 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
כרוניקה של מוות לא ידוע מראש
סרטים / רני גרף
יום רביעי, 14/08/2002, שעה 13:15
נפתח מהסוף: 'דו''ח מיוחד' הוא יצירת מופת. ממש כך. עכשיו אפשר להתחיל.
|
|
מדי פעם, לא לעתים קרובות מדי, יוצאת מלב התעשיה ההוליוודית יצירה שהיא בה בעת בידור אסקפיסטי משובח ומסה פילוסופית המעלה הרהורים עגומים למדי על המתרחש בחברה האמריקאית בפרט, ועל מוסר וצדק, דטרמניזם מול בחירה חופשית ושאר נושאים פילוסופיים שהקולנוע האמריקאי מתרחק מהם כמו מאש, בכלל.
העובדה שסרט כזה יוצא דוקא תחת ידיו של סטיבן ספילברג, מספר הסיפורים הקולנועי הטוב ביותר הפועל כיום, ומי שבמידה רבה הגדיר מחדש – עוד בשנות השבעים העליזות – את גבולות האסקפיזם הקולנועי, היא, לכאורה, נס של ממש. אולם למי שעקב אחר יצירתו של רב-האמן המתבגר בשנים האחרונות, הסרט הזה עשוי לרמז דוקא על תהליך מעניין העובר עליו, אולי, ועל הדרך בה הוא מנצל את סרטיו (עדיין אסקפיסטיים כתמיד, אם מתעקשים להתעלם מהרבדים הנוספים המצויים בהם) כדי לשלוח מסרים ליברליים. באוירה הפוליטית השלטת באמריקה של היום, זוהי כמעט חתרנות לשמה.
מניעת מקרי רצח טרם התרחשותם, זו מטרתה המוצהרת של יחידת משטרה נסיונית הפועלת בוושינגטון העתידית של שנת 2054. בעזרת טכנולוגיה מיוחדת הצופה אל העתיד, מסוגלים אנשי היחידה לדעת מתי, היכן ועל ידי מי יתבצע מקרה רצח. הטכנולוגיה הזו, שבמרכזה שלושה פרו-קוגניטיביים – שני גברים ואשה הצפים בבריכת נוזלים מיוחדים תוך שהם שרויים בתרדמה מתמדת – מעניקה לרשויות את האפשרות לאסור פושעים ללא משפט, טרם שביצעו את מעשה הפשע. אלו האחרונים מוכנסים למיכלים מיוחדים, שם הם מוקפאים לתקופת זמן בלתי מוגבלת. חלומו הרטוב של כל רפובליקני ירא בוש. אבל רגע: האם הם פושעים? הרי פושע נחשב רק מי שביצע (לשון עבר) מעשה פשע, לא מי שמתכוון לבצע פשע בעתיד.
דקויות סמנטיות מעין אלה לא ממש מעסיקות את ג'ון אנדרטון (טום קרוז), אחד מעמודי התווך של היחידה ומאמין אדוק במה שהיא מייצגת. זמן לא רב לפני שהוקמה היחידה איבד אנדרטון את בנו הקטן, דבר שהיה יכול להמנע לו היתה היחידה קיימת אז. השיטה מושלמת, כך נמסר, והראיה: מספר מקרי הרצח בסביבות העיר וושינגטון ירד לאפס מאז הוחל בהפעלת היחידה. מי יכול להתווכח עם הצלחה שכזו?
אלא שמהר מאד, איך לא, מתהפך הגלגל, ואנדרטון מוצא עצמו בצדה האחר של המערכת, כשהוא עצמו חשוד בביצוע מעשה רצח עתידי של אדם לא מוכר. כשכל חבריו למחלקה דולקים בעקבותיו, הוא יוצא למסע מטורף להוכחת חפותו, מסע שינפץ את כל אמונותיו הנחושות ביותר. אם תרצו: אנדרטון עובר במהלך הסרט תהליך שבסופו יהפוך משמרן לליברל, מרפובליקני לדמוקרט.
מרגע העלאת החשד, הכל מתנפץ לרסיסים. חזיון העתיד המזהיר מפני מעשה הרצח המתקרב והולך מורכב משברירי מראות לא ברורים, דמויות מעורפלות ולא מוכרות, וגם דמותם וזהותם של האנשים הקרובים ביותר לאנדרטון משתנה ללא היכר במהלך העלילה. הפאזל המהודק שהווה את תמונת עולמו העגומה בפתיחת הסיפור מתפרק באחת, ולכשיורכב מחדש יתממש לכלל משהו שונה לחלוטין. שום דבר אינו כפי שהיה, הכל זורם, הכל משתנה.
תומך בכך גם עיצוב העתיד של הסרט. ספילברג, שלוש שנים לפני ההפקה, כינס כמה מן המוחות המובילים בעולם בתחום חיזוי העתיד לסופשבוע של סיעור מוחות הנוגע לשנת 2054. התוצאה מרתקת. קיימת בסרט תערובת מרהיבה של עיצובי זמנים. וושינגטון של 2054 היא עיר עתידנית בעלת בנייני ענק ואוטוסטרדות אימתניות מצד אחד (וסצינת המרדף על אחת מהן היא אחת המרהיבות שבסרט), ושכונות מגורים שלוות בצביון ויקטוריאני, שם עדיין מחלקים את עיתוני הבוקר (המתעדכנים תוך כדי קריאה – טכנולוגיה המצויה בחיתוליה כבר כיום, למי שחייב לדעת) בעזרת אופניים, מצד שני.
רצף הפתיחה של הסרט מדגיש את הנקודה: מבניין המעבדה העתידנית אנו עוברים לשכונה שכזו, שם גם האנשים לבושים בחליפות עסקים שעוצבו בסגנון שנות ה-30. סוכן הממשלה האניגמטי המופיע במשרדים העתידניים של היחידה למניעת פשע לבוש בחליפה בסגנון אירי, שכאילו נלקחה היישר מסרט גנגסטרים טיפוסי. (ואגב: שימו לב לקולין פארל, השחקן האירי הכריזמטי המגלם אותו: יום אחד הוא יהיה כוכב).
כך גם דירות המגורים המופיעות על המסך. זו של אנדרטון היא מופת של עיצוב עתידני קר כקרח, דירה המצויה בבנין ענק ומפואר, שם מכונית הרחף מוצמדת אל חלון חדר המגורים, כמו מנעל אוויר בספינות חלל, והופכת בעצם לשלוחה נוספת המרחיבה את הדירה. דירות אחרות, לעומת זאת, במיוחד אלה המצויות במשכנות עוני, נראות כאילו יצאו מסרט שצולם בשנות החמישים של המאה הקודמת.
המוצרים בסרט שייכים לחברות מוכרות מחיי היום יום שלנו - שעונים, בשמים וכו' - אבל בעיצוב עתידני משהו. קובריק השתמש ברעיון זה, להזכירכם, כבר ב'2001: אודיסיאה בחלל', שם זכו חברת התעופה פאן-אמריקן ורשת מלונות הילטון לאזכורים מכובדים בתחנת החלל. שנת 2001 באה והלכה, פאן-אמריקן כבר אינה קיימת זה שנים והילטון התפצלה והתחלקה מספר פעמים. יהיה מעניין לצפות שוב ב'דו''ח מיוחד' בשנת 2054.
וכך אנו מגיעים אל טריטוריית ההירהור ה''דיקית'' שבלב הסרט: דטרמיניזם מול בחירה חופשית. האם העתיד קבוע מראש? ואם כן, האם עצם ידיעתו תשנה אותו? או שמא גם הבחירה הזו קבועה מראש וכולנו משמשים מריונטות בדרמה קוסמית אדירת מימדים? הרבה תהיות, אף לא תשובה אחת. כי סרט מדע בדיוני טוב אמור להשתמש בחוקיו הגמישים של הז'אנר כדי להעניק לצופיו מבט אחר, מושכל יותר, על המציאות בה הם חיים. 'דו''ח מיוחד' עושה זאת ביותר מרובד אחד, תוך שהוא מתכתב במודע עם יצירות אחרות. בדרך הוא לא שוכח לרגע שהוא אמור גם להחזיק את צופיו על קצה כורסת בית הקולנוע.
לפיליפ ק. דיק, סופר שאין צורך להציגו בפני קוראי אתר זה, יש איזו יכולת מאגית – גם, ובמיוחד, לאחר מותו – להשפיע על מי שמעבד את יצירותיו לקולנוע. הדוגמא המובהקת ביותר היא, כן ניחשתם, 'בלייד ראנר'.
יוצריו של הסרט המיתולוגי ההוא (ובמיוחד דיויד פיפלס, התסריטאי הגאון שתפקידו באותו הסרט מקבל מעמד יותר ויותר משמעותי עם חלוף השנים. הראיונות שרידלי סקוט, הבמאי, מעניק לאחרונה מוכיחים, לאט אבל בטוח, עד כמה הוא לא מבין את הסרט שהוא עצמו ביים – ראו את גרסת הבמאי שניפק לפני עשור) השכילו להעניק לו מעמד על, שרק מתעצם עם הזמן החולף. העיבוד המבריק הצליח לחלץ מהספר הבינוני עליו היה מבוסס ('האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?') את התימות המרתקות שנחבאו בו ולהמריא איתן ליצירת סרט מופת, משל פילוסופי הדן במשמעות הבריאה, מהות הזכרון ומשמעותו בבניית האני. סרט אשר, למרות האנדרואידים שבו, עוסק דוקא בבני אנוש באשר הם, ובכך גדולתו.
התימות האלה מופיעות גם ב'מתחזה', עיבוד דיק הנוסף שיצא השנה לבתי הקולנוע (ובניגוד ל'דו''ח מיוחד', כשל אנושות בקופות, וכמעט שלא הוקרן מחוץ לגבולות ארה''ב), אשר למרות שאינו עמוק כ'בלייד ראנר', דן גם הוא, בהצלחה מסוימת, בתימות דומות (הסרט, אגב, יוקרן חד פעמית באייקון 2002 בסינמטק ת''א).
אפילו 'זכרון גורלי', עיבוד שהוא בעיקר סרט פעולה עתיר אפקטים בכיכובם של ארנולד שווארצנגר ושרון סטון (''תסתכלי על זה כעל גט'', למי שזוכר את משפט המפתח האלמותי הזה ואת הסיטואציה בה הוא נאמר) הצליח להטמיע בתוכו כמה הרהורים על הדרך בה הזכרון בונה את האני האישי של כל אחד מאיתנו, ואף העלה (בקטן, בקטן מאד) את האפשרות האהודה מאד על פילוסופים מסוימים – כי החיים עצמם אינם אלא חלום.
ספילברג והתסריטאי שלו, סקוט פרנק ('רצח מן העבר' לקנת' בראנה), הצליחו לרקוח תבשיל מתוחכם הפורט על נימים בכמה מישורים: גם סרט פעולה מרתק, מבוים במיטב המסורת הספילברגית, גם כתב אישום חריף למדי כנגד העמדות הרפובליקניות/ימניות/שמרניות הפושות בימים אלה בחברה האמריקאית (עניין מפתיע כשלעצמו: כמעט אף לא אחד מסרטיו הקודמים של נער הזהב ההוליוודי נקט עמדה כלשהי בסוגיות מוסריות, והאמירה הזו כוללת גם, ובמיוחד, את 'רשימת שינדלר').
סרטו הראשון של ספילברג בו החלו לבצבץ אמירות מסוג זה היה 'A.I', שהיה אמור להיות סרטו האחרון של ידידו סטנלי קובריק. הסרט ההוא, שהוקרן בשנה שעברה, היה אחד מסרטיו המעניינים ביותר של ספילברג, וזאת למרות פגמיו המרובים. בלטה במיוחד האמירה הפסימית הברורה על הגזענות המובנית בנפש האדם. הדבר היה מעניין במיוחד משום שדוקא סרט כ'רשימת שינדלר' היה צפוי לצאת באמירות מסוג זה, והנה דוקא שם – בסרט המספר על אחת התקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה האנושית – הופיעו אמירות אופטימיות מלאות באהבת אדם ורוויות חסד נוצרי. 'A.I', לעומתו, סרט מדע בדיוני שגיבוריו הראשיים הם יצורים מלאכותיים, הוא זה המצליח לחלץ מספילברג אמירות פסימיות על הטבע האנושי.
רוחו של קובריק ממשיכה לשרות גם על 'דו''ח מיוחד', כמו גם ההתכתבות המודעת עם סרטיו ועם יצירות נוספות. עין גדולה מציצה מן המסך כבר בפתיחה, מרמזת גם על מוטיב העיניים שיחזור על עצמו במהלך הסרט, ובה בעת מתייחסת גם לעין הנראית בפתיחת 'בלייד ראנר', לעין הענקית המסיימת את '2001: אודיסיאה בחלל', ולזו הפותחת את 'התפוז המכני'. שני האחרונים הם סרטים של קובריק הדנים גם הם – כל אחד בדרכו – בסוגיות שניתן למצוא הן ב'דו''ח מיוחד' והן ב'בלייד ראנר'. '2001', ממש כ'בלייד ראנר', דן באחר מרבדיו במסע האדם אל מקורותיו, ואילו 'ההתפוז המכני', ממש כ'דו''ח מיוחד', דן גם הוא בחירויות שנוטלת החברה בחדירה אל התוך המקודש ביותר של הפרט: האני. הנושא הזה מחזיר אותנו כאחת אל 'בלייד ראנר', וחוזר חלילה.
מעניין לציין שגם 'אי.טי.', אגדת הילדים המשובחת של ספילברג, שיצא לבתי הקולנוע באותה שנה בה הופץ 'בלייד ראנר', דנה ברבדיה העמוקים יותר בסוגיות דומות. (ומעניין לציין כי שני הסרטים זכו שנים מאוחר יותר לגרסאות במאי. זו של 'בלייד ראנר' לא עשתה טוב למקור, זו של 'אי.טי' רק השביחה את הסרט. רידלי סקוט, מה לעשות, הוא במאי רע. ספילברג הוא רב-אמן אמיתי, במאי בחסד).
