 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
תשע הנשמות של באק רוג'רס
מאמרים / אלי אשד
שבת, 23/06/2001, שעה 15:46
על גיבור המדע הבדיוני האמריקאי המפורסם ביותר בכל הזמנים
|
|
מיהו גיבור המדע הבדיוני האמריקאי המפורסם ביותר בכל הזמנים? לוק סקיוולקאר? לא. קפטן קירק? ממש לא. פלאש גורדון? לא ולא - מדובר באדם בשם ''באק רוג'רס''. כה גדול היה פרסומו עד כי במשך זמן רב כל השואל ''מהו מד''ב?'' היה נענה בתשובה ''That crazy Buck Rogers stuff''. רוג'רס עבר, במהלך הקריירה הארוכה שלו, גלגולים רבים ומוזרים יותר מכל גיבור מד''ב אחר - תשע נשמות של ממש. במאמר זה נסקור את ''הנשמות'' השונות של באק רוג'רס.
הנשמה הראשונה
באק רוג'רס הופיע בפעם הראשונה תחת השם ''אנתוני'' רוג'רס בגליון אוגוסט 1928 של מגזין המד''ב ''Amazing Stories''. חוברת זו נחשבת כיום כקלאסית וכאחת החשובות ביותר שהופיעו אי פעם בתולדות המד''ב, שכן הופיע בה החלק הראשון של סדרת ''סקיילארק'' המפורסמת של א. א. ''דוק'' סמית. בנוסף לה פורסם סיפור מאת פיליפ נולאן בשם ''ארמגדון 2419''.
בסיפור זה תואר כיצד אנתוני רוג'רס, טייס ממלחמת העולם הראשונה שהחל לעבוד למחייתו כמהנדס מכרות אחרי המלחמה, נתקל בגז מסתורי במכרה בשנת 1927 ונרדם למשך 492 שנה. לאחר שהתעורר מצא רוג'רס את עצמו עוזר לבחורה צעירה בשם וילמה דירינג להתמודד עם השליטים המרושעים של אמריקה של העתיד, ההאן. אלה הם, כמסתבר, בני תערובת של סינים וחייזרים, יצורים מנוונים שהשתלטו על ארה''ב והעולם בעזרת הטכנולוגיה הגבוהה שלהם. רוג'רס אינו מבזבז אף דקה וממהר לעזור לוילמה וחבריה, אנשי אירגון לוחמי גרילה, להלחם בהאן, החיים להם חיי פאר דקדנטיים בערים, בעוד בשדות ובהרים קמות תנועת מחתרת של אמריקאים גאים. אלה האחרונים הם ממוצא אנגלו סקסי-גרמני טהור אך מנהלים אורח חיים הדומה לזה האינדיאני. הם מנהלים כעת מלחמת גרילה שמטרתה להשמיד (פשוטו כמשמעו) את הפולשים המתועבים. אנתוני הופך ללוחם ראשי בהאן. בסיפור ההמשך, ''The Airlords of Han'' (שהופיע ב-Amazing ב-1929) הוא מצליח, בעזרת טקטיקות הלחימה המתוחכמות של המאה ה-20, להביא להכחדתם.
היה זה אחד מסיפורי המד''ב הטובים יותר באותה תקופה. נולאן היה שוויוני מאד ביחסו לנשים - הן הופיעו כלוחמות אמיצות ושוות זכויות לצד הגברים. רק שנים רבות לאחר מכן הופיעו במד''ב דמויות נשים שהיו אקטיביות ולוחמניות כמו וילמה דירינג ,חברתו של רוג'רס. נולאן אף חזה בסיפור המצאות כמו מטוס הסילון, מכשיר הקשר והבזוקה (הנשק, לא המסטיק).
עם זאת, הספר היה נגוע בגזענות קשה מאד (כמו סיפורי מד''ב רבים אחרים מאותה תקופה). יש לציין כי ארגונים גזעניים בארה''ב של היום מושפעים מאד מספר זה ומהרעיונות המופיעים בו, על הצורך להילחם בתושבי העיר המנוונים והנחותים ולהשמידם.
