מלחמת הכוכבים של ישראל


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13

תגובות: 2

מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12

תגובות: 3

קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11

תגובות: 1

מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11

תגובות: 4

כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11

תגובות: 0

חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10

תגובות: 13

טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10

תגובות: 5

מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10

תגובות: 2

המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10

תגובות: 4

מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10

תגובות: 5

על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09

תגובות: 8

לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08

תגובות: 1

דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06

תגובות: 2

חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06

תגובות: 22

הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06

תגובות: 15

מלחמת הכוכבים של ישראל
סרטים / אלי אשד
יום שלישי, 16/04/2002, שעה 20:00

לכבוד יום העצמאות - מחקר מקיף וחסר תקדים על קולנוע המד''ב, הפנטסיה והאימה הישראלי לדורותיו

מאמר זה הנו גרסה עדכנית ומורחבת של סיכום שהופיע בגליון מספר 12 של המימד העשירי, אוקטובר 2001

האם יש דבר כזה, ''סרטי מד''ב ופנטסיה ישראליים''? מי שמע אי פעם על סרטי מדע בדיוני ישראלי? כיצד יתכן שיש סרטים כאלה, ביחוד בהתחשב במצבו העגום (תקציבית) של הקולנוע הישראלי? הרי אין ברשות במאי הקולנוע כאן את התקציבים העצומים הנדרשים ליצירת סרטי מד''ב ופנטסיה אמיתיים, ואם כבר נעשו סרטים כאלה, הרי שמספרם מועט ביותר וטיבם ירוד, הלא כן?
כרגיל, טענות גורפות מעין אלה אינן מדויקות. חיפוש קפדני וחסר תקדים בתולדות הקולנוע הישראלי, בארכיונים של בתי הספר לקולנוע ובבוידמים של במאים וסטודנטים לקולנוע, מראה כי המצב אינו בדיוק זה המתואר למעלה. לאורך השנים, מסתבר, נעשו בישראל כמה וכמה סרטי מד''ב ופנטסיה, הן באורך מלא והן (ומטבע הדברים הרבה יותר) קצרים, הן לקולנוע והן לטלויזיה. לאמיתו של דבר מגיע מספרם לעשרות רבות, כמעט מאה! נראה כי הכשרונות ליצירת סרטים מעין אלה מעולם לא היו חסרים בארצנו.

ישראלים בהוליווד

נזכיר תחילה את הישראלים שיצרו סרטי מד''ב בחו''ל. מנחם גולן הפיק כמה וכמה סרטי מד''ב ופנטסיה, בהם אמריקה 3000 (הוסרט בישראל ב-‏1985 בבימויו של דיויד אנגלבך, על עולם שלאחר שואה גרעינית), התפוח (מחזמר עתידני שנוצר בישראל) וסופרמן 4 (מ-‏1987) עם כריסטופר ריב, הסרט שסיים את הסדרה המהוללת על גיבור העל מהחלל החיצון.
בשלב מסויים היה גולן אמור להפיק את הגרסה הקולנועית של גיבור על אחר - ספיידרמן -דבר שלא יצא אל הפועל לשמחתם של רבים וטובים, שחששו כי הוא יביא לחיסולה של כל אפשרות לסדרת ''ספיידרמן'' קולנועית כפי שעשה לסופרמן. אך לא אלמן ישראל! ישראלי אחר, אבי ארד, הוא העומד כיום בראש חברת ''מרוול קומיקס'' והאחראי על הפקת הסרטים המבוססים על דמויות הקומיקס המפורסמות שלה - האקסמן והגרסה החדשה של ספיידרמן.
במאי אחר, אבי נשר, שביים בארץ יצירות ידועות כמו הלהקה ודיזינגוף 99, ירד מן הארץ בין השאר בגלל העדפתו לביים בחו''ל סרטי מד''ב, מה שאכן עשה. הוא ביים את היא (כביכול עיבוד של ספרו של רידר הגרד, ולמעשה סרט סוג ת' על עולם שלאחר שואה גרעינית), פצצת זמן (1992, על אדם המגלה כי יש בו זכרונות רדומים) ואוטומטיק (1994, על מרדף אחרי אנדרואיד אינטליגנטי).
כמו כן יש להזכיר את צלם הקולנוע אדם גרינברג, אשר בין עבודותיו נתן למנות כמה מסרטי המד''ב הידועים ביותר של זמננו - שליחות קטלנית 1 ו-‏2 עם ארנולד שוורצנגר עבור ג'ימס קמרון, למשל. קיימים עוד כמה במאים, תסריטאים וקולנוענים ישראלים בהוליווד שיצרו סרטי מד''ב ופנטסיה שונים.
הכשרון ליצירת סרטי מד''ב ראויים, כאמור, אינו חסר כאן. רק למשאבים אנו זקוקים.

