ויקינג בין הכוכבים


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14

תגובות: 2

האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14

תגובות: 4

הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14

תגובות: 2

האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13

תגובות: 4

בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13

תגובות: 12

מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12

תגובות: 11

הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12

תגובות: 4

קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12

תגובות: 11

הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12

תגובות: 1

המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11

תגובות: 0

השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11

תגובות: 5

מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11

תגובות: 3

גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10

תגובות: 4

קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10

תגובות: 8

חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10

תגובות: 0

ויקינג בין הכוכבים
מאמרים / אלי אשד
שבת, 04/08/2001, שעה 17:31

ביום שלישי, 31 ביולי 2001, סמוך לחצות, נפטר הסופר פול אנדרסון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בן שבעים וחמש היה במותו.

פול אנדרסון היה מהכותבים הפוריים והמקוריים ביותר בתחום המד''ב והפנטסיה, ובמהלך הקריירה הארוכה שלו הספיק לכתוב כמות עצומה של ספרים וסיפורים. רבים מהם הפכו לקלאסיקות.

גל מוח

אנדרסון היה, כמשתמע משמו, ממוצא סקנדינבי, והוא אף חי בדנמרק למשך זמן קצר. למורשת הסקנדינבית היתה השפעה גדולה מאד על יצירתו, והדבר מתבטא ביחוד בסיפורי הפנטסיה המעולים שלו.

בצעירותו חי אנדרסון במינסוטה, שם פגש, באוניברסיטה, סטודנט צעיר, סופר מד''ב מפורסם לעתיד בשם גורדון דיקסון (מחבר סדרת ''דורסאי'', שנפטר גם הוא לפני כמה חודשים). השניים שיתפו פעולה בכתיבת סדרה בשם ''הוקה'' - סיפורים הומוריסטיים על עולם בו חיים דובים חמודים בעלי תחביב מוזר - חיקוי יצירות ספרות של אנשי כדור הארץ כאילו הן מציאות אמיתית, לרוב בתוצאות ביזאריות ומטורפות לחלוטין.
אולם את רוב יצירותיו כתב אנדרסון לבדו. הוא התבלט כבר מספרו הראשון, הנחשב עדיין לאחד המפורסמים והמעולים ביותר שלו - ''גל מוח'' (1954, תורגם לעברית על ידי אלכס המל בהוצאת זמורה ביתן מודן ב-‏1980). בסיפור זה תיאר אנדרסון כיצד מוכפלת תבונת בני האדם ובעלי החיים אלפי מונים כתוצאה מאירוע קוסמי חסר תקדים. מסתבר כי כדור הארץ היה שרוי כל העת בתוך שדה כוח גלקטי שגרם לירידה באינטליגנציה. כאשר יוצא כדור הארץ מן השדה, ''חוזרים'' בני האדם ובעלי החיים לרמת התבונה ה''נכונה'', לנורמה הגלקטית. התוצאות אינן בהכרח נעימות, אך הסיפור מסתיים בנימה אופטימית: בני האדם יגלו, אולי, בעיות בהתמודדות עם כישוריהם החדשים, אך לבסוף יוכלו לנצל אותם כהלכה ולצאת עמם לכוכבים.

במהרה הפך אנדרסון לסופר פורה ביותר של סיפורי הרפתקאות בין הכוכבים. גיבוריהם של אלה היו אנשי כדור הארץ ערמומיים ונבונים הפותרים תעלומות מסובכות בעולמות אחרים. הם היו ברובם סיפורים אופטימיים, ששמו דגש על יכולתם של אנשי כדור הארץ להתגבר על כל בעיה, מיכשול או גזע זר העומדים בדרכם. בשלב זה העדיף אנדרסון להתרכז ביצירות מד''ב טהור מהסוג ה''קשה'', בו המדע הוא מדויק ככל האפשר. ואמנם, הוא נחשב לאחד מהסופרים המרכזיים בתחום זה של המדע הבדיוני. לאורך השנים כתב עשרות רבות של ספרים ומאות סיפורים, בהם הפגין את כשרונו כסופר המד''ב הקשה ה''ספרותי'' ביותר - הסופר האחד והיחיד בתחום שידע לשלב אמינות מדעית עם תחושה פואטית.