למעשה, 'דו''ח מיוחד', בנוסף להיותו סרט משובח ביותר בכלל וסרט מדע בדיוני משובח עוד יותר בפרט, הוא חגיגה אמיתית לכל מי שאוהב קולנוע ומעורה בתרבות המאה העשרים. הסרט שואב, בחכמה רבה, מכל מקור אפשרי: החל ממסורות קולנועיות מכובדות (חזיונות העתיד השבריריים והמפורקים מבוימים במובהק בסגנון סרטי האקספרסיוניזם הגרמני של שנות העשרים, סרטים שהיו בין הראשונים להביא סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה אל מסך הקולנוע) וכלה במסורות ספרותיות (שימו לב לשמותיהם הפרטיים של הפרו-קוגניטיביים הצופים אל העתיד תוך שהם צפים בבריכת הנוזלים המיוחדת שלהם). הסרט, אם כן, בנוסף לתכונותיו התרומיות האחרות, הוא גם צומת של התיחסויות והקשרים ליצירות תרבותיות – קולנועיות קודמות, והשימוש שהוא עושה באותם הקשרים מחוכם בהרבה מאשר הומאז'ים פשוטים. הנה כמה מהן:
מוטיב העיניים, כפי שהוזכר, חוזר על עצמו במהלך הסרט. יש לו חשיבות רבה הן בהתפתחות העלילה והן ברובד הרעיוני. שוט הפתיחה של הסרט, העין הענקית, מאזכר, פרט לסרטים שפורטו למעלה, גם את העין הגדלה והולכת בסיום סצינת המקלחת המפורסמת ב''פסיכו'' של היצ'קוק. מתקן עקירת העיניים המופיע בהמשך הסרט הוא העתק מדויק של מתקן פתיחת העיניים ב'התפוז המכני' לקובריק, שהשפעתו על הסרט הזה, כאמור, גדולה למדי. שמותיהם של שלושת הפרו-קוגניטיביים הרדומים הצפים בבריכה הם ארתור, דאשיאל, ואגתה. הסרט כולו, יש לזכור, הוא גם תעלומת רצח ולכן הענקת השמות הללו היא יותר מאירונית. קטעי המוסיקה הקלאסית המופיעים בחלקים מרכזיים בסרט הם מחווה מובהקת לקובריק, שנהג להשתמש במוסיקה קלאסית בכל פסקולי סרטיו, ובניגוד גמור למסורת הספילברגית המאופיינת בליווי צמוד והדוק של ג'ון וויליאמס, מלחין העל שהיה אחראי לכל סרטי ספילברג עד כה, כולל זה הנוכחי. לרשימה מלאה יותר של הקשרים וההתרחשויות, הקישו כאן.
אלא שמעבר לכל מה שנכתב על הסרט, ומעבר לכל הניתוחים המלומדים שעוד יבואו, 'דו''ח מיוחד' הוא סרט מהנה וסוחף שמעביר שעתיים וחצי מהנות מאד. וזה חשוב, אולי, יותר מהכל.
דו''ח מיוחד (Minority Report)
ארה''ב, 2002, צבע, 145 דקות
במאי: סטיבן ספילברג
על פי ''דעת המיעוט'' (The Minority Report), סיפור קצר מאת פיליפ ק. דיק
עם: טום קרוז, קולין פארל, סמנתה מורטון, מקס פון-סידוב
דו''ח מיוחד
פיליפ ק. דיק
סטיבן ספילברג
2001: אודיסיאה בחלל
בלייד ראנר
האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות ?
מתחזה
זכרון גורלי
A.I
התפוז המכני
אי.טי.
כאן – רשימת הקשרים וההתיחסויות
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
ברצוני לבעוט בכותב הביקורת... (חדש)
Boojie יום רביעי, 14/08/2002, שעה 13:30
לעניות דעתי, פרסום הביקורת הזו כאן היא ממש התגרות באומללים שעוד לא ראו את הסרט, בנוסח ''נה נה נה לכם, אני ראיתי ואתם לא''...
(אנא סלחו לי, התסכול מדבר מגרוני על זה שלא אוכל לראות את הסרט לפחות עוד איזה שבוע-שבועיים, כנראה).
|
|
|
|
|
אני אתך (חדש)
cheshercat יום רביעי, 14/08/2002, שעה 13:55
בתשובה לBoojie
אומנם ראיתי כבר, אבל לא אכפת לי לבעוט ברני ;-P
|
|
|
|
|
אני גם בועט בחזרה, את יודעת... (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 14:45
בתשובה לcheshercat
אמאלה, הצילו!!!
|
|
|
|
|
ברצוני לבעוט בכותב הביקורת... (חדש)
Evil יום רביעי, 14/08/2002, שעה 14:03
בתשובה לBoojie
לא ברור מה פשר ההשתלחות חסרת הרסן ברידלי סקוט.
|
|
|
|
|
רידלי סקוט אמנם איננו במאי *רע* (חדש)
עידו יום רביעי, 14/08/2002, שעה 14:51
בתשובה לEvil
אבל הוא בהחלט לא טוב כמו שהוא תופס מעצמו וכמו שאחרים תופסים ממנו. מצד שני, אפשר לומר בדיוק אותו דבר על שפילברג. יש לו יכולת בימוי נפלאה וכשרון וויזואלי נהדר, אבל אמירות הם לא ממש הצד החזק שלו.כמובן, עדיין לא ראיתי את Minority Report ואני שומר את שיפוטי עד אז.
ואל תתחיל איתי בכלל עם שינדלר, אחד מסרטי השואה הגרועים ביותר שנעשו עד היום, לעניות דעתי. אם אתה באמת מחפש סרט שואה טוב באמת, תראה את ''אירופה אירופה''.
|
|
|
|
|
אני נותן לסקוט יותר קרדיט (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 15:01
בתשובה לEvil
מכפי שכותב המאמר נותן לו. ועם זאת, היכן בדיוק מצאת כאן ''השתלחות חסרת רסן''? האם אתה בטוח כי מובן לך לחלוטין מובנו של הביטוי ''השתלחות חסרת רסן''?
חשוב לפני שתכתוב.
|
|
|
|
|
לא הייתי מגדירה את זה ''חסרת רסן'' (חדש)
Boojie יום רביעי, 14/08/2002, שעה 15:48
בתשובה לEvil
אבל אני בכל זאת מזועזעת לגלות שאדם שבדרך כלל אני מעריכה את טעמו, טוען בריש גלי שהגירסה הרגילה של בלייד ראנר יותר טובה מגירסת הבמאי. די נדהמתי.
|
|
|
|
|
כן, גם אני נדהמתי מכך, (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:14
בתשובה לBoojie
עוד כשערכתי את הכתבה. אך מכאן ועד ''השתלחות חסרת רסן'' (ביטוי הזוכה לעדנה לא מוצדקת בימים אלה) רחוקה הדרך.
|
|
|
|
|
הכל יחסי, (חדש)
Evil יום שני, 19/08/2002, שעה 3:34
בתשובה לNY מאושר
האמת היא ש*אובייקטיבית* אכן לא מדובר בהשתלחות חסרת רסן אך ביחס לרידלי סקוט (להזכירכם, גם ALIEN זה הבייבי שלו) קנה המידה שונה לחלוטין. כך למשל לקרוא לסקוט ''בינוני'' הופך לעלבון שאין לו כפרה וכו'...You get the idea....
כמובן שבמעמד זה אנחנו שוכחים סלקטיווית את שני הפלופים הגדולים שלו ''ים של חברים''(אלוקים!, מה זה ?) ו''תלמה ולואיז''(יחי הפמיניזם!)
|
|
|
|
|
דווקא ''תלמה ולואיז'' הוא אחד (חדש)
רני יום שני, 19/08/2002, שעה 8:09
בתשובה לEvil
מסרטיו הטובים יותר של סקוט. שוב, מתבסס על תסריט מהודק של תסריטאית מוכשרת.
אם כבר ''פלופ'' אז ''גלדיאטור'': אחד הזבלונים הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע. טלנובלה ירודה המתרחשת בימי רומא העתיקה.
|
|
|
|
|
צר לי, גם אני חושבת ככה (חדש)
אמבר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:26
בתשובה לBoojie
חוץ מאשר הסוף המודבק והמזעזע שנחסך מאיתנו בגירסת הבמאי
|
|
|
|
|
אני מסכים לחלוטין. רני, בוא הנה. (חדש)
שלמקו יום רביעי, 14/08/2002, שעה 15:40
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
הנה באתי, מה תעשו לי? (אי, כואב) (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:22
בתשובה לשלמקו
וכן, מצטער, גרסת האולפן של ''בלייד ראנר'' היא בעיני טובה יותר מזו של רידלי קשישא.
הגירסה המקורית היתה מחוברת הרבה יותר למקורותיה התרבותיים, דהיינו היחס הברור לסרטי ה''פילם נואר'' (שהתאפיינו, בין השאר, בסיפורים שבמרכזם עומד בלש/חוקר וכו.. המלווה בוויס אובר בפס הקול.
''בלייד ראנר'', הגירסה המקורית, הלך עם זה עד הסוף והעביר את זה באופן מושלם לז'אנר אחר ולסיפור שברגיל היינו חושבים עליו כרחוק מן המאפיינים הללו לחלוטין.
יתרה מזו, גירסת המקור השאירה שאלות רבות פתוחות, וטוב שכך. גרסת הבמאי כבר רמזה בעוצמה מסוימת שדקארד הוא אנדרואיד בעצמו (קיפולי הנייר, חלום חד הקרן), דבר שהיה מיותר לחלוטין.
גדולתו של הסרט היתה, בין השאר, בכך שהדברים לא היו חד משמעיים.
סקוט עצמו טען לפני כשנתיים כי דקארד הוא בבירור אנדרואיד, ובכך הוכיח כי דו המשמעות הנפלאה של הסרט (שעדיין נשאר ממנה משהו גם בגרסת הבמאי) לא היתה מובנת לו כלל.
לכן אני הולך ומשתכנע כי מי שבעצם ''עשה'' את ''בלייד ראנר'' הוא בעצם התסריטאי שלו - דיוויד פיפלס- ולא סקוט שרק הביא את החזון הויזאלי (המרשים כשלעצמו) ותו לא.
העובדה שמאז ''בלייד ראנר'' סקוט רק הולך ומתדרדר (מישהו ראה פה את ''גלדיאטור''?) רק מחזקת את הטענה שלי. טכנאי על בעל חוש ויזואלי, ותו לא.
ולא, אל תגידו לי ששפילברג הוא מקרה זהה. שפילברג ידוע כמי שמעורב באופן דומיננטי בכתיבת התסריט, בבימוי השחקנים (תחום שסקוט מוכיח עם הזמן שאין לו כל מושג בו) ובאספקטים נוספים הקשורים להפקת סרטיו.
ושוב, למי שלא הביו:
אני בהחלט חושב שגירסת המקור של ''בלייד ראנר'' עולה פי כמה וכמה על גירסת הבמאי. תלו אותי - אם אתם רוצים - אבל אני בדעתי ממשיך להחזיק.
אונה לכם ואונה לכם. דווקא.
|
|
|
|
|
רני, בוא הנה (חדש)
שלמקו יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:25
בתשובה לרני
בוג'י רוצה לדבר איתך.
|
|
|
|
|
אבל לזכותו של סקוט אפשר (חדש)
אמבר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:33
בתשובה לשלמקו
לומר שהוא עשה בחייו שתי יצירות מופת - בלייד ראנר והנוסע השמיני.
ואני גם לא רואה הרבה טעם לדון מי בדיוק אחראי לכך שהן כאלה.
|
|
|
|
|
היי, עד ראסל (חדש)
בן יום רביעי, 14/08/2002, שעה 18:25
בתשובה לרני
לא ברור לי מה יש לך נגד ''גלדיאטור'', אבל אני נורא אהבתי. גם את הפסקול.
ואת רואד ראנר עוד לא ראיתי. בוג'י, מתי?
(אני יודע שזה בלייד ראנר ולא רואד ראנר. תתגברו.)
|
|
|
|
|
אה, אבל כאן אתה מתעלם מכמה (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 20:06
בתשובה לרני
עובדות מעניינות. למשל - שה-VoiceOver הוא תוספת-של-הרגע-האחרון באולפן, לאחר קבלת תוצאות קהל המבחן. כנ''ל הסוף המודבק (שנלקח, בכלל, מחומר הגלם של ''הניצוץ'' לקובריק).
אבל העובדה המעניינת ביותר היא כי גם הסרט המכונה ''גרסת הבמאי'' אינו, למעשה, גרסת במאי במובן המקובל של המלה, אלא עבודה חפיפניקית ביותר שנעשתה בחפזה. לא קיימת גרסת במאי אמיתית של הסרט, וכנראה לא תתקיים.
|
|
|
|
|
אני ''מתעלם'' מן העובדה הזו כי היא (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 20:18
בתשובה לNY מאושר
ממש לא משנה.
מה שמשנה הוא התוצאה הסופית וכיצד היא מתקבלת. אז יש לנו פה מקרה יחודי שבו דווקא מנהלי האולפן צדקו? אוקיי. אז מה?
ומישהו גם היה צריך לכתוב את הוויס אובר הזה, והמישהו הזה עשה עבודה מצוינת, גם אם מקורה הוא בהחלטה שיווקית של מנהל אולפן חסר השראה.
ובאשר לסוף ה''מודבק'' של הגרסה הראשונה: לי, דווקא, אין שום בעיה עם הסוף הזה. להיפך, הוא מדגיש הן את דו המשמעות של הסרט והן את העובדה שבעצם זהו משל אנדרואידי על בני אדם. (אם לצטט חופשי מהזיכרון: ''ריצ'ל לא יודעת כמה זמן נותר לה, אבל מי כן'').
הציטוט הזה יחד עם השבירה הסגנונית המובהקת שנוצרה כאן (שעתיים של סרט חשוך ואפל, דקה או שתיים של סצינה מוארת מלאת אופטימיות זהירה שאולי אינה במקומה) היתה מאד נכונה לסרט, וסגרה אותו באופן מושלם.
