 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
מדינות ישראל חלופיות
מאמרים / אלי אשד
יום חמישי, 02/11/2000, שעה 9:45
מדינות ישראל שהיו יכולות להתקיים, או לא. מה היה קורה אילו, חלק ג'
|
|
במאמר זה, השלישי בסדרה, אדון בהיסטוריות חלופיות מקוריות בשפה העברית ובכאלה העוסקות ב''נתיבים האחרים'' של היסטוריית המדינה.
לני ריפנשטל נגד אדולף היטלר
התנועה הציונית ומדינת ישראל הוקמו כתוצאה מחזונו ופעילותו של האיש שכתב את אחד מסיפורי ההיסטוריה החלופית הראשונים - תיאודור הרצל. למרות זאת היה הז'אנר ועודנו מוזנח למדי במדינת ישראל.
עם זאת, ההיסטוריה החלופית המקורית הראשונה בשפה העברית הופיעה עוד ב-1940, בהוצאת ''ספריית הבלש''. היתה זו החוברת ''היטלר נרצח : מותו המסתורי של אדולף היטלר'' מאת ''ארי שרים''. הסיפור מעניין ביותר ומתוחכם למדי לזמנו. מובא פתח דבר בו מוסבר כי כאן לראשונה יובאו הפרטים המלאים והאמיתיים הנוגעים למותו של הרודן הגרמני אדולף היטלר ב-18 לספטמבר 1939 (מוזכרים שני ספרים אמריקניים שכבר תיארו את מותו של היטלר וייתכן כי מדובר ביצירות אמיתיות שנתנו השראה למחבר). על מנת להגדיל את האמינות נכלל בעטיפת החוברת צילום ''רשמי'' של היטלר הנרצח (שבתקופה זאת היה, כמובן, עסוק בכיבושה של צרפת). הסיפור עצמו מגולל את קורותיהם של חברי תנועת המחתרת המתכננים להתנקש בחייו של היטלר (העסוק בו זמנית בתוכניות לכיבושים חדשים). אחת ממנהיגות התנועה היא לא אחרת מהשחקנית והבמאית המפורסמת לני ריפנשטאל, המוצגת בסיפור כאהובתו היפיפיה של הפיהרר.
ריפנשטאל ידועה לשימצה כיום כתוצאה מהסרטים שיצרה בשרות התנועה הנאצית, שהם יצירות מופת של תעמולה טוטליטרית. בישראל היא שימשה במשך שנים רבות כאחת מאבות הטיפוס של ''הכלבה הנאצית'' וסיפורי ''סטאלגים'' שונים שנכתבו בידי מחברים ישראלים הציגו דמויות של נאציות יפיפיות וסדיסטיות שהתבססו על דמותה. אבל נראה כי מחבר ''היטלר נרצח'' חיבב את ריפנשטאל (ואולי אף הכיר אותה?). בסיפור, ריפנשטאל האמיצה חודרת לארמון הפיהרר ותוך יחסי מין עמו יורה בו למוות ונמלטת. גרינג, שמוצא את גופתו של ההפיהרר ונוגע באקדח המוות, מואשם ברצח, ובגרמניה פורץ מרד המנוהל בידי המחתרת.
בראיון שפורסם לאחרונה הצהירה ריפנשטאל כי אילו הייתה פוגשת את היטלר היום הייתה יורה בו למוות. אפשר רק להצטער על כך שהיא לא מימשה כוונה זו ב-1939, כמתואר בסיפור, ובכך היתה חוסכת אסונות רבים.
הירח כנגד הנאצים
ב-1946 פורסם בארץ ישראל, כחוברת, סיפור נוסף של היסטוריה חלופית. סיפור זה חשוב במיוחד - זהו הסיפור הראשון שנכתב במקום כלשהו לאחר מלחמת העולם השניה שתיאר את האפשרות החלופית של נצחון הנאצים במלחמה.
