 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
האיש שבא מהעתיד
מאמרים / אלי אשד
שבת, 17/06/2000, שעה 1:56
''יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלאקסיה ורק בשלוש עשרה אצבעות על מנת לשלוט ביקום.''
דוד אבידן
|
|
לפני מספר שבועות זכה אריאל גוטמן, תלמיד בית ספר תיכון מחיפה, בפרס ראשון בתחרות ''מדענים צעירים'' במוזיאון המדע בירושלים. גוטמן זכה בפרס על הרעיון וההמצאה המקוריים של מחשב כותב שירה. ''השירה מעורפלת מטיבה ולכן שיר המיוצר על ידי מחשב יכול להצליח יותר מפרוזה למשל,'' הסביר.
המחשב כותב השירה שאותו יצר גוטמן פעל באמצעות חיקוי ספציפי למשורר האהוב ביותר על היוצר שלו - דוד אבידן. התוכנה, המבוססת על מערכת סטטיסטית, ניתחה את שירי אבידן ובנתה מאגר מידע הכולל את שיריו ואת ההקשרים המילוליים שביניהם. על בסיס מאגר המידע כתבה התוכנה שירים חדשים הדומים לכאורה לשירי אבידן, אם כי למעשה הנם חסרי פשר. משוררים אנושיים עדיין אינם צריכים לחשוש מהתחרות, בניגוד לשחקני השחמט…
אבידן נבחר כמודל גם מסיבות טכניות, כיוון שאין לשירתו מבנה דקדוקי סגור והיא מתאפיינת בחופש רב, וכך קלה יחסית לחיקוי. סיבה אחרת, עם זאת, היא כי אין משורר אחר שהתעניין כמוהו בחידושי הטכנולוגיה בכלל ובמחשבים ובעתיד בפרט, והיה זה אך טבעי כי הוא זה שישמש כבסיס למחשב כותב השירה הראשון.
המשורר מהמאה ה-30
המדע הבדיוני זכה לעניין מועט מאוד בקרב הסופרים התקניים ו''הנחשבים'' של הספרות העברית. מעטים מהם טרחו לכתוב יצירה אחת או שתיים בתחום, ולרוב הכחישו את עצם היות יצירות אלה מד''ב. היה רק יוצא דופן אחד שלא הצטרף לזילזול הכללי הזה, והוא אחד מענקי השירה העברית החדשה, דוד אבידן. לאורך כל חייו היה אבידן קורא נלהב של ספרות המד''ב, ושיריו, שהתפרסמו בשפה המיוחדת ה''אבידנית'' שלהם, מלאים וגדושים ברעיונות מד''ב ועתידנות. בשירתו מוצד האני לבדו ביקום, כשהוא חמוש רק בתובנות מודרניות ובלשון עברית מתוחכמת, אל מול חורים שחורים וסכנה ההשמדה הגרעינית, אך גם מול סיכויים להארכת חיים גנטית , נעורי נצח ומסעות בחלל. בשירתו הוא השתמש בלשון העברית התנ''כית על מנת לתאר מצבים עתידניים.
אבידן, שהיטיב כל כך לתאר את המציאות העכשוית הישראלית ,היה לאמיתו של דבר מרוחק ממנה מאד. הוא תיאר את עצמו שוב ושוב ברצינות הולכת וגוברת כאיש המאה ה-30, בן אלמוות, מבקר מזמן אחר שרק בטעות נחת בישראל הקרתנית של אמצע וסוף המאה ה-20. כאשר נשאל בעניין זה עם אכן הוא נוסע מזמן אחר הוא מעולם לא הכחיש אם כי הקפיד לציין שאינו עובר על חוקי הפלנטה וכל שאר הדברים הם עניינו האישי. ''אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד,'' קבע אבידן. ''יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה.'' הוא הביע שוב ושוב את התקווה שהאנושות תגיע לבסוף לרמת התפתחות כזאת שתאפשר לה לקלוט ולהבין את התשדורות שהוא שולח לה מהעתיד.
הוא כתב שיר בנושא המספר כיצד הוא מתעורר בעתיד :
ועכשיו אבידן דוד
גוזר על עצמו שיכחה
ונזכר בעצמו מחדש
בעוד אלפיים שנה
ועולה מן המוות חלש
בעיניים דבוקות משינה
ושותה מים שקופים
ונושם צי חלל רחוק
ורואה חיים יפים וחשופים
חיים ללא סדר וחוק
ואז הוא מחליף איתם
מילים אחדות בשפתם
(מתוך הספר ''תשדורת מלווין ריגול'')
המסר של השיר ברור: גם בעוד אלפיים שנה יוכל אבידן לתקשר עם בני אותו עתיד רחוק שכן הוא בעצם שייך לאותו עתיד (בניגוד לשאר בני התמותה הרגילים, קצרי הראות וההבנה, הסובבים אותו).
לחברה שהקים קרא ''חברת המאה ה-30'', על שם התקופה העתידנית שממנה כביכול בא.
כיוון שאבידן הירבה להשתמש ברעיונות טכנולוגיים ועתידניים, הוא יצר מילים ומונחים מיוחדים שנועדו לתאר תפיסות עתידניות.
