 |
 |
• שאלות נפוצות
• פורומי האגודה
• קישורים
• אתר פרס גפן
• עדכוני הוועד והאספה
• העדכון החודשי (דואל)
• צוות האתר
• RSS
• דרושים
חיפוש באתר:
חיפוש מתקדם
פעילויות האגודה
• המימד העשירי - כתב עת
• כנסים ומפגשים
• פרס גפן
• תחרויות כתיבה ויצירה
• הפצת סיפורת עברית
• תרומות ספרים
• מבצעים והנחות לחברים
• מועדון הקריאה
• סדנאות כתיבה
• אייקון 2010
|
 |
ה ז ו כ י ם !
סיפורים / המערכת
יום שני, 01/04/2002, שעה 12:17
בתחרות הקצרצרים
|
|
הסיפורים הופיעו גם בגליון מספר 16 של המימד העשירי, ספטמבר 2002
במהלך החודש האחרון (מרץ 2002), לכבוד כנס פנטסי.קון2002, קיימנו באתר האגודה את תחרות הקצרצרים השניה. יחודה של תחרות זו - הגבלה אורך הסיפורים ללא יותר מ-300 מילה.
אנו גאים להציג כאן את הסיפורים הזוכים, כפי שנבחרו על ידי צוות השופטים: רמי שלהבת, דותן דימט ואיתמר פארן.
הפרסים: לזוכה במקום הראשון - ספרים בשווי 250 ש''ח במיתוס; לזוכה במקום השני - ספרים מתנת האגודה.
והרי הסיפורים הזוכים, כפי שהוכרזו במהלך אירוע הפתיחה של פנטסי.קון2002:
מקום שלישי
סימני שאלה / רוני דניאל
''תגיד, אני יכולה לשאול אותך שאלה אחת?'' היא שאלה אותי.
''כרגע שאלת.'' עניתי וצדקתי.
''אתה אוהב אותי?'' היא התעקשה.
''זו כבר שאלה שניה, סיכמנו על אחת,'' העמדתי אותה על טעותה.
היינו בסלון, היא גיהצה לי את החולצה הכחולה ואני צפיתי בדרבי, הפועל נגד מכבי, האירוע השני בחשיבותו אחרי שבעת ימי בריאה.
''החברות שלי אומרות שאתה מזלזל בי.'' אמרה האשה שתמיד ידעה לדבר כשצריך לשתוק.
הפניתי את הראש מהנבדל. ''את צריכה להחליף חברות.'' שלחתי לה תשובה לכל הבעיה.
''תפסיק להתחכם,'' כעסה.
''תפסיקי לשאול שאלות.''
הגברתי את הצלילים מהמסך, מעדיף להקשיב בעיון לעשרים אלף זרים ולא לעזר שתמיד כנגדי. עיניה הגדולות הזילו דמעה רטובה שהתנפצה הישר על הכתם החרוך שהשאיר המגהץ על החולצה.
''פעם הייתי העולם עבורך,'' היא צורחת.
''למדתי גיאוגרפיה מאז, את לא יותר מאיי סיישל.''
אני מכרסם גרעין סורר ונהנה מהחיים, אבל רגע לפני שאני מסובב חזרה את הראש המגהץ החם נוחת לי על הגולגולת. היא מוחצת את המתכת הלוהטת על פני, סוחטת
אדים לבנים ממה שהיה פעם האף שלי.
''מכבסת! מבשלת! שוטפת! תופרת! נוהגת! מנקה! מקליטה! מספקת! משלמת! ומשתעבדת!!!'' היא שואגת עלי בפראות השמורה למי שלא הייתי רוצה לפגוש גם בסמטה מוארת. היא מניפה את היד מעלה, ריר נוטף על פני, ואז היא מטיחה את המגהץ אל תוך הלסת העדינה שלי. שתי שיניים עפות באויר, את היתר אני בולע.
''חתיכת בן. . . .''
אני מתנתק מהקסדה ומכבה את המכשיר, שולף את הדיסק ומביט בכתוביות.
נקבה מדומה, גרסה 6.66: שאלות ממשיות מאישה וירטואלית. מכיל מידע כיצד לא לענות למוקשים כגון:
''היא יותר יפה ממני?'', ''מתי נתחתן?'', ''אתה אוהב אותי?'' ועוד רבים וטובים אחרים...
חייכתי. עכשיו אני מוכן, נראה אותך.
היא נכנסה לחדר, קורנת כהרגלה, והדביקה לי נשיקה לחה.
''אתה אוהב אותי?'' שאלה בחן.
''יותר מכל דבר אחר,'' שיקרתי.
''אתה מתוק,'' אמרה בעליצות. ''תגיד, אתה חושב שהבגד הזה עושה אותי שמנה?''
היא הסתובבה מולי והמתינה לתשובה.
''אהם,'' שקלתי ''כן, קצת.''
מקום שני
כוונות טובות / גיא בקר
שלוש שנים שמר סלוצקי את הכוונת מוחבאת מתחת למעילי החורף. החורף הגיע לאשקלון לביקורים חטופים בלבד, והדבר נתן לו את הביטחון שהוא והכוונת לא יפגשו יותר. אולי היה פשוט יותר לזרוק אותה, סתם לתפוס
אותה כרוכה בעטיפת הבד הממורטטת ולהשליך אותה לצפרדע האשפה הקרובה.
היו אלו אשליות בלבד, הוא לא היה מסוגל להיפטר מהכוונת יותר משהיה מסוגל לעזוב את הפלוגה, הגדוד או המדינה הארורה. המקסימום שיכול לעשות היה להחביא אותה במקום נסתר ככל האפשר ולקוות שהיא לא תצוץ
יותר. אבל היא צצה, כמובן. סלוצקי חפר אותה בעצמו מתחתית הארון ברגע שהגיע הצו. נכון, היו צווים ומילואים גם קודם אבל סלוצקי ידע שהפעם זה הדבר האמיתי ושהפעם רק הכוונת תוציא אותו מזה.
הכוונת הייתה מכושפת, כמובן. לחבר'ה בפלוגה הוא סיפר שקנה אותה מצועני זקן שקילל אותו ליד דכאו. האמת שקנה אותה בשוק הבדואי מרוסי שמן שבאמת קילל אותו אבל רק בנוגע למחיר.
מה זה משנה בכלל, כישוף זה כישוף, ואם היתה כוונת מכושפת אי פעם, זו היתה זו.
וזה לא שהכוונת לא היתה טובה, סלוצקי טחן איתה פעם 5 מחבלים בבופור, אלא שהיא היתה טובה מדי. היא חיברה אותך ישר למטרה, נותנת לך להרגיש את הנשימות ואת פעימות הלב האחרונות, לשמוע את הצלצול המוזר של
פגיעת הכדור בגוף ולחוש את ההלם של הרגע האחרון. הכוונת חיברה למשך כמה שניות גורליות בין טורף לנטרף, בין אדם לאדם. אי אפשר היה להחטיא איתה, רק להתאבד.
סלוצקי שקל את הכוונת בידו, שואל עצמו אם יוכל לעמוד שוב בכאב, ואז הפך את הכוונת והגישה לעינו הימנית מצידה ההפוך, ראה תמונה מכווצת של עולמו. הוא ראה את חדרן של הבנות, את סיגי מתהפכת במיטה ואת פחזבל משיר בנחת שערות על הספה.
לבסוף הבחין גם בדמותו הממוזערת נשקפת אליו מהמראה הגדולה בכניסה, כשצלב השנתות מונח במרכזה.
