הערת המערכת: לנוחות הקוראים הבאנו את שמות הסופרים והחוקרים המצוטטים במאמר זה בתעתיק לעברית. ברשימת המקורות בסוף השמות בעברית מופיעים בסמוך למקורות בשפת המקור.
ד"ר עיסאם עסאקלה הוא מרצה לשפה וספרות ערבית במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. בכנס "עולמות" הוא ירצה על עיצוב דמויות במדע הבדיוני הערבי.

מבוא
מאמר זה עוסק בספרות המדע הבדיוני, תחום הנחשב חדש ומוכר פחות ברב-מערכת הספרות הערבית. המאמר מתמקד בשלב הראשון של הופעת סיפורי מדע בדיוני וספרי מדע בדיוני בספרות הערבית, משנות הארבעים של המאה העשרים. תקופה זו מתאפיינת במעבר הדרגתי ממצב של התבססות מוחלטת על ספרות מדע בדיוני מתורגמת למצב של יצירת טקסטים מקוריים, פרי עטם של כותבים ערבים. כניסת המדע הבדיוני לספרות הערבית נבחנת בהתבסס על שתי השערות: הראשונה היא שהמדע הבדיוני הגיע לספרות הערבית דרך התרגומים של ספרות המדע הבדיוני המערבית; השנייה היא שניתן לאתר את מקור ספרות המדע הבדיוני בספרות הערבית הקלאסית והעממית, וכי יש זיקה בין שתי חטיבות היצירה. בנוסף, ספרות המדע הבדיוני נבחנת במאמר זה בהקשריה ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים הרחבים, תוך התייחסות להשפעת המהפכה הטכנולוגית-התעשייתית על צמיחתה של ספרת זו. בהקשר זה יש לציין כי מחקרים מעטים בלבד התייחסו עד כה לנושא המדע הבדיוני בספרות הערבית. תיאורה של ספרות המדע הבדיוני בערבית במאמר זה נסמך על הספרות המחקרית הקיימת בנושא ועל סקירת ספרות המדע הבדיוני בתקופה הנדונה כפי שהובאה בספרים, בכתבי-עת ובעיתונים בערבית.

הגדרה
בספרות המחקרית הערבית מקובלת להגדיר את המדע הבדיוני כספרות העוסקת בתופעות החורגות מהמציאות המוכרת של חיינו. זאת בשל העובדה שהיא מתארת תגליות מדעיות וטכנולוגיות שטרם התממשו במציאות, בייחוד בנוגע לחלל החיצון, למסעות בזמן, לחיים בכוכבי-לכת אחרים ולמפגשים עם חוצנים. מכאן, שהמדע הבדיוני הוא סוגה המטפלת בתגובותיהם של בני-אדם לשיפור ולקדמה בתחומי המדע והטכנולוגיה. בבסיסה של ספרות זו עומדת חשיבה המתמקדת בחיזוי העתיד, בדגש על התפתחויות מדעיות-טכנולוגיות אפשריות. על כן ניתן למצוא בה התייחסות לנושאים כגון מסעות בזמן, אסונות צפויים כתוצאה של מלחמת עולם שלישית, פלישת חוצנים לכדור הארץ, עימותים עם יצורים מוזרים, הידבקות בחיידקים מסוכנים, השלכותיה המאיימות של ההנדסה הגנטית, בני אדם שנשלטים על ידי רובוטים ומכונות וכדומה(ראו למשל: מצטפא, 2007; והבה, 1974; יאסין, 2008).

מקורות המדע הבדיוני בספרות הערבית
על ציר הזמן, ניתן לסמן חמישה סוגים של מקורות שהביאו לצמיחתה והתפתחותה של ספרות המדע הבדיוני בעולם הערבי.

א. הספרות הערבית העממית

בהתאם לטענתם של מספר חוקרים ערבים (כמו ח'ורשיד [1994], עבד אלפתאח [1993] ועזאם [1994]) המסורת הערבית העממית, סיפורי הכשפים, הנסים והג'ין (שדים או רוחות רפאים) שמוזכרים ב"אלף לילה ולילה" ובביוגרפיות עממיות, הם הבסיס למדע הבדיוני. על פי תפיסה זו, שורשיו של המדע הבדיוני נטועים עמוק בפולקלור הערבי. החוקרים טוענים שמושג הג'ין (השדים) ומעשיהם, תופעת המטמורפוזה, עלילות סינבד, הרעיון של היעלמות לא מוסברת ותופעות יוצאות-דופן אחרות הם היסודות שעל פיהם נבנתה ספרות המדע הבדיוני, ומהם היא שאבה בהמשך.