קולנוע אבידני

אך גם ללא כל משאבים נוצרו כאן לא מעט סרטים שניתן להגדירם כשיכים לז'אנר המד''ב או הפנטסיה.
אלמנטים שונים של פנטסיה וסוריאליזם ניתן למצוא עוד בסרט הקלאסי של אורי זוהר משנות השישים חור בלבנה (1965), אותו כתב הסופר עמוס קינן. סרט קרוב אף יותר לז'אנר הפנטסיה הוא הגלולה של דוד פרלוב, שתסריטו נכתב על ידי המחזאי המפורסם ניסים אלוני. הסרט דן בהמצאה מדהימה - גלולה המספקת נעורים ויכולת לעוף - ובהשלכות שיש לכך על חיי הגיבורים. הפקת הסרט החלה ב-‏1965 אך הוא הוקרן לראשונה רק ב-‏1972.
סרטי מד''ב אמיתיים נוצרו לראשונה על ידי המשורר הידוע דוד אבידן - אולי אביו המייסד של ז'אנר המד''ב הקולנועי בישראל. אבידן הרבה לכתוב שירי מד''ב, אך תרומתו הידועה ביותר (אם גם לא החשובה ביותר) למדע הבדיוני היתה בסרטיו.
ב-‏1968 יצר אבידן סרט קצר בן 15 דקות בשם הכל אפשרי, שהיה מבוסס על שיר שכתב בשם ''גם אתה ברוטוס!'' - מעין פואמה של היסטוריה חלופית בה השליט הרומאי הקדום יוליוס קיסר, המודע היטב לקשר כנגדו, בא חמוש למקום ההתנקשות והורג בקושרים במקום להרצח (כפי שקרה במציאות ההיסטורית). הוא דוקר בהם אחד אחד עד שהוא מגיע לראש הקושרים, שמת בזעקת ''גם אתה ברוטוס!'' הסרט היה המחזה של נושא השיר והרחיב אותו רק במעט, תוך הצגת האפשרויות השונות שנוצרו כתוצאה משינוי ההיסטוריה. זהו אחד מסרטי ההיסטוריה החלופית הראשונים שנוצרו מעולם.
אבידן המשיך ליצור סרטי מד''ב. ב-‏1976 יצר סרט קצר בשם צפנים טלפתיים, שהתבסס על העניין העמוק שלו בתחום הטלפתיה. לנושא זה חזר ב-''מגנום אופוס'' שלו מ-‏1981, שדר מן העתיד - אחד הסרטים הישראליים היקרים, המושמצים והפחות מצליחים שנעשו מאז ומעולם, כמו גם אחד מסרטי המדע הבדיוני הבודדים באורך מלא שנעשו בקולנוע הישראלי.
כמו הכל אפשרי, גם שדר מן העתיד התבסס בעלילתו על פואמה בעלת שם זהה שהתפרסמה בספר ''תשדורת מלווין ריגול''. הסרט תיאר את מסעו של נוסע בזמן משנת 3000 לשנת 1985 (בה שמעון פרס הוא ראש הממשלה, כפי שאכן היה במציאות ארבע שנים לאחר צאת הסרט), על מנת לשכנע את מדינות העולם לפתוח במלחמה הגרעינית האמורה להביא ליצירת עולמו העתידני. אך בסיום ה-''מפתיע'' מתברר כי הכל היה תרגיל פרסומת לתכשירים טלפתיים של חברה יפנית מתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית. למרבה הצער הסרט, על כל הרעיונות המעניינים המרובים שניתן למצוא בו, גרוע מאד. כוחו של אבידן לא היה בבימוי, וסביר להניח כי הוא גרם יותר נזק מאשר תועלת לתעשיית המד''ב הקולנועי בישראל. היום ניתן לצפות בסרט רק כקוריוז ביזארי, כדוגמת ''תכנית תשע מהחלל החיצון''.
עוד לפני שדר מן העתיד נוצר סרט שאין להטיל ספק בהיותו מד''ב - רשות נחיתה של ריקי שלח (21 דקות, 1979) עם משה טימור ויוסי גרבר, על חללית חייזרית המתקרבת לנמל התעופה בן גוריון. הוא התבסס ככל הנראה על סיפור מדע בדיוני של קטרין מקלין בשם ''תמונות אינן משקרות'', אם כי הבמאי והתסריטאי טען בראיון עבור המגזין ''פנטסיה 2000 '' (גליון מספר 2) כי מדובר ברעיון מקורי שלו, וכי רק בדיעבד נודע לו על סיפורה הזהה של מקלין (שתורגם לעברית כבר בסוף שנות החמישים במגזין בשם ''סיינס פיקשין'' תחת השם ''פלישה לכדור הארץ'' מאת ''גורדון קלי''). כך או כך, הסרט זכה לתשומת לב מיוחדת בעת הקרנתו הראשונית, היות והיו אלה ימי מלחמת הכוכבים ומפגשים מהסוג השלישי ומד''ב קולנועי היה ''אפנתי''. הסרט זכה לכבוד נדיר מאד, דאז, עבור סרט ישראלי קצר - הוא הוקרן בטלויזיה הישראלית.