נאצי אמריקאי בשם אנדרו מקדונלד כתב את ''יומני טרנר'' - ספר מד''ב גזעני קיצוני המתאר את השמדת הממשלה הפדרלית וכלל העמים ה''נחותים'' בארה''ב - יהודים, שחורים, סינים וכל השאר - על ידי מיליציות אנגלו סקסיות אריות גאות, הממשיכות מכאן ומשמידות את מקור כל הרע - מדינת ישראל - בפצצות אטום. מסתבר כי ספר זה היה בחלקו פלגיאט של ''ארמגדון 2419'', במיוחד בתיאור טקטיקות המחתרת בהן משתמשות המיליציות ובתיאור האויב הפדראלי-יהודי המרושע, שהוא העתק מדוייק של ''ההאן'' מסיפורו של נולאן. בהשראת ספר זה ביצע אדם בשם טימוטי מקוין פיגוע במרכז הממשל הפדראלי באוקלאומה, בו נהרגו 168 אנשים.
נדיר, גם במד''ב, למצוא סיפורים שהם שילוב של רעיונות כמו-נאציים עם רעיונות פמיניסטיים קיצוניים, אך לא סיפורים אלה גרמו לבאק רוג'רס להפוך לדמות מרכזית בתרבות הפופולארית האמריקאית. מדיום שונה לחלוטין הוא שגרם לכך.
הנשמה השניה
בין קוראי המגזין המוזכר מעלה היה אדם בשם ג'ון דיל. הוא היה בעל סינדיקט - ארגון שסיפק סיפורי קומיקס (''עלילונים'' בעברית). בדעתו של דיל עלה הרעיון ליצור סיפורי קומיקס של הרפתקאות, דבר שעד אז כמעט לא נוסה. ואם סיפורי הרפתקאות - מדוע לא סיפורי מד''ב? רק הסיפור עצמו היה חסר על מנת להגשים את הרעיון היפה, ובדיוק אז קרא ג'ון דיל את המגזין האמור. ניתן לשער ''מה היה קורה אילו'' היה מחליט לבחור בסיפורו של א.א. סמית, ''סקיילארק'', כבסיס לסדרת העלילונים החדשה שלו, אלא שהוא לא עשה כן - הוא בחר ב''ארמגדון 2419''. דיל פנה לנולאן וביקש ממנו לכתוב את הסיפור מחדש כסדרת קומיקס עבור העיתונים. הוא ביקש רק שינוי אחד - שם הגיבור, אנתוני (שם ''רציני'' מדי, כך חשב, עבור האמריקאי ברחוב), ישונה ל''באק'' (כשמו של גיבור מערבונים ידוע באותה תקופה - באק ג'ונס).
כך איבדו מגזיני המד''ב את נולאן, שעבר לתחום הקומיקס. הצטרף אליו צייר בשם דיק קלקינס, שאייר את סיפוריו. זה האחרון לא היה צייר מזהיר במיוחד - ציוריו נראים היום כמשהו המזכיר את אמנותם של ילדי כיתה ו'. בזמנם, עם זאת, הם היו מושכים מאד, ובגלל שתיארו דברים חדשים ללא הרף, דברים שלא נראו מעולם בקומיקס קודם לכן (כמו אקדחים היורים קרני מוות, חגורות תעופה, ערי-כיפה מתחת למים ורקטות חלל), לאיש לא היה אכפת.
נולאן לא שינה הרבה את הסיפור. באק רוג'רס האמיץ מתעורר בשנת 2429 (כעת הקפיד נולאן לשמור את הסיפור בדיוק 500 שנה קדימה), מוצא לידו את החיילת המעופפת וילמה דירינג והם יוצאים יחדיו למאבק באויביהם - ''המונגולים האדומים''.
כבר בפרק הראשון הופיע מה שהפך לאחד מסמלי הסדרה - מכשיר התעופה הנלבש על הגב, באמצעותו ניתן לעופף באויר. רבים חושבים כי הרעיון למכשיר זה הומצא בסיפורי באק רוג'רס, אך האמת שונה מעט. הרעיון אכן תואר במגזין בו הופיע הסיפור הראשון על רוג'רס, אך דוקא בסיפור ''סקיילארק'' של סמית, ואפילו בתמונת העטיפה של החוברת. נולאן וקלקינס גנבו את התמונה ואת הרעיון בהנאה, וזה האחרון הפך להיות מזוהה עם באק רוג'רס מכאן ואילך. אין צדק בעולם...