חוקרים אלה טוענים שהשימוש באנרגיה, בכוח גרעיני ובידע אלקטרוני בסיפורי המדע הבדיוני כיום מקביל לאזכורי הג'ין בעל כוחות-העל בספרות העממית ולסיכונים ולמשברים שחווה סינבד במסעותיו, כמו גם לשימוש שלו בתחבולות כדי להימלט מהסיכונים שנקלע אליהם. הג'ין בעל כוחות-העל בספרות העממית מקביל גם לגיבורים בסרטי המדע הבדיוני כיום. אלה הן חלק מההקבלות שהם מציגים: השטיח המעופף שהוזכר ב"אלף לילה ולילה" מקביל לחללית או למטוס של ימינו; קומקום הפלא מקביל למנורה החשמלית; הגולה האגדית – שדרכה המכשפה רואה את כל העולם – מקבילה למחשב של ימינו. תופעת המטמורפוזה, יכולתה של ישות בעלת עוצמה (מכשף) לשנות את צורתה של ישות אחרת – שהוזכרה במיתולוגיה ובפולקלור ו"באלף לילה ולילה" – מופיעה בספרות המדע הבדיוני בצורות אחדות. צורה אחת היא יצירת חיים, כמו ברומן "פרנקנשטיין" של מרי שלי, שבו הגיבור מחבר איברים וחתיכות עור של אנשים מתים, ומצליח להפיח חיים ביצור שיצר. צורה אחרת היא אנשי הזאב המודרניים, המקבילים למכשף ב"אלף לילה ולילה" המשנה את צורת האנשים לחיה (חמור, כלב או פרה). תופעת ההיעלמות, יכולתו של הגיבור להיעלם באמצעות חבישת כובע או ענידת טבעת, משתקפת בסיפורי מדע בדיוני כמו ברומן "הרואה ואינו נראה" מאת ה' ג' ולס. כשם שהסופר העממי צלל לתוך מימיהם העמוקים של הימים והאוקיינוסים, תיאר אותם וניסה לשלוט בהם, כך אנו מוצאים כיום עיסוק באותם הנושאים בספרי המדע הבדיוני.

ב. הספרות הערבית הקלאסית

בהתאם להנחה כי המדע הבדיוני מושתת במקורו על דמיון והמצאת עולם בלתי נודע, קל לזהות יסודות כאלה ביצירות ערביות עתירות דמיון, כמו:

"דעות אודות תושבי העיר האידאלית" (آراء في أهل المدينة الفاضلة) מאת אבו נצר אלפאראפי (950-870).
"אגרת הסליחות" (رسالة الغفران) מאת אבו אלעלאא אלמערי (1058-973).
"אגרת השדים והשטנים" (رسالة التّوابع والزّوابع) מאת אבן שהיד (1053-992).
"חַי אבן יוקט'אן" (حيّ بن يقظان) מאת אבן טופייל (1185-1100).
"התגלויות מכה" (الفتوحات المكّيّة) מאת מוחיי אלדין אבן ערבי (1240-1165).
"נפלאות הברואים ופלאי היצורים" (عجائب المخلوقات وغرائب الموجودات) מאת אלקזויני (1283-1208).

כך למשל אבן ערבי בספרו "התגלויות מכה" מתאר קבוצת אנשים שיכולים לעבור ממקום לאחר במהירות האור, נושא המוזכר היום בספרות המדע הבדיוני. בנוסף הוא מתאר אבן קדושה שאנשים מסתובבים סביבה, מדברים אתה, מבקשים ממנה משאלות ומידע בכל מיני תחומים, והיא עונה להם. אותם תיאורים מופיעים ברומן "האיש משדה התרד" (الرّجل من حقل السّبانخ) של צברי מוסא (1987), והרומן "הטייפון הכחול" (الطّوفان الأزرق) של עבד אלסלאם אלבקאלי (1976), וברומנים אחרים, אבל בהם מוח אלקטרוני ממלא את תפקיד האבן הקדושה (ח'צ'ר, 2001; אלעאני, 1986).

