"חוק ומסג" הוא הספר הראשון בסדרה השנייה של עולם "הערפילאים" של ברנדון סנדרסון, שמתרחשת כשלוש מאות שנה אחרי תום הסדרה הראשונה. זה הספר הראשון של סנדרסון שקראתי, וכאשר כתבתי עליו בטוויטר ננזפתי על ידי אחד המגיבים, חובב מושבע של סנדרסון, שזו טעות להתוודע לעולם של סנדרסון דווא מהספר הזה. בהחלט יכול להיות שהסדרה הראשונה טובה יותר, כפי שטענו אחדים, אבל אני לא חשתי בחסרון הרקע הזה כאשר קראתי את הספר (פרט לנקודה אחת, שאתייחס אליה בהמשך).

הספר נפתח עם ווקסיליום לדראין (שנקרא בדרך כלל פשוט "ווקס") שהוא איש חוק בעיירה מדברית קטנה המנסה להשליט סדר ושלום בארצות הספר באמצעות אקדחיו, וכוחות הקסם שלו. אם זה מזכיר מערבון, זה לא במקרה. אם היינו צריכים למקם את הספר בעולם שלנו, הוא בהחלט ממוקם במרחב שבו ממוקמים המערבונים – ראשית העידן המתועש וראשית צמיחת הערים הגדולות. ווקס נקרא לשוב אל העיר הגדולה אלנדל, ושם מתגלה לנו שבנוסף להיותו מכשף רב-עוצמה (הוא דו-כוח, סוג רב עוצמה במיוחד בעולם של סנדרסון) הוא גם צאצא למשפחה עשירה ורבת השפעה.

ווקס מוצא את עצמו בדילמה. הוא נעקר מן הסביבה שבחר לעצמו, ומן העיסוק שבחר לעצמו. הוא נזרק לתוך החברה הגבוהה של העיר הגדולה והלא מוכרת, ומוטלות עליו חובות חדשות שהוא לא מחבב, לעתים לא מבין ושהוא בהחלט עלול להיכשל בהן. יתר על כן, מתחת לפני השטח של החברה הנוצצת רוחשים כוחות אפלים הרבה יותר. האתגר שניצב בפני ווקס מורכב. הוא צריך להשתלב בחברה החדשה, להגן על עצמו ועל אחרים מאיומים, להבין איך הוא צריך להשתנות כדי להגשים מטרות אלה – ולהחליט אם הוא יכול ומוכן להשתנות כך.

כאקשן נטו הספר הוא לא רע. כמו רבים בז'אנר הוא קצת צפוי והוא עוקב בצורה נאמנה למדי אחרי מה שקרוי "הנוסחה ההוליוודית". למעשה הספר כתוב קצת כאילו הוא רק מחכה שיקנו אותו ויהפכו אותו לסדרת טלוויזיה. יש בו סצנות אקשן שייראו נהדר באנימציה ממוחשבת, ובאופן כללי זה נראה כמו בסיס לסדרה כיפית, אבל לא מעמיקה במיוחד. הכול קצת יותר מדי צפוי, קצת יותר מדי מוכר וקצת יותר מדי קל. סנדרסון משתמש באקשן כדי לחלץ את הגיבורים שלו, ואת הקוראים שלו, מהצורך להעמיק במחשבה או ברגש. עבורי, זו הייתה נקודת התורפה העיקרית של הספר, כי בהחלט יש בו בסיס להעמקה כזו.

כפי שאמרתי בראשית דבריי, הייתה נקודה אחת שבה חשתי בחיסרון של רקע שוודאי קיים בסדרה הראשונה וזה בכל מה שנוגע לשיטת הקסם בעולם של סנדרסון. מונחים וטכניקות שככל הנראה מוכרים לקוראים ותיקים שלו היו סתומים עבורי, אבל הספר עובד גם בלי להבין את השיטה הזו לעומק. ברגע שקיבלתי את העובדה שפעולה מסוימת יוצרת תוצאה מסוימת, ההסבר היה חסר משמעות עבורי. אבל סנדרסון כנראה צפה את הקושי הזה מכיוון שבסוף הספר יש נספחים שמתארים את שיטת  הקסם ואת היכולות של המתכות השונות שעומדות בבסיסה. לטעמי, אין באמת צורך לקרוא אותם אבל הם שם למי שהולכים לאיבוד ולמי שרוצים להעמיק.

יתר על כן, הספר בבירור כולל רמזים ואזכורים לאירועים ולדמויות של הסדרה הקודמת. על גב הספר נכתב שהגיבורים של הסדרה ההיא עברו "אל דפי ההיסטוריה – או לספרי הדת". מי שמכירים את הסדרה הקודמת יזהו את האזכורים האלה וייהנו מהם. אני אישית מאוד אוהב ספרים שמשאירים לקורא מקום להשלים את העולם בכוחות עצמו ונהניתי מכך שבבירור יש משהו ברקע ואני צריך להתאמץ למלא את החללים.

החובבים המושבעים של סנדרסון אני מניח שכבר קראו את הספר, אולי עוד לפני שהוא יצא לאור בעברית, וודאי שמחים על הרחבת העולם. עבור האחרים מחכה פנטסיה אורבנית לא רעה עמוסת אקשן.

חוק ומֶסֶג
ברנדון סנדרסון
תרגום: צפריר גרוסמן
עריכת תרגום: חמוטל לוין
הוצאת אופוס, 2018
320 עמודים