קולנוע ישראלי דיסטופי

פריחה אמיתית של סרטי מד''ב ופנטסיה ישראליים התחוללה בסוף שנות השמונים, ותוצאתה: מספר לא קטן של סרטים קצרים כאלה.
שלום למחסל (28 דקות, 1987), אותו ביים יעקב פלורנטין באוניברסיטת תל אביב, התבסס על רעיון מהסיפור ''אחרי הגשם'' של יצחק בן נר, ותיאר מדינת ישראל עתידנית בה יש אנרכיה כמעט מוחלטת (סיפור זה הופך לנבואי יותר ויותר משנה לשנה), אך העלילה המקורית שונתה ללא היכר. פלורנטין, מומחה ידוע לקרב מגע, יצר סרט פעולה אלים במיוחד המתאר את ישראל העתידנית כמקום אנרכי וחסר חוק בו הדרך היחידה לאכיפת כללי החונטה השלטת היא השימוש בשוטרים מיוחדים הנשלחים על ידיה ומחסלים פושעים. אלה הממלאים מכסה מסוימת בחיסול הפושעים מקבלים את הפרס האולטימטיבי: הרשות לעזוב את גבולות המדינה... הסרט עוסק במאמציו של שוטר מסוג זה לחסל את הפושע המסוכן מכולם, מומחה שאין שני לו בקרב מגע (אותו מגלם הבמאי פלורנטין עצמו).
הסרט מלא בקטעי קרב מגע שהיו ללא תקדים בקולנוע הישראלי, וזכה להערכה רבה בגללם, כמו גם בפרס הראשון בתחרות מוגרבי לסרטי סטודנטים ישראליים. פלורנטין, שהסרט הוכיח את כישוריו כבמאי פעולה, ביים מאז סרטי פעולה בחו''ל עבור מנחם גולן.
סרט מעניין לא פחות ועתידני אף יותר שנעשה באותה שנה היה גוף זר של יריב גבר מבית הספר לקולנוע של בית צבי, בכיכובם של ענת עצמון ואבי טראוב (24 דקות), על עתיד בו חברי אליטה נהנתנית מסוגלים להחליף גופות כרצונם. גבר תיאר בסרט עתיד הדומה לזה של בלייד ראנר, בו פוגש אחד ממחליפי הגופות באהובתו (ענת עצמון הנפלאה) של בעליו הקודם של הגוף בו הוא מחזיק. האם יחליט להחליף שוב את גופו או שמה יעדיף להשאר בגוף של אהובה של עצמון ולזכות באהבתה? אמנם העלילה לא תמיד ברורה לצופה, אך אין ספק בתחושה העתידנית האותנטית ובשפע הפרטים הויזואליים הניתנים לצופה כביכול בדרך אגב. גבר, המגלה בסרט זה חוש ויזואלי מצוין, הפך מאז לאחד מבמאי הפרסומות (ותשדירי הבחירות) המצליחים ביותר בישראל.
ב-‏1988 ביים דני יצחקי את טפטוף (56 דקות) - סרט אפוקליפטי ומדכא המתאר את נדודיהם של סוחר סמים ונער בתל אביב עליה נופל גשם רדיואקטיבי מצ'רנוביל, גשם המביא לחורבנה. בסרט מופיעים אמני רוק (עידו אמין, למשל) בתפקיד עצמם. הסרט מוקדש, אגב, למרדכי ואנונו.
באותה שנה נעשה גם פרויקט אאורה, אותו ביימו דני רוטנשטין ודרור מועלם באוניברסיטת תל אביב. בסרט זה (שהושפע אולי מספרו של מייקל קרייטון ''האדם האלקטרוני'') נראה אדם אשר במוחו מושתל רכיב אלקטרוני המאפשר לתכנתו ולשלוט בו. הסרט היה מעין פרודיה על סרטי מד''ב.
ב-‏1989 הופק בארץ מה שנראה כסרט המד''ב האמיתי הראשון באורך מלא שנעשה כאן, לפחות מאז שדר מן העתיד של אבידן. כמוהו, גם הוא היה מבוסס על יצירה ספרות, ספר מצליח של הסופר עמוס קינן. היה זה הדרך לעין חרוד בבימויו של דורון ערן. הסרט, דובר האנגלית, תיאר עתיד בו יש בישראל משטר צבאי, וגיבוריו - לוחם חופש וחיילת - מנסים להגיע למוקד החופש האחרון שנשאר - קיבוץ עין חרוד. למרבה הצער לא עורר הסרט עניין רב פרט לזהותם של כוכביו הזרים: בנו של הכוכב המפורסם גרגורי פק ואלכסנדרה מוסוליני, בתו של הדוצ'ה לשעבר, שגילמה את חיילת ישראלית יפה. היא הפכה מאז לאחת ממנהיגות המפלגה הפשיסטית באיטליה, דבר המעורר תהיה עד כמה השפיעו עליה חוויותיה בעת הסרטת הסרט בישראל...
ב-‏1991 נעשה הסרט מחליטים עליך (15 דקות), אותו ביים באוניברסיטת תל אביב ירון שמיר על פי סיפור פנטסיה של העיתונאי אמנון דנקנר - ''חג הקרבן''. הסרט תיאר זוג הצופה בטלויזיה בשעשועון שהופק בידי ממשלת ישראל, כאשר מסתבר להם כי הם גיבורי השעשועון וכי חייהם יקבעו בו ועליהם להופיע בו בשידור חי. במידה רבה חזה סרט זה תופעות תקשורתיות עתידניות של השתלטות ה-''ריאליטי שואוז'' על חיינו.
ב-‏1992 נעשה סרט מד''ב מעניין בבית ספר סם שפיגל בירושלים - מעז יצא מתוק של רמה דרימר בכיכובה של לימור גולדשטיין. סיפור על עולם לאחר מלחמה גרעינית, בו כל הנשים שנותרו הן חסרות רגליים, מסתובבות עם רגליים מלאכותיות, ואינן מסוגלות יותר ללדת. כולן פרט לאחת. או אז פוגשת זו האחת בגבר האחרון עלי אדמות...
רמה דרימר, הבמאית, כתבה גם את התסריט לסרט פנטסיה קצר עם שרון קנטור בשם אשת חיל (1995), על אישה כנועה ההופכת לגיבורת-על למראה אי צדק ועוולה. היתה זו פרודיה על סדרת קומיקס וטלויזיה ידועה בשם זה.