הוא עמד דמום מספר דקות, לא מסוגל להתנתק מהמראה, ואז העניק לכוונת ניגוב אחרון והכניס אותה בזהירות לתיק.
מקום ראשון
בשירות האדם / אסיה ברזניאק
אני פצועה והם אומרים לי - אין חלקי חילוף. כמובן שידעתי את זה. אבל התקווה המטופשת הזאת, שאולי, בכל זאת.. אבל לא. כי ההורים שלי, שעדיין לא התגברו על האכזבה שהילד היחיד שהותר להם נועד להיות פגום, לא הסכימו לתרום אפילו פיסה אחת מה-DNA שלהם לשיבוט איברים חלופיים עבורי, ושלחו אותי להגן בגופי עליהם ועל אחרים, מושלמים כמוהם, מפני האיום מהכוכבים, בלי איברים משובטים. בלי התקווה היחידה של המעטים שרק נפצעים ולא נהרגים מייד. כי ב-DNA שלנו אסור לגעת, הוא מוקצה מחמת מיאוס, בדיוק כמו האנשים שהוא יוצר. כי אני רק הכרח, בשר תותחים, כוח גופני שהם תלויים בו אך כה מתעבים, המגן עליהם.
וכשאנחנו מתבלים, הם מעדיפים להחליף ולא לתחזק.
עכשיו אני שוכבת, הבטן שלי קרועה ומדממת, ואני עומדת למות. מוות דפוק וחסר משמעות כמו החיים שלי. כי הם, המנהיגים החכמים שלנו, בחרו דווקא בהורים שלי להביא לעולם לא מוח עליון בגוף מעוות, לא מתפקד - ישות שהיא כליל השלמות האינטלקטואלית, אלא מוגבלת שכלית כמוני, חזקה גופנית.
הם מסתכלים עלינו בסלידה. אנחנו מזכירים להם את העבר, טרום השלב האבולוציוני המלאכותי שהפך את גוף האדם לקליפה חסרת תועלת שכל יעודה להגן על מוח רב עצמה, עבר דמיוני בו כולם היו יכולים ללכת. כשהם רואים אותנו, הגוף המשותק שלהם רועד בסלידה בלתי נשלטת, מתעב אותנו, ובעיקר שונא את זה שהם, אדוני החוכמה שויתרו על הגוף לטובת השכל, עדיין זקוקים לנו כדי לשרוד.
בעוד כמה שנים יתחיל השלב האבולוציוני הבא. החומר הגנטי שלהם יתומרן כך שהגוף האנושי לא יהיה עוד; המוח יוקף בסביבה מושלמת להתפתחותו, והם אפילו לא יראו כמונו. אני כמעט מחכה לזה, כי אז אולי נמצא
את הכוח לממש את התקווה שמחזיקה אותנו בחיים - להרוס את היצורים הלא אנושיים האלה, ממש כמו שהם לימדו אותנו לעשות ליצורים מהכוכבים.
אבל אני כבר לא אראה את היום הזה. כי הנה אני, מצורעת ביניהם, רועדת על אדמה קרה, מתה למען המשך קיומם.
תחרות הקצרצרים השניה : הקצרצרים חוזרים!
פנטסי.קון2002
גיא בקר
המימד העשירי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
הסיפור השלישי חמוד ומצחיק, (חדש)
השף הערום יום שני, 01/04/2002, שעה 13:22
הסיפור השני... חזק, מעורר מחשבה וכתוב מצויין, והסיפור הראשון - לא הצלחתי להבין את בחירת האקדמיה... זה סיפור בסדר, מעניין למדי אבל בהחלט לא יותר טוב מסיפורים אחרים שהיו בתחרות.
|
|
|
|
|
אני דווקא לא אהבתי... (חדש)
איה יום שני, 01/04/2002, שעה 14:22
בתשובה להשף הערום
את הזוכה במקום השני.
כתוב לא רע אמנם, אבל סוף לא משהו.
|
|
|
|
|
בקריאה שניה הבנתי אותו יותר... (חדש)
השף הערום יום שני, 01/04/2002, שעה 14:39
בתשובה לאיה
למרות שבאופן בסיסי סיפורים על כוונות ו''ולטחון'' אנשים לא מדברים אלי. ואני לא בטוחה מהי ההירואיות האמיתית בימינו (הסיפור מאד התחבר לי למצב כפי שהוא כיום).
|
|
|
|
|
ואני לא אהבתי (חדש)
ניר יום שני, 01/04/2002, שעה 18:26
בתשובה לאיה
את הסיפור השלישי.
וירצ'ואל ריאליטי זה פלופ טכנולוגי שאבד עליו הכלח.
זה כמו לכתוב סיפור עתידני על ''פונג''.
הוא גם לא הצחיק אותי.
בכלל, מתי לכתב הצבאי של ערוץ 2 יש זמן לשלוח סיפורים לאתרי אינטרנט? (אולי השם הזה זה מתיחה של אחד באפריל?).
הסיפור הראשון והשני דווקא טובים.
|
|
|
|
|
היתה לי בעייה עם הסיפור הראשון, (חדש)
Boojie יום שני, 01/04/2002, שעה 18:48
בתשובה להשף הערום
שהיא בעייה שהיתה לי עם מרבית סיפורי התחרות, והיא שהביצוע הטכני אמנם מצוין, והערך הרגשי מועבר בצורה מעולה, אבל הרעיון עצמו נדוש. בכל פעם שנכנסתי לדף התחרות, קיוויתי שאולי הופיע סיפור עם רעיון יחסית חדש, או זווית חדשה על רעיון ישן, משהו מרענן ומפתיע, וכמעט בכל פעם התאכזבתי. היו כמה סיפורי בדיחה שהיו לא רעים מהבחינה הזו (אבל כמה עומק כבר יש בסיפור בדיחה), והיו מעט סיפורים רציניים שנתנו לי באמת איזשהו ערך מוסף חדש. התחרות בין רוב הסיפורים היתה על יכולת טכנית נטו, ואותי זה די מצער.
ושוב, זה לא שלא אהבתי את הסיפור. אהבתי. הוא פשוט לא עשה לי שום ואו, כי בכל זאת זה רעיון שראינו כבר בערך מיליון פעם (אז אם זה לא אדם ששייך לקאסטה גנטית נחותה כלשהי, זה רובוט, או אנדרואיד, או בינה מלאכותית, או יצור מהונדס גנטית, או חיזר משועבד... כולם אומללים, מנוצלים ומושפלים על ידי בני האדם המרושעים והלא אכפתיים. אז מה חדש?)
טוב, נו, גם הפולניות שב''לא נורא, אתם תתפתחו לכם לשלב הבא, אני רק אמות לי כאן לבד בחושך'' קצת הטרידה אותי. :-)
|
|
|
|
|
מעניין אותי לדעת איזה סיפורים (חדש)
ניצן יום שני, 01/04/2002, שעה 19:07
בתשובה לBoojie
אהבת. אני בטוח שכל מי שלא זכה ישמח לשמוע שאהבת או הקדשת מחשבה לסיפור שלו, ובכלל מסקרן כי לא דובר הרבה על הסיפורים בפורום אורט או באחרים.
|
|
|
|
|
המממ... בתנאי שתספר לי את שלך... (חדש)
Boojie יום שני, 01/04/2002, שעה 20:17
בתשובה לניצן
בכל אופן, לא קראתי את כל הסיפורים, כי לא היה לי כוח (וזה לא בהכרח אומר כלום על האיכות שלהם), אבל אלה שמצאו חן בעיני (גם כאלה שהם לא מבריקים לדעתי, אבל שעשעו אותי):
הצחיקו אותי במידה זו או אחרת -
- גורל של אלונזו גופטה (על שמעון פרס שזכה בבחירות למועצת התלמידים)
- SETI - תוצאות החיפוש, של 01010 (זה עם הפואנטה של תמצאו כבר חיים)
- כוכב בית לחם של קיקרו סווץ (שמצחיק רק את מי שקרא הרבה לארי ניבן)
- סימני שאלה של חתול תעלול (שאכן זכה במקום השלישי)
- בדיון הופך למציאות של יהויכין אבו-עלי (לא הוגן, אני מכירה את הכותב...)
