| |
 |
 |
|
יותר מחצי מהסיפורים הם של מקורבי האגודה\חברות ועד (חדש)
יניב שבת, 02/10/2010, שעה 10:53
זה לא מקדם את הז'אנר אלא ממש להיפך. חבל.
|
|
|
|
|
כולם מוזמנים לשלוח סיפורים (חדש)
יעל יום ראשון, 03/10/2010, שעה 0:56
בתשובה ליניב
יש באתר האסופה הוראות ברורות כיצד לעשות זאת ואכן הרבה אנשים עשו זאת. העורך ניסה לבחור את הסיפורים הטובים ביותר מאלה שהגיעו אליו לפי הבנתו.
בפועל הרבה מהכותבים של הקהילה הם חברי אגודה וחלקם נכנסו לועד האגודה כדי לנסות ולקדם את התחום. אז נראה כאילו נבחרים ''אנשי שלומינו''. בפועל - אלה האנשים שכותבים. אתה מכיר את השמות פשוט כי אלה האנשים שכותבים הרבה, אלה האנשים שמתרגלים את הכתיבה שלהם, ולכן כתבו סיפורים מספיק טובים.
אבל שים לב שיש גם שמות חדשים בין הכותבים וזה מכיוון שהבחירה נעשית על סמך איכות ולא על סמך שם הכותב. ואני בטוחה שנראה עוד את השמות החדשים האלה כותבים דברים נוספים ובעוד שנה שנתיים תתלונן עליהם שהם ''מקורבים'', כי אתה רואה כל מיני דברים שלהם.
|
|
|
|
|
רק שאף אחד לא יודע (חדש)
יניב יום ראשון, 03/10/2010, שעה 15:33
בתשובה ליעל
לא פורסם קול קורא מחוץ לאגודה. חפשי בגוגל ''היה יהיה'', לא תמצאי כלום. אפילו לא בפורום כותבי מד''ב ופנטזיה. סתם, עושה תחושה שבכוונה שומרים את זה כשנתון המחמד של קבוצת חברים.
ברור שכשפונים רק לקומץ, מקבלים סיפורים רק מאותו קומץ. שלא לדבר על זה שלא ראוי שבורר הסיפורים (העורך) מכיר את הכותבים.
אם אתם רוצים שהשנתון אשכרה יקדם את הז'אנר:
- תפנו לציבור הרחב. לא לחוג החברתי המסוגר של האגודה
- תזמינו סופר ידוע ומכובד לתרום סיפור אחד - משהו שייתן דחיפה משמעותית לשנתון.
|
|
|
|
|
תשובת העורך (חדש)
kenny יום ראשון, 03/10/2010, שעה 17:49
בתשובה ליניב
צר לי שכך אתה מרגיש, ולהלן כמה עובדות שאולי אתה לא מודע להן.
היו פניות אל מחוץ לאגודה. היה פרסום בפייסבוק ובפורומים שעוסקים במדע בדיוני ובספרות. והא ראיה, שניים מהכותבים הם אנשים שמעולם לא שמעתי עליהם עד אז. והיו עוד רבים וטובים ששלחו סיפורים שלא נכנסו.
פנינו גם לסופרים ידועים (אני חושב שכל מי שכתב לשנתון הוא מכובד) חלקם סירבו, אחרים הסכימו עקרונית אך נסיבות שונות גרמו לכך שהדברים לא הגיעו לכלל פרסום. נמשיך לפנות לסופרים ידועים גם בשנים הבאות בתקווה שהדברים יישאו פרי.
|
|
|
|
|
תוספת (חדש)
גרומיט יום ראשון, 03/10/2010, שעה 19:04
בתשובה לkenny
כ''מתחרה'' העיקרי של ''היה יהיה'', וכמי שלא היה מעורב כהוא זה בבחירת הסיפורים לשנתון, אני יכול לומר לך שמאגר הכותבים הז'אנריים הטובים בארץ מצומצם מאוד.
כשאתה בא להרכיב אסופת סיפורים כמו ''היה יהיה'', או כשאתה רוצה להרים פרויקט כתיבה ב''בלי פאניקה'' או באתר האגודה, אלה המקורות שפתוחים לפניך:
ראשית, קול קורא רחב יביא לך הרבה מאוד סיפורים, אבל רובם הגדול יגיע מכותבים מתחילים ולא יהיה טוב מספיק. ב''בלי פאניקה'' אני מאושר בכל פעם שאני מקבל סיפור מכותב חדש שאני מאמין בו מספיק בשביל לפרסם, וזה קורה הרבה פחות מכפי שהייתי רוצה. גם כשזה כבר קורה, בדרך כלל הסיפור דורש כמות עבודה כזאת שרק מגזין רשת, שאינו כפוף לדדליינים קשיחים כאלה של שנתון או כתב עת מודפס, יכול להרשות לעצמו. העובדה שהיו שניים כאלה ב''היה יהיה'', וששניהם אכן היו ראויים מאוד לפרסום, היא בעיניי הישג מרשים של העורך.
