 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
איש העולם המוזר
ספרים / ניר יניב
יום שלישי, 26/12/2006, שעה 0:00
כוכב ושמו שאול, פשעו האיום של סא''ל סוזדל, הגבירה המתה מעיר המוקיונים והסורקים חיים לשוא – היקום המוזר של קורדוויינר סמית
|
|
גרסה אחרת של מאמר זה, שבכתיבתה השתתף אלי אשד, פורסמה בגליון 4 של 'חלומות באספמיה'
היה היה איש. שמו היה פול לינברגר. אנשים רבים זוכרים את שמו בשל סיבות שונות. רובם אינם חובבי מד''ב. אלה האחרונים יזכרו לעד שם אחר, הכינוי בו בחר להשתמש: קורדוויינר סמית.
איש העולם הגדול
קורדוויינר סמית (כך נקרא לו כאן – הוא עמל קשות עד שהצליח למצוא שם עט בו לא יזהו אותו) הוא אחד הסופרים יוצאי-הדופן ובעלי הדמיון העשיר ביותר במד''ב של המאה העשרים. פרסומו הולך וגדל מאז מותו ב-1966, אם כי במהלך חייו חיבר רק מספר קטן יחסית של סיפורים.
סמית נולד ב-1913 בארה''ב אך בילה את ילדותו ביפן, סין, צרפת וגרמניה, עקב עיסוקיו של אביו הדיפלומט. הוא השלים תואר במדעי המדינה בגיל 23, וכבר ידע באותה עת שש שפות. הוא היה מומחה לענייני סין (סנדקו היה המנהיג הסיני הלאומני סון יאט-סאן, אצלו שירת אביו של סמית כיועץ בכיר), איש ביון (אחד מהאמריקאים שסייעו למשטר צ'אנג קאי-שק בסין לפני כיבושה בידי הקומוניסטים של מאו), ומומחה לענייני מלחמה פסיכולוגית. למעשה, סמית (בשמו האמיתי) לא רק כתב את הספר 'לוחמה פסיכולוגית', המהווה טקסט יסוד בתחום עד היום – הוא אף המציא את המונח.
כשהחל סמית לכתוב סיפורי מד''ב, לאחר שניסה את כוחו בכתיבה ''רגילה'', היו אלה סיפורים יוצאי-דופן למדי. הסיפור הראשון שלו (וכיום גם המפורסם ביותר), 'הסורקים חיים לשוא' (כל הסיפורים שיצויינו בשמם העברי במאמר זה, אלא אם כן יצוין אחרת, התפרסמו בעברית בקובץ הסיפורים 'כוכב ושמו שאול', עם-עובד, 1981), לא התקבל לאף כתב עת מוכר מסיבה זו בדיוק. הסיפור, שנכתב ב-1945, ראה אור רק ב-1950, בכתב עת נידח בשם 'Fantasy Book'. יתכן מאד שסיפור ראשון זה היה הופך להיות גם האחרון של סמית, אך פרדריק פול וג'ודית מריל הבחינו בו, בנפרד זה מזה, ופרסמו אותו בקבצי סיפורים בעריכתם. כך זכה סמית לפרסומו הרציני הראשון.
סיפוריו של סמית מיוחדים במינם לא רק רעיונית אלא גם צורנית וטכנית, מה שלא הקל על קבלתם בשנות החמישים. הם מתארים עתיד מוזר וצבעוני, וכתובים בצורה מיוחדת המושפעת מסיפורים סיניים עתיקים שסמית הכיר ואהב. חלקם מציגים לקורא את סוף הסיפור כבר בתחילתו, ולאחר מכן מתארים כיצד קרו הדברים באמת, או איך עוות הסיפור ושונה במשך אלפי השנים מאז שהתחולל והפך לאגדה.
כמעט כל סיפוריו של קורדוויינר סמית התחוללו ביקום דמיוני אחד ויחיד שהמציא, אך הם נפרשו על פני היסטוריה ארוכה ועשירה במיוחד, ההיסטוריה של ''ההשגחה'' (The Instrumentality) – מעין מוסד השולט במין האנושי בעתיד הרחוק. היסטוריה זו ניתן לחלק לכמה תקופות. לצורך העניין אקרא להן ''ההתרוממות'', ''המסע בחלל'', ''ההשגחה'', ''מרד התת-אנשים'' ו''הגילוי-מחדש''.