- ארוחה משפחתית של מיסטר פסטיש היה משעשע אותי אם הוא לא היה דומה ברעיון שלו כל כך לסיפור בשם ''הפיקניק האחרון'' שכתב חבר שלי, מה שגרם לפואנטה שלו להיות צפויה בערך כשקראתי את הכותרת...
- גן עדן חמוד להפליא - גם משעשע וגם כתוב טוב
- אפקט הזבוב של שלילה כפולה (על החתול בטירת פרנקנשטיין, ו*כמובן* שהוא מצא חן בעיני, כי אני כתבתי אותו... :-)
- ספינת סבון של קברניט נועז, מוכשר ויפה להפליא (או כפי שהוא ידוע במקומות אחרים, ניר הזועם בדרכים...), שבהחלט היה חמוד להפליא
- על דרקון, נסיכות ואביר אהבל אחד של קואלה אוסטרלית מאושרת - בוא נגיד שבעיקר מצא חן בעיני הפוטנציאל של הסיפור, כי הביצוע היה קצת קלוש.
בית חולים של קטה סנגלית (זה סוג של צמח, לא?) - רק כי יש שם חתולים...
- הראיון של The corinthian, שהיה יכול להיות מוצלח אם הוא לא היה *כל כך* צפוי, בערך מהשורה הראשונה.
- שם זמני של יוני אליקומבבוקר, שהיה מוצא חן בעיני הרבה יותר אם לא היה כבר סיפור נורא דומה בפנטסיה 2000.
- היסטוריה פרטית של ליקום, שהיה חביב ומשעשע למדי.
עד כאן לגבי הסיפורים ששעשעו אותי (מה שאומר שרובם בעיני לא סיפורים שראויים לזכייה, אלא שהם סתם גרמו לי לגחך קלות עד קשות). סיפורים שעשו לי משהו היו הרבה פחות, והנה הם:
- אני יודע שאת יכולה לשמוע אותי, של צייד הלילה - כתוב לא רע, ואם זה לא היה כל כך מזכיר לי סיפור שהתפרסם לפני שנים במעריב לנוער, אולי אפילו הייתי בעדו...
- האחרון שעוזב שיכבה את האור, של האחרון - כתוב מצוין, רעיון מעניין ומצמרר שחשבתי עליו הרבה גם אני, אבל בהחלט היה דורש פיתוח מסוים.
גנן של אוהב עוגות, שאם הוא לא היה *כל כך* נדוש אפילו הייתי חושבת שהוא לא רע - נגיד, אם הוא היה מתפרסם לפני איזה ארבעים שנה...
- לנצח, של קולונימוס (על האיש שלכוד בחליפת החלל שלו בחלל) - תיאור מצמרר למדי של הסיטואציה, אבל סוף קצת (הרבה) מאכזב.
- דום-לב של shoot me - כתוב טוב, אבל לא מאד מקורי, לצערי, והמד''ב שם ממש לא חלק אינטגרלי של העלילה. באותה מידה זה יכול היה להתרחש על ספינה ימית, או בקרב קרקעי.
- בשירות האדם של THE KID - כמו שאמרתי כבר, כתוב מצוין, אבל לא ממש מקורי או חדשני.
- מעיין האמונה של קארלי בת נור - אחד המעטים שהרשימו אותי במידה של מקוריות, כי יש פה טיפול מעניין ויחסית מקורי ברעיון ישן (הרעיון שאמונת המאמינים משפיעה על האל), וגם כתיבה מוצלחת.
- כוונות טובות של אדון בולסקין - נו, כבר פירטתי את מה שהיה לי להגיד על זה בהודעה אחרת.
זהו. היו שם עוד כמה סיפורים עם מידה מסוימת של עניין, והיו שם כמה סיפורים שגרמו לי לתלוש את שערות ראשי מרוב שהם היו בלתי מובנים, נדושים, או מטומטמים (סליחה). לאלה אני כמובן לא אכנס...
|
|
|
|
|
תודה על התגובה, וכעת אלי.... (חדש)
ניצן יום שלישי, 02/04/2002, שעה 2:33
בתשובה לBoojie
קודם כל, אני די חבבתי את ''אם שותים לא נוהגים'' - במיוחד כששמתי לב שהוא כולו מנוקד רק בפסיקים אבל עדיין קריא. חביב.
''גורל'' היה מצחיק בגלל הפואנטה על שמעון פרס, וכתוב היטב.
הבעיה שלי עם: ''SETI תוצאת החיפוש'' היתה סימני השאלה בסוף. לא הצלחתי להבין מה הטון הנכון לקרוא את המשפט, ולכן לא יכולתי לדעת איך להבין את הסיפור. ולא במיוחד דיבר אלי.
''כוכב בית לחם'' עם קיקרו סווץ' - היה לי מוזר אבל בקריאה שנייה הרגשתי שכתוב טוב ובסך הכל מצליח לצייר עולם...
את ''אני יודע שאת יכולה לשמוע אותי'' - להבדיל ממך, לא במיוחד אהבתי! התחלה היתה לא רעה, אבל הכתיבה לא היתה מספיק טובה בסופו ולכן הפואנטה התפספסה, מה גם שהרגשתי שהרעיון היה שחוק (לא
יודע מאיפה אבל).
''האחרון שיעזוב יכבה את האור'' - אולי לא הבנתי אותו, אבל לא נהנתי ממנו כלל והוא הזכיר לי סיפור של סי קלארק מתוך ''הרוח הנושבת מהשמש'' (זה שבו אסטרונואוט שם לעצמו מוצרט כשנגמר לו החמצן). למעשה גם ''לנצח'' קצת הזכיר לי אותו למרות שהסיטואציה שונה בשניהם.
אהבתי את ''גן עדן'' (חתרני ומלא הומור) וגם את ''אפקט הזבוב'' ולא רק בגלל המשפט האחרון המצויין...
סיפור מפוספס לחלוטין בעיני הוא ''פרספקטיבה'' - את הרעיון אמנם מאד אהבתי , אך להרגשתי הביצוע לא יכל לתמוך בו.
את ''בית חולים'' אהבתי, בגלל שהוא היה רציני ולא כל כך ניסה להתבדח.
''באג בתוכנה'' - היה צפוי אבל עדיין נחמד, ופוליטיקה גם שעשע אותי.
מתוך הסיפורים ש''עשו לך משהו'' - לא אהבתי אף אחד פרט ל''גנן'' שהיה קצר ולעניין, אם כי יכל להיות כתוב מעט יותר טוב, ו''כוונות טובות'' שהיה כתוב מצויין ובאמת רק בקריאה שניה הבנתי שהוא עובד על רובד אחר (לא מד''ב פנטזיה רגיל, הייתי אומר שזה בכלל לא סיפור מדב''י אבל אני חושש לחיי)
בשל ריבוי הסיפורים קשה לי להתייחס לכולם... כמו כן, לא מעט סיפורים לא הבנתי. אבל אולי אכתוב עליהם בהודעה נפרדת.
|
|
|
|
|
באופן כללי אני מסכימה עם הרוב, (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 2:44
בתשובה לניצן
(כמו שציינתי, הסיפורים שהצחיקו אותי לא בהכרח היו ממש ממש טובים, הספיק לי שהם היו בדיחות משעשעות).
