עוד בקטגוריה זו:
שלושה בדירה אחת
טלויזיה / גל חיימוביץ'
04/08/12
תגובות: 3
מפלצות נראות ומפלצות נסתרות מהעין
טלויזיה / קרן לנדסמן
26/11/11
תגובות: 26
תעלומת הרוח הנעלמת
טלויזיה / לילי דאי
13/08/11
תגובות: 4
עוברת כל גבול
טלויזיה / רז גרינברג
25/12/05
תגובות: 7
הרובינזונים החדשים
טלויזיה / רני גרף
14/04/05
תגובות: 20
גוונים של שחור
טלויזיה / רז גרינברג
16/01/05
תגובות: 5
לראות או לא לראות
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
16/11/04
תגובות: 29
אלוהים נמצא בדברים המדברים
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
16/06/04
תגובות: 14
היקום מצחיק, אז צוחקים!
טלויזיה / רז גרינברג
25/03/04
תגובות: 7
מותו של אזור
טלויזיה / רז גרינברג
16/11/03
תגובות: 30
מפגשים
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
04/10/03
תגובות: 30
הרובוט שאהב אותי
טלויזיה / אריק אפק
14/09/03
תגובות: 13
הדבר הטוב הבא(פי)?
טלויזיה / רז גרינברג
15/07/03
תגובות: 10
הגחלילית שכובתה
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
13/04/03
תגובות: 42
משולחנו של המהנדס הראשי
טלויזיה / רז גרינברג
19/01/03
תגובות: 10
|
 |
תיקי המד''ב
טלויזיה / רז גרינברג
שבת, 02/02/2002, שעה 2:02
על הקשר בין הסדרה 'תיקים באפלה' למדע הבדיוני
|
|
הופיע בגליון מספר 6 של המימד העשירי, אוגוסט 1998
מדע בדיוני היה מאז ומעולם תחום בעייתי למי שניסה לעסוק בו בטלויזיה ואו בכל מדיום ויזואלי אחר, לצורך הענין). הסיבה לכך טמונה בחומרים מהם מורכב מה שמכונה ''מדע בדיוני''. אם לצטט את ניר יניב (מהמאמר בגליון האחרון, בו הוא חבט ללא רחמים בסדרה ''מסע בין כוכבים''), ''מד''ב מציב תנאים מסוימים, מערכת חוקים מסוימת, ופועל לפיהם.'' למרבה הצער, קשה מאד להשיג תוצאה כזאת במדע בדיוני טלויזיוני. זה מחייב מידה מסוימת של עומק ומורכבות שהיכולת להגיע אליהם במדיום הטלויזיוני מוגבלת מעצם טבעה. לכן, בכל פעם שבה ניסתה תכנית טלויזיה להכנס לטריטוריית המד''ב, היא נאלצה להשען על רעיון מדעי אחד שהפך לבסיס לסדרה כולה (כמו מרבית הסדרות שעסקו במסע בזמן - ''מנהרת הזמן'' ו''זינוק לאתמול'') או להשתמש במד''ב כ''רקע'' למה שהיתה יכולה להחשב כסדרת מתח/הרפתקאות רגילה (כמו ''מסע בין כוכבים'' לדורותיה או ''בבילון 5''). הפעם היחידה, לטעמי, בה הצליחה סדרת טלויזיה להעביר תחושה מד''בית אמיתית של עולם זר בעל מערכת חוקים והגיון משלו (אם כי שניהם היו קשים מאד להבנה) היתה סדרת המופת ''האסיר''.
מה שמביא אותי לנושא המאמר הזה - סדרת הטלויזיה ''תיקים באפלה''. מאחר ושנות ה-90 מתקרבות לסיומן במהירות, אני סבור שלא יהיה מסוכן מדי להמר שסדרה זו היא הירושה הטלויזיונית-מד''בית המשמעותית ביותר של העשור האחרון. הסדרה פרצה, למעשה, את כל הסכרים שעמדו בפני סדרות מד''ב שקדמו לה.
למה X-Files?
ראשית - הקהל. ''תיקים באפלה'' תיזכר, כנראה, כסדרה הראשונה מסוגה שפרצה מעבר לקהל היעד המצומצם לו נועדה והצליחה להגיע לקהל הרחב (''מסע בין כוכבים'' עשתה את המסלול ההפוך כשלא הצליחה למשוך מספיק צופים בפריים-טיים, אבל ביססה לעצמה קהל אוהדים נאמן בשעות-שידור צפופות פחות). הסיבה לכך היא ש''תיקים באפלה'' ממזגת בתוכה ז'אנרים אחרים פרט למד''ב - היא יכולה גם להחשב לסדרת משטרה, מותחן פוליטי, סדרת אימה ולעיתים אפילו קומדיה או פארודיה.