שנית, ישנם סופרי ''מיינסטרים'' ידועים, עם או בלי זיקה לז'אנר, כמו שמעון אדף, גיל הראבן, אסף אשרי וכו'. חשוב להכניס סיפורים שלהם לאסופה ז'אנרית כמו ''היה יהיה'', אבל זה לא פשוט. לפני הכל, הבעיה היא שז'אנר הסיפור הקצר בספרות העברית נחשב מת, כך שמי שרוצים לפרסם לקהל הרחב כותבים אך ורק רומנים. כדי לפרסם סיפורים קצרים של סופרים מוכרים, צריך קודם כל לשכנע אותם לעשות את זה - בחינם - מה שאפשרי בחלק מהמקרים אבל לעולם לא פשוט. מעבר לזה, אחדים מהסופרים הללו בררנים מאוד בנוגע לזהות העורך שלהם וחלקם שומרים נאמנות לעורך אישי קבוע, שגם את שיתוף הפעולה שלו צריך לקבל. אני משער שאלה רק חלק מן ה''נסיבות'' שאהוד הזכיר למעלה. אם בשנתון הבא יגיעו שני סיפורים כאלה, זה יהיה הישג נאה ומספק בעיני.
מה שמשאיר את המקור השלישי - הכותבים הז'אנריים האיכותיים שמתמחים בכתיבת מדע בדיוני ופנטזיה. מדובר ברשימה קצרה של אנשים (כ-20-30 איש במקרה הטוב), שצמחו מתוך קהילת החובבים ומהאגודה (למשל ורד טוכטרמן) או שהגיעו אל הקהילה ואל האגודה בעקבות היותם כותבים ז'אנריים (למשל גיא חסון). הקבוצה הזאת אינה קבוצה סגורה - יש אנשים שנשמטים ממנה בחלוף השנים עקב נסיבות החיים ואחרים מצטרפים אליה בטפטוף דק אך רציף. רובם מוצאים את עצמם ''מקורבים'' לאגודה, מהסיבה הפשוטה שהאגודה היא כיום הגורם היחיד שמעניק להם במות לפרסום - באמצעות תחרויות כתיבה, במות כמו ''היה יהיה'' ו''אתר האגודה'', או ב''בלי פאניקה'', שאינו שייך לאגודה, אך העורך הראשי שלו (אנוכי) פעיל באגודה כבר שנים רבות.
היינו רוצים מעגל כותבים רחב יותר? בלי ספק. צריך לפחות סופר ''ידוע'' אחד ב''היה יהיה''? גם בלי ספק, ואני מקווה מאוד שאהוד אכן יצליח בזה בשנה הבאה. פונים לקומץ? לא ולא - אבל בהחלט יש עדיין קאדר מצוצם מדי של כותבים טובים ומיומנים שאפשר לסמוך עליהם שיפיקו סיפורים טובים לפרויקטים הז'אנריים השונים. עם הרבה עבודה קשה, ועוד השקעה של אהוד, שלי, של מנהלי תחרויות הכתיבה השונות וכדומה, ועם שיתוף פעולה של הוצאות הספרים השונות, ניתן לקוות שמספר הכותבים האלה יגדל בהדרגה, כפי שאכן קורה בתהליך אטי. עוד יותר יועיל אם תהיינה במות פרסום איכותיות נוספות, עם עורכים אחרים, מחוץ לאגודה. נכון להיום אין יוזמות כאלה, פרט לבלוגים נטולי עריכה וסינון או עם עריכה סמלית. למרבה הצער, מחוץ לפעילויות שעושה האגודה לקידום כתיבת המקור הז'אנרית, יש כיום שממה כמעט מוחלטת.
|
|
|
|
|
תגובות לכולם (חדש)
יניב יום ראשון, 03/10/2010, שעה 22:56
בתשובה לגרומיט
תודה לכם על התגובות המפורטות.
ודאי שכל הכותבים מכובדים - הניסוח שלי היה לא משהו אבל הכוונה היתה ברורה. אני מאחל לכל הכותבים הצלחה והגשמה עצמית מכל הלב. אני בסה''כ חושב שהשנתון הוא רעיון מצוין עם הרבה פוטנציאל ורוצה מאוד שהוא יצליח. אין לי יומרות כתיבה והתגובה שלי לא בא לייצג מרמור אישי.
לגבי הכרות העורך עם הכותבים. יש בזה טעם לפגם. גם איש מקצוע לא מסוגל להיות אובייקטיבי בתנאים הללו ולכן מקובל להמנע ממצבים כאלה בכל גוף\ועדה\עמותה וכיו''ב, קטן עד גדול. ניתן היה למצוא עורך מחליף לאותם סיפורים - אני בטוח שלא מעט אנשים בעלי יכולות רלוונטיות היו מוכנים לגבות את העורך הראשי במקרה הצורך (רני, דידי וכו'). עצם העובדה שחלק כה גדול מן הסיפורים שייך ל*דמויות מפתח* באגודה זו כבר עדות לכך שמשהו לא תקין (סטטיסטית זה לא הגיוני). כדאי לשקול את זה להבא.