סיפור ''באק רוג'רס'' הראשון הופיע ב-7 בינואר 1929. שוב, בצירוף מקרים מוזר, הופיע באותו יום עצמו סיפור קומיקס נוסף על גיבור הרפתקאות אחר - טרזן. שני אלה יחדיו פתחו את עידן ההרפתקאות בסיפורי הקומיקס בארה''ב.
נולאן עיבד בתחילה את סיפורו על המאבק בהאן (המונגולים בקומיקס, למקרה שהקוראים לא יבינו למי הכוונה), אך לאחר מכן המשיך בכוונים אחרים. מיד לאחר חיסול אימפריית המונגולים, נאלצו באק ווילמה להתמודד עם יריב חדש, הפעם מהחלל החיצון - אנשי הנמר של מאדים. יצורים שואפי קרבות אלה הגיעו לכדור הארץ וחטפו משם אנשים לניסויים - אלא שלא אדם כמו באק רוג'רס יעמוד מהצד . ''לכל הרוחות,'' אמר בסיפור, ''אנו נראה לאנשי המאדים האלה מיהו מי במערכת השמש הזאת!'' ומיד מיהר לבנות ספינת חלל משלו (הישג מדהים לאדם שבא מראשית המאה ה-20) וטס עימה למאדים, להלחם שם באנשי הנמר. אלה הפכו ליריבים קבועים בסדרה.
אויבים נוספים היו ''קילר קאן'' - בוגד ופושע ערמומי ורצחני שהיה מאוהב בוילמה והפך ליריבו הנצחי של באק, ובת זוגתו, ארדלה ואלמאר - ''פאם פטאל'' זנותית ומרושעת שהפכה לאויבתה של וילמה (לו נכתבו הסיפורים כיום, מן הסתם היו השתיים מגיעות לבסוף למאבק בבוץ). דמויות נוספות היו ''בלאק בארני'' - פיראט בין כוכבי שחזר בו מדרכיו הרעות והפך לידידו של באק, ודוקטור הואר - מדען קרח, גאון ופזור נפש, שדמותו התבססה במידה רבה על זו של אינשטין ואשר נהג להמציא את ההמצאות המדהימות ביותר בתוך כמה דקות.
הסדרה זכתה להצלחה עצומה. היא הציגה לראשונה בפני הקהל האמריקאי הרחב רעיונות רבים שהיו ידועים עד אז רק למספר מצומצם יחסית של חובבי וקוראי מד''ב - אקדחים יורי קרני מוות, רקטות חלל, רובוטים, חייזרים וכדומה. כה גדולה היתה ההצלחה עד כי בימי ראשון בשבוע הופיעו סיפורים מיוחדים בסדרה, שהתרחשו באותו ''יקום'' אך במקום באק ווילמה כיכבו בהם אחיינה הצעיר של וילמה ונסיכה ממאדים (לא מאנשי הנמר המכוערים, כמובן, אלא מגזע שנשיו נראו כמו דוגמניות מכדור הארץ במאה ה-20). סיפורים אלה, שיועדו לקהל צעיר יותר מסיפורי באק רוג'רס ''הרגילים'', הופיעו בצבע, והציורים היו משובחים בהרבה היות וקלקינס לא צייר אותם ( אם כי שמו היה חתום עליהם) אלא עוזריו - בחורים צעירים להם שילם פרוטות, ואשר היו מוכשרים יותר ממנו (תופעה מקובלת ביותר בקומיקס האמריקאי). אחד מעוזרים אלה, ריק יאגר, הפך לצייר הסדרה לאחר קלקינס.
נולאן המשיך לכתוב את הסיפורים, אך אלה הפכו דמיוניים מדי עבור המפיצים. מים הגיעו עד נפש בסיפור בו תיאר, ב-1939, פצצת אטום המוטלת על פולשים מרושעים (שוב, ממאדים), דמויי יפנים, לכדור הארץ ולאמריקה. המפיצים החליטו שנולאן הרחיק לכת יתר על המידה בדמיונותיו הפרועים וזרקו אותו לכל הרוחות. נולאן החל לכתוב שוב עבור המגזינים של המד''ב ומת זמן קצר לאחר מכן. לאחר הטלת פצצת האטום על הירושימה שיכתבה חברת דיל את ההיסטוריה, טענה כי לאמיתו של דבר עבד נולאן על באק רוג'רס עד מותו, ומאז היא לוקחת לעצמה קרדיט על רעיון פצצת האטום.