ההתרוממות
נקודה הפתיחה של ההיסטוריה של העתיד של סמית היא ''העידן האפל'', לאחר שהתרבות האנושית הידועה לנו הושמדה בשורה של מלחמות הרסניות. ''בני האדם האמיתיים'' מושמדים כמעט כולם, והאחרונים שבהם מתבצרים בערים בעוד ''הבלתי נסלחים'' (כנראה תוצרים של הנדסה גנטית, או אולי מוטציות כתוצאה מקרינה) משוטטים על פני כדור הארץ, בכל מקום פרט לערים האסורות עליהם. או אז מופיעות בנותיו של מדען גרמני בשם ווֹם אָכְט, שהוקפאו בסוף מלחמת העולם השניה ונשלחו למסלול מסביב לכדור הארץ. כל אחת מבנות ווֹם אכט מונחתת, בתורה, קמה לתחיה, מחותנת עם בן אנוש בעל תוחלת חיים ארוכה מאד ויולדת לו ילדים. כשהיא מזדקנת מוקמת אחותה לתחיה וממלאת את מקומה, וכן הלאה. כך, למעשה, קם המין האנושי לתחיה. הצאצאים יוצרים עידן חלל חדש ומקימים מוסד חדש השולט במין האנושי, מעין אליטה ביורוקרטית–צבאית, מיטיבה ורודנית כאחד – ההשגחה. השם וום אכט (המתקצר במהירות ל''וומאכט'' ונשאר כך) חולף כחוט השני בסיפוריו של סמית, בתפקידים אלה ואחרים, לעתים חשובים ולעתים כמעט זניחים, אך השם מזכיר לנו תמיד כי כל סיפור, למרות היותו עומד בפני עצמו, הנו חלק ממרקם גדול יותר.
הופעתן של בנות וום אכט מתוארת בסיפורים 'Mark Elf' ו-'The Queen of the Afternoon'. שני אלה הם הסיפורים המוקדמים ביותר, כרונולוגית, השייכים באופן ברור ובולט להיסטוריה העתידית של סמית. שני סיפורים אחרים ממוקמים בעבר הרחוק אף יותר, אך השיוך שלהם להיסטוריה מעורפל ולא מחויב המציאות. אלה הם 'No, No, Not Rogov!' ו-'War No. 81-Q', שהנו גרסה כתובה-מחדש של סיפור שסמית כתב בהיותו בן 15.
בתקופת ההתרוממות מתאוששים בני האדם מתוצאות המלחמות האיומות על כדור הארץ ומתחילים לחשוב על הכוכבים. אך כל זה הוא מעין פרלוד להיסטוריה האמיתית, זו המתחילה בסיפורו הראשון של סמית, 'הסורקים חיים לשוא'.
אוסף הסיפורים המלא של קורדוויינר סמית
המסע בחלל
'הסורקים חיים לשווא' (Scanners Live in Vain) מתרחש באחד השלבים המוקדמים בתולדות היקום העתידני, כאשר ''הדווי הגדול של החלל'', הגורם לטירוף ולמשאלת מוות, מונע מסע בחלל מכל אדם רגיל. הסורקים הם אנשים שמוחם נותק בניתוח ממערכת העצבים שלהם, ועל כן הם צריכים לסרוק את לוחות הבקרה העצמית שלהם כל העת, כדי לוודא שלא נגרם להם נזק. רק הסורקים יכולים, על כן, לפעול בחופשיות בחלל. הסיפור, באופן אופייני מאד לסמית, מתאר את קורותיו של סורק אחד בזמן בו מופיעה טכנולוגיה המאפשרת לוותר על שירותיהם של הסורקים. במילים אחרות – נקודת המבט שלו היא, כמעט תמיד, היסטורית, אך למרות זאת הוא לא מתאר תהליכים כבירים כפשוטם אלא את קורותיהן של דמויות בודדות, המושפעות מהמתרחש סביבן.
