 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
המלאך שאהב אותי
ספרים / עידו גנדל
יום ראשון, 18/06/2006, שעה 10:00
סוכנת חשאית בריטית ומלאכים בשמי אירופה – 'An Occupation of Angels' מאת לביא תדהר
|
|
סוכנת-הצללים הבריטית קילרני היא התשובה הנשית והלא-זוהרת לג'יימס בונד. כמוהו, היא נשלחת לבדה בשירות הוד-מלכותה למשימות המסוכנות והמסובכות ביותר, נאבקת באויבים מטורפים-למחצה ובארגוני רשע חובקי עולם על רקע נופים עוצרי נשימה ובאופן כללי חיה בעולם שבו כל מילה ותנועה שאינן במקומן עלולות לגרום למוות מכוער במיוחד. אלא שבניגוד לסוכן השרמנטי, קילרני אינה מתעסקת בפלירטוטים, בפטנטים מגניבים ובמרטיני. היא מעדיפה את הסכין החד על פני הלשון החדה, וכתחליף לסודות הפיתוי והקסם האישי היא משתמשת באומנות האצילית והמעודנת של קרב המגע. מצד שני, בונד מעולם לא נאלץ להתמודד עם איום של מלאכים בעלי כנפיים חדות כתער, וברזומה שלו בוודאי לא מופיעה קטילתו של רב-מלאכים כמו רפאל.
סיפורה של קילרני מתרחש בעולם דומה מאד לזה שלנו, למעט הבדל משמעותי אחד: בשלהי מלחמת העולם השניה התגשמו פתאום מלאכים מעל לשדות הקטל והתנחלו כרצונם, בלי לבקש רשות, באתרים רבי-משמעות ברחבי העולם: כנסיות מפורסמות, מפקדת הקג''ב, חיפה ועוד. במשך עשרות שנים רובצים המלאכים הללו במקומותיהם, עוסקים בעניינים משלהם, עד שמישהו מתחיל להרוג אותם בזה אחר זה – שכן מלאכים, למרות הכל, אינם חסינים מפני פגיעה. הממשלות השונות, העסוקות במלחמה הקרה המתמשכת, מפעילות את המשטרות החשאיות ואת מוסדות הביון כדי להבין מה קורה. החשד הראשוני נופל, כמובן, על הצד השני; אלא שהמעורבים מתחילים להבין שמדובר כאן במשהו אחר, גדול ומסוכן אולי אף יותר. הסוכנת קילרני, שחזרה זה עתה מהתנקשות מוצלחת במלאך רפאל, נשלחת שוב למשימה. כמיטב המסורת, היא מקבלת מעט מאד מידע. כעת עליה למצוא איש מפתח בשם אלדרשוט, מומחה לצפנים, ש''נעלם'' בפריז.
כצפוי וכראוי במותחנים מסוג זה, קילרני מגלה מהר מאד שהיא עצמה הפכה למטרה. ארגונים ידועים ולא ידועים פועלים במלוא המרץ, לא תמיד ברור לטובת מי, וגם הכוחות העליונים אינם טומנים את ידם בצלחת. קילרני נודדת במסלול פתלתל שמתחיל בבתי הבושת של פריז ונגמר בכפור של רוסיה, מונחית לעתים על ידי השכל הישר, לעתים על ידי הצורך הבסיסי לשרוד ולעתים על ידי אינטרסנטים שמימיים, ומגלה מזימה אפלה שעלולה להמיט אסון על העולם כולו, אם לא יותר מזה. האם תצליח למנוע את הזוועה ברגע האחרון? האם יבואו הרעים על עונשם הקטלני והצודק? ובכן, ברור שכן, אבל זה כל הכיף.
הספר הקצר (נובלה, למעשה) ממוקד מאד בפעולה. לסוכנת קילרני כמעט אין עבר, והיא אינה חווה גילויים פסיכולוגיים מיוחדים או חושבת מחשבות עמוקות מדי. למעט סיפור הרקע המיוחד, אין גילויי מקוריות שיפתיעו את הקורא המנוסה (או, לצורך העניין, את חובבי 007). הדמויות האחרות שוליות מאד, וגם תיאורי הנוף, הדמויות והאוירה תמציתיים יחסית. הכתיבה חדה, מרוכזת ומכוונת למתח, למסתורין ולאקשן. עובדה זו אינה מהווה חיסרון, כמובן, אך היא מותירה לסופר מעט מאד מרחב לתמרון: אם הסיפור נשען כולו על אלמנט אחד ויחיד, אלמנט זה חייב להיות מושלם. לביא תדהר, על אף הכשרון הרב שהוא מציג בספר זה, לא הגיע בו לדרגת השלמות הנדרשת.