את מקומו של נולאן תפסו האמנים קלקינס ויאגר, יחד עם תסכיתאי הרדיו בוב ברטון, ואכן - רמת הסיפורים החלה לרדת בצורה דרסטית. באק רוג'רס איבד את מעמדו כמלך גיבורי המד''ב לגיבורים מתחרים - בריק ברדפורד הנוסע בזמן ופלאש גורדון, שצוירו וסופרו טוב יותר.
הנשמות השלישית הרביעית והחמישית
בינתיים החל באק לפלוש גם לתחומי מדיה שונים שמעבר לקומיקס. דמותו היתה אחראית ל''מדיה בליץ'', והוא הופיע על מוצרים שונים ובראשם אקדחי קרניים. מלה חדשה הוספה בזכותו לשפה האנגלית - ''זאפ'' (הקול הבוקע מאקדח קרניים). הוא זכה לגלגול חדש בסדרת רדיו מצליחה ביותר החל מ-1932. היתה זו, למעשה, סדרת המד''ב הראשונה ברדיו ובכלל.
צוות סדרת הרדיו של באק
בגלגול נוסף הופיע באק בסדרת סרטי קולנוע מ-1939, בה כיכב באסטר קראב. זה האחרון הופיע קודם לכן בתור יריבו הגדול של באק - פלאש גורדון. ההבדל המשמעותי ביותר בין שתי הדמויות היה שינוי צבע השיער של קראב מבלונדיני (פלאש) לשחור (באק). בסדרה זו נלחם קראב כנגד הגנגסטר העתידני קילר קאן ובעלי בריתו אנשי כוכב סטורן אשר, כמיטב המסורת של באק רוג'רס, הופיעו כמלוכסני עיניים קטני קומה. אך - הפתעה הפתעה - לאחר מסע לעולמם התגלו אלה כטיפוסים חיוביים דוקא (אם כי לא חכמים במיוחד), אשר אף שיתפו פעולה עם באק במאבק כנגד קאן. בהחלט שינוי לטובה מיחסו של נולאן לבני המזרח הרחוק בסיפוריו המקוריים.
עוד גלגול של באק, בשנים 1950-1951, היה אחת מסדרות הטלויזיה הראשונות שהוקדשו לו, בה הוא תואר כלוחם בפשע ממבצרו - מערה מלאה בפלאי טכנולוגיה ליד מפלי הניאגרה (העיר הקטנה ניאגרה היא בירת כדור הארץ בקומיקס של באק רוג'רס).
הקומיקס עצמו לא נעלם. את מקום קלקינס תפסו ציירים מוכשרים יותר כמו ייגר ומורפי אנדרסון, אך הסיפורים היו בינוניים ומטה. ואז, ב-1958, הצטרף לסדרה צייר בשם ג'ורג' טוסקה, שלו יוחסה גם הכתיבה, ורמת הסיפורים קפצה במפתיע כמה דרגות כלפי מעלה. למעשה נעוצה סיבת הדבר בעובדה כי הכותבים האמיתיים (בעילום שם) היו כמה סופרי מד''ב ופנטסיה מוכשרים כמו פריץ לייבר (מחבר ''הנודד'' וסיפורי פנטסיה מרובים) וגו'דית מריל (סופרת ידועה דאז הנחשבת לאחת מאמהות הזרם הפמיניסטי במד''ב; ספרה ''רק אימה'' תורגם לעברית ב''מבחר הסיפורת הבדיונית''). באק הוצג כעת כמעין סוכן חשאי של העתיד, מעין ג'יימס בונד, הנלחם באויבי כדור הארץ בעזרת דוקטור הואר. וילמה הושמטה, על מנת לאפשר לבאק לפלרטט עם נשים שונות. הסיפורים היו משובחים יותר מאי פעם, ואופיינו בהומור ובסירוב לקחת את עצמם, ובמיוחד את הרשעים קאן וארדלה, ברצינות רבה מדי. קאן תואר בסיפורים אלה כדמות פתטית ולא יוצלחת שחייה נוהלו על ידי ארדלה, המוח האמיתי מאחרי הצמד. מוטיב סיפורי חוזר היה הסתבכותו של קאן עקב טיפשותו או פחדנותו, והצלתו מידי באק רק בזכות ערמומיותה ואומץ לבה של ארדלה - עוד דוגמה לנטיות הפמיניסטיות של הסדרה.
