עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
רסיסים של מד''ב
ספרים / דותן דימט
יום חמישי, 01/06/2000, שעה 0:00
'רסיסים של כבוד', ספרה הראשון של לויס מקמסטר בוז'ולד, עשוי לתלפיות. האם הוא גם מד''ב?
|
|
הופיע בגליון מספר 8 של המימד העשירי, ספטמבר 1999
'רסיסים של כבוד' הוא ספרה הראשון של לויס מקמסטר בוז'ולד, אחת הסופרות הפופולריות בקרב הגרעין הקשה של חובבי המדע הבדיוני בארה''ב בשנים האחרונות. לויס מקמסטר בוז'ולד ''הופיעה כשביט בשמי המדע הבדיוני ב-1986'', מספרת לנו הכריכה, וזכתה לקטוף מאז חמישה פרסי הוגו. לכאורה מדובר ביוצרת חשובה במדע הבדיוני המודרני, ולכן ראוי בהחלט להביא לקורא העברי משהו מכתביה. 'רסיסים של כבוד' הוא ללא ספק ספר קריא ומהנה, עם דמויות סימפטיות המעוררות הזדהות ואהדה, המפגינות אומץ, תושיה, תבונה ואנושיות רבה. העלילה מותחת ומרתקת והכתיבה מקצועית, בסגנון רזה ונקי השואב את הקורא לתוך המתרחש במקום לבלבל אותו בתיאורי נוף ותיחכומים לשוניים. הבעיה עבורי היא שלהגיד על הספר הזה שהוא מדע-בדיוני, זה כמו לומר על בנות פסיה שהן נשים. כלומר, המרכיב המד''בי מסתכם באיפור ובתלבושת, ולא נוגע לעניינים שבמהות.
'רסיסים של כבוד' הוא בעצם רומן רומנטי היסטורי קלאסי, מדובר בקורדליה נייסמית, מפקדת ספינת מחקר מדעית ממושבת בטא המפותחת, הנאלצת לצאת למסע הישרדות על כוכב לכת בלתי-מאוכלס, לאחר שמשלחתה מותקפת על-ידי חיילים מהפלנטה המיליטריסטית בריאר. בן-לוויתה הבלתי-קרוא למסע הוא קצין מכוחות האויב, לורד וורקוסיגן המצוייד בכריזמה ביירונית, עבר צבאי אפל ואויבים רבים מבית. למרות חשדנותם ההדדית, ההבדלים התרבותיים ביניהם והעובדה שהם מספיקים להיות מעורבים במהלך הספר במלחמה בין פלנטות המוצא שלהם, כל אחד בצד אחר, לא תופתעו לשמוע שנרקמת אהבה בין השניים, אהבה אשר נכונו לה מבחנים לא מעטים במהלך העלילה.
סיפור האהבה הוא טוב לסוגו, אך הרקע שלו, מלחמה בין-כוכבית בין פלנטות בעלות תרבויות שונות המתמודדות על שליטה בחורי-תולעת המקשרים ביניהן בחלל והמהווים מפתח למסחר ביניהן, נראה כמו תפאורה סוג ב' שניתן היה להחליפה בקלות במקבילה מארון התלבושות של הדרמות התקופתיות. החליפו בתיאור למעלה את המילה ''פלנטות'' ב''מדינות'' או ''ארצות'', ותקבלו רומן היסטורי. לתרבויות העתידיות של בוז'ולד יש מקבילות היסטוריות ברורות: בריאר התוקפנית, דיקטטורה שיש לה קיסר, מפלגת שלטון יחידה עם קצינים פוליטיים בכל יחידה צבאית, ביורוקרטיה הנשלטת על-ידי מעמד אצולה וקודים נוקשים של כבוד ונאמנות צבאית - מזכירה את גרמניה של ערב מלחמת העולם הראשונה (ולפרקים השניה). מושבת בטא, דמוקרטיה טכנולוגית מתקדמת עם אקלים דפוק ונשיא המכונה ''פרדי הנצחי'', אשר עליו מכריז כל אזרח בטאני גאה ש''אני לא הצבסתי בעדו'', היא פחות או יותר ארצות הברית של ימינו.
ההומור של בוז'ולד, כפי שניתן להבין מהנקודה האחרונה, הוא עדין וסרקסטי, ותורם לקסם שהיא מהלכת על קוראיה. היא שואבת הנאה ברורה מהפיכת הציפיות של הקורא על פיהן, או לפחות לתת להן איזו עקמומיות בלתי-צפויה. בעימות המתואר בין הדמוקרטיה הנאורה למישטר הבריארי הפאשיסטי, הדברים אינם מתוארים בשחור-לבן ברור. בקרב הפאשיסטים מתגלית שוב ושוב אנושיות, ו''כוחות הצדק'' מוצגים לא אחת כאוויליים ומגוחכים. אולי התחבולה המפתיעה ביותר של בוז'ולד, ואולי המרכיב היחיד בספר שהוא מדע בדיוני אמיתי, מופיע בעמוד 158, שם אנו מגלים איך תרבות טכנולוגית מתקדמת מטפלת בתוצאותיהם של מקרי אונס שהתחוללו במהלך המלחמה.
הגישה ההומאנית של בוז'ולד לנושא המלחמה, אשר באה לשיא באפילוג המריר, היא אולי הדבר המרענן ביותר שהיא מביאה לתת-הז'אבר הזה של מדע-בדיוני מיליטריסטי. בניגוד לסופרים אחרים כמו היינליין, פורנל וניבן, שרואים את המלחמות בשחור-לבן, ואשר הותקפו בשל-כך ביצירות אנטי-מלחמתיות כמו 'מלחמה לנצח' של הלדמן ו'העולם הוא יער' של לה-גווין, בוז'ולד, כמוה כאורסון סקוט קארד, מצליחה לתת איזה מימד של עומק ואנושיות לסיפור שלה, המאפשר להנות מהבידור והבריחה של סיפור ההרפתקאות בלי נקיפות מצפון כלשהן של אי-תקינות פוליטית.
רסיסים של כבוד (Shards of Honor)
מאת לויס מקמסטר בוז'ולד (Lois McMaster Bujold)
תרגום: בועז וייס
הוצאת זמורה-ביתן, 1999
241 עמוד
המימד העשירי
|
 |
|
