 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
גם האלים הם רק בני אדם
ספרים / אלי אשד
יום שישי, 11/05/2001, שעה 15:04
על אנשים, אלים ואנשים שהם אלים: המיתולוגיות של רוג'ר זילאזני
|
|
''הכל הבל! הכל סרק! הרי זו שחצנות הסרק של הרציונליזם לתקוף את הנביא את המיסטיקאי את האל. כפירתנו בעיקר היא שהוליכתנו לגדולות, היא שתקיים אותנו, היא שהאלים מעריצים אותנו בחשאי עליה. כל שמותיו הקדושים באמת של האלוהים הם ניאוץ וכפירה בעיקר!''
(''ורד לקהלת'' מאת רוג'ר זילאזני, בתרגום עמנואל לוטם,
מתוך ''מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב''', הוצאת עם עובד 1981)
מי הוא רוג'ר זילאזני?
רוג'ר זילאזני הוא אחד מסופרי המד''ב עטורי הפרסים ביותר. סיפורו ''דלתות פיו עששות פניו'' (1965, תורגם לעברית בידי שירה תמיר-אלקיים בחוברת פנטסיה 2000 מספר 34), על מסע ימי בכוכב הלכת ונוס, זכה בפרס הנבולה כסיפור הטוב ביותר של 1965. ספרו ''This Immortal'' זכה בפרס הוגו כספר המד''ב הטוב של השנה ב-1966 ביחד עם לא פחות מ-חולית'' של פראנק הרברט - משום מה זהו אחד מספריו הבודדים של זילאזני שלא תורגמו לעברית. ''אדון החלומות'' (1966, תורגם בידי שפי פז בהוצאת זמורה ביתן ב-1987) זכה בפרס הנבולה. ''אדון האור'' (1967, תורגם לעברית בידי נורית רונאל בהוצאת עם עובד ב-1978) זכה בהוגו ב-1968. סיפור קצר בשם ''Home is the Hangman'' זכה בהוגו ובנבולה בשנים 1975 ו-1976, והופיע מאז כחלק מהספר ''שמי יהיה לרבבה'', על עלילות בלש בעולם עתידני ממוחשב הנראה יותר ויותר כמו עולם האינטרנט שלנו (1976, תורגם בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-1983. הספר, אגב, כמעט הופיע בעברית פעמיים, שכן הוא תורגם במקביל עבור הוצאת זמורה ביתן מודן, אך הוצאתו בוטלה כאשר התברר על התרגום ''המתחרה'' של עם עובד). מאז זכו עוד כמה סיפורים קצרים שלו בפרס ההוגו: ''Unicorn Variation'' ב-1982, ''Twenty-Four Views of Mount Fuji by Hokusay'' ב-1986 ו-''Permafrost'' ב-1987.
בנוסף על כך, לפחות ספר אחד שלו - ''נתיב התופת'' (1969, תורגם בידי צבי שלומי ב-1979 בהוצאת כתר) - הוסרט. הספר תיאר מסע מלא סכנות בעולם שלאחר חורבן גרעיני, השורץ מפלצות ומוטנטים. למרות חביבותו של הספר, הרי שהסרט שהופק על-פיו הוא מתחרה נכבד לתואר ''סרט המד''ב האיום ביותר של כל הזמנים'', ולמותר לציין כי כמעט כלום לא נשאר בו מן המקור.
זילאזני הוא אחד מסופרי המד''ב והפנטסיה המתורגמים ביותר לשפה העברית. לא פחות מ-26 מספריו תורגמו. הוא הפך ל''סופר בית'' של ממש בהוצאת עם עובד, שם הופיעו עד כה לא פחות מ-22 מספריו. גם הוצאות זמורה ביתן, מודן, כתר ואופוס לא טמנו ידן בצלחת. למעשה, בתחום המד''ב, רק אסימוב והיינליין תורגמו לעברית יותר מזילאזני.
קשה להסביר מה עושה את זילאזני כה פופולארי בקרב קוראי העברית (דומה כי בארצות אחרות אין לו ממדי הצלחה כאלה ביחס לסופרים אחרים), אך הצלחתו היתה כה גדולה עד כי כמה וכמה ספרים שאותם כתב ביחד עם אנשים אחרים תורגמו גם הם - כנראה אך רק משום ששמו הופיע כאחד המחברים.
כך הופיעה בעברית טרילוגיה שלמה של ספרים אותה כתב עם סופר ידוע אחר - רוברט שקלי - ספרי פנטסיה על מאבק הומוריסטי בין כוחות הטוב והרע; ''הסתלכרנות'', אותו כתב עם פרד זאבאהאגן (1982, תורגם בהוצאת עם עובד ב-1985 בידי מיכאל ושלי תמרי), על אדם המגלה כי יש לו כוחות על; ''מסכתו של לוקי'' שכתב עם תומס טי. תומס (1990, תורגם בידי מיכאל תמרי בהוצאת עם עובד ב-1992); ''דונרג'ק'' עם ג'ין לינדסקולד (שיצא בהוצאת עם עובד ב-1999 בתרגום דורית לנדס), על עולם של מציאות וירטואלית; ''שר השדים'' - ספר פנטסיה שיצא בשנת 2000 בהוצאת עם עובד בתרגום דורית לנדס. שני ספרים אחרונים אלה פורסמו לאחר מותו של זילאזני.
עוד אחד מספריו שתורגמו, בשם ''ציוני דרך'' (1979, תורגם לעברית בידי לנדס ב-1982 בהוצאת עם עובד), מתאר את מסעותיו של אדם בעולמות מקבילים שונים שבהם ההיסטוריה התחוללה בצורה שונה מאשר בעולמנו. אולם נראה כי ספריו המעניינים ביותר של זילאזני הם אלה העוסקים, בדרך זו או אחרת, בדת, במיתוסים ובאלים.
מיתוסים ואלים
בסיפוריו של זילאזני יש עניין עמוק במיתוסים שונים ובהשפעתם על אנשים שהנם, בו זמנית, אנושיים ועם זאת חלק בלתי נפרד מאותם מיתוסים. נראה כי היתה לו אובססיה לנושא. בסיפוריו הגיבורים הם אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים לשתות בירה, לקרוא בעיתוני ספורט ולפלרטט עם נשים, ואשר, לגמרי במקרה, יש להם גם את היכולת לברוא ולהרוס עולמות שלמים.
זילזאני כתב, בהקדמה לספר ''יקום פרטי'' של סופר שהשפיע עליו אולי יותר מכל אחד אחר, פיליפ חוזה פארמר: ''אני מוקסם מן התפיסה של אלמוות פיסי ומן הפגעים וההנאות הנובעים מכך''.
