 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
סופרמן
סרטים / רז גרינברג
יום ראשון, 09/02/2003, שעה 10:41
קלאסיקות קולנוע המד''ב והפנטסיה – חלק ג'
|
|
שלושה סרטים שהוקרנו על המסכים בין השנים 1977 ו-1978 שינו את פני קולנוע המד''ב והפנטסיה, ולמעשה את פני הקולנוע כולו. סרטים אלה היו ''מפגשים מהסוג השלישי'' של סטיבן ספילברג, ''מלחמת הכוכבים'' של ג'ורג' לוקאס ו''סופרמן'' של ריצ'ארד דונר. מלבד המאפיין המשותף הבולט ביותר של כל שלושת הסרטים – פסי הקול של כולם הולחנו על ידי ג'ון ויליאמס – סרטים אלה גם שינו מהקצה אל הקצה את הגישה לפיה נעשו סרטי ז'אנר בעשור שקדם להם. גל הסרטים הדיסאוטופיים והאפוקליפטיים בז'אנר, שנוצרו כתגובה לשחיתות המוסרית שהלכה ופשטה בארה''ב באותה תקופה (''ליל המתים החיים'' היה, במידה רבה, ממבשריו של הגל הזה) התחלף בסרטים מסוג אחר לגמרי: סרטים אופטימיים ולמעשה גם נאיביים מאד, שכל מטרתם היתה להוציא את הצופים אל מחוץ לאולמות הקולנוע בהרגשה טובה. סרטים אלו גם ביססו את מעמדם של האפקטים והפעלולים בקולנוע כולו, עד עצם ימינו אלה.
מפתיע לגלות כי דוקא ''סופרמן'' של ריצ'ארד דונר הוא הסרט המשפיע ביותר בשלישיית הסרטים הזו. מפתיע – כי דונר הוא בפירוש האדם הפחות בולט מבין השלושה. כבמאי הוא חסר את הכישרון של ספילברג או את החזון של לוקאס. אך העובדות מדברות בעד עצמן – קשה לחשוב על אופרות-חלל צבעוניות שנעשו בקולנוע בעקבות הצלחת ''מלחמת הכוכבים'' והותירו רושם יוצא דופן (הז'אנר הזה, כך נראה, מצא לעצמו אחיזה בטוחה יותר ומתוחכמת יותר על המסך הקטן בסדרות כגון ''מסע בין כוכבים'' המחודשת ו''בבילון 5'') או בסרטים אודות מפגש עם חייזרים ידידותיים שזכו להצלחה יוצאת דופן לאחר ''מפגשים מהסוג השלישי'' (מלבד אולי ''אי.טי.'' של ספילברג עצמו). ההשפעה של ''סופרמן'', לעומת זאת, מורגשת היטב עד היום: סרטי סופר-גיבורים, החל מסרטי ''באטמן'' המסוגננים של טים ברטון בסוף שנות ה-80 ועד להצלחה הגדולה ממנה נהנה ''ספיידרמן'' בשנה הנוכחית, חייבים חוב עצום לסרטו של דונר. היו, כמובן, סרטי סופר-גיבורים לפניו, גם על דמותו של סופרמן, אך סרטו של דונר קבע את הטון בו נעשים סרטים שכאלה כיום.
הסרט נפתח בסיפור הידוע אודות הכוכב קריפטון, הניצב בפני חורבן, ממנו נשלח ילדו של ג'ור-אל, חבר מועצת השליטים של הכוכב (בגילומו של מרלון ברנדו) לכדור הארץ, שם הוא מאומץ בידי בני הזוג קנט. לאחר תיאור קצר של ילדותו של קלארק קנט הצעיר בעיירה סמולוויל ומסעו לקוטב הצפוני (שם הוא מגלה את זהותו האמיתית), עובר הסרט לעיר מטרופוליס, בה חי הגיבור חיים כפולים, הן בתור העיתונאי קלארק קנט (כריסטופר ריב) והן בתור סופרמן. שם הוא מוצא את עצמו מגן על העיר (ועל אמריקה כולה) מפני מזימותיו המרושעות של המיליונר לקס לות'ר (ג'ין הקמן).
