 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
ספריות העתיד
מאמרים / אלי אשד
שבת, 05/08/2000, שעה 14:54
על תפקיד הספריה במדע הבדיוני לדורותיו
|
|
מוסד הספריה עובר כיום שינויים דרסטיים וחסרי תקדים. בשלושת העשורים האחרונים חלו בו יותר תמורות מאשר בכל אלפיים ושש-מאות השנים האחרונות, מאז ימי המלך האשורי אשורבניפל, שבנה את הספריה הגדולה הראשונה.
סביר להניח שאילו מבקר משנת 1900 היה מגיע לספריה בת ימינו, עם התקליטורים, מאגרי המידע, הקשר לאינטרנט, המיקרופילמים והשמוש ההולך ומצטמצם בספרים של ממש (בעיקר בקרב הדור הצעיר), הוא לא היה מוצא בה את ידיו ואת רגליו, וספק אם היה מזהה את המקום.
וכשם שהספריה של היום שונה מאד מספריית העבר, כך אין ספק כי ''ספריית'' העתיד תהיה שונה עוד יותר. נשמעות תחזיות על העלמות הספר המודפס כפי שאנו מכירים אותו כיום והחלפתו בספרים אלקטרוניים ובטכנולוגיה של מציאות מדומה דרכה אפשר יהיה ''להכנס'' למציאות המתוארת בספרים ולנהל עמה קשר אינטראקטיבי לחלוטין. על פי תחזיות אחרות יעלם הצורך במקצוע הספרן, והוא יוחלף בטכנולוגיה ממוחשבת לחלוטין שתאפשר לצרכן המידע נגישות מוחלטת מכל מקום לכל סוג מידע שהוא. מאידך, יש הטוענים כי לאמיתו של דבר מקצועו של הספרן (או ה''מידען'' - שם שניתן כדי לספק יתר מכובדות למקצוע בעל תדמית נמוכה) יהיה רלוונטי בעתיד אף יותר מכפי שהוא היום, בגלל הצורך למיין את כמויות המידע האדירות שיעמדו בבסיסה של החברה האנושית.
המדע הבדיוני עוסק פה ושם גם בנושא זה, אם כי לא לעתים קרובות כפי שניתן היה לצפות, בהתחשב בתפקידו המרכזי של המידע בחברה של ימינו. לאמיתו של דבר, מספר היצירות בהן יש לספריות ולספרנים תפקיד מרכזי הוא מצומצם למדי.
עם זאת, הספריה כפי שהיא מוכרת לנו כיום (או, בעיקר, כפי שהיתה מוכרת לנו בעבר) ממלאת תפקיד מרכזי בסיפורים המתרחשים לאחר חורבן התרבות הטכנולוגית העכשוית כתוצאה משואה גרעינית, אסון אקולוגי, מגיפה וכולי. יש סיפורי מדע בדיוני המתארים את יצירתה מחדש של התרבות האנושית כמבוססת על הספריה - הספריות בסיפורים אלה מזכירות מאד את אלה שהיו במנזרים הנוצריים בימי הביניים, כגון זו המוכרת לנו מהספר ''שם הורד'' ומהסרט שנעשה על פיו.
ספריה עתידנית/קדומה מסוג זה מצויה בספר ''המנון לליבוביץ'' (1960) של וולטר מילר, אחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של המדע הבדיוני. בספר מתוארים מעין ''ימי ביניים חדשים'' שלאחר מלחמה גרעינית. בחברה החדשה, הנוצרת באיטיות, ממשיכים המנזרים הנוצריים (הדתות השונות ממשיכות להתקיים, כמסתבר, גם בעתיד זה) להיות בתי שימור לידע האנושי, והנזירים ממשיכים להעתיק ולשמר ספרים שהם אינם מסוגלים לקרוא, ובו בזמן לעטרם בציורים יפים - בדיוק כפי שעשו בימי הביניים. זאת עד שצצים, לבסוף, אנשי ה''רנסאנס'', המסוגלים לפענח ספרים אלה ולהשתמש בידע שבהם. הספרנים מוצגים בספר כשומרי ומשמרי הידע האנושי, גם אינם מסוגלים להבין אותו כלל. בידע אותו הם משמרים תלויה בנייתה של התרבות החדשה, אך גורלה של זו אינו שונה מזה של הישנה.