ג. המהפכה התעשייתית-הטכנולוגית

התבוננות ברקע ההיסטורי של צמיחת ספרות המדע הבדיוני בספרות הערבית מגלה את הקשר בין המהפכה התעשייתית-הטכנולוגית לבין התפתחותה. עידן התגליות המדעיות והשינויים החברתיים שימש קרקע פורייה לצמיחתה של סוגה ספרותית זו. על סמך אותה מהפכה מדעית ותעשייתית החלו כמה סופרים לחבר ספרים וסיפורים בדיוניים שנושאיהם התבססו על רעיונות מדעיים והמצאות טכנולוגיות. בשנות החמישים של המאה העשרים גברה בצורה ניכרת בעולם הערבי ההתעניינות בחידושים טכנולוגיים ובנושאים שקשורים לחלל החיצון ולתופעות יוצאות דופן. היעדר ספרות מקורית שתספק צורך זה, ספרות שתעסוק באופן הולם בנושאים הללו, הביא לכך שספרות אירופית ואמריקאית תורגמה לערבית. ספרים אלו עסקו בנושאים אופייניים לספרות המדע הבדיוני כגון קיומם של יצורים מכוכבים אחרים והאפשרות ליצור איתם קשר. סופרים מערביים ובראשם ארתור סי קלארק ואייזק אסימוב מילאו לפיכך תפקיד חשוב בהפגשת הקורא הערבי עם המדע הבדיוני. בהקשר זה ראוי לציין במיוחד את עיסוקם של סופרים אלה בקשר שבין ההתקדמות המדעית וחקר החלל לבין התהוותו והתפתחותו של המדע הבדיוני (אסימוב, 1960, 1964, 1979, 1980; קלארק, 1973).

הקשר בין המהפכה התעשייתית-הטכנולוגית לבין הספרות נדון במספר מחקרים ומאמרים שתורגמו לערבית. אחד הספרים שתורגמו זכה להכרה מיוחדת ולחשיבות רבה הוא ספרה של המבקרת הרוסית ולנטינה איוואשיבה "המהפכה הטכנולוגית והספרות" (איוואשיבה, 1985). ספר זה עוסק בהתקדמות האדירה של המדע והטכנולוגיה בתחומים שונים ובהשתקפותה בספרות. הוא מטפל גם בנטייתם של סופרים רבים לעסוק בהתפתחויות המדעיות העדכניות ביותר ובתחזיות שקדמו להתפתחויות הללו.

בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים החלו להתפרסם בערבית ספרים ומאמרים שעסקו במהפכה התעשייתית-הטכנולוגית ובחלל החיצון, שהגבירו במידה ניכרת את מודעותם של הקוראים הערבים לספרות המדע הבדיוני. הם אמנם עסקו במדע ולא בספרות, אבל נכללו בהם אזכורים של ספרי מדע בדיוני, של סופרי המדע הבדיוני החשובים ביותר ותקצירי נובלות מערביות מפורסמות, וכן דיונים בקשרי הגומלין בין המדע הבדיוני לבין המהפכה הטכנולוגית. כך, למשל, מוחמד פתחי עווד אללה בספר "החלל וכוכבי השביט" (1973) דן ביחסים בין עובדות מדעיות לספרות ובאותם סופרים שנוטלים עובדות מדעיות וטווים סביבם מארג סיפורי.

ספרות המדע הבדיוני עצמה חדרה לרב-מערכת הספרות הערבית גם בזכות כותבים ערבים שהיו בעלי ידע מדעי אודות החלל ותופעות יוצאות דופן. אלו היו מעורבים בתרגום ספרי מדע בדיוני וסיפורי מדע בדיוני מהספרות המערבית. מאוחר יותר החלו אותם כותבים לכתוב בעצמם ספרות מדע בדיוני מקורית. על אלו נמנו ראוף וצפי, מוצטפא מחמוד ואניס מנצור. נראה כי הסדרה "מוזר יותר מן הדמיון" (שכללה חמישה כרכים) מאת ראג'י ענאית הייתה זו שהצליחה יותר מכל להביא לידיעת הקורא הערבי את ההתפתחויות החשובות והעדכניות ביותר בתחום המדע הבדיוני כמו נסים, תופעות יוצאות דופן, החלל החיצון, תיאוריות לגבי הזמן, ציוויליזציות אחרות, מוחות אלקטרוניים ונושאים מרכזיים נוספים במדע הבדיוני (ענאית, 1980; 1983, 1995).