עוד נושא שהעסיק את זילאזני (שוב, אולי, בהשראתו של פארמר) הוא כיצד מתמודדים מיתוסים שונים זה עם זה ויוצרים, בתהליך, שילובים חדשים ומרתקים.
עיסוקו בנושא החל להתבלט בסיפור הקצר ''ורד לקהלת'' - סיפור אהבה טראגית בכוכב הלכת הקדום מאדים, הנחשב לאחד מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר אי פעם בז'אנר. בסיפור זה לקח זילאזני את ה''מיתוס'' של מאדים בספרות המד''ב, כפי שתואר בידי הסופרים אדגר רייס בוראוז, לי ברקט ובמיוחד רי ברדבורי ב''רשימות מן המאדים'' שלו - מיתוס של מאדים כעולם גווע, בעל תרבות עתיקה ומקסימה, המתמודד עם פלישת בני כדור הארץ. הגיבור הוא משורר מכדור הארץ שהוא, כמסתבר, האיש שנועד לגאול את אנשי המאדים ולהחיות את תרבותם השוקעת. זאת הוא עושה על ידי ציטוטים מספר קדום של כדור הארץ, ספר קהלת התנ''כי, המראה לאנשי המאדים כי יש צורך בגאווה ובשחצנות כסיבה לקיום. כך מחייה מיתוס אחד את האחר.
זילאזני החל מאז להשתמש במיתולוגיות קיימות כבסיס לספריו באופן בו לא נעשה שימוש לפניו. הוא החל ''לייבא'' מיתולוגיות שלמות לכל אחד מספריו, אך תמיד עם שוני או הבדל מסוים. ספריו הידועים ביותר הם אלה המבוססים על דתות ומיתולוגיות אמיתיות - היוונית , ההודית, המצרית הקדומה ואחרות.
אדון האור
ספרו המפורסם והטוב ביותר של זילאזני, הנחשב לאחת מיצירות המד''ב הקלאסיות של כל הזמנים, הוא ''אדון האור'', המבוסס על המיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית. הסיפור, המתחיל, לכאורה, כסיפור פנטסיה רגיל על אלי המיתולוגיה ההודית (מהסוג הנפוץ מאד בקולנוע, בטלוויזיה ובקומיקס ההודיים), מתגלה בהמשך כמשהו שונה לחלוטין. האלים, כמסתבר, אינם כאלה כלל, אלא אנשים בעלי טכנולוגיה גבוהה מאד המספקת להם את כוחותיהם ה''אלוהיים''. בהדרגה מגלה הקורא כי לא מדובר בהודו הקדומה אלא בכוכב לכת זר ובמתיישבים בו, שהפכו את עצמם להתגלמויות של האלים ההינדים (עם החלפת זהויות מדי פעם, כמו במיתולוגיה המקורית - כך הופכת אשה להיות ראש האלים, ברהמה, וכדומה). אותם ''אלים'' שולטים בצאצאיהם שלהם ומקפידים שלא להעניק להם את טכנולוגיות העל. לבסוף מופיע הבודהא, תוצר של דת ומיתולוגיה אחרת מכדור הארץ אשר, כמו בבודהיזם המקורי, יוצא להאבק ב''אלים'' אלה למען שחרור בני האדם המשועבדים להם.
זילאזני מתאר בספר זה גיבור אנושי לחלוטין והמודע למעשה הכזב שהוא מבצע בחקותו את דמות הבודהא, אשר בסופו של דבר, במסגרת התפקיד, הופך לבודהא האמיתי כתוצאה מאמונת מעריציו. מיתוס מסוג חדש השתלט מציאות הכוכב.
ספר זה הוא שיא יצירתו של זילאזני. הוא זכה להצלחה כה גדולה עד כי היו יוזמות ליצור ממנו סרט מצוייר ואף ''פארק נושא'' מאוייר בידי צייר הקומיקס הידוע ג'ק קירבי (הידוע גם באובססיה שלו לרעיון האלים האנושיים). למרבה הצער הדבר לא יצא אל הפועל. זילאזני מעולם לא הצליח לחזור לשיא של ''אדון האור''.
אלים אחרים
כמעט מיד כתב זילאזני ספר נוסף באותו סגנון, המבוסס, הפעם, על המיתולוגיה המצרית: ''יצירי אור וחושך'' (1969, תורגם לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-1988), בו הגיבורים הם כביכול אלי המיתולוגיה המצרית הקדומה. גם כאן הם, למעשה, בני אדם המשתמשים בטכנולוגיות עליונות, בדומה לסדרת הטלוויזה בת ימינו ''סטאר גייט''. האווירה בספר היא אף ''פנטסטית'' יותר מאשר בקודמו, אם כי גם כאן ניתן בסופו של דבר הסבר ''מדעי'' למתרחש, לאלים ולכוחותיהם. אבל זה כבר לא היה זה.
נראה כי זילאזני הבין כי מיצה את עצמו בשימוש במיתולוגיות קיימות. עם זאת, הוא המשיך להשתמש בהצלחה ברעיון של בני אדם כאלים.
''אל'' כזה הוא גיבור הספר ''אדון החלומות'' - אדם בעל הכח הכמו-אלוהי לחדור לחלומותיהם של בני האדם ולעצבם כרצונו. אלא שמסתבר כי אחת החולמות חזקה לפחות כמוהו, והוא מוצא את עצמו בעולמות הלקוחים ממיתולוגיות שונות - הארתוריאנית והסקנדינבית, בניסיון לרפא אותה ולהתגבר על חולשותיו שלו. ה''אל'', כמסתבר, הוא אדם אחוז פחדים, תשוקות ושנאות - לא פחות, אולי אף יותר ממטופליו.
''אל'' נוסף שכזה הוא גיבור הספרים ''אי המתים'' (1969, תורגם לעברית בידי דורת לנדס בהוצאת עם עובד, 1989) ו''למות באיטלבר'' (1973, תורגם לעברית בידי תמר איזנברכג בהוצאת מועדון קוראי מעריב, 1973), אדם נעים ונחמד שמקצועו הוא במקרה לא פחות מיצירת עולמות, הנאבק באנשים וחייזרים אחרים מסוגו. נקודה מעניינת במיוחד בספרים אלה היא גזע חייזרי המוסיף לפנתיאון שלו אלים של גזעים ותרבויות שונות, כשכולם משמשים זה לצד זה בערבוביה. דומה כי גישה רחבת אופקים זו משקפת את תפיסתו של זילאזני עצמו, לאמר - כל המיתולוגיות נכונות וכל האלים קיימים - באם יש להם מאמינים.