'הסורקים חיים לשוא' הוא למעשה הסיפור הראשון שכתב סמית ביקום ההשגחה (כל הסיפורים העוסקים בתקופות קדומות יותר נכתבו לאחר מכן), אך כבר בו ניתן לראות כי מדובר בחלק מיצירה גדולה יותר. מוזכרים בו כמה אירועים מתקופות קדומות יותר (הנידונים בסיפורים אחרים, אם כי יש מעט חוסר אחידות בתיאור ההיסטוריה ה''קדומה'') ואחד מבני וומאכט מופיע בו, בתפקיד מנהיג הסורקים. הוא אינו דמות חיובית במיוחד, אגב, אם כי יש לציין שרבות מדמויותיו של סמית מתעתעות בקורא ומעוותות את הגדרות ה''טוב'' וה''רע'' שלו.
על כל פנים, אין כל ידע ודאי לגבי מועד הבשלת היקום של סמית במלוא ממדיו בראשו, אך ברור כי בזמן בו נכתב ''הסורקים חיים לשוא'' כבר היתה לו תמונה ברורה למדי של ההיסטוריה העתידנית שלו.
הסורקים מוחלפים, כאמור, בספינות המגנות על שוכניהן, ומתחילה תקופה של מסעות חלל ארוכים באמצעות מפרשים פוטוניים. סיפור בשם 'הגבירה שהשיטה את הנשמה' (The Lady Who Sailed the Soul, הופיע בעברית בגליון 19 של פנטסיה 2000 וכן באוסף 'כוכב ושמו שאול') מתאר את קורותיהם של זוג אוהבים על רקע תקופה זו, תוך השוואה מתמדת של הסיפור ה''אמיתי'' לזה שהוצג אלפי שנים מאוחר יותר, כאשר גיבוריו הפכו לאגדה.
עוד סיפור אחד עוסק בתקופה זו, 'Think Blue, Count Two', וגם בו יש זוג אוהבים, אם כי באופן הרבה פחות רומנטי ולא צפוי למדי, אך עידן מפרשי החלל לא מאריך ימים: סוג חדש של מסע בחלל מופיע – מעין שורה של קפיצות דרך ''על חלל'' כלשהו. הרעיון לא חדש, כמובן, אך אצל סמית מתברר כי ספינות המשתמשות בסוג זה של הינע מותקפות על ידי יצורים מפלצתיים, מעין דרקונים של אור או מחשבה, ויש להגן עליהן. לצורך כך מוקמים צוותים של טלפתים המשתפים פעולה עם חתולים. הראשונים מספקים את הבקרה והשליטה, ואילו האחרונים את המהירות. הסיפור 'משחק החולדה והדרקון' (A Game of Rat and Dragon) מתאר משימה שגרתית של צוות שכזה, ואת רגשותיהם ההדדיים של בן אנוש וחתולה. לא, אין זו אהבה. לא בדיוק. 'שריפת המוח' (The Burning of the Brain) עוסק בקברניט של ספינה שכזו, אם כי משוכללת בהרבה מקודמתה, שנאלץ להקריב את מוחו כדי להחזיר את אהובתו האיומה הביתה בשלום. שיטות של קפיצה מיידית בחלל נרמזות במספר סיפורים אחרים, אך לאחר מכן עובר כובד המשקל הסיפורי לשלטון ההשגחה ולקורות גזע האדם.
ההשגחה
אנשי ההשגחה אינם שליטים סתם. הם מתייחסים לתפקידם במשמעות כמעט דתית, כמו גם לעיצוב עתידו של המין האנושי. מעולם לא ראתה ספרות המד''ב שליטים אשר כאלה – נוראים אך שקולים, נשגבים אך בעלי חולשות, בעלי חיי נצח מכורח תפקידם, בהם אין להם חפץ, והחותרים כל העת תחת החוקים שהם עצמם כוננו, ואשר בהם הם מאמינים באמת ובתמים, ומוכנים לוותר על שלטונם כהרף עין למען אידאלים הנראים, לדמויות אחרות בסיפור ולחלק מהקוראים, תלושים ומעורפלים. ואכן, כמה מחוקרי כתביו של סמית טוענים כי ההשגחה היא מעין כנסיה המנחה את האנושות אל עבר גורלה. המונח עצמו (The Instrumentality) טעון במשמעות דתית .