דווקא הסיום של גרסת הבמאי השאיר אותי וחצי תאוותי בידי: הם נכנסים למעלית, הדלת נסגרת, ו...? זהו?
|
|
|
|
|
זה, כנראה, עניין של טעם. (חדש)
NY מאושר יום ראשון, 18/08/2002, שעה 1:05
בתשובה לרני
אפילו כשצפיתי לראשונה בסרט, בהיותי עול ימים אפילו יותר מעכשיו, הציק לי הסיום המודבק. לא ידעתי כלום על פילם נואר (גם היום אנ'לא יודע הרבה, לצערי), לא הכרתי סרטים אחרים של סקוט, לא ידעתי מהחיים שלי. רק דבר אחד ידעתי - שהסוף מודבק ולא שייך לסרט הזה.
בכלל.
זה היה נורא.
לגבי ה-Voice over, אם להאמין למה שמסופר בספר הדן ביצירת הסרט, הרי שמדובר בחלטורה. כן, גם אני מחבב אותו, כן, גם אני לקיתי בהלם קל כשנודעו לי הנסיבות הקשורות בהחלטה להוסיפו.
נו, שוין.
|
|
|
|
|
ואם להוסיף משהו (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 1:13
בתשובה לNY מאושר
לי הייתה הרגשה שהסצינה בה אנדטון ואגאתה נוסעים במכונית ליד האגם בדרך אל לארה הייתה עוד התייחסות (הפעם גם לקובריק וגם לבלייד ראנר, פשוט כי זו אותה הסצינה). האם זה כבר מוגזם להניח?
|
|
|
|
|
לאו דווקא, (חדש)
Evil יום שני, 19/08/2002, שעה 3:54
בתשובה לNY מאושר
למיטב ידיעתי מתוכננת גרסה מיחודת לרגל 25 שנה מאז יציאת הסרט שתכלול את שני הקטעים החסרים(הבאר ובית החולים).
|
|
|
|
|
עיניך קוראות מה מקלדתך כותבת? (חדש)
Trollop יום רביעי, 14/08/2002, שעה 20:43
בתשובה לרני
אתה טוען כנגד יוצר הסרט כי הוא עצמו לא מבין את הסרט שעשה? אם כבר, אתה אולי יכול להאשים אותו שבמקום להעביר מסר מדוייק הוא העביר בטעות מסר דו משמעי. בכל מקרה, הוא יודע יותר טוב ממך מה ניסה הסרט להעביר.
|
|
|
|
|
ממש לא. הוא יודע מה הוא (חדש)
אמבר יום רביעי, 14/08/2002, שעה 21:19
בתשובה לTrollop
רצה לומר זה בטוח. השאלה האם הסרט מעביר את זה או משהו אחר - זו שאלה שעל הצופה לענות.
|
|
|
|
|
עיני תמיד קוראות את שמקלדתי (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 21:24
בתשובה לTrollop
כותבת, אבל אני תוהה אם זה המקרה גם אצלך.
רידלי קשישא ביים את ''בלייד ראנר'' ועשה עבודה מצוינת בהעברת החזון הויזואלי.
את התסריט, לעומת זאת, לא הוא כתב. אם פעם חשבתי שהוא היה - לפחות שותף - לגיבוש התפיסה של הסרט, הרי שהראיונות שהוא מעניק לאחרונה מוכיחים שהוא לא.
ואגב, אלפרד היצ'קוק טען פעם שאפילו הוא לא תמיד מבין את המשמעויות הטמונות בסרטיו. אז יש לנו כמה אילנות גבוהים מאד להיתלות בהם.
דיויד פיפלס, לעומת זאת, תסריטאי עם קבלות (''בלתי נסלח'' הגאוני גם הוא) כתב תסריט מבריק והוכיח כי לעיתים נדירות דווקא התסריטאי הוא זה שמעניק את הטון והמשמעות לסרט.
ומדוע, אגב, להאשים את יוצר הסרט בדו-משמעות? הרי זה אחד מיתרונותיו הגדולים של הסרט. המילה ''להאשים'' ממש לא במקומה פה.
|
|
|
|
|
אני לא יודע איך הסרט, כי.... (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:17
לא התמזל מזלי להיות בין ''המיוחסים'' שרואים את הסרט לפני כולם :-), אך דבר אחד אני יכול לומר: מזמן לא קראתי ביקורת סרטים שהיא כל כך מהנה בפני עצמה, כתובה היטב, אינטליגנטית, מחכימה -- וגם כל כך עושה חשק לראות את הסרט!
|
|
|
|
|
ככה מגיבים :-) כולם ללמוד מאהרון (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 17:34
בתשובה לאהרון ה.
|
|
|
|
|
אהרון, באמת אתה מקלקל אותו (חדש)
cheshercat יום רביעי, 14/08/2002, שעה 18:18
בתשובה לאהרון ה.
פויה רני, פויה ;-P
|
|
|
|
|
קישטה!! ווש! ווש! (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 22:21
בתשובה לcheshercat
|
|
|
|
|
אני מצטרף למעדון המעריצים (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 14/08/2002, שעה 18:57
בתשובה לאהרון ה.
הביקורת המעניינת ביותר שקראתי, מאז זכרוני נגנב, והתחלתי למלאו במוחים קטנים מבית הקברות.
תשמע רני, הצלחת לגרום לי לריגושים והתרגשויות. קראתי ביקורות רבות על הסרט ורובן מהללות אותו, למרות ששובר קופות הוא לא ממש הצליח להיות. וזה מה שהפך את זה ליותר מעניין.
בתור מישהו שראה את הטריילר, אז מבחינה ויזואלית, הוא מדהים. ויזואליה כמו ב A.i . תחושת מציאות שרובצת עלייך כמו טון ועוד חמש קילו...
אגב, אני מאמין, שאם שפילברג יעשה גירסת במאי פחות חמש עשרה דקות מהסוף של A.i הוא יכול להפוך אותו לקלאסיקה קולנעית...
אני לא יודע מה איתך, אבל אני ראיתי הרבה דברים מקבילים לרשימת שינדלר. לווא דווקא מהכיוון ההסטורי, אלא מכיוון שנאת הזרים.
כמו מה שהיה מול מה עוד נכון לנו.
אטימות הרוב. החולשה האנושית אכן מניפולטיבית והרסנית.
(סצנת ה''רודיאו'' או ''פארק השעשועים'' הם לפי דעתי אחת הסצנות הקולנעיות המבעיתות, נוראות שראיתי. כי אתה מבצע את ההקבלה בראש כל הזמן. טוב, לפחות אני.)
בקיצור, שיחקת אותה....
|
|
|
|
|
יופי של בקורת, רני. תודה. (חדש)
דיויד יום רביעי, 14/08/2002, שעה 19:30
אהממ...ממש ללקק את הטפרים.
מה דעתך לכתוב משהו דומה על AI ?
|
|
|
|
|
אני חושש שדעתי על ''AI'' טובה פחות (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 22:25
בתשובה לדיויד
ובהרבה, מדעתי על ''דו''ח מיוחד'', וזה מן הסתם יבוא גם לידי ביטוי בכל ביקורת פוטנציאלית שאכתוב על הסרט.
לא שלא היה בו עניין: AI הוא אחד הסרטים היותר מעניינים שיצאו מהתעשייה ההוליוודית בשנים האחרונות, אבל בסך הכל מצאתי שהוא עונה על ההגדרה: כישלון מפואר.
ויחד עם זאת, כישלון של שפילברג הוא משהו שאני מאחל להרבה במאים אחרים להוציא תחת ידם.
|
|
|
|
|
ביקורת מעוררת מחשבה (חדש)
יו יום רביעי, 14/08/2002, שעה 22:51
אני לא מבין מדוע אתה חושב שהספר
''האם אנדרואידים חולמים על כבשים
חשמליות'' הוא בינוני. אני חושב שהוא די טוב.
אני משער כי כל אחד ואחד מאלה שצפו בסרט מוכנים לחיות בעתיד ההוא שתואר בסרט.(הכוונה לרקע ולאו דווקא לשאר המרכיבים)
ולסיום, שכנעת אותי. אני הולך לצפות בסרט.
|
|
|
|
|
דיויד פיפלס לא היה התסריטאי (חדש)
אלי יום רביעי, 14/08/2002, שעה 23:07
היחידי של בלייד ראנר ,היה שם עוד תסריטאי ( שאינני זוכר את שמו אבל מן הסתם מעריצי בלייד ראנר זוכרים ) לא מן הראוי גם להזכיר את תרומתו?
אני מסכים שבעיקרון התסריטאי צריך להיות האיש החשוב ביותר בסרט ,אבל לרוע המזל זה שזוכרים תמיד לטוב ולרע הוא הבמאי.
ואגב מלבד כל סרטי הפיליפ דיק שהוזכרו כאן היה עוד סרט בשם ''SCREAMERS \ שוב סרט על אנדרואידים שלובשים את הזהות של יצורי אנוש ומשמידים אותם אחד אחד. סרט בינוני אבל אפשר לצפות בו.
מעניין שיש עכשיו פריחה כזאת של סרטי פיליפ ק. דיק אולי משום שהוא יותר מכל סופר מד''ב אחר מתקופתו נראה כרלבנטי עדיין לתקופתנו?
|
|
|
|
|
שני סרטים זה עוד לא פריחה. (חדש)
רני יום רביעי, 14/08/2002, שעה 23:14
בתשובה לאלי
בסך הכל 5 עיבודי דיק לקולנוע במשך 20 שנה, לא היסטרי.
ואם תיכנס ללינק שסיפקתי פה למעלה ל''בלייד ראנר'' אני בטוח שתוכל לאתר את שמו של התסריטאי הנוסף.
ואגב: אני ממש לא טוען שהתסריטאי הוא האדם החשוב ביותר בסרט. לפעמים יש יוצאים מן הכלל, ''בלייד ראנר'' הוא כנראה אחד מהם, למרות שתפקידו של סקוט - עם כל דעתי עליו- הוא גם כן משמעותי ביצירת האווירה והמראה הויזואלי המרשים מאד של הסרט.
|
|
|
|
|
נכון זה לא היסטרי אבל... (חדש)
אלי יום חמישי, 15/08/2002, שעה 6:38
בתשובה לרני
האם אתה יכול להצביע על סופר מד''ב אחר שיש לו מספר גדול יותר של עיבודים לקולנוע בתקופה הזאת ?
אני לא חושב שיש .
|
|
|
|
|
לקולנוע דווקא? כי אם (חדש)
אמבר יום חמישי, 15/08/2002, שעה 18:15
בתשובה לאלי
תקישו את השמות ריי בראדבורי, ארתור סי קלארק ואייזיק אסימוב בימדב תגלה תוצאות מפתיעות.
ואני כבר מדמיינת את רשימת התירוצים שתמצא כדי להצדיק את הטענה שלך (לא, זה לא לקולנוע, זה לטלויזיה, זה לא עיבודים, זה לא באותה תקופה וכו' וכו').
|
|
|
|
|
את צודקת (חדש)
אלי יום חמישי, 15/08/2002, שעה 19:17
בתשובה לאמבר
אמרתי במפורש עיבודים לקולנוע בתקופה הזאת דהיינו בשנים האחרונות . כמו שאת רמזת בעצמך הנ''לים האחרים לא עונים על ההגדרה הזאת .
מי שכן יכולת להזכיר זה מייקל קרייטון שמספריו באמת נעשו יותר עיבודים מאשר דיק ,אבל הוא לא נחשב לסופר טיפוסי של הז'אנר.
|
|
|
|
|
איזה שנים אחרונות? (חדש)
אמבר יום שישי, 16/08/2002, שעה 0:01
בתשובה לאלי
בלייד ראנר נעשה לפני יותר מעשרים שנה, זה גם טווח הזמן שאני לקחתי.
ואני מציעה שתציץ בימדב לפני שאתה מדבר. אלא אם כן אתה מתעקש שהעובדות לא יקלקלו לך את התיאוריה המוצלחת.
|
|
|
|
|
תגידי, לא הייתם אמורים ללכת לסרט (חדש)
רני יום שישי, 16/08/2002, שעה 0:47
בתשובה לאמבר
היום?
הלכתם?
אם כן, מה חשבת?
|
|
|
|
|
סליחה על הבורות (חדש)
דינה יום ראשון, 18/08/2002, שעה 9:50
בתשובה לאמבר
אבל מה זה ימדב?
|
|
|
|
|
screamers מבוסס דיק? (חדש)
shayandherfangies יום חמישי, 15/08/2002, שעה 1:05
בתשובה לאלי
בעצם שחושבים על זה היה בו משהו כזה, אבל די מפוספס.
או שאני צריכה לראות שוב את הסרט ההוא )מצד שני הוא לא היה משהו(
|
|
|
|
|
אכן היו שני תסריטאים (חדש)
NY מאושר יום חמישי, 15/08/2002, שעה 1:14
בתשובה לאלי
(היו יותר, אך מתרומותיהם של השאר לא נשאר שריד). המפטון פאנצ'ר, התסריטאי הראשון, הועף מההפקה בשלב מסוים ופיפלס נשכר במקומו. התסריט נלעס קשות ע''י פיפלס. ואחרי כל זה, לא *תאמינו* כמה חלקים בסרט מאולתרים לחלוטין...
|
|
|
|
|
לא חושב שזה רלוונטי... (חדש)
alonwho@what יום חמישי, 15/08/2002, שעה 11:08
בתשובה לאלי
כולם יודעים שהקולנוע היום סובל מהעדר מקוריות, מהעדר תסריטאים טובים, מהעדר משיכה...
כל דבר ממוחזר, וממוחזר, בכל קיץ יש לפחות 3 סרטי המשך... ואם אינני טועה הקיץ הזה, כולל מאי, היו אפילו ארבעה.
החזון גווע, והנטיה היא לנבור בספרות. ק. דיק לא היה מספר סיפורים מושלם, אבל בעל רעיונות מצויינים, ורעיונות מצויינים - זה מה שנתפס בהוליווד.
אם אינני טועה גם ל''איש במצודה הרמה'', ישנו עיבוד טלוויזיוני.
ואם לא, אז סדרות שפועלות על אותו רעיון.
והקולנוע, מבחינתי, הוא פוטנציאל גלום שיכול לפרוח תחת הידיים הנכונות...וחזון הספר יכול לקבל ביטוי ואף להתעלות על דרך הצגת הסיפור על-ידי המחבר.
