כשמזכירים את השם רידלי סקוט בקבוצות של אנשים המתעסקים במדע בדיוני ופנטסיה, שני שמות של סרטים עולים תמיד: "הנוסע השמיני" ו"בלייד ראנר". אבל האם זה הכול? מדובר בבמאי שחוגג ממש בימים אלו שמונים, והוא עוסק בבימוי במשך יותר מארבעים שנה, ותחת ידו יצאו בינתיים יותר מארבעים סרטים, וזה כל מה שאנחנו זוכרים ממנו? מה קרה בארבעים השנים הללו ומי הוא בכלל רידלי סקוט?

לא רבים יודעים כי מדובר בבמאי בריטי, נצר למשפחה של אנשי צבא, אשר רצה גם הוא ללכת בעקבות משפחתו, אך אביו שכנע אותו ללכת וללמוד אומנויות, ושם הוא גילה את הקולנוע. הוא התחיל כבמאי פרסומות ואף הקים חברת הפקות עם אחיו הצעיר טוני, שלימים יהפוך גם הוא לבמאי מוכר ומוערך של סרטי אקשן ("אהבה בשחקים", "רומן על אמת", ו"כוננות מידית" הם חלק מסרטיו). הפריצה הגדולה שלו הגיעה בשנת 1972, כאשר סקוט ביים פרסומת ללחם עבור חברת "הוביס", המציגה ילד על אופניים המביא את מרכולתו של אביו. פרסומת זו הפכה להיות נכס צאן ברזל של התרבות הבריטית ונחשבת עד היום לפרסומת הטלוויזיה הטובה ביותר של כל הזמנים. עבודה זאת משכה את תשומת לבם של האולפנים שרצו לעבוד עם הבמאי המצליח. עשר שנים לאחר מכן, רידלי סקוט חזר לתחום הפרסומות, וביים פרסומת נוספת שזכתה לתהילת עולם, הפרסומת של אפל בהשראת הסרט 1984. בסך הכול, רידלי סקוט אמר שהוא ביים יותר מאלפיים פרסומות.

הסרט הראשון של רידלי סקוט, "הדואליסטים", יצא בשנת 1977 ומספר על יריבותם של שני קצינים בצבא נפוליאון (הארווי קייטל וקית' קראדין), נעשה על פי סיפור של ג'וזף קונרד. סרט זה, שהופק בתקציב צנוע מאוד, שכנע את המפיקים להעניק לרידלי סקוט לביים סרט אימה דל תקציב שינסה לרכב על גל ההצלחה האדירה של "מלחמת הכוכבים". סרט זה היה "הנוסע השמיני" (1979). תקציבו היה זעום יחסית, 11 מיליון דולר, אך הוא גרף רווחים של יותר מ-100 מיליון דולר ועד היום נחשב להצלחה הפיננסית הגדולה ביותר של סקוט. בסרט הזה היה ניתן לראות את הסגנון הייחודי של סקוט, שבעוד שברוב סרטי המדע הבדיוני של תקופתו העתיד נראה חלק ונקי, אצל רידלי סקוט העתיד מלוכלך, והחלל הוא לא היעד שאנחנו רוצים להגיע אליו, אלא משהו שאנחנו צריכים להיזהר ממנו. גם סרטו הבא של רידלי סקוט הראה את עתיד האנושות תחת מעטה של גשם ואורות ניאון. "בלייד ראנר" יצא בשנת 1982, והיום אולי קשה להבין את זה, אבל הוא נחשב בשעתו לכישלון, מכיוון שלא נחל הצלחה בקופות ואצל המבקרים. רק לאחר שנים רבות חיפושיו של ריק דקרד אחר הרפליקנטים והמהות האנושיות בלוס אנג'לס של 2019 יהפכו לסרט קאלט שיקבע את מקומו של רידלי סקוט בפנתאון המדע בדיוני לדורי דורות.

סקוט והאריסון פורד על הסט של "בלייד ראנר"

רידלי סקוט ביים לאחר מכן את סרט הפנטסיה "אגדה" (1985) עם טום קרוז הצעיר, מיה שרה וטים קארי, אבל לאחר הכישלון המחריד של הסרט הנורא הזה, סקוט החליט שהוא מפסיק לביים סרטי מדע בדיוני ופנטסיה ופנה לתחומים אחרים. הוא חזר למאבק בין היפנים לאמריקנים בסרט המוצלח "גשם שחור" (1989) ונחל הצלחה אדירה עם "תלמה ולואיז" (1991) בכיכוב סוזן סרנדון וג'ינה דיוויס. אך במשך שנות ה-90 הדרדר וביים סרטים שנעו בין כישלון ("1492 מעבר לאופק") להצלחה סבירה ("ג'י איי ג'יין") אבל לא חזר על הישגיו הקודמים. בשנת 2000, נראה שרידלי סקוט הגיע למנוחה ולנחלה ויזכה סוף כל סוף באוסקר, כאשר יצא סרטו השאפתני "גלדיאטור" עם ראסל קרואו. קרואו אמנם זכה באוסקר, אבל רידלי סקוט לא לקח הביתה את הפסלון הנכסף, שבו זכה סטיבן סודרברג על טראפיק (שהיה מוצלח לך פחות). למרות כל זאת רידלי סקוט נחשב לבמאי של אפוסים, והמשיך לביים סרטים כאלו כמו "ממלכת גן העדן" (2005), "רובין הוד" (2010) ו"אקסודוס" (2015). הוא המשיך לביים סרטים רבים במהלך שנות ה-2000, אבל אף אחד מהם לא זכה להצלחה יוצאת דופן, ונראה שהוא איבד את מגע הקסם שלו. בנוסף לכך, טוני סקוט, אחיו של רידלי, התאבד בשנת 2006, ונראה שהגיעה שעתו לפרוש. אך זאת לא דרכו של רידלי סקוט.