לגבי ''גורל'', ככל שהבנתי את זה, הפואנטה היתה בשורת הסיום הדו משמעית (''תמצאו כבר חיים'', שאפשר להבין אותו גם כמטרת פרויקט סטי אבל גם כ-get a life...) אותי זה שיעשע.
לגבי ''כוכב בית לחם'', הכרחית היכרות עם פרטים מסוימים ב''כוכב ניוטרון'' של ניבן ועם דמותו של סווץ, ר' סיפור כאן: http://www.fantasia2000.org.il/base.asp?page=3558&am... ).
היו שם כמה סיפורים שגרמו גם לי לבהות במסך בפה פעור ולשאול ''מה???'' כי הם היו לחלוטין לא מובנים, והיו סיפורים אחרים שגרמו לי לחבוט את הראש במוניטור מרוב שהם היו נדושים. נו, טוב... :-)
|
|
|
|
|
הסברך שופך אור על SETI (חדש)
ניצן יום שלישי, 02/04/2002, שעה 2:52
בתשובה לBoojie
והופך אותו למצחיק, אבל האם הכותב התכוון לדו המשמעות ההומוריסטית?! האם הרובד ההומוריסטי נרמז גם במהלך הסיפור?
|
|
|
|
|
יש לציין שזה אינו אותו סווץ' (חדש)
אשף חיתוך המרק יום שלישי, 02/04/2002, שעה 9:37
בתשובה לBoojie
אלא צאצא שלו. יש דברים שעוברים במשפחה.
|
|
|
|
|
אני לא חושב שהיה ממש צורך לזמן (חדש)
כליל נאורי יום חמישי, 04/04/2002, שעה 1:55
בתשובה לBoojie
את ניבן מהשאול בשביל ''כוכב בית לחם.'' הוא היה מובן לגמרי, ומצחיק, בלי קשר.
|
|
|
|
|
והוא הרבה יותר מצחיק (חדש)
Boojie יום חמישי, 04/04/2002, שעה 2:15
בתשובה לכליל נאורי
כשאתה מבין את המחווה. במיוחד את החלק הקשור לכוכב ניוטרון.
אה, ואלא אם כן מקורותי לא מעודכנים בצורה מחרידה, כל קשר בין ניבן לשאול מקרי בהחלט.
|
|
|
|
|
בקשר ל''האחרון שעוזב'' (חדש)
שלמקו יום חמישי, 04/04/2002, שעה 10:13
בתשובה לניצן
שהוא, אחרי הכל, הסיפור שלי...
הסיפור נובע, קשור, וכולו מחווה סגנונית ורעיונית לאסימוב, ובאופן ספציפי ל''שאלה האחרונה''. שם נתקלתי לראשונה במונח האנטרופיה, ומאז כשכבר למדתי את החוק השני של התרמודינמיקה, תמיד היה לי המוות התרמי של היקום מול העיניים. אז החלטתי לכתוב סיפור אווירה שיעסוק במוות התרמי- בעובדה שהיקום לא מת כל עוד יש מישהו שממשיך להתקיים בו. למעשה, רק אחרי שנתתי למישהו לקרוא אותו הוא הראה לי כמה הסיפור הזה הוא ''אסימובי'' בפני עצמו.
ובעניין הליטוש- הסיפור המקורי היה 350 מילים, ונכתב ללא קשר לתחרות הקצרצרים. בתהליך הקיצור שלו הלכו לאיבוד כמה חזרות לשוניות שלדעתי הוסיפו לאווירה של האדם האחרון ביקום. אבל נו, מה אפשר לעשות.
|
|
|
|
|
תודה על המחמאות (חדש)
יעל יום שלישי, 02/04/2002, שעה 16:56
בתשובה לBoojie
אני כתבתי את ''מעיין האמונה''. לא חשבתי שהוא יזכה, כי איתרתי סיפורים שהיו בעיני טובים יותר עוד לפני ששלחתי אותו (למרות שהם לא זכו), אבל אני שמחה שהוא מצא חן בעיניך.
אולי אני אשלח אותו לפורום כדי לקבל גם ביקורות קוטלות...
לגבי מה שאני מאוד אהבתי בתחרות: אז היו די הרבה. אולי כשאני ארגיש יותר טוב (כן, וסליחה מכל מי שהבטחתי לו להגיע ליום האחרון של הכנס אבל הרגשתי חולה מכדי לעשות את זה), אני אעבור עליהם ואציין אותם.
מה שאני כן זוכרת עכשיו זה את השיר החמוד על יוסף שוטף כלים, שמאוד הצחיק אותי. הוא צריך קצת ליטוש, אבל בסך הכל הוא מצויין.
|
|
|
|
|
מעין האמונה? סיפור מאוד טוב (חדש)
גרומיט יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:26
בתשובה ליעל
חבל רק שהאלגוריה בו היתה כל כך בוטה (ושחוקה). פרט לכך זה באמת אחד מהסיפורים היותר פיוטיים (וטובים) שראיתי בתחרות.
|
|
|
|
|
אני חשבתי שהאלגוריה אמנם (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:34
בתשובה לגרומיט
היתה שחוקה, אבל כן היתה התייחסות חדשה ומרעננת יותר בדימוי המים המורעלים, וחוסר הברירה שהאל נתקל בו כשהוא נאלץ לקבל אותם למרות רצונו.
|
|
|
|
|
נכון - ולכן חשבתי שהסיפור טוב (חדש)
גרומיט יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:44
בתשובה לBoojie
אבל היו כמה סיפורים שאהבתי יותר.
|
|
|
|
|
אני חייב לציין... (חדש)
כליל נאורי יום חמישי, 04/04/2002, שעה 1:35
בתשובה לBoojie
שכוכב בית הלחם היה האהוב עלי. כל כך אנושי, כשהגלקסיה עומדת להחרב, להתעצבן על כך שבטח יאשימו אותך בזה...
|
|
|
|
|
זה מזכיר את הקטע החביב מאד (חדש)
Boojie יום חמישי, 04/04/2002, שעה 2:17
בתשובה לכליל נאורי
מ''טבעת כארון'', שבו לארי צ'או מחליט שהוא אחראי להרס כדור הארץ, ובטוח שהבוס שלו ימצא דרך לנכות את זה מהמשכורת שלו...
|
|
|
|
|
ואכן זה עלה בשיחה עם השדון האירי (חדש)
אשף חיתוך המרק יום שישי, 05/04/2002, שעה 1:42
בתשובה לBoojie
זה לא היה רעיון שלו. אבל הוא היה ההשראה.
|
|
|
|
|
וואלה? משעשע. (חדש)
Boojie יום שישי, 05/04/2002, שעה 1:58
בתשובה לאשף חיתוך המרק
|
|
|
|
|
בקשר לפולניה.. (חדש)
THE KID יום שני, 01/04/2002, שעה 22:25
בתשובה לBoojie
אני חייבת להגיד שהקטע עם ''הפולניה שמתה לבד בחושך'' )למרות שאני דמיינתי אותה מתה דווקא באור יום(והסוף המלודרומטי בכלל הטריד גם אותי, אבל לא ממש הצלחתי לרכך את המשפט האחרון בגלל הגבלת האורך.