זו גם הסיבה שרבים טוענים שבלייד-ראנר מתעלה על המקור...
זו גם הסיבה שלפעמים במדע בדיוני, אנחנו סלחנים לסופרים בזכות רעיונותיהם - ''פרנהייט'' (ובטח משהו עומד לנופף בחרב לעברי)
מצד שני אני מחכה ליום שמישהו יהפוך את ''פני מועדות לכוכבים'' ו''האיש המושמד'' לסרטים.
זה יהיה ללקק את השפתיים, והעיקר, בלי הרבה מוסר השכל.
בלי שום קשר, ראיתי בסוף השבוע את הדיסק המצורף לשר הטבעות... ושתדעו - היום אני שואל את עצמי:
איך הם עשו את זה ''רק'' בשנתיים?
ההשקעה, אלוהים אדירים, זהו חזון אמיתי, אם כי בתחום שונה לגמרי מעולם הספרות, וראוי לכל הערכה שיש בעולם הזה שנקרא קולנוע.
|
|
|
|
|
זה אותו תסריטאי של רצח מן העבר? (חדש)
Preacher שבת, 17/08/2002, שעה 15:32
מסביר את סצינת המספריים בפתיחה...
ואני מצטרף למקהלת המשבחים - סרט חזק.
|
|
|
|
|
סרט מצויין (חדש)
יו שבת, 17/08/2002, שעה 16:38
השאלות שהעלה הן מעניינות ובכולן
כבר דנו. לי נותרה שאלה אחת: האם
לא נהוג לבטל את האישור של העובד
אם סרח או פוטר? מוזר שהוא הצליח
להיכנס.
|
|
|
|
|
יתכן שהם מעולם לא נתקלו במקרה (חדש)
רני שבת, 17/08/2002, שעה 17:04
בתשובה ליו
שכזה, או שהצורך מעולם לא התעורר.
או שפשוט יש פה כשל תסריטאי קטן. קורה גם בסרטים הגדולים ביותר.
אם אתה מחפש חורים עלילתיים נוספים, יתכן שתמצא חלק מהם פה:
ואין סרט אחד שאין בו חורים שכאלה. אפילו ''בלייד ראנר'' משופע בהם. הנה, כאן:
|
|
|
|
|
יש את קאנטאס. (חדש)
אלמוני שבת, 17/08/2002, שעה 20:14
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
סליחה? אתה רוצה להסביר? (חדש)
רני שבת, 17/08/2002, שעה 21:33
בתשובה לאלמוני
|
|
|
|
|
או שפשוט (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 1:11
בתשובה לרני
הם עוד לא הספיקו לבטל אותו. אם כבר, השאלה היא- אם הדלת לטרומיים זיהתה אותו, איך זה שלא הופעלה כל אזעקה שקיימת בבניין? או שנניח שהסריקה בכניסה לטרומיים לא מחוברת לאזעקה, מה שנראה בלתי הגיוני בעליל?
|
|
|
|
|
i take it back! (חדש)
alonwho שבת, 17/08/2002, שעה 22:49
וכי למה? נשאלת השאלה...כי שוב שפילרברג לא מצליח לצאת מהרכות הבלתי-נידלת שלו. שאלתי את עצמי בתחילת הסרט האם באמת שפילברג עשה הפעם סרט למבוגרים. האם הוא באמת הולך לנצח את השיטה שהוא המציא. והתשובה היא לא.
הוא לא מצליח.
בסופו של דבר, הסרט הוא על -כח משחית מול הבלש המיוסר. סודות L.A נותנים את אותה סחורה. המחוות הם לא רק לסרטי מדע-בדיוני אלא לסרטים רבים אחרים. אבל הרכות, הוי, הרכות הזאת. למה צריך לסגור כל דבר.
הגורל ידוע... אבל הרשות צריכה להיות נתונה גם לנו, הצופים.
|
|
|
|
|
הסרט הזה היה סרט לא רך בכלל. (חדש)
רני יום ראשון, 18/08/2002, שעה 0:04
בתשובה לalonwho
למעט סצינת הסיום, שהתמשכה על פני דקות ספורות בלבד (בניגוד ל AI שם היא נמשכה למעלה מחצי שעה מתישה) הסרט הזה הוא סרט קר, קשוח וכל רכות ממנו והלאה.
הדמויות בסרט פועלות בסביבה קשוחה מאד, והעיצוב וההתיחסויות שהסרט מספק, בהתאם.
שים לב לאילו סרטים הוא מתייחס:
בלייד ראנר, התפוז המכני, 2001, רצח מן העבר, חייג מ לרצח, פסיכו ועוד.
כולם סרטים שרכות היא ממש לא המילה הראשונה שהייתי חושב עליה כשהייתי רוצה להגדיר אותם.
|
|
|
|
|
הרכות היחידה שראיתי (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 1:14
בתשובה לalonwho
היא בסוף, כאשר טורחים להסביר לנו בדיוק מי הרוצח, למה הוא עשה את זה ואיך. אבל את זה עושים בכל סיפור בלשי.
|
|
|
|
|
שו כוח משחית??? (חדש)
Boojie יום ראשון, 25/08/2002, שעה 21:55
בתשובה לalonwho
הסרט הזה הוא על שפע של שאלות פילוסופיות, והעיקרית שבהן היא שאלת הבחירה החופשית. המסר העיקרי הוא שידיעת העתיד משנה משמעותית את יכולת הבחירה (אגב, מה שדי מעורר שאלות למה ביטלו לחלוטין את הפרויקט ולא המשיכו איתו בשינויים ''קלים'' - ליידע אנשים במקום להקפיא אותם), ואין לזה שום קשר לכוח משחית.
נראה לי שממש התמקדת בנקודה צדדית בסרט. המאבק של אנדרטון במערכת הוא מרתק, אבל הוא ממש לא המוקד. ההמחשה של הצורה שבה יכולת הבחירה משתנה עם הידיעה, היא החלק המרכזי.
אגב, זה מחזק את הטענה של רני מלמטה, לגבי אגתה ככוח המניע בסיפור. אגתה היא למעשה זו שהיתה לה הידיעה הטובה ביותר, ולפיכך יכולת הבחירה הטובה ביותר. ואכן, סוף הסרט הוא לא אידיאלי לאנושות (הרציחות יחזרו, הרי), לא אידיאלי לאנדרטון (הוא אפילו לא יודע מי רצח את הילד שלו), לא אידיאלי לאף אחד - חוץ מאשר לאגתה ולתאומים.
עם הידיעה, באה הבחירה החופשית. אחלה בחירה.
|
|
|
|
|
הנה ראיתי את הסרט גם אני: ספוילר (חדש)
NY מאושר יום ראשון, 18/08/2002, שעה 1:33
מצד אחד - נהניתי מאד. מצד שני...
א. למרות ההברקות, נראה לי כי יש בתסריט חורים רבים. ההתחמקות של הגיבור מרודפיו קלה להכעיס, ביחוד לנוכח הטכנולוגיה המוצגת; שיטת הפעולה של הטרומים לא הגיונית (בתחילת הסרט הם נותנים פלט מלא, כולל שם הקרבן והרוצח, אבל לאחר מכן מתחילים להופיע אצלם אלמונים מכל הסוגים, ואם הם יכולים רק לראות תמונות, מהיכן להם השמות?); והעיקר - הסוף. תיכף נגיע לסוף.
ב. הסוף: זהו? קיומה של יחידת הטרומים הוא בולאני? המשטרה מוותרת על הרעיון לחלוטין? הרי יש עוד כמה אפשרויות, לא? מה לגבי חקר התופעה הגורמת לטרומים והנסיון לחקותה באופן מכאני/אלקטרוני, מלאכותי? מה לגבי שימוש בטרומים למניעת מקרי הרצח בלבד, ללא העונש המוזר? זהו? כל כך מהר ניסוג בחזרה למצב של רצח חפשי?
ג. הסוף II: הטרומים עצמם לא היו, בתחילת הסיפור, בעלי פיגור שכלי כלשהו? מה קרה? מהיכן התקשורתיות המופלאה הזו, לפתע? והיכולם להתקיים בעצמם, לבד, בסופו של דבר?
הסרט טוב, לדעתי, אך כושל מלתת לנו את מלוא עומקו של הרעיון העומד מאחוריו. חבל.
ועוד דבר - הוא ממש לא נראה כמו סרט של שפילברג. לו לא הייתי יודע, הייתי מתקשה לנחש.
|
|
|
|
|
אכן, שיטת הענישה למי שבעצם לא (חדש)
רני יום ראשון, 18/08/2002, שעה 2:03
בתשובה לNY מאושר
פשע (עדיין) הציקה גם לי. מדוע, באמת, שלא למנוע את מעשה הרצח העומד להתבצע וזהו? מדוע הענישה החריפה כל כך?
צצד שני, דווקא שיטת הענישה הזו (שמזכירה מאד את ''חקירה פילוסופית'' לפיליפ קאר, למי שקרא) היא זו המעבירה באופן צלול כל כך את החדירה האיומה של הכלל אל הפרט ואת הרעיונות הליברליים העומדים בבסיסו של הסרט.
ועוד דבר:
לא יעזור, חותמו של שפילברג כבמאי מצוי שם בכל פריים ובכל חיתוך.
למשל:
בסצינה בה נזרקות העיניים על האורגן, נשמעות מחיאות הכפיים מן הסצינה הבאה כמה שניות קודם, מעבר מושלם שבעצם מחבר את שתי הסצינות הללו באופן מושלם. וזה כל כך כל כך שפילברגי.
שפילברג הוא בכלל אלוף בחיתוכים ובסרט הזה הוא מביא את היכולת הזו לידי מיצוי.
אין לי מושג איזה סרטי מד''ב יביא עלינו העשור הקרוב. נכון לעכשיו לרשימת סרטי המד''ב הטובים ביותר של העשור הראשון למאה ה-21 נכנס כבר סרט אחד: ''דו''ח מיוחד''. ואני מת לראות את הסרטים שיתעלו עליו. (ולוקאס, אם לשפוט על פי הפיאסקו של ''מתקפת המשובטים'', לא יהיה אחד מאלה שיצליחו).
|
|
|
|
|
לא חושב שהטרומיים היו בעלי פיגור (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 2:13
בתשובה לNY מאושר
שכלי, אני חושב שהייתה להם בעייה של חזיונות: הם התחילו בתור פגועים שכלית, בגלל הנרואין (שם מקורי של פק''ד, או סתם הברקה לא מוצלחת?). הדוקטור, בשיטות של הנדסה גנטית או משהו, ''תיקנה'' אותם- אבל אלה ששרדו את התיקון שרדו אותו רק בגלל אלמנט מסוים במוח, שבמקביל לתיקון גרם להם חזיונות של רציחות מהעתיד. אבל מלבד זאת, אחרי התיקון הם היו נורמליים לחלוטין- מלבד בחזיונות, ששיתקו אותם כל פעם שהם הלכו לישון.
עכשיו, השמירה על החזיונות שלהם מתקבלת ע''י קוקטייל של תרופות ועוד כל מני דברים. ברגע שהפסיקו לתת להם אותו, הם חזרו למצבם הנורמלי- כאשר, מן הסתם, צריך לתת להם קוקטייל אחר לחלוטין של תרופות בשביל למנוע מהם חזיונות.
ומי אמר שהם מתקיימים לבד? הם פשוט לא מתקיימים באישית צמודה עם מטפל.
|
|
|
|
|
למיטב זכרוני, (חדש)
NY מאושר יום ראשון, 18/08/2002, שעה 11:10
בתשובה לשלמקו
דוקא הסיפור הזה של PKD לא נוגע כלל בעניין הסמים (אני צריך לקרוא אותו שוב).
באשר ל-''נורמליים לחלוטין'' - זוכר מה סיפרה מגדלת הצמחים לאנדרטון? שהם השלושה ששרדו, כל השאר מתו? איכשהו, לא קיבלתי את הרושם שהם יהיו מסוגלים לתפקד אי פעם - אפילו לא ברמה בה אנו רואים את אגאתה עם אנדרטון. זה לא נראה לי אמין.
אגב, פרט מעניין - הנה תרגום שלי לשני המשפטים הראשונים של הסיפור:
המחשבה הראשונה של אנדרטון כשראה את האיש הצעיר היתה: אני מקריח. מקריח ושמן וזקן.
|
|
|
|
|
נו, מה אתה מצפה? (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 11:14
בתשובה לNY מאושר
גם לטום קרוז יכולים להיות רגשי נחיתות...
ובאופן אישי, אם אומרים לי שמישהו שרד, זה לא סותר את העובדה שהוא יכול להפוך לנורמלי לחלוטין. תראה למשל חיידקים- גם אם יש טראומה שהורגת את רובם הגדול, עדיין אם חיידק אחד שורד הוא יכול להמשיך לגדול כאילו לא קרה לו כלום, ואפילו להעלים את הבעיה שכן הייתה. אז אולי אנשים הם קצת יותר מורכבים מחיידקים, אבל מי אמר שאותו תהליך לא יכול לקרות?
|
|
|
|
|
זה אפשרי, ברור, (חדש)
NY מאושר יום ראשון, 18/08/2002, שעה 11:16
בתשובה לשלמקו
אבל לא מוסבר כהלכה. מבחינת הסיפור, זה קורה ''סתם כך''.
|
|
|
|
|
יכול להיות (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 11:17
בתשובה לNY מאושר
אבל מכיוון שלא מסבירים את זה, ומכיוון שההסברים שניתן לומר הם הגיוניים ולא סותרים, אני סולח. זו לא פאשלה בתסריט, סתם התעלמות.
|
|
|
|
|
זו לא פשלה וזו לא התעלמות (חדש)
אמבר יום ראשון, 18/08/2002, שעה 14:51
בתשובה לשלמקו
אף אחד בעצם לא יודע איך הילדים האלה יהיו מסוגלים לתפקד בבגרותם.
מי שטיפל בהם לקח את הבעיות שלהם כהוכחה לכך שהם לא מסוגלים לחיות חיים נורמלים.
ומכאן ועד הפקעת החיים שלהם לצרכי המדינה הדרך היתה מאוד קצרה.
