ובכן, כולכם מדברים על וָלוֹסָאג ועל אֵלֶט, אבל אני יודע את האמת עליהם, ואני יכול להוכיח לכם. אם תרצו שאספר לכם, זה מה שאעשה. אבל לפני כן עליכם לקנות לי משקה כדי שאוכל להרטיב את גרוני.

הסיפור התרחש בערך כך: היה הייתה משפחה ענייה מאוד שגרה בבקתה ביער. הם היו כל כך עניים עד שהאם הייתה צריכה לסרוג בקורי עכביש כאשר רצתה לסרוג, והאב היה צריך לעשן אפר מהארובה כאשר רצה לעשן. מקור המחיה היחיד שלהם היה החלב של פרה זקנה ואומללה אחת.

במשפחה היו שלושה בנים. יום אחד אמר הבכור, ”אני עומד לצאת לחפש את מזלי, כדי שלא נהיה יותר עניים”. אתם מבינים, הוא היה ילד טוב שרצה לכלכל את משפחתו. אז הם בירכו אותו לשלום, והוא יצא לדרך.

במהרה הוא פוגש אדם שהולך יחף ביער. ”ברכות, אבי”, אומר הגבר הצעיר.

”שלום”, אמר האיש היחף. ”שמי הוא ולוסאג. לאן אתה הולך ומה אתה מחפש?”

”אני הולך ביער, ואני מחפש את מזלי”.

”ובכן, אבל מה הוא מזל?” אמר האיש היחף.

”מזל? הו, משמעו הוא לחיות כפי שחולמים לחיות”.

”כך אתה חושב?” אמר ולוסאג. ”אז משאלתך תתגשם”. והאח הבכור נפל בו במקום והחל לחלום, ולא היה דבר ולא היה אדם שהיו מסוגלים להעירו.

שנה ויום לאחר שעזב האח הבכור, אמר האח השני, ”אני עומד לצאת לחפש את מזלי, כדי שלא נהיה יותר עניים”. אז הם בירכו אותו לשלום, והוא יצא לדרך. במהרה הוא פגש ילדה בעלת שיער שחור ככנף עורב.

”ברכות, ילדה שחורת שיער”, הוא אמר.

”שלום”, אמרה הילדה. ”שמי הוא אלט. לאן אתה הולך ומה אתה מחפש?”

”אני הולך ביער, ואני מחפש את מזלי”.

”ובכן, אבל מה הוא מזל?” אמרה הילדה שחורת השיער.

”משמעו הוא לא לדעת לעולם רעב או כאב”.

”כך אתה חושב?” אמרה אלט. ”אז משאלתך תתגשם”. והאח האמצעי נפל מת בו במקום.

שנה ויום חלפו. במהלך אותו הזמן האח הצעיר, ששמו היה יאנצ'י, טיפל בפרה, והוא תמיד הקפיד לוודא שיש לה כל האוכל שיכלו לספק לה, שהיא תמיד מסורקת ושהתא שלה נקי. ועל כן, כאשר יאנצ'י הודיע שהוא עומד לצאת כדי לחפש את מזלו, דיברה הפרה לפתע. ”הישמר לך, אדון צעיר, שלא תחזור על אותן טעויות שעשו אחיך”.

”כיצד את מדברת?” אמר יאנצ'י.

”ומדוע שלא אדבר? האם איני פרת טַלְטוֹס?”

”אבל מה קרה לאחיי?”

”האח הבכור פגש בוולוסאג, וחייו אבדו בתוך חלום, והאח האמצעי פגש באלט והוא נמצא בארץ המתים. עליך להישמר מלפגוש באותו גורל”.

”טוב, אבל כיצד אוכל לעשות זאת?”

”עליך לקחת את קרני (בימים ההם, לפרות הייתה קרן אחת, ממש במרכז הראש), ועליך להשתמש בה כדי ללכוד את שניהם כדי שיעשו כדבריך, אז תוכל להחזיר את אחיך ולשנות את מזלך”.

”אבל כיצד אוכל לעשות זאת?”

”אם הם ינסו לעשות דבר מה שלא ניתן לעשות, תוכל ללכוד את כוחם בקרן”.

”אבל מה אוכל לגרום להם לעשות, שלא ניתן לעשות?”

”אומר לך רק זאת: כולם חולמים על המוות, אך איש אינו חולם על היותו מת. וזה כל מה שאוכל לומר”.

ובזאת השתתקה הפרה ולא דיברה עוד.

אז יאנצ'י לקח את קרנה של הפרה ויצא אל היער, ובמהרה פגש אדם יחף. ”ברכות, אבי”, אמר הגבר הצעיר.

”שלום”, אמר האיש היחף. ”שמי הוא ולוסאג. לאן אתה הולך ומה אתה מחפש?”