מיתולוגיות שונות, ''אמיתיות'' ומומצאות
בעוד הספרים שהוזכרו למעלה עוסקים בדת מומצאת פרי תפיסה חייזרית, הרי שזילאזני השתעשע גם במיתולוגיות מומצאות פרי דמיונו שלו. המיתולוגיה המומצאת המפורסמת ביותר שלו היא, כמובן, סדרת אמבר, על משפחה החיה ונלחמת בינה לבינה בעולם ה''אמיתי'' היחיד, אשר כל שאר העולמות הם צלליו. זילאזני השתמש כאן במדה רבה במיתולוגיה שיצר פארמר בסדרת ''עולם המדרגות'' שלו כמודל למשפחה הלוחמנית.
בשלב מאוחר יותר העז זילאזני להתמודד גם עם מיתולוגיה רגישה בהרבה, המיתולוגיה היהודית-נוצרית. בטרילוגיה שחיבר עם רוברט שקלי, הכוללת את ''הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות'' (1991, תורגם בהוצאת עם עובד בידי לנדס ב-1994), ''אם בתחילה לא תצליח'' (1993, תורגם ב-1995) ו''מהתלה לא קלה'' (1995, תורגם ב-1996), על מאבק מתמיד בין המלאכים והשדים על נשמות בני האדם. הסדרה עסקה במאמציו הבלתי פוסקים של שד מצחיק וסימפאטי לזכות בהצלחה ובהכרה אחת ל-1000 שנים, תמיד לשוא. אלא שבוריאציה אופיינית, האל הדומיננטי כאן אינו האל היהודי-נוצרי, אלא אלה בלתי ידועה עד כה - אננקה. הסיפורים חמודים מאד, במיוחד בדרך בה מפגישים זילאזני ושקלי דמויות אגדיות לחלוטין עם דמויות ''הסטוריות'', כביכול, במין מהתלה פוסט-מודרניסטית מטורפת בה כולם חיים זה לצד זה, כולל האלים היוונים הקדומים, שגם הם, כמסתבר, קיימים בצורה כלשהיא ביקום היהודי הנוצרי הזה ואף היו דומיננטיים לפני שחבורת השדים והמלאכים, על תפיסת העולם השונה שהיא מייצגת, תפסה את מקומם.
שילוב דומה של ''מיתולוגיות'' שונות ניתן למצוא בספרו ''לילה אחד באוקטובר הבודד'' (1993, תורגם בידי אמיר שוסטר בהוצאת אופוס, 1997), בו מפגיש זילאזני דמויות מפורסמות שונות מהספרות הויקטוריאנית - שרלוק הולמס, דרקולה, דוקטור ג'קיל ומר הייד - עם דמות אמיתית - ג'ק המרטש. למעשה ניתן לראות בזילאזני, בדומה לפארמר (שהרבה להפגיש בין דמויות מסיפורי הרפתקאות כמו טרזן ושרלוק הולמס, דוק סאבאג' ורבים אחרים) את אחד מאבותיה של אופנה מקובלת מאד כיום בספרות הפוסט-מודרניסטית, אופנה של הפגשת גיבורי ספרות ודמיון שונים.
ספר מעניין במיוחד מסוג כזה, המשתמש הן במיתולוגיה הסקנדינבית והן בהיסטוריה, הוא ''מסכתו של לוקי'' (עם תומס טי. תומס), בו יש גם התיחסויות לעלילות הצלבנים בארץ ישראל. העלילה מתרחשת בארץ ישראל הצלבנית של ימי הביניים, ימי צאלאח א דין ומאבקו בממלכת ירושלים הצלבנית, ומתארת את מאבקו של מנהיג כת החשישיים המוסלמית הפנאטית באביר צלבני - מאבק המתגלה כנצחי ומגיע לארץ ישראל של העתיד הקרוב. הספר כולל תיאור מעניין של ירושלים של העתיד ושל המאבק הישראלי בטרור הפלסטינאי, שבראשו עומד מנהיג כת החשישיים בעבר, טרוריסט פלסטינאי מסוכן בהווה. מסתבר לבסוף כי השניים הם גילגולים של אלים, כאשר אחד מהם הוא גילגול של האל הסקנדינאבי הקדמון לוקי. דומה כי רק זילאזני היה מעז לשלב את המיתולוגיה הנורדית הקדומה והאלים שלה עם ההיסטוריה והעתיד של ארץ ישראל ועם המאבק הישראלי-פלסטינאי.
אנחנו האלים
בסופו של דבר, האלים של רוג'ר זילאזני הם אנחנו - אנשים פשוטים ורגילים שבמקרה יש להם כוחות על כתוצאה מאמצעים טכנולוגיים שונים ממקור שאינו תמיד ידוע. המאבק ההחשוב ביותר של ''אלים'' אלה הוא בשאלה מה לעשות עם אלוהותם - האם לנצל אותה למטרותיהם האישיות או לטובת הכלל? דומה כי שאלה זו העסיקה מאד גם את כותבי המיתולוגיות הקדומות המקוריות.
(תודה לארז אברמוביץ' על סריקת הכריכות)
רוג'ר זילאזני
ועוד פעם רוג'ר זילאזני
ראיון עם זילאזני
אדון האור
הדת ההינדוהיסטית באדון האור
אדון האור : קומיקס
אדון האור : תמונות
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
כרגיל, אלי, סקירה מצויינת (חדש)
אסטרו-נעמי יום שישי, 11/05/2001, שעה 16:32
(נמאס כבר לכתוב את זה... :)
ממש עשית לי חשק לקרוא מחדש את ''הביאו לי את ראשו של הנסיך החלומות'', אחד האהובים עלי אי פעם...
האם ידוע לך (או למישהו מכאן, רמז רמז...) על ספרים טובים של זילאזני באנגלית, שלא תורגמו לעברית? (פרט, כמובן, לזוכה שהזכרת).
|
|
|
|
|
המיתולוגיה היוונית אצל זילזני (חדש)
אלי יום שישי, 11/05/2001, שעה 18:16
בתשובה לאסטרו-נעמי
הספרThis Immortal ( 1966 הוא ככל הנראה הספר הטוב ביותר של זילזני שלא תורגם.
כבר שם מתגלים כל תחומי העניין ''המיתולוגיים'' של זלאזני
. מופיע שם גיבור שהוא אדם אנושי מאוד חובב אוכל טוב ושירה ומנעמי החיים בכלל והוא בו בזמן כמסתבר התגלמות אחד האלים היווניים הקדומים ונאלץ להתמודד עם גזע חייזרים שרוצים להפוך את כדור הארץ כולו לפרוייקט תיירותי. משהו שמזכיר מאוד את יוון של היום שכל כולו נועד רק לשחזר את תפארת העבר להנאת תיירים חייזרים. .
