 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
החינמניה מס' 38
שונות / המערכת
27/09/14
תגובות: 2
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 1
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / איתי ליבנה
31/05/14
תגובות: 1
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0
|
 |
שובה של הנסיכה הלוחמת
שונות / ניר יניב
יום ראשון, 06/10/2002, שעה 12:41
משחק התפקידים של ניר הזועם בדרכים
|
|
טור אישי, הופיע בגליון מספר 16 של המימד העשירי, ספטמבר 2002
המפגש בין קהילות החובבים השונות המוצאות עצמן בכפיפה אחת בכנס איקון תמיד נשא עמו מתחים והעלה על פני השטח קסנופוביה רדומה, אך עבורי תמיד היה בכך משהו מרגש. בכל מפגש כזה חזיתי באנשים מעניינים, נבונים ואף מקסימים, חדורי התלהבות מדבקת לנושא אזוטרי, אנשים שלא התקשיתי למצוא את נקודות החיבור ביניהם. לכן, בכדי לעודד את רוח האחווה בין ותיקי איקון, אנשי המד''ב והפנטסיה, מעריצי מסע בין כוכבים ובאפי, טולקיניסטים ומנגאיסטים, לבין אנשי משחקי התפקידים (שכותב שורות אלו נמנה אף הוא עליהם), הפקדתי בידי בעל הטור הותיק שלנו, נ. זועם, משימה: להציג במדורו בפני קוראינו משהו מעולמם של שחקני משחקי התפקידים, למען יוכלו להכיר טוב יותר את אותו זן חדש של חובבים שנוסף השנה לעירבוביה העליזה של איקון, ולהבין במה מדובר כאשר מישהו מתחיל לספר להם על ''הדמות'' שלו.
בטוח הייתי כי דוקא נ. זועם הוא האיש ההולם למשימה, שכן עוד מימים ימימה הכרתי את תרומתו לטיפוח קשרי האגודה עם קהילות חובבים אחרות. בגליון מספר 5 של ''המימד העשירי'', למשל, בטור שנפתח במילים הנרגשות ''עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה בה הקאתי על מישהו בפרהסיה'', חלק נ. זועם עם הקוראים את רגשותיו הכנים כלפי תופעת חיבת ''מסע בין כוכבים'', ובטוחני כי בכך תרם את חלקו להקמת מועדון ''סטארבייס 972''...
מתוך דבר העורך, מאת דותן דימט, המימד העשירי, גליון מספר 16
היינו חמישה: לוחם, קוסם, גנב, גמד מכרות וגם, רחמי האלים עלינו, אשה.
קול רעם החריד אותנו מרבצנו, ואבני החומה של טירת פרנקנוולפסטיין החלו לנחות עלינו.
''הו אמברוזיוס, גדול הקוסמים אשר במערב,'' אמר הלוחם, ''הנה הפלת את הטירה על ראשינו ואבדנו.''
''הו אמברוזיוס, גדול הקוסמים אשר במערב,'' אמר הגנב, ''הצילנו מצרה זו!''
''הו אמברוזיוס, גדול הקוסמים אשר במערב,'' אמר הגמד, ''אם לא יפגעו הלבנים בראשי, אולי אוכל לחפור את דרכנו החוצה מכאן, אם מבין אתה את הרמז.''
מטר האבנים נמשך ביתר שאת.
''נו,'' אמרה האשה ובעטה בקוסם, ''אולי תעשה כבר משהו?''
עולם משחקי התפקידים, כמסתבר, אינו קל להבנה לאלה שאינם מצויים בו מקדמת דנא. הרעיון הבסיסי אינו מסובך מדי: יש להמציא עולם וכמה דמויות שישוטטו בו; אלה האחרונות מגולמות על ידי השחקנים, ואליהם נוסף אדם המנהל את ההתרחשויות, בדרך כלל זה שהמציא את העולם/הסביבה/ההרפתקה, הלא הוא שליט המבוך (או שליט המשחק – ידוע גם בקיצורים DM ו-GM). השחקנים אומרים לשליט מה בכוונתם לעשות, והוא מספר להם את התוצאות – מה הם רואים, שומעים או חשים בכל דרך אחרת. את כל הדברים האלה הסברתי לק', חברתי, בדרך למשחק התפקידים הראשון שלה. פשוט, לא?
''איי!'' אמר הקוסם ולפת את קרסולו הדואב.
''הו אמברוזיוס, גדול הקוסמים אשר במערב,'' אמר הלוחם שבחבורה, ''בעטו לך ברגל.'' הוא לא הצליח למחות את הגיחוך מעל פניו.
''תשמעי,'' אמרתי לאשה הזועמת, ''אסור לך לבעוט בשחקנים באמת. מותר לך רק להגיד שאת בועטת בהם.''
''אז שיעשה משהו,'' אמרה ק'. ''אני לא הולכת להתפגר כאן בגלל השטויות שלו. אתה שליט המבוך, לא? תגיד לו שיעשה משהו!''
הקוסם נתן בי מבט מפוחד.
''אני לא יכול להגיד לו מה לעשות,'' אמרתי והטלתי את הקוביות. ''בואו נמשיך. אבני החומה ממשיכות ליפול סביבכם...''
''אולי,'' אמרה ק', ''בעטתי באיש הלא הנכון.''
