אזהרת ספוילרים חמורה לפרק 3 בעונה 8 של משחקי הכס, ולספרי "שיר של אש וקרח"

~~~~~~~~

כן, זה לא כמו מה שהיה בהתחלה. אבל גם רוב מה שהיה בהתחלה, אינו כמו מה שהיה בהתחלה באמת.
שלום, שמי נמרוד איזנברג ואני קרוע בין "שיר של אש וקרח" ל"משחקי הכס".

יש החושבים ש"שיר של אש וקרח" (ומקבילתה הטלוויזיונית "משחקי הכס") הן אפוס מתוחכם על מאבקים פוליטיים ועל-טבעיים בין טוב ורע, בין מלכים וטוענים לכתר, עשירים ועניים, חיים וזומבים. למעשה מדובר במאבק מדמם בין ספר לסרט. בין אפוס כתוב בלתי מתפשר, לעיבוד מרהיב בעידן הבינג'. בין יוצרים המחויבים לרשת כבלים תובענית, לבין סופר המתקשה לעמוד ברמת הציפיות הבלתי הגיונית של קהל המעריצים.

ומעל לכול זהו מאבק סביב השאלה "מי רלוונטי יותר?". מחד ניצבת היצירה הכתובה שחוללה מהפכה של ממש בתחום הפנטזיה האפית, והפנטזיה בכלל. סדרה שחלחלה באיטיות לתודעה במשך כחמש-עשרה שנים, עד שאומצה כקלסיקה מודרנית, אך עדיין מצפה לסיום הולם שייכתב על ידי מחברה.

מולה ניצב העיבוד הטלוויזיוני שלה. סדרת טלוויזיה שהופקה על ידי רשת שהפכה לתן התקן הרשמי של יצירת מופת בעידן מסך הכסף, רשת שהמילה "בינג'" כאילו הומצאה בשבילה, שהגדירה סטנדרטים חדשים בנושא הפקה, צילום, עריכה וכן, גם משחק, אך גם רשת שנאלצת להפיק עבור יצירת הפאר שלה סיום המנותק מהאפוס עליו אותה יצירה  מבוססת.
~~~~~~~~
פרק 3 בעונה 8 של "משחקי הכס" הוא מעין קו פרשת המים בסוגיה. מצד אחד מדובר בהפקה חסרת תקדים: צילום, ניצבים, אפקטים… זו הפקה קולנועית מרהיבה. הקרב נגד המהלכים הלבנים הוא עוצר נשימה, ועם זאת אינו נשען רק על סצנות קרב מרובות ניצבים (חיים או תוצרי מחשב). אני רוצה לראות למי נשארו ציפורניים אחרי מרדף המתים בעקבות אריה בטירה.

מצד שני אחרי שנגמרו המהלכים הפוליטיים והעלילתיים המפתיעים שעובדו מהיצירה המקורית, נאלצת "משחקי הכס" להישען על אותם קרבות המוניים, לטוב ולרע. הרגע בו אריה קופצת משום מקום על מלך הלילה היה מקפיץ ומלא אדרנלין, אך סיום קו העלילה הזה היה מעט משמים. ציפיתי למשהו מעבר לקרב מבטים בין בראן למלך הלילה. ציפיתי דיאלוג. ציפיתי לתובנה כלשהי על מניעים. היו כל כך הרבה תאוריות שניסו לקשור בין מקורות מלך הלילה לסיפורו של בראן עצמו. כולן היו מעניינות יותר ממה שהוצג בסדרה.

ועדיין, מדובר בקרוב לשעה וחצי מורטת עצבים של מתיחת קונפליקט לשיאו. הקרבות (ושוב, לעזאזל, אריה נמלטת מזומבים) חיפו על החולשות העלילתיות. העזו אפילו להרוג את ג'ורה מורמונט, מארה על ראשם.
~~~~~~~~
אך לג'ורג' מרטין יש בעיות משלו. כבר לא מדובר במרוץ לסיום כתיבת שני הספרים האחרונים בסדרה. מדובר בבעיה כפולה ומכופלת: משימה סיזיפית להשלמת סדרת הספרים עבור קהל שלא מתבייש להודות שהיא אינה רלוונטית עבורו בכלל. זו לא בושה להגיד שלא קראת את "שיר של אש ושל קרח" ושאתה עוקב רק אחרי "משחקי הכס". אחרי הכול, זו לא טלוויזיה – זה HBO.

יותר מכך, יש קונפליקט גודל והולך בין מרטין למעריצי סדרת הספרים עצמם – מה עושים עם הפער ההולך וגדל בין הפקת HBO לספרים המקוריים? או כמו שאני נוהג להציג זאת: איפה ליידי סטונהארט, לעזאזל? איפה הגלגול המיוסר של קייטלין האומללה המחפש נקמות בארצות הנהר? איזה תפקיד היא תשחק בעולם מלא צרכני תרבות ש"יודעים" מה הולך לקרות? בכמה רצינות יתקבל קו העלילה הזה, ומעל לכול: בעולם בו גיקים מתכתשים באינטרנט על מהות המושג "קאנון", איזו משמעות תהיה לסדרת ספרים, מופתית ככל שתהיה, לאחר שעיבודה הטלוויזיוני הושלם, מוסגר ועוכל כהלכה עבור הדורות הבאים?

על אף שהיא חיה בזכות עצמה, "משחקי הכס" היא עדיין יצירה המושווית ללא הרף ליצירת המקור עליה היא מבוססת. אנו רואים לנגד עינינו קונפליקט של ממש. במקום שהעיבוד יזין את הפופולריות של יצירת המקור וידגיש את על זמניותה (כמו שהיה בעונות הראשונות), הוא ספק נלחם בה, ספק מייתר אותה.
~~~~~~~~
אני מקווה להיות מרוצה בעוד כמה שבועות מהסיום של משחקי הכס.

אני עוד יותר מקווה לראות את "שיר של אש ושל קרח" מגיעה לסיום ומיצוי הולם, כיאה לסדרת הספרים שהראתה לי שאפשר לקרוא פנטזיה אפית ריאליסטית וחסרת פשרות.

אני הכי מקווה שאף אחד מהם לא יגרע מהאחר.