אכן האלים היווניים שאותם תיארו הקדמונים כיצורים אנושיים מאוד שמתעניינים בשתייה באכילה בלחימה ובסקס, עם כל כוחותיהם מזכירים מאוד את גיבוריו של זילאזני.
|
|
|
|
|
עוד יצירות של זילזאני (חדש)
אלי שבת, 12/05/2001, שעה 6:05
בתשובה לאלי
תיקון טעות : EYE OF THE CATE הוא כמובן מ-1982
והספר עם זהבארגאן הוא מ-1990 ולא כפי שנכתב.זילאזני נפטר ב-1995 אם כי כאמור ספרים שכתב לבד או עם אחרים המשיכו לצאת אחר מותו.
|
|
|
|
|
תודות רבות, אלי וגל - (חדש)
אסטרו-נעמי יום ראשון, 13/05/2001, שעה 0:30
בתשובה לאלי
אני והרשימה הולכות מחר לספרייה :)
|
|
|
|
|
עוד יצירות של זילזאני (חדש)
אורי ברוק יום שני, 14/05/2001, שעה 0:35
בתשובה לאלי
הספר נקרא ''Eye of Cat
ולא ''Eye of the Cat''
הספר, כאמור, יצא ב-1982, ומשתמש במיתולוגיה של הנוואחו. לכן ברור כי אין זה נכון כי זילזני ''הבין כי מיצה את עצמו בשימוש במיתולוגיות קיימות'' כפי שנכתב במאמר.
|
|
|
|
|
עוד יצירות של זילזאני (חדש)
חנה יום רביעי, 23/05/2001, שעה 22:16
בתשובה לאורי ברוק
אני חושבת שהספר קיים בעברית בפירוש ראיתי פעם בספרייה ספר שקוראים לו ''עיני חתול'' או ''עיני החתול''.
|
|
|
|
|
אולי זה היה כפת החתול? (חדש)
גל יום חמישי, 24/05/2001, שעה 11:43
בתשובה לחנה
שעל הכריכה שלו מצויירות עיני חתול
ולכן התבלבלת?
|
|
|
|
|
אולי זה היה כפת החתול? (חדש)
חנה יום ראשון, 27/05/2001, שעה 1:32
בתשובה לגל
יכול להיות זה היה מזמן אבל בכל זאת נראה לי שיש ספר בעברית בשם זה. אולי מדובר בשני ספרים שונים בעלי שם דומה.
|
|
|
|
|
אולי זה היה כפת החתול? (חדש)
ליז יום חמישי, 07/10/2010, שעה 8:32
בתשובה לחנה
יש ספר כזה ''כפת החתול'' והוא ספר מדהים, אך הוא ספר של הסופרת ג'ואן דה-וינג', ואין בו שום דבר על מיתולוגיה של נאווחו.
|
|
|
|
|
זילאזני וקולנוע (חדש)
רז גרינברג יום שישי, 11/05/2001, שעה 17:28
ראשית, על אף שזה נדוש משהו, ברכות, אלי על עוד מאמר מצויין. בקשר לסרטים ורוג'ר זילאזני, בימים אלו מוקרן בארץ הסרט The Cell, שהקונספט שמאחוריו מאוד מזכיר את ''אדון החלומות'' של זילאזני (אם כי הוא לא מתקרב לרמת ההברקה של הספר). כשאני חושב על זה - אם יש במאי שמתאים לביים סרטים על פי זילאזני, זה אכן טארזם סינג', הבמאי של הסרט הזה - לשניהם יש עולם דימויים עשיר מאוד (שאף חופף במקרים מסויימים). עכשיו כל מה שסינג' צריך זה לקנות את הזכויות על אחד מספריו של זילאזני, ולקחת תסריטאי מוכשר (משימה שהוא נכשל בה לחלוטין עם The Cell...) ולגשת לעבודה.
וקצת פרסומת עצמית, הביקורת שלי על הסרט:
|
|
|
|
|
זילאזני וקולנוע (חדש)
אלי יום שישי, 11/05/2001, שעה 18:06
בתשובה לרז גרינברג
את הרעיון של ''אדון החלומות '' ניתן למצוא עוד בסרט וותיק הרבה יותר ''סערת מוחות '' של דוגלאס טראמבול מ-1983 שבו תואר מכשיר שבאמצעותו אפשר ל''היכנס'' לתחושות ולרגשות של אדם אחר ש''הוקלטו'' עליו.
בסרט כיכבה נטלי ווד שנפטרה לפני השלמתו. למרות זאת טראמבול היצליח לשכתב את התסריט כך שפטירתה לא הפריעה להשלים את הסרט.
|
|
|
|
|
מה עם שר השדים ודונרג'ק? (חדש)
גיא יום ראשון, 13/05/2001, שעה 22:16
|
|
|
|
|
מה עם שר השדים ודונרג'ק? (חדש)
אלי יום שני, 14/05/2001, שעה 5:07
בתשובה לגיא
הוזכרו במאמר , אבל לא יותר מכך מכיוון שעוד לא קראתי אותם. אם יש לך משהו לאמר עליהם אתה מוזמן.
|
|
|
|
|
מה רע בלהיות שד? (חדש)
דוד ש יום שלישי, 15/05/2001, שעה 23:33
בתשובה לאלי
סקירה טובה מאוד. קראתי את כל הספרים שהוזכרו במאמר בעברית ואני ממליץ בהחלט על שר השדים. לדעתי זה אחד מהספרים היותר חביבים שלו.וממש שמחתי שהספר תורגם.וכן, יש שם חזרה בולטת על כל הסימפטומים שהזכרת במאמר רק שהפעם זה בין ''השדים'' ו''המלאכים'' בגרסה המעניינת שלו.
|
|
|
|
|
ובכן.. (חדש)
גיא יום שישי, 18/05/2001, שעה 20:16
בתשובה לאלי
שר השדים הוא סיפור על אחד השדים החזקים ביותר בין השדים הסיניים(!) שמגלה שהוא עשה משהו ששום שד אחר לא הצליח לעשות,להתאהב. הסיפור כתוב בצורה קצת קופצנית ומאוד חביב ומשעשע אבל לא יותר. אישית אני נהנתי לרוא אותו.