”אני הולך ביער, ואני מחפש את מזלי”.

”ובכן, אבל מה הוא מזל?” אמר האיש היחף.

”מי אתה שתשאל זאת?”

”כדי למצוא מזל מוכרחים קודם לבקר אותי, מאחר שהמזלות כולם נמצאים ברשותי”.

”אם כך, מזלי הוא אחי, שנלקח בידי אלט”.

”ובכן, היא נמצאת ממש בהמשך השביל הזה”.

”אז אלך אליה. אבל אתה מוכרח לשמור עליי”.

”כיצד עליי לעשות זאת?”

”בכך שתיצור חלום על היותו של אדם מת”.

”אך איש אינו חולם על היותו מת”.

”אם כך, אהיה שמור ובטוח”.

אז ולוסאג ניסה ליצור חלום על היותו של אדם מת, ויאנצ'י לקח את כוחו של ולוסאג והכניס אותו לקרן. אז הוא רץ במהירות לאורך הדרך, ובמהרה פגש בילדה ששערה היה שחור ככנף עורב.

“ברכות, ילדה שחורת שיער”, הוא אמר.

”שלום”, אמרה הילדה. ”שמי הוא אלט. לאן אתה הולך ומה אתה מחפש?”

”אני הולך ביער, ואני מחפש את מזלי”.

”ובכן, אבל מה הוא מזל?” אמרה הילדה שחורת השיער.

”מי את שתשאלי זאת?”

”יהא מזלך אשר יהא, לבסוף תביא אותו אליי, מאחר שאני השומרת הסופית של כל המזלות”.

”אם כך, מזלי הוא אחי, שנלקח בידי ולוסאג”.

”ולוסאג?” היא אמרה. ”אבל לבטח חלפת על פניו ביער”.

”ייתכן שכך עשיתי”, הוא אמר. ”אך אם עליי לבקר אותו שוב, עלייך להגן עליי”.

”כיצד אוכל לעשות זאת?”

”בכך שתעטפי אותי בַחלום שחולמים אלה שמתו”.

”אך אין חלומות שחולמים אלה שמתו”.

”אם כך, אהיה שמור ובטוח”.

אז אלט ניסתה לגרום לאלה שמתים לחלום, ויאנצ'י מיהר להכניס את כוחה לתוך הקרן. אז הוא חזר במורד השביל, כשאלט צועדת בעקבותיו. ובכן, תוך זמן קצר נפגשים ולוסאג ואלט, והם רק מביטים זה בזו לרגע, אתם יודעים, כמו שאתם מביטים כאשר אתם מופתעים למראה מישהו, ואז ולוסאג אומר, ”מה עשית?” ובאותו רגע, אתם מבינים, אלט אומרת, ”מה עשית?” והם מביטים בגבר הצעיר והם אומרים לו, ”מה עשית?”

ואז יאנצ'י אומר, ”ובכן, לקחתם ממני את אחיי, אז לקחתי את שניכם מהעולם, ולא אשחרר אתכם עד שתחזירו לי את אחיי ותעשו כל מה שארצה”.

”ובכן,” הם אמרו, ”מה תרצה שנעשה?”

”עליכם ליצור לנו מזל”.

"אבל,” הם אמרו, ”מה הוא מזל?”

”משמעו הוא כל מה שאחי הבכור חלם בעודו חולם, והבריאות הטובה שאחי האחר חיפש לפני שמת”.

מאחר שלא הייתה להם ברירה הסכימו ולוסאג ואלט לתנאים הללו, ומיד כשהשיב להם יאנצ'י את כוחם, קפץ ממקומו האח הבכור, והגיע האח האמצעי, ואתם יכולים להיות בטוחים שהם היו מאושרים לראות זה את זה!

נדרש כוחם של כל השלושה כדי לשאת את כל הזהב והכסף שעליהם חלם האח הבכור, אך זה לא היה קשה משום שהבריאות של כולם הייתה איתנה, וכך גם זו של אימם ואביהם, וההוכחה היא שכפתורי מעילי נוצרו מאותה קרן ממש של פרת הטלטוס, ולא רק זה, אלא שהם גם העניקו לי את שעון הזהב המשובח הזה היות שהם אהבו את הסיפורים שסיפרתי להם, בדיוק כפי שאתם עומדים לקנות לי משקה נוסף מאותה סיבה בדיוק. ובכן, כל זה קרה לפני שנים רבות, ועם זאת אני סמוך ובטוח שאם הם לא מתו מאז, הם עדיין חיים עד עצם היום הזה.

תרגום: יהל בן-שלום
עריכת תרגום: לילי דאי
הסיפור מתוך האסופה The Sandman: Book of Dreams ומתרחש בעולם של סנדמן, והוא תורגם ומתפרסם כאן באדיבות המחבר