מטבע הדברים זקוק משחק התפקידים לחוקים מסוימים, היות ובלעדיהם תשרור בו אנרכיה. קיימות מערכות חוקים רבות ושונות. בכמה מהן השחקנים הנם מרגלים או סוכנים של ארגונים סודיים שונים; בסוגים אחרים חוזרים השחקנים לימי מלחמת העולם השניה, או הראשונה, או מלחמת הבורים, או כל מלחמה מפורסמת אחרת; יש גם משחקים המתרחשים בעתיד, בהם זוכים השחקנים לגלם דמויות של רובוטים, חייזרים, קיבורגים ומדענים מטורפים. אך המפורסמת והותיקה מבין כל מערכות המשחקים היא זו הקרויה ''מבוכים ודרקונים'', בה יִמצאו אבירים, לוחמים, דרקונים ולעתים אפילו עלמות במצוקה. המשחק שלנו, למרבה הצער, כלל אמנם עלמה אחת ולא מעט מצוקה, אך חוששני כי שני גורמים אלה לא עורבבו בדיוק על פי הנוסחה המקובלת.
''אם כן,'' אמרתי, ''אתם קבורים תחת הריסותיה של טירת פרנקנוולפסטיין ז''ל. החושך מוחלט ואמברוזיוס חטף לבנה בראש.'' כיביתי את האור לשם הדגשת האוירה. חושך.
''אני מנסה להזיז את הסלעים,'' אמר הלוחם.
''אני מנסה לטפל באמברוזיוס,'' אמר הגנב.
''אני מנסה לראות בחשכה,'' אמר הגמד. ''בני עמי רגילים להיות מתחת לפני הקרקע, ואולי אמצא...''
''הבאתי מצית,'' אמרה ק'.
''מה?'' אמר הלוחם.
''מאיפה יש לך מצית?'' שאל הגנב.
''מצאתי בכיס,'' אמרה ק' והדליקה אותו. ''הנה, ככה הרבה יותר טוב.''
''רגע...'' אמר אמברוזיוס ה''מעולף''. ''תראי, אי אפשר...''
ק' העיפה בו מבט והוא השתתק מיד.
''אה,'' אמרתי. ''ההרפתקה שלנו מתרחשת בזמנים בהם, אה, לא היו מציתים, את יודעת. אה.''
''אז איך היה לי אחד בכיס?''
''גם אני שואל את עצמי.'' אמרתי.
שתיקה השתררה. לבסוף, לאחר מאמץ מחשבתי ניכר, החליטה ק' לשבור אותה.
''הבאתי גם סנדביצ'ים,'' אמרה.
כדי להיות שחקני-תפקידים טובים, טובים ממש, עליכם לשכוח את תכונותיכם האמיתיות וללמוד להתנהג על פי נטיותיה של הדמות הדמיונית שבמשחק. לוחם ברברי חמום מוח, למשל, לא יפרוץ בבכי בכל פעם שמישהו דורך על רגלו; גנב לא יתנדב, בדרך כלל, לחפש את רכושם האבוד של אחרים בצקלונו שלו; וכוהנת דת המטיפה לסובלנות לא תכה נמרצות את בני החבורה שלה בכל פעם שהם מעמידים את סבלנותה במבחן.
''דרכת לי על הרגל!'' בכה הלוחם. ''תגיד לה! היא דרכה לי על הרגל!''
''לא, לא,'' אמר הגנב, ''חכי, אני אחפש את המצית שלך אצלי בתיק! אני בטוח שהוא כאן!''
''וזהו,'' אמרה האשה הזועמת. ''תזהרו ממני, אתם!''
''תשמעי,'' אמר הקוסם חלושות, ''חשבת פעם לשחק, במקום זה, מונופול?''
''כן,'' אמרתי. ''היא כבר חשבה על זה. תאמינו לי, יצאתם בזול.''
בהנתן השותפים הנכונים, יכול משחק תפקידים להפוך לחויה של ממש – להיות משעשע, מותח, לעתים מרגש, אפילו כואב, כמודגם למעלה. לעומת זאת, יש אנשים אשר, כמסתבר, אינם זקוקים לכל העניין, שכן חייהם רצופים התנסויות אמיתיות – משעשעות, מותחות, לעתים מרגשות, אפילו כואבות. ואי שם באמצע נמצאים אלה אשר, במהלך משחק תפקידים, מצאו עצמם בהרפתקה ממשית – משעשעת, מותחת, לעתים מרגשת, אפילו כואבת.
מאד.
אני, על כל פנים, חישבתי ומצאתי כי חיי מלאי הרפתקאות גם כך, וכי למעשה סיכויָי להחבל קשות בחיים האמיתיים קטנים מאלה הכרוכים במשחק תפקידים בכיכובה של ק'. על כן החלטתי, באומץ, להתמודד מולה אך ורק במשחקים בהם היא תמיד מנצחת. אני ממליץ בחום על שיטה זו לכל אלה המעוניינים בשלמות גופם בימים קשים אלה.
ולכם, ההולכים לקראת משחקי התפקידים, אני מצדיע!
ניר הזועם בדרכים - אנתולוגיה
המימד העשירי
גליון מספר 5 : עבר זמן רב מאז הקאתי...
אילוף הסוררת - הטור הקודם
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
(ללא כותרת)
Private Eye יום ראשון, 06/10/2002, שעה 15:17
|
|
|
 |
|
|
|
|
אוי
טל כהן יום ראשון, 06/10/2002, שעה 18:48
|
|
|
|
|
|
|
|
מדהים
יעל יום ראשון, 06/10/2002, שעה 22:10
|
|
|
|
|
|
|
|
1080990
ארז יום שישי, 11/10/2002, שעה 5:45
(11 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