שנית - הזמן. ''תיקים באפלה'' מתרחשת, בניגוד לרוב סדרות המד''ב, בהווה. זוהי בחירה מודעת לעצמה מצד יוצרי הסדרה, שכן ההווה בו מתרחשת הסדרה הוא סוף האלף, בו הגבולות בין ה''מדע'' לבין ''המדע הבדיוני'' הולכים ומיטשטשים. הדבר גורם גם לשינוי נקודת-המבט בסדרה לעומת קודמותיה - הגיבורים אינם פועלים במציאות שונה שהצופים נכנסים אליה ומנסים להבין אותה – הם נמצאים באותה מציאות בה נמצאים הצופים והם נכנסים - כמו הצופים - לתוך מציאות אחרת בה הם מנסים לתפקד, לעיתים קרובות בחוסר הצלחה.
הגורם השלישי, עליו אני עומד להרחיב, הוא הרעיון המונח בבסיסה של הסדרה. המוטו של הסדרה - ''האמת נמצאת אי-שם'' - עומד בסתירה, כמעט, לרעיון המונח בבסיסו של המד''ב. כי אם ''האמת נמצאת אי-שם'', הרי שאין טעם להסביר את החוקים שעומדים מאחורי העולם שהסדרה מנסה ליצור - הרי הם נמצאים ''אי-שם'' (Out There, מה לעשות, באנגלית זה נשמע יותר טוב...)
למרות זאת, מאז תחילת הסדורה, היא מנסה להיות מד''בית תוך שהיא שומרת על הרעיון הבסיסי שלה. דוגמה לכך ניתן למצוא בפרק ''קרח'' מהעונה הראשונה. בפרק מצטרפים מאלדר וסקאלי למשלחת מדעית, שחוקרת בסיס באוקיאנוס הארקטי, שכל יושביו התאבדו. הם מגלים שהסיבה לכך היא תולעים שחדרו לגופם של המדענים וגרמו להפרשת חומר שמגביר אגרסיביות. זו היתה הפעם הראשונה במהלך התכנית שבה ניתן הסבר מדעי לתופעה על-טבעית המופיעה בו. הפרק התבסס, למעשה, על סיפור שכתב ג'ון קמבל בשם ''Who Goes There'' (כותבי הפרק, גלן מורגן וג'יימס וונג, אפילו מצדיעים במהלכו לסופר - אחת הדמויות בו נקראת ''קמבל''). זהו, כנראה, הפרק המד''בי הראשון בסדרה - הגיבורים מגלים את ה''חוקים'' של התופעה אליה הם נקלעו, מצליחים לפעול לפיהם ואפילו להיחלץ בעזרתם (כשהם מגלים כיצד ניתן להתחסן מפני התולעים). אבל לקראת סופו הפרק חוזר לתבנית המוכרת של הסדרה - הסוכנים אינם מצליחים לחלץ עדות למה שהם גילו, הבסיס נשרף והאמת נותרת ''אי-שם''.
פרק זה אף פתח את העיסוק המסיבי של הסדרה בשני נושאים מד''ביים שהופכים למציאות - לוחמה ביולוגית והנדסה גנטית. לעתים הסדרה רק נגעה בנושאים האלו והשתמשה בהם כרקע לעלילה (כמו בפרקים ''אש'', שבו רוצח מסוכן הופף לחסין-אש, או ''צעיר בלב'', שבו אסיר נמלט מגלה שיטה להשתלה מחדש של איברים שנכרתו), אבל לעתים היא משמשת כבסיס לכל הפרק. הפרק הבולט ביותר בנושא היה ''חווה'', בו מתואר ניסוי גנטי צבאי ליצור גזע עליון. הניסוי לא עולה יפה, ותוצאותיו (הגברים שנוצרו נקראים ''אדם'' והנשים ''חווה'') מובילות ליצירת דמויי-אדם רצחניים. אחת הנשים שנוצרו בניסוי נמלטת, נחושה בדעתה לסיים את הניסוי וליצור את ה''דור הבא'' - זוג ילדות שאמורות לגדול ללא העיוותים הגנטיים שנוצרו בדור הקודם. זהו אחד הפרקים המעניינים ביותר בסדרה - לא זו בלבד שהוא מד''בי מאד באופיו, אלא הוא אף מצליח להראות מה קורה כאשר לוקחים רעיון מדעי שקיים כבר היום והולכים איתו כמה צדים קדימה.
