צ’שין ליו נחשב לכוכב הנוכחי של המדע הבדיוני הסיני. טרילוגיית "שלושת הגופים" פרי עטו הפכה ללהיט המדע הבדיוני הגדול ביותר בסין אי פעם, וכבר קנתה לה מעריצים בקהל המערבי, ביניהם הנשיא לשעבר ברק אובמה והסופר ג’ורג’ ר' ר' מרטין. עיבוד ליצירה אחרת של ליו, הנובלה “הארץ הנודדת”, יצא השנה לקולנוע ועורר עניין בעולם כולו. לאור הדומיננטיות העולה של סין בכלכלה, בטכנולוגיה ובתרבות, הטרילוגיה עשויה לספק הצצה ספקולטיבית לא רק לעתיד שהיא מתארת, אלא גם לעתידו של המדע הבדיוני עצמו.

"בעיית שלושת הגופים", הספר הראשון בטרילוגיה, עוסק בנושאים רבים מכדי שאפשר יהיה למנות אותם בביקורת אחת. מדעי המחשב, קוסמולוגיה, הנדסת ננו חומרים, פילוסופיה, אסטרטגיה צבאית, אידיאולוגיה ותיאולוגיה הם רק חלק מהנושאים האלה, שמשתלבים בסיפור הגילוי של חיים מחוץ לכדור הארץ והקשר הראשון אתם. לפני שאדון בעלילה, אני רוצה להתייחס לקול הייחודי שמעביר אותה. הכתיבה של ליו מרהיבה בעוצמתה, חדה כמו סכין ומדויקת כמו ידיים של מנתח. הוא שוזר במיומנות כמה קווי עלילה המתרחשים בזמנים שונים, ויוצרים יחד עלילה מותחת ומלאה תפניות מפתיעות. הקונפליקטים תמיד נסובים סביב רעיונות נשגבים מתחומי המדעים והפילוסופיה, ואלה מתוארים באופן יפהפה ומהפנט. לצד השבחים לכתיבה עצמה, חשוב לציין גם את תרגומו הנהדר של קן ליו לאנגלית: הרגשתי שהוא הצליח לשמר את הסגנון והשפה הייחודיים של המקור, ובד בבד להיות ברור וקולח.

במהלך הקריאה הרגשתי לפעמים שלא אדם כתב את המילים, אלא בינה מלאכותית שליו פיתח בהיחבא, ומסוגלת להשקפה אובייקטיבית וחכמה יותר מזו של כל בן אנוש. בפתח הספר, למשל, מתוארים בפירוט רצח של מתנגדת משטר והתעללות בגופתה. במבט-על מתברר שהיה זה אחד ממאות אירועים דומים, ואלה פעלו כמעבד שהפלט שלו היה מה שמכונה בסין "מהפכת התרבות", אותו עשור סוער ששינה את סין מן היסוד.

רוב הגיבורים של ליו הם מדענים, אנשים רציונליים ומחושבים שמשתמשים במתודה המדעית כדי לפתור את הבעיות שהם נתקלים בהן. בהווה אנחנו עוקבים אחרי עלילה המנסה לפענח את מותם המסתורי של מדענים מובילים. בשנות מהפכת התרבות אנחנו עוקבים אחר יי ונז’י, אסטרופיזיקאית שאביה נרצח באכזריות משום שהתעקש ללמד את תורת היחסות של אינשטיין, על אף שהיא לא תואמת את רוח המשטר. רק משום שהייתה אשתו, ונז'י מוגלית ונשלחת לבסיס סודי, שבו מנסים ליצור קשר עם ציוויליזציה חוץ ארצית לפני שהמערב יעשה זאת. המשטר חושש שמא ציוויליזציה כזו תעניק למערב טכנולוגיה מתקדמת, שתיתן לו יתרון על פני הגוש הקומוניסטי. ונז’י יושבת לבדה בחדר הבקרה במשך לילות ארוכים, בלי לקלוט שום מסר מהיקום הגדול. עד שלילה אחד היא חושבת על דרך לעשות דברים אחרת, מתחת לאפו של הקצין הממונה עליה. כך היא תשנה את ההיסטוריה האנושית לתמיד.

למרות העיסוק במדעים מדויקים, לא תמצאו בספר תיאורים טכניים מייגעים. הבעיה שעל שמה קרויים הספר והטרילוגיה כולה היא בעיה ידועה במכניקה, שעוסקת בקושי לתאר את המסלולים במערכת שיש בה שלושה גופים ולכן בחוסר היכולת לחזות את מיקומם. אך במקום להכביר הסברים שירדימו את כולם מלבד חובבי הפיזיקה, ליו ממחיש את הבעיה באמצעות משחק מציאות מדומה מסתורי, שלא ברור מי פיתח. המשחק מדמה את ההיסטוריה האנושית ביקום שבו שלוש שמשות, שלחלופין הופכות את העולם לגוש קרח או גיהינום בוער, ושרידת הציוויליזציה בו תלוי ביכולת לחזות את הזריחות והשקיעות של השמשות.

באחת הסצנות הדרמטיות ביותר בספר, משלבת המציאות המדומה בין המדע המערבי לצבא הסיני מימי הביניים. שני הגורמים בונים יחד "מחשב אנושי": מילוני חיילים שמסודרים בקבוצות על פני משטח אדיר ומשמשים בתפקידי הספרות אפס ואחת. הצבא מתחיל לבצע חישובים כדי לפתח מודל שיחזה את מיקומי השמשות; כאשר מתעוררת "תקלה בחישוב”, החיילים שלא צייתו לפקודות, לא עמדו במקום הנכון, וכך גרמו לטעות מוצאים להורג. לאחר מספר "תיקונים" כאלה המחשב יוצר לוח שנה, שחוזה מתי תהיה תקופת יציבות ומתי תקופה כאוטית. אלא שכל זה התרחש רק כדי לגלות שהבעיה מורכבת מכדי שמחשב יוכל לחשב אותה. אצל ליו טעות חישוב משמעה לא רק ציון נמוך – היא תוביל למותם של מיליוני בני אדם.

באחרית הדבר של הספר, ליו חוזר לילדותו ומספר שכבר אז היה לו עניין אדיר בחלל ובמרחבים האינסופיים של הקוסמוס. לדבריו, הוא גילה עוד כילד שיש לו כישרון לחוש בסדרי גודל יוצאי דופן ולתאר אותם. המחשבה על המרחק לכוכבים מילאה אותו התרגשות והיא שהובילה אותו אל המדע הבדיוני, תחילה כמעריץ ומאוחר יותר ככותב. מעניין לחשוב על כך שליו הוא מהנדס תוכנה במקצועו, ולא מגיע מרקע ספרותי.

“בעיית שלושת הגופים” מומלץ למי שלהרגשתם המדע הבדיוני ממחזר את עצמו, ולמי שמחפשים משהו שונה, חדש ומאתגר. כל עוד שמות בסינית לא מרתיעים אתכם ומעט תיאורי מדע מדויק לא עושים לכם צמרמורת, זהו ספר בשבילכם. אני מקווה שהטרילוגיה של ליו תזכה במהרה לתרגום עברי איכותי. גם לקהל הישראלי מגיעה הזדמנות ליהנות מהספרים מלאי ההשראה, שמציעים שילוב יוצא דופן בין המדע הבדיוני המערבי ובין מסורת ספרותית ששונה ממנו מאוד.

The Three-Body Proble
צ'ישין ליו
תרגום לאנגלית: קן ליו