 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
הקרקס כמשל
סרטים / רני גרף
יום רביעי, 25/01/2006, שעה 11:41
'מסכת המראה' (MirrorMask), סרטם של דייב מק'קין וניל גיימן – יצירת מופת או כשלון מפואר?
|
|
על פניו 'מסכת המראה' הוא סרט מרשים: יש בו מראות מרהיבים, שחקנים מצוינים ויצורים בשלל צורות וגוונים ממיטב תוצרת הסדנה של ג'ים הנסון. כמעט כל פריים בסרט יכול לשמש כתמונה שברצון הייתי תולה על קירות ביתי, ויש בכך ללמד רבות על כשרונו הרב של דייב מק'קין – המאייר הקבוע של סופר הפנטסיה ניל גיימן וחברו הטוב – שגם ביים את הסרט. כמעט כל יצור ופעלול המופיעים בסרט מלמדים על המקצוענות העצומה והכשרון הרב של אנשי הסדנה של ג'ים הנסון. וכמעט כל שורה בסרט מלמדת על חוסר הכשרון והמקצוענות של כותב התסריט, ניל גיימן.
כן, אותו גיימן שהביא לנו את 'סנדמן' המופתי, אותו גיימן שפרץ אלינו עם 'לעולם לא עולם' הנהדר, אותו גיימן שפער את עינינו עם 'אלים אמריקאים' המצוין, אותו גיימן שכתב את 'קורליין' המקסים (דייב מק'קין הפך אותו למקסים עוד יותר), הצליח להקדיח את התסריט שכתב ל'מסכת המראה'. לו לא הייתי יודע שגיימן הוא זה שחתום על התסריט, הייתי מהרהר באותו סטודנט מתחיל לתסריטאות ששפר עליו מזלו כשאנשים כה כשרוניים הסכימו להפיק סרט כה מרהיב ויזואלית על פי התסריט המהוה ונטול הכשרון והמקוריות שכתב. אבל גיימן אכן חתום על התסריט, ועל כן האכזבה קשה שבעתיים.
עלילת הסרט מוכרת ושחוקה: נערה מתבגרת עוברת לעולם קסום בו היא צריכה להעיר את המלכה הלבנה באמצעות מסכת המראה כדי שתגן על העיר בפני הצללים של המלכה השחורה, ואולי תוך כדי כך יפתרו גם כמה מבעיותיה בעולם האמיתי. בדרך היא פוגשת כמה דמויות מגניבות כביכול, חדה ופותרת חידות, ואפילו לומדת כמה אמיתות על עצמה, על חייה ועל מה שמסביב. אך עוד לפני שמתחילה סצינת החלום (העומדת בלב הסרט) ברור לכל צופה שעיניו בראשו כיצד יגמר הסיפור, ואם כל זה לא מספיק, הרי שהדרך לפתרון רצופה קלישאות כה רבות עד שאינך יודע נפשך מרוב בושה.
הלנה, גיבורת הסיפור, היא בת למשפחה המנהלת קרקס נודד, דבר המאפשר לגיימן להכניס עוד כמה קלישאות הקשורות לעולם הקרקס ולקוות שהויזואליה הנגזרת ממנו, הזולגת גם אל החלום/מעבר העומד בלב העלילה, תחפה על החוסר בסיפור בנוי היטב, דמויות אמינות ושאר מרכיבים שאמורים להתגבש לכלל סרט עלילתי. התחושה המתקבלת לאחר הצפיה היא שגיימן שירבט משהו בחופזה בין פרויקט אחד למשנהו, והתוצאה היא הסרט היפהפה והריק הקרוי 'מסכת המראה'.
אמנם יתכן שמעולם לא היתה כאן כוונה ליצור סרט עלילתי, אלא רק להפעים את הצופים בשורה של מראות ויזואליים מרשימים שנראים נהדר על המסך הגדול. אך במקרה זה ניתן היה להפיק מיצג וידאו ולא לטרוח לבנות עלילה, דמויות ושאר מרכיבים המאפיינים סרטים עלילתיים.
בזמן ההקרנה נזכרתי בערגה ביצירות מעבר קולנועיות וספרותיות נוספות: אליס בארץ הפלאות ובארץ המראה, הסיפור שאינו נגמר, המבוך (שבוים על ידי ג'ים הנסון) ואף קורליין של גיימן. מסתבר שלואיס קרול, מיכאל אנדה, ג'ים הנסון ואף גיימן עצמו כבר ביקרו במחוזות הללו בעבר, והצליחו ליצור משהו מקורי ומרענן שלא היה ביצירות קודמות. 'מסכת המראה' לא מצליח לעשות זאת, למרות שהאחראי לתסריט ולסיפור הוא אחד מסופרי הפנטסיה המוערכים ביותר כיום. אולי, עולה המחשבה, המלך הוא קצת עירום.
המחשבה הזו אף מתגברת לנוכח עבודתם המשובחת של יתר העוסקים במלאכה: דייב מק'קין, אמן בחסד, מצליח להעניק לסרט תחושה של עולם זר צבעוני ואפל, כזה שאכן ניתן להאמין כי הוא מצוי מעבר למראה, הסדנה של ג'ים הנסון מפגינה מקצוענות וכשרון ממדרגה ראשונה, ואילו השחקנים הבריטיים (ובראשם סטפני ליאונידס המצוינת כהלנה) עושים כמיטב יכולתם עם השורות הדלות ששמו בפיהם. דווקא על רקע זה בולטת העליבות הרבה של התסריט, שלא מצליח להרים את מה שהיה יכול להיות סרט כל כך מעניין אל מעבר לתרגיל מתחיל בתסריטאות. קיימת תחושה חזקה שאם השם ניל גיימן לא היה חתום על התסריט, הוא מעולם לא היה מגיע לשלב ההפקה.
'מסכת המראה' הוא סרט מרהיב שכל צייר ומאייר חייב לצפות בו, שכל חובב אמנות יהנה מהמראות שבו ומהעיצוב שלו, העשויים לעילא ועילא. אבל מי שמחפש גם עלילה סבירה שמצליחה להתעלות על הקלישאות הרגילות של הז'אנר ואולי להשתמש בהן כדי ליצור משהו חדש, שלא לומר מקורי, יתאכזב קשות. לא רק שהסרט הוא כשלון חרוץ מבחינה זו, הוא אף משעמם, מפוהק וחוזר על עצמו. החל מהדקה העשירית, בערך. כל מה שנותר לקוות הוא שלא מדובר בתחילתה של נפילה יצירתית, אלא רק במעידה חד פעמית של מי שהוכיח את עצמו כיוצר מקורי שיש לו דברים מעניינים לספר.
מסכת המראה (MirrorMask)
במאי: דייב מק'קין
תסריט: ניל גיימן
שחקנים: סטפני ליאונידס, ג'ינה מק'קי, רוב בריידון, סטיבן פריי
בריטניה, 2005, צבע, 101 דקות
ניל גיימן
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
לא!
מר אנונימי יום שלישי, 07/02/2006, שעה 20:57
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