המעלה הגדולה של ''סופרמן'' נעוצה בעובדה שדונר, בניגוד ללוקאס וספילברג, סירב להתייחס ברצינות מוחלטת לאותה תפיסה אופטימית ונאיבית שהיתה מונחת בבסיסו של הסרט. ''סופרמן'' הוא אמנם סרט הרפתקאות מופרך לחלוטין, אך הוא גם מודע להיותו כזה ומכיל לא מעט קריצות אירוניות ובדיחות על חשבון עצמו, שכללו, בין השאר, התייחסויות ויזואליות לשורשיה של הדמות בקומיקס, כמו גם דיאלוגים מתחכמים אודות מקומו של הגיבור בעולם האמיתי (באחד הרגעים המשעשעים של הסרט אומר סופרמן ללויס ליין כי הוא נלחם עבור ''האמת, הצדק ודרך החיים האמריקאית''. היא מעירה לו כי הוא יצטרך להלחם ''בכל פוליטיקאי נבחר במדינה''). תורם לתחושה הזו גם המשחק המצוין של כל המשתתפים, שהוא לעיתים קרובות קריקטורי במכוון, במיוחד זה של כריסטופר ריב (המדלג בכשרון בין שתי דמויות – גיבור הסרט סופרמן ודמותו המגמגמת של קלארק קנט), וג'ין הקמן בהופעה שהשפיעה על כל דמויות הנבלים בסרטי הסופר-גיבורים שבאו אחרי הסרט.
התסריט, שאחד מכותביו היה הסופר מריו פוזו (מחבר ''הסנדק''), אינו ממהר להשליך את הצופים לתוך סצנות הפעולה, אלא בונה בשלבים את התהליך בו מתעצבת דמותו של גיבור הסרט. בנקודה זו, במיוחד, ניכרת השפעתו של ''סופרמן'' על יוצרי הסרט ''ספיידרמן'' מהשנה החולפת. על סצנות הפעולה עצמן, כמו גם הפעלולים, אמנם חל חוק ההתיישנות במידה כזו או אחרת, אבל הם עדיין מבדרים ומהנים מאד לצפייה – בעיקר בזכות הצילום המסוגנן של ג'פרי אונסוורת' (שצילם גם את ''2001: אודיסיאה בחלל'' ונפטר בשנה בה יצא ''סופרמן'' למסכים).
לסרט נוצרו שלושה סרטי המשך. הסרט השני בסדרה, שצולם במקביל לראשון ובו נלחם סופרמן כנגד חבורת פושעי-על מקריפטון, הוא עדיין מבדר מאד, ומבחינות מסוימות אף עולה על קודמו. למרבה הצער, דונר נטש את ההפקה באמצע הצילומים של הסרט השני, ושני הסרטים הבאים שצולמו בסדרה זניחים לחלוטין. דונר נטש את סרטי המד''ב/פנטסיה, אך הכישרון הקומי אותו גילה בעת בימוי ''סופרמן'' סייע לו, מן הסתם, כאשר ניגש לביים סדרת סרטים מצליחה אחרת – קומדיית המשטרה ''נשק קטלני''. הוא חזר אל סרטי הסופר-גיבורים לפני כשלוש שנים, הפעם כמפיק הסרט ''אקס-מן''. לאחרונה הוא השלים את בימוי הסרט ''קו-זמן'' על פי ספרו של מייקל קרייטון, שאמור לצאת בשנה הקרובה.
מלבד סרטי הסופר-גיבורים, נראה כי לסרטו של דונר היתה השפעה עצומה גם על עיצוב דמותו של סופרמן בשנים שחלפו מאז צאתו. טביעות האצבעות של הסרט ניכרות בבירור בסדרות הטלוויזיה שהציגו את הדמות – החל משלל הסדרות המצוירות שיצאו מאז, דרך ''לויס וקלארק'' ועד ל''סמולויל'' העכשווית.
כמעט 25 שנה לאחר צאתו של הסרט, כאשר מדובר על הפקת סרט חדש אודות דמותו של סופרמן, עדיין קשה לדמיין שחקן אחר מלבד כריסטופר ריב בתפקיד. ''סופרמן'' אינו רק אחד מסרטי הסופר-גיבורים הטובים ביותר שנוצרו אי-פעם, הוא גם משמש כאמת-מידה לפיה נמדדים סרטים אלה מאז צאתו.
סופרמן – הסרט – אתר מעריצים
סופרמן – אתר מעריצים
על סופרמן ב''סמולוויל''
ליל המתים החיים – קלאסיקות קולנוע חלק ב'
פלישת חוטפי הגופות – קלאסיקות קולנוע חלק א'
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
תודה
אליה גרינפלד יום שלישי, 11/02/2003, שעה 23:45
(17 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
סרט בלתי שפיט
אור יום חמישי, 05/06/2003, שעה 0:06
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