לא ניתן להסביר את התפתחותה של ספרות זו בערבית בלי להתייחס להשפעת סממני התקופה והתמורות שהתחוללו בה. חוקרים ערבים מסכימים כי התפשטותה של ספרות המדע הבדיוני באה בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית שהגיעה בשנים שלפני כן אל האזורים העירוניים בארצות ערב, וכן בעקבות המהפכה המדעית-הטכנולוגית שבמסגרתה נעשה שימוש בידע אטומי והתפתחות חקר החלל. בנוסף, תרם לכך התחלת יישומן של שורת תגליות מהפכניות כדוגמת קיומם של גנים תורשתיים.

ד. מפעל התרגום

נראה כי התרגום שימש גורם מרכזי בהחדרת המדע הבדיוני לספרות הערבית, ומילא את התפקיד החשוב ביותר בתהליך זה. מפעל התרגום של ספרות המדע הבדיוני המערבית התחיל בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים. ניתן לחלק אותו לארבע מגמות:

תרגום סיפורים קצרים: סיפורי מדע בדיוני של חשובי הכותבים והסופרים המערביים תורגמו לערבית. אולם בדיקה של הטקסטים בערבית מגלה שחלק מהתרגומים היו רחוקים מלהיות נאמנים למקור ושהם כללו השמטות של שורות ואפילו פסקות שלמות (ראו למשל: אסימוב, 1978; ברדברי, 1986).

תרגום רומאנים: מאז ראשית שנות הארבעים תורגמו רומאנים של מדע בדיוני מן הספרות המערבית. המפעל התרגומי נמשך עד ראשית שנות התשעים. במקביל התפרסמו בעיתונים ובכתבי-עת מאמרים ומחקרים שעסקו ברומאנים שתורגמו וביצירות אחרות מן הספרות המערבית (וולס, 1940, 1947).

תרגום מאמרים ומחקרים: גורם נוסף שהיה לו תפקיד משמעותי בהחדרת ספרות המדע הבדיוני לעולמם של הקוראים הערבים היה תרגומם של מאמרים ומחקרים שעסקו בסוג הספרות הזה, בהתהוותו, באסכולות ובסופרים המרכזיים בו. דרך המחקרים הללו התוודע הקורא הערבי לצמיחתו ולהתפתחותו של המדע הבדיוני, ולקשר בין ספרות המדע הבדיוני לבין המהפכה המדעית-הטכנולוגית. דרך ההתוודעות לכמה מהסופרים המערביים ולדוגמאות מיצירותיהם למדו הקוראים על הנושאים והתכנים של סיפורי המדע הבדיוני ועל מקומם במערכת הספרותית (ראו למשל: סקולס, 1986; היליג'ס, 1980).

תרגום אסופות: גורם נוסף שסייע בהחדרת ספרות המדע הבדיוני לעולמם של הקוראים הערבים היה תרגומן של אסופות שכללו יצירות של סופרי מדע בדיוני מערביים ודוגמאות מכתביהם (סילברברג, 1986; פורסטר, 1961).

ה. ביוגרפיות: סוג מרכזי של טקסטים שנודעה לו השפעה על חדירת ספרות המדע הבדיוני לעולם הערבי הוא הביוגרפיות. מאז שנות השישים החלו להתפרסם בעולם הערבי ובעיתונים ובכתבי-עת, ביוגרפיות של סופרי מדע בדיוני מערביים, כגון ריי ברדברי, אלדוס האקסלי, ג'ורג' אורוול, ז'ול ורן, וולס. הביוגרפיות הללו התפרסמו בעיתונים וכתבי-עת כדוגמת "אל-ערבי", "אל-פכר אל-מעאצר", "אל-ג'דיד", "עלם אל-פכר", "אל-אאדאב" ואחרים. כמה מהביוגרפיות כללו קטעים פרי עטם של הסופרים וביקורות על יצירתם. חלק מאותם עיתונים וכתבי-עת הקדישו טורים מיוחדים לנושא ספרות המדע הבדיוני. אלו עסקו לעתים קרובות בספר מסוים שהוצג לקורא ושהנושאים והתכנים המרכזיים שבהם עסק תוארו בקצרה. כמה מהספרים הללו תורגמו אחר כך לערבית (שריף, 1975, 1976).

מעמדה של ספרות המדע הבדיוני בעולם הערבי
בשנות השבעים ושנות השמונים של המאה העשרים חל מעבר הדרגתי מהתבססות על ספרות מדע בדיוני מתורגמת בלבד לכתיבת טקסטים מקוריים פרי עטם של כותבים ערבים. התבוננות בהיסטוריה של ספרות המדע הבדיוני מגלה שסוגה זו התמודדה, מרגע התהוותה, עם שני סוגי מבקרים. המבקרים מן הסוג האחד ראו בה ספרות זולה, פופולרית וחסרת ערך ושייכו אותה לסיפורי הבלש ולספרות הלא קאנונית. המבקרים מן הסוג האחר דווקא ראו בה צורה ספרותית שמהווה חלק מן הספרות הקאנונית וסברו שהיא ראויה להתייחסות ולביקורת (עבד אלפתאח, 1993; פראג', 1983, קאסם, 1993, שניר, 2000).

