היום הלך לעולמו אהרון שיר, אחד מוותיקי קהילת המדע הבדיוני והפנטסיה בישראל ואחד האנשים שהיו אחראים ליצירתה. דידי חנוך כתב עליו מעט.
בשנים בהן לא הייתה חובבות מדע בדיוני מאורגנת בישראל, אהרון שיר היה שומר הגחלת. מועדון המדע הבדיוני של רחובות, אותו ניהל, היה הניצוץ שאחראי להרבה מנפלאות תרבות החובבים שפרחה כאן בשנים האחרונות.
הסיפורים שלו על תרבות החובבים בעולם בהחלט עזרו להצית בי את העניין והרצון להיות חלק מהתרבות הזאת, ולעזור ליצור אותה בארץ. הנסיעות החודשיות מטבעון לרחובות היו מהזמנים האהובים עלי אז, בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים.
ב-1999 הזמנו את אהרון שיר להיות אורח כבוד של אייקון, כחלק מהמסורת העולמית המפוארת של הזמנת חובבים כאורחי כבוד. מאז 1999 לא היה לנו אורח כבוד חובב, ואני חושב שזה לא רק בגלל שבשנים האחרונות יש לנו סופרים כאורחי כבוד, כי אם בגלל שעוד לא היה חובב בישראל שהרים תרומה שמשתווה לזו של אהרון.
יהי זכרו ברוך.
אהרון שיר, עליו השלום. הקים את מועדון המדע הבדיוני של רחובות והיה פעיל בו. במשך כל השנים, מסוף שנות השמונים עד יום מותו, כיהן גם כעורך כתב-העת היחיד באנגלית בישראל על מדע בדיוני, CYBERCOZEN. כל חודש, במשך כעשרים ושבע שנים, דאג אהרון להוציא לאור את כתב-העת (4-6 עמודים). בהתחלה כתב העת הודפס לכמה עשרות חובבים ואהרון היה שולח אותו בדואר רגיל, או מחלק אישית, ביד, ובהמשך הוא יצא לאור בפורמט PDF שנשלח בדואר אלקטרוני. סך הכל יצאו – לפי החישוב שלי – מעל 300 גיליונות!
אני עליתי ארצה ב-1989, אבל רק בסביבות 1994 שמעתי על המועדון, וישר יצרתי קשר עם אהרון. היה תענוג להכיר אותו דרך הטלפון ומכתבי האי-מייל, עד שנפגשנו בפעם הראשונה ב-1996 בתל אביב. במשך שנים שלחתי לו מפעם לפעם תגובות למאמרים שלו ושל אחרים, כתבות קצרות וגם תרגמתי – במיוחד עבורו ועבור הקוראים של CYBERCOZEN – סדרת סיפורים שלי לאנגלית (אני כותב בדרך כל ביידיש…).
נהננו שנינו משיתוף הפעולה, למרות שזה היה – בגלל אילוצי זמן – לא לעתים קרובות. לאחרונה ביקש אהרון עזרה – שיותר אנשים ישתתפו בכתיבת מאמרים, ביקורת ספרים, וכו', ובדיוק סיימתי לקרוא כמה ספרים מעניינים, וכתבתי עליהם. זה היה בזמן שקיבל את השיתוק הראשון שלו (ולא ידעתי על כך) ודאגתי מדוע לא יצא לאור כתב-העת החודשי. יצרתי איתו קשר ואז הכל התברר לי, מצב בריאותו הדרדר. הלכתי לבקר אותו, והוא בקש ממני להיות סגנו, ולעזור לו להוציא לאור את CYBERCOZEN. נענתי לבקשה, ונהניתי לעשות זאת – חשבתי שהוא יתחזק בקרוב, ושזאת תהיה משימה זמנית…
לצערי – ולצער המשפחה ועשרות החברים – בינהם המון חובבי מדע בדיוני – הוא עזב את העולם הזה והלך למקום טוב יותר.