סיפור זה - ''היהודי האחרון'' מאת יעקב וינשל (סופר ועיתונאי ידוע של התנועה הרויזיוניסטית שעליו ועל בני משפחתו חיברה הסופרת גלילה רון פדר ביוגרפיה לילדים) - הוא עדיין אחד המצמררים ביותר מסוגו. הוא מתאר עתיד מקפיא דם בו הנאצים שולטים בעולם מזה דורות רבים על ידי ''ברית של רודנים''. עולמם הוא עולם של טכנולוגיה מתקדמת ביותר ומדעניהם עוסקים כעת בפרויקט מסובך במיוחד של קירוב הירח לכדור הארץ על מנת לאפשר שימוש במינרלים הרבים הנמצאים בו ובשטחי האדמה העצומים שלו. בעולם זה הושמדו כל היהודים לחלוטין ורק יהודי אחד אחרון שרד - באי מדגסקר. הוא מתגלה לבסוף והנאצים עומדים להוציאו להורג בפומבי במהלך האולימפיאדה העולמית, אך הירח המתקרב גורם להשפעות חמורות ביותר על אקלים העולם (דבר שאפשר היה לצפות שמדעני הנאצים המתקדמים יחזו אותו מראש) והוא מביא לחורבן השלטון הנאצי והתרבות האנושית בכלל בסיום אפוקליפטי.
החלופות העבריות
לאחר שני נסיונות מוקדמים אלה נעלם ז'אנר ההיסטוריה החלופית מהספרות העברית למשך זמן רב. דוגמה יוצאת דופן ומעניינת מאוד של שימוש ברעיונות של היסטוריה חלופית היתה ה''פואמה-תסריט'' של המשורר הידוע דוד אבידן ''גם אתה ברוטוס!!'' (1965), בה מתואר כיצד יוליוס קיסר, המודע לקשר אותו מתכננים סנטורים שונים כנגדו, בא ביום הגורלי לבניין הסנאט חמוש בחרב ותוקף ראשון. הוא הורג את כל הסנטורים, והאחרון בהם - מנהיג הקושרים ברוטוס - כשהוא צועק ''גם אתה ברוטוס!'' והופך את פורטיה לאלמנה.
אבידן הוקסם כל כך מהאפשרויות הטמונות ברעיון הההיסטוריה החלופית, עד שיצר סרט קצר שלם בשם ''הכל אפשרי'' שהתבסס על ''גם אתה ברוטוס'', ובו תיאר את האפשרויות השונות הנוצרות כתוצאה משנוי ההיסטוריה בידי קיסר. זהו הוא אחד מסרטי ההיסטוריה החלופית הראשונים שנוצרו אי פעם (למאמר פרי עטי על דוד אבידן - הקישו כאן).
אולם יצירות אלה של אבידן היו במשך זמן רב סנונית בודדה כמעט, לפחות בתחום הספרות. לעומת זאת, הופיעה ההיסטוריה החלופית מדי פעם באמצעי התקשורת האלקטרוניים.
בסוף שנות ה-60 היתה בגלי צה''ל תכנית, בעריכת מיכאל הנדלזלץ, בשם ''מה היה אילו'', שהיתה סדרת תסכיתים של היסטוריה חלופית. בין השאר עסקה הסדרה בשאלות כמו מה היה קורה אילו ניצח נפוליאון בקרב ווטרלו, או אילו לא הייתה מצליחה ההתנקשות בחיי הדוכס האוסטרי פרנץ פרדיננד שהביאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, או אילו לא הוטלו פצצות אטום על הירושימה ונאגאסאקי. אך תוכניות נוספות מעין אלה היו מעטות מאד.
הז'אנר צץ מחדש ב-1988 בגליון מיוחד של כתב העת ''פוליטיקה'', שהקדיש את גליון מספר 20 שלו לסקירות של היסטוריה חלופית מאת סופרים ואנשי רוח ידועים שונים.
עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1998, ניסה עיתון ''הארץ'' מחדש את הרעיון של ''פוליטיקה'' והחל, למשך תקופה קצרה, להציג במוסף יום השישי מדי מספר שבועות מאמרי היסטוריה חלופית שנכתבו בידי היסטוריונים ידועים. האפשרויות שהוצגו היו: אילו בית המקדש לא היה נחרב - במאמר מאת ישראל ברטל, אילו הקיסר קונסטנטין היה מתגייר במקום להתנצר - במאמר מאת אביעד קלינברג, ואילו מדינת ישראל לא הייתה קמה מעולם והארץ היתה חלק מ''סוריה גדולה'' - במאמר מאת אלי בר נביא. אך ככל הנראה הניסוי המעניין לא זכה להצלחה, והוא הופסק לאחר שלושה מאמרים בלבד.
ב-1999 יצא ספר מיוחד במינו, שנתן להגדירו כתרומה ישראלית יחודית לז'אנר ההיסטוריה החלופית. שמו: ''המפלצות ששינו את ההיסטוריה'' מאת אורי ודני קרמן. זהו המשך לספרם הקודם של השניים, ''ספר המפלצות השלם'' (1991), בו תיארו מעין עולם מקביל המאוכלס במפלצות משונות ומגוחכות שתוארו בדייקנות מדעית כמעט ובהומור מקסים. ספר ההמשך מתאר כיצד, באותו עולם מקביל, מפלצות שונות היו מעורבות באופן משמעותי באירועים היסטוריים שונים הידועים לנו היטב - אך לא באופן בו מתארים אותם הקרמנים...
פרט לכך, ולכמה נסיונות בודדים מוצלחים פחות או יותר בהם נדון בהמשך, אין לאמר כי הז'אנר זכה לפריחה אמיתית בספרות העברית. יש לקוות שזה ישתנה בעתיד. מאידך, פה ושם הופיעו מאמרי היסטוריה חלופית, בעיקר בעיתון ''הארץ'', ומהם מאת היסטוריונים ידועים כמו יהושפט הרכבי, אך הם נשארו בגדר דוגמאות בודדות בלבד. מספר הסיפורים העוסקים בהיסטוריות חלופיות של ישראל הוא עדיין מועט ביותר בספרות המקורית.
מלחמות ישראל החלופיות
נתן למצוא כמה דוגמאות להיסטוריות חלופיות כאלה דווקה בספרות הזרה. הסופר בריאן אלדיס (שביקר פעם אחת בארץ ןתרם תרומה מסויימת להקמת האגודה למד''ב) כתב היסטוריה חלופית של מבצע סיני ב-1970-1957 Mer Os Sinai Project 1956, בו הוא מתאר כיצד האו''ם, בעקבות ההתקפה הישראלית-אנגלית-צרפתית על מצרים, נוטל לידיו את השלטון בסיני ומתחיל בפרויקט פיתוח שאפתני ביותר שם. הסיפור נכתב בידי אדם המגיע מעולמנו, הסובל ממשבר אנרגיה, ולא נותר לו אלא לקנא בסיני האוטופי של היקום החלופי (את הסיפור נתן למצוא בספרו The Shape of Further Things מ-1970).
צמד סופרים אמריקניים - ריצ'רד צ'סנוף ואדוארד קליין - כתבו ספר בשם ''אילו נוצחה ישראל'' (1969), ובו הערבים הם אלה המפתיעים את ישראל במלחמת ששת הימים ומביסים אותה. כפי שנתן לצפות, התוצאות, בלשון המעטה, אינן נעימות לישראל. השפה היחידה אליה תורגם הספר היא עברית, בהוצאת משרד הביטחון, שם התלוותה לו הקדמה ארוכה של היסטוריון צבאי המסביר את חשיבותו של הספר לצה''ל ועד כמה יש להיות מודעים תמיד לחלופות.
היסטוריה חלופית נוספת שנכתבה על מלחמת ששת הימים, הפעם בידי ישראלי, היא ספרו השנוי במחלוקת של יצחק לאור ''עם מאכל, מלכים'', בו מגלה הקורא רק לאחר שעבר מאות עמודים של תיאורי משגלים בלתי פוסקים בבסיס צבאי נידח כי מדובר בהיסטוריה חלופית בה מלחמת ששת הימים לא התרחשה מעולם, שכן חיילי הצבא הישראלי ובראשם חיילי אותו בסיס סרבו לצאת לחזית להלחם.