טרילוגית ''פנטסיה 2000''

כמה מהסיפורים שהופיעו במגזין המדע הבדיוני ''פנטסיה 2000'' שימשו כבסיס לסרטים קצרים של סטודנטים. היו אלה:
נרפויה, אותו ביים פיני שץ על פי סיפור של אלן נלסון שהופיע בגליון מספר 2, על פסיכיאטר הנתקל בפציינט מוזר ביותר, אדם מרגיש צורך לעקוב אחרי אנשים והמגלה כי היצורים מחלומותיו קמים לתחיה. הסרט עקב בדייקנות רבה אחר עלילת הסיפור.

שני העיבודים אחרים נעשו בידי הבמאי איתן בן נון בבית הספר קאמרה אובסקורה:
גלות (14 דקות, 1990), עם מנו לוי - סרט בשחור לבן על פי סיפור מצוין מאת סופר המד''ב המפורסם אדמונד המילטון שהופיע בגליון מספר 26, על סופר מדע בדיוני המשתף חברים בחוויות שעבר בעולם אחר, אותו יצר בסיפוריו ושאליו נכנס.
גורלו של גרשון פנשין (1991), על פי ''גורלו של מילטון גומראת'' מאת אלכסי פנשין, שהופיע בגליון מספר 42, על גורלו של מנקה זבל החולם על עולם אחר וטוב יותר והמגלה כי הוא אכן הובא מעולם אחר לכאן. הוא מוחזר לשם בידי ''הועדה'' המטפלת בכך, אלא ששם גרוע גורלו עוד יותר, ונשאר לו רק להתגעגע לזבל.