ההסטוריות של העתיד

בין סדרותיו המפורסמות ביותר של אנדרסון היו אלה שתיארו את ההיסטוריה של האנושות בעתיד. סדרה כזו היתה ''הליגה הפסיכו טכנית'', בה תוארה התפשטותו ההדרגתית של האדם במערכת השמש ולבסוף בגלקסיה. אחד הסיפורים הראשונים בסדרה, ''The Unman'' (1953), על יחידת סופרמנים העובדים כמשכיני שלום מטעם האו''ם בעתיד הקרוב, תורגם לעברית תחת השם ''המוות קורא לך בני'' בהוצאת אש ב-‏1968 (על ידי מרדכי רכשטפר), אך מסיבות הידועות להוצאה בלבד יוחס לסופר בשם דיק נלסון.

אולם ספרים אלה שימשו מעין הכנה בלבד לסדרה דומה ומפורסמת לעין ערוך - סדרת ''התרבות הטכנית'' - שתיארה בפרטי פרטים את עלייתו ונפילתה ועלייתה ונפילתה ועלייתה המחודשת של הציויליזציה האנושית ''הטכנית''. סדרה ענקית זו הורכבה למעשה מכמה סדרות משנה, אותן כתב אנדרסון ללא סדר כרונולוגי אמיתי בתקופות שונות של חייו.
הסדרה הראשונה התמקדה בשלב מוקדם בתולדות הציויליזציה הטכנית - שלב ההתפשטות, שהונהג על ידי סוחרים ערמומיים וחסרי מצפון. בראשם של אלה עמדו ניקולס ואן רין ועוזרו דיויד פלקאין. גיבורי הסדרה מתמודדים עם בעיות אנתרופולוגיות מוזרות על פני עולמות וגזעים שונים, המתקשים לעתים להבין את הערכים והיתרונות של הסחר החופשי וה''גלקטיזם'' מבית מדרשן של החברות הרב כוכביות והסוחרים של כדור הארץ. כאן ביטא אנדרסון את הפילוספיה הליברלית הקיצונית שלו, של סחר חופשי ''ויהי מה''. ניתן, אולי, להשוות זאת ל''גלובליזציה'' של היום, אם כי דומה שאנדרסון לא שמר חיבה מיוחדת לחברות גדולות והעדיף תמיד את הקפיטליסט העצמאי הקטן.

לעברית תורגמו כמה מספרי הסדרה: ''סוחר בין הכוכבים'' מ-‏1964 (תורגם על ידי משה פריבס בהוצאת רמדור ב-‏1980), שתיאר כמה מהרפתקאותיו של ואן רין - הסוחר השמן המכוער והממולח ביותר ברחבי הגלקסיה; ''מסלפי העולם'' מ-‏1966 (שתורגם על ידי ישראלה דורי בהוצאת רמדור ב-‏1981), שתיאר את הרפתקאותיו של דיויד פלקאין, עוזרו החביב של ואן רין, אף הוא בעולמות שונים ומוזרים;

''מירקהיים'' מ-‏1977 (תורגם על ידי דוד קרסיק בהוצאת זמורה ביתן ב-‏1982), בו תיאר אנדרסון את ההרפתקה האחרונה והגדולה ביותר של ואן רין הזקן ופלנדרי במאבק כנגד גזע אויבים מסוכן במיוחד.
שלב זה של הסדרה ה''טכנית'' סוכם על ידי אנדרסון בקובץ סיפורים בשם ''ספר הארץ'' מ-‏1978 (תורגם על ידי עמנואל לוטם בהוצאת כתר ב-‏1981), המסופרים בעולם בו חיים בני אדם ובני גזע נוסף המסוגלים לעופף בסימביוזה. שם לומדים אנשי הכוכב על תולדות הציביליזציה האנושית ובראשה הדמויות המרכזיות - ואן רין ופלקאין.

כל זה היה, כאמור, רק השלב הראשון בסדרה ה''טכנית''. בהמשך יצר אנדרסון חלק נוסף, שתיאר את התנוונותה של התרבות האנושית הקפיטליסטית העליזה הזאת, כאשר היא הופכת לקיסרות גלקטית על פי המודל הרומאי הביזנטי הקדום. במרכז סדרה זו עמדה דמותו של הסוכן החשאי דומיניק פלנדרי, רודף תענוגות דקדנטי וציני, אך בו בזמן עושה הכל על מנת לשמור על הקיסרות מפני אויביה השונים, ובראשם החיזרים המרסיאנים (המזכירים מאד, ולא במקרה, את האיראנים, יריבי האימפריה הביזנטית בהסטוריה של כדור הארץ). פלנדרי מודע היטב להיות התמוטטות הקיסרות בלתי נמנעת, דבר המוסיף לסדרה דוק של מלנכוליה שאינו קיים בסיפורים האופטימיים יותר על ואן רין ופלקאין.
בסופו של דבר תיאר אנדרסון גם את נפילתה של הקיסרות ושקיעת הגלקסיה לברבריות, אך משם המשיך וסיפר כיצד צומחת, כעוף החול, תרבות חדשה ונפלאה מתוך ההריסות. אלא שאת זו האחרונה הוא לא תיאר בפירוט מעולם.

