על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0  
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0  
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3  
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0  
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0  
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0  
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0  
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1  
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3  
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1  
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1  
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2  
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7  
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5  
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0  

האזרחית קלווין
ספרים / רז גרינברג
יום חמישי, 10/06/2004, שעה 10:00

'אנוכי הרובוט' של אסימוב זכה לתסריט של הארלן אליסון


''ביום אבל זה, נראה כי אפילו שלוש השמשות של אלדבאראן-ג 13 כבו... דמעות של גשם יורדות על לווייתו של סטפן ביירלי, נשיאה הראשון של הפדרציה הגלקטית... כאן רוברט בראטנאל, מדווח מאתר הקבורה עבור מגזין קוסמוס.''
מתוך 'אנוכי הרובוט', התסריט.

בקיץ הנוכחי עתיד לעלות על מסכי הקולנוע הסרט 'אנוכי הרובוט' – עיבוד קולנועי חופשי למדי לקובץ סיפורי הרובוטים בעל אותו שם פרי עטו של איזק אסימוב. לפני שהעיבוד הזה מגיע למחוזותינו, ראוי להזכר גם בזה שקדם לו, שהיה נאמן בהרבה למקור הספרותי. עיבוד שהוא, לעניות דעתו של כותב שורות אלה, אחד מסרטי המד''ב הטובים ביותר בכל הזמנים. זאת חרף העובדה כי עיבוד זה מעולם לא הוקרן, ולמעשה מעולם לא צולם.

העיבוד הזה נכתב על ידי הארלן אליסון, ידיד קרוב של אסימוב וסופר מד''ב ידוע בזכות עצמו (אנתולוגיה צנועה בעריכתו העונה לשם 'חזיונות מסוכנים' תורגמה זה-מכבר לעברית).
אליסון גויס לכתיבת התסריט על ידי המפיק בן רוברטס, שהחזיק בזכויות על ספרו של אסימוב והעסיק את אליסון ככותב בסדרת הטלוויזיה 'Logan's Run'. לאליסון היה חזון מפורט ומדויק לגבי הצורה בה היו צריכים סיפוריו של אסימוב להיות מוצגים על המסך, והוא בילה כמעט שנה בכתיבת התסריט. אולפני וורנר הגיעו להסכם עם רוברטס לפיו הם יפיקו את הסרט, ונראה היה כי הפרויקט עומד לצאת אל הפועל.
למרבה הצער, התקופה בה השלים אליסון את העבודה על התסריט (בין 1977 ו-‏1978) עמדה בסימן ההצלחה של סרטו של ג'ורג' לוקאס 'מלחמת הכוכבים'. הצלחה זו אמנם דרבנה את האולפנים להשקיע סכומים גדולים בסרטי מדע בדיוני (ואין ספק כי הוצאה לפועל של התסריט אותו כתב אליסון היתה מצריכה השקעה שכזו), אך גם עוררה בהם רתיעה מסרטי ז'אנר בעלי תוכן אינטלקטואלי. התסריט של אליסון נתפס כחכם מדי עבור הצופה האמריקאי הממוצע. האולפן דרש מאליסון לעשות לעשות שינויים כאלה ואחרים שיהפכו את התסריט שלו לבידורי יותר. אליסון סרב. הוא גם הסתכסך קשות עם אחד המנהלים הבכירים באולפן, וזה האחרון עשה כמיטב יכולתו לתקוע מקלות בגלגלי ההפקה.


ב-‏1987, כמעט עשור לאחר כתיבת התסריט, כאשר היה ברור כי הסרט כנראה לעולם לא יופק, פרסם אליסון את התסריט בהמשכים במגזין המדע-הבדיוני של אסימוב. מאוחר יותר ראה התסריט אור כספר הנמכר כיום במהדורה הכוללת גם הקדמות של אסימוב ושל אליסון, ואיורים יפהפיים של אמן המד''ב מארק זאג.
השוואה בין התסריט אותו כתב אליסון והסרט המשמש ובא (המבוסס על תסריט אחר לחלוטין, אותו כתב עקיבא גולדסמן, האחראי ליצירות מופת דוגמת 'באטמן לנצח', 'באטמן ורובין' ו'אבודים בחלל') תניב, כנראה, מסקנות עגומות למדי על הדרך בה מתקבלות החלטות בהוליווד. אך קריאת התסריט אותו כתב אליסון מומלצת ללא כל קשר-
לא, במחשבה שניה, ההצהרה הזאת עדינה מדי. התסריט אותו כתב אליסון הוא בבחינת קריאת חובה עבור מעריציו של אסימוב. ועבור מעריציו של אליסון. ועבור חובבי קולנוע מדע-בדיוני בכלל. מדובר בטקסט קאנוני של ז'אנר המד''ב, ממש כך.