לגבי שאר ההערות אין לי הרבה להוסיף כי דווקא הצד הטכני שחשבת לחזק אני לא החשבתי ככזה, ובנוגע לרעיון..
|
|
|
|
|
הסיפורים הקצרצרים (חדש)
DarkeN יום שני, 01/04/2002, שעה 16:58
הסיפור במקום השלישי היה צריך לקחת את המקום הראשון, האם ''האקדמיה'' יכולה לנמק למה הם בכלל בחרו בסיפור במקום הראשון?!?
|
|
|
|
|
ראשית אני רוצה להסב את תשומת הלב (חדש)
Boojie יום שני, 01/04/2002, שעה 18:40
לסקופ המדהים של תחרות זו: כמו שהבטחתי, השנה הצלחתי לא לזכות בתחרות. :-) (ועכשיו אני מקווה שסוף סוף יפסיקו הבדיחות המפגרות, שבאמת כבר עלו לי על העצבים לחלוטין.)
לגבי הסיפור השני (''כוונות טובות''), אני אמנם משוחדת כי הוא של חברי האהוב, אבל אני אישית מאד אהבתי אותו. אני מסכימה שצריך קצת להתעמק בו כדי להבין אותו עד הסוף, אבל בעקרון הוא עוסק בשאלה האם לחימה כדי להגן על אורח החיים שלך ועל הבית והמשפחה (ובהרחבה על המולדת) אפשרית ומוצדקת גם כאשר יש לך אמפתיה עם הצד שכנגד (אפילו לא האויב, פשוט הצד שכנגד), גם כאשר אתה לא שונא אותו, גם כאשר אתה חש את הכאב שלו. עצם העובדה שהשאלה נשארת פתוחה (בסך הכל יש פה בחירה של אדם אחד, וגם היא לא ברורה לגמרי), בעיני היא מאד יפה, כי זה סיפור שלא מטיף אלא פשוט מחדד שאלה.
ואני רוצה להחמיא מקרב לבי למי שבחר את התמונה לסיפור הזה, אני בטוחה שגיא מאד מאד יאהב אותה, כשהוא סוף סוף יחזור מעיסוקיו בכוונות טובות בחסות צה''ל. :-)
|
|
|
|
|
אה. זה אני הייתי. (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 02/04/2002, שעה 1:38
בתשובה לBoojie
תודה.
מסתבר כי, פרט להיותי אחד המאיירים הרשמיים של גרומיט, אני אף דואג לאיורים לאתר האגודה מפעם לפעם... ;-)
|
|
|
|
|
אני הכי אהבתי... (חדש)
עידית יום שני, 01/04/2002, שעה 19:38
את הסיפור שאני כתבתי :-P
אבל כנראה שהוא לא היה טוב כמו שנדמה לי, כי לא זכה בכלום.
חוץ מזה - את המקום הראשון אהבתי,
את השני: לא הבנתי עד הסוף,
והשלישי הוא לא ממש סיפור, אלא בדיחה. (והיו עוד כמה כאלה בתחרות.)
הסיפורים שהכי אהבתי (חוץ מהמקום הראשון):
- אני יודע שאת יכולה לשמוע אותי (למרות בעיתיות מסוימת, סיפור מצוין!)
- גנן
- היסטוריה פרטית (מכל הסיפורים שהם לא סיפורים אלא בדיחות, זאת הכי חביבה בעיני)
- התקלה - גם חביב.
- בדיון הופך למציאות
ולא נעים לי להודות כמה מהסיפורים לא הבנתי... אבל אולי זה המקום לבקש הסברים?
בוא נתחיל מ''סוף החיפוש''. למה החייזר אומר ''בהמשך לשיחתי עם עמיתייך מאתמול''
???
|
|
|
|
|
*נדמה לי* שהכוונה היא (חדש)
Boojie יום שני, 01/04/2002, שעה 20:22
בתשובה לעידית
שיום אחד עבור החייזר הזה ארוך בהרבה מיום אחד שלנו, ולכן פרק הזמן שעבר מאז הקשרים הקודמים עם החייזרים היה כל כך ארוך.
|
|
|
|
|
אה-הה! תודה. יש עוד שלא (חדש)
עידית יום שני, 01/04/2002, שעה 21:34
בתשובה לBoojie
הבנתי, אבל אני לא אנג'ס לכם עם כולם.
|
|
|
|
|
''סוף החיפוש'' הוא שלי (חדש)
נונין יום שלישי, 02/04/2002, שעה 16:13
בתשובה לעידית
ובוג'י אכן הבינה אותו נכון. אני גם אפרסם אותו בפורום הסיפורים כדי לקבל עליו תגובות מפורטות (ואני מציע לכל מי שמעוניין בתגובות מפורטות לפרסם שם את הסיפור שלו מהתחרות)
|
|
|
|
|
כותרת (חדש)
THE KID יום שני, 01/04/2002, שעה 22:44
מעניין למה מישהו החליט לעשות עריכה לשם הסיפור שלי, שהיה
''בשירות האדם'' והפך אותו ל''למען האדם''? מכל הפרטים בסיפור, לא את זה הייתי משנה... :-(
|
|
|
|
|
יצא בכלל לא רע. (חדש)
אבישי יום שני, 01/04/2002, שעה 23:42
למרות שאני לא מסכים לגמרי עם הבחירות, הרי שהתוצאות - גם בכללותן וגם אלה של הזוכים - אינן רעות בכלל. בהחלט יותר טוב מהפעם הקודמת, לפחות מבחינת היחס חיטה\מוץ. תזכירו לי לכעוס על עצמי שלא השתתפתי, בערך לקראת התחרות הבאה.
|
|
|
|
|
LOL (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 0:24
בתשובה לאבישי
לקח לי קצת זמן להבין את ההודעה הזו... :-)
|
|
|
|
|
(חדש)
רוני דניאל, חתול תעלול, Tokyo יום שלישי, 02/04/2002, שעה 0:39
אני רוצה לבשר לכל המתעניין שגם אם זוכים המקום שלישי בתחרות הסיפורים של האגודה המעריצות, המוציאים לאור והתקשורת העויינת עדיין לא מתדפקים על הדלת בבקשות לחתימות וצווי עיקול.
הסיפור שכתבתי הוא באמת לא ממש סיפור, הוא בדיחה.
אז מה?
כל סיפור באורך כזה לא יכול להיות ממש רציני ואם הוא כן אז אני לא מעוניין לקרוא אותו.
רק כמה שאלות.
למה מקום שלישי לא מקבל פרס שאפשר לשים על מדף או בתוך ארנק?
האם אני אמור לעשות עכשיו מנוי לאגודה כדי להנות מפרסום הסיפור?
אם כן אז תרשו לי לציין שזו דרך שפלה מאוד להשיג חברים חדשים.
האם חילקו תעודות בכנס?
איפה שלי?
אני מתנצל שלא יכלתי להגיע, בוודאי חסרתי לכולכם.
תודה לכל מי שבחר בי, אני אנצל את המעמד החדש על מנת להביא שלום עולמי והוזלה במחירי הנייר.
|
|
|
|
|
סבורתני, (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 1:10
בתשובה לרוני דניאל, חתול תעלול, Tokyo
שאם תבקש יפה, האגודה תשמח לשלוח לך עותק של המימד העשירי ובו סיפורך הזוכה אפילו בלי שתעשה מנוי באגודה. אבל למה לא? לא רוצה לתמוך בקיומן של עוד תחרויות כאלו? ובקיומם של כנסים? ובקיומו של האתר הזה?
שווה.
|
|
|
|
|
אוף, אני פשוט לא מבין (חדש)
גונקל יום שלישי, 02/04/2002, שעה 0:52
במקום השלישי יש לנו סיפור קצר, משעשע, חביב להפליא וכתוב בכשרון. פחות משהוא מצחיק בשביל הפואנטה שלו, הוא מצחיק בשביל האופן שבו הוא כתוב, וזאת בעיני מעלה.