סיפורים אחרים מניחים שהספריה כפי שאנו מכירים אותה כיום תשאר כפי שהיא גם בעתיד, ואפילו בעתיד הרחוק מאד. הדוגמה החשובה ביותר לסוג זה היא סדרת ''המוסד'' של איזק אסימוב והספריה הגלקטית של הכוכב טרנטור המתוארת בה. אסימוב תאר את הספריה בספרי הסדרה המוקדמים (אותם כתב בשנות ה-40) כמבוססת בעיקר על ספרים כפי שאנו מכירים אותם כיום. גם במאמריו הוא חזר וציין כי לספר המודפס לעולם לא יהיה תחליף אמיתי.
בספרים המאוחרים יותר בסדרה, בהם תאר אסימוב את חיי הארי סלדון, יוצר המוסד, הוא דן בפירוט במוסד הספריה ומראה שהרבה לא ישתנה בו בחמישים אלף השנים הבאות. הבעיות התקציביות של הספריה ישארו כפי שהיו תמיד (באמפריה הגלקטית המתמוטטת), כמו גם מאבקי הכוחות בין הספרנים וההתמודדות עם היחס האדיש, לעתים העוין, של האוכלוסיה. מאידך, הספרנים מתוארים בספרים הללו כפי שלא תוארו בשום מקום אחר. אלו הם אנשי ''המוסד האחר'', המניפולטורים המסתוריים והמיטיבים של ההיסטוריה האנושית. ספרנים הנאלצים לסבול ממשכורת נמוכה ותדמית נמוכה אף יותר יכולים להתעודד מספריו אלה של אסימוב, בהם הם מתוארים כשליטיה האמיתיים והנסתרים של האנושות. יתכן כי יחס חיובי זה מקורו בכך שאסימוב היה מעריץ גדול של מוסד הספריה, ובמאמריו הדגיש את חובו הגדול לספרנים על הקריירה המזהירה שלו. הוא נהג לתת הרצאות לספרנים בחינם, בניגוד לסכומים הגדולים שהיה לוקח מכל קבוצה אחרת לפניה התבקש להרצות.
דמיון רב יותר בכל הקשור לחזון הספריה העתידית גילה הסופר אורסון סקוט קארד בסיפור בשם ''The Originist'' שהופיע בקובץ ''Foundation Friends'' (מ-1989), השייך לסדרת המוסד ואשר מתאר את יצירתו של המוסד האחר על-ידי הספרנים של טרנטור, תוך פירוט שיטות הקטלוג המתוחכמות שלהם.
באותו קובץ הופיע גם סיפורו של הארי טרודלוב ''Trantor Falls'', המתאר את מאבק הגבורה של הסטודנטים והספרנים כנגד השליט הברברי שהשתלט על טרנטור לאחר שהרס את הקיסרות. בפעם ראשונה אנו זוכים לסיור מודרך ומפורט בספריה הגלקטית העצומה של אסימוב, יחד עם השליט הברברי, המתקשה להבין את הצורך בספריות, כמו פוליטיקאים רבים בישראל ובעולם של היום שאינם רואים את עצמם כ''ברבריים'' דוקא. הספרנים - אנשי המוסד האחר - ''משכנעים'' אותו כי הספריה חשובה לממלכתו.
ספריה גלקטית אחרת מתוארת בסדרת ''התרוממות'' המפורסמת של דיויד ברין. הסדרה מתארת עתיד גלקטי בו כל הגזעים הקיימים ''שופרו'' מבחינה ביולוגית על-ידי גזעים שקדמו להם. מרכיב מרכזי בסדרה הוא ספריה גלקטית המשמרת את כל הידע הקיים ומקיימת סניפים בכוכבי לכת נבחרים. השפעת הספריה והגזע המטפל בה היא כה גדולה עד כי רוב הגזעים בגלקסיה ויתרו על מחקר מקורי משלהם ומעדיפים להעזר בידע הקיים - ועל כן לוקים בקפאון מדעי. רק המין האנושי בכדור הארץ נזהר שלא להסתמך על שירותי הספריה יתר על המידה, וזאת מתוך הנחה שמניעי הגזע המטפל בספרייה חשודים. ברין עדיין לא נתן לנו תיאור מפורט באמת של הדרך בה פועלת ספריה זו, למעט כמה רמזים על שיטות מחשוב מתקדמות ואולי אף אינטליגנציה מלאכותית של ממש. יתכן שיעשה זאת באחד מספריו הבאים.