המבקרים אשר טענו כי המדע הבדיוני הוא ספרות פופולרית (שריף, 1983; אלעאני, 1986; עבד אלמלכ, 1989)אפיינו אותה כסובלת מחוסר בשלות ומסגנון כתיבה נחות. הם זיהו בה ליקויים כדוגמת עלילה חלשה וטפלה, דמויות לא מפותחות ולא מעוצבות, סגנון קהה ואפילו מטופש, פנייה מכוונת לקהל הרחב הנבער מדעת במטרה לגרות את חושיו ודמיונו, והתרחקות מן הספרות הרצינית ומן האמנות הנעלה לטובת התקרבות לספרות שנועדה לבדר. גם מצד מבקרים אחרים נתקלה ספרות המדע הבדיוני בשלבים הראשוניים של חדירתה לעולם הספרות הערבית ביחס שלילי. אלו ראו בה סוגה ספרותית חסרת ערך ושייכו אותה לרובד של הספרות העממית והסיפורים הבלשיים. אף הם טענו כנגדה שהיא מתאפיינת בסגנון לא מוקפד, קהה ובלתי מלוטש וכן שהיא אינה מדעית ואינה אינטלקטואלית. ספרי המדע הבדיוני הואשמו בכך שאינם מספקים כלים מתאימים לניתוח ההתנהגות האנושית ושהם משוללי חכמה וחסרי תכלית. ספרות המדע הבדיוני הוצגה לפיכך כספרות שנועדה רק לצורכי בידור, גירוי וגריפת רווח כספי. כפועל יוצא מכך היא נחשבה לא ראויה למחקר רציני ולביקורת.

לעומתם, המבקרים מן הסוג האחר תיארו את המדע הבדיוני כצורה ספרותית-אמנותית בעלת ערך אוניברסלי שהופך אותה ראויה להתייחסות ולביקורת רצינית, בדומה לכל יצירה ספרותיות אחרת. טענתם של מבקרים אלו הושתתה על ההנחה כי המדע הבדיוני טומן בחובו צורת חשיבה שעתידה לסייע לאנושות לפתור רבות מבעיותיה. המדע הבדיוני הוצג, אם כן, כסוגה ספרותית שעוסקת בבעיות אנושיות ושמגשימה באופן משביע רצון תקוות ושאיפות אנושיות. כמו כן נאמר שספרות זו מעידה על חברה מתקדמת, היא משמשת כלי להקניית ערכים לילדים ולנוער, מפתחת את הדמיון, החשיבה, והיכולת להסקת מסקנות, והיא אף אות אזהרה ונבואה למה שעלול לקרות בעתיד. עמדתם של המצדדים בספרות המדע הבדיוני והמכירים בערכה זכתה בשנים האחרונות לחיזוק נוסף והתקבלה על ידי מבקרים וסוכנים ספרותיים בזכות הגידול שחל הן במספר הכותבים והקוראים של ספרות המדע הבדיוני והן במספר המחקרים והמאמרים שהתפרסמו בנושא וכללו דברי ביקורת והערכה.

ברב-מערכת הספרותית הערבית נתקלה ספרות המדע הבדיוני בראשית דרכה בהתעלמות הן מצד מוסדות רשמיים והן בחוגי המבקרים. מחד רוב המחקרים בלשון הערבית שעסקו בספרות הערבית התעלמו מקיומה של ספרות המדע הבדיוני, ומאידך רוב הקבצים של מיטב סיפורי המדע הבדיוני בעולם שיצאו לאור התעלמו מקיומה של סוגה ספרותית זו בעולם הערבי ולא כללו אזכורים של סופרי מדע בדיוני ערבים או דוגמאות מיצירתם (ראו למשל: אלדיס ולדוול, 1986; אסימוב ואחרים, 1985; פרינגל, 1985).