מילי אביטל היא האלוהים

סרט מעניין מאד שנעשה ב-‏1990 היה בראשית ברא (כ-‏20 דקות) של דודי ניב, בו מגלמת מילי אביטל אלוהים סקסית במיוחד, בתפקיד המזכיר מעט את זה שגילמה בסרט המד''ב סטארגייט (הבסיס לסדרת הטלויזיה בשם זה). זהו סיפורו של סטודנט (אותו מגלם הבמאי-תסריטאי עצמו) שחווה את האקסטזה של מפגש מיני (המתואר בפירוט ובאריכות כמעט פורנוגראפית) ערב אחד עם האלוהים בכבודה ובעצמה, ומגלה אגב כך מה עשה עמה משה רבנו במשך 40 ימים ולילות על פסגת הר סיני. יש לציין כי למרות קלילותו כביכול, הסרט מעלה כמה שאלות תיאולוגיות כבדות משקל. הוא מנסה, למשל, לענות על השאלה ''מה בעצם רוצה האלוהים מבני האדם?'' (סיפוק מיני). שאלות בהן אין הסרט דן הן קשורות בנושא ההטרדה המינית הברורה שיש כאן מצד האלוהים כלפי הגבר שאינו יכול להתנגד לדרישותיה הבלתי פוסקות (אם כי בסרט נראה שגם אינו רוצה), כמו גם שאלת הרצון החפשי: האם הבחור אכן רוצה או לא רוצה לעשות סקס עם מילי אביטל? עד כמה שאפשר להבין מהסרט, האלוהים פשוט אונסת את הגיבור, המבלה את זמנו בשכיבה על המיטה בעיניים זגוגיות.
סרט נוסף העוסק בנושא האלוהות בצורה פנטסטית וסרקסטית אף יותר הוא איציק ומילטון (35 דקות, 1999), אותו כתב וביים עידו אנג'ל במדרשה לאמנויות של מכללת בית ברל. שני אנשים מחליטים לראיין את אלוהים ומתאבדים לשם כך, אך אז הם מוצאים עצמם בשמיים, בשירותים, המקום היחיד בו יש מנעול אותו גם אלוהים הנרגז לא יכול לפרוץ (וזאת לבקשת האנושות).בסופו של הסרט הורג אחד הגיבורים את האלוהים והופך כתוצאה מכך לאלוהים החדש.
לאורך השנים נעשו הסרטים הקצרים ביזאריים ומתוחכמים יותר. עולמו הקסום של דוד השמש (1994), למשל, בבימוי ענת אדיר (באוניברסיטת תל אביב) ובכיכובם של אילן קורן ואסנת הראל. סרט קצר זה תיאר שני חוקרי טבע היוצאים בעקבות משלחת שנעלמה בתחילת המאה בחיפוש של סימני חיים על... דודי השמש. הסרט כולל צילומים בשחור לבן, תיעודיים כביכול, ומפגש עם היצורים המוזרים מאד החיים בעולם דודי השמש. אלה הארחרונים נראים באנימציה.
סרט קצר מעניין נוסף היה ארטו דטו (1995) של שירלי פריד באוניברסיטת תל אביב, עם ענת ויצמן. הוא תיאר סיור במציאות מדומה, כאשר הגיבורה נסחפת ונעלמת ברווחים שבין ה-''מציאויות'' השונות של הסייבר ספייס.
כדאי להזכיר גם את סרטה של גלית רוזן ז''ל, שנהרגה בפיגוע לפני שהשלימה את עריכת סרטה חזיונות - סרט מד''ב המתאר את הופעתם של יצורים מכוכב אחר. עריכת הסרט הושלמה על ידי ידידה אלי הרשטיין (מבצע מסובך ביותר, שכן כוונותיה של גלית לגבי סרטה לא היו ברורות לחלוטין), וכל הצופה בו אינו יכול אלא להצטער על מה שיכול היה להיות.