פוליטיקאים ישראליים חלופיים
הרוב ההיסטוריות החלופיות המקוריות בארץ פורסם בגיליון אפריל 1988 של כתב העת ''פוליטיקה'', שהוקדש לנושא, ושנשא על שערו את דיוקנה של סבתא בעלת גלגלים. הגיליון הכיל כעשרים סיפורים ומאמרים של אישים וסופרים ידועים כמו ס. יזהר , ישעיהו ליבוביץ, אהרון מגד, עדי צמח ורבים אחרים - סיפורים שהיו אמורים להיות מוקדשים לנושא, אם כי יש לציין שלא כל המשתתפים בגליון הבינו מהי ''היסטוריה חלופית'', והתוצאות בהתאם.
בין המאמרים המעניינים יותר היה מאמרו של בנימין תמוז (ידוע גם כמחברו של אחד מספרי המדע הבדיוני הישראליים הידועים ביותר - ''פונדקו של ירמיהו'' - על עתיד שבו שולטים החרדים שליטה מוחלטת במדינה) על היסטוריה חלופית בה הוקמה מדינה יהודית בידי מעצמות אירופה ב-1848, שגשגה עד שנת 1917 ואז הושמדה בידי בעלי הברית הערביים של אנגליה בפיקודו של לורנס איש ערב. ממשלת אנגליה מקימה ועדת חקירה לבדיקת השמדת היהודים במדינתם. בהיסטוריה חלופית שניה מתאר תמוז מה היה קורה אם רעיונותיו של האידיאולוג הציוני ''אחד העם'', על הצורך להקים בארץ ישראל רק מרכז רוחני לעם היהודי ולא ישוב של ממש, היו מתקבלים. תמוז מתאר כיצד מוקמת בארץ אוניברסיטת ענק שכל תפקידה הוא לחקור את העם היהודי. לבסוף היא מועברת לארה''ב, וזהו סופו של החלום הציוני.
מאמר מעניין נוסף היה זה של אורי אבנרי, שתיאר שתי היסטוריות חלופיות שונות בשם ''לו כמאל חוסיני חיבק את רבין''. באחת - היסטוריה בה מדינה פלסטינאית הוקמה לצד ישראל ב-1947. שתי המדינות הופכות לבעלות ברית ולכוח מרכזי במזרח התיכון, והגבולות ביניהן נעלמים לבסוף. בשניה - מה היה קורה אם ישראל היתה נותנת לפלסטינאים עצמאות ב-1967. כתוצאה, לדעת אבנרי, היתה נוצרת אוטופיה אמיתית במזרח התיכון.
מאמר של עדי צמח תיאר מה היה קורא אם בגין היה עולה לשלטון בשנות ה-50, והוא מתבסס על ספר אמיתי של ''ירובעל'' - פעיל חרות קנאי - שכתב ספר מעין זה בשנות ה-50 כהיסטוריה עתידנית. צמח נתן תקציר של ספר זה והתוצאה הייתה היסטוריה חלופית מעניינת למדי, בה ההסתדרות מחוסלת, ישראל כובשת את שני עברי הירדן, ויש גירושים המוניים של ערבים (ליתר פרטים על ספרו המקורי של ''ירובעל '' ראה מאמרי ''מלחמות העתדי של ישראל'').
יעקב שביט תיאר מה היה קורה אילו מפלגת מפ''ם, בעלת האידיאולוגיה הסוציאליסטית, היתה מצטרפת לממשלה ב-1948 (מבצע סיני היה נמנע, הפער בין הקיבוצים ועיירות הפיתוח לא היה נוצר), ובן דרור ימיני תיאר מה היה קורא אילו במדינת ישראל של שנות ה-50 הייתה שוררת מדיניות גזענית שהייתה מביאה לסגירת השערים בפני עולים מארצות ערב, בתקוה למדינה של יהודים אשכנזים בלבד. התוצאה: מדינה הסובלת מסכסוכים פנימיים בלתי פוסקים וממחסור באוכלוסין, שאינה מסוגלת לעמוד לבסוף בפני הערבים.
