על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

הנה הם באים, השדים הירוקים!
סרטים / רני גרף
יום שלישי, 27/08/2002, שעה 8:00

דו''ח מיוחד על מפגש מהסוג השלישי עם 'Signs', סרטו החדש של שאמאלן. הזהרו מחוטפי הגופות!


יש משהו מאד חדשני מרענן ב-'Signs'. יש משהו מאד נדוש ומיושן ב-'Signs'. שניהם, החדש והמיושן, שזורים בסרט באופן מרתק המצביע על יוצר בעל יכולות מרשימות למדי, כזה שיום אחד עשוי ליצור סרט משובח באמת.
מצד אחד – גישה חדשה ומרתקת לתיאור פלישה חוצנית אל כוכב הלכת שלנו. במקום פעלולים רבי תקציב, סרט קאמרי המתמקד במשפחה לא מתפקדת אחת. סרט שבו הסצינה המרכזית, שבמהלכה מתרחשת הפלישה, ממוקמת כולה במרתף הבית, מצולמת בחושך כמעט מוחלט כשהתאורה היחידה היא זו של פנסי הכיס המעטים והנחלשים של גיבורי הסרט, סצינה שבה לפס הקול תפקיד כמעט יחיד בבניית המתח והאימה.
מצד שני – סרט על תא משפחתי במשבר, העשוי במיטב המסורת הקולנועית של עשרים השנים האחרונות.
השילוב בין השניים הוא מעניין ומרתק, אבל לא תמיד מוצלח.


מל גיבסון הוא חוואי פנסילווני החי עם אחיו הצעיר ושני ילדיו הקטנים בבית חווה אמריקאי טיפוסי המוקף בשדות תירס, בית שנראה כאילו יצא מציור אמריקנה פסטורלי. עד לפני זמן לא רב הוא היה הכומר של הקהילה השלווה שבמסגרתה הוא חי, אלא שאירוע טראומטי בו איבד את אשתו גרם לו להסיר את הקולר הכנסייתי הלבן.
כאשר עיגולים מסתוריים מתחילים להופיע בשדותיו, כמו גם בשדות אחרים ברחבי העולם, וכאשר נדמה לו כי יצורים אפלים ומסתוריים, נראים לא נראים, מקיפים את ביתו, מתחילה המציאות להתערער. אט אט הוא מבין, יחד עם שאר שוכני העולם, כי אירוע דרמטי מקיף עולם, פלישה חוצנית לכדור הארץ, עומד בפתח.

צילומי Signs החלו ב-‏13 לספטמבר 2001, כשנדמה היה שהעולם כולו משמש בעל כורחו כרקע לסרט מדע בדיוני לא מוצלח במיוחד.
לגמרי במקרה (יש להניח שהתסריט נכתב הרבה קודם) שורה על הסרט אווירת אותו יום גורלי, והעובדה שהצילומים החלו רק יומיים לאחר טרגדיית התאומים השפיעה, מן הסתם, על האווירה באתר הצילומים. יתרה מזאת: למרות שהתסריט נכתב לפני האסון בניו-יורק, הסרט נראה כמותאם היטב למציאות שנוצרה לאחר אותו יום.

נושא הסרט הוא אחד המוכרים ביותר בתולדות המדע הבדיוני: פלישה חייזרית לכדור הארץ. רוב יצירות המד''ב תארו פלישה שכזו בדרך מאיימת למדי: החל ב'מלחמת העולמות' לוולס, דרך 'פלישת חוטפי הגופות' ו'השליטים' וכלה ב'היום השלישי' הרדוד והמלהיב כאחד.

יצירות מעטות תארו את המפגש הראשון כאירוע ידידותי. 'היום בו עמדה האדמה מלכת' תאר את החייזרים כשוחרי שלום בעוד האנושות היא זו העוינת. ב'מפגשים מהסוג השלישי' של ספילברג הסיפור כבר היה לגמרי אחר, והמפגש תואר כידידותי לחלוטין, עטוף כולו בתמימות ילדותית מקסימה כמו שרק ספילברג יודע לביים.
שנות התשעים החזירו את החייזרים העוינים לבתי הקולנוע ואל מסכי הטלויזיה. 'תיקים באפלה', סדרת הטלויזיה המיתולוגית, התייחסה אל החייזרים עצמם מחד ואל עצם קיומם מאידך באופן אמביוולנטי, תוך שהיא משחקת בציפיות מעריצי הסידרה המתרבים והולכים באופן פלילי ממש.
'היום השלישי' כבר הביא את המגמה הזו לידי קיצוניות של ממש. אפוס משופע בפעלולים כפי שרק הוליווד יודעת לספק הביא למסך חדוות הרס מרנינה שאפילו 'ארמגדון', שניסה לעשות את אותו הדבר שנתיים מאוחר יותר, לא הצליח לשכפל. כיום, מן הסתם, סצינות ההרס של הבית הלבן, בית הקונגרס ובניין האמפייר סטייט – הכל לקול מצהלות הקהל שהגיע בהמוניו – לא היו עוברות בקלות שכזו. המרכיב האסקפיסטי שבהן חלף לבלי שוב ברגע בו זוג המגדלים הניו-יורקי התמוטט, במה שלרגע נראה כסצינה עתירת פעלולים הלקוחה משובר קופות הוליוודי.


וכך אנו חוזרים אל 'Signs', המספק/לא מספק את הסחורה. 'Signs' יחשב, מן הסתם, לסרט הקאמרי הראשון המספר על פלישת חייזרים עוינים לכדור הארץ. החייזרים ב-'Signs' עוינים את האנושות לפחות כמו אלה מ'היום השלישי'. אלא שבניגוד לעלילה החובקת-עולם בסרט ההוא, כאן משתקף העולם רק דרך מסכי הטלויזיה. הסרט עצמו מתרחש כולו בבית חווה אמריקאי מוקף שדות תירס, חלק מרכזי בסרט מתרחש בחושך כמעט מוחלט במרתף הבית, וגיבוריו הם בני משפחה לא מתפקדת אחת. גם כמות הפעלולים שבסרט היא מינורית, ואין כאן את ההיקף הרחב של סרטים אחרים מסוג זה.
החייזרים בסרט אינם משמידים ערים שלמות על יושביהן, והנזק הנגרם לבניינים ולשאר חפצים הוא מינורי. בניגוד ל'היום השלישי' ודומיו, הדגש ב'Signs' הוא על ההשפעה הפסיכולוגית של אירוע כלל עולמי (פלישה חייזרית במקרה של הסרט) על חיי היום יום של משפחה אמריקאית. קשה שלא לבצע את ההקבלה המתבקשת להשפעתו של אירוע טראומטי אחר על משפחות אמריקאיות בכלל, אירוע אשר, כאמור, התרחש יומיים בלבד לפני שהחלו צילומי הסרט.