כך למשל הוא המציא את המילה ''ביננים'' (מלשון ''תבוניים'') בכדי לתאר יצורים מכוכב אחר - מילה שלא תפסה לעומת המלה ''חייזרים'' בה משתמשים חובבי המדע הבידיוני ו''חוצנים'' בה משתמשים חובבי העב''מים, וחבל - לדעתי היא יפה יותר משתי מלים אלו…
נוסף לשירי המד''ב, המרוכזים בעיקר בספריו ''תשדורת מלוויין ריגול'' ו''ספר האפשרויות'', חיבר אבידן ב-1965 גם מחזה בשם ''קארמבול'' העוסק בשלושת האנשים האחרונים שנשארים בעולם לאחר השמדת המין האנושי. מחזה זה נכתב גם כתסריט לסרט קולנוע. ב-1974 הוא פרסם ספר בשם ''הפסיכיאטר האלקטרוני שלי : שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב''. שהוא כביכול קובץ של שיחות אותן ניהל אבידן עם מחשב אינטיליגנטי המנסה להבין (ללא הצלחה מרובה) מהי האנושיות. בספר זה נגע אבידן ברבים מהנושאים המעסיקים אותנו כיום ביחסים בין האדם והמחשב והאפשרות של התפתחות של אינטיליגנציה מלאכותית. הוא הטיל ספק באפשרות כי מחשבים יהיו מסוגלים לכתוב אי פעם שירה. ספק אם חזה כי שירתו שלו תשמש כבסיס למחשב כותב השירה הראשון, אבל הדבר לא היה מפתיע אותו כלל וכלל.
יוליוס קיסר הורג את ברוטוס
תרומתו הידועה ביותר (אם גם לא בהכרח החשובה ביותר) של דוד אבידן למד''ב הייתה בסרטיו.
ב-1968 יצר אבידן סרט קצר בן חמש-עשרה דקות בשם ''הכל אפשרי''. סרט זה היה מבוסס על שיר שלו בשם ''גם אתה ברוטוס!'' - פואמה של היסטוריה אלטרנטיבית שבה יוליוס קיסר, שחש בקשר לרצחו, בא למקום ההתנקשות כשהוא חמוש בחרב, וכאשר מתנפלים עליו הקושרים הוא הורג אותם אחד לאחד עד שהוא מגיע לראש הקושרים, ברוטוס, והורג אותו כשהוא צועק ''גם אתה ברוטוס!''. הסרט היה המחזה של נושא השיר שהרחיבה אותו רק במעט והראתה את האפשרויות השונות שנוצרו כתוצאה משינוי ההיסטוריה בידי קיסר. זהו אחד מסרטי ההסטוריה האלטרנטיבית הראשונים שנוצרו מעולם (ידוע לי רק על שני סרטי הסטוריה אלטרנטיבית שנוצרו קודם לכן במקום כלשהוא, ואחד מהם הוא פרק של ''מסע בין כוכבים''...)
קישקשתא נגד איש העתיד
ב-1976 יצר אבידן סרט קצר בשם ''צפנים טלפטיים'' שהתבסס על העניין העמוק שלו בטלפטיה, ולנושא זה חזר ב''מגנום אופוס'' שלו מ-1981 - ''שדר מן העתיד'' - אחד הסרטים הישראליים היקרים, המושמצים והפחות מצליחים אבל גם המעניינים שנעשו מאז ומעולם, וגם אחד מסרטי המדע הבידיוני הבודדים באורך מלא שנעשו בקולנוע הישראלי. כמו ''הכל אפשרי'', גם ''שדר מן העתיד'' התבסס בעלילתו על פואמה בעלת אותו השם שהתפרסמה בספר ''תשדורות מלווין ריגול''. העלילה של הסרט דובר האנגלית שאותו ביים אבידן הייתה כדילקמן:
בעולם של שנת 3005 מקבל נוסע בזמן (שאותו גילם השחקן ההולנדי ג'וזף ביי) הוראות ממפעיל אלמוני (שאותו מגלם אבידן עצמו) למסע אל העבר של שנת 1985. ב-1985 (ארבע שנים בעתיד, בזמן יצירת הסרט), יפן וסין הן המעצמה הטכנולוגית והכלכלית הדומיננטיית בעולם. מרגרט תאצ'ר היא עדיין ראש ממשלת בריטניה (כפי שאכן היה), ושמעון פרס הוא ראש הממשלה בישראל (כפי שאכן היה), והוא מפעיל בלחיצת כפתור את פצצת האטום הישראלית בניסוי שמתנהל בסיני. בדיוק אז, כשישראל מצטרפת בגלוי למועדון המדינות הגרעיניות, נוחתת בניו יורק מכונת זמן שממנה יוצא השליח מהעתיד. השליח, טלפט שאינו נזקק למילים בכדי לתקשר עם סביבתו, בא אל המאה העשרים במשימה מיוחדת במינה שאותה הוא פורש לפני נציגי האומות במועצת הביטחון של האו''ם (שכוללת, אגב, גם את ישראל). השליח מסביר לנציגי האומות שעל מנת שיוצר העתיד האוטופי ממנו הוא בא יש לפתוח במילחמת עולם שלישית שתטהר את העולם מכל הרשע הקיים בו. המלחמה תפרוץ בין כך ובין כך, אך כדי שיווצר עתיד טוב יותר יש להקדימה ככל האפשר שכן ''כל המלחמות פרצו מאוחר מדי''. על מנת לשכנעם הוא מעביר להם שעור בטלפטיה באמצעות מגברים טלפטיים מיוחדים המולבשים על רקותיהם ומצחיהם. לאחר מכן הוא יוצא למסע יחסי ציבור ברחבי העולם לצורך קידום רעיון המלחמה הטוטלית. לצורך זה הוא מופיע בשבע הבירות הגדולות של כדור הארץ (שאחת מהן היא תל אביב) ועושה זאת בו זמנית לאחר ששכפל את דמותו לשבעה עותקים זהים. הוא גורם לאסונות טבע אחדים, משבש את תפקודם של כלי התקשורת, משנה את כותרות העתונים בעת ההדפסה, פולש אל ערוצי הטלויזיה - הכל באמצעות טלפטיה. באופן כללי, הוא יוצר תוהו ובוהו. רק המדען הישראלי אבי זיו (שאותו גילם אבי יקיר, שידוע בעיקר בכך שהוא זה שהפעיל וסיפק את הקול לבובה של קישקשתא בתוכנית של הטלויזיה הלימודית ''מה פתאום'') מתנגד לדרישה הזאת ומנסה להניא את חברות מועצת הביטחון מההחלטה הנוראה. במהלך הסרט הוא עסוק בעיקר בניהול סקס נועז (טלפטי ולא טלפטי) עם חברתו, אך לבסוף חושף זיו את זהותו האמיתית של איש העתיד, שאינו כלל מהעתיד, אלא הוא מקדם מכירות של תאגיד יפני בן זמננו (אבידן חשב שבעתיד יפן תהיה מעצמת העל האמיתית) שפיתח מגברים טלפטיים (ושמשתמש ברובוטים לוחמי קרטה) ואותם הוא מנסה לשווק באמצעות טריק פירסומי מבריק. סופו של דבר הוא שהשליח מפוטר בידי שולחו העלום. סיום זה כמובן עומד בסתירה מוחלטת לפתיחת הסרט שמתרחשת בשנת 3005 עם יציאתה של מכונת הזמן לעבר...
