 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
אינטליגנציה מן הסוג השלישי
סרטים / רז גרינברג
יום שישי, 19/10/2001, שעה 1:16
מיהי המלאכותית: בינתו של הילד הרובוט או זו של במאי העל?
|
|
ב-1982 יצאו לאקרנים בארה''ב ובעולם שני סרטי מד''ב. הראשון שבהם היה ''בלייד ראנר'' - חזון עתידני קודר אודות יצירי הבינה המלאכותית של האדם, יחסו אליהם ויחסיהם איתו. השני היה ''אי.טי.'' - פנטסיה אופטימית ונאיבית אודות חייזר ידידותי. ''בלייד ראנר'' הפך לכישלון קופתי צורב, בעוד ''אי.טי.'' היה ללהיט ענק אשר סייע לקבע את מעמדו של הבמאי, סטיבן ספילברג, כאחד מיצרני סרטי המד''ב הקופתיים ביותר בתולדות הקולנוע. אבל במאזן הצדק ההיסטורי ''בלייד ראנר'' ניצח - הוא נחשב היום לקלאסיקה, יצירת מופת בתחומו, בעוד ''אי.טי.'' זכור במעומעם בתור סרט שעשה הרבה כסף ותו לא.
מדהים לראות את ההסטוריה חוזרת על עצמה במהופך: בקיץ האחרון יצאו לאקרנים בארה''ב שני סרטי מד''ב. אחד מהם - ''אינטליגנציה מלאכותית'' (''AI: Artificial Intelligence'') הוא חזון עתידני קודר אודות יצירי הבינה המלאכותית של האדם, יחסו אליהם ויחסיהם איתו. השני הוא ''פארק היורה 3'' - הרפתקת מד''ב נטולת שכל אודות בני אדם הבורחים מדינוזאורים. כצפוי, הסרט הראשון היה כשלון חרוץ, בעוד השני הפך ללהיט היסטרי. אך דוקא ''AI'' בוים על ידי אותו סטיבן ספילברג שניצח בקופות את ''בלייד ראנר'' והפסיד לו בקרב על החשיבות ההסטורית. ''פארק היורה 3'', שניצח את ''אינטליגנציה מלאכותית'' בקרב על הקופות בקיץ הנוכחי, אמנם לא בוים בידי ספילברג, אך הוא ממשיך שני סרטים קודמים שלו השייכים לאותו ז'אנר קולנועי - מד''ב פשטני, נטול שכל, עלילה או דמויות מעניינות, בו החידושים האחרונים בתחום ההיי-טק הקולנועי מחליפים את כל הדברים האחרים.
גדול הפיתוי לסכם את הפרשה הזו במשפט ''הגולם קם על יוצרו'', על דו-המשמעות הנובעת ממנו, אך בסרט ''אינטליגנציה מלאכותית'', דוקא היוצר הוא זה הקם על הגולם.
''אינטליגנציה מלאכותית'' החל את דרכו כסיפור קצר,
''Super-Toys Last All Summer Long'', אשר נכתב על ידי סופר המד''ב בריאן אלדיס ועובד לתסריט על ידי סופר מד''ב אחר - איאן ווטסון (האם צירוף מקרים גרם למעורבותם של שנים מיקירי האגודה?) התסריט אמור היה להיות מבוים על ידי סטנלי קובריק המנוח, במאי שסיפק למד''ב שלוש מיצירות המופת הגדולות שלו - ''ד''ר סטריינג'לאב'', ''2001'' ו''התפוז המכאני''. אבל התוכניות לבימוי הסרט בידי קובריק הוכנסו עמוק למגירה – לטענתו הטכנולוגיה הקולנועית לא היתה משוכללת מספיק באותה תקופה לצורך העמדת פרויקט כזה, אך ניתן לשער כי גם לעליית קולנוע המד''ב הפופולארי והנגיש יותר (שספילברג היה אחד ממבשריו), המנוגד ברוחו לזה של קובריק, היה חלק בדבר. לקראת סוף חייו, לאחר שראה ההישג הטכנולוגי אליו הגיע ספילברג בבימוי ''פארק היורה'', החליט קובריק לחדש את העבודה על ''אינטליגנציה מלאכותית'' ולהפקיד את הבימוי בידי ספילברג. למרבה הצער, קובריק נפטר בטרם עת, מספר שנים לפני עליתו של הסרט על המסכים. אפשר להשתעשע עד אין קץ בשאלות כמו ''איך היה נראה הסרט אילו קובריק היה מביים אותו'' או ''מה היה חושב קובריק על הסרט שביים ספילברג'' – אך הן חסרות טעם, בעיקר בגלל היותן נטולות כל אפשרות לתשובה. פרט לכך - ההגינות מחייבת לשפוט את הסרט לגופו.