סיפור אחר, שפורסם באנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני ''What If? Explorations in Social Science Fiction'' בידי איש האקדמיה והשגריר שלמה אבינרי, נקרא ''What If Sadat Had Come To Jerusalem Under A Labour Goverment''. מסופר שם כיצד הנשיא סאדאת בא לבקר בישראל בה ראש הממשלה הוא יצחק רבין, והשיחות בין רבין, סדאת וחוסין מביאות להסכם הפרדה של הגדה המערבית אך לא הכרה באש''ף (במציאות, כידוע, היה רבין מוכן להרחיק לכת מעבר לכך). אולי מאחר שהוא נכתב בידי איש פוליטי המאמר מענין בעיקר כביטוי לשאיפת ''אילו'' של מפלגה שהיתה מובסת בזמן בו נכתב הסיפור, והוא יעניין בעיקר פוליטיקאים.
ב-1997 הופיע בקובץ הסיפורים ''הגיבור האחרון'' מאת דורית בן חיים הנובלה המעניינת ''נד-נד '' בה מתואר הווה בו היהודים הובסו במלחמה כנגד הערבים ב-1960. מצבם של היהודים שווה במדויק למצבם של הערבים הפלסטינאים היום, ועזה היא עיר פורחת בעוד שתל אביב היא מחנה פליטים מוזנח, ואנשיה סובלים מהתעמרות המשטרה הפלסטינאית ומקימים אירגוני טרור. המשל הפוליטי בסיפור הוא ברור ונוקב ביותר.
גיבורי העל הישראליים
עם עלי לבחור ביצירת ההיסטוריה החלופית החביבה עלי ביותר הדנה בישראל, הרי היא ללא ספק סיפור הקומיקס (רומן גראפי) ''פרופיל 107'' מאת אורי פינק (יוצר סינדרת הקומיקס הישראלית המפורסמת ביותר ''זבנג'') מ-1998.
ספר קומיקס זה הוא מעיין עיבוד ''רויזיוניסטי'' של הסדרה הראשונה אותה פרסם פינק - ''סברא מאן'' - בשנות ה-70 - סדרה ''רצינית'' על עלילות סוכן ישראלי פטריוט בעל כוחות על הנאבק בכוחות הרשע ובאויבי ישראל למיניהם.
פינק יצר מחדש את דמותו של ''סבראמאן'', כשהוא חי הפעם במעין היסטוריה ישראלית חלופית שבה אנשים בעלי כוחות על שנוצרו בידי הממשלות השונות באופן מלאכותי הם חלק מההיסטוריה מאז מלחמת העולם השניה, בה הם תרמו תרומה מכרעת לניצחון בעלות הברית. ה''שימוש'' הצבאי בהם אמנם נאסר באמנה בינלאומית, אך ממשלות שונות ממשיכות להשתמש בהם באופן חשאי. פינק מושפע כאן בבירור מ-''Watchmen'' של אלן מור ודייב גיבונס - סדרת ההיסטוריה החלופית המפורסמת ביותר בקומיקס העולמי, על עולם בו סופר גיבורים קיימים עוד מהתקופה שלפני מלחמת העולם השניה ומשפיעים באופן מכריע על ארועים היסטוריים שונים.
ביצירתו של פינק ישראל נמנית על המדינות המחזיקות באנשים בעלי כוחות על משלהם, כאשר יצורם החל עוד בימי בן גוריון, שביחד עם משה דיין החליט להשקיע את כל מרצה של המדינה בפרוייקט זה בדימונה (במקום בפרוייקט הפצצה הגרעינית כמו בהיסטוריה שלנו). .גיבור ''פרופיל 107'', דן בר-און, הלא הוא ''סברא מאן'' של הסדרה המוקדמת של פינק, הוא תוצר פרוייקט זה. הוא תורם תרומה חשובה למאמץ הבטחוני הישראלי ולמאבק כנגד הפלסטינאים (שגם להם סופר גיבורים משלהם, בחמאס...) בשלב מסויים הוא נחשב בידי חוגים דתיים בישראל למלאך, ויש לתמוה אם בספרי המשך שאותם (יש לקוות) יכתוב פינק הוא יציג את הקריירה הפוליטית של ''סברא מאן'' כ''משיח'' חדש. זה בהחלט ישתלב היטב עם הציניות הקודרת של ''פרופיל 107'' לגבי הפוליטיקה הישראלית.
