יש הרבה סיבות שאני יכולה להצביע עליהן כדי להסביר למה מקור ראשוני של אן לקי הוא הספר הכי מהנה שקראתי כבר כמה שנים טובות, אבל את רובן כדאי שלא אזכיר בביקורת כדי להימנע מספוילרים. למעשה, ייתכן שלא נהניתי כל כך מספר מאז שסיימתי את טרילוגיית השניוניות של אן לקי שמתרחשת בחלק אחר של אותו יקום. הקשר בין הסדרה לבין הספר הזה אמנם קיים, אבל הוא לא כל כך הדוק שחייבים לקרוא אותה לפני קריאת מקור ראשוני. בשונה מהטרילוגיה, מקור ראשוני הוא ספר מדע בדיוני שמספר סיפור מסוג אחר על גיבורה אחרת בחברה אחרת. זהו ספר שכולו כיף, מתחילתו ועד סופו, שאפשר למצוא בו מסעות חלל, תעלומת רצח, אינטריגות משפחתיות, ואפילו קצת רומנטיקה.

גיבורת הספר, אינגראי אוגסקולד, היא הבת המאומצת של נטאנו אוגסקולד, פוליטיקאית בכירה בעולם האנושי וייאה, ויש לה שאיפה אחת, שאפילו היא בטוחה לגמרי שאין לה שום סיכוי להגשים: להיות נטאנו אוגסקולד. אם אינגראי תיבחר על ידי נטאנו כיורשת החוקית שלה, היא תקבל את כל האמצעים להיות ממשיכת דרכה של אמהּ, ושמה והמשרה הפוליטית שלה יינתנו לאינגראי. אינגראי יודעת שאין לה שום סיכוי להיות נטאנו. אפילו שזה לא נאמר מפורשות, כולם יודעים שאמהּ מעדיפה שאחיה דנך יהיה הנטאנו הבא. אבל לאינגראי יש תכנית. לא סביר שהיא תצליח, והיא כוללת הוצאת כל הכסף שיהיו מוכנים להלוות לה כדי לנסות להשיג את המזכרות ההיסטוריות של משפחת בודרקין, היריבים הפוליטיים של משפחת אוגסקולד, כדי לעזור לנטאנו להתקדם פוליטית. אינגראי היא אמנם נערה עם הרבה מאוד תושייה, אבל התכניות שלה לוקות בחסר, וסופן להסתבך.

~~~~~

במבט ראשון, מקור ראשוני הוא כמעט ספר נוער. אינגראי אמנם בוגרת לפי כללי החברה של וייאה, אבל היא בכל זאת צעירה מאוד. היא גרה בבית אמהּ המאמצת, רבה עם אחיה, ומתכננת את עתידה. מקור ראשוני הוא סיפורה של נערה המנסה לפתור את השאלה ששאלו אינספור גיבורים של ספרי נוער לפניה: מי היא באמת, ומה מקומה בחברה. אינגראי יודעת מי היא רוצה להיות – היא רוצה להיות נטאנו, היורשת של אמהּ; קבלת השם והמעמד יהיו אישור לכך שמצאה את מקומה – וכל הרפתקאותיה מונעות על ידי השאיפה הזו.

אך סיפורי התבגרות אינם נחלתם הבלעדית של ספרי נוער. הדילמות שעומדות בפני אינגראי מורכבות יותר מאשר בירור מקומה בחברה. לחלקן יש השלכות פוליטיות המרחיקות עד לאימפריית הראדש ולעולמות חייזריים. וגם אצל שותפיה של אינגראי למסע, חלקם מבוגרים ממנה בשנים לא מעטות, הקוראים ימצאו התלבטות תמידית בנוגע למקום שבו מצאו את עצמם ביחס למקום שיועד להם. החיפוש אחר זהות וחקירת מהותה והשלכותיה עומדים בליבו של הספר, וזה ניכר בדמויות העומדות בלב הסיפור, באופן בו מוצגת מסורת הירושה על וייאה, ובאובססיה של החברה על וייאה למזכרות מאירועים היסטוריים.