מספר גדל והולך של סיפורים דן בספריה עתידית בה כבר אי אפשר יהיה למצוא ספרים מנייר. וריאציה מעניינת במיוחד על נושא זה היא סיפור מוקדם של דיוויד קלר בשם ''The Cerebral Library'' (מ-1931), אשר בעולם העתידי המתואר בו נאלצים אנשים מסוימים לקרוא ספר חדש מדי יום, ולאחר חמש שנים הם מומתים ומוחותיהם מושמים בצנצנות זכוכית. המוחות משמשים, לאחר מכן, כאמצעי גישה לכל מה שאנשים אלה קראו בימי חייהם. הסיפור מתאר את הבעיות שיש לספרנים עם שיטת המידע הזאת וקטלוגה.
סיפורים אחרים מתארים ספריות בהן אנשים לא יקראו או יאתרו מידע, כי אם יחוו ''מציאות וירטואלית'' של הדמיות היסטוריות ו/או ספרותיות שונות. אולם רוב הסיפורים על השגת מידע בעתיד - וכיום הם רבים יותר מתמיד - אינם מציגים מוסד ספריה או מאגר מידע מרכזי כלשהו: ההנחה המובלעת שבהם היא שכל אדם יוכל להוציא את כל המידע הדרוש לו מהאינטרנט ללא כל תווך, או לפחות ללא תווך אנושי, וכך יעלם מקצוע הספרן/מידען. ספר שכזה הוא ''Snow Crash'' המצליח של ניל סטיבנסון (מ-1992), בו הגיבור, על מנת לאתר מידע, פונה לתוכנת מחשב שנקראת ''הספרן'' ומופיע כאשליה של אדם העונה לכל הסטראוטיפים הקיימים של ספרן. זוהי דה-הומניזציה מוחלטת של מקצוע המידענות. הספר חוגג את הקשר הישיר בין הצרכנים האנושיים לבין תוכנות המחשב ומאגרי המידע, ששוב אינם זקוקים למסדר אנושי שיתווך ביניהם ויעריך את חשיבות ואיכות המידע. דומה שזוהי ההנחה ברוב סיפורי הסייברפאנק. האמינו לי - מידענים שקוראים סיפורים כאלה מרגישים שלא בנוח לגבי עתיד מקצועם.
ואולי יהיה עדיין צורך במידענים גם בעתיד כזה? לא כל הסופרים כה משוכנעים בסופו הקרוב של המקצוע. ספריה עתידנית אנושית יותר, תרתי משמע, מתוארת בספרה של אורסולה לה גווין ''Always Coming Home''ׂ(מ-1985), ובו חברה עתידנית כמעט אוטופית שבה כל ישוב קטן מחובר לספריה מרכזית ממנה הוא מקבל את כל המידע לה הוא זקוק - מעין סוג של אינטרנט. לדעתה של לה גוין, דווקא בחברה שבה כל המידע ממוחשב וזמין לכל יהיה צורך לנקוט בגישה שונה של מיון המידע הנשמר בארכיון או בספריה, ותנתן תשומת לב גדולה ביותר להעברה האוראלית. כך, באופן פרדוקסלי, נחזור לתקופה שלפני המצאת הכתב, כאשר כל המידע הועבר אוראלית - דבר הקורה כבר כיום, כאשר יותר ויותר אנשים קוראים פחות ופחות ומעדיפים להשתמש באמצעים ויזואליים כטלויזיה ומשחקי המחשב. הספרנים בחברה זו, שאינם צריכים לעסוק יותר באיסוף, ארגון וניהול המידע, מתוארים כמספרי סיפורים מקצועיים ומלומדים המתמקדים בתקשורת עם אנשים ובהעשרת המסורת התרבותית שלהם, ואילו עוזרי הספרנים דואגים לשמור על הספריה/מוזיאון/ארכיון, שם נשמרים הן כתבים והן בגדים, עצים, כלים וכולי, כל דבר הנחשב ל''חשוב'' לשימור ולהצגת התרבות. הספרנים מתוארים כמי שמעורבים מאד בחיי הקהילה שלהם, מעבר למציאת מידע עבור לקוחותיהם.