אין הרבה כותבי מד''ב אבל יש הרבה כותבים. פנייה לכלל קהל הכותבים תמשוך כותבים חדשים אל הז'אנר. היחס בין כמות הכותבים (אלפים++) לבין כמות הכותבים הז'אנריים (20-30) הוא כזה שגם אם מתי מעט כותבים ''רגילים'' יבחרו להגיש סיפורים ז'אנריים ויכתבו טוב, מספר הסיפורים בשנתון שנכתבו ע''י מחברים שאינם מקורבי האגודה יהיה הרוב המוחלט. המסקנה המתבקשת (העיקרית) היא שלא פנינו לקהל הכותבים הכללי או שהפנייה לא בוצעה כהלכה.
אם היו פרסומים, קשה מאוד לאתר אותם כעת בפורום כותבי מד''ב, פורום ספרות וכיו''ב.
שמח לשמוע שיש מאמץ לכלול סיפור קצר מאת סופר ידוע. זה עשוי לתת חשיפה פנטסטית לשנתון.
|
|
|
|
|
לגבי ההכרות עם הכותבים (חדש)
גרומיט יום ראשון, 03/10/2010, שעה 23:20
בתשובה ליניב
אני אדם מנומס בדרך כלל, כך שבמקום לומר דברים חריפים באמת אומר פשוט שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.
עבור עורך, להכרות עם הכותבים יש ערך מוסף אדיר. עורך וכותב שעובדים יחד תקופה ארוכה מכירים היטב את נקודות החוזק והחולשה של, ואם יש ביניהם גם כימיה טובה, זה בונוס נוסף שיכול לשפר עוד יותר את התוצאה הסופית.
עריכה היא לא תחרות נושאת פרסים - היא מאמץ משותף של יוצר ושל איש מקצוע, בנסיון להוציא את התוצאה הטובה ביותר האפשרית מטיוטת הסיפור. כשאני עובד, נניח, עם רותם או עם יעל, הדברים שאני יכול לעשות איתן ועם הסיפור עולים כמה מונים על היכולת שלי לסייע למוישה זוכמיר אלמוני שאינני יודע עליו דבר. איתן אני יודע לזהות בקלות את הנקודות החלשות שלהן ואני יודע להמליץ להן על פתרונות לבעיות בסיפור שיתבססו על הנקודות החזקות ביותר שלהן. עם מוישה זוכמיר אין לי אפשרות כזאת - כל מה שיש לי הוא הטקסט, הכישורים המקצועיים שלי, והשערות בנוגע לכישורי השכתוב שלו. אין הרבה דברים שמועילים יותר לעריכה מאשר הכרות מוקדמת, ויהיה מגוחך לוותר על זה בשם איזושהי מראית-עין פוליטית. הדברים פשוט לא עובדים כמו שאתה חושב.
ולגבי הסטטיסטיקה, הסברתי כבר בהודעה הקודמת למה זה לא נכון. לא מדובר כאן בהתפלגות מקרית - למעשה, אין פה שום דבר מקרי: הזהות בין פעילות/חברות באגודה לבין זהות הכותבים בשנתון נובעת מפעילות רבת שנים של האגודה ושל פעילים בולטים בה לטיפוח כתיבת מקור.
|
|
|
|
|
התייחסתי למלאכת סינון החומרים (חדש)
יניב יום שני, 04/10/2010, שעה 1:19
בתשובה לגרומיט
שמתבצעת ע''י העורך ולא לעריכה ועבודה המשותפת עם הכותב. זה תמימות לחשוב שמדובר רק ב''מראית עין''. באמת נראה לך שאדם יכול להתייחס באופן שווה לסיפור שנמסר לו ע''י חברו (עם כל המשתמע מכך - הידע כמה זה חשוב לו, כמה השקיע וכו) לבין סיפור שמגיש אלמוני? זה כלל ממש אוניברסלי ובסיסי ומפליא אותי שהנושא בכלל מעורר ויכוח.
אם באמת היית רוצה להיות מנומס, היית מוותר על המשפט שבו פתחת את התגובה שלך. אז לא השתמשת במילים חריפות אבל בהחלט העברת את המסר. חבל שאי אפשר לנהל דיון ענייני.
|
|
|
|
|
אז כאן הבעיה היא אחרת (חדש)
גרומיט יום שני, 04/10/2010, שעה 9:49
בתשובה ליניב
בחירת חומרים לא עושים על ידי ועדה. אפילו כשיש לקטורים, ההחלטה מה ייכנס ומה לא חייבת להיות של אדם אחד - העורך הראשי - שקובע את אופי האסופה הוא מפרסם. אם יש לו הטיה לטובת אנשים שהוא מכיר, מילא. בלי להכיר את השיקולים של אהוד בעת עריכת השנתון, אני מתחייב בפניך שהיו לו עוד הרבה הטיות אחרות - של טעם אישי, של מצב הרוח שלו בעת קריאת כל סיפור וסיפור, של הנחות מוקדמות על הכותבים, של נתינת משקל עודף לטעויות סגנון שוליות שבולטות מאוד במהלך קריאת הטיוטה אבל למעשה קל יחסית לתקן אותן בעריכה, ועוד כהנה וכהנה. אין עורך ''אובייקטיבי'' - המקסימום שאפשר לצפות לו הוא עריכה הוגנת, והעובדה שנכנסו שני סיפורים של כותבים חדשים לגמרי (וכפי שהסברתי לפני שתי הודעות, שניים זה הרבה במבנה ''שוק הכותבים'' הקיים) מעידה שהעריכה אכן היתה הוגנת. לכל היותר ההכרות המוקדמת הקלו במעט ובשוליים בלבד את הקריטריונים עבור הכותבים שהעורך הכיר.