אף אחד, לא הרופאה ולא לאמאר ולא אנדרטון מתייחס אליהם כאל יצורים אנושיים. עשו להם דה הומניזציה מוחלטת.
שים לב שהרבה פעמים מתייחסים אליהם רק בתיאור (זכר, נקבה, התאומים), ולא בשם. אף אחד לא ממש מתייחס אליהם כאל בני אדם חושבים, מרגישים, בעלי זכויות ובעיקר הזכות להחליט על חייהם.
אף אחד לא אומר שהגישה הזאת שמנחה את כל הצוות עומדת בצורה כלשהי במבחן המציאות.
|
|
|
|
|
מסכים עם ניר !!! (חדש)
alonwho@what יום ראשון, 18/08/2002, שעה 12:37
בתשובה לNY מאושר
גם אני הרגשתי בהרבה חורים... במיוחד לגבי הסוף... השימוש במילה בוליאני הוא גדול עלי. אבל מה? לא ניתן לשקם פושעים לפני שפשעו? האם נעלם מהעולם תהליך התיקון.
גם צורת הענישה היא אכזרית מאין כמוה.
ולפי סצנות מסויימות בסרט הייתי מאמין שהיוצר הוא דיויד לינץ'... ולא שפילברג... (ראה מלהולנד-דרייב)
ועוד דבר קטנטן... סצנת המרדף הראשונה הזכירה לי את ספיידרמן... אשכרה ככה.
|
|
|
|
|
לא יודע בקשר לשיטת הענישה (חדש)
שלמקו יום ראשון, 18/08/2002, שעה 14:19
בתשובה לalonwho@what
אם הבנתי נכון, מדובר במאסר עולם בו מקרינים לפניך את הרצח אותו היית אמור לבצע שוב ושוב ושוב. זה לא נראה לי אכזרי מדי. רק מאד.
|
|
|
|
|
וזה כשלעצמו מחזיר אותנו למחוזות (חדש)
רני יום ראשון, 18/08/2002, שעה 14:46
בתשובה לשלמקו
מאד קובריקיים ומוכרים נוסח ''התפוז המכני''.
אפרופו קשרים והתיחסויות.
|
|
|
|
|
מה הקשר ? (חדש)
alonwho@what יום ראשון, 18/08/2002, שעה 15:23
בתשובה לרני
בין צורת הענישה בתפוז המכאני לבין צורת הענישה ב''דו''ח מיוחד''
בתפוז המכאני... הענישה היא סוג של תיקון. אומנם תיקון מטומטם, אבל עדיין תיקון ולא ענישה אבסולוטית. ואם כבר חושבים על זה עוד קצת זה גם אינו תיקון, אלא תהליך מתקן.
בדו''ח מיוחד, באה התפיסה האמריקנית האבסולטית, כמו שניר אמר, או כן או לא.
אבל אין שום ניסיון לתיקון. אין שום נסיון להבין למה צורת הכליאה תורמת. כלום!
|
|
|
|
|
הקשר קיים, גם אם המטרה שונה. (חדש)
רני יום ראשון, 18/08/2002, שעה 18:57
בתשובה לalonwho@what
הוא קיים מחוץ לעלילה כנקודת התייחסות נוספת לקובריק בכלל, ול''התפוז המכני'' בפרט.
השיטה היא אותה שיטה, ואתה יודע מה? גם ב''התפוז המכני'', למרות שהמדינה קראה לזה שיקום או תיקון או מה שלא יהיה, זו עדיין ענישה. עובדה שהטכניקה הזו - שהיתה אמורה ''לתקן'' את אלכס - גם לקחה ממנו את אחד הדברים היקרים לו ביותר בחייו: לודויג-ואן.
ואם זה לא עונש, אני לא יודע מהו עונש.
|
|
|
|
|
זו לא היתה המטרה... (חדש)
alonwho@what יום שני, 19/08/2002, שעה 10:02
בתשובה לרני
הניגוד בין אופי המוזיקה לבין אופי הדמות, ומיצוב העלילה כסוג של ראקציה בין המוזיקה לבין הדמות זו היתה המטרה.
ואם לוקחים בחשבון שבטהובן... היה פסיכי לא קטן בזכות עצמו... אז יש לך תוספת קטנה.
הרי המוזיקה שימשה כקטליזטור למעשיו של אלכס... די דומה לפלישת החוף המפורסמת באפוקליפסה עכשיו... אם חושבים על זה.
ופרנסיס לא צריך עדיין לעשות מחוות. לפחות אז.
אבל לעשות סימביוזה כמו שאתה מנסה לעשות, זה לא נכון.
מוטיב העיין הוא שריר וקיים... ותו לא.
וסלח לי על המשפטים הקטועים.
|
|
|
|
|
כנקודת התיחסות - אולי. (חדש)
NY מאושר יום שני, 19/08/2002, שעה 10:54
בתשובה לרני
אבל יש הבדל *עצום* בין העונש ב''התפוז'' לבין זה שב''דו''ח''. השיטה היא בהחלט *לא* אותה שיטה. החופש של אלכס מוגבל ברמה מסוימת מאד, לעומת קרבן ה''איון'' (או איך שלא קראו לזה ב''דו''ח''), שהנו נטול חיים כמעט לחלוטין. הטיפול ב''התפוז'' אמור בפירוש להיות *שיקומי*, רעיון הנעדר לחלוטין מהסרט של שפילברג.
אגב - לו היו מציעים את השיטה מ''התפוז'' כענישה אמיתית לאנסים ולעבריינים אלימים (ולו היתה עובדת, כמובן), איני בטוח כי הייתי מתנגד לה.
|
|
|
|
|
הו, הו, הו - הגענו לדיון מוסרי (חדש)
רני יום שני, 19/08/2002, שעה 15:16
בתשובה לNY מאושר
של ממש.
אז ככה:
אני בכלל לא בטוח שהייתי תומך בשיטת ענישה נוסח ''התפוז המכני''. שיטה שמשנה את אישיותו של אדם היא מאד מפוקפקת בעיני והייתי מאד מהסס להשתמש בה.
מעבר לכך:
מעולם לא טענתי שהשיטה ב''התפוז המכני'' וב''דו''ח מיוחד'' חד היא. אבל קיימים אלמנטים דומים, ובסרט כגון זה, המתכתב במודע עם סרטים אחרים, ובין השאר גם עם ''התפוז המכני'', קשה לי להאמין שהמרכיבים הדומים הללו הם מקריים.
|
|
|
|
|
אוהו ואוהו! (חדש)
NY מאושר יום שני, 19/08/2002, שעה 15:35
בתשובה לרני
אני בהחלט בעד דיונים מוסריים.
לפעמים.
אם כך: לא נראה לי כי השיטה המוצגת ב''התפוז'' משנה את אישיותו של אדם כלל וכלל. היא רק (''רק'') שמה לו חסם, מגבילה אותו בכל הנוגע לתחום פעולות מסוים. אישיותו של אלכס, כזכור לך, לא השתנתה כלל וכלל.
אמנם המנגנון המשמש לחסם הוא פסיכולוגי, אך הדבר לא קשור, לדעתי, לאישיות כלל וכלל. סתם כדי לחדד את הנקודה - מה תחשוב על עונש של הצמדת מכשיר אלקטרוני לגופו של הנענש, מכשיר אותו הוא לא יכול להסיר, ואשר גורם לו לאי אפשרות פיסית לבצע מעשי אלימות? או, בעצם, לאותן תגובות שנגרמו לאלכס?
באשר לציטוטים - אני מסכים כי הם קיימים, אך הם אינם חורגים מגדר הציטוט והדמיון הקל.
|
|
|
|
|
הופה, אוקיי ממשיכים: (חדש)
רני יום שני, 19/08/2002, שעה 19:38
בתשובה לNY מאושר
השיטה ב''התפוז המכני'' משנה, או אמורה לשנות, חלקים מסוימים באישיותו של אדם. עובדה: אלכס היה חובב גדול של אלימות לפני הטיפול, ולתקופה מסוימת אחריו (ואני ממש מקווה שאני לא מספיילר פה למישהו את הקלאסיקה הזאת) זה גם עבד. יחד עם האלימות הלכה גם המוסיקה.
אז נכון שבסופו של דבר גילינו שההתנייה דעכה, אבל יוצרי השיטה שבסרט היו בהחלט מודעים לכך שמשהו נוסף עלול ללכת, ובכל זאת זה לא הטריד אותם.
קובריק הלך כמובן לקיצוניות מסוימת (נכון ל 1972) אבל זה היה רק כדי להדגיש את האמירה שלו.
שפילברג, אני אומר, היה מודע לכך כאשר יצר את ''דו''ח מיוחד'' והתייחס לכך. לטעמי: ברמה של מעט יותר מציטוט. זהו חלק מן השאלה המוסרית (אחת מהן) הקיימות בסרט. היא משקפת את העולם בו מתרחשת העלילה, ואת הסוגיות המוסריות (או הלא מוסריות) שמעסיקות את אותו העולם.
ובאשר לאותו מכשיר לא כל כך דמיוני שלך:
ההשפעה שלו שונה מזו של השיטה ב''התפוז המכני''. הוא לא נוטל מהאדם עליו הוא מולבש אלמנטים נוספים מחייו. (כגון לודוויג המטורף והיקר).
|
|
|
|
|
היי הג'יפ, היי הג'יפ... (חדש)
אחווה בלונדינית יום שני, 19/08/2002, שעה 21:25
בתשובה לרני
אם כן:
א. לדעתי השיטה ב''התפוז'' לא משנה כל כך הרבה, אם בכלל. זוכר את ההדגמה הראשונה של האלימות? אלכס *מנסה* להפגין אלימות, אך נחסם מיד. הוא *רוצה* - אבל לא *יכול*. בדיוק כמו החסם האלקטרוני שהצעתי. החסימה, ודאי תזכור, היא כמעט פיסית במהותה: אלכס מקבל עויתות וכמעט מקיא.
ב. גם לודוויג הוא תוצאת לוואי פיסית של הטיפול - פיסית ולא נפשית. אלכס לא שונא את לודוויג ולו לרגע במהלך הסרט. הוא סובל לשמיעתו בדיוק כפי שהוא סובל מאלימות - באופן פיסי לחלוטין.
ג. הציטוט - לדעתי העונש אצל שפילברג הוא פשטני מאד, ונמנע, אולי אפילו במכוון, מהסוגיות הסבוכות באמת היכולות לנבוע משיטת ה-PreCrime.
|
|
|
|
|
auabv' auabv' auabv (חדש)
רני יום שני, 19/08/2002, שעה 22:09
בתשובה לאחווה בלונדינית
(נסו להקליד את זה בעברית)
אוקיי, לא להאמין, אבל תפסת אותי בניסוח אומלל ולא קוהרנטי: לא האישיות עצמה משתנה אלא ההנאה מדברים שקודם אהבת.
ולי עדייו יש בעיה עם שיטה שגורמת לאדם להסתייג קשות מאחת מאהבותיו.
''דו''ח מיוחד'', אגב, מצייר עולם בלתי מוסרי בעליל גם מעבר לנקודה הספציפית הזאת: השימוש בשלושה אנשים שלא עשו דבר רע בחייהם, והניכוס המוחלט שלהם לטובת המדינה הוא מטריד ביותר.
מה שמטריד עוד יותר הוא התחושה המאד חזקה שלו הטכנולוגיה הזו היתה קיימת היום, ממשל בוש בפרט והחברה האמירקאית בכלל היו מתנפלים עליה כמוצאי שלל רב ולא מהססים להשתמש בה.
וחוץ מזה, בלונדינית יקרה, העבירי נא סמנך על פני שמך ותראי שגם להתחפש צריך לדעת.
קאפיש שושנה?
|
|
|
|
|
וזה מה שקורה כשנותנים לחברה שלך (חדש)
NY נדרס תחת גלגלי הקידמה והבלונד יום שני, 19/08/2002, שעה 22:32
בתשובה לרני
לגעת במחשב. אני תמיד אמרתי שהנשים צריכות להשאר במטבח.
(ואת זה לא אני אמרתי, כמובן. אני בתחפושת. זה לא אני הייתי. איי! תעזבי אותי! אוך!)
הבלונדיניות האלה, אני אומר לך.
(והיא בכלל חושבת שהיא ג'ינג'ית. אהא.)
איפה הייתי?
אם כן:
א. השיטה, לדבריך, גורמת לאדם להסתייג קשות מאחת מאהבותיו. אבל אחת מאהבותיו האחרות היא, למשל, אונס. מזה לא תסתייג, נכון? ובכן, לי נראה כי שיטה שתגרום למישהו שתחביבו הוא רצח או אונס להמנע מהם, גם במחיר אהבתו לאמנויות היפות, ועדיין תשאיר אותו אדם חפשי המסוגל לנהל חיים נורמאליים, שיטה כזו יכולה לעבוד יופי. ודאי טוב יותר מבתי הכלא של היום.
ב. בעניין ניכוס האנשים לטובת המדינה - אני מסכים אתך לחלוטין, וגם כאן הסרט היה יכול לפרט יותר ולא לנהוג בפשטנות.
אה, כן, ולא כדאי לך להתגרות בק'. פגשת אותה במצב רוח טוב, אבל יש לה טמפרמנט חבל''ז... ;-)
|
|
|
|
|
היא הגישה לי עוגיות שוקולד (חדש)
רני יום שני, 19/08/2002, שעה 22:47
בתשובה לNY נדרס תחת גלגלי הקידמה והבלונד
מופלאות, כמה יותר טמפרמנט צריך?
וזו בדיוק הנקודה של ''התפוז המכני'' (לא השוקולד): עד כמה מותר למדינה לחדור אל התוך המקודש ביותר של הפרט ולעשות בה כבתוך שלה.
אז בוא נאמר שנתחיל עם פושעים אלימים וששם זה בסדר. אבל אתה (עם פאה בלונדינית או לא) הרי מכיר את האנושות: יתנו לה אצבע תרצה את היד, יתנו יד תרצה את הזרוע וכו.. וכו...
אז מה עם שימוש בשיטה כזו, נגיד המממ..., כדי לגרום לילד קצת שובב להתנהג יותר יפה?