למרות כל זאת הלכה כמות הקוראים וירדה, והסדרה נסגרה ב-1967, דוקא בשיא המירוץ לחלל, שמימש רעיונות רבים בהם נתקלו מרבית האמריקאים לראשונה בבאק רוג'רס.
ב-1969 נחת האדם הראשון על הירח, אבל באק רוג'רס, שנחת על המאדים 40 שנה קודם לכן, כבר לא היה בין החוגגים.
אתנחתא - בוקי המגזין בשבילך
באק רוג'רס מת בארה''ב , אבל בדיוק אז החל לחיות במקום אחר - בישראל. תחיתו זו באה בדמות מגזין קומיקס שנקרא על שמו - ''בוקי''. מדוע בחרו העורכים לקרוא למגזין דוקא על שם גיבור קומיקס שגווע זה מקרוב? תעלומה.
בגליון הראשון של המגזין, שהחל לצאת ב-1967, כתבו העורכים: ''בוקי הוא בשביל כל אחד אשר אוהב סיפורי הרפתקאות, מתח ומדע דמיוני... בוקי יפגיש אותך הקורא שבוע שבוע עם גיבורים ידועים בעולם: טייס החלל פלאש גורדון, מפקד סיירי הג'ונגל האלמוני הפאנטום... מנדריק הקוסם שאין דבר שאינו יכול לעשותו בקסמיו, סופרמן הגיבור האגדי שכוחו על אנושי ועלילותיו מרתקות ומלאות מתח ומסתורין, וכמובן... בוקי, הוא קפטין בוק רוג'רס ממפקדת משטרת הביטחון של החלל.''
המגזין ''בוקי'' רץ לאורך 170 חוברות (שיא חסר תקדים או מקביל בתולדות הקומיקס בישראל) עד 1971. הופיעו שם, לאורך השנים, 15 סיפורים מעלילותיו של בוקי - כולם מהשלב ההאחרון של הסדרה, פרי ציוריו של טוסקה. שם נתקל הקורא העברי לראשונה בבוקי (או בוק או באק - עורכי המגזין מעולם לא הגיעו לידי הסכמה בעניין איות שמו), בידידו דוקטור הואר ובעמיתיו לשירות הבטחון, בהרפתקאותיו המצחיקות והמרתקות עם מדענים מטורפים, סוכנות סקסיות, פושעים מרושעים, חייזרים מסוגים שונים, פולשים , פושעים ועוד. בסיפור האחרון על בוקי, במגזין ''שומר מלכות היופי'', הופיעו גם יריביו הנצחיים קאן וארדלה במזימה מסובכת במיוחד לחטוף את מלכות היופי של כוכבי מערכת הלכת השונים ולדרוש כופר עבורן. היתה זו משימה קשה מאד לצייר, מן הסתם, שכן נדרש תיאור מיוחד של כל הנערות השונות, כל אחת מהן מותאמת במיוחד לתנאים המיוחדים של עולמה.
אך משום מה, לאחר חוברת 112 של המגזין, הופסקו סיפורי בוק רוג'רס ולא חזרו עוד, למרות בקשות הקוראים ולמרות הבטחות שונות שלא קויימו. המגזין ''בוקי'' העדיף להתרכז כעת בסיפורים על האל תור (''רשף'') האקס מן (''הבלתי מנוצחים''), איש הפלדה, סופרמן וגיבורים בריטיים וצרפתיים שונים. באק רוג'רס נעלם מתודעתו של הקורא העברי, למעט ספרי נוסטלגיה שהדפיסו מחדש את הרפתקאות הקומיקס הישנות שלו.
