על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק ספרים | סרטים | טלויזיה | סיפורים | מאמרים | פרקים לדוגמה | שונות | מגזין האגודה | חיפוש | ארכיון | עמוד ראשי

עוד בקטגוריה זו: Ancillary Justice ספרים / אהוד מימון 16/08/14 תגובות: 0   סוס ורוכבו רמה בים ספרים / נועה רייכמן 03/05/14 תגובות: 0   קוקטייל עם טעם לוואי ספרים / אהוד מימון 05/04/14 תגובות: 3   לילד יש פוטנציאל ספרים / נועה רייכמן 22/03/14 תגובות: 0   במעלה המדרגות היורדות ספרים / אהוד מימון 23/11/13 תגובות: 0   לא הדיסטופיה שעליה חשבתם ספרים / איתי שלמקוביץ 21/10/13 תגובות: 0   החיים, בעיר קטנה ספרים / קרן לנדסמן 06/10/13 תגובות: 0   משחק ילדים? ספרים / קרן לנדסמן 17/08/13 תגובות: 1   לא בדיוק סימפוניה ספרים / אהוד מימון 04/08/13 תגובות: 3   דרושות מילים לתמונות ספרים / אהוד מימון 15/06/13 תגובות: 1   כשאשלין פגשה את קינאן ספרים / קרן לנדסמן 11/05/13 תגובות: 1   לשם ובחזרה, ולשם ספרים / נועה רייכמן 19/04/13 תגובות: 2   דרושים מספריים ספרים / אהוד מימון 06/04/13 תגובות: 7   בחזרה לעתיד שלא היה ספרים / קרן לנדסמן 16/03/13 תגובות: 5   להתחיל באומץ ספרים / נועה רייכמן 02/02/13 תגובות: 0   יהודי מצרה נחלץ ספרים / דותן דימט יום שני, 20/10/2003, שעה 20:20 'ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי', מאת מייקל שייבון, אינו ספר ז'אנר ממש – אך חובבים רבים יאהבו אותו בכל זאת ביקורת זו הופיעה בגליון מספר 19 של המימד העשירי, אוקטובר 2003 ערב אחד בסוף אוקטובר 1939 נוחת בחדר השינה של סמי קליימן בברוקלין בן-דודו, יוזף קוואליר, נער פליט מפראג. ''בן הדוד ג'ו'' הוא בן 19, קוסם חובב המתמחה בפיצוח מנעולים והחלצות מאזיקים, שקים קשורים ותיבות חתומות, צייר בעל השכלה קלאסית, ורדוף חרדה לגבי גורל משפחתו שנותרה מאחור בצ'כוסלובקיה הכבושה (הוא קורא בכפייתיות כל עיתון אמריקני בחיפוש אחר אזכור כלשהו לגבי גורל היהודים באירופה – אפילו מגזיני אופנה). סמי הוא בן 17, חי עם אמו וסבתו, חובב שרוף של מדע-בדיוני וירחוני ספרות זולה, ומצייר פרסומות עבור חברה שמוכרת טריקים וצעצועים זולים. אמו בטוחה שבזכות קשריו המצויינים בענף המו''לות הוא יוכל למצוא לבן דודו עבודה. שגעון חדש שוטף את ארצות הברית באותם ימים: חוברות הקומיקס, ובראשן אלה בהן מככבים סופרמן וגל החיקויים הרבים שקם בעקבותיו. סמי רותם את כשרון הציור של בן הדוד ג'ו לחזון הפועם בתוכו: יחד הם מצליחים לשכנע את שלדון אנאפול, הבוס של סמי ובעל חברת ''אמפייר הפתעות בע''מ'', לתת להם ליצור קומיקס עבור החברה, בכדי שתוכל לפרסם באמצעותו את הטריקים שהיא משווקת. סמי וג'ו מקבלים מאנאפול משימה, ליצור עבור ירחון הקומיקס (הקרוי ''רדיו קומיקס'', כי אנאפול נתקע עם מלאי של מכשירי רדיו מיניאטורים שצריך להפטר מהם) סופרמן מקורי שיככב בסיפור המוביל. בעקבות סיעור מוחין של סופשבוע, יוצרים סמי וג'ו בפרץ השראה את האסקפיסט: אמן-בריחה שהופך לגיבור-על בעזרת ליגת מפתח הזהב, ונאבק בשליחותם נגד כוחות הדיכוי והרודנות באשר הם, בכדי לשחרר את מדוכאי העולם מכבליהם. שייבון מפליא לתאר את אווירת התקופה, את ימי ''הבהלה לזהב'' שבהם ניבנה הקומיקס האמריקאי על להיטותם של המו''לים והיוצרים להרוויח כסף מהר ובגדול מצד אחד, ועל בסיס היצירתיות שלוחת-הרסן והתלהבות הנעורים מצד שני – שאפתנותם של צעירים בני דמותם של סמי קליי(מן) וג'ו קוואליר: אנשים כמו ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, הנערים מויסקונסין שיצרו את