הגישה המרעננת של 'Signs' (''סיינס'' בעברית – מה קרה למילה ''סימנים''?) היא כי את הפלישה כולה אנו לא רואים כלל. היא חודרת לבית המשפחה רק דרך דיווחי החדשות המתפרצים בטלויזיה (''ברייקינג ניוז'', למי שזוכר אירועים חדשותיים מסדר גודל דומה בשנים האחרונות), והפלישה עצמה נפתחת לאחר שהמשפחה יורדת להסתתר במרתף הבית. מרגע זה הכל מתואר דרך נקודת מבטם של גיבורי הסרט המסתתרים במרתף החשוך.
במקום סצינות ענק המתארות נחיתות חייזרים בריכוזי אוכלוסיה, במקום סצינות פעלולים הוליוודיות המתארות הרס בקנה מידה לא יתואר, אנו צופים אך ורק במתרחש במרתף. כל המידע שאנו מקבלים מגיע רק דרך עיני גיבורי הסרט, כשחלק מן המידע הזה הוא השערות של גיבורי הסיפור ולא מידע ''אובייקטיווי''.

הבעיה מתעוררת לקראת סיום הסרט. הסרט כולו מוביל בצורה נפלאה (שאמאלאן יודע לבנות מתח באופן מבריק: ראו 'החוש השישי' – סרט שהוביל כל כולו לקראת אחד הסיומים המופלאים שנראו אי פעם בסרט כלשהו; אמנם ''רק'' שורת מחץ, אבל איזו שורת מחץ מופלאה!) לקראת שיא עלילתי, קתרזיס של ממש, שאמור להגיע בסצינת הסיום. והשיא הזה אכן מגיע, אלא שהוא... מאכזב קשות.

הסיום, כך מסתבר, גורם למבט אחר על הסרט כולו, אלא שבניגוד ל'החוש השישי', הפעם זהו סיום שבעצם אומר כי כל שהתרחש במהלך הסרט כולו היה בעצם עלילת רקע למשבר אישי של אדם אחד. כוכב לכת שלם על כל יושביו הותקף בצורה אלימה כדי להעביר חוואי אחד מפנסילווניה מהלך נפשי מסוים (ויותר לא יובא כאן, מחשש חשיפת הסוף).

זהו אכן סוף מפתיע (לא היה מופתע ממני כשגיליתי שזה הרגע בו מופיעות כותרות הסיום על המסך), אלא שלא לסוף הזה פיללנו. יתכן כי הדבר קשור למבט הציני שלנו כישראלים על העולם (האמריקאים נהרו לסרט בהמוניהם והפכו אותו לאחד משוברי הקופות הגדולים של הקיץ), אלא שמשהו מהותי מאד בסצינת הסיום של הסרט לא עובד. גם אם היא אכן מפתיעה, וגם אם היא אכן שופכת אור אחר על הסרט (המצוין) כולו, יש בה משהו קטן מדי, כמעט לא מוסרי.

האם ללכת ולראות את הסרט? בהחלט. הוא עשוי היטב, אפילו מלהיב, מותח לכל אורכו ומשוחק נפלא (במיוחד הילדים: שימו לב לשני המלאכים הקטנים המגלמים אותם). מל גיבסון מצליח להשכיח לחלוטין את היותו כוכב קולנוע, ומגלם באופן אמין אדם מריר, כמעט אפרורי, שהחיים נחתו עליו במלוא כובד משקלם. חואקין פניקס (אחיו של, וגם הקיסר ב'גלדיאטור') הוא שחקן מרשים בעל נוכחות בולטת. לכן – בהחלט לראות, אבל... להתייחס בחשדנות גדולה לסצינת הסיום.




Signs (''סיינס'')
ארה''ב, 2002, צבע, 109 דקות
במאי: מ. נייט שאמאלאן
עם: מל גיבסון, חואקין פיניקס, רורי קאלקין, פטרישיה קלמבר



Signs
שאמאלן
החוש השישי
מלחמת העולמות
פלישת חוטפי הגופות
היום השלישי
היום בו עמדה האדמה מלכת
מפגשים מהסוג השלישי
תיקים באפלה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
ביקורת לא רעה אבל...  (חדש)
אריאל יום שלישי, 27/08/2002, שעה 12:44
יש בה רמת חשיפה שקצת יותר מדי קרובה לספוילר לטעמי. הרעיון שכל הפלישה האלימה היא רק אמצעי להעביר את X להלך רוח מסוים זה משהו שאני חושב שהייתי רוצה לגלות לבד.

דרך אגב, כולם כבר יודעים שכל עניין הסימנים בשדות הקמה זה תוצר של שני מתחנים מאנגליה (וולס?) וחקיינים אחרים ברחבי העולם?
   כתוב תגובה
מה פתאום?  (חדש)
גרומיט יום רביעי, 28/08/2002, שעה 0:07
בתשובה לאריאל
ההסבר (הלא לחלוטין מוכח) שאני מכיר הוא שהרבה מהסימנים האלה בשדות נוצרים בעקבות מערבולות אוויר פתאומיות ומצומצמות היקף.

לא שזה מונע מאנשים לזייף סימנים דומים בכוחות עצמם (-;
   כתוב תגובה
מה פתאום?  (חדש)
אריאל יום רביעי, 28/08/2002, שעה 9:47
בתשובה לגרומיט
זה אחד ההסברים מתוך עשרות של הסברים שניתנו ל''תופעה''.
אף אחד מהם לא הוכח.

לפי מה שאני הבנתי מדובר במתיחה שיצאה מכלל פורפורציה או אולי יותר נכון לומר מתיחה שהצליחה מעל מעבר למצופה.