בספרות המד''ב האמריקנית נתן למצוא רעיונות מקבילים לאלה של סדרת ''Watchmen'' ושל פינק בסדרת ספרי ''Wild Cards'' בעריכת ג'ורג' ר.ר. מרטין, שהיא קובץ של סיפורים המתרחשים ב''יקום חלופי משותף'' ושנכתבו בידי סופרים שונים. בסדרה מתוארת היסטוריה חלופית בה, כתוצאה מהתקפת וירוס מהחלל החיצון ב-1946, קיבלו אנשים רבים כוחות על וההיסטוריה השתנתה בהתאם. בספר השלישי בסדרה, ''Jokers Abroad'', המתרחש ב''ימינו'' - דהיינו שנת 1987 (הספר פורסם ב-1988), כמה מהסופר-גיבורים מגיעים לסיור במדינת ישראל, שגם היא עברה שינוי דרסטי, ויחידות הסופר-גיבורים שלה מנהלות מלחמה בלתי פוסקת כנגד כוחותיו של מוטנט מסלמי קנאי. לצידה של ישראל החלופית הזאת קיימת גם מדינה פלסטינאית וירושלים מחולקת בין שתי המדינות. הספר ה-14 והאחרון בסדרה, ''Black Tramp'' מ-1995, המתרחש בשנת 1994, חוזר לביקור באותה ירושלים חלופית (שבעת כתיבת מאמר זה נראה שהיא הופכת למציאות מאד מאד לא חלופית סביבנו...)
וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את הסדרה החדשה של הארי טרטלדוב ''Colonization'', בה פולשים חייזרים לכדור הארץ בזמן מלחמת העולם השנייה. לפי טרטלדוב, בשנות ה-60 פלסטינה נשלטת בידי החייזרים (שאינם שליטים רעים כלל ועיקר), ויהודים וערבים נאבקים בהם בשיתוף פעולה מסויים, שהוא בהחלט שינוי לטובה מהמציאות הלא חלופית הקודרת שלנו.
דומה שאין כמו סיפורי ההיסטוריה החלופית כדי לשקף את הרצונות התקוות והפחדים של אומות שונות, וסיפורי ההיסטוריה החלופית של היהודים ושל מדינת ישראל, במיוחד בימים סוערים אלה, הם דוגמה טובה לכך.
יהודים חלופיים - החלק הקודם בסדרה
הקישו כאן : למאמר על דוד אבידן
היסטוריה יהודית חלופית
עוד על היסטוריה יהודית חלופית
Wild Cards
מלחמות העתיד של ישראל
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
|
| |
 |
 |
|
רצח רבין (חדש)
אלי אשד שבת, 04/11/2000, שעה 18:57
ה''אילו '' שמעסיק ביותר את הציבור הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד בימים אלה הוא אילו יצחק רבין לא היה נרצח.
עד עכשיו ספרתי לא פחות משישה .
מאמרים וסיפורים שפורסמו בנושא זה. שניים מהם מהם פורסמו בגיליון הנוכחי של מעריב לנוער 2.11.2000 שבו פורסמו
תחת השם ''הזמן האבוד '' שני תסריטים לגבי מה היה קורא אילו רבין לא היה נרצח.
אחד מהם אופטימי מאת אורן ציבלין מספר את סיפורו של מורה סורי שבא לבקר באוגוסט 2000 את מדינת ישראל שנמצאת ביחסי שלום אמיצים עם כל מדינות ערב .