אנדרסון כתב גם סדרות נוספות, שהמפורסמת בהן היא סדרת פטרול הזמן - ארבעה ספרים על עלילותיהם של שוטרי זמן, בני תקופות שונות שגויסו על ידי אנשי העתיד הרחוק במטרה למנוע בכל מחיר שינויים בהיסטוריה על ידי נוסעים בזמן, זאת מתוך ההנחה כי עדיף הרע המוכר מאשר הרע הלא מוכר. בין השאר מנעו אנשי הפטרול את יצירתו של עבר בו ניצחו אנשי קרתגו בפיקודו של חניבעל את הרומאים. בסיפור ”שנהב, קופים ותוכים”, הם מנעו נסיון להרוס את צור של המאה העשירית לפני הספירה ועימה את בית המקדש של שלמה המלך (אחד ממרכזי התיירות של כל הזמנים, כמסתבר מהסיפור), ואת היהדות, הנצרות והאיסלאם שהם תוצריו.
בסדרות אחרות, ידועות פחות, יצר תרחישים שונים ומעניינים. למשל - עתיד בו המאורים האנטי טכנולוגיים הם האומה הדומיננטית של כדור הארץ (בספר ''Orion Shall Rise'' מ-‏1983).

ספרים וסיפורים קצרים

אנדרסון התפרסם לא פחות הודות לסיפוריו הקצרים. רבים מהם הם עיבודים מדב''יים למיתוסים קדומים ידועים. כמה וכמה מסיפוריו זכו בפרסי הוגו ונבולה.
המסע הארוך” (1960, יצא בספר ''הטוב שבטוב 2'' בהוצאת לדורי בתרגום אילנה בינג), סיפור מסעו של ''תואם-ויקינג” בעתיד הרחוק ומפגשו עם חייזרים, המסופר כסאגה ויקינגית קדומה, ''אין שביתת נשק עם מלכים” (1963, אף הוא ב''הטוב שבטוב 2'' בתרגום בינג), ''חלוקת הבשר'' (1968, ''הטוב שבטוב 4'' בתרגום בינג), ''מלכת האויר והאופל'' (1971, ''הטוב שבטוב 5'' בתרגום טובה אקשטעי), על בלש עתידני החוקר תעלומת חטיפת ילדים בכוכב מרוחק ומגלה כי החייזרים שם מתחזים לגזע הפיות מאגדות כדור הארץ, ''שירת השעיר” (1972, תורגם לעברית פעמיים: על ידי יותם ראובני בחוברת פנטסיה 2000 מספר 22 ובספר ''הטוב שבטוב 6'' ועל ידי עודד פלד תחת השם ''שירת התייש'' בספר ''המבחר של וולהיים'' בהוצאת אלישר), סיפור המבוסס על המיתוס הקדום של אורפיאוס, על אדם המחזיר את ערכי הפרימיטיביות לעתיד ממוכן שבו שולט מחשב על האנושות.
לעומת זאת, לא תורגמו זוכי הוגו אחרים שלו: '' Hanter’s Moon'' (מ-‏1978) ו-''The Saturn Game'' (מ-‏1981).
מספר סיפורים אחרים של אנדרסון הופיעו בעברית. ''האור” (הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 14, בתרגום נורית רביד), בו מסתבר כי לאונרדו דה וינצ'י המציא, בין דברים רבים אחרים, גם אמצעי להגיע לירח, שאורו הוא המופיע בכמה מתמונותיו המפורסמות, ''הקדוש המעונה” (הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 29, בתרגום גבי פלג), ''האיש שבא מוקדם מדי'' (1956, הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 32 בתרגום פלג), סיפורו של אדם מתקופתנו המוצא את עצמו באיסלנד של ימי הויקינגים, אך, בניגוד למקובל בסיפורים מסוג זה (''ינקי בחצר המלך ארתור'' של מרק טווין, למשל), מגלה כי כל כישוריו הטכנולוגיים (המוגבלים מאד) לא עוזרים לו במאום. למעשה, כישוריו אף אינם מספיקים בכדי להבין את הטכנולוגיה (הלא כל כך פרימיטיבית) של תקופת הויקינגים או את את דרך מחשבתם, המוזרה לא פחות מאלה של הגזעים החייזריים בסיפורי המד''ב של אנדרסון.
כן תורגמו בפנטסיה 2000 ''מטרתי הנעלה מכל” (חוברת מספר 36, בתרגום שאול שרצר) ו''קיריה'' (חוברת מספר 42, בתרגום מוניקה שדה).

