 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
שלושה בדירה אחת
טלויזיה / גל חיימוביץ'
04/08/12
תגובות: 3
מפלצות נראות ומפלצות נסתרות מהעין
טלויזיה / קרן לנדסמן
26/11/11
תגובות: 26
תעלומת הרוח הנעלמת
טלויזיה / לילי דאי
13/08/11
תגובות: 4
עוברת כל גבול
טלויזיה / רז גרינברג
25/12/05
תגובות: 7
הרובינזונים החדשים
טלויזיה / רני גרף
14/04/05
תגובות: 20
גוונים של שחור
טלויזיה / רז גרינברג
16/01/05
תגובות: 5
לראות או לא לראות
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
16/11/04
תגובות: 29
אלוהים נמצא בדברים המדברים
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
16/06/04
תגובות: 14
היקום מצחיק, אז צוחקים!
טלויזיה / רז גרינברג
25/03/04
תגובות: 7
מותו של אזור
טלויזיה / רז גרינברג
16/11/03
תגובות: 30
מפגשים
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
04/10/03
תגובות: 30
הרובוט שאהב אותי
טלויזיה / אריק אפק
14/09/03
תגובות: 13
הדבר הטוב הבא(פי)?
טלויזיה / רז גרינברג
15/07/03
תגובות: 10
הגחלילית שכובתה
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
13/04/03
תגובות: 42
משולחנו של המהנדס הראשי
טלויזיה / רז גרינברג
19/01/03
תגובות: 10
|
 |
להתחיל מחדש
טלויזיה / רז גרינברג
יום ראשון, 11/08/2002, שעה 22:15
מבחן שטח לשלוש סדרות מד''ב חדשות: The Dead Zone, Jeremiah ו-Odyssey 5
|
|
זה למעלה משנתיים נראה כי סדרות המד''ב והפנטסיה בטלויזיה האמריקאית מקרטעות. סדרות חדשות כגון 'אנטרפרייז' ו'סמולווייל', עליהן דווח כאן בכתבה קודמת, הן בינוניות במקרה הטוב. רוב הסדרות האחרות בוטלו או מחשבות את קיצן לאחור ('פיוצ'רמה' היא הקרבן האחרון של תהליך זה). 'באפי', היחידה שנותרה על המסך מתור הזהב של סדרות המד''ב הטלויזיוניות בשנות התשעים, סיימה בשנה האחרונה עונה מאכזבת במיוחד. האם כלו כל הקיצים? האם מתו כל סדרות המד''ב הטובות בטלויזיה?
לא – הן פשוט עברו דירה.
הכיוון בו צועדות סדרות המד''ב בטלויזיה האמריקאית בשנה האחרונה, כיוון אותו סימנה 'פארסקייפ' במידה רבה, הוא המעבר לתחנות הכבלים. אלה האחרונות התגלו כבית נוח יותר מרשתות השידור הגדולות. כיוון שהן מבוססות על דמי מנוי, תחנות אלה תלויות ברייטינג פחות מאשר רשתות השידור, והן פונות בדרך כלל לקהלי נישה מסוימים – הצפייה בהן נמדדת לפי יכולת ההגעה שלהן לאותם קהלים, במקום לכלל האוכלוסיה. גורמים אלה הפכו את תחנות הכבלים למעוז של הטלויזיה האיכותית בארה''ב ('הסופרנוס' ו'אוז', למשל, הן סדרות כבלים), וכך לא חלף זמן רב בטרם מצאו סדרות המד''ב האיכותיות את דרכן אליהן. שלוש סדרות כאלה עלו על המסך בארה''ב בחודשים האחרונים: The Dead Zone, Jeremiah ו-Odyssey 5.
The Dead Zone (''האזור המת''?)
האירוניה הגדולה ביותר בנוגע לסדרה The Dead Zone נעוצה בכך שהיא היתה יכולה להיות משודרת באחת מהרשתות השידור הגדולות. למעשה, היא כמעט היתה כזו: הסדרה נוצרה במקור עבור רשת UPN, הידועה בחיבתה לסדרות ז'אנר ('באפי', 'אנטרפרייז', ו'סמולווייל' משודרות בה), הפיילוט שלה זכה לציונים גבוהים מאד בהקרנות המבחן, אבל הרשת החליטה לוותר על הסדרה – שמצאה את עצמה ברשת הכבלים USA. אחרי צפיה בפרקי הסדרה אפשר לומר בבטחה ש-UPN לא ידעו מה הם מפסידים.