ספרו של ורנור וינג' ''A Fire Upon The Deep'' (מ-1992), אחד מספרי המד''ב הקלאסיים של זמננו, הוא ללא ספק (יחד עם סדרת המוסד) ספר המד''ב החשוב ביותר העוסק בספרנים ובמקצוע הספרנות בעתיד. אחת הדמויות הראשיות בו היא ספרנית של העתיד הרחוק, עתיד בו קיימת מעין ''רשת אינטרנט'' גלקטית דרכה יכולים גזעים שונים להתקשר ביניהם לאורך מאות אלפי שנות אור ובמשך מיליוני שנים. תפקיד הספרנית הוא לסקור את מאגרי המידע של גזעים שונים ברשת וללקט משם מידע עבור מעבידיה החייזרים. הספר בהחלט יוצא דופן בכך שמקצוע הספרנות מוצג בו כמקצוע של הרפתקנים, שבחיפושי המידע שלהם ברשת הגלקטית עלולים להתקל בסכנות האיומות ביותר שניתן להעלות על הדעת.
בסרטי המדע הבדיוני ספרנים ומידענים הם נדירים ביותר, אך בשנות השבעים הופיעו מספר סרטים בהם נטלו ספרני העתיד מקום חשוב, גם אם הדמיון ויכולת החיזוי שגילו היו מוגבלים ביותר. העתיד תואר בהם תמיד כמקום בו המידע מוגבל או חסום לקהל הרחב. דוגמה טובה לכך היא הסרט ''Soilent Green'' (לפי ספר של הארי האריסון) מ-1973, שתאר עתיד של פיצוץ אוכלוסין מוחלט בו כל הידע הקיים נמצא בידיהן של כמה ספרניות זקנות שדרכן מגלה הגיבור (צ'רלטון הסטון) שמזון סינטטי חדש להמונים עשוי, למעשה, מ... לא נגלה כאן.
גם בסרטים כמו ''זארדוז '' מ-1974 (בו שון קונרי מחסל חברה הדוניסטית מנוונת), ''Rollerball '' מ-1975 (על משחק ספורט קטלני בעתיד בו שולטות בעולם חברות ענק רב לאומיות) ו-''Logan's Run'' מ-1976 (על עתיד הדוניסטי בו כל העובר את גיל שלושים מוצא להורג) מגלים הגיבורים באמצעות ספריות את האמת על עולמם. אבל בספריות אלה אין טכנולוגיה חדשה שאפשר להצביע עליה. במקרים של ''זארדוז'' ו-''Logan's Run'' מדובר בספריות חרבות שהגיבורים נאלצים לחפש בשרידיהן, ובמקרה של ''Rollerball'' מדובר בספרן זקן בשויצריה הטוען כי ספרייתו (למעשה המחשב העולמי הענק) כוללת את כל הידע הקיים - ''חוץ מהמאה ה-13 שנמחקה בטעות, אבל מה זה משנה - היו שם רק דנטה וכמה אפיפיורים מושחתים''.
עד כמה שהדבר מפתיע, הסרט החשוב יחיד בו מתוארת עתיד הספריה בצורה מתוחכמת כלשהי הוא סרט ישן של ג'ורג פאל - ''מכונת הזמן'' (על-פי ספרו של ה. ג'. וולס) מ-1960. הגיבור מוצא את עצמו בספריה/מוזיאון בעתיד הרחוק, ובעזרתה, באמצעות האמצעים הטכניים המדהימים שבה, הוא לומד על ההיסטוריה של עולם העתיד. זהו הקטע היחיד הידוע לי מסרט כלשהו העוסק בטכנולוגיה ספרנית של שימור ושחזור העבר.
באשר לטלויזיה - בסדרה המקורית של מסע בין כוכבים היו התיחסויות לספריה ראשית של הפדרציה בשם ''Memory Alpha'', אך לא שום מידע ספציפי על דרך פעולתה. אמנם הסרט ''מסע בין כוכבים 9: המרד'' אמור היה לכלול ספרנית עתידנית שהיתה אמורה לעזור לאנשי צוות האנטרפרייז בחיפושי מידע, אבל הקטע עמה קוצץ לפני צאת הסרט למסכים, וכך איננו יודעים כיצד פועלים הספרנים בעתיד של ''מסע בין כוכבים''. לעומת זאת, בספר ''The Galactic Whirlpool'' של הסופר והתסריטאי דיויד ג'רולד, בסדרת הספרים של ''מסע בין כוכבים'', אחת הדמויות היא הספרן/מידען של האנטרפרייז. עם זאת, איננו פוגשים בו או במקביליו בספרים אחרים בסדרה.
