שימו לב – ביקורת זו כוללת פרטי עלילה של הספר.

"כתר הרועים" מאת טרי פראצ'ט הוא הספר הארבעים ואחד בסדרת עולם הדיסק, והספר החמישי בתת-הסדרה שגיבורתה היא טיפאני אייקין. הספר פותח במותה של סבתא רוח שעווה, המכשפה הראשית, היורשת של נני קוטר האגדית, ובאופן כללי אדם מעורר השראה ויוצא מגדר הרגיל. מותה מעורר יותר מן העצב הצפוי הרגיל (אפילו מוות הצטער) כשההגנות שהיא טיפחה כל חייה נעלמו יחד אִתה. על הגבול לעולם הפיות יושבת מלכת האלפים ואִתה אחרים הבודקים את מאזן הכוחות החדש שנוצר. טיפאני נקראת אל הדגל, כיורשת הטבעית של המכשפה הראשית, לטפל בשלל המשימות שסבתא רוח שעווה עסקה בהן והשאירה אחריה – רובן לא זוהרות. אף על פי כן יש מכשפות החומדות את תפקיד המכשפה הראשית, מצב שמוסיף ללחץ הכללי שבו טיפני נתונה, ועל חיי אהבה אין בכלל מה לדבר. לכל הקלחת הזו מצטרפת דמות חדשה, ג'פרי, נער צעיר שבורח מבית הוריו, שלו יכולת על-טבעית להרגיע את האנשים הפרועים ביותר במילה טובה ובחיוך, ואשר מלווה בעז מחמד קצת פחות רגועה.

למרות כל הקשיים שתוארו לעיל אנחנו גם נחשפים גם לנקודות חיוביות במצב הדברים החדש, בדמותם של אנשים טובים שמוכנים לעזור, שבט של נאק מאק פיגלים שעושה את הכביסה (וגם שומר על אלפים אם מאיימים עליהם מספיק כדי שלא יהרגו אותם בטעות בדרך), נני אוג הבלתי נלאית ועוד.
##
ספר זה ממשיך את הקו של הספרים האחרונים המתארים התפתחות חברתית, כלכלית וטכנולוגית, או אם לקרוא לילד בשמו – מהפכה תעשייתית. מהפכה זו נותנת את אותתיה בכל תחומי החיים, בדיוק כפי שקרה בעולמנו, ומסמלת הזדמנויות חדשות, מעמדות חדשים, והזדמנויות לאנשים לפרוץ מעבר לגבולות שהיו אמורים להיות להם (לפחות לפי מה שסיפרו להם).

מכל הספרים של פראצ'ט שיצא לי לקרוא, זהו לדעתי הספר הכי אקטיביסטי שלו (אם אפשר לקרוא כך לספר). הוא עוסק במגדר, בעזרה לזולת, במשמעות של ביטוי עצמי למול ציפיות החברה, ובמה שקורה לגברים כשהם מסיימים לעבוד והופכים חסרי שימוש בעיני החברה והמשפחה שלהם. כל זאת בתוספת תיבול נדיב של ביקורת על גברים שמרוכזים בעצמם ועיסוק נרחב במאבק בין הגשמה עצמית להגשמה זוגית. מבין כלל הנושאים שציינתי קודם, הנושא שזוכה להתייחסות הרבה ביותר הוא המלחמה בשוביניזם, נושא שפראצ'ט נוגע בו במקומות רבים בספר, ובקשר לכמה דמויות.

ביד אמן פרצ'אט טווה משהו שמזכיר מאוד את מרקם החיים המוכרים לנו – עם הקשיים מחד, והשמחות הקטנות מאידך. יכולת זו לגעת בנושאים הכואבים בחיינו, ולעשות זאת בחן כה רב ובהומור עצמי, היא ככל הנראה המעלה העיקרית של סדרת "עולם הדיסק" (ויש לה מעלות רבות).
##
לצערי, מותו הקרב של פראצ'ט הורגש בספר בנקודות קטנות שהתבטאו בחוסר ליטוש קל, במחסור במעני לשון חדים ושנונים בהשוואה לספריו הקודמים ובכלל באווירה רצינית יותר לאורך כל הספר. עם זאת, זהו בכל זאת בספר מהנה וזורם, ונהדר לגלות שהכותב הצליח להוציא ספר כה עשיר למרות מחלת האצלהיימר המתקדמת ממנה סבל כבר מספר שנים כאשר התחיל לכתוב את הספר.

בדרכים רבות, הספר הזה הוא מעיין אלגוריה לסופו הידוע מראש של פראצ'ט עצמו. העיסוק לאורך כל הספר בחלל שנוצר אחרי מותה של סבתא רוח שעווה, שהייתה צוק איתן בעולם הכאוטי של הדיסק, הוא אלגוריה לחלל שנוצר בספרות הפנטזיה אחרי לכתו של פראצ'ט. הוא היה סופר שכתב במקצבים קבועים ותמיד ניתן לסמוך עליו להאיר את עולמנו בצחוק. למעשה, אפשר לומר עליו את הדברים שאמר מוות לאסמי רוח שעווה: "את עזבת את העולם במצב הרבה יותר טוב מכפי שמצאת אותו, ואם תשאלי אותי, איש לא יכול להתעלות על זה".
##
הערה למי שטרם התנסה בספריו של פראצ'ט. ספריו בנויים כך שניתן להבין את ההקשרים את הדמויות והעלילה מבלי לקרוא את הספרים הקודמים (בכל זאת מדובר בארבעים ספרים), והם מחולקים למקבצים קטנים יותר הסובבים דמות עיקרית או תהליך מסוים. ההמלצה שלי היא לקרוא מקבצים לפי הסדר (מה שאומר שכן צריך לקרוא את ארבעת הספרים האחרים על טיפני אייקין לפני שאתם מתחילים ספר זה), מכיוון שזה יעזור לכם להבין טוב יותר את הקשרים שבין הדמויות ואת התהליכים המרכזיים בעלילה. להלן לינק לסדר הכרונולוגי של הספרים לשימושכם, באדיבות ויקיפדיה הישראלית.
~~~~~~~~~~~~~
כתר הרועים
טרי פראצ'ט
תרגום: יונתן בר
סיאל, 2015
248 עמודים