עוד בקטגוריה זו:
החינמניה מס' 38
שונות / המערכת
27/09/14
תגובות: 2
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 1
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / איתי ליבנה
31/05/14
תגובות: 1
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0
|
 |
מסע בין כוכבים - החטא הפנטסטי
שונות / ניר יניב
יום שישי, 05/05/2000, שעה 0:00
ניר הזועם בדרכים מכה שנית
|
|
טור אישי, הופיע בגליון מספר 5 של המימד העשירי, מרץ 1998
עבר זמן רב מאד מאז הפעם האחרונה בה הקאתי על מישהו בפרהסיה, והמנהג נעשה אף קשה עוד יותר לנוכח השמוש ההולך וגובר בדואר אלקטרוני בימים נאורים אלו. זהו מזלי הטוב מן הסתם, שכן לו הביעו אחדים מבני שיחי את דיעותיהם תוך שמוש במדיה טבעית יותר, ודאי הייתי מתפגר מאיבוד נוזלים.
במה הדברים אמורים?
ציטוט: ''שלום ניר, שמי X ואני חובב ותיק מאד של מדע בדיוני ובעל ידע נרחב בתחום. מזה שנים אני צופה ב-Star Trek כל שבוע...''
ציטוט: ''...פיליפ ק. דיק? לא מכיר שום פיליפ! אני לא רואה לילה גוב, רק Star Trek ו-X-Files...''
מדובר כאן בשתי תופעות הרות אסון. האחת – הכמות הגדולה להבעית של צופי Star Trek (להלן ST) ההופכים את הסדרה למרכז עולמם, והבטוחים כי דבר זה עושה אותם חובבי מדע בדיוני. השניה – נטייתם ההולכת וגוברת של אותם צופים – ביחוד הצעירים שבהם – למשוך ידם מקריאת ספרי מד''ב. תופעה זו הנה, כמובן, רק חלק קטן מגל הברבריזציה הטלויזיונית השוטף אותנו מאז שנות השבעים, אולם היא כואבת במיוחד שכן סדרת ''מד''ב'' גוזלת מן המד''ב האמיתי את החומר האנושי לו הוא זקוק.
ראשית, לטובת כל אלה שאינם יודעים, מהו ST? לא ידוע לי על תרגום מדויק לעברית למושג, אך הוא קיים באנגלית: ST .Pulp עונה באופן כמעט מושלם על הגדרה זו, לאמור: הרבה פיצוצים ושמחות, אפס מדע. לא אטחן מים על נושאים נדושים כגון פעלולי קול בחלל הריק וחייזרים במסכות גומי – ניתן למצוא פגמים בסיסיים בהרבה מאלה. התעלמות מוחלטת מחוקי הפיסיקה (האנטרפרייז נמלטת מכוכב מתפוצץ, נעצרת במרחק כמה שנות אור ממנו, ואכן תוך מספר שניות מגיע אור הפיצוץ אל מסכינו), ההנדסה (אף מהנדס שפוי בדעתו לא היה מוציא תחת ידו משהו הדומה ולו במעט ל-NCC-1701A. עניין של מרכז כובד שגוי וחוסר מסוים בתמוכות. אם היא לא תתפרק – היא תטוס בעיגולים) וההגיון הפשוט (באיזו דוגמה נבחר? הנטיה המוזרה של כל מסע בזמן להסתיים בכדור הארץ במאה העשרים? החייזרים, למרות נסיונותי הנואשים להתעלם מהתופעה? ועוד היד נטויה.)
אולם למרות כל זאת מדובר בסדרה מהנה למדי לצפיה. ביחוד הסדרה המקורית – עם התפתחות הטכנולוגיה הלכה וירדה רמת המשחק, התסריטים הפכו שדה קרב בו פעלולים וטמטום משמשים בערבוביה, וליהודים היתה אורה ושמחה. אך כאמור – לא זו הבעיה.
מה הבעיה אם כן?
הצופים.
במקום לייחס לסדרה את החשיבות הראויה לה, קרי – משהו נחמד לראות בזמן ארוחת הערב, הופכים אותה הצופים למרכז עולמם (התרבותי, במקרה הטוב). ברוב המקרים בהם נתקלתי, התוצר המוגמר של תהליך זה הנו יצור הבטוח בהיותו חובב מד''ב, בידע המדעי שלו ובעליונותו על שאר בני תמותה. אפיונים נפוצים נוספים הם סרבנות עיקשת להתייחס ברצינות למד''ב האמיתי (עוד בעניין מד''ב אמיתי ולא-אמיתי – בהמשך) ונטיה מרנינה לשימוש בתחפושות. זו האחרונה הנה הפן החיובי היחיד של אוהדי ST אותו אני מסוגל להעלות בדעתי. באשר לשאר – אין פלא כי הרבה חובבי מד''ב וסתם אזרחים חפים מפשע נתקפים חלחלה למשמע המלה ''Trekkie''.
וכאן המקום למספר הגדרות. רבים וטובים ניסו להגדיר מהו מד''ב ולהבדיל בינו לבין שאר ז'אנרים קרובים. תמיד ימצאו יוצאים מהכלל, והמקרה שלי אינו יוצא מן הכלל. ההגדרות המובאות כאן הנן, כמובן, ראיית העולם האישית שלי:
1. מד''ב: בראש ובראשונה – הגיון פנימי. ספר/סרט מד''ב מציב תנאים מסוימים, מערכת חוקים מסוימת, ופועל על פיהם. מערכת החוקים עצמה לא חייבת להיות הגיונית או להתאים לראיית העולם שלנו – ההגיון פועל כאשר מערכת החוקים נתונה וקבועה. פרט לכך – רעיון טוב רצוי, ואם יש מעט מדע בפנים, תהיה כוסנו מלאה.
2. פנטסיה: כל השאר.
Pulp .3: כל פנטסיה המתיימרת להיות מד''ב.
אכן, רגע האמת, חברים. מסע בין כוכבים הנה יצירת פנטסיה. החוקים אינם קבועים, אלא משתנים עם גחמות לבו של התסריטאי התורן (מי שיקפוץ בנקודה זו ויזעק ''אבל הרלן אליסון כתב פרק!'' – ברוך הבא לעולם האמיתי – אליסון הוא סופר פנטסיה, נקודה). אין כל הגיון, אין אחידות מדעית (או אחרת), אין כל סיבה להגדיר את הסדרה כמד''ב, למעט הנטיה הציבורית לראות ככזה כל ספר/סרט המתרחש בחלל.
כעת, לאחר שפרקתי דברים קשים אלה מעל לבי, אוכל לחזור בנחת למלאכת הרכבת דגם האנטרפרייז העומד בחדרי.
ניר הזועם בדרכים – אנתולוגיה
המימד העשירי
סייברפאנק: כדי למות צריך לחיות קודם - הטור הקודם
|
 |
|