במוסדות התרבות הרשמיים של העולם הערבי שלטה ועדיין שולטת התפיסה הרואה במדע הבדיוני סוג של "פולש תרבותי" (Cultural Invasion) שמייצג את התרבות המערבית ולו שלוש מטרות עיקריות: לקעקע את יסודותיהן של האומה האסלאמית ואת שפתה, להביא להשתלטותה של תרבות המערב על התרבות הערבית, ולמנוע העולם הערבי לבנות את עצמו האמיתי מחדש על ידי הישארותו במצב ניכור (שניר, 2000).

על-אף הזלזול המופגן בספרות המדע הבדיוני והתעלמותם של המבקרים והמוסדות התרבותיים הרשמיים ממנה, ניתן להבחין בשנים האחרונות במגמה של שינוי כלשהו, שבאה לידי ביטוי בנימת כבוד והערכה כלפי ספרות המדע הבדיוני ובהכרה בו כסוגה ספרותית רצינית ולא שולית. סקירת ספריות ערביות מלמדת שספרות המדע הבדיוני מתחילה לזכות ביותר תשומת לב מצדם של יוצרים ומבקרים. מוסדות רשמיים התחילו, גם אם באופן הדרגתי, להכיר בסוגה ספרותית זו כראויה להתייחסות ולביקורת בדומה לאלו שמקבלות סוגות ספרותיות אחרות. כך למשל ניתן למצוא מחקרים ומאמרים בנושא בכתבי העת בעולם הערבי, וכמו כן ניתן למצוא מחקרים אקדמאיים וחיבורים אוניברסיטאיים הדנים בסוגה ספרותית זו.

אלה הן דוגמאות אחדות לכך:

ניתן למצוא מחקרים ומאמרים בנושא בכתבי העת "פוצול" ו"אבדאע" במצרים (ראו למשל: אלעבד, 2007).

מאז 2008 יוצא לאור כתב עת סורי בשם "כתב העת למדע בדיוני". בנוסף למאמרים בנושאי מדע בדיוני מתפרסמים בו גם מאמרים בנושאים כמו החלל החיצון, פיסיקה, כימיה, מדעי הטבע ועוד.

בשנת 2008 נכתבה עבודת מאסטר בנושא באוניברסיטת דמשק, ועבודות דוקטורט בנושא נכתבו באוניברסיטת קהיר (ב-2001), באוניברסיטת חיפה (2007) ובאוניברסיטת וושינגטון (2011). מאמרים אקדמיים בנושא מדע בדיוני בעולם הערבי מתפרסמים בשנים האחרונות בכתבי עת מערביים בנושאי אסלאם, ספרות ותרבות. באנגלית אפשר למצוא מאמרים של ראובן שניר שהתפרסמו ב-Der Islam (2007) וב- Arabic Language & Literature (2002), של נצרין קאדר ב- Research in African Literatures (2002) ושל נוראדין יוסוף ב- Socialism and Democracy (2006); בשנת 2013 יצא לאור באיטלקית ספרה של אדה ברבארו "המדע הבדיוני בספרות הערבית".

בשנת 2007 יצא לאור הספר "המדע הבדיוני ופיתוח היצירה", וב-2009 הספר "פיתוח היצירה במדעים ומתמטיקה דרך המדע הבדיוני".

בסוף שנות התשעים יצאו לאור במצרים שתי סדרות ספרי מדע בדיוני המיועדות לילדים ונוער.

מאז 1986 פורסמו שישה ספרים בערבית הדנים בהתפתחותו של המדע הבדיוני בעולם הערבי.

כמו כן ניתן למצוא סופרים ערבים שכותבים בשפות זרות, כדוגמת מוסא אולד אבנו, אחד מהסופרים החשובים במאוריטניה, שמפרסם ספרי מדע בדיוני בצרפתית.

כנסי המדע הבדיוני, אחד הסממנים העיקריים של תרבות חובבים פעילה, הולכים ומתבססים. בעולם הערבי נערכו כנסים בדמשק (2007) ובמרוקו (2011), ובמערב נערכו כנסים העוסקים במדע הבדיוני הערבי (בבוסטון בשנת 2012 ובלונדון בשנת 2013).

סיכום
ספרות המדע הבדיוני הגיעה לספרות הערבית דרך התרגומים של ספרות המדע הבדיוני המערבית. כמו כן, ניתן לאתר אלמנטים ומקורות של ספרות המדע הבדיוני בספרות הערבית הקלאסית והעממית. סוגה זו התמודדה מרגע התהוותה, עם שני סוגי מבקרים: המבקרים אשר ראו בה ספרות לא קאנונית, זולה, פופולרית וחסרת-ערך, ואילו המבקרים מן הסוג האחר שראו בה כספרות קאנונית שראויה להתייחסות ולביקורת.