בכתיבה של סיפורים מסוג זה מומלץ תמיד להשאיר את הקורא במתח. שאלות לא פתורות, איום מרומז, עימות שסופו לא ידוע, הפיכה של התמונה על פיה – כל אלה ועוד מרתקים את הקורא ומושכים אותו להמשיך ולקרוא. נראה שלביא היה מודע לכך היטב, והוא גדש את הספר בהתאם בכל המרכיבים הדרושים. הבעיה היא דווקא במינון היתר שלהם. לשם המחשה, דו-קרב אקדחים לחיים ולמוות בין שני מקצוענים הוא אירוע דרמטי בהחלט, ומהווה רגע שיא במערבונים רבים. אך מה יקרה אם סרט יכיל מתחילתו ועד סופו דו-קרבות בלבד? אי אפשר להשאיר את הקהל במתח גבוה במשך זמן רב כל כך בלי הפסקה. הצופים פשוט יתחילו להשתעמם. אותו דבר קורה גם בספר. מרוב הפתעות וסכנות הקורא הופך לאטו לאדיש והספר מאבד את התנופה שהיתה לו בהתחלה. עצם העובדה שיש הפתעות על כל צעד ושעל הופכת אותן לצפויות, גם אם פרטיהן אינם ידועים, ומשום כך למעניינות פחות.
בעיה קרובה נוספת היא עניין המסתורין. גם התעלומה הגדולה ביותר הופכת למשעממת אם אין בה שום התקדמות לאורך זמן. לדוגמה, אי אפשר לכתוב ספר בלשים מוצלח באמצעות הצגה של מקרה רצח בהתחלה, ומילוי כל שאר העמודים בתהיותיהם האינסופיות של הגיבורים מיהו הרוצח. לאורך הדרך חייבים לצוץ רמזים או אירועים שיקרבו אותם פיתרון – אפילו אם רק למראית עין. לביא אמנם מגיש לקוראים את הפתרון בסופו של דבר, אך זה נעשה מאוחר מדי. במשך יותר מדי זמן נותרים קילרני והקוראים באפלה מוחלטת, והסכנות הנשקפות לחייה על ימין ועל שמאל אינן מצליחות להסיח את הדעת מהעובדה שבעצם עדיין איננו מבינים כלל מה קורה.
במקביל, לביא הקדיש מעט מאד תשומת לב לנושא המסקרן ביותר בסיפור כולו – המלאכים עצמם. ההשלכות של עצם הופעתם על האנושות חייבות להיות מרחיקות לכת ביותר, ולא רק מבחינה דתית, אך הן אינן משתקפות כלל בסיפור. העולם כמנהגו נוהג. מבחינה מסוימת הדבר הגיוני: כאמור, אנשים נוטים להסתגל גם לתנאים המוזרים ביותר, בתנאי שהם נמשכים מספיק זמן, ולהמשיך בענייניהם כאילו לא קרה דבר. אך משהו בכל זאת חייב לקרות, להשתנות בעולם שמלאכים מסתובבים בו. כל קורא סביר מעוניין מאד לדעת, ולו בקווים כלליים, יותר על אודותיהם: מה בדיוק קרה כשהופיעו? מה הם עצמם עשו מאז? מדוע הם פגיעים כל כך, וכיצד גילו בני האדם כיצד לפגוע בהם? כל זה לא קיים בספר, אלא במילים ספורות ובלתי מספקות. אם לביא היה לוקח את הסיפור כמות שהוא, פורש אותו על פני מספר כפול של עמודים וממלא את הרווחים בסיפור הרקע, כולם היו יוצאים מורווחים.
פרט למגרעות הנ''ל, מדובר בספר קריא ומהנה. השפה קולחת, מעבירה בתמציתיות ובדייקנות את כל המידע הדרוש. פריטי מידע זעירים המוזכרים פה ושם (כמו למשל אזכור krav maga – כך במקור) מקנים אמינות לעולמה התזזיתי של קילרני ומעלים לעתים חיוך על שפתיו של הקורא הישראלי. עם זאת, התשבחות הנלהבות שעל הכריכה ובהקדמה יוצרות ציפיות מוגזמות: עם כל הכבוד, לא מדובר כאן ביצירת מופת או בחידוש שטרם נראה כמותו, אלא פשוט בווריאציה חדשה וחביבה על נושא סוכן-העל החשאי הישן והטוב.