בשנת 2012, רידלי סקוט החליט לחזור אל הז'אנר שהפך אותו לכוכב ואל הסדרה שהפכה אותו למי שהוא. הסרט "פרומתיאוס" היה קדימון לנוסע השמיני, שנועד להחזיר את הגדולה לסדרת הנוסע השמיני, שהפכה מסדרה של שוברי קופות לשורת כישלונות צורבים בעקבות ההתחברות הלא בריאה שלה לסרטי הטורף. הסרט הזה היה אמור להחזיר את הבמאי ואת החייזר אל קדמת הבמה. לרוע המזל, יציאת הסרט לוותה בקשיים רבים, לחצים מצד ההפקה, ותסריט שעבר כל-כך הרבה ידיים, עד שהיה לפאזל מוזר ולא מובן שסתר כמעט לגמרי את סדרת הנוסע השמיני. למרות זאת הסרט נחשב להצלחה גדולה וגם המבקרים לא קטלו אותו על הסף. מעודד מההצלחה הזו, רידלי סקוט חזר לביים סרטי מדע בדיוני ופנטסיה, שהראשון מבניהם היה "להציל את מארק ווטני". סרט זה זכה לביקורות מהללות ול"חזרתו" של רידלי סקוט. הסרט, שנעשה על פי הספר "לבד על מאדים" מאת אנדי וויר ומתאר את מסעו הביתה של אסטרונאוט שנתקע על מאדים, היה הישג מרשים מבחינת פעלולים, משחק ועלילה והציג קולנוע מדע בדיוני במיטבו. אבל אז הגיע "קובננט".

רידלי סקוט הבין כי נעשו טעויות ב"פרומתיאוס", ושהגיע הזמן לתקן אותן עם סרט המשך ל"פרומתיאוס" שיקשר אותו לסדרת הנוסע השמיני. קובננט (2016) מספר על החללית קובננט שיוצאת ליישב עולם רחוק, אך עונה לקריאת מצוקה ומגלה עולם הרוס ורמזים לגורלה של החללית האבודה פרומתיאוס. הסרט לא חידש דבר, והזכיר אלפי סרטי אימה בינוניים, וגם הפעלולים בו היו גרועים במיוחד. למרות זאת רידלי סקוט גם הודיע שהוא מתכנן לביים עוד סרט אחרון בסדרה שתהפוך לטרילוגיה ובכך יגיע הסוף לעבודתו בפרנצ'ייז.

באופן משעשע, נראה שסרטו האחרון בינתיים של סקוט, "כל הכסף שבעולם" (2017), יזכה לפרסום לא בגלל העלילה, המספרת על חטיפתו של ג'ון פול גטי השלישי, אלא מכיוון שקווין ספייסי שגילם בסרט את ג'ון פול גטי האב, נחתך מעלילת הסרט כליל בעקבות ההאשמות שלו בהטרדות מיניות והחלפתו בשחקן הוותיק כריסטופר פלמר.

רידלי סקוט שינה את המראה והסגנון של סרטי המדע הבדיוני מהאופן שבו נעשו לפני כן. הוא התווה את הדרך לבמאים נוספים שאימצו את המראה של העתיד המלוכלך, ועשו סרטי מדע בדיוני שגורמים לצופים לחשוב ולא רק להתלהב מפעלולים. סרטים שמטרתם לממש את השאיפה של המדע להבין את נפש האדם, לפענח מה הופך אותנו לאנושיים ומה נותן לנו את הזכות לחיות. על אף שאמנם לא זכה מעולם באוסקר, רידלי סקוט זכה לתואר אבירות בשנת 2003 על "תרומה לקולנוע הבריטי", וב-2012 זכה לכבוד גדול של הופעה על העטיפה המחודשת של סרג'נט פפר כאחד מהאייקונים התרבותיים הבריטיים הגדולים, אולי הכבוד הגדול ביותר שאפשר לקוות לו. לנו רק נותר לאחל לו יום הולדת שמח ולקוות שימשיך ליצור ולביים סרטים טובים שימשיכו לתת לנו השראה ושלא ייעלמו… כמו דמעות בגשם…

סקוט וחבר מעולם אחר