דונרג'ק הוא ספר עם רעיון שכבר שנים חיפשתי בספר, קישור בין הקסם למדע, או במקרה זה למחשב ולעולם הוירטואלי וגיבוריו הם דונרג'ק האב ודונרג'ק הבן עם עוד דמויות חזקות. שני הספרים מאוד דומים בסיגנונם לסגנון של זילאזני עם ריבוי אלים ומיתולוגיות ותחכום נסתר מאחוריהן ושמץ של הומור סרקסטי. בשביל ביקורת עמוקה ומדוייקת איאלץ לקרוא אותם שוב.
|
|
|
|
|
קישור בין קסם למדע יש לא מעט (חדש)
לייקה הקדושה יום שישי, 18/05/2001, שעה 22:41
בתשובה לגיא
למשל שלושה לבבות ושלושה אריות של פול אנדרסן
והיה לו עוד אחד אה...נזכרתימבצע כאוס
גם להיינליין היה את וולדו וקסם בעמ
אהואמבר כמובן, ביחוד החמישיה של מרלין
|
|
|
|
|
היה! אבל לא כזה! (חדש)
גיא שבת, 19/05/2001, שעה 15:29
בתשובה ללייקה הקדושה
הרעיון בדונרג'ק מאוד מציאותי לפי דעתי, לפחות לימנו.
את הספר של אנדרסן והיינלין לא קראתי ובאמבר ההסברים המדעיים היו מתאימים לסביבה שזילאזני יצר לעומת העולם בדונרג'ק שהרקע שלו נשען מאוד על החוקיות פה בעולם הרגיל. אני לא אומר שהוא מדעי ומדויק אלא רק שהוא רעיון טוב וייתכן שגם אפשרי, הרי כל הזמן אנחנו מדברים על האפשרות של יצירת עולם וירטואלי ובינתיים אנחנו מצליחים לא רע באתגרים שהיצבנו לעצמנו.
|
|
|
|
|
אלא מה? (חדש)
ניר יניב שבת, 19/05/2001, שעה 17:42
בתשובה לגיא
למרבה הזוועה, הספר משעמם להחריד, הדמויות איומות והעולם הוירטואלי, אם לנקוט לשון המעטה, לא משכנע.
גיבוב עצוב. דכאון של ספר.
|
|
|
|
|
כל אחד ודעתו האישית (חדש)
גיא שבת, 19/05/2001, שעה 18:30
בתשובה לניר יניב
אבל זה לא אומר שצריך לפרסם אותה כדעת הכלל.
|
|
|
|
|
מי פרסם אותה כדעת הכלל? (חדש)
ניר יניב שבת, 19/05/2001, שעה 19:08
בתשובה לגיא
האם אין שמי מופיע בראש חוצות כהוגה, היוצר, הכותב ואולי אף המלחין של ההודעה האמורה? מה עוד אתה רוצה? ליטרת בשר?...
|
|
|
|
|
אם אפשר (חדש)
גיא שבת, 19/05/2001, שעה 20:26
בתשובה לניר יניב
וגם איזה סטייק נחמד
אוווווו! ואיזה מילקשייק יהיה נחמד.. יש לכם אולי סיידר מוגז?
בכל מקרה, קבל את התנצלותי.
ושאלה לסיום:
האם הולכים לעשות סרט\סידרה\מיני סדרה על סדרת אמבר?
|
|
|
|
|
אני מוחה!!!!!!!!! (חדש)
חנה יום רביעי, 23/05/2001, שעה 22:22
בתשובה לניר יניב
הספר היה נהדר אחד הטובים ביותר שקראתי לאחרונה לא יכולתי להניח אותו עד שסיימתי
הספר דונרג'ק מומלץ בחום לכולם!
|
|
|
|
|
אני מוחה!!!!!!!!! וגם אני!!!!! (חדש)
דוד ש יום שישי, 01/06/2001, שעה 17:41
בתשובה לחנה
זוועה!!!הספר לא כתוב בעברית.
|
|
|
|
|
שר השדים (חדש)
אלי יום שישי, 30/11/2001, שעה 6:22
בתשובה לגיא
שתי ביקורות שונות מאוד זו מזו על ''שר השדים'' יש כאן :
ביקורת של איריס מזרחי
וסקירה מקיפה הרבה יותר של זיו קיטרו שכותב מנקודת מבט של שחקני משחקי תפקידים:
|
|
|
|
|
(חדש)
Rogue 7 יום שישי, 18/05/2001, שעה 2:09
אפשר לסכם הכל בדברי הביקורת המפורסמת. ''הוא כתב על המדע כאילו היה כישוף, ועל הכישוף כאילו היה מדע''.
|
|
|
|
|
סחתיין!!! (חדש)
merlin יום רביעי, 23/05/2001, שעה 15:00
אני חסר מילים להביע את ההערכה שלי על הסקירה המעולה שעשית על אחד הסופרים האהובים עלי.
כל הכבוד
|
|
|
|
|
סחתיין!!! (חדש)
חנה יום רביעי, 23/05/2001, שעה 22:24
בתשובה לmerlin
הרשו להצטרף לתשבוחות כלהכבוד! באמת
עכשיו מה עם כתבה על פארמר?
|
|
|
|
|
בקרוב (חדש)
אלי יום חמישי, 24/05/2001, שעה 5:32
בתשובה לחנה
מכיוון שפארמר הוא אחד מחמשת סופרי המד''ב האהובים עלי ביותר ( ואולי האהוב שבכולם) , אז ברור שתהיה סקירה גם עליו.
|
|
|
|
|
גם אני תכננתי לכתוב על פארמר (חדש)
גל יום חמישי, 24/05/2001, שעה 14:22
בתשובה לאלי
או יותר נכון על סדרת בוראי העולמות שלו
אבל לצערי עדיין חסר לי הספר החמישי בסדרה
|
|
|
|
|
אני מציע - שיתוף פעולה! (חדש)
ניר יניב יום חמישי, 24/05/2001, שעה 14:49
בתשובה לגל
כתבו מאמר ביחד - חלקו ביניכם נושאים שונים הקשורים בפארמר, ולאחר שכתב כל אחד את חלקו, יתן אותו לאחר לבדיקה. את התוצאה הסופית שלחו לי - וההמשך ידוע...
|
|
|
|
|
לתשומת ליבך בסדרת עולם המדרגות (חדש)
אלי יום חמישי, 24/05/2001, שעה 20:10
בתשובה לגל
יש עכשיו שבעה ספרים. אז יש לך עוד לא מעט לקרוא.