קוריוז : אחת הדמויות המופיעות בסרט היא של סופר המדע הבידיוני הידוע אייזק אסימוב, שאותו גילם שחקן אמריקני שדמה לו חיצונית - נורמן ראביס. במהלך הסרט אסימוב נוכח בשולחן העיתונאים שמראיינים את השליח, וסופג מהאיש שבא מהעתיד נזיפה מעליבה על ''חוסר הדמיון המשווע'' שגילה בספריו ובתיאוריו את העתיד (קנאת יוצרים של אבידן?). עוד דמות שהופיעה בסרט הייתה של ראש ממשלת אנגליה מרגרט תאצ'ר, שאותה גילמה שחקנית אנגליה בשם פאם בארדן.
אבידן הסביר שזהו למעשה לא סרט ''מדע בדיוני'', אלא סרט שאמור להעביר מסר רטורי. הסרט אמור היה לעסוק בשאלות כמו: האם יש מקום למין ולאהבה בעולם עתידני? האם תוכל האנושות לקיים תקשורת בעזרת טלפטיה בלבד? האם נתן יהיה לפתח בעתיד טכניקות של שיכפול האדם? וכו'. אחד המסרים הוא שאנו כבר חיים במציאות עתידנית מבלי שנחוש בכך. בנוסף לכך רצה אבידן לומר כי אכן יש דבר כזה הנקרא טלפטיה. הוא טען כי הוא עצמו מעביר שדרים טלפטיים כדבר שבשגרה, וכי את הסרט עצמו על השחקנים בני הלאומים השונים שהופיעו בו הצליח לביים רק משום שהעביר למשתתפים מסרים טלפטיים. הוא טען ש''האדם צריך לדבר פחות ולחשוב יותר''.
נושא נוסף שהעסיק את אבידן בסרט היה נושא המסע בזמן. הוא טען שתפיסת המסע בזמן בסרט מבוססת על התפיסה של איינשטיין. מכונת הזמן כפי שהופיעה בסרט הורכבה מקונוסים כפולים מחוברים בקדקדיהם, שכשבמרכזם חור שחור ששימש כמנוע, וכוון הסיבובים הואר ככיוון סיבובי הזמן לעבר או לעתיד.'' אבידן הסביר ש''יחידת הארוע ביקום מורכבת מחלקיקים, שצורתם דומה לשתי קונאות אור שבינהם פעור חור שחור. ביססתי את המכונה על חישובי תורת איינשטיין והאיורים הגרפיים שלה. נכון שאין עדיין לתורה זו כל ישומים טכנולוגיים והכל בגדר תאוריה, אבל הסרט מבוסס על הפרשנות המעודכנת ביותר של תורה זו''. הוא טען שעתידנים קובעים שבעוד שנים אחדות תגיע ההוכחה הממשית לנכונות תורתו של איינשטיין על אפשרות הניידות בזמן (לאמיתו של דבר איינשטיין מעולם לא דיבר על מסעות בזמן) וכך הסרט מקדים רק בשנים אחדות את הוכחת התיאוריה.
אבידן תקף את סרטי המד''ב האמריקאיים ש''רוב עלילותיהם ילדותיות ,פרימיטיביות, עם אידיאולוגיה של סופרמנים. אני קורא להם לורנס איש ערב בכרכרות האש או הקרח - תלוי בסרט''. הוא קבע (ובמידה לא מבוטלת של צדק) שהמד''ב, העשיר כל כך ברעיונות, אינו בא לידי ביטוי בסרטי הראווה הבדיוניים בהם מושג הדגש על תפאורה ולא על מסר רעיוני. ''אני,'' קבע אבידן, ''מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים. לא בניתי את הסרט על מבצעי ראוה בזבזניים ,שבהם הגיבורים הראשיים הם כלי רכב עצומים או חיות מפלצתיות יורקות אש שנבנו בדמיון באולפנים לצורך הפגנות דמיון ראותניות בלבד המחפות על דלות המסרים של הסרטים''. הוא הסביר שסרטו, בניגוד לסרטים אלה, ''אינו מדע בדיוני'' אלא נועד לדון בפילוסופיה העתידנית שלו וברעיונות שבהם הוא דוגל באמצעים מצומצמים, ''שפויים'' יחסית.
הסרט היה אחד הסרטים היקרים ביותר שהופקו בקולנוע הישראלי - המפיק יעקב קוצקי השקיע בו 150 אלף דולר. עם במאי ותסריטאי כה מפורסם, עם מסע פרסומת כה עצום שהתלווה אליו ועם הגרנדיוזיות הרעיונית שאפיינה אותו, לא פלא שהוא זכה לתשומת לב גדולה מצד כלי התקשורת.
