הספר "לילות קסומים" הוא ספר אגדות עם שנכתב על ידי יחיעם פדן. הספר מתחיל בסיפור מסגרת, סיפורה של נערה בשם זהור סין הגרה במגדל גבוה בלב יער עבודת, לא רחוק מהעיר בירה איספדאן והנהר הגדול אמור-נופר. זוהר גרה עם אומנת שהבריחה אותה למגדל המבודד אחרי שאביה השתגע, והסיפור מתחיל בחזרתה לעיר הבירה ובהמלכתה למלכה לאחר מות אביה. האומנת מוצאת צעיר זר המסתובב בעיר, שאה ריזה, אותו היא מתכננת לשדך למלכה כדי שיהיה לה יורש, ולאחר מכן להרוג את הזר כתוצאה מחששה לדמות גברית סמכותית. תכנית זו מתגלה לצעיר, ולכן כל לילה הוא מספר למלכה אגדה שנקטעת בשיא המתח, ומתחדשת בלילה שלאחר מכן. בין אגדה לאגדה הקוראים ממשיכים לעקוב אחרי סיפור המסגרת והמזימות סביב המלכה והממלכה. זו וריאציה די ברורה על סיפור המסגרת של "אלף לילה ולילה".
המעשיות של פדן הן ערבוב של אגודות ממקורות רבים ומגוונים. אפילו הקורא הבקיא רק בסרטים מצוירים לא יתקשה לזהות את סיפורי אלף לילה ולילה, מעשיות האחים גרים, אגדות פרו ועוד קבצי אגדות. אלו הבקיאים גם בתרבות הפרסית יוכלו לזהות בקלות את סיפורי השאה-נאמה, לזהות רמזים מטרימים כמו שמו של הצעיר שאה ריזה (شاه, שאה בפרסית, הוא תואר מלך; רזא היה השם הן של השאה האחרון של פרס הן של אביו). וכן לזהות את איספדאן בתור אספהאן (اصفهان) שהייתה עיר הבירה של הממלכה הפרסית עד לבחירת טהראן כעיר בירה בסוף המאה השמונה-עשרה.
הייחוד של הספר, ואחת מן המטרות המרכזיות של הסופר, הוא ליצור ספר אגדות בעל תבנית של אגדות עם, אך עם מוטיב פמיניסטי. בסיפורי עם הללו הגברים אינם האבירים על הסוס הלבן, אלא הנשים הן הלוחמות, הקוסמות, היוזמות והפעילות. הן אלו שמצילות את הגברים, גם אם במקום אבירה על סוס לבן אנחנו מקבלים מכשפה עם כפית עץ על גדי לבן. מבחינה זו אין ספק שטוב שספר שכזה יוצא בעת הנוכחית, ויכול לספק מקור השראה לנשים צעירות וכן תפיסה אחרת על נשיות לגברים צעירים. הוא יתאים גם להורים המאוכזבים מההבניה החברתית השוביניסטית הקיימת בחלקים גדולים של ספרות הילדים וסרטי הילדים, לפחות עד לשינוי המבורך של השנים האחרונות. עם זאת, יש טעם לפגם בכך שדווקא סוף הספר פוגע בכל ההעצמה הנשית שניכרת לאורך האגדות ובסיפור המסגרת.
הספר הודפס באיכות גבוהה, יש לו כריכה קשה ודפי כרומו נעימים מאוד. איורים מרהיבים מאת יונת קציר מעטרים את הספר ומוסיפים רבות לתחושת הקסם שבאגדות. רק חבל שאין איורים רבים יותר, ושלא לכל אגדה בספר יש איור מלווה.
הבעיה המשמעותית בספר זה הוא שלא ברור למי הוא מיועד. מצד אחד מדובר בספר אגדות, ובכך הוא מכוון לכאורה בעיקר לילדים עד לגיל 12-10. הדבר מתבטא בניקוד מילים שאינן רק שמות של מקומות ודמויות לא מוכרים, בהסברים על מונחים ורעיונות שנערים בוגרים כבר יכירו (כמו מה זה "שוק") ועוד. עם זאת, יש לחשוש שהשפה העשירה של פדן ביחד עם המשלב הגבוה לא יתאימו לקוראים צעירים. ולעומתם קוראים בוגרים יותר, הנוער, עלולים למצוא את האגדות "ילדותיות", ואת הרומנטיקה והאלימות העדינה מתאימות לילדים, ולא לנערים שכבר קוראים או רואים סדרות כמו "משחקי הכס". למרות זאת כדאי לאתגר ילדים בספר זה, ויש לקוות שהם יימשכו לאגדות העם ויעשירו את אוצר המילים שלהם בעברית. כולי תקווה שפדן יֵדע לנצל את כישרונו הספרותי המתבטא בספר זה לכתיבת ספרים שמתאימים יותר לקהל הקוראים אליו הוא מכוון.
לילות קסומים
יחיעם פדן
הוצאת פעמון, 2017
256 עמודים
תודה, חננאל! שמחתי לקרוא את דבריך.