נקודת המוצא של אליסון בבואו לעבד את ספרו של אסימוב למסך היתה יצירת גרסה עתידנית של 'האזרח קיין'. גיבור הסרט הוא רוברט בראטנאל, עיתונאי המסקר את לווייתו של נשיא הגלקסיה הנערץ סטפן ביירלי, האיש שהצעיד את היקום כולו לעידן של שלום, שגשוג ואוטופיה טכנולוגית. במהלך סיקור הלוויה, בראטנאל נדהם לזהות בין האבלים את סוזן קלווין, פסיכולוגית הרובוטים האגדית שנעלמה מעין-הציבור מאז פרישתה. בראטנאל מנסה לראיין את קלווין, אך היא דוחה אותו בקרירות. הוא מסרב להרפות, ומתחיל לאסוף כל שביב מידע הנוגע לה עליו הוא יכול להניח את ידו. סיפורים מעברה של קלווין נחשפים בפניו, סיפורים המלמדים אותו ואת קוראי התסריט אודות מהפכת הרובוטיקה לה היתה קלווין שותפה. דרך סיפורים אלה מנסה בראטנאל לפענח את המסתורין סביב דמותה של קלווין – וסביב יחסיה עם ביירלי.
אסימוב עמד פעם, באחת ההקדמות אותן כתב לאוסף סיפורים זוכי פרס ההוגו, על ההבדל בין כתיבתו שלו לזו של אליסון: הוא טען כי כתיבתו הנה ''כולה מחשבה'', בעוד שזו של אליסון הנה ''כולה רגש''. דומה כי התסריט אותו כתב אליסון מדגים את ההבדל הזה: האירועים מעברה של קלווין אותם חושף גיבור התסריט מבוססים על ארבעה סיפורים קצרים מתוך הספר 'אנוכי הרובוט' (וסיפור נוסף, 'לני', מתוך הספר 'בארץ הרובוטים'), אך את השכלתנות הנוקשה והבלתי-מתפשרת שאפיינה את הסיפורים הללו אליסון הפך לדרמה אנושית, כאשר כל סיפור שכזה מאיר צד נוסף באישיותה הפגועה והמיוסרת של סוזן קלווין.

הסיפורים בספרו של אסימוב הופיעו בסדר כרונולוגי, שנועד לתאר באופן הדרגתי את התפתחותו של מדע הרובוטיקה והשפעתו על החברה האנושית. גם התסריט אותו כתב אליסון בנוי בצורה דומה, אך הוא לוקח את המרכיב הזה צעד אחד קדימה: טכנולוגיה, פוליטיקה, כלכלה וחברה נבנים לאטם במהלך התסריט, ומציירים תמונה מרהיבה ומפורטת של העולם העתידני בו מתרחש הסרט. העולם הזה, יש לציין, אינו תואם במלואו את העולם בו התרחשו הסיפורים בספר המקורי, אך ניכר כי גם המרכיבים החדשים אותם הוסיף אליסון כדי לעצב את העולם הזה נטועים עמוק בתפיסת העתיד האסימובית: אפשר לזהות בקלות את המקורות שלהם בסיפורים ובספרים אחרים אותם כתב אסימוב. ואם כבר עוסקים בתמונת-העולם המצטיירת בתסריט, ראוי להזכיר גם את האיורים המלווים אותו: מרבית הדמויות המופיעות בתסריט זוכות לסקיצה מהירה לצד הסצנה בה הן מופיעות לראשונה, אך את כוחו האמיתי מגלה האמן מארק זאג בפרק התמונות המופיע באמצע התסריט, בו הוא מציג שנים-עשר איורים צבעוניים המבוססים על סצנות המופיעות לאורכו. איורים אלה, המתכתבים עם עטיפות כתבי-העת מתור-הזהב של המדע הבדיוני, הם פשוט חגיגה לעיניים.


החסרונות המעטים של התסריט מצויים בעיקר בתחום הדיאלוגים. השנינויות לא תמיד מצליחות לשעשע, וחלק (קטן מאד) מדברי הדמויות נשמע מלאכותי ומאולץ. הבעיה הגדולה ביותר בדיאלוג נוגעת לשלושת חוקי הרובוטיקה – אליסון החליט משום מה שלא לסמוך על זכרונם של הצופים, ועל כן הדמויות בתסריט מדקלמות את החוקים הנ''ל מספר רב – רב מדי – של פעמים. אך לאורך רוב התסריט, הדיאלוגים מצליחים בהחלט לעמוד ברף הגבוה אותו מציבה העלילה, ולתת לכל דמות קול יחודי משלה.

לאורך מרבית התסריט, אליסון לא מסתפק בהתוויית העלילה והדיאלוגים בלבד, אלא מוסיף גם הנחיות בימוי, עיצוב ואף הלחנה. הנחיות אלה יוצרות תחושה של אפוס מד''ב קולנועי. אפוס ללא קרבות חלל המוניים, כלי נשק עתידניים או רומנטיקה זולה, אלא כזה הפורש אל מול עיניו של הקורא פרק מרתק בהיסטוריה העתידנית של דמות מרתקת לא-פחות. אילו היה התסריט זוכה להיות מופק, התוצאה מן הסתם היתה סרט ארוך (ללא ספק למעלה משלוש שעות) בעל תפאורות גרנדיוזיות, אפקטים יקרים ושחקנים בעלי-שם. כפי שהוא, התסריט של 'אנוכי הרובוט' הוא כנראה סרט המד''ב הטוב ביותר שיזדמן לכם לקרוא.



אנוכי הרובוט: התסריט המאויר (I, Robot: The Illustrated Screenplay)
מאת הארלן אליסון (Harlan Ellison)
ארה''ב, 2001, הוצאת Ibooks
271 עמודים



אנוכי הרובוט - הספר
איזק אסימוב
הארלן אליסון
מארק זאג
חזיונות מסוכנים

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
ואנקדוטה מקומית משעשעת:
רז יום חמישי, 10/06/2004, שעה 10:37
(6 תגובות בפתיל)
''עיבוד חופשי למדי''???
דותן דימט יום חמישי, 10/06/2004, שעה 16:35
(6 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.