הסרט מתרחש בעתיד בו נמס הקרח בקוטבי כדור הארץ וריכוזי אוכלוסיה שלמים טבעו. מרבית אוכלוסיית העולם השלישי נפגעה באסון וברעב שבא בעקבותיו, אך תושבי המערב הצליחו לשמור על רמת חיים גבוהה בזכות הגבלות חמורות על ילודה טבעית. את מקומה של מרבית האוכלוסיה האנושית מחליפים ה-Mecha - אנדרואידים מחוכמים אשר נועדו לשרת את בני האדם. בתחילת הסרט אנו מתבשרים על פיתוחו של Mecha מסוג חדש, בצורת ילד המסוגל ליצור קשר רגשי עם הורים חשוכי-ילדים ולשמש להם בתור תחליף לדבר האמיתי.
המשפחה הנבחרת לשמש בתור כסביבת ניסוי למוצר זה היא משפחתו של הנרי סוינטון (סאם רובארדס), עובד בכיר בחברה המייצרת את ה-Mecha. להנרי ולאשתו מוניקה (פרנסס או'קונור) יש בן בשם מרטין (ג'ייק תומס) המאושפז, חסר הכרה, בבית חולים בשל מחלה קשה. במקומו, הם מכניסים לביתם את דייויד (היילי ג'ואל אוסמנט), Mecha מן הדגם החדש. למרות אי-אילו קשיי הסתגלות, מוניקה מתרגלת במהירות לדייויד ומחזירה לו אהבה, אותה הוא מפגין כלפיה מיד לאחר ש''הוטבע'' לכך. אך אז - בעקבות נס רפואי שאינו מוסבר כהלכה בסרט - מתעורר מרטין מהתרדמת בה היה שרוי וחוזר לבית הוריו. מרטין מתקשה להתרגל לנוכחותו של דייויד ולתחרות שהיא מציבה עבורו, ודייויד מושלך מן הבית. בהשראת הסיפור ''פינוקיו'' אותה סיפרה לו מוניקה ובלוויית רובוט-ג'יגולו בשם ג'ו (ג'וד לאו), יוצא דייויד למצוא את הפייה הכחולה שתהפוך אותו לילד בשר-ודם, מצב שיחזיר לו (כך הוא מאמין) את אהבתה של מוניקה.
את הדיון בשאלה עד כמה ''אינטליגנציה מלאכותית'' הוא סרט מוצלח אפשר לחלק לשניים: רמת הביצוע והרמה הפילוסופית-רעיונית. ברמת הביצוע נעשתה בסרט עבודה למופת. השחקנים מצויינים כולם - במיוחד ההופעה הוירטואוזית של ג'וד לאו, המבסס כאן מחדש את מעמדו כשחקן מד''ב איכותי אחרי ''גאטאקה'' (יתכן כי ספילברג שאב מעט השראה מסרטו של אנדרו ניקול בעת בימוי ''אינטליגנציה מלאכותית'' - השוו את עיצוב הבית של משפחת סוינטון עם הדירה בה מתגוררת הדמות אותה גילם לאו ב''גאטאקה''). הצד החזותי - הצילום של ג'אנוס קמינסקי (הצלם הקבוע של ספילברג מאז ''רשימת שינדלר''), העיצוב העתידני הקודר והמרשים של ריק קרטר (הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם בן טיפוחיו של ספילברג, רוברט זמקיס) והאפקטים מבית היוצר של סטן וינסטון (''שליחות קטלנית 2''), כולם עוצרי נשימה וגורמים לצופים להרים גבה אל מול כל פלא חדש המתגלה על המסך. המוסיקה של ג'ון ויליאמס נפלאה כתמיד. קיצורו של דבר - ספילברג, שניצח על כל האנשים הנ''ל, עשה את מה שהוא עושה הכי טוב - לגרום לקהל להדביק את עיניו אל המסך.