הידע שלי מגיע מ 2 ספרים שפורסמו.
''עולם רדוף שדים'' של קארל סייגן (מומלץ!).
''Round In Circles'' לא זוכר של מי אבל אני אברר.
   כתוב תגובה
מה פתאום?  (חדש)
איה יום רביעי, 28/08/2002, שעה 14:02
בתשובה לאריאל
אני ראיתי בטלויזיה איך עושים את זה, בשעות ספורות בלבד, ותוצאה נהדרת :-)
   כתוב תגובה
גמני רוצה כזה!!!  (חדש)
Boojie יום רביעי, 28/08/2002, שעה 14:53
בתשובה לאיה
איך חבל שאין לי שדה תירס!
   כתוב תגובה
גמני רוצה כזה!!!  (חדש)
רני יום רביעי, 28/08/2002, שעה 14:57
בתשובה לBoojie
אפשר לסדר איזה מיני עיגולון בשטח שלפני הבית שלך.

בקון הבא תזכירי לנו.
   כתוב תגובה
האם בתוכנית שאת ראית הסבירו  (חדש)
Sabre Runner יום שישי, 06/09/2002, שעה 13:52
בתשובה לאיה
שהמותחים אותנו מועכים את השדה אבל ברוב העיגולים הנוצרים, הגבעולים *מקופלים* אחד על השני בשתי וערב?

האם בתוכנית שאת ראית לקחו שדה באנגליה והקיפו אותו במכשירי חישה, ראיית לילה, חיישני אינפרה אדום, לייזרים ומשמר מסביב לשעון עם כלבים. ולמרות כל זה, למחרת הופיעו שם עיגולים בשדה ואף אחד לא שם לב?

כי זה מה שאני ראיתי.

אגב, UFO Diaries היא סדרה מצויינת.
   כתוב תגובה
האם בתוכנית שאת ראית הסבירו  (חדש)
אריאל יום שני, 09/09/2002, שעה 9:55
בתשובה לSabre Runner
התגובה האינסטקטיבית שלי להודעה הזו שלך היא להמליץ לך לרוץ ולקנות את הספר של קארל סייגן שהזכרתי מקודם, ''עולם רדוף שדים''.

נותן קצת פורפורציה וגם קצת ספקנות בריאה.
   כתוב תגובה
יש לי ספקנות בריאה אבל כמו מאלדר  (חדש)
Sabre Runner יום שני, 09/09/2002, שעה 19:11
בתשובה לאריאל
I Want to Believe.
   כתוב תגובה
מה יש להם  (חדש)
Boojie יום שלישי, 27/08/2002, שעה 14:01
מכמרים שאיבדו את אמונתם אחרי שאשתם מתה? גם From dusk till dawn מתחיל ככה...
   כתוב תגובה
סתם ניג'וס  (חדש)
ח.נ טשרניחובסקי יום שלישי, 27/08/2002, שעה 18:59
למישהו יש מושג למה, לעזאזל, לא תורגם שם הסרט כמו שצריך (מה רע ב''סימנים''??) אלא מופץ בעברית תחת שם הפיגולים הלועזי ''סיינס''?
   כתוב תגובה
תגיד תודה  (חדש)
Boojie יום שלישי, 27/08/2002, שעה 19:29
בתשובה לח.נ טשרניחובסקי
שלא קראו לזה ''סיגנס''.
ואני חושבת שעדיף לך להתמקד בדברים שיש לך יותר סיכוי להבין, כמו נגיד התאוריה המאוחדת הגדולה או פתרון הפרדוקסים של זנון, כי אני מאד בספק אם יש מישהו ביקום הזה שמסוגל פיזית להבין את שיקוליהם של מפיצי סרטים ישראליים. (המפיצים ישראליים, לא הסרטים.)
   כתוב תגובה
מאמר מצויין, כרגיל אצל רני, ו...  (חדש)
אהרון ה. יום חמישי, 29/08/2002, שעה 14:36
אם ברצונכם לקרוא מאמר על ה''סימנים'' שפורסם החודש ב''סיינטיפיק אמריקן'', גלשו אל:
הכותב הוא אחד המתוודים שביצעו בעצמם את הסימנים הנפלאים הללו בשדות בריטניה. ושימו נא לב בעיקר לשורה האחרונה במאמר (שעליה כבר הגיב מישהו בפורום אורט כפי שהגיב :-)
   כתוב תגובה
תגובה מצויינת, כרגיל אצל אהרון,  (חדש)
רני יום שישי, 30/08/2002, שעה 3:46
בתשובה לאהרון ה.
ו...

זהו!
   כתוב תגובה
מה הקטע של רני גרף  (חדש)
איש מארץ עוץ יום שישי, 30/08/2002, שעה 15:44
עם הסלידה הבלתי מוסברת מאפקטים מיוחדים? כן, הבנו שאתה לא אוהב אותם, בסדר. אבל אל תיתן לסרט ציון לשבח רק בגלל שאין בו אפקטים מיוחדים, אחרת תצטרך לתת המון תשבוחות להמון סרטים, רובם גם כלל לא קשור בדרך כלשהי למד''ב.
   כתוב תגובה
קורס בהבנת הנקרא זה תמיד טוב.  (חדש)
רני יום שישי, 30/08/2002, שעה 17:05
בתשובה לאיש מארץ עוץ
הנה, אולי זה יעזור:

   כתוב תגובה
חמוד מאוד.  (חדש)
איש מארץ עוץ שבת, 31/08/2002, שעה 14:26
בתשובה לרני
עכשיו לך אתה, תקרא כמה מהביקורות שאתה כתבת בזמן האחרון (''מלחמת הכוכבים'', ''דו''ח מיוחד'', ''ספיידרמן'', הביקורת של על ''מתחזה'' באי אס אף, ועכשיו הביקורת על ''סיינס''. לא היה סרט אחד שבו אתה לא מתייחס לאפקטים המיוחדים. כאילו עצם העובדה שהם נמצאים משפיעים בדרך כלשהי על הסרט והתסריט עצמו.
   כתוב תגובה
ועכשיו לך *אתה*,  (חדש)
Boojie שבת, 31/08/2002, שעה 15:10
בתשובה לאיש מארץ עוץ
תקרא כל ביקורת קולנוע שהיא (לאו דווקא של רני), שעוסקת בסרטי מד''ב/פנטזיה, ותגלה שיותר מתשעים אחוז מהן שומרות פינה גם לאפקטים המיוחדים. למה? כי האפקטים הם חלק מאיכותו של כל סרט שמכיל אותם. ובסרטי מד''ב, בדרך כלל יש אפקטים. לפיכך, אדם שכותב ביקורת על סרט מד''ב, ומתייחס, נגיד, לשחקנים, לבימוי, לתסריט, לעלילה, אולי אפילו לצילום, ולא מתייחס לאפקטים, מחסיר חלק ממה שעושה את איכותו של הסרט.
יתר על כן, נדירים הם סרטי המד''ב/פנטזיה שלא מבוססים על שימוש רב ונרחב באפקטים, כך שכאשר צצים כאלה (ושאמאלאן, נגיד, ידוע בעוני האפקטים בסרטים שלו, ועל כך תודתי לו), בהחלט ראוי להדגיש את הנקודה הזו.
קאפיש?
   כתוב תגובה
זה באמת נכון  (חדש)
איש מארץ עוץ יום שישי, 06/09/2002, שעה 13:21
בתשובה לBoojie
הרבה מאוד מביקורות הקולנוע שנכתבות על מד''ב מתייחסות, בד''כ בהרחבה לנושא האפקטים המיוחדים. רק שהרבה מהביקורת האלה נכתבות ע''י מבקרי קולנוע, ולא ע''י אנשים שבאים מהתחום, שאמורים להיות, לפי דעתי לפחות ''משופשפים'' בנושא האפקטים המיוחדים ולא להתייחס אליהם יותר מדי.
מהיום כשאני אבקש לקרוא ביקורת על סרטי מד''ב, אני לא אבדוק אצל רני. ישנם עוד מספיק כותבים אחרים שבעיני כותבים בצורה קצת פחות תבניתית.
   כתוב תגובה
אבל רני אשם בהרבה יותר מכך!  (חדש)
NY מאושר שבת, 31/08/2002, שעה 17:25
בתשובה לאיש מארץ עוץ
שים לב. עיין ברשימת הביקורות של רני, זו שהבאת למעלה. לתועלתך, אחזור עליה כאן: ''מלחמת הכוכבים'', ''דו''ח מיוחד'', ''ספיידרמן'', ''מתחזה'' (ב-ISF) ו-''Signs''. בשם אלוהים, לא שמת לב שכולם, אבל *כולם* סרטי מדע בדיוני? מה זו האפליה הזו? מה קרה ל-''חלף עם הרוח''? איפה ''האזרח קיין''? או, אם נחזור לימינו, מה על סרטו החדש של אלמודובר - האם הוא לא ראוי להתייחסות?
כן כן, חברים, רני אשם בנקיטת קו עקבי בביקורותיו. הוא מתייחס *רק לסרטי* מדע בדיוני ופנטסיה! גזענות אינטלקטואלית שכזו, ועוד באתר *שלנו*...
אני מכריז על כאן, קבל עם ועדה, וידע האיש כי לא יִנקה מאשם!

או, במילים אחרות, מר עוץ מוזמן לחפש עץ אחר לטפס עליו, *ומהר*.
   כתוב תגובה
ספיידרמן הוא לא בהכרח  (חדש)
איש מארץ עוץ יום שישי, 06/09/2002, שעה 13:26
בתשובה לNY מאושר
סרט מד''ב...
   כתוב תגובה
נכון  (חדש)
רז לא יכול להתאפק יום שישי, 06/09/2002, שעה 14:36
בתשובה לאיש מארץ עוץ
הוא דרמה היסטורית על המהפכה הבולשיביקית. אני באמת לא מבין איך אנשים פספסו את זה.
   כתוב תגובה
הצרפתית!!!  (חדש)
Boojie יום שישי, 06/09/2002, שעה 16:55
בתשובה לרז לא יכול להתאפק
איך לעזאזל הגעת למהפכה הבולשביקית, נשגב מבינתי. יש אנשים שפשוט אין להם מושג בקולנוע.
   כתוב תגובה
לא מהפיכות ולא נעליים:  (חדש)
רני יום שישי, 06/09/2002, שעה 17:09
בתשובה לBoojie
זהו סרט דוקומנטרי על סיפור שהיה באמת.

אחרת הוא היה נחשב מד''ב, וכל מי שעיניו בראשו יודע ש''ספיידרמן'' הוא לא מד''ב.

ואתם עוד מחשיבים את עצמכם לאנשים שמבינים במשהו בסרטים. פיכס.
   כתוב תגובה
ספיידרמן הוא לא שום דבר  (חדש)
איש מארץ שלא יכול להתאפק שבת, 07/09/2002, שעה 13:09
בתשובה לרז לא יכול להתאפק
הסרט היה אחד מהסרטים הגרועים ביותר שחלפו על המסך בשנים האחרונות. הוא העתקה של כמעט 1 ל - 1 מהסדרה המצויירת. עם שינויים קלים כמובן, כי אי אפשר לעשות כמו בסדרה שבאורח פלא הנבל אף פעם לא מת.
די לסרטי הסופר גיבורים שבאים וחולפים פה כל קיץ עם טעם רע בפה.
   כתוב תגובה
ספיידרמן הוא לא שום דבר  (חדש)
איש שממשיך שבת, 07/09/2002, שעה 13:36
בתשובה לאיש מארץ שלא יכול להתאפק
הסרטים של סופרמן היו עוד איכשהו בסדר. אבל כל ''אופנת הסופר גיבורים'' הזאת, גרועה במיוחד. אתה רואה את הסרט פעם או פעמיים ויותר לעולם לא תרצה לראות אותו שוב.
הסרטים האלה של הסופר גיבורים לא נחשבים בעיני למד''ב. אולי אפשר לתת להם איזו הגדרה חדשה כמו ''פנטזית פעולה'' או ''פנטזית קומיקס''.
   כתוב תגובה
חמוד או לא, ההמלצה הזו לא היתה  (חדש)
רני שבת, 31/08/2002, שעה 18:16
בתשובה לאיש מארץ עוץ
בגדר התחכמות.

משום מה החלטת שהביקורות שלי סולדות מאפקטים מיוחדים. כיון שבאף לא אחת מהן יש ולו שבריר של משפט הטוען מן טענה שכזו (או טענה הפוכה) הרי שההמלצה לקורס כזה או אחר נובעת מתוך דאגה אמיתית.

''המתחזה'' בISF , אגב, מדגיש את הנקודה במיוחד. ההתייחסות היחידה לפעלולים היתה בשבריר משפט שהתייחס ל''בלייד ראנר'' ואשר אמר כך: ''הנושא הזה כבר נידון בהרחבה גדולה בהרבה ב 'בלייד ראנר', שהצליח, ...להחדיר סוגיות פילוסופיות אל סרט אפקטים רב תקציב...''

ואם במשפט הבודד הזה אתה מוצא סלידה מאפקטים מיוחדים, הרי שאתה זקוק באופן נואש לקורס כלשהו בהבנת הנקרא.

והנה לינק לביקורת על ''המתחזה''. תקרא שוב.