הסדרה מבוססת על ספר של סטיבן קינג (שכבר עובד לסרט קולנוע בשנות ה-80, בבימויו של דייויד קרוננברג) וגיבורה הוא ג'וני סמית' (אנתוני מייקל הול), מורה כריזמטי ואהוד בבית ספר תיכון בעיירה קטנה. שגרת החיים השלווה של ג'וני נקטעת כאשר הוא נפגע בתאונת דרכים קטלנית ושוקע בתרדמת. כאשר הוא מתעורר, הוא מגלה כי העולם סביבו השתנה: אמו מתה, ועל נכסיה שולט כעת כומר חלקלק בשם פארדי (דייויד אוגדן סטיירס), אתו היא התרועעה לפני התאונה. ארוסתו של ג'וני, שרה (ניקול דה-בואר, דאקס מ-''חלל עמוק 9''), נשואה לשריף העירוני (כריס ברונו). ומעל לכל – התאונה הפעילה את 'האיזור המת' במוחו של ג'וני. כאשר הוא נוגע באנשים, הוא מסוגל לראות את העבר והעתיד שלהם. בעזרתו של ברוס (ג'ון ל. אדאמס), עובד בבית החולים בו הוא היה מאושפז, מנסה ג'וני לשקם את חייו ההרוסים.
בניגוד לסדרות קודמות בז'אנר, בהן אנשים בעלי כוחות על טבעיים מסוג זה התמודדו בעיקר עם חוטפים, רוצחים סדרתיים ושאר נחמדי העולם, הדגש ב-The Dead Zone הוא על הדרמה האנושית – הניסיונות של גיבור הסדרה להתמודד עם סביבתו – שחלקה הגדול רואה בו (ובכוחותיו) מטרד – ולהסתגל למצבו החדש.
כאמור, The Dead Zone היתה יכולה לעבור בקלות באחת הרשתות הגדולות. אין בה שום דבר מהפכני או מזעזע מדי. הייחוד שלה, להבדיל מרוב סדרות הז'אנר שעלו בשנים האחרונות, הוא העובדה שהיא עשויה טוב – ללא פשרות. כותבי הסדרה, ובראשם מייקל פילר (מותיקי סדרות 'מסע בין כוכבים' המחודשות), מצליחים ליצור סדרה של דילמות מרתקות בהן עומד הגיבור, ואלה מגובות בדיאלוגים אמינים ומשכנעים. התסריטאים, יאמר לזכותם, נמנעים מלתת פתרונות קלים לאותן דילמות. גם הדמויות בסדרה אינן הסטריאוטיפים עשויי הקרטון להם ניתן היה לצפות – אפשר לחוש שמדובר בדמויות חיות ונושמות. מסייע בכך גם צוות השחקנים: אנתוני מייקל הול, המשדר סימפטיה רבה בתפקיד הראשי, ניקול דה-בואר, ירושה מוצלחת מאד אותה הביא אתו פילר מהסדרה הקודמת עליה עבד. בתפקידים הקטנים בולטים לטובה גם דייויד אוגדן-סטיירס (לאחרונה ניתן היה לשמוע את קולו בסרט 'לילו וסטיץ'') בתפקיד הכומר וקירסטן דלטון בתפקיד עיתונאית אינטרסנטית. הצוות מאחורי הקלעים של הסדרה אלמוני ברובו, להוציא מספר במאים שהתנסו בעבר בבימוי פרקים ל'מסע בין כוכבים', 'תיקים באפלה' ו'באפי'. הם מצליחים לתת לסדרה אוירה מתאימה של עיירה קטנה, שלווה לכאורה, שמתחתיה רוחשים סודות אפלים. גם החזיונות אותם חווה גיבור הסדרה מבוימים באופן מרוסן ושקול ולא בהיסטריה האופיינית, בדרך כלל, לסצנות מסוג זה. The Dead Zone אמנם לא מחדשת הרבה, אבל היא מתהדרת בשלמות ביצוע שקשה למצוא בסדרות אחרות.
Jeremiah (''ג'רמיה''?)