השני פסימי מאת עידן רבי מתאר כיצד כתוצאה מפיגועי הטרור ההמוניים שבסוף תקופת כהונתו רבין מפסיד תבוסה מוחצת לנתניהו.
נראה לי שאפשר להשוות את האילו ''רבין לא היה נרצח'' לאחד האילואים המציקים ביותר של ההיסטוריה האמריקנית
''אילו הנשיא קנדי לא היה נרצח . גם הוא מקור למבחר עצום של היסטוריות חלופיות.
|
|
|
|
|
רצח רבין (חדש)
דותן גולדווסר שבת, 04/11/2000, שעה 21:51
בתשובה לאלי אשד
אל תשכח את מאמרו של פלוני, אחד אלי אשד, ב''אייל הקורא''...
אני סבור שאת הספר ''פרופיל 107'' אומנם כתב אורי פינק אך הציורים כולם הם של קורן שדמי.
ברכותיי על מטר מאמריך הצצים בכל פינה טובה, מרתקים עד אחד!
דותן גולדווסר
|
|
|
|
|
רצח רבין (חדש)
אלי יום שלישי, 30/10/2001, שעה 6:31
בתשובה לאלי אשד
וכמו בכל שנה שוב צץ המאמר השנתי על נושאי היסטוריה חלופית לרגל רצח רבין.
במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות הופיע ב-28 לאוקטובר מאמר בשם ''והיה אם '' או ''האם הוא היה ראש ממשלה גם היום ''? ( איך אני אוהב את השמות האלה ).
שם ראיינו ( שוב) כמה אישים כדי שיתנו סצינריות של היסטוריה חלופית למה היה קורא הוא לא היה נרצח.
פרופסור מיכאל הרסגור ( תומך נלהב של בארי חמיש שמאמין שרצח רבין היה תוצאה של קונספירציה) מאמין שאם רבין היה חי היה היום שלום עם סוריה והפלסטינאים. ואת בעית זכות השיבה היו פותרים על ידי מתן פיצויים מוגדלים לפלסטינאים.
ראש האופוזיציה יוסי שריד מאמין גם הוא שהיה כיום שלום עם סוריה והפלסטינאים בגלל אמונתם במילתו ובאמינותו של רבין.
אלייקים העצני מאמין שגם אם רבין היה חיי הפלסטינאים היו מתחילים באינטיפדה שניה אלא שרבין היה ''יורד עליהם רצח'' וחוזר וכובש אותם מחדש ומחסל את הישות הפלסטינאית . עראפת היה בורח לתוניס והשטחים היו נשארים בידינו.
מוטי לרנר המחזאי מציע תסריט אחר אולי המפוכח ביותר:
גם אם רבין היה חי ומגיע להסכמים עם סוריה והפלסטינאים היה נתקל בהתנגדות גוברת והולכת ובניסיונות חוזרים ונשנים לרצוח אותו עד שהיו מצליחים.
רצח רבין היה מתרחש לפי תסריט זה לפני החתימה על הסכם קבע . היינו נשארים עם אותו המצב אבל עם פחות שטחים. נתניהו מנהיג המחנה הימני היה עולה לשלטון ועוצר את כל התהליך. היינו היום עם ראש ממשלה ימני אבל עם פחות שטחים.
והפלסטינאים היו מגיבים אז כפי שהגיבו במציאות עם אינטיפאדה חדשה.
כך שאיננו חיים באמת בחלופה הגרועה ביותר אלא בחלופה הפחות שחורה דווקא, אם יש מישהו שזה יכול לנחם אותו.
|
|
|
|
|
אילו המאמר לא נכתב (חדש)
שחר נתניהו יום שני, 18/12/2000, שעה 14:08
לא הייתי נהנה מכתבה קולחת ומרתקת
כזאת
ובאמת, האילו המציק ביותר הוא
מה היה קורה אם לאמא של רפול היה
את הכסף לעשות הפלה
אולי היו עוד כמה מאות צעירים חיים בישראל היום
|
|
|
|
|
אילו נוצחה ישראל (חדש)
גל יום ראשון, 18/03/2001, שעה 19:02
היום סיימתי לקרוא את הספר
''אילו נוצחה ישראל''
מצמרר!!!
