 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
ילד פלא
ספרים / ניר יניב
יום שני, 26/01/2004, שעה 12:26
'ילד מלחמה' של קארין לוואצ'י הוא רומן ביכורים מרשים ביותר
|
|
אתה מחליט לכתוב ביקורת על ספר שאך זה סיימת, ספר שאהבת, ותוהה כיצד להתחיל. אתה יודע שיש דרכים רבות לכתוב ביקורת, כולן נאות, כולן נעימות, כולן יודעות את התורה, אך אף אחת לא מעבירה בדיוק את התחושה שהותיר בך הספר. בכל זאת אתה ניגש למקלדת ומתחיל לכתוב.
אבל כיוון שאינך נטול רחמים לחלוטין, ושוועתו של קהל הקוראים אינה זרה לך, אתה יודע שלא תוכל לכתוב את כולה בגוף שני.
גם חלקו הראשון של 'ילד מלחמה' כתוב בגוף שני. דבר זה אינו החלטה נבונה מאד מבחינה שיווקית, שכן הוא עשוי להרתיע קוראים פוטנציאליים המעלעלים בעמודיו הראשונים של הספר כדי לקבל רושם כללי. אך במקרה של 'ילד מלחמה', אין כל סיבה לחשוש: לאחר חלקו הראשון, הקצר והטוב למדי, בסופו של דבר, עובר הקול המספר לגוף ראשון ונשאר שם. וקול זה, קולו של גיבור הספר, ג'וס מוסי, קולה של קארין לוואצ'י, שזהו ספר הביכורים שלה, הוא פשוט נהדר.
אי אז בעתיד, נתון כדור הארץ במלחמה עם תרבות חייזרית. החייזרים נהנים משרותיהם של ''המצדדים'' – בני אדם שהצטרפו אליהם ממניעים אידאולוגיים. בתווך, מתמרנים בין הצדדים הלוחמים, נמצאים הפיראטים, הסוחרים ותחנות החלל – רקע המזכיר במשהו את זה של 'תחנת פל' ו'קייטין' של סי. ג'י. צ'רי.
הספר עוסק בשנות ילדותו ונערותו של גיבורו, ג'וס מוסי. אנו פוגשים במוסי לראשונה כאשר הוא בן שמונה, מתחבא מאימת פיראטים שהשתלטו על ספינת הסוחר בה הוא נולד וגדל. אך הוא לא נשאר במחבוא זמן רב: כאשר הוריו מבוששים לבוא ולהציל אותו, הוא יוצא, בפעם הראשונה בחייו, להלחם. לא תהיה זו הפעם האחרונה.
מוסי עובר שלושה שלבים עיקריים במהלך הספר – ילדות, נערות, כמעט-בגרות. באופן הולם מאד, בכל שלב כזה הוא נמצא תחת חסותו של ''חונך'' אחר: בתחילה זהו פלקון, הפיראט שהשתלט על ספינת הולדתו של מוסי, ואשר, לאחר שמכר את שאר הילדים לעבדות, מחזיק בו לצדו למטרות שלא מתגלות במלואן לקורא; לאחר מכן זהו ''נער-מלחמה'', ''מצדד'' החי בפלנטת הבית של החייזרים, המדריך את מוסי באמנויות לחימה, בדרך חשיבתם של חייזרים ושל בני אדם המתנגדים למנהגיו של כדור הארץ; ולבסוף זהו קפטן אזרקון, מפקדה של ספינת מלחמה ארצנית אליה נשלח מוסי כמרגל.
כמה קוראים ודאי יתמרמרו על גילוי פרטים כה רבים מעלילת הספר כאן. אל דאגה. רוב המידע שהובא כאן מצוי גם בכריכה האחורית, וממילא העניין העיקרי בספר הוא לא העלילה הלינארית שלו, כי אם הטיפול בהתפתחותו ובהתבגרותו של מוסי על רקע המלחמה. למעשה, שלושת השלבים שהוזכרו למעלה הנם מעין וריאציות שונות על אותו נושא, ההולכות ומתפתחות, עולות במורכבותן, בגרותן ועומקן הרגשי, ומגיעות לשיא בואך סוף הספר.