   כתוב תגובה
אז בלי להעיר, אני אשאל ברצינות  (חדש)
איש מארץ עוץ יום שישי, 06/09/2002, שעה 13:50
בתשובה לרני
אני רואה בכל כתבה שלך, השתקפות של דעה שאומרת ''אני לא אוהב סרטי מד''ב שכוללים אפקטים מיוחדים''. אני גם זוכר שברשימת ההמלצות שלך על סרטי המד''ב המוצלחים ביותר אי פעם (לפי דעתך) טרחת לציין באחד מהם משפט בנוסח של ''הסרט הוא הוכחה כי כדי ליצור סרט מד''ב טוב אין צורך להשתמש באפקטים מיוחדים''.
אז רק תענה לי על השאלה הזו: האם אתה מעדיף סרטי מד''ב שאין בהם אפקטים, או שכמות האפקטים מינימלית.
   כתוב תגובה
והנה תשובה רצינית:  (חדש)
רני יום שישי, 06/09/2002, שעה 14:38
בתשובה לאיש מארץ עוץ
סרט מד''ב / פנטסיה טוב הוא סרט בו האפקטים תומכים בסיפור ולא להיפך.

בהחלט יכול להיות סרט מד''ב משובח ללא אפקטים, אבל עוד לא ראיתי סרט מד''ב משובח ללא תסריט אינטיליגנטי, סיפור משובח ו..המממ..- שיעול קצר - בימוי, משחק ועוד מספר דברים שהופכים סרט, כל סרט, לסרט טוב.

אפקטים אינם מורידים מסרט, אבל הם בשום אופן לא הדבר העיקרי.

ואם תבדוק את הרשימה שלי תמצא שרוב כמעט מוחלט בה הם סרטים בעלי כמות נכבדה ביותר ביותר של אפקטים, אלא שיוצרי אותם סרטים לא נתנו לאותם פעלולים (מלה עברית הרבה יותר מוצלחת, אתה לא חושב?) להשתלט על הסרט.

הנה הרשימה שוב, קרא בתמיכת מחשבון ותעשה קצת סטטיסטיקה:
למעשה, הסרט היחיד ברשימה שהוא נטול אפקטים הינו ''אלפאוויל''. ולכן תמוה מאד בעיני כיצד הגעת למסקנה אליה הגעת.

הקורס ההוא עדיין פתוח, נכון?
   כתוב תגובה
רני, תגיד, תגיד...  (חדש)
דיויד יום ראשון, 01/09/2002, שעה 0:25
העובדה שהבמאי שאלאמאן בן למהגרים הודיים, השפיעה על הסרט ?

היו בו אי אלו מוטיבים האפייניים לקולנוע ההודי? איזו אופטימיות קוסמית כלשהי ? איזה שיר שיכול להפוך לשלאגר בישראל?
   כתוב תגובה
מבט אחר. (וספויילר... בערך)  (חדש)
Role Master יום רביעי, 04/09/2002, שעה 16:05
למרות שאני מסכים עם רוב הביקורת הנ''ל.. אני מסתכל על הסרט מזווית אחרת לחלוטין.

בעניי, להגיד ש''סיינס'' הוא סרט המדבר על פלישת חייזרים ולשים אותו על אותו מדף יחד עם ''היום השלישי'' או, אבוי, ''מפגשים מהסוג השלישי'' - זה כמו להגיד ש''בלתי שביר'' הוא סרט סופר גיבורים מאותה חלקה של ''סופרמן'' או ''ספיידרמן''.

סיינס הוא סרט על אמונה, סרט על תפישת הדטרמינזם בדרך חדשה. דרך שמוכיחה את עצמה, כשהולכים בה ניתן לראות אותות, מופתים ו*סימנים* לקיום אותו כוח עליון בכל מקום.
בין אם בסלידה מולדת ממים או בהתקף אסמה שהגיע ברגע הנכון.

לבקר את הסרט כסרט מדע בדיוני בפורום מד''ביסטים הוא דבר מאוד לא נכון לעשות...
קצת כמו ערב הקראת פרוזה מול קהל הבית של איצטדיון כדורגל.
Roly
   כתוב תגובה
אבל מה לעשות הסרט דן בנושאים  (חדש)
רני יום רביעי, 04/09/2002, שעה 19:33
בתשובה לRole Master
מד''בים טהורים. לא שזה צריך להפריע לשאר התימות, להיפך: מדע בדיוני במיטבו דן בנושאים גדולים בהרבה - פילוסופיים אם תרצה - כשהוא משתמש בגבולותיו הגמישים של הז'אנר כדי לומר את שיש לו לומר.

''סיינס'', אגב, עושה זאת לא רע, אבל לא ממש ממצה את כל הסוגיות שאתה מצאת בו.

ו''בלתי שביר'', שוב - תרצה או לא - הוא אכן סרט על סופר גיבורים. גדולתו היא בכך שהוא גם מודע לכך ומנסה, בהצלחה חלקית, גם לומר משהו מעבר לכך.

''מפגשים מהסוג השלישי'', אגב, הוא סרט נפלא. מה בדיוק יש לך נגדו?
   כתוב תגובה
חילוקי דיעות עמוקים.  (חדש)
Role Master יום חמישי, 05/09/2002, שעה 0:19
בתשובה לרני
המגיעים עד לניגודים בתפישה של שנינו בקשר למהו סרט מדע בדיוני.

לא כל סרט שמופיעים בו חייזרים הוא סרט מדע בדיוני בעניי כשם שלא כל סרט שבו מראים פריימים של קומיקס ומזכירים את המילה ''וילן'' הוא סרט על סופר גיבורים.

כשם שיש סרטי מד''ב שמשתמשים בתכנים תיאולוגים ככלי (למשל.. מסע בין כוכבים 5), כך עומד בפנינו סרט תיאולוגי שמשתמש בתכנים מד''ביים ככלי.

אתה מבין לאן אני חוטר? שיימלין לא הכניס את המשפחה למרתף כדי להראות לנו פלישת חייזרים - הוא הביא עלינו פלישת חייזרים כדי להכניס את המשפחה למרתף.

בקשר ל''מפגשים''.. הוא פשוט מאוד מאוד שיעמם אותי. אני לא אוהב את שפילברג (משום מה, בכל פעם שאני בא לכתוב על שפילברג - יוצא לי ''שייקספיר'' במקום - צירוף מקרים?). באופן כללי (לזכותו אני זוכר כרגע רק את ''דו''ח מיוחד''.. וגם שם הוא הרס לחלוטין את סצנת המרדף) ובכלל.. הזיכרון שלי מ''מפגשים'' הוא איטי, מפוהק ומרגיז.

