התוכנית Class שבתה אותי מהסצנה הראשונה. שתי נערות עומדות בפרוזדור ומדברות על מסיבה שעומדת להיערך בבית הספר, ואחת אומרת לחברתה: "אני שוקלת להזמין את צ'רלי לבוא אִתי למסיבה". החברה מגיבה מיד: "יופי, בגללך אנחנו לא עוברות בכדל".

ומשם זה רק משתפר.

בסדרה שמונה פרקים שבהם מככבים חמישה בני נוער, כולם לומדים באותו בית ספר שבמקרה נמצא על קרע בזמן-חלל. זוהי סדרת-בת ביקום של דוקטור הו, אבל פרט להופעת אורח קצרה בפרק הראשון הדוקטור לא נוכח בסדרה. יש לו עניינים חשובים יותר כנראה. מכאן גם היתרון הגדול שלה – אין צורך בהיכרות מוקדמת עם סדרת-האם. אפשר ליהנות ממנה ולהבין את העלילה בלי צורך להשלים את הסדרה ממנה Class צמחה.

בניגוד לסדרת האם, ב-Class יש מעט מאוד עלילות משנה, והיא מתרכזת בהתמודדות עם איום גדול שמופיע בפרק הראשון ונמשך עד לתום העונה. בכל פעם שהחבורה האמיצה שלנו מנסה להתמודד אתו בדרך כלשהי , הוא מופיע בצורה שונה. גם בפרק שבו האיום הגדול לא מופיע, הוא עדיין נוכח בהחלטות ובמעשים של הגיבורים והגיבורות.

כסדרת מדע בדיוני ביקום הדוקטור היא נאמנה מאד למקור. אין יותר מדי קשר בין דברים שנאמרים בסדרה לבין מדע אמִתי. הכי קל להנהן בקטעי הקשקשת ה"מדעיים", ולהתרכז בדברים החשובים באמת – הדמויות המצוינות והכתיבה המעולה.

פטריק נס, שכתב את טרילוגיית הכאוס המתהלך ("החור שברעש" והמשכיו), כתב ואת הסדרה ועיצב את העלילה שלה (הוא היוצר וה-Show runner שלה). כראוי לכתיבה שלו, העלילה פתלתלה, הדמויות מתמודדות עם החלטות בלתי אפשריות, כולם צריכים להקריב משהו ואף אחד לא יוצא "בסדר" בסוף. לא בסיום כל פרק ופרק, ולא בסיום הסדרה. בפרק האחרון אחת המפלצות צועקת על בני הנוער שלנו, "חשבתם שתוכלו להיות גיבורים בלי להקריב שום דבר?" וזה אכן משקף היטב את אופי הסדרה. אי-אפשר להיות גיבור ולהציל את היום בלי לשלם מחיר כלשהו. זה יכול להיות מחיר אישי, חברתי או זוגי, אבל אין ברֵרה. אתם עומדים לשלם מחיר, וסביר להניח שלא תוכלו לדעת מראש מה הוא יהיה.

הדמויות אמינות להפליא, וחשוב לא פחות – מגוונות. יש דמויות מכל גוון עור, מכל רקע אתני, מכל רקע משפחתי, מכל נטייה מינית, מכל מגדר, וכולם מדברים עם כולם ולכולם צבע העור שלהם והרקע המשפחתי שלהם מהווה מכשול ובעת ובעונה אחת מקור של כוח ונחמה. בשום שלב בסדרה אין התעלמות מבעיות אמִתיות בחברה שבה אנו חיים, למרות האיום הקיומי מעולמות אחרים.

הדיאלוגים מעולים, חלקם מצחיקים, רובם שנונים, ואף אחד לא אומר דברים מיותרים (רעה חולה של טלוויזיה לבני נוער שחושבת שכל הצופים שלה אימבצילים שזקוקים להסברים של דברים ברורים מאליהם). אמנם פה ושם יש גלישה למלודרמת נעורים, אבל זוהי בכל זאת סדרה שמיועדת לבני נוער. ואולי אני פשוט צינית מכדי להינות כראוי מהצהרות אהבה לוהטות של גיל שבע עשרה.

אפילו המפלצות ב-Class מגניבות. יש לוחמים שבוקעים מהצללים, עלי כותרת קטלניים, ואפילו אבן מסוכנת.

הבעיה העיקרית עם Class היא שהיא לא מתאימה לילדים. אם את הדוקטור אפשר להראות לילדים בגילאי עשר, פחות או יותר, Class אכזרית מדי ומסובכת מדי עבורם. היא מלאה בחיבוטי מוסר ונפש, ולא בוחלת בהמחשה ויזואלית של אירועים מחרידים. הייתי ממליצה להורים שמעוניינים לצפות בסדרה עם ילדיהם לצפות קודם לבד ואז להחליט.

החיסרון האחר, והבולט ביותר, של Class הוא שיש בה רק שמונה פרקים! בריטים מעצבנים וחוסר היכולת שלהם להתיישר על פי מוסכמות הטלוויזיה האמריקאית. איפה שאר הסדרה, פטריק?!?

לסיכום, סדרה מצוינת, כתובה מעולה, עם "מדע בדיוני", ודמויות שוברות לב.

Class עונה ראשונה (8 פרקים)
כותב: פטריק נס
שחקנים: ויויאן אופארה, גרג אוסטין, פאייד אלסייד, סופי הופקינס, קתרן קלי, ג'ורדן רנצו.