ולא אין לי כל בעייה שאתה תכתוב באופן ספציפי על עולם המדרגות ואני אעסוק בכל השאר , פארמר כתב מספיק מ''טרזן חי '' ועד עולם הנהר'' בשביל סדרה של מאמרים.
|
|
|
|
|
אני יודע שיש 7 ספרים (חדש)
גל יום חמישי, 24/05/2001, שעה 20:55
בתשובה לאלי
יש לי את כולם פרט לחמישי
בכל אופן,לא נראה לי שייצא לי לכתוב על עולם המדרגות
בקרוב מלבד החמישי שאני צריך להשיג,
הפעם האחרונה בה קראתי את הסדרה הייתה לפני
לפחות שנתיים ואין לי זמן עכשיו לקרוא שוב
את כל הסדרה . יש לי בערך עשרים ספרים
שמחכים בתור על המדף
וחוץ מזה שיש לי כרגע שלושה מאמרים וסיפור בשלבי
כתיבה שונים אז להוסיף עוד אחד לא יועיל לי במיוחד
אולי פעם אחרת
|
|
|
|
|
גם אני תכננתי לכתוב על פארמר (חדש)
אסף רביד יום רביעי, 03/10/2001, שעה 14:05
בתשובה לגל
הספר רע.
|
|
|
|
|
בקרוב (חדש)
רוים שבת, 13/04/2002, שעה 14:35
בתשובה לאלי
אם הוא מהסופרים האהובים שלך מהו הספר הטוב ביותר שלו לדעתך כי תקף אותי חשק לקרוא פארמר (למרות שזה נגד לתעמי בספרים)
|
|
|
|
|
TARZAN ALIVE (חדש)
אלי שבת, 13/04/2002, שעה 14:38
בתשובה לרוים
הביוגרפיה של לורד גרייסטוק הידוע בכינוי ''טרזן''. ומלבד זאת שני הספרים הראשנים בסדרת ''עולם הנהר''.
|
|
|
|
|
TARZAN ALIVE (חדש)
רוים יום שלישי, 16/04/2002, שעה 13:51
בתשובה לאלי
אני שמעתי על הספר ה1 שהוא: ''לך אל גופותיך הפזורים'' מהו הספר השני לא שמעתי עליו אף פעם.
|
|
|
|
|
(חדש)
יובל ארדון יום שישי, 25/05/2001, שעה 19:52
אז קודם כל, יופי של סקירה - לא ידעתי את רוב הדברים, ואני בהחלט מתכוון לחפש את הספרים ששמעתי עליהם פעם ראשונה פה.
דבר שני - אני יכול להמליץ בחום על שר השדים (שלו עם ג'ין לינדסקולד), שהזכרת פה, שהוא ספר מדהים!!!! מומלץ ביותר!
|
|
|
|
|
מגיע לו משהו יותר טוב (חדש)
אורי ברוק שבת, 26/05/2001, שעה 1:28
לצערי, מאוד התאכזבתי מהסקירה. ךמעשה היא נראית כמו סריקה יותר מסקירה - סריקה של עטיפות אחוריות ושל הקדמות לספרים.
ראשית, כפי שכבר הזכרתי בהערה אחרת, אין זה נכון כי זילאזני הפסיק לכתוב על מיתולוגיות אמיתיות אחרי ''אדון האור'' ו''יצירי או וחושך''. באותה הערה קודמת הזכרתי את Eye of Cat, שיצא לאור ב1982, ומשתמש בין היתר במיתולוגיה של הנוואחו, אך גם סידרת ספרי אמבר, מתייחסת למספר מיתולוגיות קיימות. סידרת אמבר הראשונה יצאה לאור במשך שנות ה70. יש שם התייחסויות לסיפורי קמלוט, לסיפורי קארל הגדול, למיתוס הנורדי, לקלפי טארוט, פרפרזה על תהילים, הרהורים במיתוסי בריאה שונים, ועוד, ועוד. אמנם הטיפול במיתוס כאן הוא שונה מהטיפול במיתוסים ב''אדון האור'' וב-''יצירי אור וחושך''.
הסקירה ממשיכה ומזכירה את סידרת ספרי אמבר וקובעת כי ''זילאזני השתמש כאן במידה רבה במיתולוגיה שיצר פארמר בסדרת 'עולם המדרגות' כמודל למשפחה הלוחמנית''. אכן, נכון שזלאזני כתב בהקדמה ל'יקום פרטי' של פארמר שספרי פארמר קסמו לו בגלל הרעיון של האלמוות, ובגלל הרעיון של ''יקומי כיס'', וכמו כן הוא גם מזכיר את המשפחה הלוחמנית של פארמר ושהרעיון מצא חן בעיניו כיוון שהוא מאוד את התיאטרון האליזבתני. ואכן ניתן לראות בסדרה של פארמר את אחד ממקורות ההשראה של זילאזני לאמבר. אך אין ספק שהמקור המשותף, כלומר התיאטרון האליזבתני, שימש כמקור הרבה יותר משמעותי, ואין ספק שהיו כל כך הרבה מקורות נוספים, ומייד אזכיר חלק מהמקורות הברורים והמיידיים, שהאמירה ''השתמש במידה רבה..'' היא אמירה מוגזמת. מקור מיידי נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הצללים על קיר המערה של אפלטון. אפלטון תיאר את העולם שלנו כעולם של צללים על קיר המערה. על פי אפלטון, כל מה שאנחנו רואים בעולמנו איננו אלא צל של העולם האידאלי, וכאשר אנחנו יוצרים כיסא, למשל, אנחנו מנסים להגיע לשלמות של הכיסא האידאלי. עקרון הרב-יקום (multiverse) כפי שהוא מתואר אצל זילאזני מאוד שונה מיקומי הכיס שמתוארים אצל פארמר. חסר נוסף בסקירה מצאתי בהתייחסות ל-''לילה אחד באוקטובר הבודד''. הכותב קובע כי זילאזני משתמש בדמויות שונות מהספרות הויקטוריאנית. למעשה הדמויות בספר באות מחתך הרבה יותר גדול. לארי טלבוט, למשל, הוא שמו של האיש-זאב בסרטי אימה משנות ה-30. איש-הזאב הוא אמנם מיתוס עתיק יותר, אך לארי טאלבוט הוא חלק מתרבות סרטי האימה בת המאה ה-20. כל הדמויות בספר הן ציטטות, ומספיק לקרוא את רשימת התודות, שבהן מוזכרים לצד ארתור קונאן דויל, מרי שלי, ובראם סטוקר, גם ריי בראדבורי, רוברט בלוך, ו-''יוצריהם של הרבה סרטים ישנים'' כדי לראות שהמשותף בין הדמויות הוא בהחלט לא ''אנגליה הויקטוריאנית''
הערה נוספת לגבי ''אדון האור''. בסקירה כתוב ''בהדרגה מתברר לקורא שלא מדובר בהודו הקדומה אלא בככוכב לכת זר ובמתיישבים בו''
זה לא מסתדר עם הטקסט בספרץ כבר בפרק הראשון מתואר שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, וכמו כן נאמר על גיבור הספר במפורש שהוא גנב את תורתו במלואה ממקורות פרה-היסטוריים.