הנפילה של הסרט הייתה גדולה אף יותר. הוא זכה לאחת הביקורות הקטלניות ביותר לסרט ישראלי כל שהוא. אחד המבקרים השווה בין סרטו של אבידן ובין הסדרה היפנית המצויירת ''חלוצי החלל'' שהוקרנה אז בטלויזיה לילדים, ופסק לטובת האחרונה. אחרים היו עויינים אף יותר. גם הקהל הצביע ברגליים. הסרט הוקרן רק 3 פעמים בסינמטק בהקרנות ''אקסלוסיביות'', בגירסה שהייתה משום מה אף ללא תירגום עברי, אף כי היה זה סרט ישראלי (כאשר נשאל אבידן מדוע הסרט דובר אנגלית אם כי הוא ישראלי ענה ש''זה לא הגיוני שאדם יבוא משנת 3005 וידבר דווקא עברית'' - בסרט, כמובן, השליח הטלפט אינו מדבר כלל) ואם כי בשלוש ההקרנות האולם היה מלא דומה שהקהל מצא עניין מועט מאוד בחזון העתידני של דוד אבידן. בבתי הקולנוע הרגילים הסרט לא הוקרן מעולם, מאחר שהוא נועד מראש רק להפצה בחו''ל, ''לעילית האינטלקטואלית הבינלאומית'' כפי שטען אבידן, שהוסיף שהקהל המקומי ממילא לא יבין אותו (מה שהיה נכון), וכן משום שבעלי בתי הקולנוע לא גילו בו כל עניין.
אבידן, מסתבר, היה במאי גרוע ביותר, והסדט שלו מלא בחורים שהיו גורמים לטיטניק לטבוע מיד עם השקתה. לדוגמה: אם המסע בזמן הוא פיברוק של חברה יפנית אז מה עושה כאן הסצינה של שנת 3005 שמופיעה בראשית הסרט? ומדוע תרצה החברה לגרום למלחמת עולם שלישית כחלק ממסע הפירסום שלה? ואם יש לה אמצעים מטכנולוגיים כה משוכללים כמו שיכפול אנשים מדוע היא זקוקה למסע פירסום כזה מלכתחילה? וזוהי רק רשימה חלקית. בנוסף, הסתבר כי עם כל ההשקעה העצומה שהושקעה בסרט הוא נעשה בגירסא של 16 מ''מ. מישהו (אבידן?) שכח שסרטים מסחריים נעשים רק בגירסאות של 35 מ''מ, והעברה של הסרט לגירסה כזאת דרשה השקעה גדולה שהמפיקים שוב לא יכלו לעמוד בה. המפיק קוצקי קבע שהסרט לעולם לא יחזיר את ההשקעה ולכן אין טעם להשקיע בו יותר.
הסרט הוקרן מספר פעמים בחו''ל, ואחד משני הספרים היחידים מחו''ל שמצאתי שמתייחסים אליו מגדיר אותו כ''מעניין אם גם מרבה מדי בדיבורים'', וזוהי כנראה הביקורת הטובה ביותר שניתנה אי פעם לסרט (הספר השני ,האנציקלופדיה למדע בידיוני של ניקולס וקלוט, מגדיר אותו במילה אחת: ''נורא'').
אבידן עצמו ראה ראה את הסרט באופן חיובי כ''סרט שהוא אכן לא-מסחרי אבל התוצאה הסופית משביעה רצון''. מעט מאוד אנשים החזיקו בדעה זו שלו. הוא הוקרן בישראל רק פעם אחת נוספת, ברטרוספקטיבה, שוב בסינמטק, של כלל סרטיו של אבידן.
כיום קיים רק עותק אחד ויחיד מהסרט הנמצא בסינמטק בירושלים. ספק אם עותק זה יוצג אי פעם להקרנה נוספת או יועבר לוידאו. וחבל, שכן גם אם הסרט גרוע, הרי שיש בו רעיונות מעניינים ביותר שרק בשבילם שווה לצפות בו. מן הראוי שסרט זה יוקרן פעם באחד מכנסי המד''ב בארץ (לדעתי רק חובבי מד''ב יכולים להבין את הסרט באמת) , או שיועבר לקלטת וידאו .
בכל אופן אין שום ספק שבין כל מאות הסרטים שנעשו בקולנוע הישראלי, ל''שדר מן העתיד'' ראוי התואר ''הסרט הישראלי המוזר ביותר של כל הזמנים''.
אחרית דבר
שלא במפתיע היה זה הסרט האחרון שבו היה אבידן מעורב. עד סוף חייו הוא המשיך לחלום על עשיית סרט שיעסוק במלחמת העולם השלישית, אך שום מפיק לא הביע עניין לאחר הכישלון של ''שדר מן העתיד''. אבידן תכנן גם ספר בשם ''שבע אצבעות אל העתיד'' - סידרה של שיחות ששודרו ברדיו על העתיד - אך גם גם זה לא יצא אל הפועל, וחבל.
אבידן מת עני וחולה, ובשולי החברה, אך הוא השאיר אחריו שורה של יצירות שיהיו בודאי בין הבודדות שיזכרו מהספרות העברית המודרנית. כעת הוא יזכר גם כמי ששימש כמודל למחשב כותב שירה. מי יודע, אולי בעתיד נזכה לצעדי המשך לכך, והאיש שכל כך רצה להיות בן אלמוות החי בעתיד ימצא את עצמו קם לתחייה כאינטלגנציית מחשב?
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
|
| |
 |
 |
|
מדוע לא יוקרן הסרט (חדש)
קראביץ שבת, 17/06/2000, שעה 20:29
בארמדגון בסוף השנה?
|
|
|
|
|
הגיוני (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/06/2000, שעה 12:06
בתשובה לקראביץ
רצינו למצוא דברים לעשות במגידו- סרט ישראלי(!), מד''בי (!), שלא הוקרן בצורה מסחרית(!), זה יכול להיות הפורום האידיאלי. לא לדבר על כך שזהו סרט אפוקליפטי-משהו.
|
|
|
|
|
אבידן וארמגדון (חדש)
אלי אשד יום ראשון, 18/06/2000, שעה 18:57
בתשובה לשלמקו
אני מסכים עם שניכם בהחלט , ואני אפילו היצעתי משהו דומה למארגני הכנס הקודם . נציג האגודה שלו היצאתי להכניס את הסרט לתוכנית סיפר לי שסינמטק ירושלים שהעותק ברשותו עושה בעיות בנידון , ושבכל אופן התחושה הכללית באגודה הייתה שעדיף להכניס לתוכנית רק סרטים פופולאריים כמו סרטי מסע בין כוכבים ובבילון 5 שאליהם יגיע קהל רב ושעדיף לא להכניס סרטים כמו ''שדר מן העתיד '' שעם כל היותם מתאימים מאוד הרי יגיע אליהם רק קהל מצומצם ביותר.