הבעיה היא ברמה הפילוסופית-רעיונית. פילוסופיה מורכבת היא בפירוש לא הצד החזק של ספילברג (תקשיבו לנאומים האין-סופיים על תורת הכאוס ב''פארק היורה'' ותבינו במה מדובר). השאלה הפילוסופית אשר עולה, לכאורה, מן הסרט היא ''האם מכונות יכולות להרגיש?'' – אך הסרט עונה עליה כבר בעשרים הדקות הראשונות שלו, ודי ברור שאצל ספילברג, האיש שביים כמה מסרטי ההיי-טק הרגשניים ביותר בהיסטוריה, התשובה תהיה חיובית. זהו הבאג באינטליגנציה המלאכותית של ספילברג: הוא בילה כל כך הרבה זמן עם מחשבים, עד כי הוא מעדיף את חברתם על זו של בני האדם. הסרט לא בא לשאול האם מכונות יכולות לאהוב - הוא בא לתקוף את בני האדם, אשר בחוסר הרגישות הפושע שלהם אינם מחזירים להן אהבה. לכן ממלא ספילברג את הסרט בסצינות הגורמות לצופים לחוש יסורי מצפון על כל צעצוע ששברו בילדותם וכל טוסטר שהשליכו לגרוטאות אי פעם: החל בזו בה ננטש דייויד ביער ועד לסצינות המתרחשות ב''שוק הבשר'', הוצאה סיטונאית להורג של Mecha, בהן עושה ספילברג את הלא-יאמן ומנפק גרסת משחק-וידאו לסרטו ''רשימת שינדלר''. הצופים אמנם לא יכולים להוריד את העיניים מהמסך, אבל הם מרגישים זיפת. ספילברג, כנראה, עדיין לא מבין למה הם שלחו את הסרט שלו לכל הרוחות. גם הניסיון שלו לסיים את הסרט בארבע או חמש פואנטות, כל אחת מהן עלובה יותר מקודמתה, לא ממש עוזר.
''אינטליגנציה מלאכותית'' הוא סרט מרתק, אך לא בטוח שהוא מצדיק את המאמץ הדרוש לצפיה בו. ספילברג נוהג להתייחס לסרטים הכושלים (כלכלית) המעטים יחסית אותם ביים במהלך הקריירה שלו כאל כשלונות אמנותיים, ויכול להיות ש''אינטליגנציה מלאכותית'' יזכה לגורל דומה. מצד שני יתכן כי, כמו במקרה של ''בלייד ראנר'', אנו זקוקים לעשור נוסף כדי לראות כי מדובר ביצירת מופת שלא הובנה כהלכה.
הכותב מבקש להודות לרותם ''ליאה'' ברוכין על תרומתה להכנת כתבה זו, בתנאים קשים במיוחד.
אינטליגנציה מלאכותית האתר הרשמי
סטיבן שפילברג ו''אינטליגנציה מלאכותית'' - אתר מעריצים
סטנלי קובריק
Super-Toys Last All Summer Long הסיפור המקורי של אלדיס
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
פשוט גרוע
אפסאלון יום שישי, 19/10/2001, שעה 8:21
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
Nitpick
טל כהן יום שישי, 19/10/2001, שעה 18:36
(7 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הרהורים
NY מאושר יום ראשון, 21/10/2001, שעה 1:13
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
אלמוני יום ראשון, 02/10/2005, שעה 21:02
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