|
|
|
|
|
יניב, אני מבינה מה אתה אומר (חדש)
יעל יום שני, 04/10/2010, שעה 9:59
בתשובה ליניב
אבל בשורה התחתונה, אתה לא ראית את כל הסיפורים שהוגשו לאסופה. כך שאתה לא יודע מה היתה הרמה של הסיפורים שלא התקבלו. אתה גם לא יודע אם היו סיפורים שהוגשו על ידי כותבים מוכרים ונדחו.
לו אתה הלקטור, יכול להיות שהיית בוחר בדיוק באותם הסיפורים שנבחרו, בלי קשר לשם המחבר.
גם ההצעה שלך להפריד את הלקטורה מהעריכה היא בעייתית. עורך צריך לעבוד עם סיפורים שהוא מאמין בהם.
הספר השנה דק יחסית לשנה שעברה. זה אומר שזה החומר שהגיע. אילו היו עוד שני סיפורים שהעורך חשב שהם צריכים להיות שם, הוא היה מכניס אותם. לא היה אף סיפור טוב שנדחה על סמך העדר מקום.
תשמע, גם אני, כשראיתי את רשימת הכותבים, הצטערתי שאין יותר שמות חדשים, אבל זה היצע הסיפורים שהגיע. אני מקווה מאוד שלשנה הבאה יתרחב המעגל. זה מאוד יעזור אם תתפרסם ביקורת בעיתונות, אז בוא נחזיק אצבעות.
|
|
|
|
|
בוודאי שהיו פרסומים (חדש)
יעל יום ראשון, 03/10/2010, שעה 20:46
בתשובה ליניב
השאלה מתי אתה מחפש. הקול הקורא לסיפורים עבור גליון 2 פורסם בסביבות דצמבר ינואר מכיוון שהדדליין להגשה היה בסביבות חודש מאי.
אם אתה רוצה לנסות להכנס לאסופה מספר 3, אני מציעה שתשב עכשיו לכתוב סיפור. כאמור יש את הוראות ההגשה באתר (עוד לא מעודכנות אבל בקרוב). דדליין, כמו בשנה שעברה, בסביבות חודש מאי. רצוי לשלוח קודם כדי שיהיה זמן לשלוח משהו אחר אם הסיפור הראשון לא מתקבל וכדי שיהיה זמן לעבוד עליו עם העורך אם הוא כן מתקבל.
לגבי זה שהעורך לא יכיר את הכותבים, ראשית, אני לא רואה מה הבעיה בזה, אלא אם אתה לא סומך עליו שיהיה אובייקטיבי, ואני מאוד מקווה שהוא כן, ולהערכתי הוא אכן אובייקטיבי.
שנית, הקהילה לא משופעת בעורכים עד כדי כך שנצליח למצוא מישהו שלא מכיר את הכותבים הקבועים, ומישהו לא מהקהילה מן הסתם יקח תשלום עבור עבודתו, תשלום שאין תקציב כדי לתת אותו.
כל העבודה נעשית בהתנדבות נכון לעכשיו.
|
|
|
|
|
אני רוצה להגיב רגע לגבי חברות הוועד (חדש)
MuchRejoicing יום שני, 04/10/2010, שעה 0:21
בתשובה ליניב
בהיותי אחת מחברות הוועד שהתפרסמו בשנתון.
אני בוועד לא כל כך בגלל שבירוקרטיה זה מה שעושה לי את זה, ולא כי אין לי הנאה גדולה יותר מישיבות וביקורים אצל רשם העמותות. אני בוועד כדי לקדם משהו גדול ממני שאני אוהבת. הכניסה לוועד כבר סגרה בפני אופציות כתיבה: אני לא יכולה להשתתף בתחרויות הסיפורים של האגודה מפאת מראית עין, למרות שהסיפורים נשפטים באופן אנונימי. שנה שעברה, היה לי סיפור להגשה לפרס עינת, שעבדתי עליו חודשיים לפני שבכלל חשבתי על לרוץ לוועד. והוא נגנז, ולא נשלח לתחרות, וזה היה כואב נורא. זוהי תחרות הכתיבה-בז'אנר היחידה בארץ שמעניקה פרס כספי לזוכה, זה פרס מכובד, באמת יש *תחרות*. אנשים עושים כמיטב יכולתם לזכות בפרס הזה, זה מלהיב להשתתף בה, אבל אסור לי. וכבר היו חברות ועד שדיברו על פרישה ממנו בגלל זה. אני אוהבת את האגודה, אבל מה שאני *באמת* אוהבת זה לכתוב. ככל שיגבילו את הבמות בהן אני יכולה לעשות את זה בשל חברותי בוועד, יש פחות סיכוי שארוץ אליו שוב, ולא, אני לא היחידה. הקהילה שלנו היא קהילה יוצרת - ואם תעיף מבט בקהילת החובבים ממנה צמח דור הזהב של כותבי המד''ב בארה''ב, זה היה נכון גם שם. להעניש התנדבות בהגבלה של היצירתיות הזו נראה לי מטופש: כל מה שיקרה זה שהאנשים המוכשרים והפעילים ימנעו מהוועד (או לא יוכלו לפרסם). זה יזיק לז'אנר, זה יזיק לאגודה, וזה יזיק למי שאוהבים לקרוא סיפורים טובים.