An Occupation of Angels (כיבוש של מלאכים)
מאת לביא תדהר (Lavie Tidhar)
הוצאה: Pendragon Press, 2005
86 עמודים
An Occupation of Angels - באמזון
לביא תדהר
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
והשאלה המתבקשת (חדש)
הניק שלי הוא ניק יום ראשון, 18/06/2006, שעה 13:30
האם הספר יהיה זכאי למועמדות לפרס גפן לספרות מקור?
|
|
|
|
|
כמובן שלא, מטעמים מובנים. (חדש)
NY יום ראשון, 18/06/2006, שעה 15:07
בתשובה להניק שלי הוא ניק
עם זאת, הוא נמצא כעת ברשימת המומלצים לפרס הפנטסיה הבריטית, בקטגוריית הנובלה.
|
|
|
|
|
כמובן שלא, מטעמים מובנים. (חדש)
הניק שלי הוא ניק יום ראשון, 18/06/2006, שעה 18:01
בתשובה לNY
מה ההבדל בין סיפור קצר של לביא שמתורגם לעברית וזכאי למועמדות בקטגוריית הסיפור הקצר המקורי, לבין ספר שלם שהוא כתב? הספר חייב להיות מתורגם קודם לעברית בשביל להיות זכאי למועדות בקטגוריית ספרות המקור?
|
|
|
|
|
זו שאלה תיאורטית. (חדש)
NY יום ראשון, 18/06/2006, שעה 18:18
בתשובה להניק שלי הוא ניק
כיוון שהספר לא תורגם לעברית ולא פורסם בעברית, הוא אינו זכאי כרגע לכל מועמדות שהיא במסגרת פרס גפן.
לו היה הספר מתורגם, חברי ועדת הפרס היו נדרשים להחליט באיזו קטגוריה תוצג מועמדותו.
|
|
|
|
|
נדמה לי שהוסכם בזמנו (חדש)
Boojie יום ראשון, 18/06/2006, שעה 21:21
בתשובה לNY
שיצירה מעין זו יכולה להיות זכאית להיחשב ''מקור'' רק אם הפרסום הראשון שלה היה בעברית. הדיון, כמדומתני, עסק רק בסיפורים קצרים, אבל אני מניחה שזה תקף גם לגבי ספרים.
ואגב, בזמנו, כשהיו הדיונים הארוכים כאורך הגלות באשר לסוגייה הזאת, אחת המסקנות הייתה שבאיזשהו שלב יהיה צריך להסיר את ההקלה הזאת מתנאי פרס גפן, ולהתיר מועמדות רק ליצירות שנכתבו במקור בעברית. זאת משום שהסיבה המקורית להקלה הייתה שבמשך שנים לא היה בארץ שוק למד''ב, ולכן סופרים התרגלו לכתוב באנגלית, וצריך לתת זמן לדינמיקה הטבעית לעשות את שלה. הזמן עבר, הדינמיקה הטבעית עשתה את שלה, וצריך לשקול לשנות מחדש את התקנון בהתאם.
מי ועדת פרס גפן השנה?
|
|
|
|
|
אני מסכים. (חדש)
NY יום ראשון, 18/06/2006, שעה 22:58
בתשובה לBoojie
חברי עדת הפרס השנה: דורון קאלו (יו''ר), עידן פרומקין, דוד דנה
|
|
|
|
|
ואם אתם שואלים את דעתי (חדש)
עידן פרומקין יום רביעי, 21/06/2006, שעה 1:39
בתשובה לNY
פרס שאמור לקדם יצירה ישראלית מקומית- ראוי שידרוש כתיבה בעברית.
חלק מהישראליות זו העברית. כמו שבוז'י אמרה- הזמן חלף.
|
|
|
|
|
האמת היא שלא הוסכם אז כלום (חדש)
גרומיט יום שני, 19/06/2006, שעה 0:46
בתשובה לBoojie
היו ויכוחים ארוכים שלא הגיעו לשורה תחתונה מוסכמת. בפועל ועדת הפרס הכלילה בשנים האחרונות את כל הסיפורים של גיא ושל לביא שהופיעו בעברית, וכך גם את ספריו של גיא, שנכתבו ופורסמו במקור באנגלית.
|
|
|
|
|
הנובלה להורדה חופשית (חדש)
NY יום שלישי, 11/07/2006, שעה 11:39
הרגע נודע לי כי הנובלה הנ''ל ניתנת כעת להורדה חופשית מהרשת למשך זמן מוגבל, עקב הגשתה למועמדות לפרס הפנטסיה הבריטי.
הנה הקישור:
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