סופרמן, גיל קיין, וויל אייזנר, ג'וליוס שוורץ, הצמד ג'ו סיימון וג'ק קירבי, ורבים אחרים. הבולט מכולם הוא אולי ג'ק קירבי, ענק הקומיקס שיצר את קפטן אמריקה (יחד עם סימון) את ספיידרמן, הענק, ארבעת המופלאים והאקסמן (בשנות ה-‏60, לצד סטנלי לייבר, הלוא הוא סטן לי) ואינספור דמויות אחרות, וששימש כאן את שייבון כאבטיפוס לג'ו קוואליר, בכל הנוגע ליצירתו. מי שמכיר את הקריירה של ג'ק קירבי, יוכל להתרשם שהיצירה של ג'ו היא תקציר שלה או מחווה לה (בדחיסות ספרותית אופיינית, קוואליר וקליי מרבים להקדים את זמנם בהישגיהם). דמות האסקפיסט איננה יוצאת דופן מהבחינה הזו: היא מזכירה דמות שיצר קירבי בשנות ה-‏70, של אמן הבריחה הפלאי מיסטר מירקל. אבל הבחירה המכוונת של שייבון בדמות כזו (במקום בדמות סופרמן רגילה יותר), מאפשרת לו לקשור בין דמות גיבור-העל לדמות אחרת, זו של הקוסם היהודי המפורסם הארי הודיני. הודיני, ששימש גיבור ומושא הערצה לבני דורם של קוואליר וקלי באמריקה ובאירופה, מוצג כחוליה החסרה באילן היוחסין של גיבורי העל, שיוצריהם היו בחלקם הגדול יהודים. ''קלארק קנט בתא טלפון והודיני בתיבת אריזה היו היינו הך '', מסביר סם קליי בעמוד הראשון. הזוית היהודית מודגשת על-ידי שילוב של גיבור-על יהודי אחר, הגולם מפראג, שדמותו שבה ועולה בחייו של ג'ו קוואליר. הודיני הוא גיבורם של ג'ו ושל אחיו הקטן תומס (שנשאר מאחור), וג'ו עצמו הוא כאמור קוסם חובב (בניו-יורק הוא יופיע בבר-מצוות, כמחווה לאחיו). את תרגילי הבריחה למד ג'ו מהקוסם קורנבלום הגדול, אשר לבסוף גם מבריח אותו מפראג בתיבה חתומה, לאחר שכל הניירות שרכשו לו הוריו בשארית כספם אינם מספיקים בכדי להוציא אותו מגבולות המדינה. הברחת התיבה היא חלק ממבצע מוזר ומסתורי שנטל על עצמו קורנבלום בשליחות פרנסי הקהילה, למלט את גוף החימר חסר החיים של הגולם ממקום מחבואו בעיר, פן יפול בידי הכובשים הנאצים. הפרקים העוסקים בגולם ובמאמציהם של קורנבלום ויוזף למצוא אותו ולהבריח אותו חורגים בצורה הבולטת ביותר מהראליזם המאפיין את שאר הספר, ומזכירים במקצת פנטסיה מודרנית בסגנונם של גיימן ופאוורס. בהקשר הרחב יותר, האסקפיסט הוא דימוי לנסיונם של סמי וג'ו להחלץ מכל המלכודות הכובלות אותם: הגטו האומנותי, שבו הם נתונים כיוצרים בז'אנר הנחשב ''נחות''; הכבלים המשפטיים, בהם נלכדו ברגע הראשון שבו חתמו על חוזה דרקוני של ''יוצרים שכירים'' השם את כל הזכויות ליצירתם בידי המו''ל שלהם (זהו עדיין סוג החוזה הנפוץ ביותר בקומיקס המסחרי האמריקאי ובאגפים נרחבים של תעשיית הבידור והאמנות הפופולרית); וסד הצנזורה שבו הם נתונים בגלל שיקולים מסחריים ופוליטיים: סמי ובמיוחד ג'ו ממהרים לשגר את האסקפיסט להלחם בנאצים – או בבני-דמותם הבדיוניים – אבל כיוון שארה''ב עדיין איננה במצב מלחמה עם גרמניה באותה תקופה, תמונת שער שמצייר ג'ו ובה מטיח האסקפיסט אגרוף בלסתו של אדולף היטלר נראית למו''לים כהגזמה ומעוררת עימות בינם לבין היוצרים. בנקודה זו, אולי, מגלם האסקפיסט את המילכוד הגדול שבו נתון ג'ו קוואליר: מעל דפי הקומיקס הוא מכה בנאצים ללא רחם, ובחרון קדוש מצייר בפרטי-פרטים כיצד האסקפיסט משמיד דיוויזות שלמות של הצבא הגרמני. אך במציאות ג'ו חסר-אונים לחלוטין ואין ביכולתו להשפיע על גורל בני משפחתו, להציל אותם או אפילו לשמוע חדשות לגבי מצבם. חוסר האונים הזה מודגש בעלילה צדדית בה מתואר כיצד ג'ו מחפש נאצים מקומיים בכדי לנקום בהם, ופוגש כך את אויבו המושבע בדמותו הפאתטית של צעיר אמריקאי משועמם המכהן כמזכיר והחבר היחיד בתנועה פרו-נאצית קיקיונית, ואשר מתעד