אולי אני באמת אראה אותו שוב בקרוב.. עבר המון זמן מאז שקלטתי אותו בערוץ 2. מקסימום אני אתנצל על שפיטתו לרעה מאוחר יותר.
Roly
   כתוב תגובה
יש סרטים שאסור לראות בטלוויזיה.  (חדש)
רני יום חמישי, 05/09/2002, שעה 1:35
בתשובה לRole Master
את ''מפגשים''. בהיעדר אופציית בית הקולנוע, רצוי לראות בדיוידי, בחושך, מחובר למערכת קול מוצלחת יותר מרמקולי הטלוויזיה.

בנוגע לשאר:

ברגע שיש בסרט חייזרים הוא אוטומטית מדע בדיוני, וזה ממש לא צריך למנוע ממנו להיות גם סרט בעל אמירה. כלל לא משנה מה היתה מטרתו של הבמאי.

ובנוגע להבאת חייזרים לא סמפטיים רק כדי להעביר דמויות מסוימות הליך נפשי מסוים: ככל שאני חושב על כך יותר זה מעשה כמעט בלתי מוסרי (אידאולוגית), מה גם שסיום הסרט השאיר טעם ריאקציונרי ימני מסוים.

אתה לא חושב?
   כתוב תגובה
נראה לנו שלפנינו אחד מאותם אנשים  (חדש)
Boojie יום חמישי, 05/09/2002, שעה 2:05
בתשובה לרני
שמאמינים ש''אם זה איכותי, כמובן שזה לא מדע בדיוני''.
למה נדמה לאנשים שמדע בדיוני חייב להתמקד בחייזרים, ולא בתהליכים שעוברים על בני האדם בגלל אותם חייזרים, לעולם לא אבין. אבל מה, אני די בטוחה שמדובר באנשים שלא ממש עקבו אחרי המדע הבדיוני של, נגיד, העשר-עשרים שנה האחרונות...
   כתוב תגובה
ניחוש אחר  (חדש)
פלאי גרייצר יום חמישי, 05/09/2002, שעה 13:17
בתשובה לBoojie
מכיוון שהאנשים הם לא חלק מהסצנה האקסקלוסיבית שלנו, הם לא ממש מעודכנים בטרנדים הלשוניים שלה.
   כתוב תגובה
אה, אבל זה לא טרנד לשוני.  (חדש)
Boojie יום חמישי, 05/09/2002, שעה 14:59
בתשובה לפלאי גרייצר
ההגדרה אם משהו הוא מדע בדיוני או לא אינה הגדרה סמנטית גרידא. אדם שמאמין ש''אם החייזרים הם העיקר, זה מדע בדיוני, אבל אם תגובותיהם של בני האדם הן העיקר, זה לא מדע בדיוני'' זה אדם שיש לו הגדרה שונה מאד של מדע בדיוני, ולא מבחינה לשונית, כי אם מבחינה רעיונית.
   כתוב תגובה
אדם כזה, אני מחרה אחרייך, מרוקן  (חדש)
רני יום שישי, 06/09/2002, שעה 17:17
בתשובה לBoojie
בעצם מתוכן את הז'אנר כולו. כח אם הז'אנר הצליח לנפק יצירה טובה של ממש, הוא באופן אוטומטי שולף אותה החוצה ומכריז: ''זה לא מדע בדיוני''.

לשיטתו, אם כן, רק אותן ''יצירות'' ירודות (שיש מסוגן בכל תחום ספרותי) הן מד''ב. כיון שכך, לא פלא שלחובבי מד''ב יצא השם שיצא.
   כתוב תגובה
אה, אבל זה לא טרנד לשוני.  (חדש)
פלאי גרייצר יום שישי, 06/09/2002, שעה 19:35
בתשובה לBoojie
יש שתי תפישות עיקריות לגיב מהו מד''ב- אחת גורסת שזה עניין של סט כלים, השניה גורסת של עניין של תמה.

אז נכון, כיום בקהילת המד''ב הראונה שולטת ביד רמה, אבל זה לא מעידה על בורות, צרות מוחין ומד''בופוביה של כל מי שמשתמש בשניה.
   כתוב תגובה
לא מסכים. מאיזה זוית שלא תסתכל  (חדש)
רני שבת, 07/09/2002, שעה 0:10
בתשובה לפלאי גרייצר
על זה, יש יצירות שמקובל על הכל שהן מד''ב. כאשר יצירה מסוימת מעמידה במרכז העלילה חייזרים הפולשים לכדור הארץ היא מד''ב טהור.

זה לא מונע ממנה להיות יצירה בעלת עומק כזה או אחר, זה לא מונע ממנה להיות אלף ואחד דברים נוספים. אבל היא מד''ב.

כאשר בא מישהו וטוען כי כיון שיצירה מסוימת היא בעצם יצירה פילוסופית בגלל כך וכך סיבות ולכן היא איננה מד''ב, הוא בעצם טוען שמד''ב לא מסוגל ויכול להתמודד עם עומקים שיצירות ספרותיות אחרות כן מסוגלות.

אני חושב שכולנו נסכים, גם בלי שאביא דוגמאות, שזה פשוט לא נכון.
   כתוב תגובה
אני כבר לא יודע בעצמי  (חדש)
Role Master שבת, 07/09/2002, שעה 17:47
בתשובה לרני
כמו שפלאי כתב, מד''ב יכול להיתפס ככלי כמו שהוא יכול להיתפס כתמה. אני נוטה להאמין שמדובר בתמה, שפלישת החייזרים היא לא ''במרכז העלילה'' כמו שכתבת - היא לא התמה
, היא כלי. לכן הסרט לא נתפס אצלי כסרט מד''ב.

אגב, זה לא אומר שאני לא מאמין שיכול להיות מד''ב איכותי.
''בלייד ראנר'' ו''דו''ח מיוחד'' הם מהסרטים האיכותיים, העמוקים והמוצלחים שיצא לי לראות והם ללא ספק מד''ב. מה שעומד במרכז העלילה שלהם - הוא נושא מד''בי ברור. אנדרואידים, חיזוי העתיד באמצעי טכנולוגי - זהו מרכז העלילה, התכלס. זה נותן את הסיווג של הסרט לדעתי.