ארבעה סיפורים עוסקים כמעט במישרין בתקופת השלטון היציב, פחות או יותר, של ההשגחה. 'From Gustible's Planet' הוא כנראה הסיפור ההומוריסטי ביותר של סמית, ובו גזע של ברווזים תבוניים משתלט על כדור הארץ ונהדף. 'Himself in Anachron' הוא סיפור לא מתוחכם במיוחד על מסע בזמן, העמוס, לעומת זאת, במוטיבים דתיים. אבל שני הסיפורים האחרים חושפים בפני הקורא את השיקולים ודרך הפעולה של ההשגחה השולטת במין האנושי.
'פשעו ותהילתו של סגן-אלוף סוזדל' (The Crime and the Glory of Commander Suzdal) מציג בפנינו אדם, סרן (או סגן-אלוף, בתרגום העברי) סוזדל, הנאלץ להתמודד מול גזע נורא של צאצאי-אנוש שאיבדו צלם אנוש, ועושה זאת על ידי יצירת גזע שלם בן-רגע תוך שימוש במכונת זמן, בתאי עוברי חתולים ובהתניה טלפתית. הוא חוזר לכדור הארץ (וזה פשעו האמיתי, שכן ההוראות אוסרות על כך בפירוש, כדי לא לסכן את בירת הגזע האנושי), ומקבל על עצמו את העונש הנורא מכל – 'כוכב ושמו שאול'. בתקופה מאוחרת הרבה יותר, בסיפור בשם זה (A Planet Named Shayol), נלמד לדעת מהו אותו כוכב ולאיזה עונש נורא זכו השוהים בו, ואף נפגוש בסוזדל בשנית לרגע.
'זהובה היתה הספינה – הו! הו! הו!' (Golden the Ship Was – Oh! Oh! Oh!) מתאר את התגוננותה של ההשגחה בפני התקפה על כדור הארץ. לאימפריה התוקפת יש צי של ספינות חלל, ריבוא חיילים ומוטיבציה גבוהה. לכדור הארץ יש איש אחד, שלא יזכור דבר לאחר מכן. שיטת הפעולה של ההשגחה יעילה וחסרת מעצורים, אך יש בה הומאניות רבה. המוטיב ההומאני חוזר ברבים מסיפוריו של סמית, למרות הדברים האיומים שהוא לא היסס לעולל לגיבוריו.
ההשגחה, כפי שנראה בסיפורים מאוחרים יותר, מתבססת על עוד גורם אחד בשלטונה על גזע האדם: סם אלמוות המופק מכבשים חולות בכוכב הלכת נורסטריליה, כמסופר בספר הנושא את אותו שם ובסיפור 'הכתלתולים הכטנים של אמא היטון' (Mother Hitton’s Littul Kittons). נורסטריליה יושבה על ידי יוצאי היבשת הישנה של צפון-אוסטרליה. אלה הם חוואים קשוחים ופשוטים להכעיס, שגילו סם אלמוות בדרך מקרה, ומאז שליטתם בו היא בלעדית. על מנת לשמר את כוחם הם גוזרים על עצמם משטר מחירים קטלני. כל איש בנורסטריליה יכול לקנות כוכב לכת שלם על קרבו וכרעיו, אך עלות היבוא של מפית נייר בודדת לשם הנה יותר מכך. הם הגורם היחיד ביקום בו לא שולטים אנשי ההשגחה, הנאלצים לרכוש את הסם כאחד האדם. עם זאת, יש להשגחה שליטה על תפוצת הסם בכוכבים בהם היא שולטת. עוד על הספר 'נורסטריליה' – בהמשך. ב'הכתלתולים הכטנים' מסופר על נסיון לגנוב מנורסטריליה, ועל אמצעי ההגנה הלא שגרתי של אנשיה.
לאורך אלפי שנות שלטון ההשגחה, הופכת החברה לאוטופית יותר ויותר, ועל כן נטולת עניין. ללא מחלות, ללא מלחמות, ללא היכולת להרגיש כל דבר פרט לאושר, מחכים אזרחי הגלקסיה בלא-יודעין למשהו שיניע אותם ממצבם הסטאטי.