במקום השני - ובכן, קראתי את הסיפור פעמיים. בפעם הראשונה אמרתי ''מה?!''. בפעם השניה אמרתי ''היי, זה דוקא לא רע''. אני משוכנע שפעם שלישית (אחרי קריאת הפרשנות המדוקדקת של בת זוגו של המחבר) תניב תגובה טובה עוד יותר. אני לא בטוח מה זה אומר על הסיפור... אני גם לא בטוח מה זה אומר עלי... בכל אופן, אני מצטרף לבחירה במקרה הזה, באופן חלקי מתוך חשש לצאת אידיוט.
במקום הראשון - ובכן, קראתי את הסיפור פעם אחתץ הפעם התגובה דוקא לא היתה ''מה?!''. הפעם התגובה היתה ''למה?!'', ואני די משוכנע שקריאה שניה רק תחזק את התחושה הזאת.
זה לא סוד שלי ולחלק מהשופטים יש טעם שונה מאוד, אבל מה הוביל דוקא את הסיפור הזה - שמעבר לאי מקוריותו, גם כתוב בעיני כמו רשימת מכולת - למקום הראשון, פשוט נשגב מבינתי. לא חסרו סיפורים, חברים! היתה תחרות טובה! נכון שהיו כמה - אני כלול - שלכלכו אותה בכמה רגעים פחות מוצלחים, אבל לשלוח את אחד הרגעים האלה למקום הראשון?
טוב, אני הרי מגזים. יש לי טעם מהתחת וכולם יודעים את זה. בגלל זה אף אחד לא מציע לי להיות שופט. אני, בכל אופן, לא הבנתי את הבחירה.
|
|
|
|
|
הכל, הכל, הכל עניין של טעם. (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 1:02
בתשובה לגונקל
גם שיפוט בתחרות. אין מה לעשות נגד זה.
אני מציעה להתחיל להכניס סעיף של ''בחירת הקהל'', שאולי יוכל לתת לנו מושג קצת יותר מדויק על מה הקהל באמת אהב (להבדיל מהשופטים אניני הטעם... P-:). ואם נבקש מאנשים להצביע על פי מספר החבר שלהם באגודה, אפילו לא יקרו לנו מקרים של הצבעות מכופלות כדי להשיג עוד קולות לסיפור של עצמם... :-)
|
|
|
|
|
ההוגו הישראלי (חדש)
יעל יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:03
בתשובה לBoojie
כן, רעיון טוב מאוד.
|
|
|
|
|
ולפני שצצה פה הביקורת הנצחית על (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:05
בתשובה ליעל
הרעיון, אני מתנדבת לאסוף את קולות המצביעים, אם זו הבעייה. יש לי כבר הרבה נסיון באיסוף קולות מצביעים בתחרויות...
|
|
|
|
|
קיבלת! (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 02/04/2002, שעה 18:08
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
יש! (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 18:17
בתשובה לNY מאושר
אה... המממ, למה אני שמחה?
|
|
|
|
|
נימוקי האקדמיה (חדש)
גרומיט יום שלישי, 02/04/2002, שעה 2:33
אני מניח שדברי מייצגים במידה סבירה גם את חברי לצוות השופטים. אם לא, נקווה שגם הם יקפצו לבקר.
ראשית, על הסיפורים בכלל:
בתחרות הנוכחית, אולי בגלל ההגבלה של סיפור אחד לכל כותב, הרמה הבסיסית של רוב הסיפורים היתה לכל הפחות סבירה. בניגוד לשתי התחרויות הקודמות, נראה שמעט מאוד מהסיפורים נכתבו מתוך גראפומניה לשמה וברובם הגדול ניכר שעברו לכל הפחות ליטוש בסיסי.
נהניתי במידה סבירה לפחות מחצי מהסיפורים, אבל גם אלה שאהבתי לא היו נטולי בעיות - כולל שלושת הזוכים. יעיד על כך חוסר הקונצנזוס שהיה בין השופטים בבחירות הראשוניות שלהם. כפי שציינה כבר בוג'י, מעט מאוד מהסיפורים בתחרות כללו רעיון מקורי באמת או סיפקו זוית ראיה חדשה לרעיון מוכר זה או אחר. המעטים שכללו רעיונות מעוררי מחשבה סבלו במקרים רבים מבעיות בכתיבה או מפואנטה קלושה.
גם בלי שלמות, הוגשו לתחרות לא מעט סיפורים טובים. הסיפורים הזוכים, בסופו של דבר, הם אלה שהצליחו לדבר הכי טוב לשלושת השופטים. שלושתם, אגב, גם היו בקבוצה המצומצמת מדי של הסיפורים שנהנו מסגנון כתיבה טוב במיוחד ונטול פגמים מהותיים.
ומדוע בחרנו דוקא באלה?
נתחיל בשלישי - ''סימני שאלה'' הוא קודם כל סיפור מבדח. הוא מעמיד בקיצור רב מצב שמוכר לכולנו ביחסי גברים-נשים ונותן לו ''טוויסט'' קטן שמאפשר לנו לבחון אותו אחרת. הוא גם כתוב מצוין, והיה יכול להתברג במקום גבוה יותר אלמלא הנדושות של הנושא והקושי לחדש בו.
מקום שני - כוונות טובות - סיפור שמעביר את הנקודה שלו באופן מינורי מאוד ובלי לדחוף אותו בכוח לקוראים. הכתיבה מצוינת (פרט לכמה סירבולים מיותרים), ולמרות היעדר הסבר למהותה של אותה כוונת מכושפת, הוא מצליח לחדור היטב לאגוצנטריות הטמונה בכולנו. מסוג הסיפורים שהייתי רוצה לקרוא גירסה ארוכה ומפורטת יותר שלו.
מקום ראשון - בשירות האדם - קשה לומר שהנושא לא נדון כבר באינספור יצירות מד''ב קודמות, אבל הכותבת הצליחה לשמור בו על מידה מפתיעה של רעננות. זה סיפור מעניין, תמציתי מאוד, מקורי למדי, עם דמות בנויה היטב ויכולת לעורר מחשבה. מנצח ראוי ומוצדק.
ולא הוזכרה עד כה הפואמה ''ספינת סבון'', שכתב ניר יניב ושנמנעה ממנה האפשרות לזנב בשלושת המובילים רק בגלל אי היותה סיפור.
|
|
|
|
|
אולי כדאי (חדש)
Someone יום שלישי, 02/04/2002, שעה 3:09
בתשובה לגרומיט
להקדיש כמה שורות לכל סיפור וסיפור- לנסות לפרט מה היה טוב ומה היה רע- כדי שאנשים יידעו איפה הם צריכים להשתפר.
|
|
|
|
|
כדאי, אבל לא לי (חדש)
גרומיט יום שלישי, 02/04/2002, שעה 3:18
בתשובה לSomeone
והיות שאני מייצג בעיקר את טעמי ואת הנסיון המאוד מסוים שלי בספרים, מוטב פשוט שכל מי שמעוניין יבקש פה תגובות מאנשים על הסיפור שלו (או שלה). אין שום סיכוי שאתחיל לנתח את כל 45 הסיפורים.
|
|
|
|
|
לא ביקשתי אישית ממך (חדש)
Someone יום שלישי, 02/04/2002, שעה 3:33
בתשובה לגרומיט
למרות שהגבתי להודעה שלך.
זאת הייתה מין הצעה כזו לכל מי שיש לו זמן ורצון- לעשות ניתוח ספרותי קצרצר שכזה. (הייתי עושה בעצמי, אבל אין לי לא זמן ולא רצון).