אני מקווה שהשנה אנשי האגודה ישנו את דעתם זאת ואני פונה אליהם כאן בקריאה פומבית להכניס את ''שדר מן העתיד '' לתוכנית הסרטים של ''ארמגדון''. שנושאו מתאים ביותר לסרט.
ובהזדמנות זאת עוד הצעה: במהלך השנים נעשו בבבתי הספר לסרטים ובאוניברסיטאות השונות מיספר לא קטן של סרטי סטודנטים שנושאיהם הם מדעיים בידיוניים . למה לא לאסוף כמה מהם ולעשות מהם הקרנה מיוחדת במהלך הכנס ? לדעתי זה יכול לתרום לכנס הרבה יותר מאשר כל הסרטים הרגילים של בבילון והטרמינטור ושות שאותם אפשר להשיג בקלות בוידיאו.
|
|
|
|
|
הקרנת הסרט (חדש)
אלמוני יום שני, 19/06/2000, שעה 19:41
בתשובה לאלי אשד
אפשר אולי לארגן הקרנה (בתשלום?) של הסרט לחברי האגודה בסינימטק י''ם?
|
|
|
|
|
אבידן כתחנה ספרותית (חדש)
גלעד רוזנבאום יום חמישי, 22/06/2000, שעה 13:09
אבידן אף-פעם לא היה מובן לאנשי הספרות בארץ, עוף מוזר שכותב
בצורה אחרת שלא מתחברת לאף אחד.
מקובל לראות משוררים שביצירתם שוברים את הפואטיקה - האסתטיקה של היוצרים הגדולים לפניהם כדי להכניס את שלהם למרכז
להקונצנזוס.
אבידן היה שונה מכולם!
הוא כתב בשפה שונה, ללא קשר ליוצרים שלפניו, ללא אמירה פואטית,
בנושא שכולם מתעלמים ממנו כי הוא נחשב לשונה.
כיום מתחיל לקבל אבידן את הכבוד המגיע לו כראש תחנה חדשה,
מיוחדת. רק היום אפשר לראות ניצנים של יוצרים חדשים שכותבים בשפה הדומה לשלו.
בעית המד''ב בספרות העברית היא בעיה הדורשת מאמר שלם.
מותו של אבידן, חולה, בחוסר כל, היא אחד הסימפטומים לבעיה.
|
|
|
|
|
על סרטים ומשוררים (חדש)
אסף ברטוב יום חמישי, 22/06/2000, שעה 18:21
ראשית כל, התואר ''המחשב הראשון שכותב שירה'' הוא מופרך, מוגזם, ומראה על בורות. מחשבים המצרפים רסיסי שירה אנושית לכדי טקסטים מסונתזים קיימים כבר למעלה משלושים שנים. תוכנות שונות ומשונות עשו זאת בעבר, הרבה לפני תלמיד התיכון דנן, אם כי לא ספציפית בטקסטים של אבידן. אם תרצו, אביא דוגמאות.
שנית, אני מוצא שהמאמר בלתי-ביקורתי בעליל כלפי יצירתו של אבידן, ובמיוחד כלפי הסרט המדובר ברוב המאמר. אודה קודם כל כי לא חזיתי בפלא האמור, ועם זאת מדבריו של הכותב עצמו ברור כי מדובר בעלילה רדודה, מגוחכת, ובלתי-אמינה במיל. על משחק או איכויות קולנועיות אין מה לדבר, שכן כאמור אבידן במאי גרוע, ואף משחק בסרט בעצמו. אם כן, מה ערכו של הסרט, פרט לפרטי הטריויה הנזכרים לעיל (סרט מד''ב ישראלי, סרט יקר, וכו') ?
הרי מדובר בסרט גרוע! נכון, סרט *מד''ב* גרוע, ואף *ישראלי*, ועוד של המשורר הנחשב *אבידן*. אז מה? ואם אלתרמן היה מחבר קומדית-מצבים גרועה, היינו ממשיכים לצפות בה ולחטט בה, כבחבורה ממארת?
תמהני על מחבר המאמר, הידוע כגורו לעניני מד''ב, על שנתפס להתפעלות כזו מסרטו של אבידן, כאילו מתוך הכרת-תודה על הכרת משורר (ז'אנר ספרותי מכובד) במד''ב שלנו (ז'אנר נחות, כידוע). הלאה הפרובינציאליות!
כבודה של שירתו של אבידן במקומה מונח (אם כי אינה מדברת לטעמי האישי), אך נטייתו למד''ב הסתכמה למרבה הצער בסקרנות (מצוין כשלעצמו) ובגיבוב של הבלים ומחזור רעיונות בשיריו ''המד''ביים'' ובסרטיו לעיל - כל סיפור אקראי של פיליפ ק' דיק, למשל, לוקח אותו בצליעה, בלשון העם. יישאר, אם כן, אבידן המד''ביסט מאכל תולעים.