גם בסיפורי קומיקס איננו שומעים רבות על הנושא. קיים יוצא מן הכלל אחד, למעשה - אחת. ''נערת העטלף'' בסדרת ''באטמן'' של חברת ''די. סי.'', שהיא בחייה הפרטיים ספרנית. לאחר שהפכה לנכה כתוצאה מפעילות של פושע מרושע, נערת העטלף הפכה ל''אורקל'' - מעין ''סופר מידענית'' היכולה להשיג כל מידע בעזרת האמצעים המחוכמים שברשותה. אבל פרט לה ולסופר גיבור משנות החמישים בשם ''קפטן קומט'', שבחייו הפרטיים היה ספרן אפור, אין אנו מוצאים בקומיקס הרבה על מוסד הספריה בכלל ובעתיד בפרט.
מה, אם כך, הוא עתיד הספרנים והמידענים? האם הם יוחלפו בתוכנות מחשב כמו אצל סטיבנסון, או אולי הם ימשיכו להתקיים כמומחים לארגון וסידור מידע כמו אצל וינג'?
לו היה הדבר תלוי בי, כי אז הייתי בוחר בעתיד של ''המוסד האחר'', בו הספרנים/מידענים הם בעלי כישורי שכנוע פאראפסיכולוגיים אדירים. בימים אלה, כשספריות רבות נמצאות על סף התמוטטות ומעבר לה בגלל מחסור כרוני בתקציבים ובגלל אדישות הפוליטיקאים והציבור, דומה שיש צורך דחוף בכישורים שכאלה על מנת להציל אותן.
מוסד הספריה ספריות במדע הבדיוני
נערת העטלף
על ספרנים וספריות
ספרנים בקומיקס
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
|
| |
 |
 |
|
דוגמא נוספת, אם כי מפנטסיה (חדש)
דמוסתנס שבת, 05/08/2000, שעה 15:52
היא כמובן הספריה של האוניברסיטה הנעלמת, מעולם הדיסק.
הספריה, שמלאה בספרים נוטפי קסם וארס, היא מרכז לימודי של האוניברסיטה ומרכז ידע לכל המכשפים באשר הינם.
הספרן שהפך לקוף בגלל מקרה מצער מראה את הסכנה הגלומה בספריות עקב המשוואה:
ידע=כוח=מסה=עיוות בזמן חלל...
עוד ספריה פנטסטית מופיעה בהארי פוטר כמובן, גם היא ספרית כשף בית-ספרית. הספריות שם אינן ששות לעזור לתלמיד הממוצע, ועוד יותר שונאות את פוטר וחבריו מחרחרי הצרות. למרות כל זאת-הם תמיד מצליחים למצוא את הפתרון לכל בעיותיהם בספריה, כמו כל התלמידים הטובים שלמדו במשך שנים על גבי שנים לסכם טקסטים ולהפעיל את מכונת הצילום...
דמוסתנס.
|
|
|
|
|
דוגמא נוספת, אם כי מפנטסיה (חדש)
דובי יום ראשון, 06/08/2000, שעה 17:06
בתשובה לדמוסתנס
ובל נשכח את ה-L-Space - המרחב שבין ספריות, בעזרתו יכול האורנג-אוטן לנדוד על פני מרחבים ומימדים במהירות בחיפוש אחר מידע. תיאור די נרחב של כל העסק יש בספר Guards! Guards! המצויין.
|
|
|
|
|
עוד ספריות בסדרות מד''ב/פנטסיה (חדש)
רז גרינברג שבת, 05/08/2000, שעה 18:37
בסדרה ''בבילון 5'' בפרק האחרון של העונה הרביעית (שנקרא Deconstruction of Falling Stars) תוארה ספריה דומה לזו שמתוארת ב-''המנון לליבוביץ''' (מנוהלת ע''י כמרים בעקבות נסיגה של העולם למצב דמוי-ימי הביניים לאחר מלחמה גרעינית).