צר לי, אך מגיע לזילאזני משהו יותר טוב מהסקירה שניתנה לנו כאן
|
|
|
|
|
מגיע לו משהו יותר טוב (חדש)
ניר יניב שבת, 26/05/2001, שעה 3:10
בתשובה לאורי ברוק
אישית איני יכול לשפוט בין הניצים, היות וקראתי את ספרי ר.ז. לפני שנים רבות. יש לי, עם זאת, הצעה קונסטרוקטיבית (ורצינית!): כתוב מאמר משלך. מאמר שלא יהיה ניגוח של זה שבכאן (מלחמות אני מעדיף בטלויזיה, אם לא אכפת לך), אלא דיון רציני בזילאזני, ספריו, אספקטים שונים בכתיבתו, השפעות, בקיצור - כיד הדמיון (או המציאות) הטובה עליך. הגש לי את המוצר המוגמר ואפרסמו כאן, ותהי שמחה ואורה וששון ויקר!
|
|
|
|
|
מגיע לו משהו יותר טוב (חדש)
אורי ברוק שבת, 26/05/2001, שעה 8:04
בתשובה לניר יניב
בוקר טוב ניר,
הרעיון שלך הוא רעיון טוב ואולי אף אעשה זאת. האם יש קווים מנחים למאמרים שאתה מפרסם פה? אורך רצוי, מדיניות עריכה וכו'?
שנית, אני מצר על כך שראית בתגובה שלי ניגוח. הערתי והארתי על מספר שגיאות וחוסרים שלדעתי היה מקום לתת עליהם את הדעת.
אין פה ניצים ואין פה צורך בשופט.
|
|
|
|
|
איך לכתוב מאמ לאתר (חדש)
גל שבת, 26/05/2001, שעה 12:59
בתשובה לאורי ברוק
קווים מנחים כלליים
כאן:
מהניסיון שיש לי עם ניר, הרשה לי להציע כמה דברים נוספים:
כתוב בשפה ברורה ללא שגיאות כתיב ועם פיסוק נכון.
כתוב בצורת טקסט פשוט בלבד ללא הדגש, קו תחתי,
כתב עילי או תחתי, טבלאות ושאר אופציות נחמדות של וורד.
בסוף המאמר צרף את הלינקים עם מילות המפתח אליהן הם
יקושרו בגוף המאמר ובסופו. עד 25 לינקים.
גם את תיאורי התמונות הוסף בסוף המאמר. עד 10 תמונות.
המנע מלהשתמש בגוף ראשון.
לאחר שאתה שולח לניר את המאמר, חכה בסבלנות עד
שיפורסם. עד אז, אל תטריד אותו אלא אם כן עבר כבר חודש
מאז שלחת והמאמר עוד לא פורסם.
לאחר שהמאמר פורסם, הטרד את ניר בכל השגיאות הקטנות
והגדולות שאתה מוצא.
בהצלחה
|
|
|
|
|
מגיע לי(!) משהו יותר טוב (חדש)
ניר יניב שבת, 26/05/2001, שעה 13:54
בתשובה לאורי ברוק
אורי - היות ואיני מכיר אותך, ורציתי להבהיר את דברי כמיטב יכלתי, כללתי בהם את נושא הניגוח. לא טענתי כי תגובתך לא לגיטימית, וממילא לא ניסיתי לתקוף אותך בשום צורה שהיא.
Having established that, אין הרבה מה להוסיף על האינפורמציה שסופקה ע''י גל. היות ואני מעוניין להמנע מדיון ארכני בנושא ''כתיבת מאמרים: הכיצד?'' (וממילא אני חושד כי מאמר פרי עטך לא יהווה בעיית עריכה מיוחדת, אם לשפוט ע''פ סגנון התגובות), אנא הפנה שאלות נוספות ל-Email הבא: ny@actcom.co.il
יום זך!
|
|
|
|
|
מגיע לו משהו יותר טוב (חדש)
אלי שבת, 26/05/2001, שעה 7:18
בתשובה לאורי ברוק
כמה מההערות אני מקבל ואפילו הייתי מודע למה שציינת בזמן הכתיבה. אך לא יכולתי להכניס אותם לכתבה מבלי שתתארך יתר על המידה.
סקירה מפורטת יותר על סדרת אמבר ומשמעויותיה נמצאת במאמר של אמנון סטופ, שאני מקווה שניר יפרסם אותו מתי שהוא בקרוב.
|
|
|
|
|
כמה נקודות... (חדש)
אסף רביד יום חמישי, 07/06/2001, שעה 7:55
ראשית, סקירה מקיפה ודי מעניינת, אבל:
אדון החלומות (THE DREAM MASTER) לא זכה בפרס. בפרס זכתה נובלה בשם HE WHO SHAPES שמאוחר יותר נהפכה לספר טוב פחות (לפי טענת הסופר עצמו).
גיבור ''אדון האור'' הוא בהחלט לא אדם רגיל. סאם, מהסתסאמאן, קאלקין, ''כובל השדים'' או הבודהה, עצמו מוגדר כאחד האלים והינו בעל כוחות על טבעיים! וזאת מבלי לציין את העובדה שהינו אחד מ''הראשונים'' המועטים - המתישבים האורגינלים של העולם שעודם זוכרים את כדור הארץ.
ראוי לדעתי לציין שחלק גדול גיבורים של ז'ילאזני אינם אנשים ''רגילים'', אם כי מומלץ בתוקף לקרוא בהקשר זה את הסיפור הקצר LUCIFER.
לכל מי שמתעניין ברצינות בז'ילאזני מומלץ בתוקף להשיג את קבצי הסיפורים הקצרים שלו (אלו הידועים לי):
THE DOORS OF HIS FACE, THE LAMPS OF HIS MOUTH
THE LAST DEFENDER OF CAMELOT
UNICORN VARIATIONS
FROST AND FIRE
FOUR FOR TOMORROW
במיוחד (לטעמי) יש לציין את הסיפורים הקצרים הבאים שלא הוזכרו בכתבה:
FOR BREATH I TERRY - שהוא אחד משני הסיפורים הקצרים שלו (ביחד עם 24 VIEWS OF MOUNT FUJI) שלו שז'ילאזני עצמו אהב יותר מכל האחרים - סיפור זה מעניין במיוחד בנושא האלים עקב השימוש הכבד באלמנטים מהנצרות ואיוב.
