על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

פלישת חוטפי הגופות
סרטים / רז גרינברג
יום ראשון, 20/10/2002, שעה 12:25

קלאסיקות קולנוע המד''ב והפנטסיה – חלק א'


כאשר הציע עורך האתר לכתוב סדרת מאמרים שיעסקו בסרטי מד''ב ופנטסיה קלאסיים, עלתה מיד השאלה הבלתי נמנעת: מה הופך סרטים ל''קלאסיים'' בז'אנר (או בכלל) – הצלחתם הכלכלית עם צאתם? כשלון כלכלי וזכיה להערכה רק בדיעבד? או אולי המדד הוא השארותם של אותם סרטים בתודעת הצופים, שנים רבות לאחר שנוצרו?
אין תשובה חד משמעית. הקריטריון שנבחר, בסופו של דבר, לסרטים בהם תעסוק סדרת כתבות זו, הוא מידת ההשפעה שהיתה להם על סרטים שבאו אחריהם. ''סרטים קלאסיים'', אם כן, יוגדרו כאן כאלה שהטביעו את חותמם על הז'אנר וסייעו לעצב אותו.
מקום טוב להתחיל בו את הדיון בסרטים שכאלה הוא 'פלישת חוטפי הגופות', סרטו של דון סגל מ-‏1956.

סגל החל לעבוד בתעשיית הקולנוע באמצע שנות ה-‏30 של המאה הקודמת, והתפרסם בזכות המגוון הרב של הסרטים אותם ביים בז'אנרים שונים: דרמות וקומדיות רומנטיות, סרטי מלחמה, סרטי הרפתקאות, סרטי כלא, מערבונים והז'אנר שעתיד היה להביא לו את פרסומו הגדול (ומעורר המחלוקת) ביותר – מותחני פשע. 'פלישת חוטפי הגופות' הווה עבור סגל גיחה חד-פעמית – אך משמעותית – לז'אנר שהחל לצבור פופולאריות בשנות החמישים – ''סרטי B'' דלי תקציב ששילבו מדע בדיוני ואימה.


גיבור הסרט הוא מיילס (קווין מק'ארתי), רופא החוזר מועידה אל מקום מגוריו, העיירה סנטה-מירה. מיילס נתקל בתופעה מוזרה: תושבים שונים בעיירה מתלוננים כי בני משפחותיהם ''אינם אותם אנשים'' שהיו קודם לכן. בתחילה הוא פוטר זאת כחרדה סתמית, אך ככל שהוא מעמיק לחקור בעניין, בסיועה של אהובת-הנעורים שלו בקי (דיינה וינטר), מתגלה לו האמת: חייזרים משתלטים על גופם של אנשי העיירה, ומתכוונים להשתמש בה כבסיס פלישה לשאר העולם. מיילס ובקי מנסים להימלט מהעיירה ולהזהיר את הרשויות, אך החייזרים, השולטים על מרבית תושבי העיירה, נחושים בדעתם למנוע זאת מהם ואפילו לצרף אותם לשורותיהם.
נסיונו הרב של סגל בבימוי מותחנים מעמיד את הסרט גבוה מעל רוב סרטי הז'אנר שנוצרו באותה תקופה. הבימוי השקול והמחושב שלו, בשילוב עם התסריט החסכני (המבוסס על ספרו של ג'ק פיני), הצילום המסוגנן בשחור-לבן ופס הקול של כרמן דרגון – כולם יוצרים בסרט אוירה של פרנויה חונקת, הנובעת מחוסר יכולתו של הגיבור (והצופה) להבחין בין ידיד לאויב. גם צוות השחקנים, מק'ארתי ווינטר בראשם (בחלק גדול מהסרט נראים גם קינג דונובן וקרולין ג'ונס, המגלמים זוג תושבים מודאגים בעיירה) עושה עבודה מצוינת.
הצוות שעמד מאחורי עשיית הסרט נמנע מרוב המרכיבים הסנסציוניים שאפיינו את סרטי הז'אנר דאז: דיאלוגים צעקניים, איפור מגוחך, אפקטים ותפאורות עשויים מקרטון. האיום החייזרי בסרט הוא אפקטיבי לא בגלל המראה ה''אחר'' וה''שונה'' אותו ניסו אנשי הפעלולים של אותה תקופה לשוות לו בסרטים אחרים, אלא מהסיבה ההפוכה: האויב נראה בדיוק כמו כל אדם אחר ברחוב, ויכול להיות כל אחד. סגל, אם כן, הצליח לשנות במו ידיו את הצורה בה תפסו אנשי הקולנוע את נושא המפגש עם חייזרים, וטביעות האצבעות של הסרט ניכרות עד היום. במיוחד ניכרת השפעת הסרט על סדרת הטלויזיה 'תיקים באפילה' והסדרות שבאו בעקבותיה – החל מאין ספור הפרקים המציגים קהילה עירונית מהוגנת למראה המכסה על התרחשויות על-טבעיות מבשרות רע, דרך אווירת הפרנויה החברתית אותן מעבירות סדרות אלה וכלה ברמה הסגנונית: מרכיבים רבים בצילום, בפעלולים ובפסי הקול הנראים כהומאז' לסרטו של סגל.