צופים רבים טוענים כי ג' מייקל סטריזנסקי, יוצרה של 'בבילון 5', לא הקדיש תשומת לב מספקת ל'אגדת הסיירים', הסרט האחרון בסאגה ההיא. הסיבה לכך, כנראה, היא היותו שקוע בסאגה אחרת – סדרת טלויזיה חדשה המשודרת בארה''ב בערוץ הכבלים Showtime. הסדרה, Jeremiah, מבוססת על סדרת קומיקס של האומן הצרפתי הרמן הופן. היא מתרחשת בעולמנו שלנו, לאחר שנפגע ממגיפה ביולוגית שהרגה את כל בני האדם הזקנים מגיל 15. עשור לאחר אותה מגיפה, הניצולים (שהתבגרו בינתיים, ולא מתו – ולכן הם מסיקים כי אותה מגיפה עברה מן העולם) מנסים לשרוד במה שנשאר מארצות הברית. אחד מהם הוא ג'רמייה (לוק פרי), ויש לו שליחות אישית: לפני מותו שלח אותו אביו לחפש אחר מקום בשם ''סקטור ולהאלה'', ממנו הגיעה, כנראה, המגיפה. בחיפושיו של ג'רמיה אחר אותו מקום מצטרף אליו קרדי (מלקולם-ג'מאל וורנר), נוכל וגנב, הנשבה בקסמי האידיאליזם שלו. כבר בפרק הראשון מוצאים עצמם שני גיבורי הסדרה עם שליחות נוספת, חשובה לא פחות.
בניגוד לסדרה הקודמת שהוזכרה כאן, Jeramiah בפירוש לא היתה מוצאת את דרכה לאף אחת מהרשתות הגדולות. על תחנות כבלים לא מוטלות אותן הגבלות המוטלות על רשתות ארציות, וכך ניתן לחזות בסדרה בשלל סצנות המכילות עירום חזיתי, שלא לדבר על שימוש נרחב במילים Fuck ו-Shit על הטיותיהן השונות – אך השוני הוא גם מתחת לפני השטח. בניגוד לסדרות ז'אנר אחרות, ב-Jeramiah יש מעט מאד אופטימיות. הגיבורים חושבים, אולי, להציל את העולם, אך הם מנסים בעיקר לשרוד אותו. כל פרק במסעם המדכא של שני הגיבורים לאורך היבשת מפגיש אותם בהיבט מכוער אחר של ההתנהגות האנושית. החברה האנושית המוצגת בסדרה היא אלימה, פרנואידית ואופורטוניסטית, ולמרות שגיבורי הסדרה פועלים למען הפיכת העולם למקום טוב יותר, מרחפת ברקע התחושה כי חבל על המאמץ. אולי אותה מגיפה היתה צריכה להשלים את עבודתה עד תומה.
הסדרה כתובה היטב. הקצב העלילתי שונה מאד מזה אליו רגילים הצופים של סדרות ז'אנר – הוא איטי, מדוד ומהורהר, ומאפשר לבחון את ההתרחשויות לעומק. למרות אופיין המטונף של רוב הדמויות, הסדרה נמנעת מהצגתן כרשעים חד-מימדיים. לרובן יש צד נוסף באישיות, החושף מורכבות ועניין. מבחינת דיאלוגים, סטרזינסקי ביצע כאן קפיצת מדרגה מרשימה לעומת 'בבילון' – הם נשמעים טבעיים מאד.
הבמאים, המעצבים והצלמים (ביניהם ניתן למנות את הנרי צ'אן, שצילם לאחרונה עבור סטרזינסקי גם את 'אגדת הסיירים') מצליחים ליצור בסדרה, באמצעים מינימליים, תחושה אמינה מאד של עולם פוסט-אפוקליפטי – משימה שסדרות טלויזיה אחרות (בולטת בהקשר זה 'Dark Angel') נכשלו בה קשות. גם החיבה הגדולה של הצוות לצילום בחושך מסייעת בבניית האווירה הקודרת והעגומה.
המרכיב החזק ביותר בסדרה, באופן מפתיע, הוא המשחק. שני השחקנים הראשיים, שהופיעו בעבר בסדרות טלויזיה נחותות, מפגינים ב-Jeremiah הופעה בוטחת ואמינה, רגועה מאד. זאת, ככלל, המעלה העיקרית של הסדרה – היא נמנעת מההתלהמות המלווה סדרות אחרות בז'אנר.
Odyssey 5 (''אודיסיאה 5''?)