[הערת אגב: שני הסרטים החזקים של קיץ - ''דו''ח מיוחד'' ו''סיינס'' עוסקים בדטרמיניזם - צירוף מקרים?]

בקשר לריאקציה הימנית - אני לא מבין למה אתה מתכוון. אולי כי אני באמת לא רואה שום דבר ימני בסיינס, או אולי כי אני לא מבין את פשר המילה ''ריאקציה''
Roly

   כתוב תגובה
כאשר יצירה מסוימת מסתיימת  (חדש)
רני שבת, 07/09/2002, שעה 17:58
בתשובה לRole Master
בחזרתו של הגיבור אל חיק הדת, ודי ברור שיוצר הסרט תומך בכך, ואף כיוון את כל מהלך העלילה לנקודה הזו - תוך שהוא הורג מליונים בדרך - קיימת פה אמירה מאד ברורה על האפקט ה''חיובי'' שיש לדת (כל דת, אפילו סיינטולוגיה) על בני אנוש.

יתרה מזאת, משתמע מכך שהתפישה הדתית היא זו שמחזקת את המשפחה האמריקאית (ראה מה קרה להם כשיצאו לחודשים ספורים ממעגל האמונה ) והיא זו שמעניקה תעצומות נפש כנגד כל צרה.

מצטער, בעיני זהו מסר ימני קיצוני ובלתי מוסרי בעליל.

תפישה דתית היא משהו שבין אדם לעצמו, וסרט שנוקט עמדה פדגוגית האומרת ש''רק האמונה היא זו שתציל אותך מכל רע'', הוא, בסופו של דבר, סרט בלתי מוסרי.
   כתוב תגובה
לא בדיוק.  (חדש)
Role Master יום ראשון, 08/09/2002, שעה 3:11
בתשובה לרני
אמנם נראה שסצנת הסיום רומזת לכך שדמותו של מל חזרה לנקודה בה היתה לפני מות אישתו - אבל זה, לדעתי, לא הרעיון כלל.

גילוי האלוהים בצירופי מקרים הוא לא בהכרך גילוי מחדש - אלא גילוי חדש לחלוטין.

הסרט מעודד, אותי לפחות, ללכת ולמצוא את הישות הדטרמינסטית במקומות אחרים, להתייחס אליה אחרת וחדשה לחלוטין.

למצוא את אלוהים בצירופי המקרים והשתלשוליות המקרים של חיינו זה לא בדיוק כמו למצוא אותו בספר חוקים.

אנחנו מדברים כאן על פוסט-מודרניזם, לא על ימניות ריאקציונרית.
Roly
   כתוב תגובה
למצוא את אלוהים, ולא משנה איפה,  (חדש)
רני יום ראשון, 08/09/2002, שעה 8:42
בתשובה לRole Master
היא הטפה של חזרה לחיק הדת. ממש לא משנה אם זה דרך מערכת חוקים כזו או אחרת או מערכת של צירופי מקרים.

התוצאה היא אותה התוצאה.

הסיום, אגב, היה מתועב בעיני לו היה מדובר גם ברב, יוגי, סיינטולוג, קאדי וכו...

במקרה הזה, כאשר אמריקה כולה נוטה ימינה - ואי אפשר להפריד את הסרט ממצע האווירה הפוליטית השלטת כיום באמריקה - נודף מן הסרט ריח לא טוב של פונדמנטליזם נוצרי ימני שמרני.
   כתוב תגובה
כמובן שכן.  (חדש)
Boojie שבת, 07/09/2002, שעה 15:24
בתשובה לפלאי גרייצר
אדם שגורס שמד''ב לא יכול לעסוק בתכנים פילוסופיים וכדומה, פוסל את מרבית יצירות המד''ב של השנים האחרונות, שכבר מזמן לא עוסקות בחלליות, לייזרים וחייזריות כחולות (או ירוקות, בואו לא נהיה גזעניים) וסקסיות.
ומי שרואה לנכון לפסול את מרבית (ומיטב!) יצירות המד''ב של השנים האחרונות ולנכס אותן למיינסטרים, הוא בור, צר מוחין ומד''בופוב, וההגדרה שלו למד''ב לא נכונה. מה אני אעשה לך.
   כתוב תגובה
למה אתה אומר  (חדש)
איש מארץ עוץ שבת, 07/09/2002, שעה 13:47
שהפלישה כולה נועדה להעביר את גיבור הסיפור תהליך נפשי מסויים?
(זהירות ספוילר).
אם הבנתי נכון, אתה מתייחס לעובדה שילדו של החוואי היה תחת התקף אסמטי, וכך הוא לא נפגע מהגז הרעיל. אבל כאן צצה בסוף השאלה שעולה במשך כל הסרט: ''האם אירועים שכאלה הם צירוף מקרים או פרי התערבותו של כוח עליון''.
החוואי בחר בסופו של דבר לחזור אל הדת בגלל שהוא פירש את ''ההצלה'' של הילד שלו כהתערבות שכזו. הוא באותה המידה היה יכול גם לומר שכל העניין היה מדעי ביותר, הילד היה בחרדה עמוקה שגרמה להתקף לצוץ, והעובדה שהחייזר תקף דווקא את הילד הייתה מקרית בהחלט.

אני חשבתי שהסרט היה אחד מהסרטים הטובים ביותר שראיתי אי פעם. הסרט נותן לך בסופו את האפשרות לצאת ולשאול את עצמך האם המסקנה שאליה מגיע הגיבור, היא המסקנה הנכונה. והאם יש מישהו שיכול להכריע פעם אחת ולתמיד את הסוגיה לכאן או לכאן.
   כתוב תגובה
אין דבר כזה מסקנה נכונה.  (חדש)
רני שבת, 07/09/2002, שעה 15:40
בתשובה לאיש מארץ עוץ
כל אחד ואחד רואה את הדברים בדרכו שלו.

וכיון שבסופו של הסרט

ס

פ

ו

י

יי

ל

ר

ה

י

ס

ט

ר

י

דמותו של מל מחליטה לחזור ולחבוש את קולר הכמורה, וכיון שכל הסרט מוביל לאיזשהו שיא עלילתי (אופייני מאד לבמאי הזה במיוחד, אגב) הרי שבעצם כל שהתרחש על המסך נועד להעביר את מל ממצב של חוסר אמונה בחזרה אל חיק הדת.

עכשיו תגיד לי אתה אם זה לא תהליך נפשי מסוים.