והוא עוד יורד על אסימוב?
|
|
|
|
|
על משוררים ומבקרים (חדש)
אלי אשד יום שישי, 23/06/2000, שעה 14:27
בתשובה לאסף ברטוב
אודה ואתוודה : אין זה ברור לי על מה בדיוק יצא קיצפו של המבקר על כך שאבידן ייצר סרט גרוע? הרי כפי שהוא אומר אני ציינתי זאת במאמר. ובכל זאת אני אכן חושב שללא קשר לאיכויותיו הקולנועיות הירודות היו בסרט דברים מעניינים שבגללם הוא שווה צפייה שכן למרות הכל רעיונותיו של אבידן הם אינם מהסוג שמופיע בסרטי מד''ב כל שני וחמישי. ומעבר לכך המבקר אולי אינו יודע אבל יש קבוצה גדולה מאוד של חובבי מדע בידיוני שמיתעניינים דוקא בסירטי מדע בידיוני שהם ביזריים במיוחד גם אם הם גרועים מאוד , הסרט ''תוכנית 9 מהחלל החיצון '' הוא רק דוגמה לסרט אחד כזה שמסביבו נוצר פולחן כזה , לדעתי לשדר מן העתיד בהחלט יש את הפוטנציאל להיהפך לסרט פולחן מסוג זה, הוא עונה על כל הקריטריונים, גם אם אין הדבר לטעמו של המבקר
אשר לחוסר המקוריות של אבידן אני מציע שהמבקר יקרא קודם כל את שירי המדע הבידיוני של אבידן שכמה מהם הם מעולים באמת ואף נימנים על שירי המדע הבידיוני הטובים ביותר בכל שפה שהיא לפני שיתקוף אותו על ''חוסר המקוריות שלו''. .
|
|
|
|
|
על משוררים ומבקרים (חדש)
אסף ברטוב יום ראשון, 25/06/2000, שעה 14:08
בתשובה לאלי אשד
זכותך, כמובן, להפוך את הסרט לסרט פולחן - לא ראיתיו, ועל-כן איני יודע אם הוא ''פולחני'' כמו ''מופע האימים של רוקי'', למשל.
אך העובדה בעינה עומדת - אין כל ייחוד בסרט מד''ב גרוע רק *משום* שכתב וביים אותו משורר ידוע. נהפוך הוא. הייתי מעריך את אבידן יותר לו שמר על חיבתו למד''ב בגדר תחביב, כמו ג'ימי הנדריקס למשל, במקום ליצור סרטים סהרוריים. אבל ניחא, האיש ניסה.
|
|
|
|
|
על משוררים ומבקרים (חדש)
טל כהן יום שלישי, 04/07/2000, שעה 10:18
בתשובה לאסף ברטוב
עזוב את אלמנט המשורר - סרט מד''ב ישראלי. ראית הרבה כאלה לאחרונה?
|
|
|
|
|
על משוררים ומבקרים (חדש)
אסף ברטוב יום שני, 30/10/2000, שעה 16:45
בתשובה לטל כהן
לא, לא ראיתי. זו סיבה טובה ללכת לראות סרט מד''ב ישראלי גרוע? אני לא חושב.
|
|
|
|
|
על משוררים ומבקרים (חדש)
גלעד רוזנבאום יום ראשון, 23/07/2000, שעה 13:32
בתשובה לאסף ברטוב
את אבידן יש להעריך על שירתו - הוא בראש ובראשונה משורר!!
המד''ב לא היה בשבילו תחביב אלא יותר מזה, הוא היה במקום מאוד
מרכזי בחייו...
לא הבנתי מה ההתנפלות על הסרט, שגם אני לא ראיתי אותו, הוא הרי
סרט שולי, לא מוכר, לא בטוח האם הוא עשוי מהחומרים של סרט
פולחן (חוץ מזה שיש מספר גדול של סרטים שנעשו במטרה להפןך לסרטי פולחן לקבוצות כאלה ואחרות והם לא).
אני רואה בהשוואה בין הנדריקס לאבידן השוואה כל-כך גרועה,
הנדריקס מימיו לא כתב שיר אחד על מד''ב, זה תחביב שהיה לו - אבל
כמו שלרובי דואניס יש (הקירח של ה''קומדי סטור'') אבל המרחק בינו
לבין אבידן הוא מרחק של שנות-אור.
|
|
|
|
|
''שדר מן העתיד '' כסרט פולחן (חדש)
אלי יום שלישי, 22/05/2001, שעה 6:00
בתשובה לאלי אשד
מסתבר שמישהו בסינמאטק בתל אביב קרא את המאמר הזה ואת התגובות עליו. ב-30 למאי הסינמאטק מקרין את ''שדר מן העתיד'' ב-12 וחצי בלילה ובפרסומים על כך הסרט מוגדר כסרט פולחן ''מהסוג של ''תוכנית תשע מהחלל החיצון'', בדיוק כפי שהיצעתי כאן.
|
|
|
|
|
מצאתי התייחסות נוספת לסרט... (חדש)
רז גרינברג יום שלישי, 11/07/2000, שעה 9:59
בספרו של המבקר מאיר שניצר אודות הקולנוע הישראלי. הביקורת הקצרה בספר תוקפת את הסרט על ''דלותו ההפקתית ודלילותו הרעיונית''. מביקורות אחרות של שניצר שקראתי בעיתונות קיבלתי את הרושם שהוא לא בדיוק אוהד גדול של סרטי מד''ב (ובכלל, קשה לי לזכור את הפעם האחרונה שבה הוא אמר מלה טובה על סרט כלשהו). בכל אופן, הסרט נשמע מאד מסקרן, ואני מקווה שהאגודה תערוך הקרנה שלו בשלב כלשהו.
|
|
|
|
|
''שדר מו העתיד '' בוידאו . (חדש)
אלי שבת, 03/08/2002, שעה 6:29
בתשובה לרז גרינברג
הסרט של אבידן ''שדר מן העתיד '' שהוקרן רק כמה פעמים בודדות בסינמטיקים ואולי רק כמה מאות ( או עשרות ?) אנשים לכל היותר צפו בו ,זמין כעת לכל בקלטת וידיאו .
את הקלטת אפשר למצוא ברשת ה''אוזן השלישית '' והיא הופיעה רק לאחרונה.
|
|
|
|
|
שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב (חדש)
אורי ברוק יום שישי, 25/05/2001, שעה 23:12
השיחות המתוארות בספר הן שיחות עם תוכנת eliza שתורגמו לעברית, או אולי עם גירסה עברית של התוכנה.