הערוץ Showtime הוא גם ביתה של סדרה חדשה אחרת – Odyssey 5, שהיא ניסיון לתת טיפול קצת שונה לעלילות המוכרות בסדרות הטלויזיה מהעשור האחרון. בפתח הסדרה אנו פוגשים צוות של מעבורת הנמצא במשימה שגרתית בחלל –צ'אק טגארט, המפקד (פיטר וולר, 'רובוקופ'), ניל, בנו של טגארט, קורט מנדל, רופא מעצבן, אסטרונאוטית נוספת ועיתונאית המסקרת את הטיסה. המשימה מתנהלת כשורה, עד שלפתע מאבדת המעבורת את הקשר שלה עם מרכז הבקרה בכדור הארץ. כמה דקות לאחר מכן כדור הארץ מתפוצץ (כן, מתפוצץ) אל מול עיניהם ההמומות של הגיבורים. עם מעט החמצן שנותר להם, הם מתכוננים למוות איטי, אבל אז נחלץ לעזרתם ''המחפש'' (ג'ון נוויל, 'הרפתקאות הברון מינכהאוזן') – חייזר ידידותי שנדד, במהלך חייו, בין פלנטות שונות, שכולן זכו לאותו גורל כמו כדור הארץ. הוא מציע להחזיר את גיבורי הסדרה חמש שנים לאחור, כדי שיוכלו לגלות מה גרם להרס הכוכב ולנסות למנוע את האסון. אך לגיבורים, מסתבר, יש עבר טראומטי למדי, ועם חזרתם אחורה בזמן הם נקרעים בין הרצון לתקן אותו לבין הצורך להציל את העולם. בנוסף, מסתבר כי מאחורי הרס כדור הארץ עומדת קונספירציה סבוכה.
למרות קלישאתיות מסוימת של העלילה, כמו גם חוסר אמינות המאפיין את חלקו הראשון של פרק הבכורה (הסצנה בה נהרס כדור הארץ נראית גרוטסקית להחריד), השילוב בין מסע בזמן לבין קנוניה המאיימת להחריב את כדור הארץ עובד היטב. הקונפליקט בו נתונות הדמויות מתברר כמתכון לדרמה מרתקת. השאלה הגדולה בנוגע לסדרה היא כמה זמן תוכל להחזיק מעמד עם קו העלילה הנוכחי שלה. בניגוד ל'תיקים באפלה' או 'בבילון 5', שעשו גם הן שימוש בעלילה מתמשכת, לא נראה ש-Odyssey 5 תוכל לסגת לפרקים העומדים בפני עצמם, ויש גבול למתח אותו ניתן ליצור באמצעות סימני שאלה וללא תשובות – אך עוד חזון למועד.
השחקנים עושים עבודה לא רעה, אם כי בהשוואה לסדרות האחרות שנדונו כאן, משחק אינו הצד החזק של הסדרה. לעיתים נדמה כי הדמויות המורכבות של הסדרה היו גדולות מדי למידותיהם של השחקנים שמגלמים אותן. יוצא דופן בהקשר זה הוא סבסטיאן רוץ', המגלם את רופא הספינה האנטיפת באופן משעשע מאד.
בדומה ל-Jeremiah, הצילום בסדרה מרשים ומסוגנן, ריאליסטי מאד ומזכיר סרטי-תעודה. לא מפתיע לגלות כי הנרי צ'אן (כאמור, הצלם של Jeremiah) נמצא בצוות הצילום. הליווי המוסיקלי של לורה קארפמן יעיל מאד, והסדרה אף מתהדרת בעיצוב המרשים ביותר מכל הסדרות שנדונו כאן – החל ממעבורת החלל בפתיחה וכלה בחדרים האפלים בהם מחפשים גיבורי הסדרה רמזים למוצאו של האסון העתיד לפקוד את העולם. קשה לקבוע אם Odyssey 5 תצליח לממש את הפוטנציאל הגלום בה – הדבר תלוי מאד בכיוון אליו יחליטו יוצריה לפתח את הפרקים הבאים – אבל פרק הפתיחה בהחלט מבטיח.
The Dead Zone, Jeremiah ו-Odyssey 5 הן משב רוח רענן הפוקד את סדרות הטלויזיה של ז'אנר המד''ב/פנטסיה. אפשר רק לקוות כי גם גופי השידור בארץ ישימו לב לכך ויביאו אותן אלינו.
The Dead Zone : אתר רשמי
Jeremiah : אתר רשמי
Odyssey 5 : דווח
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
(ללא כותרת)
רני מספיילר כהוגן!!! יום שני, 12/08/2002, שעה 0:23
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
סיקור מעניין
עידו יום שני, 12/08/2002, שעה 1:47
(8 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ניטפוק קטן
ניר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 3:23
(12 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
חמש שנים?
טל כהן יום רביעי, 14/08/2002, שעה 13:39
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