או לגרום לכוכבי רוק בעלי מעילי עור ומשקפי שמש בחצות לחדול מלקלל?
או לגרום לתסריטאים הוליוודיים לסלוד מסצינות לא מהוגנות?
אתה רואה לאן אני מגיע?
העוגיות כבר מוכנות, אגב?
|
|
|
|
|
רגע, רגע. (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 20/08/2002, שעה 11:25
בתשובה לרני
ומה על החופש של הפרט?
דוגמה היפותטית - נניח כי המצב כיום הוא שפושעים המורשעים באונס ורצח מקבלים נו-נו-נו ותו לא. בא משה ומציע - בואו נכלא אותם! פתרון חדשני - כך הם לא יסכנו את שאר הפריטים בחברה. עונה לו חיים - מה פתאום?! זו שיטה אכזרית מאין כמותה, המגבילה את הדבר הקדוש ביותר - החופש של הפרט! וחוץ מזה, היום פושעים, מחר כוכבי רוק מקללים, מחרתיים ילדים שהתנהגו לא יפה... אתה רואה לאן אני מגיע?
למעשה, נראה לי כי השימוש בשיטת התפוז רחום יותר מכליאה. מדוע? ובכן, כיום אדם שנאסר על לא עוול בכפו (ויש כאלה) מאבד שנים רבות מחייו, אותן הוא חי בתנאים מחפירים ובהשפלה. בשיטה ההיא, גם אם נענשת על לא עוול בכפך, הרי שכל שתאבד הוא היכולת להיות אלים בעתיד.
ולא, לדעתי לודוויג ואן הוא תוצאת לואי מקרית אותה נתן למנוע בקלות - גם בעולם הדמיוני של הסרט וגם בשיטות כאלה, מכאניות, אלקטרוניות או אפילו פסיכולוגיות, שייושמו בעולם האמיתי.
ואם אתה רוצה עוגיות, אתה יודע איפה לקבל אותן... ;-)
|
|
|
|
|
לא ולא (חדש)
רני יום שלישי, 20/08/2002, שעה 22:21
בתשובה לNY מאושר
קודם כל, וזה קצת מסיט את הדיון, השיטה ב''התפוז המכני'' לא הוכיחה את עצמה, אלכס (איזה אושר) חזר לעצמו. כך שכנראה שהכלא הישן והטוב עדיף :-)
אבל... פור דה סייק אוף ארגיומנט, בוא נניח שהשיטה היתה עובדת: הרבה יותר קל וזול לנצל אותה לצורך דברים נוספים (ילדים רעים, כוכבי רוק ממושקפי שמש חצות וכו...) וכיון שכך היתה כבר צצה המדינה ה''דמוקרטית'' שהיתה אומרת: יאללה, בואו נרחיב קצת את היקף השיטה ונפתור עוד כמה בעיות בדרך. ומי יבחר מה הבעיות? תהיה בטוח שלא הליברלים.
אני עדיין לא רואה שמכניסים ילדים סוררים לכלא, או כולאים כותבי תסריטים שיש בהם יותר מדי מין. עם שיטה כזו, אפשר להשתמש בה עוד כשהילדים רכים בשנים כדי ''לעצב'' להם קצת את האישיות.
ראה את ''גאטאקה'' המצביע גם על הנושא הזה, אם כי מזוית מאד שונה.
|
|
|
|
|
אבל *לא* מדובר כאן (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 21/08/2002, שעה 17:36
בתשובה לרני
בעיצוב אישיות!
אפילו לא קצת!
אלכס *רוצה* להיות אלים גם *לאחר* העונש. ממש רוצה. משתוקק, אפילו. אבל הוא לא יכול, באופן *פיסי*. האישיות שלו לא השתנתה במילימטר.
נכון, לשיטה כזו יש חסרונות - אך האם הם גרועים יותר מאלה של השיטה הקיימת, הכליאה?
אני לא בטוח.
|
|
|
|
|
לא, לא אצל אלכס. אבל... (חדש)
רני יום רביעי, 21/08/2002, שעה 18:18
בתשובה לNY מאושר
נניח שאתה משתמש באותה שיטה ממש על ילדים רכים בשנים, האם זה לא יגרום להם לחסמים מסוימים (שמן הסתם יגרמו להם לתסביכים כשיגדלו), אז כלפי חוץ יש לך ילד ''טוב'', וכלפי פנים בלגן אחד גדול.
וזו בהחלט אקסטראפולציה על נושא מ''התפוז המכני'' לכיוונים שהסרט לא דן בהם.
ואגב, רק לשם ההבהרה:
לא טענתי שב''דו''ח מיוחד'' משתמשים בשיטה הזו. רק הצבעתי על מספר מרכיהים דומים שמן הסתם הוכנסו לסרט במודע, ואשר תוך כדי כך מנוצלים לדיון בשאלות מוסריות/פילוסופיות אחרות.
|
|
|
|
|
מה זאת אומרת לפרט יותר? (חדש)
רני יום שני, 19/08/2002, שעה 23:01
בתשובה לNY נדרס תחת גלגלי הקידמה והבלונד
תואר שם מצב מאד מפורט. שלושה אנשים שנוכסו לטובת המדינה. איזה עוד פירוט צריך?
ששפילברג יפסיק לרגע את העלילה השוצפת יעמוד מול המצלמה ויאמר: ''זה ממש לא יפה מה שעשו לטרומים האלה, עכשיו תחשבו על זה רגע במזנון עם הפופקורן ותשובו לצפות בהמשך הסרט''?
|
|
|
|
|
שלושת האנשים שנוכסו לטובת המדינה (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 20/08/2002, שעה 11:32
בתשובה לרני
מוצגים בסרט כאילו זה מצב העניינים הטבעי. לא מוטל ספק לרגע במוסריות או בהגינות של השימוש שנעשה בהם. הדבר נראה לא אמין. חשוב על כך: גוף ציבורי המשתמש כך בבני אדם, ואין אף מפגין אחד בשעריו? שום מחאה? בארה''ב, ארץ המחאות הבלתי מוגבלות, בשם אללה? זה נראה לא אמין במקרה הטוב. היו יכולים להעמיק מעט בהשלכות החברתיות, וכך לחזק את האמינות ולמנוע שטחיות.
|
|
|
|
|
אני לא חושב שזה הוצג כך בסרט... (חדש)
alonwho@what יום שלישי, 20/08/2002, שעה 17:19
בתשובה לNY מאושר
גם כך הפרוייקט היה תחת סודיות.. ואם אינני טועה אחד מהאנשים אמר עליהם... ''תנסו לחשוב עליהם כעל ''לא אנושיים'' זאת אומרת שהם הבינו את הבעיה המוסרית, ו''כיסו'' על הבעיה.
לא משנה שכביכול בסרט, הבעיה היותר ''גדולה'', היתה מה קרה כשהאימא רצתה לקבל בחזרה את הבת שלה.
''הטרומים'' הוצגו כ''משוקצים'' כדי להצדיק את העוולה. משהו בסגנון :''הכל מותר למען הצדק.''
אפילו ברובוקופ יש התייחסות לנושא הזה... של ל''התעלל'' בשאריות האדם.
רובוקופ למי שזוכר היה פעם אדם, למרות שהוא תוכנת להיות מכונה והזכרונות האנושיים שלו מביאים אותו להיזכר לעברו.
והסוף הרך בדוח מיוחד, נועד להראות שחוסר הצדק תוקן... והם אכן ''אנושיים'' ומגיע להם חיים נורמלים.
|
|
|
|
|
מי סודי? מה סודי? (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 20/08/2002, שעה 17:39
בתשובה לalonwho@what
על מה אתה מדבר? הפרויקט לא היה סודי, להיפך - הוא *פורסם בטלויזיה*! אפילו ראו שם (בפרסומת) תמונות של הטרומים!
|
|
|
|
|
באמת ניר, אני מתפלא עלייך (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 21/08/2002, שעה 10:20
בתשובה לNY מאושר
ושוב, אני אחזור לרובוקופ כדי לחדד את העניין...
נכון שהיו תמונות ופרסומות, אבל זה בדיוק כמו לפרסם גלגל ענק שמתחתיו קבורים אלף איש.
בעברית קוראים לזה ''טיוח''. אפילו הסוכן המוכשר... לא ידע בכלל איך ''באמת'' עובדים הטרומים (אגב, שם מצויין, אתה לא חושב).
ופרט זה נועד אף להשריש את הרעיון שהמערכת תמיד צודקת!
ברובוקופ זה היה אותו דבר- מעשה מוסרי בעליל.
לטובת החברה, לטובת הכלל.
|
|
|
|
|
ואולי ההשלכות החברתיות הן שאין (חדש)
רני יום שלישי, 20/08/2002, שעה 22:42
בתשובה לNY מאושר
השלכות חברתיות?
וגם אם זה לא נכתב מתוך המטרה הזו, עדיין מוצג לנו פה מצב עניינים מסוים שממש לא נכנס לתסריט בטעות. והמצב הזה הוא מספיק חזק בפני עצמו מבלי ש''יעזרו'' לצופים להגיע למסקנה המוסרית.
עובדה שאתה ואני (ואולי עוד אחד או שניים) כבר דנים פה בדיוק בשאלה הזו, כבר יומיים. זה יפה מאד לסרט ש *לא* שם דגש על הנקודה.
|
|
|
|
|
אני דווקא חושב שהדיון הזה מתקיים (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 21/08/2002, שעה 15:13
בתשובה לרני
כי אין משהו יותר טוב לעשות עכשיו!!!
|
|
|
|
|
כל אחד וסיבותיו :-) (חדש)
רני יום רביעי, 21/08/2002, שעה 22:33
בתשובה לalonwho@what
|
|
|
|
|
עצם קיום הדיון אינו מהווה הוכחה (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 21/08/2002, שעה 17:31
בתשובה לרני
לכלום. הרי מתווכחים כאן (ובמקומות אחרים) באותה מדה של רצינות גם על יכולותיו האמיתיות של ספיידרמן ועל צבע החליפה שלו...
גם איני טוען כי הסרט גרוע. הוא בהחלט מעורר מחשבה ועשוי היטב. מצער אותי, עם זאת, חוסר המיצוי של הרעיונות העומדים בבסיסו.
ואני לא מדבר על ''לעזור לצופים להגיע למסקנות'', אלא על נקודה הנראית לי כלקויה באופן מהותי בתסריט, מבחינת האמינות.
|
|
|
|
|
שניה, אני קופץ למשהו אחר... (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 21/08/2002, שעה 18:37
בתשובה לNY מאושר
מאטריקס... זוכר?
במאטריקס... היו שלל רעיונות מדע-בדיוני וטיבול חריף של אקשן.
ואיכשהו הבמאי וסביר להניח גם העורך, הצליחו לקפץ בין האסכולות בצורה מדהימה... תמיד היתה לי תחושה שמטריקס יכול היה להיות מדע-בדיוני טהור, וההיפך, להיות רק סרט פעולה.
ואתה צודק. בהחלט מרגישים שלא הצליחו למצות את הנושאים שנפתחו, או להתביית רק על כיוון מסויים ולמצות אותו כראוי.
מכאן סביר להניח נובעים התסכולים שלנו, ותחושת ההחמצה הגדולה.
אם מדע בדיוני בסרטים היה מצליח לעורר את הפילוספיה המדעית או החברתית העומדת בבסיסו היינו יוצאים נשכרים. ועדיין הוא היה משאיר את אותם שאלות פתוחות שהוא נוטה להשאיר בלווא הכי.
הפילוספיה של המדע אוהבת לשחק עם הכשל הלוגי הטמון בתוכה. להשתפשף עם המשתנה הנעלם, ולהרכיב לתוכו פארמטר שונה כל פעם מחדש... במיוחד פיליפ. ק. דיק.
ושוב, לא רבים יודעים לנצל את המדיה הקולנועית כדי להרחיב ולנצל אותה לשירות הפילוסופיה...
בכתבה ב ynet צויין המרדף השני בקניון כמבריק ואני מסכים עם הכותב. כי המרדף עצמו, התבסס על הרעיון שהסיפור עומד מאחוריו, בלי מילים, רק תנועות, אתה הרגשת כמו הגיבור. אדם שקושרים לו את העיניים ואומרים לו לחצות את הכביש.
|
|
|
|
|
צפיתי בסרט שנית, ואתה טועה. (חדש)
רני שבת, 24/08/2002, שעה 4:57
בתשובה לNY מאושר
ובגדול.
ספוילרים בדרך למי שעדיין לא ראה (יש פה כאלה? אז מה אתם עושים פה? יאללה, לרוץ לבית הקולנוע הסמוך לביתכם, ומהר)
הרי כל הסיפור עם אן לייולי, הלא היא אימה של אגתה, הוא סיפור המעמיד את כל השיטה שמתבססת על טרומים בסימן שאלה מוסרי גדול.
לאמאר, בסופו של דבר, מוצג כאיש ''הרע'' של הסרט משום שבעצם חטף את אגתה וניכס אותה לטובת המדינה.
לאמאר רצח את אימה של אגתה משום שלפתע היתה לה סיבה לגדל את ילדתה, מה שהיה מונע מהיחידה להתקיים.
עובדה: כאשר האמת נחשפת על המסך הגדול במסיבת ההוקרה ללאמאר, התוצאה המיידית היא שהיחידה מפורקת.
אז כן, בהחלט יש בסרט התייחסות לנקודה הזו.
יתרה מזו: כאשר קולו של אנדרטון מספר ברקע, לקראת הסיום, כי ''האסירים שוחררו'' שפילברג חותך מיידית למיטות שלושת הטרומים הריקות בבריכה. עפ''י פס הקול אתה לא אולי סבור כי מדובר במהוילים, אבל התמונה מסבירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהכוונה היא דווקא לטרומים.