Eliza היא תוכנת מפורסמת ''להדמיית שיחה'' לכאורה. זמן קצר אחרי פירסומה הראשוני היה ברור כי היא לכל היותר היא יכולה לספק שעשוע לשעות הפנאי ולא להיות תחליף לפסיכיאטר. התשובות של המחשב בספר נראות כמו תשובות אופייניות של eliza ואין שןפ סיבה להניח שאבידן היה צריך לפברק את הקובץ.
|
|
|
|
|
שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב (חדש)
אסף ברטוב יום ראשון, 01/07/2001, שעה 14:01
בתשובה לאורי ברוק
אכן, מדובר בתוכנת Eliza המקורית, של ג'וזף וייזנבאום מאוניברסיטת MIT, שרצה על מחשבי 370 של יבמ כאן בארץ. אבידן שוחח עם התוכנה באנגלית, והספר (שיצא לאור מחדש באחרונה) מכיל את תרגום תמלילי השיחה לעברית, בעריכה מינימלית (לדברי אבידן).
השיחות אותנטיות, והספר מענין בעיני בעיקר בזכות שנינותו של אבידן וטכניקת השיחה שלו. התסכול שלו עצמו מהמכונה ניכר בטקסט, ונדמה שעל אף שידע שמדובר בתוכנה מוגבלת ביותר, החזיק באיזו תקווה מיסטית לקבל תובנות אמיתיות מהמכונה.
|
|
|
|
|
נאורה אור שאול (חדש)
אלי שבת, 29/09/2001, שעה 8:12
מהכותבות הידועות יותר בנושאי אינטרנט והראשונה ( אך בהחלט לא האחרונה !) שפירסמה רומן ''אינטרנטי '' תחת השן ''רומן דיגיטלי'' , פירסמה מאמר על דוד אבידן. במאמר זה היא מגדירה אותו כאחד מהאבות הבלתי ידועים של ה''סייבר פאנק'' וכמי שקדם בשנים רבות לויליאם גיבסון ושות' הודות לספרו ''הפסיכיאטור האלקטרוני שלי'' .
לדבריה דוד אבידן חשב והבין וכתב על חזון הרשת הגלובאלית עוד בראשית שנות השבעים בתל אביב כשכתב על תשדורות ורשתות עצביות
וזהויות וירטואליות.
|
|
|
|
|
ועוד קישורים על אבידן (חדש)
אלי שבת, 29/09/2001, שעה 8:22
בתשובה לאלי
ניתן למצוא במגזין ''דג אנונימי''
מאמר מעניין מאוד על אבידן ועל הישכחותו בתרבות העברית שהופיע במקור במגזין הספרות של מעריב נמצא כאן :
הוצאת ''בבל '' אחת ההוצאות המרשימות ביותר של זמננו הוציאה לאחרונה מחדש את הספר של אבידן ''הפסיכיאטור האלקטרוני שלי'' במהדורה חדשה ( אבל חבל שללא הקדמה כל שהיא שמסבירה משהו על הנסיבות להיווצרות הספר , השינויים שחלו מאז בתחומי המחשוב ובאינטרנט וכו').ועל כך ידיעה :
האתר המופלא של הוצאת בבל הוא ב:
ומכיוון שאני קשור עכשיו להוצאת בבל זה אומר שאני אזכיר אותם בכל היזדמנות, אפשרית ולא אפשרית.
|
|
|
|
|
ודוד אבידן והמחשב האלקטרוני שלו (חדש)
אלי יום חמישי, 25/10/2001, שעה 1:10
בתשובה לאלי
דוד אבידן חיבר ספר שלם של שיחות עם תוכנת מחשב מתוחכמת מאוד לזמנה (שנות השבעים המוקדמות ) בשם ''הפסיכיאטר האלקטרוני שלי'' .הספר יצא לאור מחדש לאחרונה בהוצאת בבל במהדורה שהיא העתק מדוייק של המהדורה הקודמת כולל העטיפה המקורית שנעשתה בידי הגרפיקאי אשר ''עין דור '' ( ידוע גם כצייר הקומיקס אשר דיקשטיין).
דוגמה לשיחת עם המחשב מספר זה נמצאת כאן :
אני והמחשב
בכל אופן צבי ינאי מחברת אי בי אם שארגן לאבידן את השיחות האלה עם המחשב בחברה שלו , מטיל ספק אם השיחות כפי שמופיעות בספר של אבידן אכן היו אותנטיות. לדעתו תוכנת המחשב שעימה דיבר אבידן לא הייתה מסוגלת אז לתשובות האינטליגנטיות שמופיעות בספרו של אבידן. לדעתו אבידן שינה ובגדול את התשובות המשעממות שקיבל מהמחשב למשהו מעניין לעין ערוך.
|
|
|
|
|
מחשב כותב שירי דוד אבידן (חדש)
אלי יום חמישי, 25/10/2001, שעה 1:14
בתשובה לאלי
התיכוניסט אריאל גוטמן יצר כפי שמתואר בכתבה תוכנת מחשב שניסתה לחקות את שירי דוד אבידן .
כאן יש תיאור קצר של הפרוייקט הנ''ל ביחד עם כמה פרויקטים אחרים במחשבים כולל ניסיון להבין דרך המחשב כיצד נוצרו החיים!
|
|
|
|
|
ושוב מחשב כותב שירי דוד אבידן (חדש)
אלי יום חמישי, 25/10/2001, שעה 1:19
בתשובה לאלי
|
|
|
|
|
הוצאת בבל וזוטה (חדש)
גלעד דנבום יום רביעי, 19/12/2001, שעה 20:37
בתשובה לאלי
הוצאת בבל אכן עושה עבודה נהדרת בהוצאת ספרות איכותית, יישר כוח.
זוטה: קניתי לאחרונה את ''הפסיכיאטור האלקטרוני שלי'' בהוצאתו החדשה, ועליי לדווח בצער כי תוכן העניינים פגום.