ואני חייבת לצאת להגנת אהוד: סיפור שלי התפרסם בשנתון הקודם, לפני שהייתי חברת וועד, וזה היה הסיפור הרביעי או החמישי שפרסמתי אי פעם. לא הכרנו בצורה יוצאת דופן, אי אפשר לטעון שהיינו מקורבים, וראיתי ממנו, גם אז וגם השנה רק עריכה ויחס מקצועיים. היחס הזה ממש לא השתנה בשל הצטרפותי לוועד, ואני מוחה על הרמיזה הזו לגבי אחד העורכים הספרותיים הבודדים שיש לנו - משאב נדיר! - ומי שמשקיע זמן ומאמץ מטורפים לחלוטין בפרויקט של השנתון.
|
|
|
|
|
לא ביקשתי שתפסלי את עצמך (חדש)
יניב יום שני, 04/10/2010, שעה 1:35
בתשובה לMuchRejoicing
לא מהשנתון ולא מתחרויות. רק שהסיפור שלך ישפט ע''י צד שלישי לא תלוי. אני *באמת* מאחל לך המון הצלחה.
מי שמתנדב עושה זאת כי הוא מפיק הנאה מהעבודה, או מהתוצר, או מהגמול (גם אם לא כספי). זה נכון גם לחברות בועד וגם להפקת השנתון. אף אחד לא קדוש מעונה. עם זאת, כמובן שכולנו מרוויחים ואסירי תודה.
אהוד לא צריך שאת או גרומיט תגנו עליו.זו גם לא מתקפה. רק הערה שאולי כדאי להתנהל בצורה מעט שונה בפעם הבאה. גם אהוד, שאני מעריך אותו ממש כמוכם, בסה''כ רק בנאדם.
|
|
|
|
|
וואו, איזו השקעה (חדש)
Boojie יום שלישי, 05/10/2010, שעה 10:42
בתשובה לMuchRejoicing
בגלל עוד אחת מתאוריות הקונספירציה המטופשות שצצות חדשות לבקרים.
צץ אדם שכל משפט שני שלו מעיד על כך שאין לו מושג איך עובדת מערכת ספרותית (יש טעם לפגם בכך שהעורך מכיר את הכותבים שהוא בוחר לפרסם? אני בטוחה שג'ון קמפבל היה שמח לשמוע על זה. שלא לדבר על בערך כל העורכים הספרותיים בארץ), וכולם משקיעים שפע של מילים כדי להסביר לו שמה פתאום, אין לנו בכלל אחות.
רבאק. כן, העורך מכיר את רוב הכותבים. כן, כמו בכל תחום ספרותי אחר, יש קבוצה קטנה ודי מגובשת של יוצרים קבועים, ויש טפטוף איטי של יוצרים חדשים. כן, שיקול הדעת של העורך הוא מה שקובע. כן, ככה זה בעולם, ככה זה בספרות, ככה זה בפרסום מגזיני, ככה זה.
אני לא מאמינה ששוב אנשי ''הקליקה המסואבת'' מנסים להגן על עצמם מהשטויות האלה. לא חבל על האנרגיות? אתם לא יודעים כבר שחובבי הקונספירציות לא ישתכנעו משום דבר? שעד שלא תקימו להם ועדת קבלה חסרת פניות שתהיה מורכבת מאנשים אקראיים שיבחרו לפרסם את היצירות *שלהם*, אתם מושחתים?
אזוי. כן, כן, שמענו. אחותנו זונה. אל תשכח לשלם ביציאה.
|
|
|
|
|
מבחינתי יש כאן שני דברים שחשוב לי להגיד: (חדש)
MuchRejoicing יום שלישי, 05/10/2010, שעה 11:02
בתשובה לBoojie
א. אנחנו מודעים לעניין מראית העין של הוועד (שתכל'ס, איזו סמכות יש לו בעצם חוץ מלטפל בבירוקרטיה?) - ועדת ביקורת אמרה לנו לא להשתתף בתחרויות, ואנחנו לא משתתפות בהן, גם כשזה אומר לוותר על משהו שעבדנו עליו הרבה, וגם כשאנחנו לא מרוצות מזה בכלל (אני אישית התחננתי בפני חברת ועד שלא תפרוש בגלל העניין הזה אגב). אבל למנוע מחברות הוועד ליצור זה כמו למנוע מחברות הוועד להיות סגל בכנסים: זה ירוקן את הוועד או יהרוס את תשתית היצירה של האגודה, כי תכל'ס מי מתנדב לוועד? היוצרים והפעילים בקהילה. זו נקודה חשובה בעיני.