סרטי פנטסיה ואימה

בישראל, החווה מדי יום אירועים הנראים כלקוחים מסרטי אימה לכל דבר, נעשו גם כמה וכמה סרטי אימה על טבעית.
סרט קצר ומעניין של 23 דקות שנעשה ב-‏1981 היה זר בעיר, אותו כתב וביים יעקב קומפורטי, בכיכוב שמעון בר ושיש קולר. זהו סרט על ערפד בודד בעיר הגדולה - על מנת להרגיש שייך לחברה הסובבת הוא מוותר לבסוף על שיניו. זהו ככל הנראה סרט הערפדים דובר העברית הראשון.
ב-‏1989 נעשה סרט האימה העברי האמיתי הראשון: טרף של אביבה יעקובוביץ, עם אריה אליאס. (12 דקות, מאוניברסיטת תל אביב). סיפור על אשה יפה היוצאת לחניון ונתקלת במכונית ללא נהג הרודפת אחריה לאורך כמה וכמה דקות סיוטיות. הסרט, שהזכיר במקצת את סרט האימה על פי ספרו של סטיפן קינג ''כריסטין'', זכה בפרס על פס הקול בתחרות מוגרבי לסרטים קצרים.
ב-‏1991 נעשה עוד סרט אימה - השפעות לטווח ארוך של שידורים בגלים קצרים, אותו ביים ישראל זינגר, בכיכובה של רמה מסינגר (7 דקות). היה זה סרט אימים קומי על נהגת השומעת תסכית אימים במכוניתה. היא אוספת טרמפיסט מוזר השואב כוח מגלי האתר ומשתלט על המכונית - והתסכית הופך למציאות.
ב-‏1993 נוצר החיים המסתוריים של הצמחים של איל אמיר - סרט אימה קצר של כ-‏19 דקות, בו זוג קונה לעצמו בית חדש ומוצא את עצמו מתמודד עם צמחי הגינה שם, שהנם בעלי מודעות ואף זולגים דם. הצמחים יוצאים למתקפה רצחנית כנגד בני האדם. אייל אמיר ביים כבר בעבר ב-‏1991 סרט קצר בשם מסתרי הזמן העוסק ברומאי המתעורר בזמננו ומנסה להבין את שאלת הזמן.
עוד סרט פנטסיה היה החליל, סרטה של מירה חורוני מ- 1994, שנעשה בבית הספר לטלויזיה של גבעת חביבה. איש מחשבים ספקני מגלה כי לחליל הנמצא במוזיאון, שהשתייך לאל פאן, יש כוחות קסם אמיתיים מאד גם בעולם המודרני שלנו.
ב-‏1998 נעשה סרט האימה הקצר המכון של דוקטור הרמן, אותו ביים מאדי חן עם סיגל אשל ויובל אלטמן בקמרה אובסקורה. מסופר בו על אדם שחלקי גופו נעלמים כתוצאה ממחלה מוזרה מעין כמוה. הוא יוצא אחר אמו, שכן רק הדי. אן. אי. שלה יכול להציל אותו, במעבדה של מדען מטורף, אך שם הוא פוגש על כל צעד ושעל יצורים מוזרים יותר ויותר...
סרט מעניין מאד שנעשה לאחרונה הוא חיים רק פעמיים של עידן עזרי (2000), שנעשה באוניברסיטה הפתוחה, עם המוסיקה של סדרת הטלוויזה הקלאסית משנות השישים ''מנהרת הזמן''. זהו סיפורו של צעיר שניתנת לו, בידי שד מבקבוק, הזדמנות שניה לחיות מחדש את חייו תוך שינוי אירוע טראומטי בעברו כילד,ולהתעורר כאיש מחשבים מצליח. אך כרגיל, הדברים אינם מה שהם נראים, שהרי עדיין אין לו מושג בענייני מחשבים, ועליו לשנות את עברו מחדש.
ואם בפנטסיה ובאימה עסקינן, חייבים להזכיר את טרילוגית סרטי האימה הזומבי מאבן גבירול בבימוי לירון קרני - חובב ידוע של סרטי האימה המזוויעים ביותר. הסדרה כללה את הזומבי מאבן גבירול, הזומבי מכה שנית (30 דקות, 1995 עם סמי הורי ומיכל צויבוים), בו הזומבי קולט קרינה ממטאור המאיים על כדור הארץ ויוצא לחפש את אהובתו מהעבר, ונקמת הזומבי מאבן גבירול, בו יוצא הזומבי לנקמתו הסופית.
קרני מדווח כי מאז הטרילוגיה המפורסמת הוא יצר עוד שני סרטי פנטסיה שלמים באורך מלא - השביל המוזהב (45 דקות, 1999), על אנשים העוברים בשביל מסתורי והופכים לדמויות אחרות, ונערה דרקון (90 דקות, 2001), על נערה ההופכת לדרקון.

אתגר קרת הפנטסטי

הסופר אתגר קרת, שחיבר לא מעט סיפורי פנטסיה, שימש מקור לעשרות סרטים ישראליים קצרים (הוא ללא ספק מחזיק בשיא הארצי בתחום, אולי אף העולמי). וביניהם היו גם כמה סרטי פנטסיה.
אחד המעולים שבהם (ובכל סרטי הפנטסיה הישראליים) הוא עמודו (6 דקות, 1995) של אורי מרכס עם בועז רימר (מנהל אתר ''הבמה החדשה'') ותמיר קמחי, על צעיר המסוגל להקפיא את כל האנשים סביבו ולעשות בהם אז כרצונו.
עוד סרט על פי קרת היה עסקת חייו, אותו ביים בועז רימר ובו מופיע לא אחר מאשר עורך מגזין המימד העשירי, דותן דימט, שהסרט צולם בביתו. הסרט, המבוסס על סיפור של אתגר קרת שלא הופיע בדפוס, מתאר את מאמציו המתמשכים של השטן לשכנע צעיר, במשך תקופות שונות בחייו, למכור לו את נשמתו, וזאת כדי שיהיה לו חבר בגיהנום.
סרט פנטסיה נוסף על פי יצירה של קרת הוא שוני של בועז תירוש (אוניברסיטת תל אביב,1997), בכיכובו של אייל לוי, על בחור שחברתו עוזבת אותו וחבורת גמדים עליזה עוזרת לו לחזור אליה.

סרטי פנטסיה באורך מלא

בשנות ה-‏90 נעשו כמה סרטי פנטסיה ישראליים באורך מלא שהגיעו גם אל הקהל הרחב:
נקמתו של איציק פינקלשטין, אותו ביים אנריקה רוטנברג ב- 1993, היה סרט קצר במקורו והורחב לאורך מלא. זהו סרט פנטסיה על נסיונו של יציר שאול לפתות אדם לצאת לדרך הרעה, נסיון המסתיים בצורה מפתיעה ובלתי צפויה מבחינת יציר השאול...
סרט שזכה לשבחים רבים במיוחד ולהצלחה קופתית גדולה היה קלרה הקדושה (1997) של אורי סיון וארי פולמן. הסרט מתרחש בעתיד של שנת 1999, ועוסק בילדה המגלה כי יש בה כוחות על טבעיים והמאיימת להביא לחורבנה של עיירה ישראלית.