וכמובן, בסדרה ''באפי ציידת הערפדים'' משחקת הספריה תפקיד מרכזי: זהו המקום בו הגיבורים מוצאים את הדרכים להילחם בערפדים, בשדים ובשאר כוחות האופל שמופיעים בעיר סאנידייל בתדירות של פעם בחמש דקות. מקצוע הספרן (שבסדרה הוא ה-''צופה'' של באפי) מתואר בסדרה כמקצוע מסוכן מאד - לא רק שבאפי פורקת עליו את כל התסכולים שלה, הוא לעיתים קרובות מאד נופל קרבן למזימות של החבר'ה הרעים...
|
|
|
|
|
יופי של מאמר (חדש)
אוהד יום שני, 07/08/2000, שעה 20:00
רק רציתי לומר שאני כל פעם מחדש נהנה לקרוא את מאמריו המושכלים של אלי אשד, והלוואי שיהיו עוד מאמרים רבים כאלה.
ישר כוח!
|
|
|
|
|
אחלה מאמר (חדש)
גל יום שלישי, 08/08/2000, שעה 22:14
באמת מאמר מעניין
אם הזכירו ספריות בפנטזיה אז מה לגבי שר הטבעות? גנדלף בילה כמה שבועות בספריה של גונדור נדמה לי וחיפש חומר על הטבעת
ועוד ספרייה במדב היא בספר השליטים של היינלין
הספרייה היא ספריית מיקרופילם וסם יושב שם לעשות מחקר על נחיתות עבמים
|
|
|
|
|
ביקורת על ספר SNOW CRASH (חדש)
אלי יום חמישי, 18/10/2001, שעה 6:32
בתשובה לגל
של ניל סטיפנסון שבו מופיעה דמות של מידען ''וירטואלי'' ( הסיוט האולטימטיבי של הספרנים והמידענים למינהם ) שנכתב בידי חובב המד''ב המסתורי הידוע בכינוי PREACHER אפשר למצוא באתר השווה תמיד בדיקה ''בלי פאניקה '' :
הספר הקלאסי הזה לא הופיע עד היום בעברית , אם כי דומני שקראתי איפה שהוא (המימד העשירי ? ) מאמר שמספר שנעשה ניסיון לתרגם את הספר שנכשל בגלל בעיות התרגום היוצאות מהכלל .וחבל .
|
|
|
|
|
וגם אני כתבתי על זה ביקרות (חדש)
גל יום חמישי, 18/10/2001, שעה 11:34
בתשובה לאלי
עבור סייברקוזן.
|
|
|
|
|
גירסה מודפסת של מאמר זה (חדש)
אלי יום חמישי, 18/10/2001, שעה 6:24
שהושמע לראשונה כהרצאה שניתנה בכנס השנתי ה-24 של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל ששהוקדש לתולדות הספריות , הופיעה בימים אלה בחוברת יולי 2001 של כתב העת ''מידע וספרנות '' של אגודת הספריות ומרכזי המידע בישראל .
למאמר צורפו תמונות שנילקחו כולם ללא רשות מכאן.
|
|
|
|
|
הספרן המפורסם ביותר בהיסטוריה (חדש)
אלמוני יום רביעי, 02/01/2002, שעה 15:08
בתשובה לאלי
הוא קזנובה המאהב המפורסם.
קזנובה היה גם סופר מד''ב שחיבר יצירה ענקית בת מאות עמודים על עולם תת קרקעי שאליו מגיעים אח ואחות מעולמנו , והוא תיאר בפרטות את התרבויות , ומיני בעלי החיים והצמחיה שנמצאים שם במסגרת הסיפור כשהוא מקדים את טולקין ב-150 שנה בתיאור מפורט של עולם דמיוני.
עוד על קזנובה :
קזנובה ספרן ומאהב גדול
|
|
|
|
|
תיקון (חדש)
רוים יום רביעי, 27/03/2002, שעה 15:10
בספרייה האימפריאלית בטרנטור לא היו ספרים מודפסים אלה זה היה כך:
הספרים היו מן כמו קלטות (ספר-סרט לפי סדרת המוסד) שמלאות נתונים ומקרינים אותם מעזרת קורן ספר-סרט.
רק הספר הקדוש של המיקוגנים היה מתוכנת עצמו ובלי קורן ספר-סרט היה אפשר להפעיל אותו.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