הנשמה השישית
רוג'רס צץ מחדש ב-1979, והפעם כגיבור סדרת טלוויזיה שנוצרה על ידי גלן לארסון (שהפיק גם את סדרת המד''ב הידועה ''Battlestar Galactica''). באק (גיל ג'רארד) היה כעת האסטרונאוט האמריקאי ויליאם רוג'רס שאבד במהלך משימת החלל האמריקאית האחרונה בשנת 1987 והוחזר לחיים בשנת 2491. הוא מוצא את עצמו בלב מאבק בין בני כוכב ''דראקוניה'' (יורשיהם העכשויים של ההאן, המונגולים ואנשי הנמר ממאדים) שעליהם פיקדו הנסיכה ארדלה תאבת המין ועוזרה קאן חורש המזימות, איש כדור הארץ הבוגד. רוג'רס מגלה כי כדור הארץ נשלט על ידי דוקטור הואר מ''ניו שיקאגו'', והוא חובר לסוכנת האמיצה וילמה דירינג. לאחר שהציל את כדור הארץ מידי הדרקוניים ואת עצמו מגורל מר ממות בזרועותיה של ארדלה, המשיכו ההרפתקאות במאבקו של באק בזדים שונים ברחבי הגלקסיה. תוך כדי כך חיקה את רוג'רס המקורי בכך שלימד משהו ממנהגי המאה ה-20 לאנשי המאה ה-25 התמימים, אלא שהפעם לא היו אלה שיטות צבאיות מתוחכמות אלא דיסקו ושאר מאפיינים של שנות ה-70 (באק, כאיש שנות ה-80 של המאה ה-20, נשאר כנראה פריק של סממנים אלה...)
הסדרה היתה חביבה מאד בסירובה לקחת את עצמה ברצינות, והיא הזכירה את סיפורי הקומיקס של טוסקה בדרך שבה תוארו באק ויריביו.
שינוי דרמטי חל בסדרה בעונתה השניה, כאשר יצא באק בספינת חלל (עליה פיקד אחד, אדמירל אסימוב, צאצא של סופר המד''ב מהמאה ה-20), לחפש אחר שבטים אבודים של כדור הארץ במרחבי החלל. בכל פרק ביקרה הספינה בכוכב לכת מסתורי חדש. הסדרה ניסתה, בשלב זה, להיות יותר ''רצינית'', בדומה ל''מסע בין כוכבים'' או אחותה הנחותה ''גלקטיקה'', אך השינוי גרם, למרבה הצער, לירידה דרסטית ברמת הסדרה והיא הופסקה. באק רוג'רס, כמסתבר, פשוט אינו קפטן קירק.
העיבוד הספרותי של פרק הפתיחה של הסדרה (שהוקרן על המסכים כסרט קולנוע), ''באק רוג'רס במאה ה-25'', אותו כתב אדיסון סטיל (שם בדוי של סופר המד''ב הידוע ריצ'רד לופוף), תורגם לעברית על ידי ד. קול בהוצאת קוסמוס ב-1979.
הנשמה השביעית
גלגול חדש ומוזר של באק צץ תוך כדי שידור הסדרה ב-1980, פרי מוחם של שנים מסופרי המד''ב המפורסמים ביותר, לארי ניבן וג'רי פורנל. השניים, חובבים נלהבים של באק מאז ילדותם (פורנל אף חיבר ספר מאמרים מדעיים ועתידניים בשם ''That Buck Rogers Stuff''), החליטו להקים את הדמות לתחייה ובו בזמן להחזיר אותה למקורות של נולאן (עמו הם חולקים נטיה פוליטית ימנית משהו, וביחוד פורנל, שהגדיר את עצמו פעם בצניעות כ''ימינה מאטילה ההוני'') , אך בו בזמן להתאים את סיפורו המקורי ל''זמנים המודרניים''. הם עיבדו מחדש את ארמגדון 2419, סילקו ממנו את הקטעים הגזעניים והוסיפו חלקים חדשים מהם מסתבר כי העתיד אליו מגיע אנתוני רוג'רס (ולא באק!) הוא למעשה העולם שנהרס בספרם ''פטיש השטן'', שתיאר את חורבן כדור התרבות האנושית כתוצאה מפגיעת אסטרואיד. בין השנים 1980 ו-1983 הופיעו ארבעה ספרי המשך, שנכתבו על סמך תקצירים של ניבן ופורנל על ידי שלושה סופרים מדרגה תשיעית. אלה תיארו את הרפתקאותיו של אנתוני רוג'רס לאחר שהביס את אימפרית ההאן, במאבקו במורדרד - בנו בן-התערובת (שנולד לנסיכה של ההאן), כמו גם בגזע של חייזרים שקמו לתחייה לאחר הקפאה של אלפי שנים, ומסתבר כי הם אלה שהולידו את ההאן.
הסדרה לא זכתה לכל הצלחה שהיא, וניבן ופורנל מעדיפים שלא לאזכר אותה כיום. לשמו הטוב של באק רוג'רס היא לא תרמה מהומה.