מרד התת-אנשים
תת-אנשים הנם, למעשה, חיות שעוצבו בצורת אנוש ושניתנה להם תבונת אנוש. הם עבדיה ומשרתיה של האנושות. אין להם כל זכות שהיא, וגורלם נתון לחלוטין בידי בני האדם. קל וזול לייצר אותם, ועל כן הם מאולצים לציית לחוקים קפדניים, שאם לא כן יומתו. קפדניים? תת-אדם המשתעל פעמיים ישלח להשמדה, למשל. בני האדם, המקנאים מעט בחלק מהם, מתעללים בהם לעתים ולא חוסכים מהם את שבטם. התוצאה היא מעין ברירה טבעית הגורמת לתת-האנשים ששרדו להיות טובים ומוצלחים יותר ויותר – אם כי הדבר רק נרמז ולא נאמר במישרין.
הם מוזכרים לראשונה בסיפורים המוקדמים, כרונולוגית, העוסקים בבנות וומאכט (אם כי לא בכינוי זה וללא ההגבלות החמורות), בסיפורי המסעות בחלל הם מוזכרים מפעם לפעם, אך הדיון הרציני הראשון (שוב, כרונולוגית) בהם מתרחש בסיפור 'הגבירה המתה מעיר המוקיונים' (The Dead Lady of Clown Town).
מחשב הילודה טעה; מפעיל אישר, בטעות, את הפעולה; ואשה שלא היתה צריכה להוולד קיבלה מקצוע שלא היתה צריכה לקבל ונשלחה לחיות בכוכב לכת שלא היה זקוק לה. שם, במקרה, היא פותחת דלת בה לא היתה אמורה להבחין, ומגיעה אל עולמם של התת-אנשים, שחיכו לה במשך מאות שנים בגלל נבואתו של מחשב המכיל את שרידי אישיותה של שֹוררת-השגחה שהלכה לעולמה. זוהי תחילתו של מרד התת-אנשים. משיחת התת-אנשים היא כ'ג'ואן (D’Joan – שמותיהם מתחילים תמיד באות המציינת את גזעם המקורי, כלב במקרה זה), והשימוש בשם זה, שמה האנגלי של ז'אן ד'ארק, אינו מקרי כלל. כמו רבים מסיפוריו האחרים של סמית, יש כאן משמעות דתית עמוקה. שפטו בעצמכם: כ'ג'ואן, שגודלה במיוחד לכך, מנהיגה קבוצה של תת-אנשים – איש-תיש, אשת-עכברוש וילדיה, איש-שור, ואפילו אשת-נחש קטלנית – והם יוצאים אחריה להתמודד עם בני האדם. הם אינם אלימים, אלא מבקשים להראות בדרכי שלום כי גם להם יש רגשות. בתגובה, משמידים שליטי ההשגחה המקומיים את כולם ומעלים את כ'ג'ואן על המוקד. אך מאוחר מדי – השמועה כבר פשטה ברחבי הגלקסיה, ועמה התסיסה בקרב גזעי האדם ותתי-האדם. הסיפור מובא, שוב, כמעין דווח היסטורי המשווה בין המקור לגרסאות שסופרו, צוירו או הוסרטו מאוחר יותר, ומדגים את התהליך העובר על סיפור בהפכו לאגדה ובהשפעתו על יצירות אמנות אחרות.
הגיבורה הגדולה השניה של סיפורי מרד התת-אנשים היא ח'מל (C’Mel), המופיעה בסיפור 'הבלדה על ח'מל האבודה' (The Ballad of Lost C'mell), כמו גם בספר המד''ב היחיד באורך מלא שסמית כתב מעודו – 'נורסטריליה' (Norstrilia). ח'מל, נערת שעשועים ממוצא חתולי, מהווה בסיפור ובספר ציר מרכזי במאבקם של התת-אנשים לחופש ולשוויון. בסיפור היא משיגה את עזרתו של השֹורר ג'סטוקוסט (Jestocost, ''אכזר'' ברוסית), מבכירי ההשגחה בכדור הארץ, הפועל נגד החוקים שהוא עצמו אוכף ונאלץ להשמר מפני גילוי הדבר לחבריו הטלפתיים. בספר, המתרחש מוקדם יותר מהסיפור, היא מתלווה לתושב הכוכב נורסטריליה, רוד מק'באן, ההופך באופן לא צפוי לבעליו של כדור הארץ על כל אשר בו. במסעם הם מציגים לא רק את המרד הנסתר של התת-אנשים, אלא גם את ''הדת הישנה החזקה'' אותה הם מגלים (בלשון הסיפור – 'שלושת הנשכחים' ו'האיש שמוסמר' – רמזים עבים למדי). זוהי גם תחילת דרכו של הגילוי-מחדש.