ובעיני, כאשר סיפור מסוים תוקף באלימות אוכלוסיה של כוכב לכת שלם רק כדי שחוואי אחד יחזור לחיק הדת, הרי שיש בזה משהו מאד מאד לא מוסרי, והייתי אף מקצין ואומר: ימני ריאקציונרי.

הסרט, שלא תבין לא נכון, עשוי מצוין. הסאב-טקסט שלו הוא שגורם לי לבעיות קשות. דווקא משום שהסרט עשוי טוב כל כך.
   כתוב תגובה
אבל זה כל העניין  (חדש)
איש מארץ עוץ שבת, 07/09/2002, שעה 17:33
בתשובה לרני
(ספויילר)
העובדה שכל הכוכב מותקף בצורה אלימה, עדיין לא אומרת שמטרת העלילה כולה היא רק להעביר אדם אחד תהליך נפשי.
בוא ניקח דוגמה אחרת: אפשר היום ללכת ולעשות סרט, על אדם שחייו השתנו מן הקצה אל הקצה בעקבות אירועי ה - 11 בספטמבר. נניח שלא היינו יודעים שאירוע שכזה אכן התרחש. גם פה אפשר לומר, שיש אכזריות בעובדה שחייו של אדם בודד השתנו בעקבות אירוע שבו מתו אלפי אנשים.
לפי איך שאני רואה את זה, מטרת הסרט היא לא להראות את המשפחה של מל בתור ''משפחה נבחרת'' שלמענה סבל כוכב שלם. אלא כמשפחה שאירוע שהשפיע על כוכב שלם, השפיע עליה בצורה עמוקה.
ושוב אני אומר, הדבר הטוב ביותר בעלילה, הייתה העובדה כי ניתן להתווכח האם אירוע שכזה, אכן הוא כמו שגיבסון מגדיר בסרט ''מעשה כוח עליון ששומר עליך, או צירוף מקרים שבו היית בר מזל''.
   כתוב תגובה
אבל הסרט נוקט פה עמדה ברורה מאד  (חדש)
רני שבת, 07/09/2002, שעה 17:49
בתשובה לאיש מארץ עוץ
(ספוילרים, ספוילרים, ועוד כמה)

מעבר לעובדה שויכוח כזה הוא לא ממש מעניין, אותי לפחות, הרי שבלי שום קשר הסרט לא מעורר את הויכוח הזה בכלל.

העובדה שבסופו של הסרט מל חובש את הצווארון הלבן היא נקיטת עמדה ברורה מאד. אמירה צלולה על כך שהסרט כולו היה בעצם על חזרתו של מל לחיק הדת אותה עזב.

הסיום הזה אינו משתמע לשתי פנים, וכיון שכך נובע שכל עלילתו של הסרט כוונה רק למטרה הזו.

אין בסרט הזה (עם או בלי אפקטים) שום אמירה מעניינת שהיא, והדבר הטוב היחיד שניתן לומר עליו הוא שהסרט עשוי מצוין ושיוצרו שולט היטב ברזי השפה הקולנועית.

חבל רק שכל זה נועד רק כדי להוביל לסצינת סיום כל כך חד משמעית, כל כך ריאקציונרית. כל כך לא ליברלית.
   כתוב תגובה
הסרט לא יכול  (חדש)
איש מאץ עוץ יום שישי, 13/09/2002, שעה 13:57
בתשובה לרני
שלא לנקוט עמדה. הוא חייב להסתיים באופן כלשהו, יוצר הסרט בחר לסיים אותו בנימה אופטימית.
היוצר לא היה יכול להשאיר את העלילה ''תלויה באוויר'', אחת השאלות המרכזיות שעמדו היא האם דמותו של מל תחזור לחיק הדת או לא.
אני באופן אישי, כן אוהב את הויכוח הזה של דת מול רציונאל, והיוצר יצר פה דילמה מעניינת.
   כתוב תגובה
אופטימית? חזרה לחיק הדת זו  (חדש)
רני יום שישי, 13/09/2002, שעה 22:25
בתשובה לאיש מאץ עוץ
אופטימיות בעיניך? ממסד דתי, כל ממסד דתי, הוא ההיפך המוחלט מפתיחות מחשבתית, מחשבה עצמאית, ושאר דברים ''לא חשובים'' מעין אלו.

אם הסרט נוקט עמדה, הרי שזו עמדה חשוכה וצרת מוחין. אני לא הייתי מגדיר זאת כאופטימיות.
   כתוב תגובה
הדת עצמה  (חדש)
איש מארץ עוץ שבת, 14/09/2002, שעה 15:45
בתשובה לרני
איננה תומכת בהסתגרות וחשיבה בקווים קבועים מראש. להיפך, בכל הדתות הגדולות מוכנס העניין של ריבוי דעות. העניין בא לידי ביטוי גם ביהדות, גם בנצרות וגם באסלאם, ואני בטוח שהדבר לא שונה בדתות אחרות, אפשר לקחת לדוגמה גם את הדת ההינדית שבה קיימים אלפי גוונים וזרמי מחשבה שונים.
משפט כמו מה שאתה אמרת, מזכיר לי בן אדם אחד, ישראלי שסיפר שהוא נסע לארה''ב כדי לברוח מהפיגועים שיש בארץ. אותו אדם סיפר שהוא נכח בפיגועים של ה - 11 בספטמבר ובאותו הרגע הוא הבין שהדת היא הגורם לכל אותן מעשי טירוף שמבצעים בני אדם, לכאורה בשם האל.
רק שבמרכז שלושת הדתות המונוטאיסיות שלוקחות חלק גדול במלחמה הזו, עומדת בכלל תפיסה שחייו של האדם הם ערך עליון.
מלחמות הדת, לא נובעות מהדת עצמה, אלא מהאנשים שעומדים בראש אותם ממסדים דתיים.

דתות לא גורמות לאנשים להתכנס בתוך עצמם ולחשוב בתבניות מוכרות ונוחות, אנשים אחרים הם אלא שגורמים לזה.
   כתוב תגובה
ושים לב שאמרתי ''ממסד דתי''  (חדש)
רני שבת, 14/09/2002, שעה 17:11
בתשובה לאיש מארץ עוץ
בניגוד לדת.
   כתוב תגובה
אז מה רצית בדיוק?  (חדש)
איש מארץ עוץ יום שישי, 20/09/2002, שעה 13:29
בתשובה לרני
שהדמות של מל תמציא זרם חדש לנצרות? שום דבר מהאמונה הפרוטסטנטית שלו לא השתנה, אז בשביל מה?
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.