יחד עם זאת, הספר מרתק ביותר ואף משעשע לעיתים, ומומלץ בחום רב.
|
|
|
|
|
לשיר זה כמו להיות מחשב (חדש)
אלי יום חמישי, 04/04/2002, שעה 6:24
דוד אבידן היה בין הראשונים שדנו בנושא האפשרות שמחשב יכתוב שירה , ותלמיד תיכון יצר תוכנת מחשב שכתבה שירים ''בסגנונו''.
נושא השירה שנכתבת בידי המחשבים התפתח היום מאוד ולאחרונה אף היה כנס שלם בנושא זה .
|
|
|
|
|
סרטי מד''ב ישראליים (חדש)
אלי יום חמישי, 18/04/2002, שעה 22:08
בתשובה לאלי
דוד אבידן היה חלוץ בתחום הקולנוע המד''בי הישראלי ויצר את סרט המד''ב הישראלי הראשון באורך מלא . אך הוא בהחלט לא היה האחרון כפי שאפשר ללמוד מהמאמר הזה:
מלחמת הכוכבים של ישראל
|
|
|
|
|
ספר מד''ב על פי אבידן (חדש)
אלי יום ראשון, 11/08/2002, שעה 20:35
בתשובה לאלי
לאחרונה גיליתי את אחד הספרים המוזרים ביותר שיצאו לאור בשנת 2000. ספרו של שלמה בן צור . נשורת מילולית . בהוצאת חלונות .זהו ספר מד''ב סוריאליסטי המבוסס על שיריו ודמותו של דוד אבידן
גיבור הסיפור הוא ''דוידיאן '' מעין אסטרונאוט החי בחלל בקיום שמבוסס על יצירתו ותפיסותיו של אבידן . הספר מלא בציטוטים משירי אבידן,והוא הספר היחיד שאני מכיר שמבוסס על רעיונות ונושאים של יצירות מד''ב ישראליות קודמות ,שירי אבידן .
|
|
|
|
|
ספר מד''ב על פי אבידן (חדש)
שמוליק יום שלישי, 23/03/2004, שעה 22:53
בתשובה לאלי
יש לך את הספר?
|
|
|
|
|
ספר מד''ב על פי אבידן (חדש)
רוזן יום שלישי, 26/10/2004, שעה 17:44
בתשובה לשמוליק
אפשר לרכוש את הספר באתר בוקמי:
|
|
|
|
|
ספר מד''ב על פי אבידן (חדש)
רוזן יום שלישי, 09/11/2004, שעה 17:12
בתשובה לרוזן
קבל תיקון, כנראה שלא. ז''א לא. הספר הופיע ברשימת הספרים שלהם, ניסיתי להזמין דרכם ומסתבר שזה בלתי אפשרי.
רוזן
|
|
|
|
|
ספר מד''ב על פי אבידן (חדש)
שלמה יום שישי, 24/12/2004, שעה 1:21
בתשובה לרוזן
כנראה על פי אות מוזר נכנסתי היום בפעם הראשונה לאתר ומצאתי התיחסות לספר שכתבתי -''נשורת מילולית''
אשמח לשלוח לך/לאחרים עותק.
|
|
|
|
|
ספר מד''ב על פי אבידן (חדש)
שלמה יום שישי, 24/12/2004, שעה 2:48
בתשובה לאלי
תודה לך אלי על ההתיחסות לספר שלי ''נשורת מילולית'' - במספר מילים קלעת נכון לרוח הספר.
''נשורת מילולית'' אמנם שואב את השראתו מדמותו של דוד אבידן שטען שצירוף נכון של מילים מסוגל להביס את חוסר ההבנה.
מילה היא מבנה ראשוני ובסיסי- יחידת משמעות - מעין בלוק בניה המכיל בתוכו צירוף של המוח האנושי והתרבות - ממנה צומח הכל או מושמד....
אבידן ניסה לדעתי ללכוד את המבנה היסודי הזה ואני בעקבותיו -
ניסתי לשתול וירוס ביחידות המשמעות, בתוך המילים, להחדיר מבנה זר לתוך המוח ולתוך התרבות האנושית ולראות מה יקרה.
שלמה בן צור
|
|
|
|
|
(חדש)
רוזן יום ראשון, 08/08/2004, שעה 19:13
חשוב מאוד להבין שאבידן היה בראש ובראשונה, משורר. אמנם הוא לא עסק בנושאים המקובלים על משוררי ארצנו הקטנה, אבל אין הדבר אמור להפוך אותו למשונה.
אין ספק שאבידן שאב השראה מספרות העולם של תחילת המאה העשרים, בעיקר מתנועות אוונגרד, כמו דאדא, פוטוריזם, קונסטרוקטוביזם רוסי ועוד.
לטעמי אבידן היה גדול המשוררים הפוטוריסטים של ארצנו הקטנה ובכלל משורר נועז.
העתידנות אצל אבידן היא חלק מתפיסה רחבה של גישה חדשנית ולא דווקה איזה רובוטים כאלה ואחרים. עתידנות אצל אבידן היא גם קריאה בכוס קפה ע''י אישה סורית, עתידנות כמצב תודעה אחר = ל.ס.ד.
אני ראיתי את הסרט המדובר, סרט משונה ביותר.
אני אישית מעדיף את אבידן המשורר.
אבידן המשורר הגיע להישגים בלתי רגילים.. שמשוררי ארצנו עם כל הבוז והיוהרה, יכולים רק להמשיך ולחלום.
רוזן
|
|
|
|
|
מדהים! (חדש)
עמיחי יום רביעי, 10/08/2005, שעה 11:56
|
|
|
|
|
הסרט זמין לצפייה (חדש)
רחלי יום שישי, 26/08/2005, שעה 20:31
בתשובה לעמיחי
לכל המעוניין!
ניתן לצפות בסרט המדובר, כל מי שמחובר ל HOT יכול להזמין בערוץ 1 (ספריית הוידאו) את הסרט תמורת 10 שקלים.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