זמן קצר לאחר מכן נעשה עוד סרט על ילד עם כוחות על טבעיים, של הבמאי חנוך רוזן. סופר בוי ( 1998) עוסק בילד שהופך לשפן נסיונות של מדען, שותה שיקוי מוזר ומגלה כי יש לו כוחות על. כעת כל מה שנותר לו הוא המאבק בפושעים המעוניינים בכוחותיו. בניגוד ל-''קלרה הקדושה'', הסרט לא זכה להצלחה - אולי בגלל ההבדל המשמעותי באיכות.
אלמנטים מסויימים של פנטסיה מעורבבים בהרבה הזיות סמים נמצאים גם בסרטיו של גור בנטביץ הכוכב הכחול ומשהו טוטאלי (אותו כתב אתגר קרת). סרטים אלה הפכו מאז לסרטי פולחן.

מד''ב ופנטסיה בטלויזיה

גם הטלויזיה הישראלית הקרינה מדי פעם סרטי מד''ב ופנטסיה מקוריים, בנוסף לסדרות המיובאות. סדרת הפנטסיה הראשונה שהוקרנה בטלויזיה הלימודית, עוד בראשית שנות השבעים, היתה דני וגיל במסע בלתי רגיל, על בחור ונער היוצאים למסעות לימודיים בזמן בתקופות שונות.
הטלויזיה הלימודית הקרינה גם סדרות מד''ב/פנטסיה ללימוד אנגלית, על עלילות סקוטרמן ודוקטור האפבייקד, שהמציא בכל פרק המצאות מוזרות חדשות וזכה להצלחה כה גדולה עד שזכה לסדרת ספין אוף משלו - The Amazing World of Doctor Halfbaked.

גם כמה מהסדרות שעסקו בענייני זהירות בדרכים כללו אלמנטים פנטסטיים. דלת הקסמים, למשל, על דוקטור קוק בעל כוחות הכישוף המסתוריים, המציל בכל פרק ילדים שלא עברו את הרחוב בזהירות מספקת.
סדרה של שבעה סיפורי מתח ואימה היתה סיפורים לשעת לילה מאוחרת (1988) בבימוי מיקי בהגן.
פרקים שונים במגזין הטלויזיה זהו זה היו פרודיות על סדרות מד''ב כמו ''מסע בין כוכבים''.
גם סדרת הטלויזיה הקומית המצליחה שמש, אותה כותב חובב המד''ב רובי דואניס, כוללת בכמה פרקים פארודיות על רעיונות שונים של מדע בדיוני ופנטסיה.
כן הוצגו במשך השנים סדרות לילדים כמו הצצקנים (סדרה לילדים על חייזרים), וסוסיתא בחלל (1998) עם קובי אוז (על אסטרונאוט בחלל בעתיד הצופה בסרטים מעבר המדינה).
בכנס איקון של שנת 1997 הוקרנו קטעים מירושלם - פילוט לסדרת מד''ב ישראלית על מדינת ישראל בעתיד הרחוק. למרבה הצער הפרויקט לא המשיך, אך מה שהוקרן היה מעניין מאד.
עוד פילוט לסדרת טלויזיה (שהוצע לערוץ 2 אך לא זכה להצלחה שם), הוא חללית (1998), על ספינת חלל ישראלית ועליה מפקד ''שינקינאי'', עיתונאית צינית, חבר כנסת מושחת, אנדרואידית, ילד חייזרי ואשת ביטחון חייזרית. המשלחת יוצאת בשנת 2021 למאדים בחיפוש אחר שבט יהודי אבוד שנמצא שם, אך סוטה מדרכה לחור שחור ואובדת בחלל במרחקי ''הגלקסיה השמינית''. הפילוט נוצר על ידי אייל שר ואחת השחקניות היתה אורנה פיטוסי, שהתפרסמה לאחר מכן בסדרת הטלויזיה ''הפוך''. גם מיכל זוארץ הופיעה שם, בתפקיד אנדרואידית. היתה זו מעין פרודיה על מסע בין כוכבים, אך היא לא זכתה להמשך. היום מנסה אייל שר ליצור גרסה אמריקנית של הסדרה.
סרט טלויזיה מעניין במיוחד הוא דומינו (1998), פרק מסדרת הטלויזיה ''סיפורים קצרים על אהבה'' אותו ביים אורי סיוון, עם שרית לוי. את הסרט כתבה הסופרת הידועה לימור נחמיאס, והוא עוסק באשה המוחזרת בזמן פעם אחר פעם, על ידי הפסיכיאטרית שלה, לתקופות שונות בחייה כדי שתתקן אותן או שתציל את האהבה שלה. בתמורה עליה לשלם בשנות חיים. הסרט עוסק גם בפרדוקסים הנובעים כתוצאה ממסעות זמן שכאלה.
יש להזכיר גם את יצירת המד''ב הטלויזיוני הישראלי המדוברת מכולם - היעלמות (2000) של אילן שושן עם ליאור מילר. זוהי סדרת מתח על חובבי עב''מים, אנשים המנסים לעשות כסף מזיוף הוכחות להם וארגון מחתרתי שמנסה ליצור קשר עם חייזרים. אך האם החייזרים הם אמיתים או מזוייפים? ואולי שני הדברים?