ב. אין קליקה מסואבת. לא, באמת שאין. אני יודעת את זה, כי אם היתה - לא הייתי זוכה בגפן על הסיפור השלישי שפרסמתי אי פעם, כשלאף אחד לא היה מושג מי אני, כשכל מה שעשיתי לפני זה היה להתנדב קצת בכנסים ולזכות בתחרות סיפורים קטנה אחת בבדיון שהסיפור שזכה בה לא התפרסם אפילו בסוף. רשימת הסופרות האחרות כללה כותבות הרבה יותר מוכרות ופעילות ממני, אז איך בדיוק ניתן לטעון שזה השיקול? ואני יודעת את זה גם כי בשנתון הקודם התפרסם סיפור שלי אחרי שלא פרסמתי סיפור שנתיים בערך, ושוב, כשהדבר היחיד שעשיתי בקהילה לפני זה היה הזכיה ההיא בגפן. אמנם כבר הכרתי קצת יותר אנשים, אבל חלק מהקליקה מעולם לא הייתי (ואני עדיין לא ממש, החברות בוועד לא מכניסה לשם אוטומטית).
כן, אני יודעת שאני משחיתה את זמני ומחר יבוא עוד מישהו להתלונן - אבל המון מאמצים מושקעים בשנתון, וחשוב לי להגן עליו. אני יודעת שאין אפליה, כי חוויתי על בשרי את הקבלה המוחלטת שאפשר לקבל בלי להיות מוכרת ובלי חברים במקומות הגבוהים. חשוב לי להבהיר את זה כשמאשימים את האנשים שעובדים כל כך קשה כדי שלי יהיה מה לקרוא ואיפה לפרסם.
|
|
|
|
|
הנקודה שלי הייתה שזה לא יעזור. (חדש)
Boojie יום שלישי, 05/10/2010, שעה 11:22
בתשובה לMuchRejoicing
הוויכוח המטופש הזה חוזר על עצמו כבר שנים. אני לא יכולה לשכוח את הפעם שבה מישהי התלוננה מרה על זה שהסיפורים שלה אף פעם לא זוכים בתחרויות כי הקליקה המסואבת שומרת את כל הזכיות לעצמה. כששאלנו אותה איזה סיפור שהיא שלחה לא זכה, היא אמרה שהיא לא שלחה את הסיפור שלה, כי היא ידעה מראש שהוא לא יזכה כי הכל מושחת. ואכן, הסיפור שלה לא זכה, בהתאם לציפיותיה.
זה לא יעזור. אנשים שמעוצבנים על המדיניות הפיקטיבית של פרסום מקורבים בלבד (איש קש שהם המציאו בעצמם ומאלצים אותנו להיאבק בו) לא ישתכנעו משום דבר שתגידי להם. הדבר היחיד שישכנע אותם זה אם תפרסמי את הסיפור שלהם או של אחותם או של מי שזה לא יהיה שאי הפרסום שלו עצבן אותם. וברוב המקרים, זה פתרון שעדיף לא לנקוט בו, לטובת הקוראים.
ואגב, לא יעזור לך למחות נואשות על זה שאת לא בקליקה. הייתה פעם שבטווח זמן של ימים ספורים, הלוחמים בקליקה סיווגו את אסף אשרי כ''לא בקליקה'' (ולכן הקליקה לא מפרסמת אותו, המסכן), וכ''כן בקליקה'' (ולכן הסיפורים שלו מתפרסמים, ולא של אחרים). לעובדות אין שום משמעות כאן.
|
|
|
|
|
היי (חדש)
יניב יום רביעי, 06/10/2010, שעה 0:06
בתשובה לBoojie
אני אתעלם מהארס והזלזול ואתייחס למה שכתבת:
התגובה שלך מעט חסרת פרופרוציות בעיני (קונספירציה, קליקה מסואבת - זה את אמרת).
עיקר הדברים שלי התייחסו לכך שיש לפרסם טוב יותר את ההזמנה לכתוב לשנתון מחוץ לקהילה. זה אומר לחזור מדי חודש ולעודד כותבים ברחבי האינטרנט לכתוב לשנתון. החלק המשני התייחס לבחירת החומרים ע''י העורך, שכפי שציינתי עלול להיות בעייתי במצבים מסויימים. לא אני הפכתי את זה לדיון העיקרי.
תקראי שוב את הפתיל ותביני שלא התכוונתי לעבודה של העורך מול הכותבים, כפי שכבר עניתי לגרומיט.
לא הבנתי איך עצם העובדה שהנושא עולה מדי שנה (לפי מה שאת אומרת) מחזק את הטענה שלך.
לא כתבתי לשנתון ואין לי קרובי משפחה\חברים שכתבו לשנתון. תצטרכי לקחת את המילה שלי בעניין הזה (או לא). אני פשוט חושב שכדי לקדם את הז'אנר בישראל צריך לפרוץ את הגטו שהאגודה מייצרת סביבו. לשנתון יש פוטנציאל אדיר.