הגילוי מחדש
שלטון ההשגחה הגיע, כאמור, למצב כמעט אוטופי. מרד התת-אנשים אמנם מורגש וידוע, אך אין בכך כדי לשנות הרבה את מצב הקיום האנושי. למעשה, בכל סיפוריו של סמית לא מוזכר השחרור האמיתי של התת-אנשים. כפי הנראה הוא תכנן לכתוב זאת מאוחר יותר, אך מעולם לא הספיק לעשות זאת.
על כל פנים, בשלב מסוים מחליטים שליטי ההשגחה שהסדר הנוכחי, בו כולם מאושרים על פי התנייתם (והלא-מאושרים נלקחים לניקוי-זכרון ולהתניה-מחדש), אינו טוב למין האנושי, ועל כן הם מתחילים בתכנית הגילוי-מחדש (בתרגום לעברית התהליך נקרא ''שִגְלוּי'').
למעשה, מרד התת-אנשים והגילוי-מחדש הם שני פתרונות שונים אותם מציג סמית לעתיד האנושות. הראשון הוא בעל משמעות דתית עמוקה – התת-אנשים מגלים, למעשה, את הנצרות. השני הוא נסיונה, הפתטי לעתים, של ההשגחה להחזיר את החיוּת לבני האדם. זהו שחזור נמרץ של גורמים נשכחים מהעבר הרחוק. כסף, מחלות, מדינות ולאומים, מוות שלא על פי תכנון מראש – כל אלה מוחזרים אל האנושות, אם כי באופן מלאכותי משהו, שכן משמעות חלקם אבדה בנבכי הזמן, ואילו באחרים אין ההשגחה מוכנה להסתכן.
הסיפור 'מתחת לארץ הישנה' (Under Old Earth) הוא מעין פרולוג לנושא זה (אם כי הגילוי-מחדש מוזכר בסיפורים רבים אחרים, מוקדמים יותר הן כרונולוגית והן בשנת כתיבתם). הוא עוסק בשֹורר של ההשגחה היוצא לבדו למסע אל המעמקים, מתחת לערי כדור הארץ כדי להתמודד עם משיח כלשהו שצץ שם. הסיפור מעביר היטב את תחושת השעמום והיובש של החיים ה''רגילים'', אפילו אלה של אנשי ההשגחה עצמם, לעומת הזרימה והדינמיות של פורקי העול שמתחת לאדמה, אם כי לא מדובר כאן ב''טוב'' או ''רע'', וגיבור הסיפור הוא איש ההשגחה ולא המורד.
מסיפור לסיפור נרמזים ענייני הגילוי-מחדש, אם כהערת אגב לגבי ההיסטוריה העתידית בה מצוי המספר, ואם כאזכור של גורם היסטורי מסוים. סיפורי מרד התת-אנשים מלאים באזכורים שכאלה. אך הסיפור בו נחשפת התוכנית במלוא הדרה הוא אחד המפורסמים ביותר מבין סיפוריו של סמית – 'שדרות אלפא רלפא' (Alpha Ralpha Boulevard).
כאן חשף סמית לראשונה את תכנית הגילוי-מחדש של האנושות, כמו גם חלקים נרחבים מההיסטוריה שקדמה לה. הסיפור מהווה מעין ציר, סביבו מתקבצים חלקי הפאזל המורכב משאר סיפוריו. העלילה עוסקת בזוג אוהבים – אהבתם מתוכננת מראש, לאחר שיצאו מבית החולים ששינה אותם לצרכי הגילוי-מחדש – בתחילת התקופה ההיסטורית הזו. בכדור הארץ שוררת אוירה כמעט אופורית: המוני בני האדם חוקרים את החופש החדש שניתן להם ואת המנהגים החדשים שהוקנו להם. גיבור הסיפור מגלה, בצאתו מבית החולים, כי הוא ''צרפתי'', ועושה לראשונה שימוש בכסף, שהנו למעשה אמצעי תיאטרלי ותו לא. אדם האוכל במסעדה, נניח, נדרש לשלם בצאתו, אך בחוץ עומדות חביות מלאות שטרות על מנת להבטיח שהוא אכן יוכל לעשות זאת.