מקור ראשוני, במהותו, הוא ספר ששאוב מז'אנר מאוד לא צפוי במדע בדיוני: קומדיית נימוסים. קומדיית נימוסים הוא סוג של סאטירה חברתית הבנויה כולה סביב דמויות מן המעמד הגבוה שרוקחות מזימות שמתנגשות בהתנהגות החברתית הנאותה, ונכשלות. העובדה  שמאפשרת לקומדיית נימוסים לשרת את שתי מטרותיה, להצחיק ולמתוח ביקורת, היא ההיכרות של הקהל עם המוסכמות התרבותיות הרלוונטיות. זה מציב את מקור ראשוני במצב מסובך: החברה בה מתרחש הספר היא אמנם אנושית, אבל היא זרה לנו ולכן הקוראים לא מכירים את המוסכמות החברתיות שעמן אינגראי צריכה להתמודד ושאותן היא לעתים נדרשת לכופף. את כל המידע על החברה על וייאה, המבנה הפוליטי שלה, יחסי הכוחות שלה עם עולמות אנושיים אחרים, צורת הירושה הייחודית שלה, טקסי ההתבגרות בה, ואפילו המוסכמות המגדריות שלה אנחנו צריכים ללמוד בעת הקריאה. ובעוד שהספר לא מציג אותם כמגוחכים (לפחות לא את כולם) הם כן משמשים את המזימות בעלילה ואת הדמויות שרוקחות אותן בצורה מבריקה, ואפילו מצחיקה. הספר מותח לעתים ביקורת גם על העולם שלנו וההווה, אבל בצורה עדינה שלא מסיחה כלל מהעלילה והדמויות. כל אלה הופכים את הספר לרקמה עדינה ומדויקת של דמויות, עלילה ועולם, כזו שקשה יהיה להחליף בה מרכיב אחד בלי לפרום את כולה.

התרגום של עמנואל לוטם קולח וקריא, ונהניתי לקרוא אותו. הדבר ראוי לציון, מכיוון שלמתרגם של ספר כמו מקור ראשוני" יש עבודה לא פשוטה. ייתכן שהיא פשוטה יותר מאשר תרגום טרילוגיית הראדש, אבל כצפוי מספר של אן לקי, המגדר לא יהיה זהה לזה שאנחנו רגילים אליו. בחברה על וייאה, יכול אדם להזדהות באחד משלושה מגדרים: גבר, אישה או מגדר שלישי ונפרד. לשון הפנייה למגדר זה, במקור האנגלי, נגזרת מהפנייה בלשון רבים, לשון הפנייה המועדפת כיום על אנשים המזדהים כחסרי מגדר. לכן מעט מאכזבת הבחירה לתרגם את שם המגדר השלישי ל"איש-ה", ואת הפניה אליהם כ"הו-יא", מה שממקם את המזדהים בו בין גברים לנשים, במקום כנבדלים מהם. אין לכך השפעה משמעותית על העלילה, או על הדמות הראשית המזדהה כך, רק על רמיזות המופיעות בשיחות של הדמויות עצמן על סוגיות מגדר ותרגום (כמו אימפריית הראדש, במקור ראשוני יש עיסוק בנושא התרגום של לשון פניה למגדרים שונים ישירות כחלק מהספר עצמו). צורת ההתנסחות של לקי שונה בספר זה, מה שבעצמו תורם לספר שפחות מתנגד לפעולת התרגום, ולתרגום נוח ונעים לקריאה.

לצד כל אלה, חשוב להזכיר שמקור ראשוני הוא פשוט ספר כיפי. הכתיבה קולחת, העלילה לא נחה לרגע, הוא מצחיק, הוא עמוק, והוא השרה עלי נחת. הוא בהחלט מתאים לנוער, אבל לא חסר בו מן הרובד הבוגר יותר, העמוק יותר, זה שמבעבע מתחת לפני השטח תוך כדי קריאה ויוצא במלוא הדרו בקריאה חוזרת. כי כמובן שקראתי אותו פעמיים.

מקור ראשוני
אן לקי
תרגום: עמנואל לוטם
הוצאת סיאל, 2018
276 עמ'.