זה שאת לא מכירה אותי לא אומר ש''צצתי''.
|
|
|
|
|
שלום לך. (חדש)
Boojie יום רביעי, 06/10/2010, שעה 0:52
בתשובה ליניב
הבה ואקדים את דבריי ואספר משהו קטן על עצמי, רק למקרה שאתה לא יודע אותו: הייתי העורכת המייסדת של ''חלומות באספמיה''. ''חלומות באספמיה'' (בעריכתי) היה פתוח לכל מי שרצה לכתוב בו. פרסמנו פניות לכותבים. סיננו כמות אדירה של סיפורים באמצעות מערכת של לקטורים. זו הייתה בחירה עקרונית ואידיאולוגית: המטרה שלנו הייתה לקדם את כתיבת המקור בארץ, כשזו כמעט ולא הייתה קיימת.
אני יכולה להבטיח לך דבר אחד: זו שיטה מחורבנת לבחור חומר לפרסום. *מחורבנת*. עשינו את זה כי זה היה חיוני. כי הז'אנר היה בחיתוליו. כי היו מעט מאד כותבים בז'אנר. כי היה חשוב לעודד כל אדם שרק מהרהר באפשרות לכתוב בז'אנר, ולדרבן אותו לכתוב. פשוט לא הייתה תרבות של כתיבת מד''ב בארץ.
המצב היום שונה. יש כתיבה בז'אנר. די הרבה, אפילו. יש הרבה כותבים קבועים. יש הרבה כותבים לא קבועים. יש הרבה כותבים בשאיפה. לכולם ברור ש*יש* דבר כזה, מד''ב ישראלי. לא צריך כבר לבנות משהו מאפס, כמו שהיה צריך לבנות פעם. הוא כבר קיים.
השיטה הנכונה עכשיו היא כבר לא למיין מאות סיפורים, שאת רובם כותבים חובבנים לא מוכשרים (מצטערת. באמת מצטערת שאני אומרת את זה. אבל זו המציאות, וזו לא המצאה שלי, זה נקרא ''חוק סטרג'ן'': תשעים אחוז מכל דבר זה חרא), אחרי שהתרוצצת בכל פורום בז'אנר והתחננת בפני הנוכחים שישלחו לך בבקשה את תוצרי המגירה שלהם. השיטה הנכונה - ובפרט כשמדובר בפרסום התנדבותי שכוח האדם העומד לרשותו מוגבל ומוקצה במשורה - היא השיטה הנהוגה בערך בכל הוצאה לאור שמכבדת את עצמה: לטפח כמה כותבים מוכשרים, מוכרים, אהודים - ולהוסיף פה ושם גם קומץ סיפורים של כותבים חדשים, שכתבו אליך מיוזמתם, כי הם כל כך רוצים במה לפרסם בה עד שהם טרחו לחפש אותה בעצמם ולא חיכו שתבוא להתחנן בפניהם - ואם הם משקיעים בכתיבה שלהם, אולי שווה להשקיע את הזמן הדרוש בלקרוא את הסיפורים שלהם ולראות אם הם ראויים.
כולם יוצאים נשכרים כך: העורך, שבמקום לבזבז שעות לאין ספור מזמנו (ופשוט אין לך *מושג* בכמה שעות מדובר) על קריאה ודחייה של חומר ברמה לא מספקת יכול להתמקד בעבודה על חומרים טובים; הקורא, שזוכה לחומרים טובים יותר; הכותב הקבוע, שיודע שיש במת פרסום שהוא יכול להסתמך עליה; והכותב החדש או המזדמן, שיודע שיש לו לאן לשאוף ולמה להשתפר ולהתאמץ.
באשר לגיוס כותבים מוכרים מחוץ ל''גטו'': המאמץ כבר נעשה בעבר, על ידי רבים וטובים (כולל אותי, כולל אהוד, כולל ניר יניב, כולל רמי שלהבת, ואחרים), מדי פעם הצליח, לרוב נכשל. למה? כמו שאמרו לך, הסיפור הקצר אינו בדיוק מדיום מבוקש בשוק הישראלי של ימינו, ולסופרים עסוקים ומוכרים במיינסטרים יש די והותר מה לעשות גם בלי להתעקש לכתוב במדיום לא מבוקש (סיפור קצר) ובז'אנר לא מבוקש (מדע בדיוני). התשובה הקבועה - ואני יכולה לספר לך עליה כי אני מכירה אותה, לצערי, טוב מדי - היא ''אין לי זמן לזה, אני עסוק/ה בפרויקטים רציניים יותר, שמכניסים לי כסף ומפרסמים אותי'' (כמובן, כל אחד בניסוח שמתאים לו, מנומס יותר ופחות, אבל האמירה, בסופו של דבר, היא אותה אמירה).