ובזה בהחלט יש נקיטת עמדה והתייחסות לנקודה, שלא לומר מיצוי הנושא.
|
|
|
|
|
לא קונה. (חדש)
NY מאושר שבת, 24/08/2002, שעה 5:20
בתשובה לרני
הסיפור עם אמה של אגאתה הוא עניין של רצח - אמנם מתוחכם ומתחכם, אבל פשוט למדי מבחינה מוסרית. להיפך - כל עניין ניכוס האנשים לטובת המדינה טובע ומתמסמס בתוך פרשיית הרצח המיותרת והלא אמינה הזו. לאמאר לא מואשם בניכוס או בניצול - ''רק'' ברצח. לו לא היה רוצח, לאף אחד לא היה אכפת.
|
|
|
|
|
הבעייה היא בפוליטיקה. (חדש)
Boojie יום ראשון, 25/08/2002, שעה 22:04
בתשובה לNY מאושר
כל המערכת הזו ניצבת על כרעי תרנגולת. זו בכלל מערכת נסיונית, והם זקוקים לאישור של הפוליטיקאים הרלוונטיים.
המערכת חייבת לשדר וודאות. הם חייבים לשדר אמון מלא בתוצאות שלהם. אם הם לא יעשו את זה, אף פוליטיקאי לא יתמוך במערכת כל כך בעייתית מכיוון של זכויות אדם.
אני חושבת שזו אחת הסיבות לענישה החמורה כל כך. כדי להמחיש בכל תוקף את המסר ''אנחנו בטוחים במערכת במאה אחוז''. אגב, אני חושבת שעוד סיבה - עצם הידיעה שהמערכת מופעלת ושהעונש על כוונה לרצוח הוא חמור כל כך, מפחיתה בצורה משמעותית את מספר הרציחות המתוכננות (למעשה, אין כלל רצח בכוונה תחילה), מה שמשפר את פעילות המערכת.
לגבי הטרומים - דיברו על בעיות קשות. לאגתה *יש* בעיות קשות. אבל יותר מזה, עד שאנדרטון שלף אותה מהבריכה, אף אחד לא ידע בכלל כמה שהיא אנושית. מחזיקים אותם כל כך מסוממים, שלאף אחד (חוץ, מן הסתם, מלראשי הפרויקט) אין מושג שהיו יכולים להיות לה חיים אחרים. ולא היתה לה אפילו אמא שתשמור על האינטרסים שלה.
אה, כן, וביטול המערכת, לעניות דעתי, הוא פונקציה של הניצול הנורא של הטרומים. מילא שהתברר שהמערכת לא מושלמת, מילא שנהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיג לה תמיכה פוליטית, אבל כשכל זה כרוך גם בניצול אכזרי של בני אדם, שכבר הוכיחו את עצמם כבני אדם ולא סתם כצמחים בעלי יכולת ניבוי? בחיים זה לא היה עובר.
|
|
|
|
|
דו''ח מיוחד (חדש)
מרים אופיר יום שלישי, 20/08/2002, שעה 8:29
באתי, ראיתי, אהבתי מאוד.
לבד מן העובדה שזהו סטיבן ספילברג הרי הספר מבוסס על סיפור של אחד מגדולי הסופרים לדעתי פיליפ ק. דיק שלמרבה הצער ב''לשון הקודש'' הוא די אנונימי ומשום מה מתפרסם רק לאחר שנעשה סרט - ראה דוגמא בלייד ראנר -
האם מישהו יכול להפנות אותי לסיפר המקורי גם באנגלית אודה עד מאוד
ממולץ לכל אחד לאו דווקא חובב מדע בדיוני.
להתראות מרים
|
|
|
|
|
פיליפ ק. דיק הוא לא ממש אנונימי. (חדש)
רני יום שלישי, 20/08/2002, שעה 8:46
בתשובה למרים אופיר
עד כמה שידוע לי הסיפור המקורי, עליו מתבסס הסרט, אינו מופיע ברשת.
שם הסיפור הוא The Minority Report וניתן למצוא אותו בספר הזה:
המכיל 18 סיפורים קצרים של דיק, ביניהם גם הסיפור שנתן לקובץ (ולסרט) את שמו.
|
|
|
|
|
דו''ח מיוחד (חדש)
גלעד יום שלישי, 20/08/2002, שעה 23:46
בתשובה למרים אופיר
אם כבר ספרים של פיליפ קץ דיק בעברית, ''סורק באפלה''יצא בהוצאת גוונים )סדרת גוונים של שחור( והוא מצויין ומעולה ביותר.
מומלץ במיוחד לצרכני סמים באשר הם :-)
|
|
|
|
|
ואם כבר ספרים שלו בעברית (חדש)
רני יום שלישי, 20/08/2002, שעה 23:54
בתשובה לגלעד
לאחרונה יצא ''ואליס'' הסהרורי שלו ב''אודיסיאה'' וגם ''כשל זמן'' (MARTIAN TIME SLIPׂ) באותה ההוצאה.
וגם: ''האיש במצודה הרמה'', אחד מספרי ההיסטוריה האלטרנטיווית הטובים שקראתי, וגם ''האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?'' (הבסיס ל''בלייד ראנר'') ב''כתר'' לפני כמה שנים.
את האחרון, יש לציין, לא אהבתי במיוחד. למרות שבדר''כ אני שונא להשוות בין סרטים לספרים, במקרה זה הסרט היה ממש ממש הרבה יותר טוב. (תתנפלו עלי שוב, לא יעזור).
|
|
|
|
|
לגבי תרגומי אודיסאה לדיק, (חדש)
Evil יום רביעי, 21/08/2002, שעה 13:59
בתשובה לרני
האם הם מזעזעים כמו תרגומיהם לשאקלי נניח ?
|
|
|
|
|
לא קראתי את תרגומי שאקלי (חדש)
רני יום רביעי, 21/08/2002, שעה 14:31
בתשובה לEvil
כך שאין לי דעה בנושא.
תרגומי דיק, לעומת זאת, הם מצוינים. זה של ''ואליס'' משובח במיוחד.
|
|
|
|
|
ולהשלמת הרשימה (חדש)
ארז לנדוור יום שלישי, 03/09/2002, שעה 23:00
בתשובה לרני
יצאו בעברית גם ''יוביק'', ''הצלם'' ו''השחקנים של טיטאן''.
|
|
|
|
|
ואם כבר באלה עסקינן, (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 04/09/2002, שעה 9:15
בתשובה לארז לנדוור
כדאי להדגיש ש''יוביק'' הוא ספר משובח במיוחד, אחד הטובים ביותר של PKD. מומלץ!
|
|
|
|
|
ואם כבר באלה עסקינן, (חדש)
ארז לנדוור יום רביעי, 04/09/2002, שעה 22:23
בתשובה לNY מאושר
גם יש משחק שמבוסס על הספר.
|
|
|
|
|
סיפורה של אגתה (חדש)
רני יום ראשון, 25/08/2002, שעה 21:22
הירהורים שעלו לאחר הסרט וכתיבת הסקירה, והתחזקו בעקבות צפייה שניה.
מי שעדיין לא ראה את הסרט מוזהר מפני ספוילרים ללא רחם.
אז ככה:
מי בעצם מניע את העלילה בסרט? מה גורם לכל המתרחש, להתרחש? מי, בעצם, יוצא מורווח באופן האגואיסטי ביותר משרשרת המאורעות הטראומטית שעוברת על אנדרטון?
אגתה!
למרות שאינה אמורה להיות מודעת לעולם שסביבה, אלא רק לעתיד שבמוחה, גתה מתעוררת. היא עושה זאת כבר בפתיחת הסרט כאשר העין הענקית שלה מופיעה על המסך (ומאזכרת תוך כדי כך את ''בלייד ראנר'' ו''2001'').
אגתה, האינטיליגנטית מבין שלושת הטרומים (ד''ר היינמן אומרת זאת) היא זו שתופסת בידו של אנדרטון בשעה שאפילו וולי לא מודע לכך שהיא מסוגלת לעשות זאת ומכריחה אותו להביט אל החיזיון.
היא זו שפותחת את שרשרת האירועים שתגרום לשיחרורה ממאסר על לא עוול בכפה, ותוך כדי כך גם תאחד את אנדרטון עם אשתו.
כיון שיש לה את האפשרות לצפות גם בעתידים חלופיים (היא מספרת לאנדרטון על מעשי בנו בחיים אליהם מעולם לא הגיע) וכיון שהיא מסוגלת לצפות את העתיד הקרוב (ראו סצינת המרדף בקניון), היא יודעת כיצד לשחק בקלפים שניתנו לה מבלי שאף אחד אחר ירגיש.
הסרט הוא בעצם, גם, ובנוסף לכל מה שכתבתי למעלה, סרט על שיחרור ועל התנגדות לדיקטטורה של ההמונים.
זה לבדו הופך אותו לאחד הסרטים הליברליים ביותר שהוליווד הוציאה זה שנים.
|
|
|
|
|
וואלה! (חדש)
Boojie סוף סוף ראתה יום ראשון, 25/08/2002, שעה 21:46
בתשובה לרני
ראינו את הסרט אתמול, וכרגיל ניהלנו (אני ובנזוגי) דיון ארוך (שמשעמם את כל מי שנמצא בסביבה חוץ מאשר אותנו) לגבי הסרט, העקרונות המובעים בו, כן-או-לא מוסרי ו/או יעיל, האם היינו תומכים בפרויקט כזה אילו כן היה לו ניבוי של 100%, מה היתה הכרה כזו בדטרמיניזם עושה למורל של הציבור, ועוד כהנה וכהנה.
אחד הנושאים שעלו הוא הניצול הנורא של הילדים המסכנים האלה, והצורה שאגתה מצליחה למעשה לשחרר אותם.
אבל בכל זאת נראה שאגתה מסוגלת לשחרר את המוח שלה לפעולה הרבה יותר כשהיא חופשית מהמשולש מאשר כשהיא בתוכו.
אגב, ובחזרה לנושא שהעליתי של ''מה זה היה עושה לחברה'', ההמחשה החזקה ביותר של מה שהסרט אומר על מה זה עושה לחברה באה לי בסצינה שבה נורה הסוכן, וההגיון של כל סרט נורמלי היה מחייב שנגלה אחר כך שהאקדח היה טעון בכדורי סרק (כי מי מספיק אידיוט לבוא להאשים מישהו ברצח ולתת לו נשק טעון ביד?). אך לא. מסתבר שהשוטרים בתרבות הזו כל כך רגילים שיש מי שצופה את כל מקרי הרצח ושאין רצח שמתרחש בלי ידיעה מוקדמת עליו ובלי שאפשר יהיה למנוע אותו, שדבר כזה אפילו לא עולה על דעתם.
|
|
|
|
|
אני חושב שההתעוררות של אגתה החלה (חדש)
רני יום ראשון, 25/08/2002, שעה 23:17
בתשובה לBoojie סוף סוף ראתה
עוד לפני שהסרט התחיל. משהו שלאט לאט נבנה בתוך תוכה עד שהתפרץ, ככל הנראה ברגע בו נפתח הסרט והעין שלה נפתחת על כל המסך.
מרגע זה והלאה הבחירה היא אכן, כמו שציינת, של אגתה.
אם בתחילה, וניתן לראות זאת בסקירה שלי, חשבתי שכל הסרט כולו הוא בעצם תהליך שאנדרטו עובר ממצב ''שמרני'' חמצב ''ליברלי'', הרי שבעצם מי שמניעה את התהליך הזה היא אגתה, שלוקחת את זכות הבחירה לידיה ומבצעת את כל הבחירות ה''נכונות''.
וזה מתקשר לעובדה שהיא, ה''נקבה'', האינטיליגנטית ביותר בין השלושה.
מה שמביא אותי לשאלה: האם בין כל הסאב-טקסטים המרובים של הסרט מסתתר גם אחד על שיחרור האשה? (או האשה כמשחררת? הרי ללא האקסית של אנדרטון, הסיפור לא היה מגיע לידי סיום).
נשים, מסתבר, הן שהניעו את עלילת הסרט שלכאורה נראה כל כך כל כך גברי.
|
|
|
|
|
ארוכה ומיגעת דרכם של המתפלספים (חדש)
מיי יום ראשון, 01/09/2002, שעה 1:41
אין צורך בביקורת כל כך מפורטת על סרט שהוא בודאי לא מה שתארת.
את כל החלקים והאיזכורים שאתה (המבקר) משבח כל כך בטח דימינת!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
|
אכן, נימוקיך מרשימים ומרתקים, (חדש)
Boojie יום ראשון, 01/09/2002, שעה 2:23
בתשובה למיי
ובמיוחד מפגינים את תבונתך הרבה והלא מעורערת. מי יתן ויכולנו כולנו להציג נימוקים כה משכנעים ומבוססים!
(לך הביתה, ילד, אמא שלך קוראת לך. תן לגדולים לדבר בשקט.)
|
|
|
|
|
אם כי את חייבת להודות (חדש)
שלמקו יום ראשון, 01/09/2002, שעה 5:38
בתשובה לBoojie
שנימוק כל כך מקורי קשה לכתוב.
|
|
|
|
|
אם כי את חייבת להודות (חדש)
מיי יום ראשון, 01/09/2002, שעה 12:20
בתשובה לשלמקו
מדובר בנימוק מקורי כמו ה''שם'' שלך.אני בתוקף מציע לך ולבוגייייי לראות שוב את הסרט ולהיווכח בטעות שלכם וללכת לשכור
סרט מד''ב ברמה.
|
|
|
|
|
ילד, אם תנשך את היד שמלטפת אותך (חדש)
שלמקו יום ראשון, 01/09/2002, שעה 16:26
בתשובה למיי
אל תתפלא אם תשאר בלי שיניים.
|
|
|
|
|
תן לגדולים, השאלה במה? (חדש)
מיי יום ראשון, 01/09/2002, שעה 12:02
בתשובה לBoojie
התשובה היא בטיפשותם ובאי היכולת שלהם לנתח סרט!!
אני מבין שיש קצת ''יובש'' בתחום סרטי המד''ב,אבל זה לא אומר שצריך לקפוץ ולחבק בכוח כל סרט שיוצא בז'אנר כיום.
|
|
|
|
|
חמוד, עד שתביא כמה נימוקים (חדש)
Boojie יום ראשון, 01/09/2002, שעה 14:11
בתשובה למיי
(אתה יכול לשאול את אמא שלך מה זה, היא בטח תסביר לך), תפסיק לבלבל את המוח, כי אף אחד לא יקשיב לך.
|
|
|
|
|
אז אם אתה כזה חכם בוא ותכתוב (חדש)
רני יום ראשון, 01/09/2002, שעה 19:42
בתשובה למיי
מה * אתה * חושב על הסרט. עד עכשיו לא ראיתי שאתה מסוגל לאיזשהו סוג של חשיבה.
|
|
|
|
|
נימוקי הם: (חדש)
מיי יום שלישי, 22/10/2002, שעה 10:24
בתשובה לרני
ראיתי את הסרט ולא ממש התלהבתי כפי שכבר הצלחתם להבין.