נ.ב. זה 46, כמדומני.
וזה לא כ''כ הרבה.
|
|
|
|
|
45. האחרון הוא ודעת הסיכום (חדש)
גרומיט יום שלישי, 02/04/2002, שעה 15:29
בתשובה לSomeone
|
|
|
|
|
לא קראתי את כל הסיפורים (חדש)
נונין יום שלישי, 02/04/2002, שעה 16:16
אבל מבין הזוכים, אהבתי רק את 'כוונות טובות'. 'סימני שאלה' לדעתי טפשי למדי, נדוש, ובקושי משתמש במד''ב. 'בשירות האדם' מתחיל מצוין, אבל במקום לעסוק בצד הרגשי המעניין של הדמות, הופך ל'רשימת מכולת' (כפי שנכתב כאן).
שניים שאני הייתי בוחר (ושגם הוזכרו כאן) הם 'אני יודע שאת יכולה לשמוע אותי' ו'גנן'. שניהם השאירו לי בסוף תחושת צמרמורת.
|
|
|
|
|
הבעייה שלי עם ''גנן'' (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:03
בתשובה לנונין
היתה שהוא פשוט נורא נדוש. נורא נורא נדוש. הוא אמנם היה ביצוע לא רע של רעיון נדוש, אבל אני בכל זאת מצפה לחידוש כלשהו.
|
|
|
|
|
מה שמצחיק הוא שאת ''גנן'' (חדש)
ניצן יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:10
בתשובה לBoojie
כתב חבר שלי שהידע שלו וההכרות שלו עם תחום המד''ב והפנטזיה הוא קלוש. בעיניו, אני משוכנע למדי, שהרעיון היה חדשני ככל שיכול להיות... אני אפנה אותו לכתבה כדי שיראה כיצד הסיפור שלו זוכה לאהדה לא מעטה.
אגב, אני מניח שיהיה די קשה לחדש עבור מי שקורא הרבה, האם חדשנות היא הקריטריון החשוב?
|
|
|
|
|
רואה? זה נשמע הגיוני. (חדש)
Boojie יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:17
בתשובה לניצן
אין מה לעשות, כדי לכתוב בז'אנר צריך לדעת מה נעשה בו קודם, אחרת רוב הסיכויים שתעסוק ב''המצאת הגלגל מחדש'' כמו שקוראים לזה בלקסיקון טרקי-סיטי. אדם שיכתוב היום את החטא ועונשו מן הסתם לא יזכה באותה הערכה שזכה לה דוסטוייבסקי. זה כבר נעשה קודם.
חדשנות היא לא *ה*קריטריון החשוב, אבל לפחות עבורי היא קריטריון חשוב. לפעמים מישהו שכותב רעיון משומש עושה את זה כל כך טוב שאני אוהבת את הסיפור למרות שהוא משומש, אבל בדרך כלל זה לא קורה.
צריך לקחת בחשבון שרוב קוראי מד''ב/פנטזיה נמצאים שם כי הם רוצים הרחבת אופקים מסוימת, רעיונות חדשים למחשבה, משהו שיעשה להם ''ואו'' ואולי גם ישנה במשהו את הצורה שבה הם מסתכלים על העולם. אחרת, מי צריך מד''ב, בעצם?
|
|
|
|
|
ואני חושב שאם מישהו כותב משהו (חדש)
ניצן יום שלישי, 02/04/2002, שעה 17:45
בתשובה לBoojie
אמיתי מתוך עצמו (יעני בעל אותנטיות) אז גם אם הרעיון לא חדשני לחלוטין, הוא לא יהיה לחלוטין שחוק, כי הרעיון שהקורא נחשף אליו, הוא הרעיון השילדי+הביצוע.
אני תוהה אם יש לקסיקון של ''רעיונות''... :-) אפילו כזה פרודי.
|
|
|
|
|
חדשנות (חדש)
זה שמשלם יותר מדי יום רביעי, 03/04/2002, שעה 19:14
בתשובה לBoojie
ראה גם ''פייר מנאר, מחבר דון קיחוטה''.
|
|
|
|
|
והעיקר (חדש)
גונקל יום רביעי, 03/04/2002, שעה 20:21
בתשובה לBoojie
מדובר בתחרות קצרצרים. הסיכוי לכתוב יצירה ברוחב היריעה או בעומק הפסיכולוגי של דוסטוייבסקי לתחרות הזאת, הוא, איך לומר, לא גדול. באין אפשרות לעבות באמת את האלמנטים הרגשיים, ישנן שתי אופציות - או להמם בסיפור מאוד מאוד מרוכז מבחינה רגשית (קשה מאוד לעשות את זה, כמעט אף פעם לא מצליח. בעיני ''גנן'' עשה את זה לא רע), או להיות מקורי.
אני גם לא נרתע מהמושג ''סיפורי בדיחה''. יש כאלה שיגידו שהסיפורים של פרדריק בראון הם סיפורי בדיחה. זה עושה אותם פחות טובים?
|
|
|
|
|
ממש לא מסכימה אתך. (חדש)
Boojie יום רביעי, 03/04/2002, שעה 20:54
בתשובה לגונקל
בראון כתב סיפורי בדיחה???
רוב הסיפורים של בראון מעבירים מסר עם המון משמעות והמון חומר למחשבה, למרות - או אולי בגלל - שהוא כתב נורא בקיצור. צריך הרבה כשרון כדי לכתוב דבר כזה.
בראון כתב, בדרך כלל, סיפורי פואנטה. לסיפורים שלו היה, בדרך כלל, מסר מוסרי או חברתי רב משמעות. הם בדרך כלל משאירים את הקורא עם המון חומר למחשבה.
רוב סיפורי הבדיחה בתחרות לא עשו את זה - הם רק הצחיקו, במידה זו או אחרת.
אפשר להגיע לעומק, למקוריות ולמעוף בסיפור קצר. היו רבים שעשו את זה בעבר. בשביל זה צריך יצירתיות, יכולת טכנית וכשרון. לטעמי, רוב הסיפורים בתחרות לוקים באחד מהתחומים האלה לפחות.
ואגב, סתם כדי להיות הוגנת - אני גם לא חשבתי שהסיפור שלי שזכה בתחרות הקצרצרים הקודמת (שני רובוטים, שהיה מחווה לאסימוב) היה צריך לזכות. ראיתי אותו כסיפור חמוד למדי אבל בהחלט לא מה שהייתי מגדירה כסיפור של ואו - נכנס לקטגוריה שלי של סיפור בדיחה, בהחלט.
|
|
|
|
|
לדעתי את מבלבלת (חדש)
גונקל יום חמישי, 04/04/2002, שעה 9:29
בתשובה לBoojie
בין סיווג של הגדרות ז'אנריות לבין סיווגים של איכות הסיפור.
בדיחות יכולות להיות דבר מעורר מחשבה ביותר. למעשה, הטובות הן בדרך כלל מעוררות מחשבה.