שני הגיבורים נסחפים בהרגשת החופש הכללית, וביחוד בקסם המוזר של אי ידיעת זמן המוות מראש. בעקבות מפגש עם אדם שלישי הם מחפשים מחשב עתיק בשדרות אלפא-רלפא – מעין כביש עילי הרוס למחצה – מחשב העשוי לחזות את העתיד. אי ידיעת זמן המוות, כפי שאנו רואים, מחזירה לאדם את הצורך הקמאי בנבואה.
סיפורים מאוחרים יותר עוסקים גם הם בדרכו של האדם ובחופש שניתן לו, אם כי באופן מרומז ומזוית ראיה אישית בהרבה. מחזור של שלושה סיפורים עוסק בהרפתקאותיו של קאשר או'ניל, בן למשפחת מלוכה שגלה מכוכבו לאחר הפיכה לה סייע, המחפש דרך לכבוש אותו מחדש. ב-On the Gem Planet הוא מבקר בכוכב לכת עשיר הבנוי כולו אבני חן, ומקבל עליו אתגרים התורמים לו הרבה יותר ופחות מכפי שציפה. ב-On the Storm Planet הוא מבקר בכוכב לכת רצוף סערות תמידיות, נבלע שם (בין השאר) בפי ''לוויתן-אויר'', פוגש בתת-אשה – תת-ילדה, למעשה – שהנה כמעט כל-יכולה ועם זאת שפחתו הנאמנה, מרצון, של אדונה האנושי לו היא סוגדת כאל. דמות מלאת סתירות-לכאורה זו מעניקה לקאשר יכולות שליטה באמצעות הטבעת אישיותה עליו. אך משיש בידו כוח מוחלט שכזה, מבין קאשר את מהות החיפוש האמיתי שלו, ויוצא למסע על פני כוכב מולדתו, מיזר (רמז למצרים), בסיפור On the Sand Planet.
איש העולם האינסופי
סמית נפטר לפני שהספיק להשלים חלק גדול מתולדות היקום שלו. למרבה הצער, המחברת בה הוא רשם את ראשי פרקים לסיפוריו העתידיים נשכחה במסעדה ערב אחד ולא נמצאה עוד. אשתו, שהיתה מעורבת מאד בכתיבתו (ביחוד ב'הגבירה שהשיטה את הנשמה'), השלימה כמה מסיפוריו שהיו קיימים רק כתקצירים.
סיפוריו של סמית והיקום שהמציא נחשבים כיום לקלאסיקות של הז'אנר, והם לא התישנו כלל. יש הטוענים כי הסיפורים הללו הם חלק מהגל החדש של המדע הבדיוני, שהחל בסוף שנות השישים, אך בעוד רבים מסיפורי הגל החדש ניסו לשבור את הכללים באמצעות מוזרות לשם המוזרות עצמה, זרותם של סיפוריו של סמית נובעת ממחשבה עמוקה ומראיית עולם לא שגרתית.
מבחר מייצג של מיטב סיפוריו של סמית תורגם לעברית, כאמור, בהוצאת עם עובד תחת השם 'כוכב ושמו שאול', בתרגום עמי שמיר, כולל הקדמה על המחבר ויצירתו. ב-1986 פרסמה אותה הוצאה את ספרו 'נורסטריליה', בתרגום מיכאל תמרי. לפני כמה שנים ראה אור האוסף המלא של סיפוריו הקצרים, באנגלית, בכריכה קשה ובסדר כרונולוגי, תחת השם 'The Rediscovery of Man'.
קורדוויינר סמית
קורדוויינר סמית
מוטיבים דתיים ביצירתו של סמית
הגל החדש - חזיונות מסוכנים
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
הוא נהדר (חדש)
kenny יום שישי, 29/12/2006, שעה 12:04
סמית יצר את אחד היקומים המרתקים והחיים ביותר שאני מכיר, והוא גם כותב כך שתענוג לקרוא אותו.