THE GRAVEYARD HEART
THIS MOMENT OF THE STORM
THE MAN WHO LOVED THE FAIOLI
HE WHO SHAPES
נ.ב. את ''יצירי אור וחושך'' אני ממליץ בכל תוקף לקרוא באנגלית - התרגום נופל בהרבה מהמקור.
|
|
|
|
|
העיר האמיתית של רוג'ר זילאזני (חדש)
אלי יום רביעי, 13/06/2001, שעה 23:02
סקירה מקיפה ומומלצת ביותר על סדרת אמבר הראשונה (וגם קצת על הסדרה השניה ) נמצאת במאמר של ד''ר אמנון סטופ ''העיר האמיתית של רוג'ר זילאזני'' שהופיע במגזין ''בלי פאניקה '' של פורום אורט ב:
|
|
|
|
|
סיפור מתורגם של זילאזני (חדש)
אלי יום חמישי, 18/10/2001, שעה 6:07
בתשובה לאלי
''האהבה היא מספר דמיוני'' נמצא ברשת בתרגומו של קיפוד באתר המד''ב השווה תמיד בדיקה ''בלי פאניקה'':
|
|
|
|
|
''נתיב התופת '' הסרט (חדש)
אלי יום שישי, 19/10/2001, שעה 20:17
''נתיב התופת'' הוא אחד מספריו הידועים של זילאזני ואחד הפחות טיפוסיים. זהו סיפורו של אופנוען לא סוציאלי שיוצא למסע ארוך ובלתי אפשרי לאורך אמריקה שלאחר חורבן גרעיני השורצת מפלצות ומוטנטים בניסיון נואש להביא תרופות לעיר שסובלת ממגיפה קשה.
הספר הזה שימש ככל הנראה גם כמקור השראה לסדרתה קומיקס הבריטית המפורסמת ''השופט דרד '' שמתרחשת במקום שמזכיר מאוד את המקום והסיטואציה של ''נתיב התופת'' . סדרה זאת החלה אגב וכנראה לא במקרה ב-1977 שהיא גם שנת ההפקה של הגרסה הקולנועית של ''נתיב התופת'' שהיא הגרסה הקולנועית היחידה של ספר של זילאזני עד היום.
לרוע המזל זהו גם אחד מסרטי המד''ב הגרועים של כל הזמנים.
על הסרט ''נתיב התופת'' ראו :
ו:http://www.adherents.com/lit/bk_Zelazny_Alley.html
וגם על כלי הרכב המיוחד שמופיע בסרט יש אתר שלם :
הקומיקס של ''השופט דראד'' בניגוד לסרט עולה מכל בחינה בשיאו, על ספרו של זילאזני כולל בסיפור THE CURSED EARTH מ-1978 שהוא חיקוי ברור מאוד של קו העלילה של ספרו של זילאזני ועוסק במסעו של הגיבור השופט דראד, ביחד עם אופנוען ''מלאך גיהנום'' ברכב מיוחד לאורך השממות הרדיואקטיביות של ארה''ב שלאחר שואה גרעינית ותוך מאבק בלתי פוסק במוטאנטים ומפלצות כדי להעביר תרופה לעיר אחרת ביבשת...
|
|
|
|
|
''נתיב התופת ' (חדש)
אלי יום חמישי, 19/09/2002, שעה 7:54
בתשובה לאלי
ביקורת על ''נתיב התופת '' של יעל לקסמן הופיעה כאן :
|
|
|
|
|
סתם לידע כללי (חדש)
ניר יום חמישי, 18/04/2002, שעה 9:23
בניגוד לטענה כי זילאזני לא מספיק מפורסם בארה''ב, הרי שלפחות בעניין של סידרת אמבר, הוא דווקא די ידוע.
כך למשל, יצאו בהוצאת די.סי שתי סדרות קומיקס- האחת מבוססת על ''תשעה נסיכים לאמבר'':
והשנייה על ''תותחי אבאלון'':
חוצמזה- הידעתם שכת החשישיים היא המקור למילה האנגלית Assassin?
|
|
|
|
|
איזה מזל מצאתי ספר אחר חוץ מסדרת (חדש)
רוים יום שישי, 19/04/2002, שעה 18:00
אמבר והוא: ''מסכתו של לוקי'' דווקא שקדתי בחיפושים אחרי ''נתיב התופת'' אבל לא נורא זה נראה ספר טוב לפי הסקירה (שלדעתי היא מצויינת) שמתי לב שלפני כל פרק יש ציטוט מתוך טקסט של: עומאר כאיים , ג'ון מילטון וציטוטים מהתנ''ך.
|
|
|
|
|
תודות לכותב (חדש)
השמ יום חמישי, 20/06/2002, שעה 7:35
אכן מאמר מקיף מעניין מגרה לקריאה ומזכיר נשכחות ומעל לכל קריא ושוטף.
תודות על הידע המוענק בו.
|
|
|
|
|
שימושו בשפה גבוהה ומאתגרת (חדש)
יובל תמיר יום שישי, 17/08/2007, שעה 18:24
סקירה מעניינת ומורחבת, אך חשוב לציין כי חלק מקסמו של רוג'ר זילאזני הינו יכולתו המופלאה לפלרטט עם השפה.
רוג'ר כותב בשפה גבוהה, מאירת עיניים ומרחיבת לב באופן שימושו בה. מרבית התרגומים העבריים (בייחוד דורית לנדס) עושים חסד לסיפורים ומעלים לרמה גבוהה יותר את השפה הגבוהה (בהשוואה למקור באנגלית).
|
|
|
|
|
ספר חדש ב-2009 (חדש)
מאיר יום רביעי, 04/06/2008, שעה 23:13
בתשובה ליובל תמיר
ספר חדש של זילאזני יצא לאור ב-2009
המו''ל טוען שזילאזני כתב את הספר בשלמותו.
נמתין לתרגום
|
|
|
|
|
ללא ספק מדובר בסופר משכמו ומעלה (חדש)
יעקב יום שישי, 23/01/2009, שעה 17:49
את ספריו קראתי לא פעם ותמיד כיף לחזור לשילוב שבין פנטסיה הומור מדע ופילוסופיה .עושה רושם שהידע הכללי של זילאזני הוא נרחב ביותר .מעניין מי ירים את הכפפה לעשות סרט שמבוסס על אחד מספריו כמו אדון האור או יצירי אור וחושך .ואולי סדרה או סרטים בהמשכים לפי תשעה נסיכים לאמבר וההמשכים לסיכום זילאזני גדול וישאר מונצח ...לפחות על ידי מעריציו
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