השימוש בקול ראשון, שאינו חביב על קוראים מסוימים, נעשה כאן בתבונה ובטוב טעם המצדיקים אותו לחלוטין. לוואצ'י מצליחה להעביר את התבגרותו והתלבטויותיו של מוסי באופן מצוין, גם באמצעות מחשבותיו שלו, אך בעיקר על ידי שימוש בשפת הדיבור, האופן בו בוחר מוסי לתאר את מעשיו, והיחסים שלו עם ''חונכיו'' ועם חבריו בכל אחד מהשלבים אותם הוא עובר. למרות העיסוק במעבר מילדות לבגרות, או לכמעט-בגרות, לא מדובר כאן בהתבגרות סתם. בתחילת הספר נתלש מוסי ממשפחתו ומכל מה שהכיר עד כה, ועיקר הספר – רעיונית – הוא החיפוש שלו אחר שייכות אחרת, מקום או קבוצה להזדהות אתם, אולי אפילו משפחה. ואכן, כל אחד מהשלבים אותם הוא עובר מציג מעין אבטיפוס משפחתי. השלב האחרון מורכב במיוחד מבחינה זו, שכן בו חי מוסי עם משפחה אחת בעודו נאמן בפועל למשפחה אחרת, מצב בו מטפלת לוואצ'י באופן נהדר. אם ניזכר כי ה''משפחה'' הראשונה האמורה היא למעשה צוותה של ספינת מלחמה פעילה, נבין כי סיפור ההתבגרות של מוסי אינו בדיוק מרדף אחר פרפרים באחו – הספר כולל גם קטעי פעולה וקרבות משכנעים מאד.
למעט שני מקרים, אין בספר ''טובים'' ו''רעים'' באופן מובהק, אם כי יתכן שהקורא ישנה את דעתו עם סיום הקריאה או בקריאה חוזרת. שני ה''רעים'' המובהקים הם גם נקודות החולשה העיקריות של הספר – הם לא מצליחים להתעלות מעבר לקלישאת הרוע הרגילה. עם זאת, בספר כה עשיר בדמויות עמוקות ומשכנעות, מדובר בפגם מינורי מאד. סיפורים רבים המובאים בגוף ראשון מציגים דמות מפותחת אחת – זו של המספר. אך כאן, לא רק דמותו של מוסי מפותחת: גם ''נער-מלחמה'', קפטן אזרקון וחלק מחבריו של מוסי, ביחוד בחלק האחרון, הם דמויות לא פשוטות כלל, ודבר זה, לנוכח השימוש בגוף ראשון, מפגין ביתר שאת את כשרונה של הסופרת.
התבגרותו של מוסי, על כל לבטיו ומחשבותיו, לא מתרחשת על רקע חלל ריק. היקום של לוואצ'י עשיר בפרטים, ונראה כי היא יודעת אודותיו הרבה יותר מאתנו, הקוראים. המצב המלחמתי-פוליטי בו נתונים כדור הארץ, החייזרים, הפיראטים, הסוחרים ותחנות החלל שבתווך הנו כר מרעה מצוין להתפתחויות ולעלילות רבות. ב'ילד מלחמה' אנו עוברים בחטף דרך ''התחנות העיקריות'' שביקום זה, וכיוון שלוואצ'י כבר הספיקה להוציא ספר נוסף המתרחש בו ('צלילת אש' – 'Burndive' – שיצא באוקטובר 2003), נראה כי לפחות חלק מהאפשרויות הנוספות כבר מומשו.
יתכן שמאז הופעתו של 'המשחק של אנדר' הפך נושא הילדים-הנאלצים-להלחם לנדוש משהו. אל חשש. כותב שורות אלה, לו היה מתבקש לבחור בין 'אנדר' לבין 'ילד מלחמה', היה שם מבטחו באחרון. עם זאת, לשם הגילוי הנאות, יש לציין שכותב שורות אלה מעולם לא העריץ את 'אנדר' באופן המקובל באיזורנו. ועדיין, 'ילד מלחמה' הוא ספר ראוי ביותר, המדגים באופן שאינו משתמע לשתי פנים שמדע בדיוני אמיתי אינו – ואולי מעולם לא היה – נטול נשמה.
על התרגום אין מה להכביר מילים. הוא טוב, וחסל. כן ירבו.
אתה מסיים לכתוב ביקורת על ספר שאך זה סיימת, ספר שאהבת, ותוהה מה לעשות כעת. אתה יודע שיש ספרים רבים הממתינים לך על המדף. אתה מהרהר לעצמך.
אתה מביט בספר שזה עתה סיימת, פותח אותו, ומתחיל לקרוא.
ילד מלחמה (Warchild)
מאת קארין לוואצ'י (Karin Lowachee)
תרגום: ענבל שגיב
הוצאת אופוס, 2003
417 עמודים
פרקים מתוך הספר
צלילת אש - ההמשך
המשחק של אנדר
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מדובר בספר טוב
נע ונד יום שני, 26/01/2004, שעה 16:16
(12 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