עכשיו, העניין הוא שאת כל זה כבר אמרו לך. בניסוחים קצת שונים, בדרכים קצת שונות. ואתה מוסיף ומתעקש על שלך. ואני, התעקשויות כאלה שמסרבות להקשיב לשום דבר שיאמר לך אדם שיש מאחוריו כבר ניסיון של כמה שנים בתחום, כבר שמעתי בטונות. זה תמיד נמשך במעגלי סחור-סחור, שוב ושוב עם אותם טיעונים, ''למה אתם מפרסמים את אותם שמות, אתם מפרסמים רק מקורבים, זה לא נראה טוב, אתם לא מקדמים את הז'אנר, אתם לא מקדמים כותבים חדשים'' וכו' וכו' עד זרא, ולא משנה כמה פעמים עונים לך לכל אחד ואחד מהטיעונים שלך, אתה ממשיך ומביא אותם שוב ושוב. די, נו. אתה טועה. אתה טועה מתוך חוסר הכרת הנושא, וכשאתה מתווכח בלהט עם קבוצה של אנשים שכולם השקיעו שנים מחייהם בתחום - בשכר ובהתנדבות - וככל הנראה יודעים עליו דבר או שניים, לכל הפחות תטרח לקחת את המילים שהם שיחתו עליך, לקרוא אותן ולהרהר בהן איזה יומיים-שלושה, לפני שאתה חוזר לפה עם ה''כן, אבל'' החוזר שלך.
ואני כבר בזבזתי עליך הרבה יותר מילים ממה שהתכוונתי. לילי צודקת - זה ממכר.
|
|
|
|
|
והמגילה הזאת רק הזכירה לי... (חדש)
גרומיט יום חמישי, 07/10/2010, שעה 0:13
בתשובה לBoojie
שעם כל שיטת הלקטורים המסורבלת והמאמץ הכביר שעשית למשוך ולמצוא כותבים חדשים, עדיין גם על ''חלומות באספמיה'' נשמעו אותם רינונים של ''איך זה שיש כל כך מעט כותבים חדשים'' ואותן האשמות מפורשות או מרומזות בקליקאיות.
זה מאבק אבוד, נראה לי. :-(
|
|
|
|
|
ומצד שני - את מנהלת את הויכוח הזה כבר שנים, יניב חדש בו. (חדש)
MuchRejoicing יום חמישי, 07/10/2010, שעה 8:14
בתשובה לBoojie
להגנתו של יניב - הוא ממש לא הטרול המצוי, והוא מאוד פעיל באגודה ועושה המון כדי לקדם את הפרויקטים שלה, אני באמת מאמינה שהשאלה נשאלה מתוך רצון כן לקדם את השנתון... לא כולם מכירים את ההיסטוריה הכאובה של הז'אנר.
|
|
|
|
|
וואלה? אני ותיקה בתחום הזה ויניב חדש בו? (חדש)
Boojie שבת, 09/10/2010, שעה 0:52
בתשובה לMuchRejoicing
אז, אה, אולי כדאי שהוא יקשיב למה שאומרים לו אנשים שוותיקים בתחום שהוא חדש בו? ואני לא מדברת עלי, אני מדברת על כל אלה שענו לו קודם. איכשהו, מבנאדם שאין לו התמצאות בהיסטוריה הכאובה של הז'אנר, הייתי מצפה שיקשיב קצת יותר ושירצה קצת פחות.
|
|
|
|
|
אתה רוצה לעזור בפרסום? (חדש)
יעל יום רביעי, 06/10/2010, שעה 12:29
בתשובה ליניב
אולי אתה מכיר יותר מקומות מאיתנו, ותוכל לעזור ולפרסם את ההזמנה בעוד במות.
אם כן, צור קשר עם העורך, רק כדי לוודא שהנוסח שאתה עומד להשתמש בו מקובל עליו, תוסיף לינק לדף הגשת הסיפורים מהאתר וזהו, תוכל לרוץ עם זה.
מה אתה אומר?
|
|
|
|
|
אתה רוצה לעזור בפרסום? (חדש)
יניב יום רביעי, 06/10/2010, שעה 23:00
בתשובה ליעל
כן, אני אצור קשר עם מוניקה, אחראית על פרסום בפורומים אם אני לא טועה. אולי אוכל לעזור לה להרחיב את רשימת האתרים בהם יש לפרסם.
|
|
|
|
|
(חדש)
תום סיון יום שישי, 22/10/2010, שעה 20:21
יניב, אני שלחתי את ההזמנה בעקבות פרסום בפייסבוק. החברים הגיקים שלי שלחו לי הזמנה לעניין כי הם ידעו שזה מעניין אותי. אבל גם אני חברת אגודה, כי הנושא מעניין אותי וחשוב לי שיתפתח וישגשג בארץ; אם הוא לא היה מעניין אותי לא הייתי כותבת סיפורי מד''ב מלכתחילה. ועכשיו כשפרסמתי אחד כמובן שזה דוחף אותי להוציא עוד כמה טיוטות מהמגרה ולהתיישב לכתוב ולסיים אותם, כדי לנסות ולפרסם עוד סיפור או שניים.
כשהארלן אליסון ערך את ''חזיונות מסוכנים'' הוא ביקש סיפורים בעיקר מחברים שלו ומאנשים שהכיר בכנסים. הלוואי שהיינו יכולים להגיע לכל כך הרבה אנשים כותבים בסצנה, אבל עדיין - המאגר העיקרי של כותבי וכותבות מד''ב הם לדעתי הא/נשים שמגיעים לכנסים וחברים באגודה, כי זה מה שקורה לא/נשים עם תשוקה לנושא.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