בכפייתיות את ''התעמולה היהודית'' המסתתרת בעלילות דמות הקומיקס האהובה עליו – האסקפיסט. המילכוד שלו מעורר בג'ו רגשות אשם כבדים על-כך שבעוד שמשפחתו לכודה באירופה, הוא חי בניו-יורק בנוחות ובבטחה, מצליח כלכלית ואף יצירתית. רגשות האשם הללו רק גוברים כאשר ג'ו מתאהב. רוזה סאקס היא בוהמיינית יצירתית, יצרית ומתוסבכת. ג'ו נתקל בה בראשונה כשהוא מטפס ונכנס דרך החלון לדירתם של מכרים, שם הוא מוצא אותה ישנה עירומה במיטה. בפגישתם השניה, במסיבה בבית אביה בגריניץ' ויליג', הוא מכפר על הרושם הראשוני כשהוא מציל את סלבדור דאלי מחנק בחליפת אמודאים. בהשראתה הוא יוצר קומיקס פנטסיה פסיכדלי אירוטי (שיהיה להיט גדול בשנות ה-‏60, מספר לנו שייבון בהערת שוליים מחכימה). יחד איתה הוא מוצא דרך להציל את אחיו מאירופה. רוזה היא המפתח לכל המלכודות שבהן ג'ו נתון. אבל ג'ו הוא אמן הבריחה, ובמקום להשתחרר הוא נמלט – ומצטרף לצבא, שם הוא חווה הרפתקאות סוראליסטיות שלא היו מביישות ספר מד''ב. נדמה שסיפורו של סמי קליי נדחק לשוליים מפני דמותו הטראגית של קוואליר, או בכל מקרה מהווה אתנחתה קומית לצדה, אך גם סם מוצא את עצמו במלכוד לא פשוט, כאשר הוא פוגש את אהבתו הראשונה: שחקן צעיר ורב-קסם הנבחר לגלם את דמותו של האסקפיסט בתסכית הרדיו שנעשה על-פי הקומיקס. ההתעוררות המינית האיטית של סמי מתוארת ברגישות ובהומור, אך גם כאן מעיב העתיד על האושר החולף: רגע האמת של סם קליי מתחבר למה שהוא אולי היום השחור ביותר בתולדות הקומיקס האמריקני, היום המקארתיסטי שבו זומנו יוצרי קומיקס לועדת הקונגרס שדנה בהשפעתו המשחיתה של הקומיקס על הנוער, בהשראת ספרו רב-ההשפעה של הפסיכולוג פרדריק ורתהם. לסיכום, על-אף ש'ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי' אינו ספר ז'אנר – הוא מתרחש בעולם שהדבר העיקרי שמבדיל בינו לבין עולמנו הוא קיומן של הדמויות של שייבון – חובבי מד''ב ופנטסיה יוכלו למצוא בו עניין רב, כיוון ששייבון מצייר כאן דיוקן של תקופת מפתח בהתפתחות הז'אנר – הצומת ההיסטורי בו נולדו גיבורי הקומיקס הגדולים של שנות ה-‏30 וה-‏40. גם המרכיב היהודי ששייבון בוחר להדגיש בסיפור ההיסטורי עשוי לעניין את הקורא הישראלי. אבל מעבר לכך, הספר מצליח לרתק, לשעשע ולרגש, ואף להעשיר את הקורא ברוחב אופקיו – שייבון מתאר כאן לא רק את תולדות הקומיקס, אלא מחייה עולם חברתי ותרבותי שלם, על שלל הקשריו. כיוון שקראתי את הספר במהדורה אנגלית (הוצאת Picador), לא אוכל להעיד ממש על טיב התרגום, אך בעיון בקטעים נבחרים התרשמתי שהוא מתמרן בבטחה בין השפה הגבוהה של התיאורים לשפת הדיבור היומיומית הקולחת של הדיאלוגים, שנשמרו מענגים לקריאה. כמו-כן, זוכה הקורא העברי בשפע הערות מאירות עיניים המבארות את גודש המונחים המשמש את שייבון – למשל, מיהם בדיוק קלארק קנט, רמבו (המשורר, לא הדמות הקולנועית) ומל פרוויס (וזהו רק מקבץ אקראי קטן). כמו-כן אציין בקטנוניות שאמנם המהדורה האמריקנית כולה מעוצבת לתפארת, אך חוכמתו העיקרית של העורך הגרפי של פיקדור היתה שבחר לא להשתמש בציור של האסקפיסט כל-עוד אין בידיו אחד כזה שצויר בידי ג'ו קוואליר עצמו. ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי (The Amazing Adventures of Kavalier & Clay) מאת מייקל שייבון (Michael Chabon) תרגום: אלינוער ברגר הוצאת עם עובד, 2003 725 עמודים ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי - פרק א' המימד העשירי   חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה   הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.