הנשמה השמינית
באק רוג'רס קם לתחיה שוב ב-1988, באחד הגלגולים המעניינים ביותר שלו עד כה.
חברתT.S.R , יוצרת ז'אנר משחקי התפקידים (כגון Dungeons & Dragons), הפכה על ידי מיסדה גארי גייגקס לאימפריה של ממש בתחום משחקי התפקידים. זאת עד שהשתלטה עליה, במהלך מפתיע, אשת עסקים צעירה וקשוחה בשם לורן ויליאמס, וזרקה ממנה את גיגקס. מרת ויליאמס היתה נכדתו של ג'ון דיל ובעלת הזכויות על דמותו של באק רוג'רס. לפניה עמדה מטרה אחת: להקים מחדש את תהילתה של הדמות. ויליאמס הקדישה את כל משאבי החברה ליצירת ''יקום חדש'' לבאק רוג'רס, ויצאה לשוק עם ''בליץ'' של משחקים, ספרים וסיפורי קומיקס שהתבססו על דמותו. היות ומדובר כאן במשימה משפחתית, נכתב חלק נכבד מהחומר על ידי אחיה של ויליאמס, פלינט דיל.
באק רוג'רס הוא כעת טייס קרב מ-1999 שאבד בחלל בעת מאבק עם מטורף רוסי השואף להשתלט על העולם. הוא מתעורר בשנת 2456 ומוצא שכדור הארץ הפך לעיי חורבות אקולוגיים וכי הוא נשלט על ידי כוכב הלכת מאדים. אך הפעם, בניגוד לעבר, אין אלה חייזרים החיים במאדים אלא בני אדם מכדור הארץ שהיגרו אליו וביצעו בו הארצה. במאדים שולטת כעת חברה רב-לאומית מרושעת המנצלת את כדור הארץ באכזריות. באק מגלה שכמעט כל העולמות במערכת השמש מאוכלסים כעת במהגרים מכדור הארץ. מהגרים אלה עברו שינויים ומוטציות בהתאם לתנאים המיוחדים בכל עולם, כתוצאה משימוש נרחב ביותר בהנדסה גנטית.
לא נפקד גם מקומן של הדמויות הקבועות בסדרה, בשינויים כאלה ואחרים. דוקטור הואר הוא כעת הדמיית מחשב של ידיד של באק מהמאה ה-20, וילמה היא עדיין מורדת אמיצה - הפעם בשליטים המרושעים ממאדים, ארדלה היא בעלת מניות סקסית ומרושעת בחברה הרב-לאומית (על פי שמועות לא מבוססות באינטרנט, דמותה התבססה ישירות על זו של לורן ויליאמס, שלא היתה חביבה במיוחד על אנשי T.S.R). קאן הוא שוב כפי שהיה בתחילה - לוחם אמיץ בשורות המורדים בכדור הארץ שבגד בהם.
באק חוזר, אם כן, להנהיג את המורדים, וזורק את אנשי המאדים מכדור הארץ. המאבק נמשך בספרים ובמשחקים שאותם הוציאהT.S.R . ושתיארו את העולמות השונים של כדור הארץ. המטרה היתה להציג גרסה עדכנית, ריאליסטית ומשכנעת ביותר של העתיד הלא קרוב, כפי שיוכל להיות על סמך ההתפתחויות המדעיות החדשות ביותר.
היתה זו אולי הואריאציה הטובה ביותר של סיפור באק רוג'רס שהופיעה מאז ומעולם, ואחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר של המד''ב אי פעם - אבל זה לא הלך. משום מה, לא גילו חובבי משחקי התפקידים עניין רב במשחק, והפריטים הקשורים בו הפסיקו לצאת ב-1993.
הנשמה התשיעית
ויליאמס, כמסתבר, לא ויתרה. אחרי הכל היתה זו חובתה משפחתית להמשיך ולקיים את באק רוג'רס. החברה שלה יצאה בגירסה חדשה לדמותו, אלא שהפעם, בשונה מהנסיון הקודם, ניסו המחברים לחזור למקורות - לסיפור המקורי של נולאן ולמאבקו המקורי של באק באימפרית ההאן. הדבר הוצג כמעין ''רטרו'' נוסטלגי של העתיד כפי שראו אותו הדורות הקודמים (בדומה ליצירתם של ניבן ופורנל). הפעם לא היה כל נסיון לשמור על נאמנות כלשהי למדע ולטכנולוגיה המודרניים.