בשנים האחרונות ניתן להבחין שספרות המדע הבדיוני התחילה לבסס את מעמדה ברב-מערכת של הספרות הערבית. עוד ועוד יצירות מדע בדיוני מקוריות בערבית מתפרסמות בשנים האחרונות. כמון כן אנו עדים למגמה של שינוי כלפי המדע הבדיוני ובהכרה בו כסוגה ספרותית קאנונית ראויה להתייחסות ולביקורת. זה ניכר במחקרים, במאמרים ובחיבורים אוניברסיטאיים הדנים בסוגה ספרותית זו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

רשימת מקורות

אבו קורה, ח'ליל
أبو قورة، خليل، وسلامة، صفات. (2007). الخيال العلمي وتنمية الإبداع. دبي، الإمارات العربيّة المتّحدة: مطبوعات "ندوة الثّقافة والعلوم" بدبي.

אסימוב, אייזק
أزيموف، إسحاق. (1960). ينابيع الحياة. (ترجمة: ثابت جرجس قصبجي). بيروت: مكتبة منيمنة.

أزيموف، إسحاق. (1964). بين الأرض والقمر. (ترجمة: ثابت جرجس قصبجي). بيروت: المؤسّسة الوطنيّة للطّباعة والنّشر.

أزيموف، إسحاق. (1978). "من قصص الخيال العلميّ: خدمة ممتازة." (ترجمة: راجي عنايت). العربيّ، العدد 235، 128- 136.

أزيموف، إسحاق. (1979). العالم اليوم وغدًا: دور العلم ببناء الإنسان والحياة العصريّة. (ترجمة: علي عبد الجليل راضي). القاهرة: مكتبة غريب.

أزيموف، إسحاق. (1980). المرّيخ: كوكب الرّعب والدّمار. (ترجمة: ميشيل تكلا). القاهرة: مكتبة غريب.

איוואשיבה, ולנטינה
إيفاشيفا، فالنتينا (1985). الثّورة التّكنلوجيّة والأدب. (ترجمة: عبد الحميد سليم). القاهرة: الهيئة المصريّة العامّة للكتاب.

ברדברי, ריי
برادبوري، راي. (1986). "قصّة من الخيال العلميّ: لعلّنا راحلون." (ترجمة: حسن حسين شكري). القاهرة، العدد 53، 38-39.

אלבקאלי, אחמד עבד אלסלאם
البقاليّ، أحمد عبد السّلام. (1976). الطّوفان الأزرق. الدّار التّونسيّة للطّباعة والنّشر.

ח'צ'ר, מהא מט'לום
خضر، مها مظلوم. (2001). بناء رواية الخيال العلميّ في الأدب المصريّ المعاصر. القاهرة: مطبعة الأوفست الحديثة.

ח'ורשיד, פארוק
خورشيد، فاروق. (1994). أدب السّيرة الشعبيّة. الشركة المصريّة العالميّة للنّشر: لونجمان.

סקולס, רוברט
سكولس، روبرت. (1986). "جذور الخيال العلميّ." (ترجمة: حسن حسين شكري). القاهرة، العدد 58، 38-41.

סילברברג, רוברט (עורך)
سلبيربيرج، روبرت (إعداد). (1986). قصص من الخيال العلميّ. (ترجمة: هناء عبد الفتاح). القاهرة: مكتبة غريب.

אלשרוני, יוסף
الشّاروني، يوسف. (2000). الخيال العلميّ في الأدب العربيّ المعاصر. القاهرة: الهيئة المصريّة العامّة للكتاب.

שריף, נהאד
شريف، نهاد. (1975). "جول فيرن." الجديد، العدد 95، 43-47.

شريف، نهاد. (1976). "هربرت جورج ويلز." الجديد، العدد 103، 43-47.

שואהין, סלימן; בדנאדי, שהרזאד ובדנאדי, תע'ריד
شواهين، سليمان، بدندي شهرزاد، وبدندي، تغريد. (2009). تنمية التّفكير الإبداعيّ في العلوم والرّياضيّات باستخدام الخيال العلميّ. عمّان: دار المسيرة للنّشر والتّوزيع والطّباعة.

אלעאני, נזאר
العاني، نزار. (1986). "القصّة العلميّة." الأسبوع الأدبيّ، العدد 23، 3-4.

אלעבד, מחמד
العبد، محمّد. (2007). "الخيال العلميّ استراتيجيّة سرديّة." فصول، العدد 71، 28-47.

