתה מגלה שהם גם כן כאילו, כן, הם גם כן התבגרו. 

אהוד: איזה… איזה לקח או לקחים חשובים ומעניינים יש לך מחייך כחובב ופעיל? 

דותן: כן, אני הזכרתי מקודם את עניין… צריך שלושה מארגנים ולא יותר משלושה מארגנים כי זה יוצר בירוקרטיה. אבל אתה צריך שלושה מארגנים to keep them honest, ולדאוג שמישהו יעשה משהו. אני חושב שעוד משהו שמאוד בולט זה כמה אנשים, כמה מתנדבים חשוב להם להרגיש בעלות על הדבר שהם עושים. אתה רואה את זה, בין כל כנס משחקי תפקידים קטן שאיזה בחור מארגן, אז הוא גם רוצה לבנות את האתר של הכנס הזה ו… התוצאה מכך אתר העמותה איחסן כמויות לא סבירות של אתרי PHP מאוד לא בטוחים, זה הכול "אתר האינטרנט הראשון שלי" כזה, אבל זה. או דברים כמו סטארבייס, שאתה אומר, בעצם היה כנס מאוד מוצלח על סטארטרק, ובעצם התגבשה פה איזושהי קהילה, והם רצו להרגיש שהם… ינווטו וישלטו בדבר הזה. אני חושב שהאגודה והעמותה השכילו בזה שהם… כאילו, כשאתה מעודד את המתנדבים האלה ונותן להם את תחושת הבעלות הזאת על מה שהם עושים, על ההתנדבות שלהם, אז אתה משיג תוצאות הרבה יותר טובות. ואנשים יעשו את העבודה הכי טובה ומוצלחת שלהם, מאשר אם אתה מנסה לעשות… תכתיבים בעצם, פתאום מתאיידים לך כל המתנדבים.

קרן: אוקיי, אז קודם כל תודה רבה. תודה רבה דותן, דותן דימט שהיה איתנו היום. תודה רבה, אהוד מימון, ותודה רבה לכם, המאזינים והמאזינות שלנו, שאתם ממשיכים להקשיב לנו מדברים על ההיסטוריה שלנו.