סופר המד''ב מרטין קיידן (יוצרו של איש ששת המליונים סטיב אוסטין) כתב עבור גירסה זו של באק את הספר ''Life in The Future'' (מ-1995), שהיה האוטביוגרפיה של באק רוג'רס על מאבקו באנשי ההאן ומפגשיו הראשונים עם אנשי הנמר של המאדים כפי שתוארו בסיפורי הקומיקס הראשונים.
גירסה זאת היתה כישלון גדול יותר אף מקודמתה. אנשי משחקי התפקידים לא התעניינו בגירסת רטרו של העתיד יותר משהתעניינו בגירסה ריאליסטית ומעודכנת שלו. לורן ויליאמס נזרקה מ-T.S.R , שאיבדה ממעמדה כאימפריה של משחקי תפקידים כתוצאה מהכישלון של באק רוג'רס. כיום שייכת T.S.R לחברה של משחקי קלפים.
באק רוג'רס נראה כעת כמת סופי, לאחר שניצל את כל הנשמות שלו.
הנשמה העשירית?
ואולי לא. חברת וולט דיסני רכשה את זכויות ההסרטה של באק רוג'רס, ומזה שנים נלחשות שמועות על כוונותיה להפיק סרט בו תוצג גירסה חדשה הן של באק רוג'רס (שהפעם יהיה, לראשונה, איש המאה ה-21) והן של המאה ה-25. אם אכן יופק הסרט, תהיה זאת הנשמה העשירית של באק רוג'רס.
באק רוג'רס הוא כעת בן 73. במשך עשרות השנים של קיומו ולאורך גלגוליו השונים והמרובים, היה אפיונו של באק אחד: תמיד הוא האדם מכאן ועכשיו, של המאה ה-20 או העתיד הקרוב מאד, המתמודד עם העולם הזר והמוזר של העתיד - עולם שמשום מה תואם תמיד בדייקנות את הציפיות והתפיסות המיוחדות של אנשי העשור הספציפי בו מופיעות עלילותיו. בשנות ה-20 מדובר בעתיד קודר הנשלט על ידי אנשי הגזע הצהוב (מה שאינו רחוק מארה''ב של הנשיא בוש כיום), בשנות החמישים והשישים זהו עתיד אופטימי של כיבוש מערכת השמש, בשנות השבעים זהו עתיד של התאוששות ממלחמה אטומית ושל ''מלחמות כוכבים'' בין אימפריות בין כוכביות, ובשנות השמונים עתיד של חורבן אקולוגי, הנדסה גנטית והדמיות מחשב.
איזה מן עתיד תמצא הנשמה הבאה של באק רוג'רס? אנו יכולים להיות בטוחים רק בזאת: הוא לא יהיה משעמם.
(תודה לדני סלס, לארז אברמוביץ ולאמנון סטופ על סריקת התמונות)
באק רוג'רס (על גלגוליו השונים)
ארמגדון 2419
ביקורת על ''ארמגדון 2419''
ארגונים גזעניים שהושפעו מבאק רוג'רס
באק רוג'רס - הקומיקס!
באק רוג'רס - משחק הלוח!
באק רוג'רס - המוצרים השונים!
באק רוג'רס - סדרת הטלויזיה!
באק רוג'רס - עוד על סדרת הטלויזיה!
באק רוג'רס - עוד קצת על סדרת הטלויזיה!
באק רוג'רס - המשחק! (בלי טלויזיה!)
באק רוג'רס - החוברות!
באק רוג'רס - אצל וולט דיסני!
באק רוג'רס - במגזין בוקי!
פלאש גורדון
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
יופי של כתבה!
preacher שבת, 23/06/2001, שעה 16:42
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
תיקון קטן
דותן דימט יום ראשון, 24/06/2001, שעה 14:02
|
|
|
|
|
|
|
|
אנדרומדה
ארמון יום ראשון, 24/06/2001, שעה 17:55
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
בריק ברדפורד
אלי יום ראשון, 24/06/2001, שעה 21:29
(10 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
כנפי הרעם
רות יום שישי, 29/06/2001, שעה 18:17
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
יוני יום שני, 02/07/2001, שעה 18:26
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
נוסטלגיה
סער פנרסקי יום חמישי, 10/05/2007, שעה 22:32
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