עבד אלפתאח, הנאא
عبد الفتّاح، هناء. (1993). "ستانيسلاف ليم: رائد الرّواية والمسرحيّة العلميّتين." فصول، المجلّد 11، العدد 4، 128-143.

ענאית, ראג'י
عنايت، راجي. (1980). سلسلة أغرب من الخيال: سرّ الأطباق الطائرة. القاهرة – بيروت: دار الشّروق.

عنايت، راجي. (1983). سلسلة أغرب من الخيال: لعنة الفراعنة، وهم أم حقيقة؟ القاهرة – بيروت: دار الشّروق.

عنايت، راجي. (1984). سلسلة أغرب من الخيال: أحلام اليوم حقائق الغد. القاهرة – بيروت: دار الشّروق.

عنايت، راجي. (1993). سلسلة أغرب من الخيال: لعنة الفراعنة، وهم أم حقيقة؟ ط 5. القاهرة – بيروت: دار الشّروق.

عنايت، راجي. (1995). سلسلة أغرب من الخيال: الأشباح المشاغبة وغرائب أخرى. القاهرة – بيروت: دار الشّروق.

עזאם, מחמד
عزّام ، محمد. (1994). الخيال العلميّ في الأدب. دمشق: دار طلاس.

עוד אללה, מחמד פתחי
عوض الله، محمد فتحي. (1973). الفضاء والشّهب. القاهرة: الهيئة المصريّة العامّة للكتاب.

פראג', עז אלדין
فرّاج، عزّ الدّين. (1983). "الخيال العلميّ: هل له مكان في مجال الفكر والبحث؟" العربيّ، العدد 300، 36-38.

פורסטר, אדוארד
فورستر، إدوارد مورغان. (1961). مجموعة القصص القصيرة. (ترجمة: مجدي الدّين حفني ناصف) القاهرة: دار الفكر العربيّ.

קאסם, מחמד
قاسم، محمود. (1993). الخيال العلميّ: أدب القرن العشرين. القاهرة: الهيئة المصريّة العامّة للكتاب.

كلارك، آرثر. (1973). الإنسان والفضاء. بيروت: دار التّرجمة والنّشر لشؤون البترول.

מחמוד, מחמוד
محمود، محمود. (1983). "الخيال العلميّ: إثارة للإنسان أم ﭐقتحام لمستقبله؟" العربيّ، العدد 294، 131-133.

מצטפא, מחמד אחמד
مصطفى، محمّد أحمد. (2007). "أدب الخيال العلميّ العربيّ: الرّاهن والمستقبل." فصول، عدد 71، 78-97.

מוסא, צברי
موسى، صبري. (1987). السّيّد من حقل السّبانخ. القاهرة: الهيئة المصريّة العامّة للكتاب.

היליג'אס, מארק
هيليجاس، مارك ر. (1980). "الخلفيّة الأدبيّة للخيال العلميّ." (ترجمة: محمد فكري أنور). الجديد، العدد 206، ص 41-46.

והבה, מג'די
وهبه، مجدي. (1974). معجم مصطلحات الأدب. بيروت: مكتبة لبنان.

וולס, הרברט ג'ורג'
ويلز، هربرت جورج. (1940). الرّجل الخفي. (ترجمة: عزّت السّيّد إبراهيم). القاهرة: روايات جديدة.

ويلز، هربرت جورج. (1947). طعام الآلهة وكيف جاء إلى الأرض. (ترجمة: محمّد بدران). القاهرة: دار الكتاب المصريّ.

יאסין, מחמד
ياسين، محمّد. (2008). "أدب الخيال العلميّ: المصطلح والأصول التّاريخيّة." الخيال العلميّ، عدد 2، 52-69.

Aldiss, B. W. & Lundwall, S. J. (Eds.). (1986). The penguin world omnibus of  science fiction. London: Harmondsworth, Penguin Books.

Asimov, I. et al. (1985). Great science fiction: Stories by the world's great scientists. New York: Donald I. Fine, Inc.

Boutz, G. M. (2011). Generic cues and generic features in Arabic science fiction: The novels of Kassem Kassem (Doctoral dissertation). Washington, DC, Graduate School of Arts and Sciences of Georgetown University.

Pringle, D. (1985). Science fiction: The 100 best novels. New York: Carroll & Graf Publishers, Inc.

Snir, R. (2000). The emergence of science fiction in Arabic literature. Der Islam, 77(2), 263-285.