הרעיון של הסרט מוכר ולא ממש ריגש אותי הויכוח המוסרי בעניין
''הטרומים''.
הסרט חוזר אל אותו רעיון נושן שגאווה וחמדנות משבשים את דעתו של האדם.
ועוד משהו ממוחזר זה הרעיון שלפתע הרודף הופך להיות הנרדף.
לסיכום מדובר בסרט נחמד ותו לא.
ספילברג וצוות התסריטאים שלו יכלו לעשות משהו יותר חדשני.
ומביקורת זו לא נובע שמיי לא מבין במד''ב,אלא הסרט פשוט מאוד לא לטעמו.
|
|
|
|
|
עם כל הכבוד, אני חוששת שפספסת כמה דברים בסרט (חדש)
יעל יום ראשון, 04/05/2003, שעה 16:53
בתשובה למיי
מה שציינת כרעיונות הבסיסיים בסרט הם בסך הכל טכניקות במהלך התפתחות העלילה.
השאלה הגדולה העומדת מאחורי הסרט לדעתי היא האם ניתן לשפוט אדם על פשע שטרם ביצע?
וזה שהסרט אינו לטעמך, זה משהו שלא ניתן להתווכח עליו. טעמך האישי הוא שלך פרטי, וזכותך המלאה לא לאהוב את הסרט שאני כן אהבתי.
|
|
|
|
|
ניטפוק סרט נוסף : (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 2:21
חבר שראה את הסרט הערב (בפעם החמישית, יש לומר) העלה את הנקודה הבאה:
(ספוילרים בדרך)
מה שהתחיל את כל שרשרת האירועים שבסרט, החטא הקדמון, הוא הרצח של אן לייבלי - אמה של אגאתה - ע''י ברג'ס.
ברג'ס, בהכירו את המערכת, עשה מאמצים מרובים כדי שהרצח יקלט כ''הד'' ולא כרצח אמיתי.
נשאלת השאלה מדוע לא עשה דבר פשוט הרבה יותר: מדוע לא קבע עם אן מחוץ לגבול הקליטה של הטרומים (וושינגטון וסביבותיה) ואז יכול היה לבצע רצח ללא שהמערכת תהיה מעורבת כלל?
|
|
|
|
|
אה... אולי... (חדש)
Boojie וספוילרים, כמובן יום רביעי, 04/09/2002, שעה 3:33
בתשובה לרני
כי אין דבר כזה ''מחוץ לטווח הקליטה של הטרומים''? כי הוא לא יכול להיות בטוח שאגתה לא תקלוט את רצח האמא שלה אפילו ממרחק קילומטרים רבים? כי טווח הקליטה של הטרומים הוא תאורטי לחלוטין, ואין לדעת איך הוא יתנהג במצבים קיצוניים?
|
|
|
|
|
אולי. ובכל זאת מתגנבת לה המחשבה (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 8:20
בתשובה לBoojie וספוילרים, כמובן
שיתכן ויש פה כשל תסריטאי זעיר שבזעירים.
לא שזה משנה, הסרט עדיין מופתי.
|
|
|
|
|
כי אן הייתה חושדת? (חדש)
שלמקו יום רביעי, 04/09/2002, שעה 9:26
בתשובה לרני
כי אן באמת חשדה, ולא רצתה לךהתרחק מהבית, ולכן הוא היה צריך ללכת על תוכנית ב' ולרצוח אותה פעמיים?
|
|
|
|
|
הוא לא *ממש* רצח אותה פעמיים, (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 13:11
בתשובה לשלמקו
אתה יודע :-)
|
|
|
|
|
פעם אצל הטרומיים ופעם באמת. (חדש)
שלמקו יום רביעי, 04/09/2002, שעה 15:45
בתשובה לרני
פעמיים.
|
|
|
|
|
הא??? הסבר בבקשה. (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 19:34
בתשובה לשלמקו
|
|
|
|
|
כל כך לא ברור? (חדש)
שלמקו יום רביעי, 04/09/2002, שעה 20:30
בתשובה לרני
מבחינת המערכת, רצח שהטרומים חזו הוא רצח שהתקיים. העונש עליו זהה, לפחות. אן לייבלי מתה פעם אחת, בחזיונות של הטרומים, ופעם נוספת, באמת. אז היא נרצחה פעמיים.
|
|
|
|
|
אה, לא. ממש לא. היא נרצחה רק (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 21:08
בתשובה לשלמקו
פעם אחת. חיזיון הרצח איננו הרצח עצמו ובני אדם, כשהם מתים, מתים רק פעם אחת.
אן לייולי נרצחה פעם אחת בלבד, כל השאר הוא רק התייחסויות / חזיונות הרצח. לא הרצח עצמו.
|
|
|
|
|
אם ככה, למה העונש עליו? (חדש)
שלמקו יום רביעי, 04/09/2002, שעה 21:18
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
אבל זו * בדיוק * אחת הנקודות (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 22:25
בתשובה לשלמקו
המרכזיות של הסרט:
האם ניתן לעצור ולאסור אדם שלא ביצע אף פשע???
החברה האמרקאית המוצגת בסרט היא חברה בעלת היסט קיצוני מאד לימין, חברה קפיטליסטית פרועה שמפרה את זכויות הפרט על כל צעד ושעל (סריקת העיניים למשל, שמופיעה בכל כך הרבה וריאציות בסרט) ואין לה שום בעיה להעניש אנשים שלא עשו דבר בעונש חמור כל כך.
ראה גם את מקרה הטרומים שנוכסו לטובת המדינה, והם אפילו לא התכוונו לבצע איזשהו פשע.
על זה הסרט, שלמקו, על זה הסרט!
לבוא ולומר שאן לייולי נרצחה פעמיים מרוקן את הסרט מחלק מאד משמעותי מתוכנו.
אן לייולי נרצחה פעם אחת בלבד, וזה גוזר המון המון דברים שעומדים בלב הסרט.
|
|
|
|
|
בוודאי שזה מרוקן את הסרט מתכניו (חדש)
שלמקו יום רביעי, 04/09/2002, שעה 22:29
בתשובה לרני
ובאמת שתכננתי להמשיך את הבדיחה הזאת שלוקחת את הסרט מאד כפשוטו ומתעלמת מכל השאלות המוסריות שהוא מעלה. אבל נראה לי שעוד קצת, והיית חוטף שבץ קל.
|
|
|
|
|
:-) או שזו הדרך הדפלומטית שלך (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 22:34
בתשובה לשלמקו
לצאת מכל הענין בכבוד. לעולם לא נדע, אני משער.
|
|
|
|
|
אחלה כתבה (חדש)
anakin יום רביעי, 04/09/2002, שעה 23:18
פשוט נהניתי לקרוא - ושלמקו - אולי פשוט תכתוב כבר בעצמך כתבה על דו''ח מיוחד וזהו?
|
|
|
|
|
אחלה כתבה, אחלה סרט (חדש)
The Hound יום שני, 09/09/2002, שעה 22:06
בתשובה לanakin
אבל הייתי מעדיף שבסוף היינו מגלים שבעצם הכל היה Lucid Dream אחד גדול...Not!!!
|
|
|
|
|
:-) (חדש)
רני יום שני, 09/09/2002, שעה 22:18
בתשובה לThe Hound
|
|
|
|
|
אפרופו ואנילה סקיי (חדש)
The Hound יום שני, 09/09/2002, שעה 22:35
בתשובה לרני
שמתם לב שבזמן האחרון טום קרוז נוטה להופיע עם פנים מעוותות? בטח היחצ''נית שלו אמרה לו שכמה שהוא יראה פחות יופי, יחשבו עליו יותר בתור שחקן אופי
|
|
|
|
|
תגיד עליו מה שתגיד, שחקן טוב (חדש)
רני יום שלישי, 10/09/2002, שעה 0:37
בתשובה לThe Hound
הוא כבר היה ב''צבע הכסף'', שם הוא גנב את ההצגה מפול ניומן, וב''איש הגשם'' שם הוא שיחק * הרבה * יותר טוב מדסטין הופמן.
עם הבמאי הנכון הוא תמיד ידע להוציא משחק טוב.
|
|
|
|
|
I definetly dont agree with you (חדש)
The Hound יום שלישי, 10/09/2002, שעה 17:37
בתשובה לרני
definetly not...סתם, לא התכוונתי שקרוז הוא רק פרצוף יפה, הוא בהחלט שחקן מוכח...אבל עדיין מתעצבת כאן תבנית.אם בסרט הבא שלו זה שוב יקרה, אני כבר לא אאמין שמדובר בצירוף מקרים.אולי אם יעשו סרט על ששאו''שק הוא ישחק את כלב השמירה...או את טיריון, הוא די קרוב לגובה המקורי גם ככה, לא? ובתור סרסיי אפשר יהיה ללהק את ניקול קידמן, כבר השגת באז לסרט
|
|
|
|
|
:-) קדמן זה תמיד טוב. והיא תשתלב (חדש)
רני יום שלישי, 10/09/2002, שעה 20:10
בתשובה לThe Hound
בשאושק נהדר.
הממ.. בכל סרט בעצם.
|
|
|
|
|
קדמן יצחק? (חדש)
The Hound יום שלישי, 10/09/2002, שעה 22:18
בתשובה לרני
מהאגודה לשמירת זכויות הילד? אתה יכול לדמיין אותו בעולם של ששאו''שק? הוא היה חוטף התקף רק מלשמוע על הסטארקים.
|
|
|
|
|
שאני אכתוב עכשיו 100 פעמים קידמן (חדש)
רני יום שלישי, 10/09/2002, שעה 22:46
בתשובה לThe Hound
?
|
|
|
|
|
יותר טוב, רד למצב שתיים (חדש)
The Hound יום שלישי, 10/09/2002, שעה 23:06
בתשובה לרני
בירידה - ''יש לכתוב ללא שגיאות כתיב המפקד''
בעלייה.....
...
...
...
''יש לכתוב ללא שגיאות כתיב המפקד''
|
|
|
|
|
סרט טוב עם הרבה כשלים תסריטיים (חדש)
לא מסכימה שבת, 16/11/2002, שעה 11:17
מצטערת לקלקל את החגיגה אבל ראיתיאת הסרט רק אתמול.
סרט טוב, אבל עם כוחות כאלה שהשתתפו ובכספים שהושקעו- היה אפשר לטפל קצת יותר לעומק בכל אותן סוגיות פילוסופיות שכבר הוזכרו מבלי להפריע יותר מדי ל''אקשן''.
מה שיצא זה סרט שהעלילה שלו היא ''נוסחה'' (דבר טוב דווקא בסרטים אמריקאיים) אבל נושא על גבו עוד כמה מטרות וככה יוצא שאף אחת לא עד הסוף.
כשלים תסריטיים (קצת קטנוני, אני יודעת, אבל זה מה שמפריד סרט שהוא יצירת מופת אמיתי למשהו שהוא ''כמעט'')- איך קרוז יוצא עם אגאתה מתוך המיכל? רואים אותם נשטפים מטה, והסצינה הבאה- הם במכונית.
בשביל מה כל הסיפור עם הזריקה מעוותת הפרצוף? תוך שניה הכיר אותו הבחור המטפל, ומיד אחר כך כולם. ובכלל שכחו את האזהרה לגבי כאבי התופת אחרי 30 דקות... ובכלל שכחו את האזהרות הכבדות לגבי העיוורון לפני 12 שעות...
יש עוד. אבל נראה לישאני אחטוף על הראש אם אני אמשיך...
|
|
|
|
|
לא תחטפי שום דבר... (חדש)
NY מאושר יום שני, 02/12/2002, שעה 17:42
בתשובה ללא מסכימה
גם אני, למעלה, טוען כי הסרט אינו מושלם (בלשון המעטה) וכי יש בו פשטנות רבה. וגם אני שמתי לב לכשלים שציינת (בייחוד זה עם העוורון).
אבל הבעיה, לדעתי, אינה בגליץ' תסריטאי זה או אחר, אלא בפשטנות הכללית של הטיפול ברעיון.
|
|
|
|
|
בעניין העיוורון, (חדש)
Boojie יום רביעי, 25/12/2002, שעה 20:30
בתשובה לNY מאושר
גם אדם עיוור/עיוור חלקית בעין אחת עוד מסוגל לראות. והוא פתח רק עין אחת.
ובעניין הזריקה שמשנה את הפרצוף - זה שמספרים לנו שזה נורא יכאב עוד לא מחייב אף אחד להציג את הכאבים על המסך.
|
|
|
|
|
לא שכחו כלום: (חדש)
רני יום חמישי, 26/12/2002, שעה 7:41
בתשובה ללא מסכימה
קיימת בסרט סצינה קצרה (ולא צריך יותר) שמציגה את כאביו לאחר הזריקה מעוותת הפרצוף.
בקשר לעיוורון: הרי כשהוא שוכב באמבטיה, מנסה שלא להתגלות ע''י העכבישים, אנו בהחלט רואים את ההתלבטות אם לפתוח עין או לא, וההתלבטות הזו באה בדיוק מהסיבה של אותן 12 שעות.
אבל מעבר לזה:
מה שהופך סרט (או לא הופך אותו) ליצירת מופת אלו לא הכשלים התסריטאים הקטנים - שקיימים בהרבה מאד סרטים אחרים (גם יצירות מופת, ראי ''בלייד ראנר'') - אלא דרך הטיפול ברעיון, אם תרצי: חזון.
מכאן כבר אפשר להתווכח אם הסרט נוא אכן יצירת מופת (כפי שאני סבור) או לא (כפי ש NY סבור).
אבל לא על ניטפוקים קטנים וחסרי משמעות יפול דבר.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