(בייחוד בתקופה זאת)
אבל מאוד מומלץ כתוב בצורה טובה
קולחת ודי אמינה עם הרבה תשומת לב לפרטים
הספר אגב נכתב ע''י שלושה אנשים ולא שניים כפי
שציינת במאמר,אלי. השלישי הוא רוברט ליטל
ושלושת הסופרים הם עיתונאים של ניוזוויק
כאשר אחד מהם, צסנוף, סיקר את
מלחמת ששת הימים עבור העיתון
ועוד משהו לא ראיתי שום הקדמה ארוכה של הסטוריון צבאי
|
|
|
|
|
אילו נוצחה ישראל (חדש)
אלי יום ראשון, 18/03/2001, שעה 20:34
בתשובה לגל
לי זכור משום מה שיש שם התייחסות מצד ההוצאה או המתרגם לגבי חשיבות הספר. ייתכן שאני חושב על מה שהיה כתוב בגב הספר. טוב אצטרך לבדוק שוב.
|
|
|
|
|
ריבוחי של היסטוריות חלופיות ישרא (חדש)
אלי יום ראשון, 18/03/2001, שעה 20:42
מאמרים וסיפורים שונים שעוסקים בהיסטוריה חלופית של ישראל , שפעם היו נדירים מאוד נעשים כעת נפוצים יותר ויותר. בשבוע אחד היו בעיתונים שונים שני מאמרים כאלה של יאיר לפיד ושל איתן הבר שדנו בשאלה מה היה קורא אם אירועי מפתח בהיסטוריה הישראלית היו מתרחשים בצורה שונה. נראה לי שריבוי זה רק יגדל ויילך , וגם לא קשה לנחש למה....
|
|
|
|
|
ישראל וגרמניה הנאצית (חדש)
אלי יום רביעי, 27/06/2001, שעה 22:32
דיפדוף בכרך ישן של המגזין ''העולם הזה'' משנות ה-80,מצא שם מאמר מעניין של היסטוריה חלופית מאת העורך אורי אבנרי.
המאמר שנקרא ''הטלאי השחור'' עוסק בשאלה איך הייתה מדינת ישראל מתייחסת לגרמניה הנאצית אילו זאת הייתה קיימת בימינו והייתה מסתפקת ''רק '' בהשמדה של צוענים והמוסקסואלים
המאמר מביא שורה של חדשות דמיוניות כיצד ממשלת ישראל מחליטה לשמור על הקרים עם הרייך למרות מחאות ממקורות שונים.היא מסבירה זאת בכך שהיא מסתייגת מהנעשה במקומות כמו אושוויץ וטרבלינקה '' אולם אין היא מתערבת במשטר הפנימי הקיים בארץ אחרת .
יש דיווח מעניין איך השר משה ארנס מבקר בברלין הנאצית ששם יוזף גבלס מספר לו כמה הוא מעריץ את מפעל התחיה היהודי וכי גרמניה יכולה ללמוד הרבה מישראל.
גרמניה הנאצית עוזרת בהיחבא לישראל בפיתוח הנשק הגרעיני ורוכשת ממנה נשק וציוד טכנולוגי מתקדם שעל רכישתו אחראי אדולף אייכמן.
ועוד כהנה וכהנה כאשר הנמשל של אבנרי הוא כמובן על יחסי ישראל ודרום אפריקה הגזענית שהיו אז נושא לוהט מאוד מבחינת ישראל.
אבל זאת שאלה מעניינת מאוד : אם היטלר לא היה אנטישמי אבל נשאר כובש בנשמתו האם היו היהודים והציונים הופכים להיות אויביו בכל מקרה?
ככל הנראה לא.
|
|
|
|
|
יום הדין (חדש)
רענן קריב יום רביעי, 16/02/2005, שעה 16:13
יש רומן אפוקליפטי בשם ''יום הדין'' של עמיחי שפירא, שגם נכנס לתוך הרשימה.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