גם ספריו הבודדים של אנדרסון אינם טומנים את ידם בצלחת: ''לאחר יום האבדון'' (1961, תורגם לעברית על ידי חווה מר-חיים בהוצאת רמדור ב-‏1979) תיאר את עלילותיהם של הניצולים האחרונים של כדור הארץ היוצאים לחקור את התעלומה הגדולה ביותר של כל הזמנים: מי הרס את כדור הארץ? התשובה, כמו בכל סיפור בלשי טוב, מפתיעה ביותר.

ספר אחר (הראוי לתרגום, ויפה שעה אחת קודם), הנו ''The High Crusade'' (מ-‏1960). זהו סיפורה של חבורת צלבנים היוצאת למסע הצלב לשחרור ארץ הקודש בימי הביניים ונחטפת על ידי חייזרים. הודות לערמומיות האנושית הטבעית, מתגברים אנשי החבורה על החייזרים ומקימים אימפריה גלקטית. לבסוף הם מתגלים על ידי ספינה מכדור הארץ, ספינה שמפקדה הוא יהושע הלוי, נציג האימפריה הישראלית...
ספר זה נעשה ב-‏1994 לסרט גרמני (אחד ממפיקיו היה רולנד אמריך, מיוצרי ''סטאר גייט). הסרט, למרבה הצער (אך לא ההפתעה), אינו מגיע לרמתו של הספר המקורי .
ספר מד''ב מפורסם אחר של אנדרסון, הנחשב לאחת מיצירות השיא של המד''ב ה''קשה'', הוא ''Tau Zero'' (מ-‏1970). זהו סיפורה של ספינה הטסה במהירות הקרובה למהירות האור. כתוצאה מתקלה, נוסעת הספינה במשך מיליוני השנים כאשר צוותה מזדקן רק בשנים מועטות. לבסוף חוזה הצוות בהתמוטטות היקום וביצירת יקום חדש ב''מפץ גדול'' חדש.
גם בשנותיו האחרונות הראה אנדרסון כי כוחו עודו במתניו. בין ספריו המעולים ניתן למנות ''The Boat of a Million Years'' (מ-‏1989), אוסף סיפורים על עלילותיה של קבוצת בני אלמוות מהעבר הרחוק, לאורך דורות שונים, ועד לעתיד הרחוק כאשר הם יוצאים אל הכוכבים. ספר זה הציג שוב את יכולתו הנדירה של אנדרסון לתאר באמינות שווה הן תקופות היסטוריות של העבר הרחוק והן תקופות ''עתידניות”, הן את עמי כדור הארץ הקדומים והן את חייזרי הגלקסיה.

אנדרסון הפנטסטי

אנדרסון היה, אמנם, אחד מחשובי סופרי המד''ב ה''קשה'', אך בניגוד לשאר סופרי ז'אנר זה הוא הוכיח את יכלתו גם בכתיבת יצירות פנטסיה מעולות. סיפורים אלה, בניגוד לחלק גדול מספרי המד''ב שלו, מאופיינים באוירה טראגית המזכירה יותר מכל את אגדות המיתולוגיה הסקנדינבית. אנדרסון הוא, כנראה, יורשם החוקי של יוצרי הסאגות האיסלאנדיים המפורסמים של ימי הביניים.
הסיפור ''The Broken Sword'' (מ-‏1954), למשל - סיפור טראגי על המאבק בין האלפים לטרולים (שהנו מאבק משנה בלבד למלחמה האמיתית בין אלי הצפון והענקים, אותו מתאר אנדרסון במונחים מקבילים למלחמה הקרה של מעצמות העל של העולם המודרני בשנות החמישים). במרכז הספר עומד ילד של בני האדם שנחטף והוחלף בינקותו על ידי האלפים. הוא הופך לבכיר לוחמיהם, ומתואר מאבקו הנורא עם כפילו, הילד שתפס את מקומו במשפחת בני האדם ואשר הפך ללוחמם הראשי של הטרולים המכוערים.
סיפור פנטסיה מרשים נוסף של אנדרסון הוא ''שלושה לבבות ושלושה אריות'' (מ-‏1961, תורגם על ידי עמנואל לוטם בהוצאת עם עובד ב-‏1978). זוהי פנטסיה הומוריסטית נחמדה על אדם מעולמנו המוצא את עצמו בעולם מקביל בו מתנהל מאבק בין כוחות הסדר והכאוס (מאבק המקביל, ככל הנראה לא במקרה, לזה המתחולל בו זמנית בעלילה בין המערב לגרמניה הנאצית). הגיבור מגלה, לתדהמתו, כי עליו לשחק תפקיד מרכזי במאבק זה, מאחר שהוא הגלגול של לוחם סקנדינבי קדמון ואדיר. באופן יוצא דופן מדובר בסיפור אופטימי והומוריסטי, ואין למצוא בו את הטראגיות של מרבית סיפורי הפנטסיה האחרים של אנדרסון.