אוסף הסיפורים הקצרים שלו עשוה את דרכו ברגעים אלה ממש לכיווני על פני האוקיינוס.
|
|
|
|
|
האוסף המלא מצוין. (חדש)
NY יום שישי, 29/12/2006, שעה 12:21
בתשובה לkenny
התלונה היחידה שיש לי בעניינו, וגם היא קנטרנות לשמה, היא העובי והכובד שלו. אבל חוץ מזה - איזה יופי! אתה זוכה לחות את כל ההיסטוריה של סמית, בסדר כרונולוגי, מההתחלה ועד ערפילי הסוף. הקריאה לא קלה, לעתים, אבל משתלמת ביותר.
אני מקנא בך על כך שאתה עומד לקרוא את האוסף בפעם הראשונה. אין כמו הפעם הראשונה. המלצה: אל תדלג על סיפורים שכבר קראת. קרא את הכל, מההתחלה ועד הסוף.
|
|
|
|
|
איך האוסף נקרא באנגלית? (חדש)
עופר יום שני, 01/01/2007, שעה 23:35
בתשובה לkenny
|
|
|
|
|
ראה המשפט האחרון במאמר. (חדש)
NY יום שלישי, 02/01/2007, שעה 2:20
בתשובה לעופר
|
|
|
|
|
סתם הערה קטנה על דרגות (חדש)
טווידלדי יום שלישי, 02/01/2007, שעה 16:29
Captain הוא סרן בצבא, אבל לא בצי. בצי הוא כינוי כללי לרב-חובל, ובתור דרגה - סגן אלוף. כיוון שיש מוסכמה נפוצה שדרגות חלל הן מקבילות של דרגות צי, קרוב לודאי שהתרגום מדוייק.
|
|
|
|
|
אבל הוא לא Captain (חדש)
kenny יום שלישי, 02/01/2007, שעה 16:56
בתשובה לטווידלדי
כפי שכתוב במאמר, דרגתו היא Commander.
|
|
|
|
|
אופס, נכון. אבל קומנדר הוא לא סרן. (חדש)
טווידלדי יום שישי, 05/01/2007, שעה 0:49
בתשובה לkenny
אם להיות מדוייק ולתקן את עצמי גם-כן, קומנדר בצי האמריקאי הוא סא''ל. קפטיין הוא אל''מ. מסיבות היסטוריות קפטיין הוא סא''ל בכמה ציים.
|
|
|
|
|
האמת היא שתרגום דרגות זו קופת שרצים (חדש)
Boojie יום שישי, 05/01/2007, שעה 20:53
בתשובה לטווידלדי
שרובנו (המתרגמים) משתדלים מאד לחמוק ממנה ככל האפשר, משום שגם בקרב המקצוענים והמבינים, יש ויכוחים מרים בשאלה איך מתרגמים איזו דרגה איפה (צבא, צי, חה''א, בריטי, אמריקאי, הצרות שלי), האם מתרגמים לפי ההקבלה בסולם הפיקוד והיקף הסמכות והאחריות (ואז, בחלק מהמקרים, פשוט אין מספיק דרגות בעברית), או שמתרגמים על פי התרגום המקובל של הדרגות הצה''ליות, או על פי מסורת זו או אחרת, או מה.
בלגן. נורא בלגן. וויכוחים מסמרי שיער. כבר עדיף לתרגם שמות של polearms. או שמות של גבינות.
|
|
|
|
|
האמת היא שתרגום דרגות זו קופת שרצים (חדש)
טל כהן יום שני, 15/01/2007, שעה 23:01
בתשובה לBoojie
אה, polearms! אני עוד זוכר את התמהון בו עיינתי ב-Unearthed Arcana (המהדורה המקורית, 1985), נספח T, בתמהון מוחלט. (כן, יש שם 20 נספחים). התמהון לגבי המוחות המעוותים שנדרשו כדי להמציא דברים כמו ה-Glaive-guisarme או ה-Lochaber axe, והמחשבה מעוררת החלחלה על מה שהדברים האלה עושים לבשר האדם המותקף...
|
|
|
|
|
אני עוד זוכרת את התמהון (חדש)
Boojie יום שני, 15/01/2007, שעה 23:59
בתשובה לטל כהן
שבו עיינתי בתגובה שלך ותהיתי למה שמישהו יעיין במה שזה לא יהיה הדבר הזה שעיינת בו. P-:
|
|
|
|
|
אני עוד זוכרת את התמהון (חדש)
טל כהן יום שלישי, 16/01/2007, שעה 9:05
בתשובה לBoojie
מז'תומרת? AD&D כמובן.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