ברמת הז'אנר, פרדריק בראון כתב סיפורי בדיחה. סיפורים שמתמקדים בהתרחשות קצרת טווח אחת ויש להם פואנטה. מה שמבדיל אותם מרבים מסיפורי התחרות הוא העובדה שפרדריק בראון היה סופר מ-מ-ש טוב. ככזה, הוא העביר רעיונות, עורר מחשבה וכו'
ובעצם, אחרי שכתבתי את ההודעה אני חש שאלה סתם הבדלי סמנטיקה. את התייחסת ל''סיפורי בדיחה'' בתור דבר אחד, אני חשבתי עליהם בתור דבר אחר. מבחינה מהותית, שנינו מסכימים שלתוך הקונספט הזה אפשר לדחוס הרבה מאוד.
|
|
|
|
|
יש בעייה אחת עם הכללתם (חדש)
Boojie יום חמישי, 04/04/2002, שעה 13:11
בתשובה לגונקל
של סיפוריו של בראון בקטגוריה ''סיפורי בדיחה''. רובם לא מצחיקים. למעשה, בדרך כלל, כשאני קוראת סיפור של בראון, אני יוצאת ממנו עם תחושה קשה, איזושהי מועקה, איזושהי חרדה. ממש לא עם רצון לצחוק.
מי יודע, אולי אצלך זה אחרת, או שאולי אצלך בדיחות לא נועדו להצחיק...
|
|
|
|
|
לא צוחקת? (או''ט מוחלט) (חדש)
גונקל יום חמישי, 04/04/2002, שעה 18:34
בתשובה לBoojie
נברר משהו קטן ואז נדע אם בכלל אפשר להתחיל להתווכח: מה עמדתך בעניין בדיחות שואה?
|
|
|
|
|
הומור שחור אני אוהבת. מאד. (חדש)
Boojie יום חמישי, 04/04/2002, שעה 19:11
בתשובה לגונקל
הסיפורים של בראון, ברובם, לא מצחיקים אותי.
|
|
|
|
|
ואני לא אוהב חומוס (חדש)
גונקל יום שישי, 05/04/2002, שעה 6:04
בתשובה לBoojie
בשני המקרים קשה לספק הסבר רציונלי - לכי תביני.
|
|
|
|
|
לא, דווקא קל, לפחות במקרה של (חדש)
Boojie יום שישי, 05/04/2002, שעה 12:15
בתשובה לגונקל
בראון - הסיפורים שלו אינם בדיחות.
''הנשק'' הוא בדיחה?
''משהו ירוק'' הוא בדיחה?
''החדש'' הוא בדיחה?
וזה רק אלה שאני זוכרת את השמות שלהם בעל פה.
נכון, יש לו גם סיפורים משעשעים, אבל אפילו לא הם מהסוג שגורם לך לפרוץ בצחוק פראי, אלא מהסוג שגורם לך להנהן כשגיחוך על פניך ולהגיד, ''וואלה, רעיון מעניין''.
|
|
|
|
|
''משהו ירוק'' הוא סיפור מצוין! (חדש)
נונין יום שישי, 05/04/2002, שעה 14:04
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
אה... כן. (חדש)
Boojie יום שישי, 05/04/2002, שעה 14:08
בתשובה לנונין
ובדיחה?
|
|
|
|
|
אוקיי: (חדש)
נונין יום שישי, 05/04/2002, שעה 14:58
בתשובה לBoojie
שני יהודים הולך ברחוב. פתאום בא מולם כלב....
אה, לא התכוונת לכך שאת מעוניינת שאספר בדיחה. מצד שני, גם אני לא התכוונתי לטעון ש'משהו ירוק' הוא בדיחה, אלא רק ניצלתי את ההזדמנות להבהיר את דעתי החיובית עליו.
קפיש?
|
|
|
|
|
כן, הבנתי את הנקודה, (חדש)
Boojie יום שישי, 05/04/2002, שעה 17:43
בתשובה לנונין
רק תהיתי אם יש לך משהו להוסיף לויכוח.
|
|
|
|
|
גם אני חושבת ככה! הוא עושה לי (חדש)
ג'יי האמיתית יום שישי, 05/04/2002, שעה 20:35
בתשובה לנונין
דמעות באף (מין צמרמורת משפחתית כזאת) כשאני נזכרת בסוף...
|
|
|
|
|
תאמיני לי אם אני אגיד לך (חדש)
Boojie שבת, 06/04/2002, שעה 1:43
בתשובה לג'יי האמיתית
שלמדתי את הסיפור הזה בשיעורי ספרות בבית ספר?
|
|
|
|
|
זה באמת מפתיע אותי... (חדש)
ג'יי האמיתית שבת, 06/04/2002, שעה 16:16
בתשובה לBoojie
למדתם עוד סיפורים של פרדריק בראון, סיפורי מד''ב אחרים, או שזה היה סיפור בודד?
|
|
|
|
|
היתה לנו שנה שלמה (חדש)
Boojie שבת, 06/04/2002, שעה 17:06
בתשובה לג'יי האמיתית
שהקדשנו ללימוד סיפורי מד''ב. למדנו עוד סיפורים של בראון, ואם אני זוכרת נכון, גם של עוד סופרים. ''משהו ירוק'' הכי נחרט לי בזכרון מאז.
|
|
|
|
|
טאמה- האם מישהו הבין? (חדש)
רון שבת, 06/04/2002, שעה 8:05
בתור מי שכתב את ''טאמה'' יש לי הרגשה שלא רבים אם בכלל הבינו מהו טאמה וכך פיספסו את מהות הסיפור. וכך הוא קוטלג אצלם במגירת הלא מובנים במקרה הטוב והטפשיים במקרה הרע.
במידה והרגשתי נכונה אשמח לספק הבהרות למעונינים.
|
|
|
|
|
לא, ממש לא. (חדש)
Boojie שבת, 06/04/2002, שעה 12:51
בתשובה לרון
וסיפור שדורש פירוש רש''י, מקוטלג אצלי במחלקה לא מוצלחת במיוחד מלכתחילה...
|
|
|
|
|
טאמה- האם מישהו הבין? (חדש)
עידית יום ראשון, 07/04/2002, שעה 15:04
בתשובה לרון
גם אני לא הבנתי.
מה ש*חשבתי שהבנתי* ואני בכלל לא בטוחה שזאת היתה כוונתך, זה שה''מדדים'' הם בני אדם, ושאנו מדברים על עולם/זמן שבו יש גזע אחר שמחזיק אותנו כחיות מחמד...
או שזה לא גזע אלא מחשבים/רובוטים שהשתלטו על העולם.
(ושאולי הם מתים כי הוא לא מאכיל אותם? או משהו כזה)
ואולי אני בכלל לא בכיוון...
בכל אופן אין לי שמץ מושג מי זה ''גוצי'' ומה זה ''טאמה''. מה שאני הבנתי מזה, זה שאתה רומז כאן לאיזה סיפור ידוע שאני לא מכירה.
|
|
|
|
|
למה את מתכוונת? (חדש)
ג'יי האמיתית יום ראשון, 07/04/2002, שעה 16:55
בתשובה לBoojie אוחזת את ראשה בידיה
|
|
|
|
|
להזכירך (חדש)
גרומיט יום ראשון, 07/04/2002, שעה 17:45
בתשובה לג'יי האמיתית
ההערה הראשונה של בוג'י בכל הדיון הארוך הזה, התייחסה למחסור החמור שהיה קיים לדעתה ברעיונות מקוריים בתחרות הזאת. סיפורי טמג'צ'י (וכל סוג אחר של סיפורי ''ה-X הם בעצם בני-אדם'') זו אחת מהתבניות הנדושות והשחוקות ביותר שקיימות. זו גם אחת התבניות שכותבים מתחילים נוטים במיוחד להתפתות לה.
באמת, כבר שכחתי אם יש ערך מתאים בלכסיקון טרקי סיטי. אם לא, הגיע הזמן להוסיף אחד כזה...
|
|
|
|
|
אה!!!!! עכשיו באה ההארה! (חדש)
רון יום שני, 08/04/2002, שעה 15:53
בתשובה לעידית
יפה עידית :)
אכן זו היתה רוח הדברים.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