בתכנית של ערוץ 2 ''כיכר המדינה'' הוקרנו כמה יצירות מד''ב של היוצר אורי טסלר: חלל אינסופי - פרודיה על סרטי המדע הבדיוני הישראלי - ראיון עם במאי מד''ב ישראלי, והסרטון עתיד מפחיד, על נוסע בזמן מהעתיד הרחוק המגיע לשכונה של ערסים בהווה, מפגש שאינו נעים כלל ועיקר.

מד''ב פוליטי

האם ניתן לדבר על נושאים מיוחדים לסרט המד''ב הישראלי? נראה כרגע כי התשובה שלילית. כפי שאפשר לראות ברשימת הסרטים שהובאה כאן, כל סרט עוסק בנושא מיוחד לו וקשה לדבר על ז'אנרים ספציפיים, להוציא אולי אחד: פה ושם נעשו סרטים פוליטיים שתיארו את העתיד לאחר הנסיגה מהשטחים, בהם יש מגמה פוליטית מובהקת. סרטים כמו בשכנות טובה של צבי זלינגר (45 דקות, 1991), על העתיד שלאחר האינתיפאדה (הראשונה), כאשר שני צעירים ישראליים יוצאים לבקר מחדש במדינה הפלסטינית, במקומות בהם שירתו בעבר כחיילים. כיום הוא נראה כסרט של מציאות חלופית...
עוף החול של ערן דולב ויאיר ויסבלוט (19 דקות, 1996) העוסק בעתיד שלאחר פינוי הגולן, כאשר מתיישב ישראלי המסתתר בהריסות ביתו לשעבר מתעמת עם שני דרוזים, פועלים שלו לשעבר.
אל הציפור של יעקב פרידלנד הוא סרט שנעשה בבית ספר מעלה בירושלים, על עתיד קרוב בו הממשלה מחליטה לפנות את המתנחלים ואלה מוצאים את עצמם בעימות עם הצבא.
ספק אם אפשר לקרוא לסרטים אלה מד''ב, אם כי אין ספק שהם משקפים חששות ותקוות של יוצריהם לגבי העתיד.
סרט מעין מד''בי, כמעט פוליטי, שנוצר לאחרונה, הפעם באורך מלא, הוא
מייד אין איזראל (2001) של ארי פולמן, המתרחש בעתיד (שכיום נראה דמיוני מאי פעם) בו יש שלום עם סוריה ובו נלכד לבסוף הפושע הנאצי האחרון ששרד לפליטה שם.

הרשימה למעלה לא מכסה את כל סרטי המד''ב והפנטסיה הישראליים שנעשו לאורך השנים. יש גם לא מעט סרטי פנטסיה באנימציה, שאינם מוזכרים כאן מפאת חוסר מקום (זהו עניין למאמר נפרד). להערכת כותב שורות אלה נעשו עד כה כמאה סרטי מד''ב ופנטסיה ישראליים באורכים שונים, והמספר גדל משנה לשנה. התנאים בהם פועל כיום הסרט הישראלי הם קשים ביותר, אך אם ניסיון העבר מלמדנו כי אין צורך בתקציבים גבוהים באמת כדי ליצור חזיונות מרשימים - כל הדרוש הוא דמיון, יכולת המצאה ועקשנות. יתכן מאד שההישגים הגדולים של קולנוע המד''ב והפנטסיה הישראלי עוד לפניו.

האיש שבא מהעתיד - דוד אבידן
סקוטרמן
קלרה הקדושה
הכוכב הכחול
משהו טוטאלי
מייד אין איזראל - האתר הרשמי
מייד אין איזראל - ביקורת בעין הדג
היעלמות
היעלמות - עוד
קרן הקולנוע הישראלית
בית הספר לקולנוע ''סם שפיגל''
המימד העשירי

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

אפילו רק בשביל הלינק (חדש)
Boojie יום שלישי, 16/04/2002, שעה 20:47
לדף של סקוטרמן, היה שווה להכנס... 8-)