יש לי כמה בקשות לחבריו:
1) יש לנו מאגר פחות או יותר שלם של CYBERCOZEN משנת 1999 – אבל חסרים לנו גיליונות מן השנים 1998-1988. אשמח אם למשהו יש עותקים של גיליונות CYBERCOZEN הראשונים. כאן אפשר לראות את המאגר הזה. יש גם מאגר חדש (מיוני 2014).
2) אנחנו מתכננים להוציא לאור מהדורה מיוחדת לזכר אהרון, ואשמח אם מישהו מעוניין לשלוח משהו – נא ליצור אתי קשר בהקדם. אפשר לכתוב גם באנגלית וגם בעברית.
חבל על דאבדין.
לייבל באטוויניק סגן-עורך של CYBERCOZEN.
את אהרון פגשתי ברכבת, אי אז בסוף שנות התשעים. הייתי אז חייל וקראתי ספר (מדע בדיוני כמובן).
מולי ישב איש זקן עם זקן לבן שפתאום פנה אלי בקול צרוד והתעניין לדעת מה דעתי על הספר. מפה לשם הוא סיפר לי על מועדון המד"ב ברחובות שאותו ניהל, על סייברקוזן – הפאנזין שהוציא לאור (עדיין יוצא לאור גם כיום http://fanac.org/fanzines/CyberCozen/?hc_location=ufi), ועל האגודה שרק לא מזמן הוקמה.
מיותר לציין שהתלהבתי אך בשל אילוצי צבא ואחרים יצא לי לבקר במועדון המד"ב רק מספר פעמים מועט.נרשמתי לקבל את הפאנזין, ובמשך שנים, זה היה המכתב לו ציפיתי בקוצר רוח. אהרון נשאר עמי בקשר והזמין אותי לאייקון 99', האייקון הראשון שלי. באותה תקופה התחלתי ללמוד במכון וייצמן, מרחק הליכה מביתו. בשל הצלחת האגודה ושלל מפגשיה, המועדון הרחובותי כבר כמעט ולא נפגש. יחד עם זאת, אהרון ארגן בביתו מפגשים קטנים, של מספר אנשים. באותם מפגשים אהרון הקרין סרט (לרוב קלאסי) ולאחר מכן היינו דנים בסרט. כך הכרתי את כל הסרטים הקלאסיים של שנות החמישים, פגשתי לראשונה בפלאש גורדון (המקורי) ועוד. אהרון לא היסס להשאיל ספרים מספרייתו העניפה, אם כי לא ניצלתי זאת הרבה (גם ככה מדפי הספרים שלי התמלאו בקצב רצחני).
אהרון היה הראשון שעודד אותי לכתוב, ואת הביקורות הראשונות שלי כתבתי עבור סייברקוזן (אם זכרוני אינו מטעני, סייברקוזן גם היה הבמה הראשונה בה פורסמו סיפוריו של גיא חסון, וסביר שגם אחרים מהכותבים בארץ).
גם לאחר שאהרון יצא לפנסיה לפני כמעט עשור, הוא לא נח, הוא התנדב כעוזר במעבדת מחקר במחלקה לנוירוביולוגיה במכון וייצמן, עבודה שאף הניבה לו שותפות במספר פרסומים מדעיים (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=aharon+sheer ). הוא המשיך לעבוד, המשיך להגיע לכנסים, והמשיך את עבודתו על סייברקוזן ממש עד לשנה האחרונה.
למרות שהחיים משכו אותי למקומות אחרים ובשנים האחרונות כבר לא פגשתי את אהרון מחוץ לכנסים ( אם כי שמרנו על קשר מסוים באימייל), תמיד תהיה לי פינה חמה בלב בשבילו, שכן רק בזכותו הכרתי את האגודה, והצטרפתי ותרמתי לקהילת המדע בדיוני בארץ.
יהי זכרו ברוך