|
|
 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
החינמניה מס' 38
שונות / המערכת
27/09/14
תגובות: 2
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 1
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / איתי ליבנה
31/05/14
תגובות: 1
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0
|
 |
סופים הם לפעמים געגועים
שונות / ניר יניב
יום שני, 11/08/2003, שעה 11:02
סופים הם לפעמים געגועים
לניר הזועם בדרכים
|
|
טור אישי, הופיע בגליון מספר 18 של המימד העשירי, יולי 2003
המשרת הוא הרוצח. סוף טוב הכל טוב. האקדח מהמערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. כולם מתים בסוף.
כעת אתם יודעים הכל. אין טעם להמשיך לקרוא.
היה זה לילה קודר וסוער.
''מה אתה קורא?'' שאלה אותי ק' לאחר שיצאה מהאמבטיה ומצאה אותי מעלעל בכרך עב כרס. אמרתי לה. מטעמי הגינות לא אגלה כאן את שם הספר. איני מעוניין לחשוף מידע מיותר אודותיו, ולמעשה איני בטוח כי הייתי רוצה שיוודע לקהל הרחב כי קראתיו מתחילתו ועד סופו.
ק' חטפה את הספר מידי כדי לודא כי אמת בפי, ואז אמרה, ''הא. זה. אתה יודע שהגיבורה שָמה, קוראים לי ק' על שְמה?''
''יופי,'' אמרתי. ''היא עוד לא הופיעה בכלל, אני רק בעמוד 20. אל תגידי לי שום דבר כי...''
''היא מתה בסוף,'' אמרה ק'.
שתיקה עצובה.
''מה?'' אמרה ק'. ''מה אתה רוצה? למה אתה מסתכל עלי ככה?''
שמי הוא ניר הזועם בדרכים. הרגת לי את הספר. היכוני למות.
נשבעתי לנקום. יומיים לאחר מכן יצאתי מהאמבטיה, שרידי משחת גילוח על ראשי, ומצאתי את ק' במיטה, מעלעלת בכרך עב כרס.
''מה את קוראת?'' שאלתי בתמימות.
''אה, זה לא יעניין אותך. 'אהבה במלכודת התשוקה הקטלנית' מאת...''
''אה, זה, אני מכיר את זה,'' שיקרתי. ''המשרת הוא הרוצח.''
''הא?'' אמרה ק'. ''אין פה בכלל משרת.''
''אל תדאגי,'' אמרתי. ''הוא יופיע.''
''ולא רצחו פה אף אחד.''
''לא? עוד ירצחו.''
''אני חמישה עמודים לפני הסוף.''
''אה,'' אמרתי. ''אהא. כן. בטח. שמעי, יש לי משהו חשוב מאד לעשות בחוץ, בדיוק כרגע.''
איש לא היה מאמין, בתחילת המאה העשרים ואחת, כי יצורים בעלי תבונת-על יעקבו אחר...
''מה את קוראת?'' שאלתי.
''לא עניינך,'' אמרה ק'. ''חסר לך שתגיד מילה על הספר הזה.''
''אה,'' אמרתי ונעצתי מבט בכריכה. ''טוב.''
''יופי.''
''בסדר.''
''מצוין.''
''אז,'' אמרתי, ''זה לא הספר ההוא שבו כדור הארץ מושמד בסוף, נכון?''
כח גדול מביא עמו אחריות גדולה.
הלכנו לסרט.
''קראת את הספר?'' שאלה ק'.
''כן,'' אמרתי, נאבק בדלי פופקורן ענק. ''מזמן.''
''טוב.''
''כולם מתים בסוף,'' שיקרתי.
''באמת? אתה סתם עובד עלי.''
נקטתי בפרצוף הפוקר המפורסם שלי.
''נו,'' אמרה ק', ''עכשיו אני יודעת שאתה באמת משקר.''
''חכי ותראי,'' אמרתי, חיוך מלא זדון על פרצופי.
איך יכולתי לדעת שכולם אכן מתים בסוף?
כשחזרנו הביתה חטפתי על הראש כרך עב כרס של 'אהבה במלכודת התשוקה הקטלנית'.
ניר הזועם בדרכים - אנתולוגיה
המימד העשירי
שפץ ביתך - הטור הקודם
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
זהירות שותף
hdr יום חמישי, 14/08/2003, שעה 13:04
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