עוד פרק שחובה להזכירו בהקשר זה הוא ''חוסר שינה'', שבנוי לפי עיקרון דומה. בפרק זה עוקבים מאלדר וסקאלי אחר חברי יחידה צבאית שעברו ניסוי מדעי שחוסך מהם את הצורך בשינה וכתוצאה מכך מגביר את חדות החושים שלהם – אך גם מפתח אצלם נטיות אלימות. הפרק פחות מתוחכם ומעניין מ''חווה'', אבל הוא בהחלט מד''בי.
בהקשר ללוחמה הביולוגית יש להזכיר את הפרק ''F. Emasculata'' (מצטער - את השם הזה באמת לא הצלחתי לתרגם), שמיזג בצורה הטובה ביותר את מבנה הסדרה עם סיפור מד''ב: מאלדר וסקאלי רודפים אחר שני אסירים נמלטים ששימשו כשפני-ניסיון בניסוי מדעי, במהלכו הם נדבקו בנגיף קטלני. מדובר באחד הפרקים המורכבים ביותר בסדרה, דבר שנובע, בין השאר, מהניסיון להסביר את התופעות המופיעות בו בצורה מדעית (מהיכן הגיע הנגיף, מדוע דוקא האסירים נדבקו בו). אבל הכל מתרחש בתוך המסגרת של הסדרה. בדומה ל''קרח'', מבצעי הניסוי מצליחים להעלים את ההוכחות נגדם והנגיף נותר כ''תופעה לא מוסברת''.
פרק יוצא-דופן בסדרה הוא ''מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמן'' - פרק שהצליח לענות על כל הקריטריונים של המונח ''מד''ב'' בלי להכיל בתוכו אפילו גורם ''מדעי'' אחד. מסופר בו על סוכן ביטוח שניחן ביכולת לנבא את העתיד, ולכן הוא יכול לומר ללקוחותיו בדיוק איזה סוג ביטוח הם צריכים. העניינים מסתבכים כשהוא מנסה למנוע את מותו שלו. התסריטאי, דארין מורגן, הצליח ליצור פרק שפועל לפי מערכת חוקים שהיא פנטסטית לחלוטין, אך גם עיקבית, בעלת הגיון פנימי משלה. מהלכת שמועה שלאחר שידור הפרק התקשר סופר המד''ב הרלן אליסון למורגן כדי להחמיא לו על התסריט המבריק.
נגיעה נוספת של הסדרה במד''ב היא בתחום ההומוריסטי. כמה פרקים היו פארודיות מוצלחות על סרטי וספרי מד''ב ידועים. הדוגמאות הבולטות הן ''מלחמת אוכלי-הצואה'' (פארודיה על ''מלחמת העולמות'') ו''פרומתיאוס פוסט-מודרני'' (פארודיה על כל סרטי המפלצות שנוצרו בשנות ה-30 בעקבות ''פרנקשטיין''). הסדרה גם עסקה כמה פעמים בנושאים מד''ביים קלאסיים, וגם אם לא הצליחה ממש לחדש בתחום, התוצאה עדיין היתה אינטליגנטית ומעוררת מחשבה. דוגמה אחת היא מסע בזמן, בפרק ''סינכרוניזציה'', שבו מדען שמגלה בעתיד שיטה למסע בזמן חוזר לתקופתנו כדי למנוע מעצמו את התגלית, בידיעה שהיא תגרום אסון לאנושות. דוגמה אחרת - ואיך יכולתי לכתוב את המאמר הזה בלי להזכיר אותה? - היא הפרק ''מתג קטלני'' שנכתב ע''י סופר הסייברפאנק ויליאם גיבסון. גם הפרק הזה עוסק במה שעשוי להחשב לקלישאת מד''ב - תוכנת מחשב שמפתחת אינטליגנציה. הפרק לא בדיוק מחדש משהו לחובבי מד''ב (ואוהדי גיבסון עשויים להתאכזב מהעובדה שסגנון הכתיבה שלו כמעט לא ניכר כאן), אבל העלילה המתוחכמת והדיאלוגים המבריקים מפצים על כך.
למרבה הפלא, דוקא בפרקים שעסקו במפגש עם חייזרים נקטה הסדרה בגישה כמעט אנטי-מד''בית – הם סיפקו יותר תעלומות מהסברים ויותר שאלות מתשובות. הסיבה לכך היא היות הפרקים הללו קשורים קשר הדוק למסגרת ולרעיון המונחים בבסיס הסדרה - האמת בהם חייבת להשאר ''אי-שם''.
המימד העשירי
|
 |
|