מרכיב מעניין במיוחד בסרט הוא הפרשנויות הפוליטיות השונות שניתנו לו לאורך השנים. כאשר הסרט יצא למסכים, הוא נתפס כביטוי של החרדה מפני השתלטות קומוניסטית – הפחד כי סוכניה של ברית המועצות חדרו לארה''ב והסתננו לתוך האוכלוסיה האמריקאית. ניתן למצוא לכך חיזוק באחת הסצנות בסרט, בה מסביר תושב העיירה (הנשלט על ידי חייזר) לגיבור הסרט את הפילוסופיה המנחה את החייזרים בבואם להשתלט על בני האדם: הם מעוניינים ליצור עולם יעיל, קר ונטול רגשות אנושיים המפריעים לתפקודם התקין של אנשים. זהו, מן הסתם, האופן בו נתפסה אז בארה''ב צורת החיים אותה ניסה לעודד הקומוניזם. אך ישנם גם כאלה הסבורים אחרת – יש האומרים כי הסרט ביקש להזהיר מפני התופעה ההפוכה בדיוק: רדיפת אזרחי ארה''ב שנחשדו באותה תקופה כקומוניסטים על ידי הממשל האמריקאי. רדיפתו של גיבור הסרט על ידי החייזרים, בשל העובדה כי הוא מתעקש לשמור על הזהות העצמאית שלו, כך נטען, היא מטאפורה לרדיפה האמיתית של אזרחים בארה''ב שנאלצו להוכיח את ''נאמנותם'' למדינה, רדיפה שהצביעה, לדעתם של רבים, על התדרדרות לפשיזם.
מה היה, אם כן, המסר הפוליטי אותו ביקש סגל להעביר בסרט? התשובה לשאלה זו מטשטשת עוד יותר לאור העובדה שהאולפן כפה עליו להוסיף לסרט פרולוג ואפילוג חדשים, הנותנים לצופים תחושה אופטימית בהרבה מזו אליה כיוון הבמאי במקור. יש הטוענים כי דוקא הדו-משמעות הנובעת מהסרט היא אחת המעלות הגדולות שלו.
עם זאת, מבט חטוף בסרטים אותם ביים סגל לאחר 'פלישת חוטפי הגופות' מעורר חשד כי כוונתו המקורית אכן היתה העברת המסר השמרני אודות הפחד מפני הקומוניזם, ולא המסר הליברלי שיצא כנגד ההתדרדרות לפשיזם. סרטו הידוע ביותר – 'הארי המזוהם' – שגיבורו היה שוטר אלים שאינו בוחל באמצעים, הואשם יותר מפעם אחת בהטפה פשיסטית. גם סאם פקינפה, שהיה שותף (ללא קרדיט) לכתיבת התסריט של 'פלישת חוטפי הגופות', התפרסם מאוחר יותר כבמאי של סרטים מעוררי מחלוקת ('חבורת הפראים', 'כלבי הקש') שהציגו גיבורים הפונים לאלימות ברוטאלית כפתרון לבעיותיה של החברה. כמו 'פלישת חוטפי הגופות', גם הסרטים המאוחרים יותר של יוצריו הציגו מציאות הנשענת על אידיאולוגיה מטושטשת, ולכן בעייתית – אך אי אפשר להכחיש כי היא מרתקת.


לסרט נוצרו שתי גרסאות מחודשות: ב-‏1978 ביים פיליפ קאופמן גרסה מושקעת ונוצצת יותר (בכיכובו של דונלד סת'רלנד – ודון סגל עצמו הופיע שם לרגע כנהג מונית) שהעבירה את ההתרחשויות לסן-פרנסיסקו, אך היא חסרה את האפקטיביות של המקור. אבל פררה ביים ב-‏1993 גרסה נוספת, בה הוחלף הגיבור בגיבורה, כנראה בנסיון למשוך את קהל סרטי האימה לבני הנעורים – ללא הצלחה גדולה מדי. הסרט המקורי, למרות השנים שעברו מאז נוצר, הוא עדיין הגרסה הטובה ביותר של 'פלישת חוטפי הגופות'.



פלישת חוטפי הגופות
אתר מעריצים
ועוד אתר מעריצים
גרסה מושקעת של הסרט, עם ד. סת'רלנד
גרסה נוספת של הסרט, והפעם – גיבורה!

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
ועכשיו שתי שאלות חשובות:
Sabre Runner נדחה יום ראשון, 20/10/2002, שעה 16:36
(6 תגובות בפתיל)
ושוב היינליין נדחף
אורי חריש יום ראשון, 20/10/2002, שעה 21:03
(3 תגובות בפתיל)
(ללא כותרת)
FiRe N IcE יום שני, 21/10/2002, שעה 19:26
אכן סרט טוב להתחיל בו סדרה
יוני יום שלישי, 22/10/2002, שעה 10:49
רעיון מצוין
subatoi יום שלישי, 22/10/2002, שעה 14:21
סרטי המד''ב הקלאסיים.
ארז לנדוור שבת, 26/10/2002, שעה 20:12
(2 תגובות בפתיל)
The Thing from Outer Space-1951
כליל נאורי יום ראשון, 27/10/2002, שעה 18:21

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.