את סדרת ''המלך של איס'' חיבר אנדרסון עם אישתו, קארן. זהו סיפורו הטראגי של חייל רומאי שהפך למלכה של עיר פינקית מסתורית בימיה האחרונים של הקיסרות הרומאית, ומילא תפקיד מרכזי במאבק בין הפגניזם הגווע (שאליו עודם חיים מאד) ובין הנצרות החדשה והתוקפנית.
אנדרסון הרבה מאד להסתמך על מורשתו הסקנדינבית ולכתוב ספורי פנטסיה על ימי הויקינגים. לרוב התבססו אלה על סאגות קדומות ועל דמויות הסטוריות ידועות. הוא ביטא בהם את השקפת העולם הויקינגית הקדומה, הקודרת והגאה, שהפכה להשקפת עולמו שלו - השקפת שקבעה כי ''רגנרוק” - קץ העולם - הוא בלתי נמנע ומאיים תמיד על הגיבורים ועל המין האנושי בשלב כלשהו. השקפת עולמו הפכה לפסימית וקודרת יותר ויותר שכל שחלפו העשורים. הוא טען כי לכל דבר מגיע הקץ, וגם קיצה של התרבות הטכנולוגית המערבית קרוב מאד. בין השאר טען אנדרסון כי ''יוליוס קיסר האמריקני”, האיש שיהרוס את הדמוקרטיה האמריקנית, כבר נולד.
ההשקפה זו ניתן למצוא באחד מספריו האחרונים שפורסמו, שהוא גם אחד מהשיאים הגדולים של יצירתו: ''Star Farers'' (מ-‏1998), סיפור המזכיר מאד את ''Tau Zero'' בנושאיו ובעוצמתו. זהו סיפורו של צוות ספינת חלל היוצא לחפש אחר גזע חייזרי שסמני קיומו התגלו על ידי פרויקט SETI . אולם גזע זה נמצא במרחק של אלפי שנות אור והמסע, בו מזדקנים אנשי הצוות בשנים מועטות, נמשך אלפי שנים. אלפי שנים שבמהלכם עברו הן הגזע החייזרי והן אנשי כדור הארץ שינויים עצומים, לאו דוקא לטובה מנקודת מבטו של הצוות...
הספר הנו שילוב של הפסימיזם והאופטימיזם שאיפיינו את מיטב יצירתו של אנדרסון. המין האנושי, התרבות שיצר והיקום כולו נדונו לשקיעה ולמוות הבלתי נמנע של האנטרופיה. עם זאת, אינדיבידואלים מסוימים יכולים לקוות לגורל טוב יותר, לשרוד אף מעבר לכך - אולי אף מעבר לשקיעת היקום כולו.
כפי שאומרת אחת הדמויות בסיום הספר - סיום שיכול להיות מוטו ליצירתו של אנדרסון:
''אני יכולה לומר רק זאת לגבי העתיד: מה שלא יקרה לנו, לעולם לא נהפך לאלוהים. אבל... יכול להיות מבדר לנסות!''

תודה לארז אברמוביץ על הסריקות.

פול אנדרסון
עוד על פול אנדרסון
הודעת הפטירה של אנדרסון
ביבליוגרפיה של יצירותיו
ועוד אחת
תמונות של יצירותיו
ההסטוריה הטכנית
העתיד המאורי
על הדת ביצירתו של אנדרסון
התכתבות של אנדרסון בנושא היקום וכל השאר
The High Crusade : הסרט
The High Crusade : עוד על הסרט

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

יופי של כתבה והערה (חדש)
יעל שבת, 04/08/2001, שעה 19:39
קודם כל, כל הכבוד על הסקירה הנהדרת של יצירותיו של אחד מגדולי הז'אנר שהלך לעולמו.
(עוד לא התאוששנו מעזיבתו של דאגלאס, והנה עוד מכה...)

רק הערה אחת: בספר שלושה לבבות ושלושה אריות, הגיבור אינו גלגול של לוחם אלא הלוחם עצמו (שהמכשפה הפכה אותו לתינוק, ומסרה אותו לאימוץ בדנמרק).